Announcements

Rosh Chodesh Kislev

TONIGHT

Thursday & Friday

***

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

***

Bar Mitzva Invitation

Rabbi & Mrs. Namir Cohen 

invite the Kahal 

to the Bar Mitzvah

of their son

David 

this Shabbat 

Parashat Toledot

followed by kiddush 

at their residence 

37 Broom Lane

Mazal Tov 

to families 

Cohen & Berdugo

Moorlanenews

would like to wish 

Rabbi & Mrs Cohen  

a heartfelt Mazal Tov

on their son

David

Bar Mitzvah

May he be a source of nachat to

Hashem, his family and friends

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q & A on Parashat Toledot

 All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. Why was it important that Yitzchak look like Avraham?
   25:19 – So everyone would agree that Avraham was indeed his father.
2. Why does the Torah stress that Rivka was Betuel's daughter and Lavan's sister?
   25:20 – To praise her, that even though her family was evil she was righteous.
3. What are the two differences between Tamar's pregnancy and Rivka's pregnancy?
   25:24 – Rivka gave birth at full term to two children, one righteous and one wicked. Tamar gave birth after seven months to two righteous children.
4. Why was Esav named Esav?
   25:25 – He was born fully developed. The name Esav is based on the Hebrew word for "made".
5. Who gave Yaakov his name?
   25:26 G-d.
6. How did Esav deceive his father?
   25:27 – Esav deceived Yitzchak by asking questions that suggested that he was very strict in mitzvah observance.
7. Why was Esav faint when he returned from the field?
   25:29 – From having murdered.
8. Why are lentils a food for mourners?
   25:30 – They are round like a wheel and mourning is like a revolving wheel that eventually touches everyone.
9. What was the birthright that Yaakov bought from Esav?
   25:31 – The right to bring sacrifices.
10. Why was Yitzchak not permitted to go to Egypt?
    26:2 – Through the akeida he had attained the status of a korban and was forbidden to leave Eretz Canaan.
11. Why did the Philistines plug up the wells?
    26:15 – They felt that either marauders would attack to capture the wells, or, if attacking for other reasons, they would use the wells as a water supply.
12. Why did Yitzchak lose his sight? (three reasons)
    27:1 – a) From the smoke of the incense offered by Esavs wives to their idols; b) From the angels tears which fell into Yitzchaks eyes at the time of the akeida; c) In order for Yaakov to receive the blessings.
13. At what age should one anticipate his own death?
    27:2 – When he reaches five years from the age his parents were when they passed away, until five years after.
14. Why did Rivka ask Yaakov to bring two kid goats?
    27:9 – One for Yitzchak and the other to offer as a korban Pesach.
15. Why did Esav leave his special garments with Rivka?
    27:15 – He suspected that his wives might steal them.
16. What fragrance did Yitzchak detect on Yaakovs garments?
    27:27 – The scent of Gan Eden.
17. What was the "fat of the land" promised to Esav?
    27:36 – Italy.
18. When will Esav be freed from subjugation to Yaakov?
    27:40 – When the Jewish People transgress the Torah.
19. What inspired Esav to marry the daughter of Yishmael?
    28:7 – Seeing that his father despised his current wives, he resolved to take a wife from his father's family.
20. Knowing that Machalat was Yishmael's daughter, its self-evident that she was the sister of Nevayot. Why, then, does the Torah state that Esav married "Yishmael's daughter, the sister of Nevayot?"
    28:9 – To indicate that Yishmael died between her betrothal and her wedding, and that it was Nevayot who gave his sister in marriage to Esav. Knowing the date of Yishmael's death, we can determine the date of Esav's marriage and thus Yaakov's age, 63, at the time of his flight from Esav.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני שאשתו של אדם הרי היא כגופו ממש, והואיל ואשתו חייבת בכבוד אביה, כמו כן הוא חייב בכבוד אביה. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ), שחייב אדם בכבוד חמיו.

וכמו כן פשוט שעליו לכבד את חמותו. וכן האשה מחוייבת לכבד את חמיה ואת חמותה, ובמשנה במסכת סוטה (פרק תשיעי, דף מט עמוד ב) שנינו: בעקבות משיחא (סמוך לביאת המשיח) חוצפא יסגא, (החוצפה תתרבה), ויוקר יאמיר (המצרכים ימכרו ביוקר), הגפן תתן פריה והיין ביוקר (כלומר, יהיה שפע בעולם, ובכל זאת היין יהיה נמכר ביוקר מפני שישתו ממנו הרבה, שיתרבו בתי משתאות), והמלכות תהפך למינות,  ואין תוכחה (כי כל מי שבא להוכיח את חבירו ולהעיר לו על מעשיו הרעים, הלה אומר לו, אתה בעצמך חוטא ואיך תוכיח אותי?), בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, "כלה בחמותה", (והוא מפורש בדברי הנביא, מיכה פרק ז), וכן יש גורסים "חתן בחמיו". ומכאן שמה שבזמן הזה הרבה פעמים נשמעים דברי חוצפה מהכלה כלפי חמותה, וכן מהחתן כלפי חמיו, הרי זה בכלל הסימנים של סוף הגלות, שהם סימני חטא וחוצפה. ואף על פי שלעתים אנו רואים שהורי האשה או הורי הבעל אינם נוהגים כהוגן עם חתניהם ועל כלותיהם, מכל מקום אסור לדבר או לנהוג כלפיהם בחוצפה, ולעולם חייבים בכבודם. ואם היחסים עם ההורים מביאים לידי מחלוקת בין בני הזוג, או שגורמים לצער גדול וכדומה, יש להתייעץ עם תלמיד חכם אמתי, שיורה לבני הזוג דרך ישרה כיצד עליהם לנהוג.

ויש לציין בהקשר לכך את דברי הגאון רבינו יעקב עמדין (בשו"ת שאילת יעב"ץ סימן לב), שמה שמצוי מאד שיש שנאה בין כלה לחמותה, הוא בדרך כלל מפני שהן דרות יחד בבית אחד, שדבר זה מביא לידי פירוד ומחלוקת מצד הטבע, אבל אם אינן סמוכות כל כך זו לזו, אז קרוב הדבר שיתנהגו באהבה זו לזו. ישמע חכם ויוסף לקח.

והנה זו לשון רבינו הטור: חייב אדם בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו. ואחר כך כתב הטור: וחייב לכבד את חמיו שנאמר ואבי ראה גם ראה. וכתב רבינו הבית חדש, שיש לדייק מלשון הטור שכתב לגבי האח הגדול שחייב לכבדו "ככבוד אביו", ואילו לגבי חמיו לא כתב אלא שחייב לכבדו. ומוכח מזה שאין החיוב לכבד את חמיו גדול כל כך, ועל כן אינו חייב לכבדו ככבוד אביו ממש, אלא רק שיקום לפניו וכדרך שמכבדים את הזקנים, ולהדרו, וכשעולה חמיו לספר תורה יעמוד לכבודו כל זמן עלייתו לתורה, וכמו שביארנו לגבי האב. ולא יקראנו בשמו אלא עם תואר "רבי" פלוני.

