תליית בגד שנרטב מחמת גשמים, ויבוש בגד בסמוך למקור חום

בהלכות הקודמות ביארנו, כי אסור לתלות בגד רטוב כדי לייבשו בשבת.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שנרטב הבגד בשבת מחמת איזו סיבה, כגון שנרטב מעיל הגשם מחמת הגשמים, והאדם רוצה לייבש את בגדו בשבת, האם מותר לו לעשות כן?

והנה כבר הסברנו, כי עיקר טעם האיסור בשטיחת בגדים לייבוש בשבת, הוא מטעם “מראית העין”, שגזרו חכמים שמא יחשדו בני אדם שזה שמייבש את בגדיו בשבת, כיבס אותם בשבת. ואם כן, במקרה שלפנינו, מותר יהיה לייבש את הבגד, באופן שיניחו אותו בצורה שאינה ניכרת שהיא לשם ייבוש, כגון שיתלו את הבגד על גבי כסא, כפי שהרבה בני אדם רגילים לתלותו תמיד, שאז אין בזה חשש שיחשבו שכיבס בגדו בשבת, ומותר לייבש את הבגד באופן כזה ללא חשש.

כמו כן מצוי שכאשר הבגדים תלויים כבר על גבי מתקן מיוחד לתליית כביסה, מקרבים מעט את המתקן למקור החום, שהוא תנור החימום, בכדי לזרז את ייבוש הבגדים, וגם בזה יש איסור גמור כמו שביארנו.

ולסיכום: בגד שנרטב במקרה בשבת, מותר לתלותו על גבי כסא וכדומה, באופן שאינו ניכר שהוא כדי לייבשו. ואסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך לתנור חימום. כמו שביארנו.

Hanging Up a Garment Which Became Wet From the Rain and Drying a Garment Next to a Heat Source

In the previous Halachot we have discussed that one may not hang up a wet garment in order to dry it on Shabbat.

Let us now discuss a situation where a garment becomes wet in whatever manner, such as a raincoat becoming wet from the rain, and one wishes to dry this garment on Shabbat. Is this permissible or not?

We have already explained that the underlying reason behind the prohibition of spreading out clothing in order to dry it on Shabbat is because we are concerned about people suspecting the one drying the clothing on Shabbat that he laundered the clothing on Shabbat as well. Thus, regarding our scenario, one may dry the garment by placing it down in a way that it is not noticeable that one intends to dry it, such as by hanging it on the back of a chair, for many people hang their coats up this way all the time and no one will suspect him of laundering on Shabbat. It is therefore permissible to dry a garment in this way.

Drying Clothing Next to a Heat Source
Many people customarily place clothing next to a furnace, radiator, and the like in order to have it dry quickly but this is a mistake as this is completely forbidden, for the water absorbed in the garment evaporates as a result of the heat the furnace and as such, it is quite possible that the water will reach a temperature at which the hand recoils (over 104 degrees Fahrenheit) which constitutes the Torah prohibition of cooking on Shabbat. It is therefore absolutely forbidden to place a wet garment next to a heat source on Shabbat. There is only room for leniency when the water cannot reach this temperature.

It is also common for people to hang laundry on designated hanging devices meant for laundry and once the garments are already hanging there, some just move the hanging apparatus slightly towards the heat source in order to speed up the drying process. This is likewise completely forbidden based on what we have written above.

Summary: A garment that became wet on Shabbat in whatever manner may be hung on a chair and the like in a way that it is unnoticeable that one intends to dry it. It is absolutely forbidden to place a wet garment next to a space heater or radiator in order to dry it on Shabbat.

מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל – שלוש עשרה שנים לפטירתו

היום הוא יום ג' במרחשון, יום הסתלקותו של מרן רבינו הגדול, רבי עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה. כולנו תלמידיו, ולכן נאמר כמה דברים לזכרו ולעלוי נשמתו.

