Newsletter Parashat Beshalach

February 5, 2020July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

we are stronger in numbers

****

NEW

SUNDAY MORNING PROGRAM

Breakfast & Short Shiur

straight after Shacharit (8 am)

This weeks speaker

Rabbi Namir Cohen

on the subject of

Lo Tachmod

***

Start you day learning Torah

******

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

7:10 pm

(1hr 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

****

Events

CST

***

לוח זמני תפלה לחורף תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:56	5:50	5:03	4:25	10:03	4:47	4:47	7/8 Feb	בשלח (שירה)

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Beshalach

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

What percentage of the Jewish People died during the plague of darkness?
13:18 – Eighty percent (four-fifths).
Why did the oath that Yosef administered to his brothers apply to Moshe's generation?
13:19 – Yosef made his brothers swear that they would make their children swear.
Why did the Egyptians want to pursue the Jewish People?
14:5 – To regain their wealth.
Where did the Egyptians get animals to pull their chariots?
14:7 – From those Egyptians who feared the word of G-d and kept their animals inside during the plagues.
What does it mean that the Jewish People "took hold of their fathers' craft" (tafsu umnut avotam )?
14:10 – They cried out to G-d.
How did G-d cause the wheels of the Egyptian chariots to fall off?
14:25 – He melted them with fire.
Why were the dead Egyptians cast out of the sea?
14:30 – So that the Jewish People would see the destruction of the Egyptians and be assured of no further pursuit.
To what future time is the verse hinting when it uses the future tense of "Then Moshe and Bnei Yisrael will sing"?
15:1 – Resurrection of the dead during the time of mashiach .
Why are the Egyptians compared to stone, lead, and straw?
15:5 – The wickedest ones floated like straw, dying slowly. The average ones suffered less, sinking like stone. Those still more righteous sunk like lead, dying immediately.
The princes of Edom and Moav had nothing to fear from the Jewish People. Why, then, were they "confused and gripped with trembling"?
15:14 – They felt horrible seeing Israel in a state of glory.
Moshe foretold that he would not enter the Land of Israel. Which word in the parsha indicates this?
15:17 – "T'vi-aimo …" — "Bring them" (and not "bring us").
Why is Miriam referred to as "Aharon's sister" and not as "Moshe's sister"?
15:20 – Aharon put himself at risk for her when she was struck with tzara'at . (See Bamidbar 12:12 )
The Jewish women trusted that G-d would grant the Jewish People a miraculous victory over the Egyptians. How do we see this?
15:20 – They brought musical instruments with them in preparation for the miraculous victory celebration.
Which sections of the Torah did the Jewish People receive at Marah?
15:25 – Shabbat, Red Heifer, Judicial Laws.
When did Bnei Yisrael run out of food?
16:1 – 15th of Iyar.
What lesson in derech eretz concerning the eating of meat is taught in this week's Parsha?
16:8 – One should not eat meat to the point of satiety.
How did non-Jews experience the taste of the manna?
16:21 – The sun melted whatever manna remained in the fields. This flowed into streams from which animals drank. Whoever ate these animals tasted manna.
The Prophet Yirmiyahu showed the Jewish People a jar of manna prepared in the time of Moshe. Why?
16:32 – The people claimed they couldn't study Torah because they were too busy earning a livelihood. Yirmiyahu showed them the manna saying: "If you study Torah, G-d will provide for you just as he provided for your ancestors in the desert."
Which verse in this week's parsha alludes to the plague of blood?
17:5 – "And your staff with which you smote the river…."
Why did Moshe's hands become heavy during the war against Amalek?
17:12 – Because he was remiss in his duty, since he, not Yehoshua, should have led the battle.

***

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

מנהגי
ט"ו בשבט – ברכת שהחיינו

ט"ו בשבט, נוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר.

איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר
אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו
בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה
ובזוהר מדברים הקשורים ביום זה, והגאון רבי יעקב רקח זצ"ל, הדפיס ספר מיוחד לליל ט"ו בשבט בשם "פרי עץ
הדר". וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש ללמוד ב"הבנה"
ככל האפשר, ולא בקריאה בלא הבנה, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט"ו
בשבט בעניני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא
בקריאה בלבד, מפני שערך הלימוד כשהוא בהבנה מלאה, נעלה לאין שיעור מלימוד בלא הבנה
כראוי, ולפעמים חסרון ההבנה מביא לכך שאין הלימוד נחשב לימוד כלל.

תפלה על אתרוג
יש נוהגים להתפלל ביום ט"ו
בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום
ט"ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו
בו גדולים וטובים. (קול סיני, חזון עובדיה ט"ו בשבט).

מנהג אכילת הפירות
נוהגים להרבות באכילת פירות של
אילנות בליל ט"ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות
הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא. וגם מרן
רבינו הקדוש זצ"ל, היה נוהג במנהג זה, ומברך על כמה
מיני מאכלים ופירות וירקות הבאים לפניו, בשמחה ובטוב לבב.

בדיקת הפירות מן התולעים
פירות שמצויים בהם תולעים צריך
שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות
שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין.
(פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון
הגאון רבי חזקיה די סילווא (בעל "פרי חדש") על הדרשנים שמרבים
לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים,
ואינם מוכיחים את העם על איסור
תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד.

ובפרט יש להזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים
בתקופת ט"ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות
בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. ואף היו כמה רבנים שגזרו אומר לאסור על אכילת תאנים אלו
ודומיהן מפני שקשה מאד לבדקן,
ולכן חובה קדושה להישמר בעניין זה
מאד, והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.

וכבר לפני כמאה שנה, גזרו חכמי העיר חלאב, על
איסור אכילת עלי גפן, הואיל ועלים אלו הוחזקו בעירם כנגועים בתולעים, ואי אפשר היה
לנקותם, והציבור נכשלו באכילת איסור. לכן נמנו וגמרו חכמי העיר כולם, לגזור חרם על
אכילת עלים אלו.
(ובזמנינו ישנם עלים המשווקים
בהכשר, ללא תולעים). ומכאן נלמד כמה יש להזהר בענין זה. וכתבו רבותינו שאין עוון
שיש בו גנאי גדול יותר מאכילת איסור,
שנכנס לתוך גופו של האדם, ונעשה
גופו חלק מאיסור. (ראה בדברי הראשונים בגיטין ז. ובבא בתרא לו.).

ברכת שהחיינו על פרי חדש
על פרי חדש (דהיינו פרי שלא אכל
ממנו באותה עונה) מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ויש להקדים
ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו "תדיר ושאינו
תדיר, תדיר קודם", ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא
קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך.

ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת
שהחיינו אחת לשניהם, והיינו דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו
לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות

Tu Bishvat Customs

There are
unique customs observed on the night of Tu Bishvat, as we shall explain.

The Prohibition of Fasting and the Customary Reading of
the Zohar

It is forbidden to fast on the day of Tu Bishvat. Some customarily hold an
order of learning on the eve of Tu Bishvat and read portions of the Mishnah and
Zohar that are associated with this special day. Hagaon Harav Yaakov Rokach zt”l
compiled a special book for the order of this night called “Peri Etz
Hadar”. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that one should learn
while trying to understand as much as possible on this night and not just read
without understanding. One should try to focus on learning the Halachot
pertaining to Tu Bishvat, especially the laws of Orlah (forbidden fruits
of a tree planted within three years) and Terumot U’Ma’asrot (tithes).
One should try as much as possible to understand what he is reading and not
just to read the words alone, for reading without understanding is not
considered learning at all. Only regarding the reading of the Zohar is reading
without understanding indeed considered learning.

Praying for a Beautiful Etrog

Some have the custom that on the day of Tu Bishvat one should pray for a
beautiful Etrog (citron) for the holiday of Sukkot. Although some oppose this
custom since the judgment of trees is not actually decreed on this day,
nevertheless, there is some basis for this custom and many great individuals
have followed suit.

The Customary Eating of Fruits

It is customary to partake of a large variety of fruits and recite the
appropriate blessings on them on the eve of Tu Bishvat in order to show that
this day is the New Year for trees. This custom is mentioned in the works of
the Mekubalim as well, and it is a fine custom.

Checking the Fruits for Worms

Fruits which usually contain worms in them must be opened and checked prior to
reciting the blessings on them. One must be extremely careful in the checking
of fruits that are known to contain worms, for this is a grave sin; one who
consumes even one worm transgresses five Torah prohibitions (Pesachim 24a). One
who consumes a worm taints his soul and blocks his heart from the service of
Hashem. Indeed, Hagaon Rabbeinu Chizkiya di Silwa (author of the “Peri
Chadash) took issue with the orators of his time who would expound nicely upon
stories and hints of the Torah but would not rebuke the people about the
terrible sin of consuming worms and the like.

One must take special care regarding dried fruits during
the Tu Bishvat season which are known to contain worms, such as dried figs
which are very difficult to check. There have been certain rabbis who have
banned eating dried figs and the like altogether due to the difficulty of
checking them. One must therefore take extreme care in this matter.

About one hundred years ago, the Sages of Aleppo, Syria
declared a ban on grape leaves, for in that city, the grape leaves were known
to contain worms and they were very difficult to check, thus, people came to
transgress the Torah prohibitions of consuming forbidden items. For this
reason, all of the Sages of the city unanimously decided to outlaw the
consumption of these leaves. We can see from here how much care must be taken
regarding this matter. Our Sages have told us that there is no more disgraceful
sin than the consumption of forbidden foods such that the forbidden object enters
one’s body and the body itself becomes a part of the prohibition. (See Rishonim
on Gittin 7a and Baba Batra 36a).

Reciting the “Shehecheyanu” Blessing on a New
Fruit

On a new fruit (meaning a fruit that one has not eaten yet this season), one
recites the blessing of “Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh”.
One should first recite the regular blessing on the fruit and only afterwards
should one recite the “Shehecheyanu” blessing, as per the rule of “common and
uncommon, the common takes precedence”. Thus, the fruit’s regular blessing
which is recited on a more frequent basis precedes the “Shehecheyanu” blessing
which is not recited as frequently.

If one has several kinds of new fruits in front of him,
one “Shehecheyanu” blessing suffices for all of them. However, this only
applies when all the new fruits are in front of him, for if not, one must
recite the “Shehecheyanu” blessing anew for each kind of fruit.

מהי המשמעות
של יום ט"ו בשבט?

יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות (ראש
השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל
באי עולם, לחיים או למוות,
לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן
ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה גורלם במשך השנה
הקרובה.

אלא שבאמת, כתב מרן הרב
עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר אינו כן, וביום זה לא דנים כלל על האילנות. וכן כתב
הגאון רבי אברהם חיים נאה זצ"ל (רב שכונת הבוכרים בירושלים לפני כחמישים
שנה), שהמוני העם טועים וחושבים שיום ט"ו בשבט הוא יום הדין לאילנות, וזה
אינו, שהרי שנינו במשנה במסכת ראש השנה (דף טז.) שבחג השבועות
דנים על פירות האילן, ולא ביום ט"ו בשבט כלל, אלא נראה שהטעם שנקבע יום
ט"ו בשבט ליום ראש השנה לאילנות, הוא מפני שאז כבר ירדו רוב גשמי השנה, כמו
שאמרו בגמרא במסכת ראש השנה (דף יב.) וכתב שם רש"י, שביום ט"ו בשבט, כבר
עברו רוב הגשמים, והשרף עולה באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מיום זה. (ופירוש
המילה "חונטין" היא מצב שבו הפירות עברו חלק ניכר מתהליך גדילתם, ונחלקו
הראשונים בשיעור זה כמה הוא בדיוק.)

ומכל מקום יש לעניין יום ט"ו בשבט משמעות
הלכתית רבה לכמה דינים בענייני תרומות ומעשרות וערלה, ורק לשם דוגמא נזכיר אחד מהם.

כתוב בתורה (ויקרא יט. כג.):
כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, שלוש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל. ופירשו
חז"ל: שצריך למנות שלוש שנים מעת נטיעת האילן, ורק אז יהיו הפירות מותרים
באכילה, אבל הפירות שגדלו באילן בתוך שלוש השנים הראשונות, הרי הם אסורים בהנאה
לעולם.

אולם אין למנות שלוש שנים אלו מיום ליום, דהיינו
שלוש שנים ממש, אלא הולכים בהם אחר שנות העולם. כיצד? נטע נטיעה קודם יום ט"ז
באב של שנת תשס"א, שיש ארבעים וארבעה ימים עד לראש השנה תשס"ב, עלתה לו
שנה לנטיעתם, כי שלושים יום בשנה הראשונה חשובים שנה, ועוד ארבע עשרה יום יש להוסיף
לקליטת הנטיעה באדמה,
ולפיכך צריך ארבעה וארבעים יום
בשנה הראשונה, ומונה עוד שנתיים להשלמת שלושת השנים, דהיינו, שאם נטע את האילן
בשנת תשס"א כנ"ל, מונה שנתיים, תשס"ב
ותשס"ג, ובשנת תשס"ד הפירות מותרים באכילה. אלא שיום ט"ו בשבט הוא
ראש השנה לאילנות, ולכן אף בשנת תשס"ד שהיא השנה הרביעית, הפירות שנמצאים על
האילן עד יום ט"ו בשבט תשס"ד אסורים בהנאה, ורק הפירות שגדלו אחרי
ט"ו בשבט מותרים באכילה אף בלא הפרשת תרומות ומעשרות (אבל נקראים פירות
"נטע רבעי", שמותר לאכלם אחר שיחללו את קדושתם על פרוטה לאחר שיתלשו
הפירות, והפודה פירות רבעי מברך: ברוך אתה ה' אמ"ה
אקב"ו על פדיון (נטע) רבעי,
ולוקח פרוטה שהיא הפחות של מטבע
היוצא, כגון עשר אגורות בארץ ישראל, ואומר, כל קדושת הפירות
הללו וחומשם מחוללים על שווה פרוטה זה, וטוב שיאמר כן שלוש פעמים, ואחר כך הפירות
מותרים באכילה, ואינם חייבים בתרומות ומעשרות.)

ומכל מקום, אף שביום ט"ו בשבט לא דנים ממש
מה יעלה בגורלם של האילנות באותה שנה, מכל מקום כתב רבינו יוסף חיים מבבל, שידוע
הוא, שיש קבלה ביד חכמי אשכנז ז"ל,
שצריך לבקש ביום ט"ו בשבט
באופן מיוחד על האתרוג, שיזדמן לישראל אתרוג טוב ויפה בחג הסוכות.

The Significance of Tu Bishvat

The Fifteenth of Shevat or Tu Bishvat is the Rosh
Hashanah for trees (Rosh Hashanah 2a). Most people commonly think that just as
on the First of Tishrei, which is the day of Rosh Hashanah, all creations are
judged for life or death, for wealth or poverty, and the like, so too, on Tu
Bishvat, trees are judged in Heaven and their fate for the coming year is
decided.

Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l
writes that this is not the case, for on this day, the trees are not judged at
all. Similarly, Hagaon Harav Avraham Chaim Na’eh zt”l (Rabbi of
Jerusalem’s Bukharian Quarter approximately fifty years ago) writes that many
have a misconception that Tu Bishvat is the Judgment Day for trees when in fact
this is not the case, for the Mishnah in Masechet Rosh Hashanah (16a) writes
that fruit trees are judged on the holiday of Shavuot, not on Tu Bishvat.
Nevertheless, it seems that the reason why Tu Bishvat was established as the
New Year for trees is because at this point, most of the rainfall of the year
has already fallen, as the Gemara in Masechet Rosh Hashanah (12a) and Rashi
(ibid.) state that by the day of Tu Bishvat, most of the rainfall has already
passed, the sap rises through the tree, and the fruits have reached a
noticeable stage of development by this day.

Nevertheless, the day of Tu Bishvat poses certain
halachic implications regarding the laws of Terumot and Ma’asrot
(tithing of produce) and Orla (fruits grown within three years of the
tree being planted which are forbidden to benefit from). Just to illustrate
this, let us discuss one such example.

The Torah states (Vayikra 19, 23): “When you shall come
to the land and plant any kind of fruit tree, for three years shall it be
considered forbidden and may not be eaten.” Our Sages explain that these three
years must be counted from the time the tree was planted and only after this
point will the fruits become permissible. However, fruits that have grown on
the tree during its first three years since being planted are forbidden
forever.

However, these three years are not counted as three exact
years; rather, we follow the years of the world. This means that if one planted
a tree before the Sixteenth of Av of the year 5761, which is forty-four days
before Rosh Hashanah of the year 5762, this counts as one year since being
planted, for thirty days of the first year are considered one year and another
fourteen days are added to compensate for the time it takes the sapling to take
root in the ground; thus, a total of forty-four days are necessary for this to
be counted as the tree’s first year. One must then count another two years for
the completion of the three years, for instance, if one planted the tree in the
year 5761, one counts an additional two years, 5762 and 5763, and in the year
5764, the fruits become permitted for consumption. However, since Tu Bishvat is
the Rosh Hashanah for trees, although 5764 marks the fourth year, any fruits
that are on the tree until Tu Bishvat of 5764 are forbidden to benefit from.
Only the fruits grown after Tu Bishvat of the year 5764 are permitted for
consumption, even without separating Terumot and Ma’asrot (since
these fruits are called “Neta Reva’i” and are permitted for consumption
after their sanctity has been transferred onto a coin after the fruits have
been harvested. The individual redeeming the Neta Reva’i fruits recites
the following blessing: “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Asher
Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Al Pidyon Neta Reva’i.” One then takes a “Perutah,”
which is a coin of minimal value, such as the ten-Agora coin in Israel and
states: “All of the sanctity of these fruits and their fifth is transferred
onto this coin which is worth a Perutah.” It is preferable for one to
recite this text three times. After performing this procedure, the fruits are
permitted for consumption immediately and Terumot and Ma’asrot
need not be separated).

Although the actual fate of the trees for that year is
not decided on Tu Bishvat, nevertheless, Hagaon Rabbeinu Yosef Haim of Baghdad
writes that there is an accepted tradition from Ashkenazi sages that one should
recite a special prayer regarding the Etrog (citron) fruit so that the Jewish
people will merit obtaining beautiful Etrogim for the Sukkot holiday.

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Newsletter Parashat Bo

January 29, 2020July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

we are stronger in numbers

****

NEW

SUNDAY MORNING PROGRAM

Breakfast & Short Shiur

straight after Shacharit (8 am)

ALL welcome to join

***

Start you day learning Torah

******

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

7:00 pm

(1hr 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

****

Events

CST

***

לוח זמני תפלה לחורף תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:44	5:35	4:49	4:15	10:09	4:33	4:33	31Jan /1 Feb	בא

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Bo

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

What was Pharaoh's excuse for not releasing the Jewish children?
10:11 – Since children don't bring sacrifices there was no need for them to go.
How did the locusts in the time of Moshe differ from those in the days of Yoel?
10:14 – The plague brought by Moshe was composed of one species of locust, whereas the plague in the days of Yoel was composed of many species.
How did the first three days of darkness differ from the last three?
10:22 – During the first three days the Egyptians couldn't see. During the last three days they couldn't move.
When the Jews asked the Egyptians for gold and silver vessels, the Egyptians were unable to deny ownership of such vessels. Why?
10:22 – During the plague of darkness the Jews could see and they searched for and found the Egyptians' vessels.
Makat bechorot took place at exactly midnight. Why did Moshe say it would take place at approximately midnight?
11:4 – If Moshe said the plague would begin exactly at midnight, the Egyptians might miscalculate and accuse Moshe of being a fake.
Why did the first-born of the animals die?
11:5 – Because the Egyptians worshiped them as gods, and when G-d punishes a nation He also punishes its gods.
How did Moshe show respect to Pharaoh when he warned him about the aftermath of the plague of the first-born?
11:8 – Moshe warned that "All these servants of yours will come down to me" when, in fact, it was Pharaoh himself who actually came running to Moshe.
G-d told Moshe "so that My wonders will be multiplied" (11:9 ). What three wonders was G-d referring to?
11:9 – The plague of the first-born, the splitting of the sea, the drowning of the Egyptian soldiers.
Why did G-d command the mitzvah of Rosh Chodesh to Aharon, and not only to Moshe?
12:1 – As reward for his efforts in bringing about the plagues.
Up to what age is an animal fit to be a Pesach offering?
12:5 – One year.
Prior to the Exodus from Egypt, what two mitzvot involving blood did G-d give to the Jewish People?
12:6 – Circumcision and Korban Pesach.
Rashi gives two explanations of the word "Pasachti ." What are they?
12:13 – "I had mercy" and "I skipped."
Why were the Jews told to stay indoors during makat bechorot?
12:22 – Since it was a night of destruction, it was not safe for anyone to leave the protected premises of his home.
What was Pharaoh screaming as he ran from door to door the night of makat bechorot ?
12:31 – "Where does Moshe live? Where does Aharon live?"
Why did Pharaoh ask Moshe to bless him?
12:32 – So he wouldn't die, for he himself was a first-born.
Why did the Jewish People carry their matzah on their shoulders rather than have their animals carry it?
12:34 – Because the commandment of matzah was dear to them.
Who comprised the erev rav (mixed multitude)?
12:38 – People from other nations who became converts.
What three historical events occurred on the 15th of Nissan, prior to the event of the Exodus from Egypt?
12:41 – The angels came to promise that Sarah would have a son, Yitzchak was born, and the exile of the "covenant between the parts" was decreed.
What is the source of the "milk and honey" found in Eretz Yisrael ?
13:5 – Goat milk, date and fig honey.
The only non-kosher animal whose first-born is redeemed is the donkey. What did the donkeys do to "earn" this distinction?
13:13 – They helped the Jews by carrying silver and gold out of Egypt.

***

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

שאלה: האם אדם
ששתה תה או קפה חם, צריך לברך בסיום השתייה ברכה אחרונה, ברכת "בורא נפשות"?

תשובה: ביארנו
כבר בכמה הזדמנויות, כי לאחר ששותה אדם איזה משקה, צריך לברך ברכת "בורא נפשות". ושיעור (כמות) המשקה שיש לשתות
כדי להתחייב בברכה אחרונה,
הוא שיעור "רביעית משקה בבת
אחת", כלומר, צריך שישתה שיעור של כשמונים ואחד סמ"ק משקה (שהוא שיעור
הרביעית הנזכר בפוסקים), ואז יתחייב בברכה אחרונה.

אולם תנאי נוסף יש בשיעור השתיה כדי להתחייב
בברכה אחרונה, שצריך שישתה בבת אחת,
(כלומר, כדרך שבני אדם רגילים
לשתות בנחת, דהיינו אפילו בשתים או בשלש לגימות, אבל בבת אחת בלא הפסק), שרק אז
מתחייבים בברכה אחרונה. אבל אם שתה מים או משקה אחר לאט לאט, אף על פי ששתה שיעור
רביעית, אינו מברך ברכה אחרונה כלל.

ומעתה נבא לדון במי ששתה תה או קפה כשיעור
"רביעית", אבל לא שתה בבת אחת, האם עליו לברך ברכה אחרונה או לא? כלומר,
האם דין שתיית קפה או תה שונה משתיית שאר המשקאות?

ובאמת שהגאון רבי אברהם הלוי בשו"ת גינת
ורדים כתב, שמכיון שדרך השתייה של קפה או תה חם היא לאט לאט, שלא רגילים כלל לשתות
ממנו בבת אחת, לכן, אף אם שתה את שיעור הרביעית לאט לאט, חייב לברך ברכה אחרונה
ברכת בורא נפשות, הואיל וכך היא דרך שתיתו. כי הדבר שקובע לענין חיוב ברכה אחרונה,
הוא "דרך העולם", כלומר,
מנהג רוב בני האדם, והואיל
והרגילות היא לשתות את הקפה לאט לאט, לפיכך מברכים ברכה אחרונה בסיום שתיית הקפה
כל ששתה רביעית מהמשקה, אף על פי שלא שתה שיעור רביעית "בבת אחת". וכן
דעת הגאון בעל כנסת הגדולה ועוד.

אולם הפרי חדש דחה את דברי הגינת ורדים בזה,
וכתב שלעולם אי אפשר להתחייב בברכה אחרונה על משקה, אלא כשישתה "רביעית משקה
בבת אחת", ואם שתה לאט לאט, אינו מברך אחר שתייתו. וכן הסכימו אחרונים רבים.
ואף הגאון גינת ורדים שכתב שאין צורך שישתה את הקפה "בבת אחת", מכל מקום
כתב, שלמעשה המנהג וההלכה הרווחת והפשוטה בעיר הקודש ירושלים תובב"א, שאין
מברכים אחר שתיית קפה חם. נמצא אם כן שהמנהג הוא כדעת הגאון פרי חדש.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך
בנדון זה בתשובה בשו"ת יביע אומר, והניף ידו שנית בתשובה בשו"ת יחוה
דעת, והעלה להלכה, שהואיל וכלל גדול בידינו "ספק ברכות
להקל", לפיכך אין לברך ברכה אחרונה אחר שתיית קפה או תה ששתה ממנו לאט לאט.
ואף על פי שהביא כמה סברות לחזק את דברי הגינת ורדים, מכל מקום עדיין לא יצא הדבר
מכלל ספק, ולפיכך להלכה העלה שאין לברך ברכה אחרונה אחר שתית קפה או תה, כל
שלא שתה בבת אחת.

ולסיכום: אין חיוב ברכה אחרונה לאחר שתיית משקה,
אלא כששותה שיעור רביעית (כשמונים ואחד סמ"ק) משקה "בבת אחת". ואין
חילוק בזה בין כששותה מים, או משקה אחר, וכן קפה או תה חם, שלעולם אינו מתחייב
בברכה אחרונה אלא כששותה שיעור רביעית בבת אחת.

ובהלכה הבאה נדון האם מי ששתה קפה או תה כשיעור
רביעית "בבת אחת" מברך ברכה אחרונה, או שלעולם, לא שייך דין ברכה אחרונה
אחר שתית קפה או תה

Question: Must one recite the “Boreh Nefashot Rabbot”
blessing after drinking hot tea or coffee?

Answer: We
have already discussed on several occasions that after drinking any beverage,
one must recite the “Boreh Nefashot” after-blessing. The amount one must
drink in order to become obligated to recite this blessing is a Revi’it in
one shot, i.e. approximately 81 cc or 2.8 fluid ounces.

However, another condition must be met in order for one
to become obligated to recite an after-blessing which is that one must drink
this amount in one shot (i.e. in the usual manner that people drink, even if
this is in two or three gulps, but the gulps must be swallowed one after
another in a continuous manner and without interruption). On the other hand, if
one sips water or any other beverage slowly, even if collectively one has drunk
the amount of a Revi’it, one will not recite an after-blessing.

Now to our discussion: If one drinks a Revi’it of
tea or coffee but not in one shot, must one recite an after-blessing or not?
This means to say, do tea and coffee have a different law than other beverages?

Indeed, Hagaon Rabbeinu Avraham Ha’Levi rules in his
Responsa Ginat Veradim that since the usual manner of drinking tea or coffee is
to sip them slowly and not swallow larger gulps in one shot, even if one has
sipped the Revi’it slowly, one will be obligated to recite the “Boreh
Nefashot” after-blessing since this is the way these beverages are drunk.
This is because the determining factor regarding reciting an after-blessing is
the “way of the world,” i.e. the normal way such a beverage is drunk; thus, as
long as one has drunk a Revi’it of the coffee or tea even if this was
not done in one shot, one should recite an after-blessing on them. Hagaon
Kenesset Ha’Gedolah rules likewise.

Nevertheless, the Peri Chadash rebuffs the opinion of the
Ginat Veradim and rules that the only way one can become obligated to recite an
after-blessing on beverages is if one drinks a Revi’it of the beverage
in a continuous manner; if one sipped a Revi’it of the beverage slowly,
one will not recite an after-blessing. Many Acharonim agree to his opinion.
Even the Ginat Veradim himself who rules that one need not drink the coffee in
one shot writes that the custom in the holy city of Jerusalem is not to recite
an after-blessing after drinking a hot coffee. Thus, the custom follows the
opinion of the great Peri Chadash.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l deals with this
matter extensively in his Responsa Yabia Omer and then once again in his
Responsa Yechave Da’at and rules that halachically speaking, since we follow
the rule that “when in doubt regarding a blessing, do not bless,” one should
not recite an after blessing after sipping hot tea or coffee slowly. Although
he provides several proofs to the opinion of the Ginat Veradim, nevertheless,
since a doubt still exists, one should not recite an after-blessing unless one
has drunk a Revi’it of the beverage in one shot.

Summary: One
does not become obligated to recite an after-blessing on beverages unless one
drinks a Revi’it (approximately 2.8 fluid ounces) of the beverage in a
continuous manner. It makes no differences whether one is drinking water, tea,
coffee, or any other beverage and one will never be obligated to recite an
after-blessing unless one drinks a Revi’it of the beverage in one shot.