ומבואר אם כן להלכה, שהגם שחייב אדם בכבוד חמיו, שלא לקראו בשמו הפרטי, וכן שיקום לפניו וכיוצא בזה, מכל מקום אינו חייב לכבדו ממש כדין כיבוד אביו ואמו, שחייב לדאוג להם בכל עניניהם (כאשר ביארנו בהלכות כבוד אב ואם), ודי לו במעט כבוד כדרך שמכבדים את הזקנים.

ולסיכום: חייב אדם לכבד את חמיו בקימה והידור, כאשר מגיע חמיו לתוך ארבע אמותיו (שני מטר), וכמו שיש לכבד את הזקנים. אבל אינו חייב לכבדו כפי שמחוייב בכבוד אביו. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש נוהגים לנשק ידי חמיו בדרך כבוד ויקר, וכן ראוי לעשות. ובפרט כאשר חמיו הוא בעל תורה ומעשים טובים. והוא הדין שחייב אדם לכבד את חמותו כראוי לה. וכן האשה חייבת לכבד את חמיה וחמותה כמיטב יכולתה.

ואין לקרוא לחמיו או חמותו בשמם הפרטי, אלא יקראם, או "אבא" ו"אמא", שמו יש נוהגים, או יקראם בתוספת תואר כבוד, "רבי" פלוני. או ימנע לגמרי מלקרוא להם

Honoring One’s Father-in-Law and Mother-in-Law

The Yalkut Shimoni states: “David told Shaul, ‘My father, you shall surely see the corner of your coat in my hand’” (which means that David called Shaul his father). Our Sages derived from here that one is obligated to honor one’s father-in-law just as one is obligated honor one’s father, for the verse equates one’s father-in-law to one’s father. The reason for this is because one’s wife is considered an actual part of one’s self and just as one’s wife is obligated to honor her father, the husband is obligated to honor her father as well. The Tur and Shulchan Aruch (Yoreh De’ah, Chapter 240) rule accordingly that one is indeed obligated to honor one’s father-in-law.

Likewise, one must clearly honor one’s mother-in-law. The Mishnah in Masechet Sotah (49b) states that one of the signs of the period immediately prior to the arrival of the Mashiach is that daughters-in-law will rise up against their mother-in-law and others have a different version in the Mishnah that sons-in-law will rise up against their fathers-in-law. Based on this, nowadays when it is common for brazen words to be exchanged between daughter-in-law and mother-in-law or between son-in-law and father-in-law, this is indeed a sign that the end of our exile is near. Although the parents of the husband or wife may sometimes not treat their son-in-law or daughter-in-law properly, it is nevertheless forbidden to act audaciously towards them and one must always treat them respectfully. If the relationship with one’s in-laws causes strife or aggravation, the couple should consult an outstanding Torah scholar who has experience with these issues regarding how to proceed.

Indeed, Hagaon Rabbeinu Yaakov Emdin writes a powerful lesson (in his Responsa She’elat Ya’abetz, Chapter 32) that the common hatred between mother-in-law and daughter-in-law usually exists when they both live in the same house, for this naturally causes strife. However, if they are not so near one another, it is possible that they will live with peace and harmony.    

The following are the words of the Tur: “One is obligated to honor one’s older brother just as one is obligated to honor one’s father.” The Tur then continues, “One is also obligated to honor one’s father-in-law, as the verse states, ‘My father, you shall surely see.’” The Bayit Chadash infers from the fact that regarding the honor of one’s older brother, the Tur writes that one should honor him like one honors one’s father whereas regarding the honor one affords one’s father-in-law, the Tur only writes that one must honor him, that the obligation to honor one’s father-in-law is not as great and one need not honor him exactly as one honors one’s father; rather, one only needs to rise before him and honor him the way one would honor an elderly person.

Thus, halachically speaking, although one is obligated to honor one’s father-in-law by not calling him by his first name, rising before him, and the like, nevertheless, one is not obligated to honor him exactly as one would honor his parents by providing them with all of their needs (as we have discussed by the laws of honoring one’s parents) and honoring him minimally, as one would elderly people, is sufficient.

Summary: One is obligated to honor one’s father-in-law by rising before him when he enters one’s four Amot (approximately a six-foot radius) just as one would honor elders. However, one is not obligated to honor him exactly as one is obligated to honor his father. Maran zt”l writes that some customarily kiss the hands of their father-in-law as a show of respect and honor and this is indeed a worthy custom. This is especially true if one’s father-in-law is a Torah scholar and performs praiseworthy deeds. Similarly, one must also honor one’s mother-in-law appropriately. Likewise, a woman should honor her father-in-law and mother-in-law to the best of her ability.

One may not call one’s father-in-law or mother-in-law by their first names; rather, one should call them “Abba” and “Ima” respectively as some customarily do or one should add on a respectful title to their names such as “Rabbi” and the like. Alternatively, one can avoid addressing them directly altogether.

****

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

New Shiur

***

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q & A on Parashat Chaye Sara

 All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. Name the four couples buried in Kiryat Arba.
   23:2 – Adam and Chava, Avraham and Sara, Yitzchak and Rivka, Yaakov and Leah.
2. What did Sara hear that caused her death?
   23:2 – That Yitzchak was almost slaughtered.
3. What title of honor did the Bnei Chet bestow upon Avraham?
   23:6 – Prince of G-d.
4. Where was Avraham born?
   24:7 – Ur Kasdim.
5. How were Avraham's camels distinguished?
   24:10 – They were muzzled, so they wouldn't graze in the fields of others.
6. What is meant by "all the good of his master in his hand"?
   24:10 – Eliezer carried a document in which Avraham gave all he owned to Yitzchak so that people would want their daughter to marry him.
7. What special character trait did Eliezer seek when choosing a wife for Yitzchak?
   24:14 – He sought someone who excelled in performing acts of kindness.
8. Why did Avraham's servant, Eliezer, run toward Rivka?
   24:17 – He saw that the waters of the well rose when she approached.
9. Why did Lavan run to greet Eliezer?
   24:29 – Lavan coveted his money.
10. When Lavan told Eliezer that the house was cleared out, what did he remove?
    24:31 – Idols.
11. Who did Eliezer want Yitzchak to marry?
    24:39 – His own daughter.
12. Aside from Eliezer, to which other people did Rivka offer to give water?
    24:44 – To the men who accompanied Eliezer.
13. Lavan answered Eliezer before his father, Betuel, had a chance. What does this indicate about Lavan's character?
    24:50 – That he was wicked.
14. What did Rivka mean when she said "I will go?"
    24:58 – I will go even if you don't want me to go.
15. What blessing did Rivka's family give her before she departed?
    24:60 – That the blessings given to Avraham would continue through her children.
16. Who was Ketura?
    25:1 – Hagar.
17. What gift did Avraham give to Yitzchak?
    25:5 – The power of blessing.
18. How old was Avraham when he died?
    25:7 – 175 years old.
19. For how many years did Yaakov attend the Yeshiva of Ever?
    25:17 – 14 years.
20. How many times is Eliezer's name mentioned in this week's Parsha?
    None!

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג), "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל ומיוסד על אדני פז.

ועוד הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא (תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל, וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס), שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן שליט"א, מכוסה הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

Question: If a synagogue has a truly elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?

Answer: Firstly, the act of enhancing and beautifying the Aron Kodesh is certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.

