דין הכוונה בתפילת העמידה

(תפילת העמידה היא “תפילת שמונה עשרה” הנאמרת בלחש ואודותיה מתייחסת הלכה זו.)

כל אדם מישראל חייב להתפלל בכל יום שלש תפילות, וגם הנשים חייבות להתפלל בכל יום, אלא שעיקר חיובן הוא בתפילה אחת בכל יום, והרשות בידן להתפלל שלש תפילות ביום אם הן רוצות בכך. ולמנהג האשכנזים, יש אומרים שנשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת שחרית ותפילת מנחה, אבל בתפילת ערבית אינן חייבות. וכמו שביארנו בהלכה שעסקה בנושא.

אלא שלמעשה כתב רבינו הטור, שבזמנינו אין נוהגים לחזור ולהתפלל בשביל חסרון כוונה, מפני שגם כשיחזור להתפלל שוב, קרוב לודאי שלא יכוין כראוי, ואם כן אין טעם לחזור ולהתפלל.

ומרן השלחן ערוך פסק כעיקר הדין, שאם לא כיון בברכת אבות, אף על פי שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל, ולא הזכיר את דברי הטור, ואם כן משמע שסובר שגם בזמנינו צריך לחזור להתפלל. אבל הרמ”א הוסיף על דברי מרן את דברי הטור, שבזמנינו אין חוזרין בשביל חסרון הכוונה.

ומרן החיד”א כתב, שאף שמדברי מרן נראה שסובר שאם לא כיון באבות צריך לחזור ולהתפלל, מכל מקום אף הספרדים לא נהגו בזה כדעת מרן, אלא פוסקים כדברי הטור והרמ”א, וסומכים בדיעבד על דעת הפוסקים שיוצא ידי חובתו אף על פי שלא כיון בכלל.

ולסיכום: יש לכוין בתפילה, ובפרט בתפילת העמידה. והכוונה בברכה הראשונה של תפילת העמידה, היא החשובה ביותר. ולכן יש להקפיד לכוין. ואם לא כיון, בדיעבד אינו חוזר להתפלל שוב.

ובהמשך נבאר עוד פרטים בזה.

The Laws of Concentration During the Amida Prayer

Every Jewish man must pray three prayers daily. Women must also pray every day; however, their base obligation is one prayer per day. Nevertheless, if they wish, they may pray all three prayers. According to the Ashkenazi custom, some say that women are obligated to pray Shacharit and Mincha every day, however, they are not obligated to pray Arvit. We have discussed this in a different Halacha.

Concentration During Prayer
The Baraita (Berachot 34b) states that preferably, one should concentrate on the words one is reciting throughout all the blessings of the Amida. If one finds it too difficult to concentrate throughout the entire Amida, one must at least concentrate on the words one is reciting during the “Avot” blessing, i.e., the first blessing of the Amida, which bears special significance since it extolls the praises of Hashem.

One Who Did Not Concentrate
There is a disagreement among the Rishonim whether one who has prayed without concentration must repeat one’s Amida prayer, or perhaps one has nevertheless fulfilled one’s obligation post facto. Although some maintain the latter, the Rambam, Rosh, Rabbeinu Yonah, and many others rule that if one prayed without concentrating during the “Avot” blessing (although one may have concentrated on the rest of the blessings of the Amida), one must repeat the Amida.

The Tur rules that nowadays, we customarily do not repeat the Amida after not having concentrated during the first blessing, for it is almost certain that even when one repeats the Amida, one will not concentrate properly again and therefore, there is no use in repeating the Amida.

Maran Ha’Shulchan Aruch rules in accordance with the letter of the law that one who has not concentrated on the words of the first blessing of the Amida must repeat one’s prayer and he makes no mention of the Tur’s opinion. The Rama adds the Tur’s opinion that nowadays, one should not repeat the Amida for a lack of concentration.

Maran Ha’Chida writes that although according to Maran, one must repeat one’s Amida if one did not concentrate in the “Avot” blessing, even Sephardic and Middle Eastern Jews do not rule in accordance with Maran here. Rather, they rely on the Tur, Rama, and other Poskim who rule that one fulfills one’s obligation even without having concentrated at all.

Summary: One must concentrate on the words of the Amida, especially the first blessing of the Amida, which is the most significant. If one did not do so, one should not repeat the Amida prayer after the fact.

We shall discuss some more details regarding this law in a following Halacha.

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות
טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה נתקנה כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד להדלקת הנרות. לפיכך נכון להקדים את תפלת המנחה להדלקת נרות החנוכה.

ולכן נהגו רבים להתפלל תפלת מנחה בשעה מוקדמת ביום ששי, ואחר כך חוזרים לבתיהם, ומתארגנים לכבוד שבת, ומדליקין נרות חנוכה, ושוב חוזרים לבית הכנסת לתפלת ערבית.