מרן זצ”ל, היה כידוע, בקי עצום בכל חדרי תורה. יש אומרים, שבקיאותו נבעה מכשרונותיו הברוכים, ויתכן שיש אמת בדבר. אבל יש לדעת, כי מרן זצ”ל, היה בולט בנקודה אחת, שהיא הציר המרכזי שעליו סובבים כל פרקי חייו. הוא דרש מעצמו בלי גבול! גם כשהיה נראה שהדבר בלתי אפשרי, מרן זצ”ל התאמץ, ומסר נפש ממש, עד שזכה לראות פרי בעמלו. ונספר כמה מקרים:

מרן זצ”ל, היה שוקד על תלמודו, בצורה שאין לה אח וריע. אנשים שהכירו אותו בעיקר דרך שיעוריו, ראו לפניהם תלמיד חכם חביב, נינוח, אך בעצמותו, היה הרב ממש חרד על כל רגע בחייו, לבל ילך לבטלה. מעולם לא ראו אותו יושב על כסא ולא עושה כלום! אף פעם הוא לא ישב ופשוט נח, או הרהר בדברים פשוטים. תמיד תמיד, היה עוסק בתורה, או עוסק בענין חיוני אחר. וכמאמר רבותינו (במסכת סוכה דף כח. לגבי רבן יוחנן בן זכאי): “וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה”.

זכורני בערוב ימיו ממש, שהיה יושב במרפסת ביתו, כשכולו ממש שבור ורצוץ, חלש מאד, ואפילו הנשימה היתה קשה לו, בכל זאת, היה יושב ושונה שוב ושוב, משניות שזכר בעל פה. הוא היה חדור ועקבי כל ימיו, בחשיבות ניצול הזמן, כי הזמן, הוא הדבר היקר ביותר שיש לאדם.

רק בגלל גודל השקידה שלו על התורה הקדושה, זכה מרן זצ”ל להיקפים בלתי נתפסים בתורה. כל מי שמתמצא מעט, ומבין את היקף החומר הלימודי שהיה חקוק בשכלו של מרן, מבין שהדבר ממש בלתי אפשרי בדרך הטבע, אדם אחד לא מסוגל להקיף כמות ידע עצומה כל כך.

היתה לו זכות מיוחדת מן השמים, מאחר ועמל כל כך בתורה, מתוך עוני, מתוך מצור ומצוק, בימים קשים מאד, התורה השיבה לו את אהבתה, ונכנסה ללבו. זיכה אותו הקדוש ברוך הוא לזכור את לימודו, ולהגיע למדרגה אדירה בחכמת התורה, שבמובנים רבים לא היה לה אח וריע אפילו מאות בשנים לפניו.

הדברים הללו מפורשים בכמה מקומות בדברי רבותינו, ובכללם, בספר העקדה, (שער ו), שם כתב, וזו לשונו:

“שֶׁהוּא דָּבָר יָדוּעַ וְנִגְלָה לָעַיִן, כִּי שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הַחָכְמָה, אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהַשִּׂיגָהּ אִם לֹא בְּעֵזֶר וְסִיּוּעַ אֱלוֹקִי”. מי שלומד תורה, התורה עצמה משקיעה בו, ומגדלת אותו!

אם כן, היה מרן זצ”ל גאון בתורה. לאדם גדול כל כך, מתאים הדבר, שישב בביתו, יעלה את חדושיו על הכתב, יפרסם פסקי הלכה, ולכל היותר, יאמר מידי פעם שיעור לפני תלמידי חכמים. אך מרן זצ”ל, יצא מן המסגרות שלו. וכדברי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל, זכה הרב עובדיה יוסף, שידע לסגור את הספר כאשר היה בכך צורך.