The Gemara in Masechet Yoma (70a) states that when the Bet Hamikdash stood, every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states, “This is my G-d and I shall beautify Him.”

Similarly, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are opened to remove the Sefer Torah.

Nevertheless, it is improper to completely remove the curtain covering the Aron Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4, Orach Chaim, Chapter 7).

Similarly, the Responsa Zera Emet, Volume 1 (Orach Chaim, Chapter 26) writes that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen (Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made for modesty.

Based on this, even if the Aron Kodesh is more beautiful without a curtain, the prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.

Maran Shlit”a adds that that the reason for hanging a curtain is because the sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.

It is well-known that a custom of the entire Jewish nation has the status of Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led their communities based on the Torah were always very careful not to change any Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to strengthen the observance of the custom as best they could.

Thus, regarding our case as well, Maran Shlit”a concludes that the custom of hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this age-old Jewish custom

פרוכת שרקום עליה צורת אריות מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית, האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב, ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן. כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת. ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון מרן החיד"א (בספר שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד ליתן את הדין.

ולמעשה מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה, אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה, בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה, ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

Question: Is it permissible to order a curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?

Answer: The subject matter that this question is based on is quite complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words of the Poskim as they apply here.

The Ohr Zarua (Masechet Avodah Zara, Chapter 203) writes that there was an incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore, when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would cause people to pay attention to the beauty of the images and not to concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.

Maran Ha’Bet Yosef (Yoreh De’ah, Chapter 141) rejects Rabbeinu Elyakim’s opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the like are not forbidden.

On the other hand, Maran Ha’Bet Yosef himself in his Responsa Avkat Rochel (Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should protest vehemently until the images of the lions are removed from the synagogue, especially because there is concern that it may seem that the congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, Yoreh De’ah, Chapter 141) quotes a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will have to give reckoning before Hashem for this.

Halachically speaking, the custom in Israel was to completely abstain from making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim. Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of lions and deer on the Aron Kodesh of the Ariz”l’s synagogue in Tzefat, he writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.

Summary: After dealing with this matter extensively, Maran Shlit”a writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue, and to no longer produce such curtains with these images

****

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Why were heaven and earth specifically chosen as witnesses?
   32:1 – They endure forever.
2. How is the Torah like rain?
   32:2 – The Torah gives life and promotes growth like rain.
3. How is G-d "faithful without injustice"?
   32:4 – He is "faithful" by rewarding the righteous, and "without injustice" by rewarding even the wicked for any good deeds.
4. Why is G-d called "tzaddik"?
   32:4 – All will agree that His judgments are righteous.
5. How many major floods did G-d bring upon the world?
   32:7 – Two. One in the time of Adam's grandson Enosh and one in the time of Noach.
6. What group of people does the Torah call "fathers"? Cite an example.
   32:7 – The Prophets. Elisha called the Prophet Eliyahu "My Father." (Melachim II 2:12).
7. Why did G-d separate the world's nations into exactly 70?
   32:8 – To correspond to the 70 Bnei Yisrael who entered Egypt.
8. Why is the merit of the Jewish People's ancestry called a "rope"?
   32:9 – Their merit is "woven from" the merits of the Avot.
9. How is G-d's behavior toward the Jewish People like an eagle's behavior toward its offspring?
   32:12 – He mercifully wakes them gently, hovering over them, and carrying them on His "wings".
10. Regarding the Jewish People's punishment, G-d says, "I will spend my arrows on them." What is the positive aspect of this phrase?
    32:23 – "The arrows will be spent" implies that the afflictions will cease but the Jewish People will not.
11. How does the idea of "chillul Hashem" prevent the nations from destroying the Jewish People?
    32:27 – The nations would attribute their success to their might and the might of their gods. G-d would not let His name be desecrated like this.
12. What will happen to the nations that conquer the Jewish People?
    32:35 – They will eventually be punished.
13. When G-d overturns a nation that persecutes the Jewish People, His attribute of Mercy is "replaced" by which attribute?
    32:41 – His attribute of Justice.
14. When G-d punishes the heathen nations, for whose sins does He exact punishment?
    32:42 – For their sins and the sins of their ancestors.
15. How will G-d's punishment change the way the nations view the Jewish People?
    32:43 – They will view the Jewish People as praiseworthy for cleaving to G-d.
16. On what day was Ha'azinu taught to the Jewish People?
    32:44 – The Shabbat upon which Moshe died.
17. Verse 32:44 calls Yehoshua "Hoshea." Why?
    32:44 – To indicate that although he was the Jewish People's leader, he still maintained a humble bearing.
18. In verse 32:47, what does "it is not empty from you" mean?
    32:47 – That you will receive reward for studying Torah and that there is nothing meaningless in the Torah.
19. Why did G-d tell Moshe that he would die a similar death to that of Aharon?
    32:50 – Because Moshe wanted this.
20. If Moshe had spoken to the rock rather than striking it, what would the Jewish People have learned?
    32:51 – The Jewish People would have reasoned as follows: If a rock, which receives neither reward nor punishment, obeys G-d's commands, all the more so should they.

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ח

Summer Timetable 5778 – 2018

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	סוף זמן קראת שמע	זמן שבת	פלג מנחה (לבוש)	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Shema to be read before	Candles to be lit by	Earliest Candle lighting	Minha & Kabbalat Shabbat*	Date	Parasha
PM	PM	AM	PM	PM	PM
8:33	8:25	9:48	7:29	6:22	6:45	7/8 Sep	נצבים

 

 *    For those not in synagogue, but wishing to bring in Shabbat with the community, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all cases.)

Mincha 6:00 pm followed by Shiur

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

*****

***

***

Q & A on Parashat Nitzavim

Nitzavim

1. What is the connection between the verse "atem nitzavim" and the curses in the previous parsha? 
   29:12 – The Jewish People asked, "Who can survive such curses?" Moshe responded, "You've done a lot to anger G-d, and yet "atem nitzavim" you're still standing before Him."
2. Who were the wood-choppers and water-carriers? 
   29:10 – Canaanites who joined the Jewish People under false pretenses.
3. Why can G-d never "swap" the Jewish people for another nation? 
   29:12 – Because G-d swore to their ancestors that He would never do so.
4. One who ignores the Torah's warnings "adds drunkenness to thirst." What does this mean? 
   29:18 – He causes G-d to reckon his unintentional sins alongside his intentional ones, punishing him for all.
5. What two cities were destroyed along with Sedom and Amorah? 
   29:22 – Admah and Tsevoyim.
6. "The hidden things are for Hashem, our G-d, and the revealed things are for us…" What does this mean? 
   29:28 – There is collective culpability only for "open" sins, but not for "hidden" ones.
7. According to Rashi, how will the day of the ingathering of the exiles be "great and difficult?" 
   30: 3 – It will be as if G-d needs to take each individual by the hand and lead him out of exile.
8. Where is the Torah not to be found? Where is it to be found? 
   30:12-15 – The Torah is not found in heaven nor across the ocean. Rather, it is "very close to you, in your mouth and in your heart."
9. When and where did the Jewish People become culpable for each other's sins? 
   30:28 – When they crossed the Jordan and accepted the oath on Mt. Eval and Mt. Grizim.
10. How do the earth and sky remind us to keep the mitzvot? 
    30:19 – The earth and heavenly bodies, although receiving neither reward nor punishment, always obey G-d's will. How much more should we, who stand to receive reward or punishment, obey G-d.