אם אינו מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה מוקדמת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ“ל, שיקדים להדליק נרות חנוכה לפני תפילת מנחה, ואחר כך ילך להתפלל עם הציבור. (ולא יתפלל מנחה ביחידות לפני הדלקת הנרות, כי מעלת תפלה בציבור גדולה יותר מענין הקדמת תפלת מנחה להדלקת הנרות.( (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קעט).

זמן הדלקת נרות חנוכה בערב שבת
בערב שבת של חנוכה, אי אפשר להדליק נרות כמנהגינו בימות החול, שהרי כבר נכנסה השבת וקדש היום. לכן יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה לפני זמן כניסת השבת. ואין להקדים את הדלקת נרות חנוכה יותר מדאי, אלא ידליק כעשרים דקות לפני השקיעה. ואם רצה להקדים יותר, רשאי, ובתנאי שלא ידליק מוקדם יותר מזמן פלג המנחה, שהוא שיעור שעה ורבע בשעות זמניות קודם שקיעת החמה. (וכבר ביארנו לפני כמה ימים כיצד יש לחשב שעה זמנית).

שיעור השמן שצריך לשים בנר
אף על פי שאנו מקדימים את הדלקת נרות החנוכה לפני כניסת השבת, ולא בזמן צאת הכוכבים כבכל יום, מכל מקום צריך שהנרות ידלקו כשיעור שהן דולקות בכל יום. כלומר, עד כחצי שעה אחר זמן צאת הכוכבים. (דהיינו שהנרות ידלקו במשך עשרים דקות עד שעת השקיעה, ואחר כך עוד רבע שעה עד זמן צאת הכוכבים, ועוד חצי שעה כשיעורן בכל יום). ולכן צריך לתת שמן או להניח נרות שיהיו ארוכים דיים בערב שבת, בכדי שידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי זמן צאת הכוכבים.

ישנם רבים שמחוסר ידיעה קונים נרות חנוכה, שאינם דולקים למשך זמן מספיק (שעה וחמש דקות). ויש להעיר את תשובת לבם לכך. ומי שאין לו נרות שיכולים לדלוק שיעור זמן די ארוך כדת וכהלכה, ידליק לכל הפחות נר אחד כזה לצאת בו ידי חובת עיקר התקנה.

נר שבת ונר חנוכה, מי קודם?
יש להקדים הדלקת נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת, מפני שמצות הדלקת נר חנוכה היא חביבה מאד. ומטעמים נוספים. (כמו שהסברנו בעבר, לפי מה שנתבאר בספר חזון עובדיה, חנוכה, עמ' קעד). 

לסיכום: יש להשתדל להתפלל מנחה לפני הדלקת הנרות של ערב שבת. יש להדליק נרות חנוכה כעשרים דקות לפני שקיעת החמה. יש להקפיד שהנרות יוכלו לדלוק עד כחצי שעה לאחר צאת הכוכבים, כלומר, למשך לפחות שעה וחמש דקות. ויש להקדים הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת.

The Proper Time for Lighting Chanukah Candles On Erev Shabbat

Therefore, many have the custom to pray Mincha earlier on Friday after which they go home to prepare for Shabbat, light the Chanukah candles, and finally return to synagogue to pray Kabbalat Shabbat and Arvit.

However, if a Minyan that prays Mincha early on Friday afternoon is not easily accessible, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that if one will be able to find a later Minyan for Mincha, it is preferable to first light Chanukah candles and then pray with a Minyan rather than pray Mincha alone before lighting, for the significance of praying with Minyan is greater than praying before lighting (see Chazon Ovadia-Chanukah, page 179).

Many people unknowingly buy ready-to-light oil glasses for Chanukah that do not have the proper amount of oil to burn for this prolonged time of over an hour. If one does not have all the candles with the required amount of oil, one should make sure that at least one candle has the prescribed amount of oil to last until the allotted time in order to fulfill at least the minimal obligation of lighting the Chanukah candles.

Summary: One should preferably try to pray Mincha before lighting Chanukah candles on Erev Shabbat. Chanukah candles should be lit on Friday afternoon approximately twenty minutes before sunset. One should take care to fill the glasses with enough oil for the candles to remain lit until a half-hour after nightfall, i.e. approximately one hour and five minutes after having been lit. Chanukah candles should be lit before Shabbat candles.

  נר חנוכה במוצאי שבת – נר חנוכה מנר חשמל

מנויים יקרים, לרגל ימי החנוכה, אנו שמחים להגיש את ההלכה יומית במסגרת האתר החדש שעלה אתמול, מלבד השינויים החזותיים במראה האתר, הוספנו שיפורים נוספים כפי שניתן לראות, באופן ההגשה של ההלכה יומית בארבע שפות בצורה מותאמת, בהתאמה למסכים קטנים ולמסכי טלפון, וכן בהוספת תמונות השייכות להלכות שישלחו, ועוד הוספות אחרות שיתווספו בעזרת ה' בהמשך.