מרן זצ”ל השקיע כל ימיו, ממש מילדות, ועד ימיו האחרונים, כדי להספיק עוד ועוד להשפיע תורה ויראת שמים על הציבור. הוא היה באמת אוהב כל אחד ואחד מישראל, והיה ממש מוטרד ודואג, על כל יהודי שעדיין לא זכה להבין את ערכו הרם, להבין את משמעות החיים, ואת התפקיד המיוחד אליו הוא נועד. הוא הרגיש בכל נימי נפשו, שיש כאן אבדה גדולה! לכן הוא לא חס על זמנו, ולא על בריאותו, היה מכתת את רגליו בכל רחבי הארץ ובכל העולם, כדי להשמיע את דבר ה', כדי לחבב את התורה על העם, כדי להפוך אנשים עמי הארצות, שלא היה להם מושג בהלכה, להיות אנשי תורה, אנשים מורמים מעם.

סיפר לי תלמיד חכם גדול אחד, שבצעירותו היה גר ב”אור עקיבא”. בזמנו, לפני למעלה מארבעים שנה, היתה העיר מלאה באנשים טובים, אנשים אוהבי מסורת, אבל ידיעת ההלכה, היתה רחוקה מרובם. ידעו שיש בעולם מושג של “מוקצה”, אבל כמעט אף אחד לא ידע כי יש כמה סוגי מוקצה, ושהדינים ביניהם חלוקים זה מזה.

ידעו שיש ערך לתורה הקדושה. אבל ללכת מידי יום ללמוד תורה? דבר כזה, לא עלה כלל על דעתם. היו אותם אנשים, יושבים אפילו בימי שבת, ומשחקים במשך שעות במשחקי שש בש ודמקה וכדומה, ודנים ביניהם, על עניני פוליטיקה, וכך היו מעבירים את זמנם.

עד שהגיע אל העיר שליח ממרן זצ”ל. הלה הגיע אל העיר, והחל לומר שיעורי תורה. השיעורים היו על פי סדר החוברות “מן המעיין” שיצאו באותן השנים על ידי רשת “אל המעיין”  של מרן זצ”ל, וכן מתוך ספרים, כמו ספרי ילקוט יוסף שהחלו אז להתפרסם.

בסמוך לחג השבועות, דיבר אותו חכם בפני הציבור, על כך שאסור להדליק את אור החשמל ביום טוב. הציבור מאד הופתעו לשמוע את הדברים, כי מנהגם היה תמיד להקל בזה. הם החלו להתווכח עם הרב, עד שממש כל העיר החלה להתדיין ולהתווכח, האם מותר או אסור להדליק חשמל ביום טוב. במקום להתווכח, האם בגין יבחר שוב לראשות הממשלה או לא, החלו להתווכח על דברים רוחניים! על דברי הלכה!

החליטו פרנסי העיר ונכבדיה, גבאי בתי הכנסת ואחרים, להזמין את מרן זצ”ל בעצמו אל העיר, ואז ישאלו מפיו, האם מותר או אסור להדליק את אור החשמל ביום טוב.

כעבור כמה ימים, הגיע מרן זצ”ל אל העיר, ורבים רבים באו לשמוע את אמרי פיו, אנשים, נשים וטף. מרן נשאל שם, האם מותר להדליק אור חשמל ביום טוב? הוא ביאר את הסוגיא לפני הציבור, הסביר את ההבנה שהיתה מקובלת בצורת הפעולה של החשמל, (שהיו שחשבו שיש “אש” בתוך צינורות החשמל, והיא עוברת ממקום למקום), לאחר מכן הסביר את ההבנה הנכונה, ולכן העלה באופן ברור, שיש איסור בדבר. דבריו היו מתיישבים על הלב! דבריו נאמרו בהגיון צרוף! לכן, כל בני העיר קבלו את דבריו. וכך החלו ללמוד, עוד ועוד, לגדול בתורה, להפוך ליודעי תורה אמתיים. הדברים הללו שינו מן הקצה אל הקצה דור שלם, ועד סוף הדורות, ריבי רבבות בני אדם, ממש פשטו צורה ולבשו צורה, והכל בזכותו של מרן זצ”ל.