  ****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 

"אשרי העם יודעי תרועה"

מובא במדרש רבה (פר' אמור פר' כט אות ד), על הפסוק "אשר העם יודעי תרועה", אמר רבי יאשיה, וכי אין אומות העולם יודעים להריע? כמה קרנות יש להם, כמה חצוצרות יש להם? אלא, "העם יודעי תרועה", אלו ישראל, שהם יודעים ומכירים לרצות את בוראם בתרועה. והוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, ומתמלא ברחמים על עמו ישראל. וזהו שנאמר "אשר העם יודעי תרועה", כלומר, מכירים ויודעים את סגולתה ומעלתה וישובו אל ה'.

וסיפר הגאון רבינו עזרא עטיה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, כי הגאון רבי שלמה לניאדו, בעל שו"ת בית דינו של שלמה, שהיה רבה של חלב, היא ארם צובא, היה נוהג בראש השנה לעבור לפני התיבה כשליח צבור, כי ניחון בקול ערב, נעים זמירות ישראל, וגם היה תוקע בשופר. וכן היה נוהג מידי שנה בשנה. כשהגיע הרב לזקנה ושיבה, הודיע לפרנסי הקהל שבאו לביתו לבקרו בשבת שלפני ראש השנה, שנבצר ממנו השנה להיות שליח צבור ותוקע, מפני מצב בריאותו. נענו הפרנסים ואמרו, אולי יואיל רבינו לומר לבנו הגאון רבי אפרים (בעל שו"ת דגל מחנה אפרים) שהוא יעבור לפני התיבה ויתקע בשופר. כששמע כן בנו רבי אפרים, בא לפני מר אביו ואמר לו, אבא, אני מוכן למלא את מקומך השנה, נענה הגאון לדבריו ובירך אותו בהצלחה. וכן היה.

בראש השנה הלך רבי אפרים לבית הכנסת, ועבר לפני התיבה, וכשעמד לתקוע, נתבלבל קצת בתקיעות ותיכף ומיד תיקן כדת. ובבוא ראשי הקהל אל הרב בעל בית דינו של שלמה, לבקרו לנשק ידיו כנהוג, שאל אותם, איך היו התפילות, השיבו בשבח התפלות הנפלאות שהתפלל רבי אפרים כשליח צבור. ושאל, איך היו התקיעות, ועל זה השיבו בשפה רפה, והרגיש שלא היו תקינות כל כך. תיכף ומיד קרא לרבי אפרים, ושאלו על כך, השיבו רבי אפרים, כי היה קורא "יהי רצון" שלפני התקיעות, ואמר "ושלח מלאכיך הקדושים הממונים על התקיעות", והנה תיכף ראה שבא המלאך הממונה על ידו, ויעף אליו אחד מן השרפים והתייצב לימינו, לזאת היה חרד מפניו ונתבלבל. שחק בעל הבית דינו של שלמה, ואמר לו, הנה אתה הזמנת אותו ותירא מפניו. ועל כגון זה נאמר, אשר העם יודעי תרועה.

אכן לנו הדלים, לפחות נכוין לשוב בתשובה, וכמו שאמרו במדרש תהלים, "תקעו בחודש שופר", חדשו ושפרו מעשיכם על ידי השופר. כי השופר, רומז גם על השופר שבזמן מתן תורה, כמו שכתוב בו "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד", ולכן אסור להשיח (לדבר) בשעת תקיעות השופר, כי על אותה שעה כתוב במדרש (פר' יתרו סוף פר' כט), שהיה כל העולם שקט, חמור לא נער, סוס לא צנף, צפור לא צפצף, מלאכים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, וקול השופר נשמע מסוף העולם ועד סופו. ולכן אין להשיח או להשתעל ברצון, וצריך לשבת דומיה בעת התקיעות לקיים מצות עשה לשמוע קול שופר. קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אשרי העם יודעי תרועה ומכירים בה לשוב בתשובה

“Fortunate is the Nation which knows the Shofar Blasts”

The Midrash Rabba (Parashat Emor Chapter 29, Section 4) states regarding the verse, “Fortunate is the nation which knows the Shofar blasts”: “Rabbi Yoshiya said: ‘Do the nations of the world not know how to blow? They have so many horns and so many trumpets! Rather, ‘The nation which knows the Shofar blasts,’ refers to the Jewish nation which knows how to appease their G-d with Shofar blasts. He (Hashem) then arises from the throne of judgment and sits on the throne of mercy and becomes filled with compassion for the Jewish nation.’” This is what is meant by the verse, “Fortunate is the nation which knows the Shofar blasts,” meaning the people who know the auspicious meaning and importance of the Shofar blasts and use them to return to Hashem.

Hagaon Harav Ezra Attiazt”l, late Rosh Yeshiva of Porat Yosef, recounts how Hagaon Harav Shlomo Laniado zt”l, author of the Responsa Bet Dino Shel Shlomo and Chief Rabbi of Aleppo, Syria, would serve as Chazzan on Rosh Hashanah since he was blessed with a pleasant and melodious voice in addition to serving as the Shofar blower. He would customarily do so every year. When the rabbi grew older though, he notified the respected community activists that came to visit his home on the Shabbat preceding Rosh Hashanah that due to the current status of his health, he would be unable to serve as Chazzan and Shofar blower during the coming Rosh Hashanah. The community activists replied by asking if the rabbi would request that his son, Hagaon Harav Efraim (author of Responsa Degel Machaneh Efraim), serve as the Chazzan and Shofar blower instead. When his son, Harav Efraim, heard of this, he came before his father and told him that he agreed to fill his father’s place this year. His father gave him his blessing and so it came to be.

On Rosh Hashanah, Harav Efraim went to the synagogue and served as Chazzan but when he began to blow the Shofar, he erred slightly in the order of blasts, but immediately corrected himself as prescribed by Halacha. Upon arriving at the home of his father, Harav Shlomo, in order to visit him and kiss his hand as was customary, the leaders of the community were asked how the prayer services went to which they replied that the services conducted by Harav Efraim were truly amazing. When asked how the Shofar blowing went, they replied half-heartedly and the rabbi understood that it did not go so well. He immediately summoned his son, Harav Efraim, and inquired about this matter. His son replied, “While reciting the ‘Yehi Ratzon’ text prior to the Shofar blowing, I said, ‘Send [me] your holy angels who are appointed over the Shofar blasts.’ I immediately saw one of the fiery angels fly towards me and stand on my right side! I became frightened and this caused me to become confused.” His father then chuckled and told him, “You invited him and then you were afraid of him?!” About such an incident does the verse state, “Fortunate is the nation which knows the Shofar blasts!”