In the next Halacha we shall discuss whether one who
drinks a Revi’it of tea or coffee in one shot becomes obligated to
recite an after-blessing or if an after-blessing never applies to tea and
coffee

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Newsletter Parashat Vaera

January 22, 2020July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

& continue our Mesora

***

This Shabbat is

Shabbat Mevarechim

Rosh Chodesh Shevat

is this

Sunday night – Monday

27th Jan

****

NEW

SUNDAY MORNING PROGRAM

Breakfast & Short Shiur

straight after Shacharit (8 am)

This Week

Rabbi Stamler will be speaking about

Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

ALL Welcome to join

***

Start you day learning Torah

******

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:45 pm

(1hr 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

****

Events

Sunday 26 January

(1)

(2)

***

CST

***

לוח זמני תפלה לחורף
תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:32	5:25	4:36	4:00	10:13	4:20	4:20	24/25 Jan	וארא (ש''מ)

***

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vaera

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

Did G-d ever appear to Avraham and say "I am G-d"?
6:9 – Yes.
What cause did the forefathers have to question G-d?
6:9 — Although G-d swore to give them the land, they never actually had control over it.
How was Moshe commanded to act towards Pharaoh?
6:13 – With the respect due a king.
How long did Levi live?
6:16 – 137 years.
Who was Aharon's wife? Who was her father? Who was her brother?
6:23 – Elisheva, daughter of Aminadav, sister of Nachshon.
Why are Yitro and Yosef both referred to as "Putiel "?
6:25 – Yitro fattened (pitem ) cows for idol worship. Yosef scoffed (pitpet ) at his evil inclination.
After which plague did G-d begin to "harden Pharaoh's heart"?
7:3 – After the sixth plague — shechin .
Why did Pharaoh go to the Nile every morning?
7:15 – To relieve himself. Pharaoh pretended to be a god who did not need to attend to his bodily functions. Therefore, he secretly used the Nile for this purpose.
Give two reasons why the blood was chosen as the first plague.
(a) 7:17 – Because the Nile was an Egyptian god.
(b) 8:17 – Because an invading army first attacks the enemy's water supply, and G-d did the same.
How long did the plague of blood last?
7:25 – Seven days.
Why did the frogs affect Pharaoh's house first?
7:28 – Pharaoh himself advised the enslavement of the Jewish People.
What did Moshe mean when he told Pharaoh that the frogs would be "in you and in your nation"?
7:29 – He warned that the frogs would enter their intestines and croak.
What are "chamarim"?
8:10 – Piles.
Why didn't Moshe strike the dust to initiate the plague of lice?
8:12 – Because the dust protected Moshe by hiding the body of the Egyptian that Moshe killed.
Why were the Egyptian sorcerers unable to bring lice?
8:14 – The Egyptian sorcerers' magic had no power over anything smaller than a barley kernel.
What were the Egyptians likely to do if they saw the Jews slaughtering lambs?
8:22 – Stone the Jews.
Why didn't the wild beasts die as the frogs had?
8:27 – So the Egyptians would not benefit from their hides.
The dever killed "all the cattle of Egypt." Later, boils afflicted their cattle. How can this be?
9:10 – In the plague of dever only the cattle in the fields died. The plague of shechin affected the surviving cattle.
Why did Moshe pray only after leaving the city?
9:29 – Because the city was full of idols.
What was miraculous about the way the hail stopped falling?
9:33 – The hailstones stopped in mid-air and didn't fall to the ground.

***

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת
ראש חודש

שאלה: מי ששכח להזכיר בתפלת ראש חודש, "יעלה
ויבא", האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: הדבר ידוע בסדר התפלה של ראש חודש, שאנו מזכירים
באמצע ברכת "רצה" שבתפלת העמידה, נוסח "יעלה ויבא", שבו מוזכר
ענין ראש חודש, שיחדשהו ה' לטובה ולברכה. ונוסח זה הוא מעיקר תקנת חכמים שסידרו
עבורינו את כל נוסחי התפלה.

בגמרא במסכת ברכות (ל:) מבואר,
כי מי שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבא" בתפלת ראש חודש (וכמו יום שלישי ויום רביעי שלפנינו, שהם ימי ראש חודש
אלול), חייב לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. משום שהמתפלל בלא הזכרת ראש חודש,
הרי הוא כמי שלא הזכיר חלק מנוסח התפלה שכולו תקנת חכמים, ועליו לחזור ולהתפלל
שנית את תפלת העמידה. (ובכל מקום שאנו אומרים שעליו לחזור ולהתפלל, הכוונה רק
לתפלת העמידה).

ובגמרא שם, מבואר בדברי רבי
יוחנן, שכל מה שאמרנו שמי ששכח לומר יעלה ויבוא חוזר להתפלל, זהו דוקא באדם יחידי,
אבל השליח ציבור שהתפלל ושכח בתפלתו להזכיר "יעלה ויבא", אינו חוזר,
מפני טורח הציבור, שיצטרכו כולם להמתין ולשמוע שנית את תפלת החזן, ולכן לא
הצריכוהו חכמים לחזור ולהתפלל, ודי לו במה שיזכיר אחר כך את ענין ראש חודש בתפלת
המוסף. אבל אדם יחיד שהוא מתפלל, בין הוא מתפלל בציבור, ובין הוא מתפלל ביחידות
בביתו, ושכח להזכיר יעלה ויבא של ראש חודש בתפלה, חייב לחזור ולהתפלל שנית. וטוב
שיחזור להניח תפילין כשמתפלל פעם שניה. (וכמו שביאר ענין זה באורך, מרן רבינו שליט"א
בספר הליכות עולם בראש חלק ה).

ולסיכום: השוכח להזכיר "יעלה ויבוא בתפלת ראש חודש, ונזכר לאחר
שסיים את התפלה, עליו
לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר לפני שסיים את תפלת העמידה, עליו לחזור
ל"רצה", ולומר "יעלה ויבוא" כהלכה. וכמבואר בדברי מרן בשלחן
ערוך (סימן קכו).

וכל זה שייך דוקא בתפלת שחרית
או בתפלת מוסף ומנחה של ראש חודש, אבל השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ערבית של ראש
חודש, אינו צריך לחזור כלל על תפלתו.

One Who Forgets to Mention "Ya'aleh Ve'Yavo"
During Rosh Chodesh Prayers

Question: If one forgets to mention
"Ya'aleh Ve'Yavo" during Rosh Chodesh prayers, must one repeat the
Amidah prayer again?

Answer: It is well-known that during Rosh Chodesh prayers, the
"Ya'aleh Ve'Yavo" paragraph, which discusses the idea of the new
month coming upon us amid blessing and goodness, is added in the middle of the
"Retzeh" blessing of the Amidah prayer. This text was established by
the same Sages who established the rest of the prayer texts.

The Gemara (Berachot 30b) states that if one mistakenly forgets to insert
"Ya'aleh Ve'Yavo" into the Amidah prayer of Rosh Chodesh (such as
will be the case this coming Tuesday and Wednesday which are both days of Rosh
Chodesh Elul), one must repeat the entire Amidah prayer, for if one prays
without mentioning Rosh Chodesh, it is as if he has omitted any other part of
the Amidah prayer which was entirely instituted by the Sages; one must
therefore repeat the entire Amidah. (Anytime we mention praying again, this
refers to repeating only the Amidah prayer.)

The Gemara (ibid.) explains that according to the opinion of Rabbi Yochanan,
when we said that one who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" must
repeat the Amidah prayer, this refers only to the regular members of the
congregation; however, if the Chazzan forgets to insert "Ya'aleh
Ve'Yavo" into his repetition of the Amidah prayer, he need not repeat the
Amidah, for this will over-burden the congregation since they will have to wait
until the Chazzan recites the repetition of the Amidah once again. Our Sages
therefore did not require the Chazzan to repeat the Amidah and his mention of
Rosh Chodesh in the Mussaf prayer is sufficient. However, if any other person
besides for the Chazzan who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" in the
Rosh Chodesh Amidah prayers, whether one is praying with a Minyan or alone in
one's home, one must repeat the Amidah prayer once again. It is preferable for
one to don one's Tefillin again before praying a second time (as Maran
Shlit"a discusses at length in his Halichot Olam-beginning of Volume 5).

Summary: If one forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in the
Amidah prayer of Rosh Chodesh and remembers his error only after concluding the
Amidah, one must recite the Amidah prayer over again. If one remembers before
the conclusion of the Amidah prayer, one must return to the beginning of the
"Retzeh" blessing, insert "Ya'aleh Ve'Yavo" as per the Halacha, and then continue with the
rest of the Amidah as usual. (See Maran Ha'Shulchan Aruch, Chapter 126)

All this applies only to the Shacharit and Mincha prayers of Rosh Chodesh.
However, if one forgets to mention "Ya'aleh Ve'Yavo" within the
Amidah of the Arvit prayer of Rosh Chodesh, one need not repeat the Amidah
prayer at all.

שכח לומר יעלה
ויבוא, ועבר זמן התפלה

שאלה: מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת
העמידה של שחרית של ראש חודש, ונזכר בכך רק לאחר שעבר כבר זמן התפלה, מה עליו
לעשות? ומה דין אשה שהתפללה ושכחה להזכיר יעלה ויבוא?

בהלכה
הקודמת ביארנו, שמי שהתפלל תפלת העמידה של שחרית
או של מנחה של ראש חודש, ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבוא", ונזכר בכך
לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכפי שנתבאר.

תזכורת
– דין "תפלת התשלומין"
ועתה
לנדון השאלה שלנו, עלינו להזכיר, כי מי ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, כגון שלא
התפלל שחרית, ונזכר בכך לאחר שעבר זמן אותה התפלה, הרי הדין הוא,
שעליו
להתפלל לאחר מכן פעמיים. ולדוגמא, מי ששכח להתפלל תפלת שחרית, ועבר זמן התפלה,
עליו לחזור ולהפלל פעמיים תפלת מנחה, הפעם הראשונה לשם תפלת מנחה, והפעם השנייה
לשם "תפלת תשלומין".

תשלומין
למי ששכח יעלה ויבוא
וכן
הדין לגבי מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא בתפלת העמידה, ונזכר לאחר שעבר זמן תפלת
שחרית (כלומר, עבר זמן חצות היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך
בשעה שתים עשרה וארבעים וחמש דקות), הרי דינו של אדם זה, הוא שווה לדין
אדם ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, ועבר זמן אותה התפלה, שעליו להתפלל את
התפלה הבאה אחריה, ובסמוך לה להתפלל "תפלת התשלומין".

וכגון
במקרה שלנו, שעבר זמן תפלת שחרית, ושכח להזכיר יעלה ויבא, עליו להתפלל תפלת
תשלומין של שחרית, אחרי תפלת המנחה. ולכן מיד אחרי תפלת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל
תפלת שמונה עשרה לשם תשלומין על תפלת שחרית שלא התפלל.

שכח
"יעלה ויבוא", ושכח לגמרי להתפלל מוסף
אולם
אם אדם זה טעה בכפליים, שאם לא די בכך ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בשחרית,
הרי
ששכח גם להתפלל תפלת מוסף, מכיון שלא הלך לבית הכנסת, ופרח מזכרונו כל ענין ראש
חודש, ולא נזכר בכך אלא כאשר עבר זמן התפלה. הרי שעליו להתפלל ראשית כל תפלת
"מנחה", ואחריה יתפלל "תשלומין" של שחרית, ואחר כך יתפלל תפלת
מוסף. וטעם הדבר, כי תפלת מוסף, זמנה כל היום (כלומר, מותר להתפלל מוסף אפילו אחרי
חצות היום, עד שקיעת החמה), אולם אי אפשר להתפלל מוסף לפני שחרית, מפני שתפלת
שחרית קודמת לה. ושחרית אינו יכול להתפלל כי עבר זמנה. לכן, יתפלל
מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף.

אשה
ששכחה יעלה ויבוא
אשה
ששכחה לומר יעלה ויבוא, דינה שווה לדין האיש, שחייבת לחזור ולהתפלל שנית, עם כל
פרטי הדינים האמורים לעיל.

ולסיכום: השוכח להזכיר בתפלת ראש חודש "יעלה
ויבא", חייב לחזור ולהתפלל את תפלת העמידה שנית.

ואם
נזכר רק אחרי חצות היום, עליו להתפלל מנחה, ואחרי תפלת מנחה יתפלל שוב תפלת העמידה
כתשלומין על תפלת שחרית. ואם לא התפלל גם מוסף, ועבר זמן חצות היום, יתפלל מנחה,
ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף. ודין האשה שווה לדין האיש בכל פרטי
הדינים הללו.

If One Forgets to
Recite "Ya'aleh Ve'Yavo" and the Time for Prayer Has Passed

Question:
If
one forgets to mention "Ya'aleh Ve'Yavo" in the Shacharit prayer of
Rosh Chodesh and remembers only after the time for prayer has passed, what
should one do? Additionally, what is the law regarding a woman who has
forgotten to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" into her Rosh Chodesh prayer?

Answer: In the previous
Halacha we have discussed that
if one recites the Amidah of the Shacharit or Mincha prayer on Rosh Chodesh,
forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo", and remembers only after having
concluded one's Amidah prayer, one must repeat the Amidah a second time.

A Brief Overview of the Laws of a "Reimbursed" Prayer
Regarding our question, if one completely forgets to pray any given prayer, for
instance, if one has not prayed Shacharit, and the time for that prayer has
passed, one must recite the next prayer of the day twice. For example, if one
forgets to pray Shacharit and the time for Shacharit prayers has already
passed, one must then pray Mincha twice: the first time corresponding to the
Mincha prayer and the second acting as a "reimbursed" prayer for the
Shacharit one missed.

A "Reimbursed" Prayer for One Who Forgets "Ya'aleh
Ve'Yavo"
The above law applies to one who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" in
the Amidah prayer and remembers only after the time for praying Shacharit has
already passed (which is passed halachic midday, at this
time of year at approximately 12:45 PM in Israel and 1:00 PM in New York). The
law in such a scenario will be equal to the law of one who has completely
forgotten to pray any given prayer and the time for that prayer passes in which
case one will have to recite the following prayer of the day and immediately
afterwards recite a "reimbursement" prayer.

Thus, in our situation where one has forgotten to insert "Ya'aleh
Ve'Yavo" and the time for Shacharit has passed, one must recite a
"reimbursement" prayer for the Shacharit one has not prayed
adequately immediately after reciting the Amidah prayer of Mincha.

One Who Forgets to Mention "Ya'aleh Ve'Yavo" and Completely
Forgets to Pray Mussaf
Nevertheless, if one makes a double error, i.e. not only did one forget to
insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in Shacharit but one has also forgotten to
pray Mussaf (seemingly because one did not attend the synagogue and it has
completely slipped his mind that the day is Rosh Chodesh) and only remembers
after the time for prayer has passed, one must first pray Mincha after which
one recites a "reimbursement" prayer for Shacharit and only then
should one pray Mussaf. The reason for this is because the time for the Mussaf
prayer spans the entire day (i.e. one may pray Mussaf even after halachic midday until sunset), however, one cannot pray Mussaf
before praying Shacharit, for Shacharit precedes Mussaf and one cannot pray
Shacharit, for the time for Shacharit has already passed. Thus, one must first
pray Mincha, then recite a "reimbursement" prayer for the inadequate
Shacharit, and only then may one pray Mussaf.