עלינו ללמוד ממרן זצ”ל, להעריך את עצמינו ואת החיים שלנו. להעריך את הזמן ולהאמין שיש בכוחינו לפעול רבות ונצורות. גם אנו יכולים ללמוד! גם אנו יכולים לזכות את הרבים! גם אנו יכולים לחנך את משפחתינו על ברכי התורה! גם אנו יכולים להיות אנשים מורמים מעם! גם אנו יכולות להיות נשים נעלות! כל אחד מסוגל למלא את תפקידו המיוחד לו.

כאן ב”הלכה יומית“, אנו משתדלים מאד, במשך עשרות שנים, לזכות את הרבים, ולהפיץ את דרכו המיוחדת של מרן זצ”ל. אנו לא כותבים רק פסקי הלכות, אלא מבארים את הדינים, את השורש שלהם, שזהו עיקר לימוד התורה, ובכך מתחדדת ההבנה בכל פרט ופרט. וכל זה מכוחו של מרן זצ”ל, שתמך בהפצת התורה בדרך זו, כי צפה בעינו הבדולח, את חשיבות הדברים.

לכן אנו פונים מכאן לכל לומדי ההלכה יומית, השתדלו בבקשה לתת כתף. אנו משקיעים בימים אלה בשיפור האתר בעזרת ה', הן מבחינת המראה שלו, והן מבחינת התוכן, אך אנו זקוקים לכם. כל אחד ואחת, יכולים לזכות את הרבים, על ידי המלצה לחבריכם ולקרוביכם, להרשם ולהצטרף ללומדי ההלכה יומית, שעל ידי לימוד זה, אנשים שהיו ריקים מתורה, נעשו ממש בעלי תורה, ובדרך של לימוד קצר, הבנתם ומעשיהם השתנו מן הקצה אל הקצה.

וזכות מרן זצ”ל תעמוד לכם ולנו, שימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה, ושנזכה לראות בגאולה השלימה, ובתחיית המתים, אמן כן יהי רצון.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l on His Thirteenth Yahrzeit

Today is the Third of Marcheshvan, the anniversary of the passing of the luminary of our generation, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l. As we are all his students, let us discuss some things in his memory of his holy soul.

Maran zt”l was, needless to say, an uncanny genius in all facets of Torah knowledge. Some claim that stemmed from his G-d-given talents and there may be truth to that. However, there is one point that all of the accomplishments of his life hinged on: He demanded endlessly from himself throughout his entire life! Even when things seemed impossible, Maran zt”l persevered until he witnessed the fruits of his labor. Let us recount some anecdotes that illustrate this:

Maran zt”l was completely engrossed in his learning all the time in a manner that was nearly unrivaled. Those who knew him from the classes he delivered saw a young man who was friendly and easy-going, but, in truth, he was always very meticulous about every moment of his life. No one had ever witnessed him sitting on a chair doing nothing. He would always delve in Torah studying and not let a second go by without it. As our Sages taught (Sukkah 28a) regarding Rabban Yochanan ben Zakkai, “No one ever saw him sitting idly; rather, he was always sitting and learning.”

Even when he was elderly, frail, ill, and every breath was labored, Maran zt”l sat on his porch reciting Mishnayot by heart. He was dependable and consistent in this way until his very last day, for he understood that this was the most precious thing in life.

Only because of his undying love and toil in Torah did he merit his tremendous erudition in Torah. Anyone who learns the works of Maran zt”l sees that the Torah knowledge contained in his mind was not humanly possible for one man to achieve on his own.

However, Maran zt”l enjoyed special Heavenly assistance that allowed him to reach this level as a result of his dedication to Torah amid terrible poverty, suffering, and difficulty and, as a result, the Torah reciprocated its love to him and entered his heart and mind. Hashem granted him the privilege of superhuman Torah recall and retention which, in many ways, was unmatched for hundreds of years.

This idea can be found in several works of our Sages, especially Rabbeinu Yitzchak Arama in his Sefer Ha’Akeda (Ch. 6), who writes:

“It is well-known and revealed that meriting complete knowledge of Torah requires special G-dly assistance.” When one studies Torah, the Torah itself invests in him and exalts him!