אנו תקוה שחפץ ה' בידינו יצלח, ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ושוב אנו פונים לקהל הלומדים היקר, להמליץ בפני קרובים וידידים להרשם אף הם ולהצטרף לקהל הרבבות הלומדים את ההלכה היומית מידי יום, וזכות התורה וזכות מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל תגן בעדכם, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!——————————————

במוצאי שבת של חנוכה, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה, ולא יראו את ההדלקה בבית הכנסת.

כשמגיע אדם לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. (ומצות הבדלה היא תדירה, שעושים אותה בכל שבוע).

זמן רבינו תם
למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב ותו לא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך. וכפי מנהגו הטוב של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שעורר על ענין זה כל ימי חייו, ועורר גם אותנו לכתוב על כך בהלכה יומית, ורבים שמעו בקולו ועליהם תבא ברכת טוב. 

ברכת בורא מאורי האש
אין מברכים ברכת “בורא מאורי האש” על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים “בורא מאורי האש” עד שיאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר, הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך “בורא מאורי האש“.

הדלקת נרות חנוכה בחשמל
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית, מפני שאין בחנוכייה חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק לשמונה ימים, ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה, מכל מקום יש דמיון בינם לבין שמן זית, מה שאין כן בחשמל, ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת נר חנוכה בחשמל. ומכל מקום כתב מרן הרב זצ”ל, שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות להדליק בשמן או בשעווה, ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה. וצריך שיהיה הנר מונח במקום שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה.

וכבר הזכרנו בדין הדלקת נרות שבת, שלגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה במוצאי שבת, צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה, אבל אין לברך על נר חשמל. וכן הסברנו את הדין בזה לעניין נרות שבת.

Lighting Chanukah Candles on Motza’ei Shabbat and Electric Chanukah Candles

On Motza’ei Shabbat Chanukah, in the synagogue, Chanukah candles are lit first and only following this is Havdala recited in order to delay the departure of Shabbat as much as possible. Although the one lighting the Chanukah candles removes the sanctity of Shabbat from himself, nevertheless, the rest of the members of the congregation who have not yet lit still retain the sanctity of Shabbat. Also, the Chanukah candles are lit first in order to publicize the miracle, for if Havdala were to be recited first, most of the congregation would have gone home before Chanukah candle-lighting.

When one returns home from synagogue, since the act of lighting a fire will in any case remove the sanctity of Shabbat, one should first recite Havdala and only then light Chanukah candles, for the more frequent Mitzvah should be performed first. (Havdala is indeed more frequent, for it is recited every week.)

We have already mentioned within the laws of lighting Shabbat candles that regarding the blessing of “Boreh Me’orei Ha’esh” on Motza’ei Shabbat that one must specifically use an open flame as opposed to electric light which is invalid for this blessing. We have also previously mentioned the Halacha regarding lighting Shabbat candles with electric bulbs.

חינוך הילדים והבאתם לבית הכנסת

שאלה: האם יש חיוב על פי ההלכה, לילדים קטנים, להתפלל בכל יום שלש תפלות, שחרית מנחה וערבית? והאם נכון להביא את הילדים לבית הכנסת לתפלות הימים הנוראים?

תשובה: במשנה במסכת ברכות (דף כ ע”ב) שנינו: נשים וקטנים חייבין בתפלה.

ומבואר אם כן, שגם הקטנים, שהם זקוקים לרחמי ה' יתברך, חייבים במצות תפלה. וכשם שחובה על הגדולים לחנך את הקטנים בכל המצוות כולן, כמו כן חובה לחנכם למצות תפלה, שהרי בכל המצות כולן, בין מצות שהן מן התורה, ובין מצות שהן מדברי רבותינו, חובה לחנך ולהרגיל בהן את הקטנים, מצד מצות חינוך, וכן הדין לענין מצות התפלה.

ומכיון שאין חילוק במצות חינוך, בין מצוות שהן מן התורה, למצות שהן מדברי רבותינו, לפיכך נראה, שאף על פי שמן התורה די בתפלה אחת בכל יום, וכן הנשים אינן מחוייבות אלא בתפלה אחת בכל יום, מכל מקום ילדים קטנים (בנים), יש לחנכם להתפלל שלש תפלות בכל יום. שחרית, מנחה וערבית.

וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שהיה נזהר לחנך את בניו מאז שהיו יודעים היטב לקרוא, שיתפללו בכל יום כל שלשת התפלות. (ילקוט יוסף תפלה ח”א עמוד תקח).