A Woman Who Forgets to Add "Ya'aleh Ve'Yavo"
The laws of a woman who forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in her
Amidah prayer of Rosh Chodesh are equal to the laws of a man and she must
repeat the Amidah based on all of the detailed laws mentioned above and in the
previous Halacha.

Summary: One who forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in a Rosh
Chodesh prayer must repeat the Amidah once again.

If one remembers only after halachic midday, one must
pray Mincha and immediately thereafter recite another Amidah as a
"reimbursement" prayer for Shacharit. If, in addition, one has
forgotten to pray Mussaf and halachic midday has passed,
one must first pray Mincha and then a "reimbursement" prayer for
Shacharit and then one should pray Mussaf. A woman's law is equal to a man's
regarding all of these detailed laws.

***

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Newsletter Parashat Shemot

January 15, 2020July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

& continue our Mesora

***

Start you day learning Torah

******

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:30 pm

(1hr 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

***

Sunday 19th January

***

Sunday 26th January

***

SHABBAT TIMES

לוח זמני תפלה לחורף תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:20	5:15	4:23	3:45	10:17	4:07	4:07	17/18 Jan	שמות

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Shemot

Why does the verse say "And Yosef was in Egypt?"
"…And they will go up out of the land." Who said this and what did he mean?
Why did Pharaoh specifically choose water as the means of killing the Jewish boys? (Two reasons.)
"She saw that he was good." What did she see "good" about Moshe that was unique?
Which Hebrew men were fighting each other?
Moshe was afraid that the Jewish People were not fit to be redeemed, because some among them committed a certain sin. What sin?
Why did the Midianites drive Yitro's daughters away from the well?
How did Yitro know that Moshe was Yaakov's descendant?
What lesson was Moshe to learn from the fact that the burning bush was not consumed?
What merit did the Jewish People have that warranted G-ds promise to redeem them?
Which expression of redemption would assure the people that Moshe was the true redeemer?
What did the staff turning into a snake symbolize?
Why didn't Moshe want to be the leader?
"And Hashem was angry with Moshe…" What did Moshe lose as a result of this anger?
What was special about Moshe's donkey?
About which plague was Pharaoh warned first?
Why didn't the elders accompany Moshe and Aharon to Pharaoh? How were they punished?
Which tribe did not work as slaves?
Who were the: a) nogsim b) shotrim?
How were the shotrim rewarded for accepting the beatings on behalf of their fellow Jews? All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1:5 – This verse adds that despite being in Egypt as a ruler, Yosef maintained his righteousness.
1:10 – Pharaoh said it, meaning that the Egyptians would be forced to leave Egypt.
1:10,22 – He hoped to escape Divine retribution, as G-d promised never to flood the entire world. Also, his astrologers saw that the Jewish redeemer's downfall would be through water.
2:2 – When he was born, the house was filled with light.
2:13 – Datan and Aviram.
2:14 – Lashon hara (evil speech).
2:17 – Because a ban had been placed on Yitro for abandoning idol worship.
2:20 – The well water rose towards Moshe.
3:12 – Just as the bush was not consumed, so too Moshe would be protected by G-d.
3:12 – That they were destined to receive the Torah.
3:16,18 – "I surely remembered (pakod pakadeti)."
4:3 – It symbolized that Moshe spoke ill of the Jews by saying that they wouldn't listen to him, just as the original snake sinned through speech.
4:10 – He didn't want to take a position above that of his older brother, Aharon.
4:14 – Moshe lost the privilege of being a kohen.
4:20 – It was used by Avraham for akeidat Yitzchak and will be used in the future by mashiach.
4:23 – Death of the firstborn.
5:1 – The elders were accompanying Moshe and Aharon, but they were afraid and one by one they slipped away. Hence, at the giving of the Torah, the elders weren't allowed to ascend with Moshe.
5:5 – The tribe of Levi.
5:6 – a) Egyptian taskmasters; b) Jewish officers.
5:14 – They were chosen to be on the Sanhedrin.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

שמיעת מוזיקה
ודברי תורה בחדר האמבטיה –תכניתו של מרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לשמוע בחדר האמבטיה שירים של קודש, או דרשות
ושיעורים של דברי תורה? והאם מותר לדבר דברי תורה באמבטיה?

תשובה :יש לדון
בשאלה זו מצד שתי בעיות. האחת, כאשר האדם מתרחץ ואינו לבוש, האם מותר לו לדבר או
לשמוע דברי תורה. והבעיה השנייה, האם עצם המקום שהוא "חדר אמבטיה",
מוגדר כמקום שאסור לדבר או להרהר שם בדברי תורה.

"ולא יראה בך ערות דבר"
נאמר בתורתינו הקדושה: "ולא
יראה בך ערות דבר", ומכאן למדו רבותינו במסכת שבת (כג.) שאסור לאדם שאינו
לבוש לדבר דברי תורה, ולכן אסור בהחלט לדבר בדברי תורה בשעה שאדם מתרחץ וכדומה,
שהרי הוא אינו לבוש. אולם כל זה לענין דיבור ממש בדברי תורה, אבל לענין הרהור
בדברי תורה, כלומר מחשבה בדברי תורה, אין לאסור מצד מה שאינו לבוש, שהרי נאמר
בתורה ערוות "דבר", דיבור הוא שאסור, אבל הרהור מותר.

דין חדר האמבטיה
אולם יש לעיין בדבר מצד אחר, שהרי
כשם שאסור לדבר בדברי תורה וקדושה כשאדם אינו לבוש, כמו כן אסור לדבר בדברי תורה
במקומות שאינם מכובדים, כמו שנאמר "והיה מחנך קדוש". וכל שכן שאסור לדבר
בדברי תורה במקום מטונף ממש, כגון בית הכסא (שירותים) או בית המרחץ. ובמקומות אלה אפילו להרהר בדברי תורה אסור. ולכן עלינו
לדון האם חדרי אמבטיה דינם כדין בית הכסא ובית המרחץ שאסור להרהר שם בדברי תורה,
או שדינם שונה, כיון שהם נקיים יותר.

ובגמרא במסכת שבת (י.) תניא, הנכנס לבית המרחץ,
(בבתי המרחץ שלהם היו שלשה חדרים, חדר שבו כולם לבושים, חדר אחר שחלק מהאנשים
לבושים וחלקם אינם לבושים, וחדר אחרון שבו כולם אינם לבושים), מקום שבני אדם
לבושים, רשאי לקרות קריאת שמע ולהתפלל ולהניח תפילין. מקום שכולם ערומים אסור
אפילו לדבר שום דבר של קדושה, ואפילו לומר "שלום" שהוא כנוי לה' יתברך,
אסור.

ולענין חדר האמצעי שבו יש אנשים לבושים ויש
שאינם לבושים, כתב הר"ן במסכת עבודה זרה (מד:), שאף שאסור
לדבר שם בדברי תורה, מכל מקום מותר להרהר שם בדברי תורה. וכן מותר לענות
בפיו על איזה דבר אם הוא מותר או אסור, שאינו מפרש את טעם ההיתר או האיסור, מותר,
שגם זה נחשב כהרהור בדברי תורה.

וכתב הרשב"א בתשובה (ח"ז סימן תיח),
שטעם הדבר שאסור לדבר בדברי תורה בבית המרחץ, הוא מחמת חמימות המים הנמצאים שם,
אבל מקום שהמים שם צוננים, ואין שם אדם שאינו לבוש, מותר לדבר שם בדברי תורה,
ולברך על הטבילה וכיוצא בזה. ומבואר בדברי הרשב"א, שעיקר האיסור לדבר דברי
תורה בבית המרחץ, אינו משום שהוא מקום שבדרך כלל בני אדם הולכים שם כשאינם לבושים,
אלא הטעם הוא מחמת הלכלוך המצוי במקום שהמים שם חמים ובני אדם מתרחצים שם. ולכן
במקום שהמים קרים,
ואין שם בני אדם באותה שעה, מותר אפילו
לברך שם על טבילת כלים.

דין חדרי האמבטיה שלנו
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף
זצוק"ל, בתשובה (בשו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן
יא), האריך בענין זה, כי גם הוא נשאל בזה, בזמן שהיה משיב לשאלות ברדיו בהיותו רב
ראשי, ואחד המאזינים עלה ושאל, האם מותר לו לשמוע את התכנית של מרן זצ"ל
כשהוא מתרחץ לכבוד שבת.
ומרן זצוק"ל הביא ראיות שעיקר
האיסור לדבר בדברי תורה בבית המרחץ, הוא דוקא מחמת הזוהמה הנמצאת שם. והביא ראיות
שיש לחלק בזה בין בית מרחץ ציבורי,
לבין בית מרחץ פרטי, כמו האמבטיות
שיש בבתים שלנו.

ומכל מקום לענין הלכה פסק, שיש לדון את בתי
המרחץ שלנו כדין "חדר האמצעי" של בית המרחץ שהיה בזמנם. כלומר, אין להקל
לדבר שם בדברי תורה, אבל מותר להרהר שם בדברי תורה. ולכן מותר להכניס טרנזיסטור
לחדר האמבטיה ולשמוע ממנו דברי תורה, אפילו בשעה שהוא עומד להתרחץ, שהרי מצד מה
שאינו לבוש, כבר ביארנו שאין לחוש לזה לגבי הרהור (מחשבה), ורק הדיבור ממש הוא
שאסור, בין כשהוא לבוש ובין כשאינו לבוש.

ולסיכום: חדר
אמבטיה שבזמנינו, אסור לדבר שם שום דיבור של דברי קדושה. ומותר להרהר שם בדברי
קדושה, ולכן מותר לשמוע שם תכנית רדיו של דברי תורה וכיוצא בזה.

ופשוט שכל זה דוקא בחדר אמבטיה שאין שם בית הכסא
(שירותים), שאם יש שם בית הכסא אסור אפילו להרהר שם בדברי תורה.

Listening to Music or Words of Torah in a Room Which Has
a Bathtub or Shower in it

Question: May
one recite holy words (words of Torah, prayer, or blessings) in a room with a
bathtub or shower in it? Similarly, may one listen to holy songs or Torah
lectures in such a room?

Answer: There
are two primary points which must be addressed: Firstly, whether or not one who
is bathing and therefore undressed may speak or hear words of Torah. The second
issue is whether or not a room which houses a bathtub or shower is classified
as a place where speaking or thinking words of Torah is forbidden.

“So that He Shall Not See a Shameful Thing Among You”
Our Holy Torah states, “So that He will not see a shameful thing among you.”
Our Sages in the Gemara in Masechet Shabbat (23a) expound this verse to mean
that one may not utter words of Torah while undressed. Thus, one surely may not
speak words of Torah while bathing and the like since one is undressed. This
applies, however, only to speaking words of Torah; however, thinking words of
Torah is not prohibited just because one is undressed, for the verse specifies “a
Shameful Thing” which connotes that only speaking words of Torah will be
prohibited in this situation but thinking them will be permitted.

The Law Regarding a Room Housing a Bathtub
Nevertheless, we must entertain this question from another perspective. Just as
one may not recite words of Torah and other holy words while undressed, so too,
one may not speak words of Torah in places that are not respectable, as the
verse states, “and your camp shall be holy.” Surely one may not speak words of
Torah in a place which is actually filthy, such as a restroom or bathhouse. In
such places, even thinking words of Torah is prohibited. We must therefore
determine if a room housing a bathtub or shower is halachically tantamount to a
restroom or bathhouse and even thinking words of Torah will be prohibited in it
or perhaps its law will be different since it is cleaner.

The Gemara in Masechet Shabbat (10a) quotes a Baraita
which states that one who enters a bathhouse (the bathhouses in those days
consisted of three rooms: an outer room where everyone was dressed, a middle
room where some were dressed and some were not, and an inner room where
everyone was undressed), in the place where everyone is dressed one may recite Keriat
Shema, pray (Amida), and don Tefillin. Where everyone is undressed, one may
not speak words of holiness and one may not even greet a friend using the word
“Shalom,” for this is a nickname for Hashem.

Regarding the middle room where some people are dressed
and some are not, Rabbeinu Nissim in Masechet Avodah Zara (44b) writes that
even though one may not speak words of Torah there, one may nevertheless think
words of Torah there. Additionally, one may render a halachic ruling there by
exclaiming “permitted” or “forbidden” without explaining the reason behind
this, for this is also considered only thinking words of Torah.

The Rashba writes in his responsa (Volume 7, Chapter 418)
that the reason why people customarily make the blessing when immersing their
utensils in the Mikveh although we have explained that one may not even say “Shalom”
in a bathhouse is because saying “Shalom” or speaking words of Torah is
only forbidden in a place where the water is hot and thus the place is
considered “soiled” and steamy. However, in a bathhouse where the water is cold,
speaking words of Torah is permitted. We may infer from the words of the Rashba
that the primary reason for prohibiting speaking words of Torah in a bathhouse
is not because people are undressed there; rather, it is because of the grime
usually associated with a place where there is hot water and people bathing
there. Thus, in a place where the water is cold and there are no people at the
present time, one may even recite the blessing of “Al Tevilat Kelim”
(the blessing for immersing new utensils in a Mikveh).

The Law Regarding our Shower Rooms
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l (in his Responsa Yabia Omer Volume 5,
Chapter 11) writes at length about this topic and proves that the main
prohibition of reciting words of Torah in a bathhouse is only because of the
filth found there. He also proves that a halachic difference exists between a
public bathhouse and a private one. He rules there that our shower rooms
(nowadays) can be halachically classified as “the middle room” mentioned in the
Gemara. This means that one may not speak words of Torah in today’s shower
rooms, however, one may think words of Torah in them. Based on this, one may in
fact bring a radio into a room that houses a shower or bathtub and listen to
words of Torah or holy songs even while showering, for we have already
explained that just because one is undressed does not mean that one may not
think (or hear) words of Torah. Only actually saying words of Torah will be
prohibited there, whether one is dressed or not.

Summary:
Regarding a room that houses a bathtub or shower nowadays, one may not recite
any words of holiness in it. One is permitted, however, to think words of Torah
in it and may therefore listen to a Torah lecture or holy songs from the radio
and the like there.

Note: Obviously, the
aforementioned Halacha applies only to a room that houses a bathtub or shower
alone; however, if there is a toilet in the room, one may not even think words
of Torah there.