For a man as great in stature as Maran zt”l, it would have been appropriate for him to sit at home, write his Torah thoughts, publish his halachic works, and at most, go out once in a while to deliver Torah classes before great Torah scholars. However, Maran zt”l constantly went out of his comfort zone and taught Torah to the masses. In the words of Hagaon Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l, “Rav Ovadia Yosef merited knowing when to close his books when necessary.”

Maran zt”l invested his entire life, from his youth until his passing, teaching Torah, and fear of Heaven to the public. He loved every Jew dearly and it genuinely hurt him when any Jew did not yet comprehend his lofty level and his purpose in the world. He really felt with every fiber of his being that this was a tremendous loss! It was for this reason that he did not care about his time or health and he would travel all across Israel and throughout the globe to teach the word of Hashem to the Jewish nation and change total ignoramuses into people with a value and love for Torah and Halacha.

A great Torah scholar recounted that in his youth, he grew up in the city of Ohr Akiva. Approximately forty years ago, the town was filled with good, traditional Jews who were not so knowledgeable in Halacha. They were aware about the concept of Muktzeh on Shabbat, but they did not understand the fine details that separated the categories from one another.

They valued Torah, but setting daily times for Torah study was a foreign idea to them. These people would sit on Shabbat afternoon for long hours playing board games and chatting about politics.

This was all until an emissary of Maran zt”l arrived in the city and begin delivering Torah classes. He would teach them from Halacha works such as Yalkut Yosef and others which began being published at the time.

Before the Shavuot holiday that year, he explained to the audience how turning on electricity on Yom Tov is forbidden. The audience was shocked to hear this because, historically, they had acted leniently in this regard. It became such a hot topic of discussion that the entire city debated among themselves whether or not it was permitted to use electricity on Yom Tov. Instead of debating who would be elected Prime Minister next, the residents of the city were busy discussing Halacha topics!

The city council and other respected community members then decided to invite Maran zt”l to visit the town himself and they would pose the electricity on Yom Tov question to him.

Several days later, Maran zt”l arrived in the city, and many men, women, and children came to hear his pearls of wisdom. When asked whether it was permissible to use electricity on Shabbat, he explained the length and breadth of the topic. He delved into the historical understanding of how electricity worked (that there was already fire in the tubes and bulbs that was then just transferred from one place to another) but explained why that understanding was flawed due to the correct understanding of the reality of how electricity works. He then ruled that turning on electricity on Yom Tov was absolutely forbidden. Because he had explained it so beautifully and articulately, people understood and accepted his ruling. The people of the town then progressively began to study more and more and became learned in Torah and Halacha. These kinds of stories with Maran zt”l literally transformed an entire generation of Sephardic Jewry from one extreme to the other.

We, at Halacha Yomit continue to strive for decades now to disseminate the unique Torah path of Maran zt”l to the messes. We do not just write halachic rulings; we delve into their sources, the root of these laws, which is the primary focus of the Mitzvah of Torah study. This was truly the halachic method pioneered by Maran zt”l specifically for this generation.

We therefore would like to take the opportunity to ask the broader public to participate in our mission. We are investing tremendous amounts of time and resources into improving our website, both in terms of aesthetics and content. Each one of you can bring merit to the public by sharing the signup link to Halacha Yomit with family and friends and encouraging them to join this platform. We have seen repeatedly that people who were devoid of any Torah knowledge grew so much in Torah as a result of this service. Through a short daily study session, their understanding of the laws of the Torah and their behavior has changed drastically, from one extreme to the other.

May the merit of Maran zt”l protect us all and may Hashem grant all of your hearts’ wishes for the good. May we merit witnessing the Ultimate Redemption and the Resurrection of the Dead, Amen.

is  

שבת מברכים

Mazal Tov

to

Gabriella Delmonte 

on the occasion of her Bat Mitzvah

🎉🎉🎉

Moorlanenews