ואת הבנות יש לחנך שתתפלנה בכל יום לכל הפחות תפלה אחת, ונכון שתהיה זו תפלת שחרית, עם ברכות השחר וקריאת שמע ותפלת שמונה עשרה. וכפי שביארנו כבר.

ואמנם יש להעיר, שאם רואה האב שהדבר מכביד מאד על בנו, צריך להזהר מאד שלא להמאיס בעיניו את ענין התפלה, ולפעמים יש להתייעץ עם מחנכים מנוסים, עד כמה יש לדרוש מהילדים להתפלל, בתחילה תפלה אחת, ואחר כך שניים, כלומר, שחרית ומנחה, ורק אחר יתחיל לחנכו גם במצות תפלת ערבית.

ובענין הגיל, שיש לחנך בו את הקטנים להתפלל. כתב הפרי מגדים שהוא מגיל שש או שבע. והכוונה בזה, בכל ילד לפי חריפות שכלו, ולפי כשרונותיו ובגרותו, שלא כל ילד ניתן לחנכו לשלש תפלות מיד בתחילת לימוד הקריאה, אלא כל ילד יש לו את הטבע שלו, את מדותיו ואת רמת הבנתו, עד שניתן לדרוש ממנו להתפלל כל יום שלש תפלות, ולהשתדל שיהיה הדבר בנעימות ושמחה.

תפלות הימים הנוראים, הן ארוכות יותר, ולכן, את הילדים הגדולים, ודאי שיש להביא לתפילות אלה, לחנכם במצות התפלה, אבל הקטנים ביותר, אין להביאם לבית הכנסת, ואותם שהם בני חמש או שש שנים ובכל זאת באים לבית הכנסת, יש לדאוג שיבואו להחזירם לביתם אחר זמן מה, כי על פי רוב הם אינם מסוגלים לשבת שעות רבות בשקט במקומם, ובודאי שהייתם בבית הכנסת תגרום להפרעה לשאר המתפללים

Educating Children Regarding the Mitzvah of Prayer

Question: Is there a halachic requirement for children to pray three times a day, namely, Shacharit, Mincha, and Arvit? Similarly, is it correct to bring children to the synagogue during the High Holidays?

Answer: The Mishnah (Berachot 20b) tells us: “Women, slaves, and children are obligated to pray.” Based on this, children, who are also dependent on the mercy of Hashem, are also obligated to pray. Just as it is a Mitzvah upon adults to educate and train their children regarding all other Mitzvot, it is also incumbent on adults to educate them regarding this Mitzvah, for regarding all Mitzvot, whether Biblical or rabbinic in nature, one is required to train one’s children to perform them so that they may become acquainted with them; the Mitzvah of prayer is no different.

Since, regarding the Mitzvah of educating one’s children to perform the Mitzvot, there is no distinction between Torah and rabbinic commandments, it would thus seem that although the Torah obligation is to pray only one prayer daily and indeed women are only required to pray once daily, nevertheless, young boys should be trained to pray three times daily: Shacharit, Mincha, and Arvit.

This was indeed the custom of Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l who would educate his sons to pray all three daily prayers as soon as they learned to read (Yalkut Yosef, Tefillah, Volume 1, page 508).

Girls should be trained to pray at least once a day, preferably the Shacharit prayer which includes in it the Birkot Ha’Shachar (morning blessings), Keri’at Shema, and the Amida prayer. (When reciting the Pesukei De’Zimra and the blessing before and after Keri’at Shema, girls and women should omit the name of Hashem from the blessings in these places, as we have discussed in the past.)

Nevertheless, we must point out that if the father notices that this is overburdening the child, one must be exceedingly careful not to make the child revolted by prayer. A parent must always consult with wise and experienced educators as to how much a child should be expected to pray; one should start by training the child with one prayer in the beginning, then two (meaning Shacharit and Mincha), and only then should he start training him to pray Arvit.

Regarding the age that one should start training his children to pray, the Peri Megadim writes that the proper age is from the age of six or seven. What this means is that every child must be individually evaluated based on his intelligence, talents, and maturity, for not every child can handle praying three prayers a day immediately upon being taught to read. Every child must be judged by his own capabilities, characteristics, and level of understanding, until he reaches a point when he can be expected to pray three times a day through happiness and serenity.

Since the High Holiday prayers are longer than usual, although older children should certainly be brought to the synagogue to pray in order to educate them in the Mitzvah of prayer, younger children should nevertheless not be brought to the synagogue. If one brings his children of five or six years old who are brought to the synagogue in any event, one should make certain to take them home after a while, for in most cases, such young children are unable to sit quietly for hours on end and their presence in the synagogue will certainly disturb the prayer of other congregants.