However, regarding us ordinary people, we should, at the very least, have in mind to repent, as the Midrash Tehillim states regarding the verse, “Blow the Shofar on the [new] month”: “Renew and better your deeds through the Shofar.” The Shofar represents the Shofar that was blown during the giving of the Torah, as the verse states, “And the sound of the Shofar became [progressively] much stronger.” Thus, one may not converse during the blowing of the Shofar, for regarding this time, the Midrash (Parashat Yitro, end of Chapter 29) states, “The entire world was silent; no horses neighed, no donkeys brayed, no birds chirped, no angles flew, no fiery angels recited ‘Kadosh,’ and the sound of the Shofar could be heard from one end of the world to the other.” Therefore, one should not speak or cough willingly; one should sit silently during the Shofar blowing and have in mind to fulfill the positive Torah commandment to hear the sound of the Shofar. Take these words with you and use them to return to Hashem while utilizing the sound of the Shofar for this purpose

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ונחלקו הפוסקים אם יש לומר וידוי בין התקיעות, (כפי שמודפס בהרבה מחזורים.) או שאסור לומר וידוי בין התקיעות, ודעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאסור לומר וידוי בין התקיעות, ושאף מי שנהג כן, צריך לבטל מנהגו, שנכנס לחשש ברכה לבטלה, ולספק אם חייב לחזור שוב ולברך על התקיעות, ומכל מקום, אם רוצה להרהר הוידוי בליבו בלבד, רשאי לעשות כן בין התקיעות, אבל בשעת התקיעות עצמם ידום ויקשיב היטב לקול השופר.

נשים פטורות ממצות שופר, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות, כמו שביארנו בכמה הזדמנויות. ומכל מקום נהגו הנשים להחמיר על עצמן ולבוא לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר, ואשה שלא היה באפשרותה לבוא לבית הכנסת, יכולה לשמוע תקיעת שופר בבית, (או בבית הכנסת בשעות הצהריים כפי שמקובל בכמה מקומות). ואין לברך על תקיעת שופר כשתוקע עבור נשים, משום שנשים אינם מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא. ויש נשים מעדות אשכנז שנוהגות לברך לעצמן על תקיעת שופר, ויש להן על מה שיסמוכו. ומכל מקום אין לתוקע עצמו לברך עבור נשים גם למנהג זה.

כל היום כשר למצות שופר, מהנץ החמה ועד לשקיעתה, ולכן הבא לתקוע לנשים, רשאי לתקוע כל היום כולו עד שקיעת החמה.

כלל גדול בידינו, כי מצות צריכות כוונה, וכפי שביארנו בהלכה מיוחדת. ועל כן, השומע קול שופר בראש השנה, צריך שישים לבו, לכוין שבשמיעת קול השופר הוא מקיים את מצות השופר

Blowing the Shofar on Rosh Hashanah

It is a positive Torah commandment to hear the Shofar blasts on the day of Rosh Hashanah, as the verse states, “It shall be a day of [Shofar] blasts for you.” One may not speak between the various sets of Shofar blasts and certainly not during the blasts themselves. The Poskim disagree regarding whether or not it is permissible to recite the order of confession (which is printed in most Rosh Hashanah prayer books). Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a rules that one may not recite this confessional between the sets of the Shofar blasts, for this causes one to enter the realm of a blessing in vain and it is doubtful whether or not one must recite the blessing on the Shofar blasts again; even if one has customarily recited this confessional prayer in the past, one must discontinue this custom at once. Nevertheless, if one would like to read this confessional prayer with his eyes only and ponder it in his heart, this is indeed permissible between the sets of blasts; however, during the time the Shofar blasts are actually being sounded, one must sit silently and listen to the Shofar blasts carefully.

Women are exempt from hearing the Shofar blasts since this is positive, time-bound Mitzvah and women are exempt from such Mitzvot as we have discussed on several occasions. Nevertheless, it is customary that women act stringently and come to the synagogue to hear the Shofar blasts. If a woman did not have the opportunity to come to the synagogue may indeed hear the Shofar blasts at home (or later on in the synagogue during the afternoon hours of Rosh Hashanah, as has become the prevalent custom in many synagogues). When one blows the Shofar for women, one may not recite the “Lishmo’a Kol Shofar” blessing since women are exempt from such positive, time-bound Mitzvot. There are some Ashkenazi women who customarily recite the blessing on the Shofar for themselves and they indeed have on whom to rely. Nonetheless, the one blowing the Shofar should not recite a blessing when blowing for women, even according to this view.

The Mitzvah of hearing Shofar blasts may be fulfilled the entire day of Rosh Hashanah, from sunrise until sunset. Therefore, if one would like to blow the Shofar for women, he may do so all day, until sunset.

We have a great rule that “Mitzvot require intention”, as we have discussed in a special Halacha. Thus, before hearing the Shofar blasts on Rosh Hashanah, one must pay attention and have in mind to fulfill the positive Torah commandment of hearing the Shofar blasts when hearing the Shofar

 

****

—

Announcements

***

Ladies’ Seating Plan for the Yamim Noraim – High Holy Days

Dear Ladies,

As we know tefila, prayer, is our strongest tool in connecting directly to Hashem and especially during the upcoming awe-inspiring days of Rosh Hashanah and Yom Kippur, now only a few days away. It is vitally important that we use our tefilot to ask Hashem to inscribe each and every one of us in the Book of Life and that all may merit a year of health and happiness.

The Shulchan Aruch expresses the importance of makom kabua, makon kodesh – that a person’s regular and fixed place where he or she prays has a direct relationship to the power of the tefila, to the extent that the place a person prays is called kodesh – holy.

Therefore, in order to avoid disappointment on such special days we are willing to reserve a seat for lady members of our community.

We will attempt, to the best of our ability, to allocate the seats according to where the ladies sit throughout the year, but we cannot guarantee how the seats will be allocated. We will also consider accommodating places for unmarried girls over Bat Mitzva to sit next to or close to their mothers.

Please tick for which day(s):

1)     ONLY Rosh Hashana (2 days)                       _______

2)     ONLY Yom Kippur                                          _______

3)     BOTH (Rosh Hashana and Yom Kippur)       _______

Please let us know below who the seat is for:

1)     Name  _______________________________

2)     Name  _______________________________

3)     Name  _______________________________

Please note, we will gladly reserve and allocate you a seat, however, if for example, you are allocated a seat for Yom Kippur but can only come for Ne’ilah please understand that your seat cannot be kept vacant all day, when others could use the seat until you arrive.

Therefore, we endeavour to do the following:

·        A clear sign will be posted asking ladies to respect the allocated seating plan by not sitting in someone’s allocated place and to vacate the seat as soon as the lady comes.

·        If someone is sitting in your allocated seat when you arrive, you have the right to politely ask that person to move.

·        We request that you ask the lady to move in the most polite, discreet and nicest way possible so as not to cause embarrassment, offence or any discomfort whatsoever.

Thanking you in advance.

Tizku leshanim rabot

The Gabbaim

Deadline for  reserving a seat will be on 

Wednesday 5th September

25th Elul 

4:00 pm

PS – Whilst there is no charge for allocating you a seat, any donations made will be gratefully appreciated.