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Newsletter Parashat Vayechi

January 9, 2020July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

***

Start you day learning Torah

******

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:25 pm

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

SHABBAT TIMES

לוח זמני תפלה לחורף
תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:10	5:05	4:11	3:35	10:18	3:56	3:56	10/11 Jan	ויחי

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Vayechi

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

Why is kindness towards the dead called "chesed shel emet" — kindness of truth?
47:29 – Because the giver expects no reward from the recipient.
Give three reasons Yaakov didn't want to be buried in Egypt.
47:29 – a) Egypt's ground was to be plagued with lice; b) At the time of the resurrection, those buried outside Israel will suffer; c) So the Egyptians wouldn't make him into an idol.
How do you treat a "fox in his time" (i.e., a commoner who rules)?
47:31 – Bow to him.
"When I was coming from Padan, Rachel died on me… I buried her there on the way to Efrat…" Why did Yaakov say all this to Yosef?
48:7 – Yaakov thought Yosef harbored resentment since Yaakov had not buried Yosef's mother, Rachel, in the Ma'arat HaMachpela.
Initially, why was Yaakov unable to bless Efraim and Menashe?
48:8 – The Shechina departed from him.
What does pillalti mean?
48:11 – "I thought."
What does "Shechem" mean as used in this week's parsha? (two answers)
48:22 – a) The actual city of Shechem; b) A portion.
Which individual is called "the Emori"? Why? Give two reasons.
48:22 – Esav. a) He acted like an Emorite; b) He trapped his father with words (imrei pi).
What did Yaakov want to tell his sons but was unable to?
49:1 – When mashiach will come.
What privileges did Reuven lose due to his rash actions?
49:3 – Priesthood and Kingship.
What congregation from Yaakov's offspring did Yaakov not want to be associated with?
49:6 – Korach and his congregation.
What did Yehuda do after he heard Yaakov rebuke Reuven, Shimon and Levi? Why?
49:8 – He drew back. He was afraid that Yaakov would rebuke him for the incident with Tamar.
What does milk do to teeth?
49:12 – It makes them white.
Why is Yissachar like a "strong-boned donkey"?
49:14 – Just as a donkey bears a heavy burden, so the tribe of Yissachar bears the yoke of Torah.
With what resource did both Yaakov and Moshe bless Asher?
49:20 – Oil-rich land.
In Yosef's blessing, Yaakov said, "They embittered him…" Who are "they"?
49:23 – Yosef's brothers, Potifar and his wife.
Which descendants of Binyamin "will divide the spoils in the evening"?
49:27 – Mordechai and Esther.
From whom did Yaakov buy his burial place?
50:5 – From Esav.
What oath did Yosef make to Pharaoh?
50:6 – Yosef swore not to reveal Pharaoh's ignorance of Hebrew.
Which two sons of Yaakov did not carry his coffin? Why not?
50:13 – Levi, because he would carry the aron (holy ark). Yosef, because he was a king.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

בשולי גויים

שאלה: בביתנו נמצאת עובדת שאינה יהודייה. היא מסייעת בכל
עניני הבית, וכן מבשלת עבורינו את האוכל. כל החומרים הנכנסים לבית הם כשרים, ואנו
רואים את העובדת בשעת הבישול, כך שאין חשש מצד כשרות המאכלים. האם מותר לאכול
מתבשיליה?

תשובה: רבותינו גזרו על תבשילים
שבישלום גויים, שלא יאכל מהם ישראל, כלומר, יהודי.

טעם
גזירת בישולי גויים
ובטעם
הגזירה שאסרו רבותינו לאכול תבשילי גוים, נמצאו שני טעמים, האחד, משום חתנות.
כלומר, הואיל ואסור לישראל להתחתן עם הגויים, ואם יהיו ישראל רגילים לאכול ממאכלי
הגויים ולשהות בחברתם, הם עלולים לבא לידי נשואין עם הגויים.

והטעם
השני, משום שחששו רבותינו, שמא הגוי יכניס דברים לא כשרים בתבשילו, ויאכילם את
הישראל.

לפיכך
אסור בהחלט לאכול מתבשילים שבישל הגוי.

דין
הכלים שהגוי בישל בתוכם
ביארנו
כבר בהלכות ערב פסח וכן בהלכות בשר בחלב, שכל כלי שנתבשל בתוכו מאכל כל שהוא, הרי
שטעם המאכל נבלע בדפנות הכלי, מחמת חום התבשיל. ולכן אנו מייחדים מערכות כלים
נפרדות לחלב ולבשר, וכן לפסח ולשאר ימות השנה.

וכן
הדין לגבי תבשילי הגוי, שלא רק שאין לאכול מהתבשילים שבישל הגוי, אלא שדינם כדין
כל שאר איסורי האכילה, נבלות וטרפות, בשר בחלב וכדומה, שאם בישלום בכלי, הכלי נאסר
להשתמש בו שוב, מכיון שדפנות הכלי בועלות מטעם המאכל שנתבשל בו.

נמצא
אם כן, שגוי שבישל תבשילים בכלים של ישראל, לא רק שאסור לאכול את המאכלים שבישל
הגוי, אלא שכל הכלים שבישל בהם, נאסרו בשימוש חוזר, אלא אם יכשירו אותם, על ידי
"הגעלה" במים רותחים. וכפי שביארנו בערב פסח. (וכלי חרס, שעל פי הדין
אין אפשרות להכשירם אפילו בהגעלה, מכל מקום באיסור בישולי גויים, כתב מרן הרב
עובדיה יוסף שליט"א, שיש
להקל בהגעלת הכלי שלש פעמים, אפילו בכלי חרס). (הליכות עולם עמוד צז, ועמוד קד).

וכשהיה
מרן רבינו שליט"א אב בית הדין בקהיר, היתה אשה ערביה אחת מסייעת לרעייתו
הרבנית בעבודות הבית. ופעם אירע שהכינה לעצמה חביתה על מחבת השייך למרן רבינו
שליט"א ולבני ביתו. והורה מרן שליט"א לרעייתו, שתגעיל את המחבת במים רותחים,
ושתעשה כן בנוכחות הערביה, כדי שתלמד מכאן ולהבא שלא לעשות כך עוד. (וכשעזבו מרן
שליט"א ובני ביתו את קהיר, עמדה אותה ערביה ומיררה בבכי, על צערה הגדול
בפרידתה מהרבנית, ועל הזכות הגדולה שהיא מאבדת בכך שלא תוכל עוד לעמוד לימין
רעייתו של החכם הקדוש).

ואמנם
ישנם אופנים שמותר לאכול מתבשיל של הגוי, כמו שנבאר בהלכות הבאות

Foods Cooked by a Non-Jew

Question: We currently employ a
non-Jewish maid in our home. She helps with things around the house including
cooking our food. All of the ingredients which enter the house are kosher and
we supervise the maid while she is cooking, such that there is not Kashrut concern
with the food. May we eat the food she prepares?

Answer: Our Sages decreed that a Jew may not eat foods cooked by a
non-Jew.

The Reason for the Prohibition to Eat Foods Cooked by a Non-Jew
There are two reasons for the why our Sages decreed that a Jew may not eat food
cooked by a non-Jew: The first is since a Jew may not marry a non-Jew, if Jews
are accustomed to eating with non-Jews and mingling with them, this may cause
intermarriage between them.

The second reason is because our Sages were concerned that the non-Jew may
place non-kosher ingredients in the food and feed it to the Jew.

Thus, it is absolutely forbidden to eat foods that were cooked by a non-Jew.

The Status of Vessels that a Non-Jew Cooked Food In
We have already discussed in the laws of Pesach and the laws of milk and meat
that any vessel which had any kind of food cooked in it absorbs some of the
flavor of the food into the walls of the vessel as a result of the heat during
the cooking. It is for this reason that we designate different sets of dishes
for milk and meat as well as for Pesach and the rest of the year.

The same applies to food cooked by a non-Jew that not only is it forbidden to
eat from the food cooked by the non-Jew, but the status of such food is like
other forbidden foods such as non-kosher meat, milk and meat, and the like
which prohibit the vessel they were cooked in since the walls of the vessel
absorb some of the flavor of the forbidden food cooked in it.

Thus, if a non-Jew cooks food in a Jew’s vessels, not only are the foods
prohibited for consumption, but the vessels may not be used anymore without
first koshering them by immersing them in a pot of boiling water on the fire
(“Hag’ala”). (Regarding earthenware vessels, which according to the Halacha cannot
be koshered through Hag’ala, nevertheless, regarding the prohibition of food
cooked by a non-Jew, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that one may be
lenient and kosher it by immersing it in boiling water on the flame three
times, even if it is and earthenware vessel. See Halichot Olam, Volume 7, pages
97 & 104.)

When Maran Shlit”a served as head of the Rabbinical Court in Cairo, there was
an Arab maid who would help the rabbi’s wife with chores around the house. This
maid once prepared herself an omelet using a frying-pan belonging to Maran’s
family. Maran Shlit”a instructed his wife to immerse the pan in boiling water
in a pot on the fire in the presence of this maid in order for her to realize
that she should not do this again in the future. (When Maran Shlit”a and his
family left Cairo, this maid stood and wept bitterly for she was distressed
about parting with the rabbi’s wife and because of her loss of the great merit
to be a helping-hand to the wife of the holy sage.)

There are, however, instances where it will be permissible to eat food cooked
by a non-Jew which we will, G-d-willing, discuss in the following Halachot

התנאים להיתר
אכילת בישולי גויים

בהלכה
הקודמת ביארנו באופן כללי את האיסור לאכול
מתבשילים שבישלם הגוי. וכגון, אם בישל הגוי תפוח אדמה, אסור לאכול ממנו, אף על פי
שאין כל חשש מצד כשרות המאכל, מכל מקום גזרו רבותינו איסור אכילה
מתבשילים שבישל הגוי, מן הטעמים שהוזכרו בהלכה הקודמת.

אולם
בעצם הדין שאין לאכול מבישולי הגוי, ישנם שני תנאים, שבההעדר אחד מהם, מותר לאכול
מתבשילי הגוי.

תנאי
איסור בישולי גויים
התנאי
הראשון הוא, שיהיה התבשיל עשוי ממאכלים שאינם נאכלים כשהם חיים, (חיים,
כלומר,
אינם מבושלים). כגון תפוחי אדמה, בשר (לרוב סוגיו), אורז וכיוצא בזה. שכל המאכלים
הללו אי אפשר לאכלם ללא בישול, ולפיכך אסור לאכלם אם בישלם הגוי.

אבל
דבר שנאכל כמות שהוא חי, כגון תפוחים, גזר וכיוצא בזה, שרגילים לאכלם אף ללא
בישול, מותר לאכלם אם בישלם הגוי. שכל דבר הנאכל כמות שהוא חי, לא נאסר באכילה
מחמת בישול הגוי.

והתנאי
השני, שיהיה התבשיל ראוי להעלותו על שלחן מלכים. כלומר, דוקא תבשיל שיש לו חשיבות,
כמו בשר ודגים, שייכת בו גזירת רבותינו שלא לאכול מבישולי הגוי.
אבל
תבשיל פשוט מאד, שאין להעלותו על שלחן מלכים, מותר לאכול ממנו, אף על פי שבישלו
גוי.

וכל
תבשיל שחסר בו אחד מן התנאים הללו, כלומר, או שהוא נאכל כמות שהוא חי, או שהוא
אינו עולה על שלחן מלכים, הרי שמותר לאכלו אפילו אם בישלו הגוי. ואין צורך
שיתקיימו שני התנאים יחד.

ובהלכה
הבאה, נביא דוגמאות למאכלים שמותר לאכלם, אף על פי שבישלם הגוי. (שלחן ערוך יורה
דעה סימן קיג)

The Conditions to Permit Eating Foods Cooked by a Non-Jew

In
the previous
Halacha we have explained in a general manner the prohibition to
eat foods cooked by a non-Jew, for instance, a Jew may not eat a potato cooked
by a non-Jew; even if there is no concern as to the Kashrut of the food, our
Sages nevertheless forbade eating foods cooked by a non-Jew for the reasons
mentioned in the previous Halacha.

However, with regards to the actual prohibition of eating food cooked by a
non-Jew there are two conditions which, if they are not both met, it will be
permissible to eat the foods cooked by a non-Jew.
The Conditions of when the Prohibition of Foods Cooked by a Non-Jew Applies

The first condition is that the cooked food must consist of foods which cannot
be eaten raw or uncooked, such as potatoes, most kinds of meat, rice, and the
like; all of these foods cannot be eaten uncooked and will therefore be
prohibited for consumption if cooked by a non-Jew.

However, foods which can be eaten as is, uncooked, such as apples, carrots, and
the like which are regularly eaten uncooked, may be eaten even if they were
cooked by a non-Jew, for anything able to be eaten raw does not become
prohibited when cooked by a non-Jew.

The second condition is that the food must be worthy of being served on a
king’s table, meaning that only a cooked food which is respectable, such as
meat or fish, is included in the edict of our Sages banning food cooked by a
non-Jew. However, a very simple dish which is not fit to be served on a king’s
table may be eaten even if it has been cooked by a non-Jew.

Any cooked food which is missing any one of these two conditions, i.e. either
it is able to be eaten raw or uncooked or it is not worthy of being served on a
king’s table, is permitted for consumption even if it was cooked by a non-Jew.
It is unnecessary for both conditions to be fulfilled.

In the following Halacha we shall discuss several examples of foods which may
be eaten even if they were cooked by a non-Jew (Shulchan Aruch, Yoreh De’ah,
Chapter 113)

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Nesletter Parashat Vayigash

January 1, 2020July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

***

STARTING TOMORROW

🎶🎶🎶🎶FRESH NEW START 🎶🎶🎶🎶

******

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:15 pm

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

Daily Halacha

from Rabbi Eli Mansour

The Completion of the 13th Daf Yomi Cycle

Baruch Hashem, many members of our congregation, along with untold numbers of Jews around the world, are now completing the entire Talmud Bavli with the conclusion of the 13th cycle of the daily Daf Yomi learning program.

This celebration is commonly referred to as the "Siyum HaShas," but technically speaking, this term is inaccurate. The word "Shas" is an acronym for the words, "Shisha Sedarim," referring to the six sections of the Mishna. The Daf Yomi program completes the entire Talmud Bavli, but the Talmud Bavli does not cover all six sections of the Mishna. For example, there is no tractate of Talmud Bavli on the section of Zera’im (with the exception of Masechet Berachot), or on most of the section of Taharot. Therefore, when reciting the "Hadran" text at the Siyum celebration, one should ensure to recite "Talmud Bavli," and not "Shas" or "Shisha Sedarim."

The Gaon of Vilna (1720-1797) observed that the four letters of the Hebrew word "Siyum" are unique in that the "active" portion of each of these letters has the same numerical value as the "inactive" portion. The first letter, for example, is Samech, and the word "Samech" is spelled Samech, Mem, Chaf. The two "hidden" letters – Mem and Chaf – have a combined numerical value of 60, which is also the numerical value of the letter Samech. Similarly, the second letter in "Siyum," the letter Yod, is spelled Yod, Vav, Dalet, and the combined numerical value of Vav and Dalet is the same as the value of the letter Yod (10). The third letter, Vav, is spelled Vav, Vav, and quite obviously the "hidden" letter is identical to the "outer" letter. This is true as well of the fourth and final letter, Mem, which is spelled Mem, Mem.