***

Silver cleaning this Sunday at 1:30 pm in the Bet Hakeneset 

May Hashem bless all those who are involved in the mitzva of 

Ze Keli Veanvehu – to beautify the mitzvot

****

Yamim Noraim Time table 

(also attached on this email)

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q & A on Parashat Ki Tavo

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. When did the obligation to bring bikkurim begin?
   26:1 – After the Land was conquered and divided.
2. Bikkurim are from which crops?
   26:2 – The seven species for which Eretz Yisrael is praised.
3. How does one designate bikkurim?
   26:2 – When he sees the first fruit ripen on a tree, he binds a piece of straw around it to mark it as bikkurim.
4. Who shakes the basket containing the bikkurim?
   26:4 – The kohen places his hands under the hands of the one bringing it, and they wave the basket together.
5. What does "v'anita v'amarta" mean?
   26:5 – Speak loudly.
6. Which Arami "tried to destroy my father?"
   26:5 – Lavan.
7. When during the year may bikkurim be brought? Until when are the special verses recited?
   26:11 – Bikkurim are brought from Shavuot until Channuka. The verses are recited only until Succot.
8. Someone declaring that he separated terumah and ma'aser says: "And I didn't forget." What didn't he forget?
   26:13 – To bless Hashem.
9. What were the Jewish People to do with the 12 stones on Mt. Eval?
   10. 27:2 – Build an altar.
10. Six tribes stood on Mt. Eval and six on Mt. Gerizim. Who and what were in the middle?
    27:12 – Kohanim, levi'im and the Holy Ark.
11. Who "causes the blind to go astray?"
    27:18 – Any person who intentionally gives bad advice.
12. How does one "strike another secretly?"
    27:24 – By slandering him.
13. Eleven curses were spoken on Mt. Eval. What is the significance of this number?
    27:24 – Each curse corresponds to one of the tribes, except for the tribe of Shimon. Since Moshe didn't intend to bless the tribe of Shimon before his death, he did not want to curse them either.
14. Why are sheep called "ashterot"?
    28:4 – Because they "enrich" (m'ashirot) their owners.
15. How is the manner of expressing the curses in Parshat Bechukotai more severe than in this week's parsha?
    28:23 – In Bechukotai the Torah speaks in the plural, whereas in this week's Parsha the curses are mentioned in the singular.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

מדברי מרן זצ"ל לחודש אלול – ראש השנה האחרון של מרן זצ"ל

מידי שנה בשנה בימי חודש אלול, היה מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל הכ"מ, עובר מעיר לעיר וממקום למקום בכל רחבי הארץ, לחזק את התורה, ואפילו בימי הזקנה, היה מטריח עצמו ללכת לשלושה וארבעה מקומות מידי ערב.

וזכור לנו, לפני כשנתיים, בערב יום הכפורים, תוכננה עצרת תשובה בהשתתפות מרן זצ"ל באיצטדיון "יד אליהו" שבתל אביב, ובסמוך למועד העצרת, היא בוטלה.

ביום ההוא, לאחר תפלת מנחה, קרא לנו מרן זצ"ל  לחדרו, ואמר לנו בדאגה, כי מאחר ובוטלה העצרת, הלא עתה הוא מפסיד זמן יקר, כי הימים הם ימי התשובה, ויש בכחו להשפיע בדברי התעוררות על הקהל. לכן הוא מבקש שימצאו לו מקום חילופי שיוכל להרצות שם את דבריו. (ובהשתדלות עוזרו הרב צבי חקק שליט"א, הלך מרן זצ"ל בלילה ההוא ל"מרכז הרב", והשמיע שם דברי תורה ומוסר. ובענין זה כתבנו בהרחבה נפלאות ממעשיו, בספר אביר הרועים חלק שני שיצא לאור בס"ד בימים אלה).

ראו כמה יקרים הם ימים אלו, שהלב פתוח לדברי תשובה, ועל כל אחד ואחד, להשתדל בכל כחו, שלא להתרשל חס ושלום במלאכת שמים, ולחזק ולהתחזק, וה' יתברך שומע תפלה, ורוצה בתשובה, יקבל את תפלתינו, ויענה לעתירתינו, ויוליך אותנו באורח מישור, בטוב ובחסד, ויחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

אחד הנושאים המרכזיים עליהם היה מרן זצ"ל מדבר בעצרות התשובה בערים המרוחקות, היה ענין חינוך הילדים, ונעתיק כאן מדבריו בענין זה:

מורי ורבותי! חוב קדוש מוטל עלינו לחנך את בנינו בתלמודי תורה ובישיבות, כמו שכתוב "ושננתם לבניך", ואז יתקיים בנו הפסוק "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

בואו וראו מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה על דוד המלך עליו השלום: אמר רבי אבין, אין אנו יכולים לעמוד על אופיו של דוד המלך, לפעמים הוא קורא לעצמו "עני ואביון", כמו שנאמר, "הטה ה' אזנך ענני כי עני ואביון אני", ולפעמים הוא קורא לעצמו "מלך", כמו שנאמר, ה' בעזך ישמח "מלך" ובישועתך מה יגל מאד. הא כיצד? אלא שבשעה שהיה דוד המלך צופה ברוח הקודש והיה רואה שמלכים צדיקים יוצאים מחלציו, כגון אסא ויהושפט, חזקיה ויאשיהו, היה שמח וקורא עצמו מלך. ובשעה שהיה צופה ברוח הקודש ורואה שיוצאים ממנו מלכים רשעים, כגון אחז, מנשה, אמון ויהויקים, היה קורא עצמו עני ואביו. ללמדך, שאין אדם מאושר ושמח, כמו זה שיש לו מזרעו בנים תלמידי חכמים וצדיקים. אין לך אדם עני ואביון, כאדם שבניו סטו מדרכי האבות, ומן התורה והמצוות, מחללי שבת וימים טובים, וכל דבר תועבה אשר שנא ה'.

הערובה לזכות לבנים צדיקים, היא חינוכם במוסדות שמלאים יראת שמים. כי "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".

והנה מרן רבינו הקדוש זצ"ל, היה נאה דורש ונאה מקיים. ובראש השנה בשנה שעברה, שהיה ראש השנה האחרון בחיי מרן זצ"ל, הוא יום ראש השנה שבו נגזר עלינו שמרן זצ"ל יסתלק מאיתנו. היה מרן זצ"ל מאושפז בבית החולים, והוא חלש מאד ומלא מכאובים, והיה נראה כי על פי דרך הטבע ימיו ספורים. ובכל זאת, כאשר נכנסו לבקרו ניניו, שהם עוסקים בתורה, בא לדבר איתו אחד הרבנים בענין ציבורי, נשען מרן זצ"ל על כסאו, ואמר, "כל מה שאתה מדבר, אין זה חשוב כעת, תראו כמה מאושר אני! כמה שמח אני! שיש לי נין שעוסק בתורה! כמה שמחה הוא מסב לי!"

וכך תמיד, לא היה לו אושר בחייו, זולת בלימוד התורה, ובראותו את בניו ונכדיו אחריו עוסקים בתורה. זכותו תגן עלינו, וממרום יעמוד בתפלה עלינו, שהשם יתברך יחיש לגאלנו גאולת עולמים, ונזכה לראות בתחיית המתים, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. אמן. (וראה עוד במאור ישראל דרשות, עמוד כ).

The Words of Maran zt”l During the Month of Elul-Maran’s Final Rosh Hashanah

Every year during the month of Elul, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l would travel from city to city across Israel in order to strengthen the ideas of Torah learning and fear of G-d among the nation. Even in his advanced age, Maran zt”l would trouble himself to go to three or four places nightly.