The common explanation is that the "inactive" participants in a Torah study program are equivalent to the active participants. Even those who did not complete the term of study are nevertheless significant, insofar as their participation in the Siyum celebration, and the praise and respect they give to the students, provides them with encouragement and inspiration to continue learning and to reach even greater achievements. In a Siyum, even the "hidden" participants are important, no less than the obvious participants.

But there may also be an additional explanation for this unique feature of the word "Siyum." The Mishna in Pirkeh Abot teaches that when ten people study Torah together, the Shechina (divine presence) is there with them. The Mishna then proceeds to comment that even if fewer than ten people study together, and there is no Minyan, even so, God is there with the group. And even if just two people study together, like a Habruta, God is there with them. The Mishna then says that even if a person sits and studies alone, he really is not alone, as God is present with him. Torah learning is fundamentally different from a course in university. It is an encounter with the Almighty, and not simply the acquisition of knowledge.

And so, when a person completes a Masechet of Talmud, and certainly if he completes the entire Talmud Bavli, and he looks at the books on the shelves and begins to wonder, "How did I do that? How was I able to study so much material?" – the answer is clear. He was accompanied by the Almighty at every step of the way. Anyone who invests genuine effort into Torah learning receives a great deal of Siyata Di’shmaya – divine assistance – that enables him to succeed and achieve. Although we cannot see Him, He is there in the room beside us as we learn. God is called the "Yosheb Be’seter" – the One who sits in hiding, concealed from view. He is the hidden member of every study group, and the hidden partner of every student of Torah.

At every Siyum, there is a hidden participant – Hashem. The "hidden" letters are the same as the "revealed" letters to remind us of God, our hidden study partner who was with us at every step along the way and enabled us to reach this remarkable goal.

May it be Hashem’s will that just as we reached this special milestone, we shall be given the privilege to reach even greater heights and accomplish greater goals, with health, happiness and prosperity, Amen.

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:02	4:55	4:02	3:25	10:19	3:46	3:46	3/4 Jan	ויגש

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Vayigash

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

What threatening words did Yehuda say to Yosef?
44:18 – He threatened that Yosef would be stricken with leprosy, like Pharaoh when he took Sarah from Avraham. Alternatively, Yehuda threatened to kill Yosef and Pharaoh.
Why did Yehuda say his missing brother died?
44:20 – Yehuda feared that if he said his missing brother was alive, Yosef would demand to see him.
Why was Yehuda the one to plead for Binyamin?
44:32 – He was the one who took "soul" responsibility for him.
What do we learn from Yosef telling his brothers "Go up to my father"?
45:9 – We learn that Eretz Yisrael is higher than all other lands.
What two things did the brothers see that helped prove that he was really Yosef?
45:12 – He was circumcised like they were, and he spoke lashon hakodesh.
Why did Binyamin weep on Yosef's neck?
45:14 – Binyamin wept for the destruction of Mishkan Shilo built in Yosef's territory.
Why did Yosef send old wine to Yaakov?
45:23 – Elderly people appreciate old wine.
What did Yosef mean when he said "Don't dispute on the way"?
45:24 – He warned that if they engage in halachic disputes, they might not be alert to possible travel dangers.
What happened to Yaakov when he realized Yosef was alive?
45:27 – His ruach hakodesh (prophetic spirit) returned.
Why did G-d tell Yaakov, "Don't fear going down to Egypt"?
46:3 – Because Yaakov was grieved to leave Eretz Canaan.
"I will bring you up" from Egypt. To what did this allude?
46:4 – That Yaakov would be buried in Eretz Canaan.
What happened to the property that Yaakov acquired in Padan Aram?
46:6 – He traded it for Esav's portion in the Cave of Machpelah.
Who was the mother of Shaul ben HaCanaanit?
46:10 – Dina bat Yaakov.
When listing Yaakov's children, the verse refers to Rachel as "Rachel, wife of Yaakov." Leah, Bilhah and Zilpah are not referred to as Yaakov's wives. Why?
46:19 – Rachel was regarded as the mainstay of the family.
Yosef harnessed his own chariot instead of letting a servant do it. Why?
46:29 – Yosef wanted to hasten to honor his father.
Why were shepherds abhorrent to the Egyptians?
46:34 – Because the Egyptians worshipped sheep.
Why did Yosef pick the weakest brothers to stand before Pharaoh?
47:2 – So Pharaoh wouldn't see their strength and draft them.
What blessing did Yaakov give Pharaoh when he left his presence?
47:10 – That the waters of the Nile should rise to greet Pharaoh.
Yosef resettled the land of Egypt, moving the people from city to city. What were his two motives for this?
47:21 – In order to remind them that they no longer owned the land, and to help his family by removing the stigma of being strangers.
Whose fields were not bought by Yosef?
47:22 – The Egyptian priests.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

"שיעור דף יומי"

שאלה: מי שלומד בכל יום שיעור "דף היומי", האם הוא יוצא
בכך ידי חובת תלמוד תורה בכל יום?

תשובה: בגמרא במסכת קידושין (דף ל.) אמרו, "ושננתם
לבניך", לעולם ישלש (יחלק לשלושה חלקים) אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה,
ושליש בתלמוד. כלומר, מחוייב
כל אדם מישראל, לחלק את זמנו בלימוד התורה, שילמד גם מקרא (חומש, נביאים וכתובים), גם משנה
וגם תלמוד.

וכן
פסק רבינו הרמב"ם (בפ"א מהלכות תלמוד תורה), שחייב אדם לשלש זמן לימודו.
כיצד? אם היה בעל אומנות או מסחר, ועוסק במלאכה לפרנסתו שלוש שעות, ובתורה עוסק
תשע שעות, קורא בשלש מהן בתורה שבכתב, ובשלש ילמד תורה שבעל פה, ובשלש ישכיל ויבין
אחרית דבר מראשיתו ללמוד דבר מתוך דבר עד שידע היאך דיני המצות והיאך יוציא דין
האסור והמותר.

ובדברי
רבותינו האחרונים דיברו הרבה בענין זה, מהי הדרך הישרה בלימוד התורה. וכתבו הפרישה
והש"ך ועוד מגדולי האחרונים, שיש בעלי בתים הנוהגים ללמוד בכל יום תלמוד
(גמרא) עם פירוש רש"י והתוספות. (ממש כלימוד דף היומי). ואינם לומדים בספרי
הפוסקים. אבל נראה שהעיקר הוא ללמוד בספרי פוסקים, ואינן יוצאים ידי חובת תלמוד
תורה בלימוד הגמרא, וזהו ששנינו "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שנהוא בן העולם הבא"
(מגילה כח:), שהוא הלומד הלכות פסוקות. ורק תלמיד חכם העוסק שעות ארוכות בתורה,
יוכל לעסוק גם בלימוד התלמוד כראוי.

ולכן
בנדון השאלה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א (בשו"ת יחוה דעת חלק ששי
סימן נב), שבודאי שלא נכון שילמדו כולם בכל יום דף יומי, במקום שילמדו שיעור
בהלכה. והספרדים בכל מקומות מושבותם היו רגילים בכל יום לשמוע שיעורים בהלכה מפי
תלמידי חכמים, וכך היו בקיאים בדיני התורה, וכיום במקומות רבים נתבטלו לגמרי
השיעורים בהלכה, מחמת
לימוד הדף היומי, שרבים מאד מסתפקים בו.

וכתב
הגאון רבינו יהונתן איבשיץ בספר יערות דבש, שכל מי שלא למד הלכות שבת על בוריין
פעמיים ושלוש לא יוכל להמלט מעון חילול שבת, הן מדאוריתא והן מדרבנן. (ומכאן תשובה
לרבים ששאלו, מדוע ב"הלכה יומית" הארכנו לפני מספר ימים בפרטי דיני בורר, ושאבותיהם לא נהגו להזהר
בזה כל כך. ובאמת שכל מה שכתבנו הוא הכרחי על פי השלחן ערוך, ועל כל אדם חובה
להיות בקי בדינים פשוטים אלה).

ובודאי
שמי שיכול, ראוי שילמד בכל יום גם שיעור דף יומי, וגם שיעור בהלכה, ובכך יבא על
סיפוקו. אבל אם אינו שומע אלא שיעור אחד, עליו להעדיף שיעור בהלכה, כי ללא לימוד ההלכה לא
ידע את דיני התורה.

וכמו
כן נשים הקוראות בכל יום בספר תהלים, שמעלתן גדולה, מכל מקום יזהרו גם לקבוע איזה
זמן ללמוד את דיני התורה, שאף הן מצוות להיות בקיאות בהם. (ובלימוד ההלכות
ב"הלכה יומית" במשך כמה שנים, יוכל כל אדם לרכוש לעצמו ידע נרחב ביותר
בהלכה)

“Daf Yomi” Classes

Question: Does one fulfill his
obligation to learn Torah every day by attending a daily “Daf Yomi” (daily
quota of one folio of the Talmud) class?

Answer: The Gemara in Masechet Kiddushin (30a) states: “‘And you shall
teach your sons,’ one must always divide his time for Torah learning into three
parts: A third for the Written Torah, a third for Mishnah, and a third for
Talmud.” This means that every Jewish person must divide his Torah learning time
in a way that he will be able to learn Tanach (Chumash, Prophets, and
Scriptures), Mishnah, and Gemara.

The Rambam rules likewise (Chapter 1 of Hilchot Talmud Torah) that “One must
divide his learning time into three parts. For example, if one is a craftsman
or a businessman and spends three hours earning his livelihood and nine hours
learning Torah, he should spend three of these hours reading the Written Torah,
the next three hours learning the Oral Torah, and the last three hours placing
emphasis on understanding the end of the matter from its beginning by learning
one matter out of another regarding the laws of the Mitzvot and how to deduce
what is forbidden and what is permissible.”

The Acharonim deal with this matter at length and discuss what is the correct
path regarding Torah learning. The Derisha, Siftei Kohen, and other great
Acharonim write that certain working individuals customarily learn Gemara with
the commentaries of Rashi and the Tosafot (exactly like the “Daf Yomi” learning
schedule) every day and do not invest time in learning the works of the Poskim.
However, it seems that the primary learning is that of the works of the Poskim
and they do not fulfill their obligation to learn Torah with their Gemara
learning. This is indeed what our Sages meant by saying, “Whoever learns
Halachot every day is guaranteed a share in the World to Come,” (Megillah 28b);
this refers to one who learns practical Halachot. Only a Torah scholar who
spends many hours delving in Torah should spend time learning Gemara properly
as well.

Regarding our question, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (Responsa
Yechave Da’at Volume 6, Chapter 52) that it is certainly incorrect for everyone
to learn the “Daf Yomi” everyday instead of having or attending a Halacha
class. Sephardic Jews, wherever they may have lived, would customarily attend
daily Halacha classes delivered by Torah scholars and would thus be proficient
in the Torah’s laws. Unfortunately, today, such Halacha classes have been
discontinued in many places in favor of Daf Yomi classes, which many people
find to be sufficient.

Hagaon Rabbeinu Yehonatan Eibeschitz writes in his Sefer Ya’arot Devash that
one who does not learn the laws of Shabbat thoroughly twice or three times will
not be able to escape the sin of Shabbat desecration, whether on a Torah or
Rabbinic level. (This is indeed the response to the question many people have
asked us about why we at “Halacha Yomit” have, up until several days ago, gone
into great detail discussing the laws of selecting on Shabbat, when in fact
their parents were never so careful about this aspect. Indeed, all that we have
written is based on the the minimum requirement according to the Shulchan Aruch
and all must make an effort to become proficient in these simple,
straight-forward laws.)

Certainly, if one can, one should attend a Daf Yomi class and a Halacha class,
and this shall surely bring him fulfillment. However, if one can only attend
one such class, one should choose a Halacha class, for without learning
Halacha, one will not know the laws of the Torah.

Similarly, women who read Tehillim (Psalms) every day, which is indeed a worthy
practice, should nevertheless set aside some time to learn the laws of the
Torah, for they are also commanded to be proficient in these laws. (Through
learning the “Halacha Yomit” for several years, one can indeed amass a wealth
of Halachic knowledge.)

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Newsletter Parashat Miketz – Rosh Chodesh – Chanuka

December 25, 2019July 13, 2022 5780

Please help support our minyanim whenever possible

****

THIS SHABBAT

Shabbat Rosh Chodesh Chanuka

Sefer Yalkut Yosef

3 Seferim

(1) Parashat Miketz (6 Aliyot)

2) Rosh Chodesh (7th Aliya) followed by Kadish

3) Chanuka (Maftir) followed by Kadish

***

THIS

Motzae Shabbat

***

🎶🎶🎶🎶NEW 🎶🎶🎶🎶

***

attached on this email

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:30 pm

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תש"פ

Winter Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat

Ends

Arbit

Sunset

Minha

Shema before

Candle Lighting

Minha & Kabbalat Shabbat

Date

Parasha

4:55

4:50

3:54

3:20

10:17

3:39

27/28 Dec

מקץ (ר״ח) (חנוכה)

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Miketz

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

What did the fat cows being eaten symbolize?
41:4 – That all the joy of the plentiful years would be forgotten. (Not that the good years would provide food for the bad years.)
How did Pharaoh's recollection of his dream differ from Nevuchadnetzar's recollection of his dream?
41:8 – Pharaoh remembered the contents of his dream but didn't know its meaning. Nevuchadnetzar forgot even the contents of his dream.
What was significant about the fact that Pharaoh dreamed repeatedly?
41:32 – It showed that the seven good years would start immediately.
What does "Tsafnat Panayach" mean?
41:45 – He who explains things that are hidden and obscure.
What happened to the Egyptians' grain that was stored in anticipation of the famine?
41:55 – It rotted.
What did Yosef require the Egyptians to do before he would sell them grain?
41:55 – Become circumcised.
Did Yaakov and his family still have food when he sent his sons to Egypt? If yes, why did he send them?
42:1 – Yes, but he sent them because he did not want to cause envy in the eyes of those who did not have food.
What prophetic significance lay in Yaakov's choice of the word "redu" — "descend" (and not "lechu" — "go")?
42:2 – It hinted to the 210 years that the Jewish people would be in Egypt: The word "redu" has the numerical value of 210.
Why does the verse say "Yosef's brothers" went down to Egypt (and not "Yaakov's sons")?
42:3 – Because they regretted selling Yosef and planned to act as brothers by trying to find him and ransom him at any cost.
When did Yosef know that his dreams were being fulfilled?
42:9 – When his brothers bowed to him.
Under what pretext did Yosef accuse his brothers of being spies?
42:12 – They entered the city through 10 gates rather than through one gate.
Why did the brothers enter the city through different gates?
42:13 – To search for Yosef throughout the city.
Who was the interpreter between Yosef and his brothers?
42:23 – His son Menashe.
Why did Yosef specifically choose Shimon to put in prison?
42:24 – Because he was the one who cast Yosef into the pit and the one who said, "Here comes the dreamer." Alternatively, to separate him from Levi, as together they posed a danger to him.
How does the verse indicate that Shimon was released from prison after his brothers left?
42:24 – The verse says Shimon was bound "in front of their eyes," implying that he was bound only while in their sight.
What was Yaakov implying when he said to his sons: "I am the one whom you bereaved"?
42:36 – That he suspected them of having slain or sold Shimon, and that they may have done the same to Yosef.
How did Reuven try to persuade Yaakov to send Binyamin to Egypt?
42:37 – He said, "Kill my two sons if I fail to bring back Binyamin."
How long did it take for Yaakov and family to eat all the food that the brothers brought back from Egypt? Give the answer in terms of travel time.
43:2,10 – Twice the travel time to and from Egypt.
How much more money did the brothers bring on their second journey than they brought on the first journey? Why?
43:12 – Three times as much, in order to repay the money they found in their sacks and to buy more even if the price had doubled.
How did the brothers defend themselves against the accusation of theft?
44:8 – They said, "We returned the money we found in our sacks; can it be that we would steal?"