Approximately two years ago, a mass Teshuva gathering was planned to take place in the “Yad Eliyahu” stadium in Ramat Gan on Erev Yom Kippur. For whatever reason, shortly before the gathering was to be held, the event was cancelled.

That day after Mincha services, Maran zt”l called over his devoted grandson, Rabbi Yaakov Sasson Shlit”a, author and coordinator of the Hebrew Halacha Yomit, and told him worriedly that since the event was cancelled, he would be missing a prime opportunity, for they were in the midst of the Ten Days of Repentance and he would be able to influence and uplift countless people. Maran therefore requested that he be found an alternate venue to speak at. (Thanks to the intervention of Maran’s trusted aid, Rabbi Tzvi Hakak Shlit”a, Maran zt”l spoke words of Torah, Mussar, and inspiration in Yeshivat Merkaz Harav.)

If only we would pay attention to how much one’s heart is open to repentance during these days. Every individual must exert the maximum amount of effort in order to strengthen one’s self and others during this time and not, G-d-forbid, to become lax in one’s service of Heaven. Hashem who listens to all prayers and desires repentance shall surely accept our prayers and guide us along a path filled with goodness and kindness as well as granting us a sweet new year.

One of the main topics Maran zt”l would discuss during Teshuva events in far-out cities was the issue of educating one’s children. Let us quote some of his precious teachings:

“Ladies and gentlemen! It is a great and holy obligation for us to educate our children specifically in Yeshivot, as the verse states, “And you shall teach them to your son” and only after this shall we merit fulfillment of the verse, “And all your children shall be taught of Hashem and great shall be the peace of your children.”

Just look at what our Sages tell us about King David: Rav Avin said: We cannot be certain of King David’s character, for sometimes he refers to himself as ‘poor and downtrodden,’ as the verse states, ‘Turn your ear, Hashem, and answer me, for I am poor and downtrodden’ while other times he refers to himself as a king, as the verse states, ‘Hashem, through your might shall a king be glad and through your salvation shall he be exceedingly glad.’ How can this be? Rather, when King David saw through divine revelation that righteous kings would descend from him, such as Assa, Yehoshafat, Chizkiyahu, and Yoshiyahu, he was joyful and would refer to himself as a king. However, when he would see through divine revelation that wicked kings would emerge from him, such as Achaz, Menashe, Amon, and Yehoyakim, he would refer to himself as ‘poor and downtrodden.’” This comes to teach us that there is no happier man on earth than one whose children are righteous Torah scholars and, on the other hand, there is no one poorer and more pitiful than one whose children have strayed from the path of our forefathers and from the holy Torah and Mitzvot by desecrating Shabbat, holidays, and doing any other things Hashem despises.

The guarantee for righteous children is educating them in institutions filled with fear of Heaven, as the verse states, ‘Educate the lad according to his own way; even when he grows old he shall not stray from it.’”

Maran zt”l was certainly true to his own word. Last Rosh Hashanah was the last Rosh Hashanah of Maran’s life and the day it was decreed that he would be taken from us. Maran zt”l lay weak and infirm in a hospital bed and it seemed that he only had several days remaining. Nevertheless, when his great-grandchildren, who toil in Torah and fear of Heaven, came in to visit him, another rabbi came in to discuss a public matter with Maran. Maran leaned against his chair and exclaimed, “Whatever you are telling me is not that important at the moment. Look how happy I am to have a great-grandchild who studies and delves in Torah! He causes me such joy!”

As always, nothing brought Maran zt”l more joy in the entire world than Torah study and seeing his children and grandchildren following the Torah’s path. May Maran’s merit serve to protect us and may he pray for us on high that Hashem speedily redeem us for eternity. May we soon merit being reunited with our great leader, Maran zt”l with the Resurrection of the Dead and may the world be filled with the knowledge of Hashem like the waters that cover the seas, Amen (see Ma’or Yisrael-Derashot, page 20).

****

Your attendance will enhance our daily minyan

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ח

Summer Timetable 5778 – 2018

*    For those not in synagogue, but wishing to bring in Shabbat with the community, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all cases.)

Mincha 6:00 pm

Followed by Shiur

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Ki Tetze

1. Why must a captured woman mourn her family for a month in her captor's house?
   21:13 – So her captor will find her unattractive.
2. What fraction of the inheritance does a first-born receive if he has a) one brother? b) two brothers?
   21:17 – a) 2/3 b) 1/2
3. What will become of a ben sorer u'moreh if his parents don't bring him to court?
   21:22 – He will eventually rob and kill to support his physical indulgences.
4. Why is it a degradation to G-d to hang a criminal's body on the gallows overnight?
   21:23 – Because humans are made in G-d's image; and because the Jewish People are G-d's children.
5. What do you do if you find a lost object that costs money to maintain?
   22:2 – Sell it and save the money for the owner.
6. Why does the Torah forbid wearing the clothing of the opposite gender?
   22:5 – It leads to immorality.
7. Why does the Torah link the mitzvah of sending away the mother-bird with the mitzvah of making a railing on the roof of your house?
   22:8 – To teach that one mitzvah leads to another, and to prosperity.
8. When is it permitted to wear wool and linen?
   22:12 – Wool tzitzit on a linen garment.
9. What three things happen to a man who falsely slanders his bride?
   22:18 – He receives lashes, pays a fine of 100 silver selah, and may never divorce her against her will.
10. Although the Egyptians enslaved the Jewish People, the Torah allows marriage with their third-generation converts. Why?
    23:8 – Because they hosted Yaakov and his family during the famine.
11. Why is causing someone to sin worse than killing him?
    23:9 – Murder takes away life in this world, while causing someone to sin takes away his life in the World to Come.
12. If one charges interest to his fellow Jew, how many commandments has he transgressed?
    23:21 – Three; two negative commandments and a positive commandment.
13. What is the groom's special obligation to his bride during their first year together?
    24:5 – To gladden her.
14. When is a groom required to fight in a non-obligatory war?
    24:5 – When he remarries his ex-wife.
15. What type of object may one not take as collateral?
    24:6 – Utensils used to prepare food.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

חודש הרחמים והסליחות

כבר הזכרנו באחת ההלכות הקודמות, מאיזה טעם אנו נוהגים להרבות בסליחות ותחנונים בכל ימי חודש אלול, שהוא מסוגל לסליחה וכפרה.

וידוע שבימים אלה אנו קרובים יותר לה' יתברך, והוא ממהר לשמוע תפילות. כמו שדרשו "אני לדודי ודודי לי", ראשי תיבות אלול. וכן בפסוק "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", רמוז חודש "אלול". וכתב רבינו יונה בספר היראה בזו הלשון, "משנכנס אלול עד מוצאי יום הכפורים יהיה ירא וחרד מאימת יום הדין". ובזכות התשובה בימים אלה, אנו עתידים להגאל, כמו שנרמז בפסוקים שאמר דוד המלך, "לדוד ה' אורי וישעי", אורי, בראש השנה, וישעי, ביום הכפורים. ומסיים דוד המלך, "לולא האמנתי לראות בטוב ה'", ופירשו רבותינו (בברכות ד.), שהיה דוד המלך מתיירא (מפחד) שמא יגרום החטא ולא תבא הישועה, ולכן יש ניקוד (נקודות) מעל המילה "לולא" האמנתי לראות בטוב ה', שרצונו לרמוז בזה על חודש "אלול" (אותיות לולא), שבזכות תשובתינו בימים אלה נוושע ביום הדין.