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת והדלקת נר חנוכה מנר חשמל

במוצאי שבת חנוכה, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר יציאת השבת כמה שאפשר, ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום הרי כל הציבור שאינם מדליקים נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, כבר רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה.

וכשמגיע אדם לביתו, כיוון שבלאו הכי בעצם מעשה ההדלקה מסיר מעליו קדושת השבת, לכן יקדים ההבדלה על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב בעלמא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך.

אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו, והיינו הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך "בורא מאורי האש".

לעניין הדלקת נרות חנוכה בנר חשמלי כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית, מפני שאין בחנוכייה חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק לשמונה ימים, ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה, מכל מקום יש דמיון בינם לבין שמן זית, מה שאין כן בחשמל, ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת נר חנוכה בחשמל. ומכל מקום כתב מרן הרב שליט"א, שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות להדליק בשמן או בשעווה, ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה. וצריך שיהיה הנר מונח במקום שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה.

וכבר הזכרנו בדין הדלקת נרות שבת, שלגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה במוצאי שבת, צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה, אבל אין לברך על נר חשמל. וכן הסברנו את הדין בזה לעניין נרות שבת

Lighting Chanukah Candles on Motza'ei Shabbat and Electric Chanukah Candles

On Motza'ei Shabbat Chanukah, in the synagogue the Chanukah candles are lit first and only following that is Havdala made, in order to delay the departure of Shabbat as much as possible. Although the one lighting the Chanukah candles removes the sanctity of Shabbat from himself, nevertheless, the rest of the members of the congregation who have not yet lit still remain in the sanctity of Shabbat. Also, the Chanukah candles are lit first in order to publicize the miracle, for if Havdala were to be made first, most of the congregation would have gone home before Chanukah candle lighting.

When one returns home from synagogue, since the act of lighting a fire will in any case remove the sanctity of Shabbat, he should first make Havdala and only then light Chanukah candles, for the more frequent Mitzvah should be performed first.

Those who follow the righteous custom not to do work on Motza'ei Shabbat until nightfall according to the opinion of Rabbeinu Tam should also abstain from lighting the Chanukah candles on Motza'ei Shabbat Chanukah until nightfall according to Rabbeinu Tam, for this is not merely "another good custom"; rather, it is correct and proper for everyone to follow the opinion of Rabbeinu Tam in this matter, especially since this is the opinion of Maran HaShulchan Aruch as well.

One may not recite the blessing of "Boreh Me'orei Ha'esh" on the Chanukah candles (for instance in the synagogue where Chanukah candles are lit before Havdala, or if a person mistakenly lit the Chanukah candles at home before Havdala) for one may not recite this blessing until he benefits from the flame, and it is forbidden to benefit from the light of the Chanukah candles. However, one may recite this blessing on the "Shamash" (additional) candle, for one is permitted to benefit from the Shamash.

Maran Harav Ovadia Yosef Shlit"a writes that one does not fulfill his obligation by lighting electric Chanukah lights, since an electric Menorah contains neither oil or wicks and the miracle that occurred in the Menorah of the Holy Temple was in the oil which lasted for eight days. Therefore, even though one may light Chanukah candles filled with kerosene or paraffin oil, this is because they are somewhat similar to olive oil, unlike electricity which is in no way similar to olive oil. This is in addition to other reasons to prohibit lighting electric Chanukah candles. Maran Harav Ovadia Yosef Shlit"a writes, however, that if one is in a situation where he cannot light Chanukah candles with either oil or wax candles, he may in fact light an electric Menorah without reciting a blessing. Additionally, the electric Menorah must be laid in a place where it is not usually placed the rest of the year for it to be noticeable that these are Chanukah candles.

We have already mentioned in the laws of lighting Shabbat candles that regarding the blessing of "Boreh Me'orei Ha'esh" on Motza'ei Shabbat, one must specifically use an open flame, as opposed to electric light which is invalid for this blessing. We have also previously mentioned the Halacha regarding lighting electric Shabbat candles

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Chanuka-2019.pdf
pdf icon

Amud-Yomi-Flyer_1.pdf
pdf icon

MMK-Newsletter-Issue-11_1.pdf

Newsletter Parashat Vayeshev

December 18, 2019July 13, 2022 5780

Announcements

Please help support our minyanim whenever possible

Times for the upcoming week beginning

Sunday 22nd Dec – 28th Dec

Shacharit throughout the week

8:00 am

Mincha

3:35 pm

followed by Chanuka candle lighting

and Arbit

please note there will not be any other minyanim

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

Thank you

to all the ladies involved

in the activities for the girls in our Kehila,

all the girls really appreciate your time

and have had a tremendous time

in the pizza parties and the bowling

Tizke Lemitzvot

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
4:50	4:45	3:50	3:15	10:14	3:35	3:35	20/21 Dec	וישב (ש''מ)

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Vayeshev

"These are the offspring of Yaakov: Yosef…." Give three reasons why Yosef is considered Yaakov’s main offspring.
What was praiseworthy about the fact that Yosef’s brothers did not speak to him in a friendly manner?
How do we see from Yosef’s dream about the sun, moon and stars that all dreams contain some untrue element?
Who brought Yosef down to Egypt?
Where was Reuven when Yosef was sold?
In addition to the brothers, who else knew that Yosef was alive?
Why didn't G-d reveal prophetically to Yaakov that Yosef was alive?
For how long did Yaakov mourn the loss of Yosef?
Verse 37:35 states "his father wept." To whom does this refer?
Who was Tamar’s father?
In what merit did Tamar deserve to have kings as her descendants?
Why is the word "hand " mentioned four times in connection to the birth of Zerach?
Why does the Torah relate the incident with Potiphar’s wife immediately after the incident of Yehuda and Tamar?
How did Potiphar "see" that G-d was with Yosef?
Who in this week’s Parsha pretended to be sick?
Why were the butler and the baker imprisoned?
For how long were the butler and the baker in prison?
How did the baker know that Yosef had correctly interpreted the butler’s dream?
What prompted the butler and baker to tell Yosef their dreams?
How was Yosef punished for asking the butler for help? All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

37:2 – (a) Yosef was the son of Rachel, Yaakov’s primary wife. (b) Yosef looked like Yaakov. (c) All that befell Yaakov befell Yosef.
37:4 – They did not act hypocritically.
37:10 – The moon represented Rachel. Since she had already died, it was impossible for that element of the dream to come true.
37:28 – A caravan of Midianites.
37:29 – He was attending to Yaakov.
37:33 – Yitzchak.
37:33 – Because the brothers had issued a ban against revealing the truth to Yaakov, and G-d, so to speak, abided by their ban.
37:34 – Twenty-two years.
37:35 – Yitzchak, who wept because of Yaakov’s suffering.
38:24 – Shem.
38:26 – In the merit of her modesty.
38:30 – To allude to his descendent, Achan, who sinned with his hand by taking four things from the spoils of Jericho.
39:1 – To teach us that just as Tamar acted with pure motives, so did Potiphar’s wife.
39:3 – Yosef mentioned G-d’s name frequently in his speech.
39:11 – Potiphar’s wife.
40:1 – The butler was imprisoned because a fly was found in the king’s goblet, and the baker was imprisoned because a pebble was found in the king’s bread.
40:4 – Twelve months.
40:5 – The baker dreamed the interpretation of the butler's dream.
40:6 – Yosef asked them why they looked troubled.
40:23 – He remained in prison an additional two years.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

חג
החנוכה

בימים אלו, אנו עומדים בסמוך
לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו
בשנים קודמות, ובתוספת נופך.

זמני ימי החנוכה בשנה זו
ימי החנוכה הם שמונת
ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו יחול יום
כ"ה בכסליו ביום שני הבא (בעוד כשבוע). ובליל יום שני, כלומר, מוצאי יום
ראשון, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות
חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

נס חנוכה
בתקופת בית המקדש השני
גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם
מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות,
והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו
עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך
על ישראל מן הכהנים.

וכשגברו החשמונאים על היוונים,
נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור
שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים,
עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה
לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום
כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי
לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".

למה נקרא שמו "חנוכה"?
כתב רבינו פרחיה בפירושו
על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה
חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה' יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים
סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים
של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו
מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).

הזהירות בהדלקת נרות חנוכה
צריך להזהר מאד במצות
הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך.
ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר
(בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר
מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק
כמה נרות צריך להדליק בחג
החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית
מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון
מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד יוצאי ארם צובא, שחלקם
נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד כ"שמש", והשני, זכר לנס
שנעשה להם).

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח,
כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו,
אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

The
Holiday of Chanukah

Since we are approaching the holiday of Chanukah, let us begin
discussing some of its pertinent laws based on what we have written in previous
years in addition to new some new ideas as well.

When Chanukah Falls Out this Year
The holiday of Chanukah lasts for eight days beginning from the 25^th of Kislev, as we shall discuss. This
year, the 25^th of
Kislev will fall out on Monday of next week. Chanukah candles will be lit for
the first time next Sunday night. On the Sunday night of the following week,
Chanukah candles will be lit for the last time this year.

The Miracle of Chanukah
In the Second Temple era, the Greek sovereignty decreed many terrible decrees
upon the Jewish people and did not allow them to involve themselves in Torah
learning or Mitzvah observance with hopes of making them forget the
commandments of the Torah. Additionally, the Greeks entered the Bet Hamikdash
and inflicted much damage and disrepair upon it. All this caused tremendous
anguish to the Jewish nation until Hashem had mercy on them and brought about
salvation to Israel through the sons of the Hashmonai high-priests who defeated
and annihilated the Greeks and eventually appointed a member of their own
priestly family as king.

When the Hashmonai family entered the recently ruined Temple and
wished to light the pure Menorah (candelabra), only one container of pure olive
oil, enough to last for only one day, was found. Nevertheless, Hashem performed
a miracle and the flames of the Menorah kindled for eight consecutive days
until they were able to procure more olives in order to produce more pure olive
oil. The day that the single container of pure oil was found was the 25^th of Kislev and thus, the Sages of that
generation established these eight days, beginning with the 25^th of Kislev, as days of thanksgiving and
joy. Furthermore, they established that candles should be lit every one of
these eight nights in order to publicize this miracle. These days are called
“Chanukah.”

Why the Holiday is Called “Chanukah”
Rabbeinu Perachya writes (in his commentary on Shabbat 21b) that the reason why
this holiday is called “Chanukah” is because during these days, the Bet
Hamikdash was re-inaugurated (which is the definition of the word “Chanukah” in
Hebrew) through thanksgiving offerings to Hashem for the miracles He performed
for us by allowing the Hashmonai family to defeat the Greek armies who had
destroyed the Altar and other portions of the Bet Hamikdash. When the Hashmonai
family overcame the Greeks, they renovated the Bet Hamikdash anew and the
rededicated it. The entire eight-day period of Chanukah was a time when the
Jewish nation returned to the Bet Hamikdash and carried out the required
repairs to return it to its original majesty. (Chazon Ovadia-Chanukah, page 6)

Being Meticulous Regarding Lighting Chanukah Candles
One should be extremely meticulous regarding the Mitzvah of kindling the
Chanukah lights, for it is a very beloved Mitzvah since through it we publicize
the miracle amid thanks to Hashem. Our Sages teach us (Shabbat 23b) that one
who fulfills this Mitzvah properly will merit having children who are Torah
scholars. They derived this from the verse (Mishlei 6), “For a Mitzvah is a
candle and Torah is light” where Rashi explains that through a candle
associated with a Mitzvah (i.e. Chanukah candles) the light of Torah emanates.
The Meiri further elaborates that this means that this Mitzvah must be done in
a beautified and loving manner.

The Amount of Candles One Should Light
How many candles must one light on the holiday of Chanukah? According to the
law, one candle per Jewish household is sufficient, whether the members of the
household are few or many. However, it is customary to beautify the Mitzvah by
adding one extra candle per night, such that on the last night one would be
lighting eight candles (excluding the “Shamash” candle; some Syrian
communities have the custom to two additional candles each night of Chanukah,
one as the “Shamash” and one commemorating an unrelated miracle that
they experienced).

The custom of the Sephardim and Middle Eastern communities is in
accordance with the opinion of Maran, whose rulings we have accepted, that only
one member of the household lights and thus exempts the other members of the
household. Ashkenazim, however, differ in their custom in that every member of
the household lights Chanukah candles for himself.

סדר
הדלקת נרות חנוכה

כבר ביארנו, שכדי לפרסם את נס
חנוכה, תיקנו חכמים להדליק נרות חנוכה בכל לילה מלילות החנוכה.

סדר הברכות
המדליק נרות חנוכה בלילה
הראשון, מברך שלוש ברכות לפני ההדלקה: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו
במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה נסים
לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו
והגיענו לזמן הזה.

ובשאר לילות החנוכה אינו מברך
ברכת "שהחיינו", אלא ברכת להדליק נר חנוכה וברכת שעשה נסים לאבותינו
בלבד. (ואם שכח לברך שהחיינו ביום הראשון, רשאי לברך ביום השני).

וכתב בספר מטה משה (סימן תתקפ),
שנתנו סימן לסדר הברכות, על פי הנאמר בפסוק (במדבר כא), "עשה לך שרף (רמז
לברכת להדליק נר חנוכה), ושים אותו על נס (רמז לברכת שעשה נסים), והיה כל הנשוך,
וראה אותו וחי" (רמז לברכת שהחיינו).