וכתב הגאון רבי דוד עמר ז"ל, בספר תפלה לדוד (סי' ריב), שבחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, נכון מאד לכוין בברכת "השיבנו אבינו לתורתך" שבתפלת שמונה עשרה, ולהזכיר כמה משמותיהם של אלה שנטו מדרכי ה' ותורתו, ויצאו לתרבות רעה, וביחוד אם הם קרוביו. והביא כל זה מרן רבינו הגדול זצ"ל הכ"מ בספרו חזון עובדיה (עמוד כה).  וכמו כן בודאי שראוי לאדם להתפלל גם על עצמו, שיזכה לשוב בתשובה, ולעלות מעלה מעלה בתורה וביראת ה'. וגם כל בקשותיו האחרות, יהיו לשם שמים, שאם תהיה לו פרנסה טובה ובריאות טובה, יוכל להתחזק עוד ועוד בעבודת ה'.

ובאמת שאם נתבונן, הלא נראה כל איש ואשה, כמה אנו מאריכים בתפלה על קרובינו שחלילה אינם בקו הבריאות, או מעוכבי זיווג וכדומה. והלא הדברים קל וחומר, כי הכאב על מי שאינו הולך בדרך ה' הוא גדול פי כמה וכמה, שמאבד עצמו מחיי העולם הבא, ואינו מזכה את עצמו בזכויות רבות לחיי עולם הנצח, אשר כל קורות האדם בזה העולם הם כאין וכאפס לעומת חיי העולם הבא.

וזכור לנו, שאחר פטירת רעייתו של מרן רבינו זצ"ל, היה מרבה בתפלות ובלימוד תורה לעלוי נשמתה, והיה מזכיר מה שכתבו המקובלים, שיראה אדם את קרובו הנפטר כאילו הוא עומד ומתחנן לפניו שיצילו מאש אוכלה. כי צורך האדם בעולם הבא לזכויות ומעשים טובים בכדי לזכות בחיי העולם הבא, הוא גדול לאין שיעור מכל צרכיו בזה העולם השפל והחולף.

והגאון רבי דוד עמר הנזכר, הביא בספרו את הנוסח הנכון למי שרוצה להוסיף שמות קרובים בברכת "השיבינו", שיאמר בתוך הברכה, אחרי אמירת "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכינו לעבודתך והחזירינו בתשובה שלימה לפניך": יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזיר בתשובה שלימה כל פושעי ישראל, ובכללם תחזיר בתשובה שלימה את (יאמר את שם הקרוב ואת שם אמו, כגון דוד בן אסתר), כי ימינך פשוטה לקבל שבים, ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. 

(ונכון שבסיום הברכה כשמזכיר את שם ה', יכוין שניקוד שם ה' בכתיבתו בברכה זו, הוא בסגול, כפי שמודפס בסידורים המדויקים).

ויהי רצון שהשם יתברך יחזיר את כל פושעי ישראל בתשובה שלימה וידעו תועי רוח בינה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים

The Month of Mercy and Forgiveness

We have already discussed in a previous Halacha the reason why we customarily recite Selichot prayers throughout the entire month of Elul which is an auspicious time for forgiveness and atonement.

It is well-known that during these days we are closer to Hashem and he hears our prayers more quickly than usual, as our Sages have expounded the verse, “Ani Le’Dodi Ve’Dodi Li” (“I am to my beloved and my beloved is to me”) which is an acronym for the word “Elul.” Similarly, the month of Elul is also hinted in the verse, “Uva Le’Zion Go’El Ul’shaveh Fesha Be’Yaakov.” Furthermore, Rabbeinu Yonah writes in his Sefer Ha’Yir’ah: “From the beginning of Elul until the conclusion of Yom Kippur, one should be filled with fear and trepidation over the Day of Judgment.” In the merit of the repentance during these days, we shall one day be redeemed, as is hinted in the verses composed by King David, “A Psalm by David, Hashem is my light and salvation”: “My light” on Rosh Hashanah “and salvation” on Yom Kippur. King David ends this Psalm by saying, “Were it not that I believe that I should see the goodness of Hashem,” and our Sages explain (Berachot 4b) that King David feared that sins might impede the salvation and thus, the word “Luleh” (“Were it not,” also the same Hebrew letters as “Elul”) is dotted in the scripture in order to allude to the fact that in the merit of our repentance during the month of Elul, we shall be saved on the Day of Judgment.

Hagaon Harav David Amar zt”l writes in his Sefer Tefillah Le’David (Chapter 212) that during the month of Elul and the Ten Days of Repentance (the ten days between Rosh Hashanah and Yom Kippur), it is especially worthy to recite the blessing of “Hashivenu Avinu Le’Toratecha” (fifth blessing of the Amidah prayer which deals with repentance) with proper concentration and to mention the names of some individuals who have strayed from the proper path of Hashem and His Torah, especially if they are one’s relatives. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l quotes this in his Chazon Ovadia-Yamim Nora’im (page 25). One should certainly pray that one merit repenting fully on his own and continue to ascend higher and higher in spirituality.

Indeed, if we stop and think for a moment, do we not all pray lengthily for our relatives who, G-d-forbid, are not in the best of health or have yet to find their marriage partners and the like? Certainly the pain one feels for an individual who does not follow the path of Hashem is much greater, for such an individual loses his share in the World to Come and misses out on countless merits in the Eternal World; anything a person can experience in this world pales greatly in comparison to life in the World to Come.

We remember that when Maran zt”l’s wife passed away, he would learn and pray a substantial amount in order to elevate her soul. He would mention what the Mekubalim say that one should imagine his deceased relative as though he is standing before him and begging him to save him from a raging inferno. One’s need for merits and good deeds in order to merit entry in the World to Come is infinitely greater than any physical need one may have in this lowly, fleeting world.

The aforementioned Hagaon Harav David Amar quotes in his work the correct text for one who wishes to insert names of relatives in the blessing of “Hashivenu.” After reciting “Hashivenu Avinu Le’Toratecha Ve’Karevenu Malkeinu La’Avodatecha Ve’Hachazirenu Bitshuva Shelema Lefanecha,” one inserts: “May it be Your will, Hashem our G-d and the G-d of our fathers, that You dig a tunnel under Your Holy Throne to accept the repentance of all of the sinners of Israel, and similarly may You cause so-and-so (insert name) son/daughter of so-and-so (insert mother’s name) to repent fully, for Your right hand is outstretched to accept those who are repentant,”  then conclude the blessing, “Baruch Ata Hashem Ha’Rotzeh Bitshuva.” Here is the actual Hebrew text one should recite in the Amida:

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזיר בתשובה שלימה לכל פושעי ישראל, וכן תחזיר בתשובה שלימה את פלוני בן פלונית, כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

It is correct that when one concludes this blessing upon reciting the name of Hashem one should have in mind that this name of Hashem is punctuated with the “Segol” mark, as is printed in precise Siddurim; one should concentrate on this but not utter it.

May Hashem return all sinners of Israel to Him through complete repentance and may the land be filled with the knowledge of the Hashem like the waters that fill the sea.

****