להזהר להדליק את הפתילות היטב
יש נוהגים, שכאשר מדליקים
את הנרות, מיד כאשר רואים שהאש נאחזה בפתילה, מסלקים ידיהם ועוברים לנר הבא. וכתב
מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאינם עושים כהוגן. משום שיש להזהר בשעת ההדלקה,
שלא לסלק את היד, עד שתהיה השלהבת עולה מאליה, כלומר, שתאחז האש היטב בפתילה. וכמו
שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שעל האשה להזהר להדליק "את רוב היוצא מראש הפתילה
שבנר". וכן הדין לגבי נר חנוכה. שכיון שמברך "להדליק נר חנוכה"
צריך להדליקו בעצמו היטב.

The Order of Lighting Chanukah Candles

We have already established that in order to publicize the
miracle of Chanukah, our Sages enacted that one must light Chanukah candles
every night during the holiday of Chanukah.

The Order of the Blessings
When lighting the Chanukah candles on the first night of Chanukah, one must
first recite three blessings before lighting: “Baruch Ata Hashem Elokeinu
Melech Ha’Olam Asher Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Le’Hadlik Ner Chanukah,”
“Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Asa Nissim La’Avotenu
Bayamim Hahem Ba’Zeman Hazeh,” and “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech
Ha’Olam Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh.”

On all subsequent nights, the “Shehecheyanu” blessing
is omitted; only the “Le’Hadlik Ner Chanukah” and “She’Asa Nissim
La’Avotenu” blessings are recited. (If one forgets to recite the “Shehecheyanu”
blessing on the first night, one may recite it on the second night.)

The Sefer Mateh Moshe (Chapter 580) writes that there is a sign
to remember the order of the blessings based on what is written in the
following verse (Bamidbar 21): “Make for yourself a fiery serpent (hinting to
the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah”) and place it on a pole (“Ness”
in Hebrew; hinting to the blessing of “She’Asa Nissim”); it shall be
that anyone who has been bitten shall gaze at it and live (hinting to the
“Shehecheyanu” blessing).”

Taking Care to Light the Wicks Well
Some customarily light the candles and immediately upon seeing that the wick
catches fire, they remove their hand and move on to the next candle. Maran
Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this is incorrect, for one
should take care when lighting not to remove one’s hand until the flame has
caught onto the wick well (i.e. that the flame engulfs a majority of the wick).
This is similar to what the Poskim write regarding lighting Shabbat candles
that a woman should make sure to light “most of what emerges from the head of
the wick.” The same applies to lighting Chanukah candles; since one recites the
blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah,” one must make sure to light it
well on one’s own.

דינים
השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג
שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות
של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן
הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה
קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים
נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.

כשמדליק נרות חנוכה בלילה
הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה,
ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל
לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.

אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.)
הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד
של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי
שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות,
אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר
לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.

אבל אם בשעה שהדליק את הנרות,
לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא
שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו
מברך על הדלקה זו.

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה,
ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן
הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.

נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה
בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד
הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.

Some Laws Pertaining to Lighting the Chanukah Candles

When lighting Chanukah candles, one should be certain to put in
enough oil so that they will remain lit for at least half an hour from the
initial lighting time. Similarly, if one is using wax candles, care should be
taken that they should be long enough to burn for at least half an hour after
the appropriate candle-lighting time which is when stars appear in the sky.
There are some multi-colored candles on the market made especially for small
Menorahs which do not last for half an hour; one should abstain from using such
candles. On Friday afternoon when Chanukah candles are lit earlier than usual,
more oil should be added, as will be explained, G-d-willing, in a following
Halacha.

On the first night of Chanukah one should light the candle to
the extreme right of the Menorah. On all subsequent nights, the new candle
should be lit first followed by the candle(s) lit on the previous night(s).
Thus, the proper direction for lighting Chanukah candles is from left to right
such that the new candle that is added every night due to the additional
miracle is lit first.

Our Sages taught us in the Gemara in Tractate Shabbat (23a) that
the mitzvah of the Chanukah candles is performed through the lighting of the
candles and if the candles are extinguished, one is not obligated to rekindle
them. This means that the main Mitzvah is through lighting Chanukah candles
which will innately have the ability to burn for half an hour. Therefore, if
the candles were extinguished due to a cause non-existent at the time the
candles were lit, for instance, if the door or window were opened suddenly and
a gust of wind blew out the flames, one is exempt from rekindling the flames.
Even so, it is an extra special Mitzvah to relight any candle (without a
blessing) that has been extinguished if it is still within a half hour of being
lit.

However, if the candle was extinguished before the halachic
timespan of half an hour due to an intrinsic reason, for instance, because it
was lit in a windy place or it was not filled with enough oil, one is obligated
to relight the candle, albeit without a blessing.

One may not derive personal benefit from the Chanukah candles.
Thus, one may not use the light of the candles to aid in counting money or
reading a book. After the candles have been lit for half an hour, however, one
may use the light for whatever one pleases.

It is customary for women not to perform work during the holiday
of Chanukah while the candles are lit, i.e. until a half-hour has elapsed from
the time the candles were lit. One of the reasons for this is because the
miracle of Chanukah was brought about through a woman. This custom should not
be treated lightly.

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Newsletter Parashat Vayishlach

December 11, 2019July 13, 2022 5780

Announcements

Please help support our minyanim whenever possible

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to

attend & bond with their sons in

Learning Torah

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
4:48	4:40	3:48	3:10	10:10	3:34	3:34	13/14 Dec	וישלח

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Vayishlach

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

What sort of messengers did Yaakov send to Esav?
32:4 – Angels.
Why was Yaakov both "afraid" and "distressed?"
32:8 – He was afraid he would be killed. He was distressed that he would have to kill.
In what three ways did Yaakov prepare for his encounter with Esav?
32:9 – He sent gifts, he prayed, and he prepared for war.
Where did Dina hide and why?
32:23 – Yaakov hid her in a chest so that Esav wouldn't see her and want to marry her.
After helping his family across the river, Yaakov remained alone on the other side. Why?
32:25 – He went back to get some small containers he had forgotten.
What was the angel forced to do before Yaakov agreed to release him?
32:27 – Admit that the blessings given by Yitzchak rightfully belong to Yaakov.
What was it that healed Yaakov's leg?
32:32 – The shining of the sun.
Why did Esav embrace Yaakov?
33:4 – His pity was aroused when he saw Yaakov bowing to him so many times.
Why did Yosef stand between Esav and Rachel?
33:7 – To stop Esav from gazing at her.
Give an exact translation of the word nisa in verse 33:12.
33:12 – It means "travel". It does not mean "we will travel." This is because the letter nun is part of the word and does not mean we as it sometimes does.
What happened to the 400 men who accompanied Esav?
33:16 – They slipped away one by one.
Why does the Torah refer to Dina as the daughter of Leah and not as the daughter of Yaakov?
34:1 – Because she was outgoing like her mother, Leah.
Whom should Shimon and Levi have consulted concerning their plan to kill the people of Shechem?
34:25 – Their father, Yaakov.
Who was born along with Binyamin?
35:17 – His two triplet sisters.
What does the name Binyamin mean? Why did Yaakov call him that?
35:18 – Ben-Yemin means "Son of the South." He was the only son born in the Land of Israel, which is south of Aram Naharaim.
The Torah states, "The sons of Yaakov were twelve." Why?
35:22 – To stress that all of them, including Reuven, were righteous.
How old was Yaakov when Yosef was sold?
35:29 – One hundred and eight.
Esav changed his wife's name to Yehudit. Why?
36:2 – To fool Yitzchak into thinking that she had abandoned idolatry.
Which three categories of people have their sins pardoned?
36:3 – One who converts to Judaism, one who is elevated to a position of leadership, and one who marries.
What is the connection between the Egyptian oppression of the Jewish people and Esav's decision to leave the land of Canaan?
36:6 – Esav knew that the privilege of living in the Land of Israel was accompanied by the prophecy that the Jews would be "foreigners in a land not their own." Therefore Esav said, "I'm leaving. I don't want the Land if it means I have to pay the bill of subjugation in Egypt."

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

אמירת קדיש

שאלה: מהי חשיבות אמירת קדיש על אדם שנפטר?

תשובה: אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד
באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלש תפלות במנין, בכדי שיוכלו לומר קדיש על האב או
האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם.

ומי
שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי
נשמתו. כלומר, יתנו עם תלמיד חכם, שתמורת סכום כסף יקבל עליו לומר קדיש בכל תפלה,
כאילו הוא בנו של הנפטר. ובזה גם כן יש עלוי נשמה לנפטר, שהרי הוא אומר קדיש, ועוד
שיש בכך מצוה לחזק ידי תלמידי חכמים.

ואמרו
רבותינו במדרש, מעשה ברבי עקיבא שראה אדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם, והיה טוען
(סוחב) על ראשו מטען גדול של קוצים, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא, העמידו
ואמר לו, מדוע אתה עובד קשה כל כך, אם עבד אתה ואדונך עושה לך כך, אפדה אותך מידו,
ואם עני אתה, אני מעשיר אותך. אמר לו אותו האיש, בבקשה ממך אל תעכבני, שמא ירגזו עלי אותם הממונים
עלי. אמר לו מה מעשיך? אמר
לו, אותו האיש (כלומר, הוא עצמו), מת הוא, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים
ושורפין אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני, מה היתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? אמר
לו, גבאי המס ומראשי העם הייתי, ונושא פנים לעשירים והורג עניים, ועוד עברתי הרבה
עברות חמורות. אמר לו, כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו, בבקשה
ממך אל תעכבני שמא יגזרו עלי בעלי פורענות, כי אין לו תקנה, אלא שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות,
שאילמלי היה לו לזה העני בן שהוא עומד בקהל ואומר "ברכו את ה' המבורך",
ועונין אחריו "ברוך ה' המבורך
לעולם ועד", או יאמר קדיש, ועונין אחריו "יהא שמיה רבה מברך", מיד
היו מתירין אותו מן הפורענות. אולם הוא לא הניח בן בעולם, ועזב אשתו מעוברת, ואינו
יודע אם ילדה זכר מי ילמדו תורה, שאין לו אהוב בעולם. אמר לו רבי עקיבא, מה שמך?
אמר לו, עקיבא. ושם אשתך? אמר לו, שושניבא. ושם מקומך? אמר לו, לודקיא. באותה שעה נצטער עליו רבי עקיבא צער
גדול, וקיבל עליו לילך ולחפש אם הוליד בן, כדי ללמדו תורה ולהעמידו לפני הצבור.
הלך ושאל עליו. כיון שבא לאותו מקום, שאל אודות אותו האיש. אמרו לו, ישחקו עצמותיו
של אותו רשע. שאל על אשתו, אמרו לו, ימחה זכרה מן העולם. שאל על הבן, אמרו הרי ערל
הוא, אפילו במצות מילה לא עסקו. מיד נטלו רבי עקיבא ומלו והושיבו לפניו, ולא היה
מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה לו, רבי עקיבא, לך
ולמד אותו. הלך ולמדו תורה וקריאת שמע ושמונה עשרה ברכות, וברכת המזון, והעמידו
לפני הקהל, ואמר "ברכו את ה' המבורך" וענו הקהל, "ברוך ה' המבורך
לעולם ועד", ואמר קדיש, וענו אחריו "יהא שמיה רבה". ואחר כך לימדו משנה ותלמוד,
הלכות ואגדות, עד שנתחכם מאוד, והוא רבי נחום הפקולי, (וכמה תלמידי חכמים יצאו
ממנו). באותה שעה מיד התירו המת מן הפורענות, ובא לרבי עקיבא בחלום, ואמר, יהי
רצון שתנוח דעתך בגן עדן, כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדין גיהנם. כי כשנכנס בני
לבית הכנסת ואמר קדיש, קרעו
לי גזר דיני הנורא. וכשנכנס לבית המדרש, ביטלו ממני כל הדינים שעלי. וכשנתחכם בני וקראוהו
"רבי", שמו כסאי (את הכסא שלי) בגן עדן בין צדיקים וחסידים, ועטרוני
בכמה עטרות. בזכותך היתה לי כל זאת. מיד פתח רבי עקיבא ואמר, ה' שמך לעולם, ה'
זכרך לדור ודור. ישמע חכם ויוסף לקח.

בשעת
אמירת הקדיש, יש לכרוע חמש כריעות, ואלו הן: בשעה שאומר "יתגדל",
וכשאומר "יהא שמיה רבא", וכשאומר "יתברך", וכשאומר
"בריך הוא", וכשאומר "ואמרו אמן" (כלומר, באמירת: דאמירן בעלמא
"ואמרו אמן")

Reciting Kaddish

Question:
What
is the significance of reciting Kaddish for a deceased individual?

Answer: When an individual departs from this world, his children who
remain after him must make a concerted effort to pray with a Minyan three times
a day in order to be able to recite Kaddish for their father or mother.
Similarly, if one, G-d-forbid, loses a son, daughter, brother, or sister, one
should recite Kaddish to elevate their soul.

If one passes away childless, it is proper to hire a Torah scholar on his
behalf so that he may recite Kaddish for the elevation of the deceased
individual’s soul. This means that a deal should be made with the Torah scholar
that for a certain fee, the Torah scholar agrees to recite Kaddish during every
prayer service, as if he was the child of the deceased. This serves as an
elevation of the deceased’s soul, for the Torah scholar is reciting Kaddish on
his behalf and a Torah scholar is being supported in his merit.

Our Sages recount in the Midrash: Once, Rabbi Akiva saw a naked man who was
blackened like charcoal, carrying a load of thorns on his head, and running as
fast as a horse. Rabbi Akiva commanded him to halt and asked him, “Why do you
work so hard? If you are a salve and your master does this to you, I shall free
you and if you are poor, I shall make you rich.” The man replied, “Please, do
not delay me, lest those in charge of me become angered.” Rabbi Akiva told him,
“Tell me about yourself.” The man replied, “I am already deceased and every day
they me to chop wood after which they burn me with it.” Rabbi Akiva inquired,
“My son, what was your work in your previous world?” The man replied, “I was a
very important tax-collector. I would favor the rich, kill the poor, and
transgress many other severe prohibitions. Rabbi Akiva asked him, “Did you ever
hear from those who are in charge of you if there is a way you can rectify
yourself?” The man replied, “Please, do not delay me, lest the masters of
punishment become angry at me, for I have no rectification. However, I have
heard from them something that can never be, that were this poor man to have a
son who would stand among the congregation and exclaim “Barechu Et Hashem
Hamevorach” and the congregation would reply “Baruch Hashem Hamevorach Le’Olam
Va’ed” or were he to recite Kaddish and the congregation would answer “Yehe
Shemeh Rabba Mevarach,” he would immediately be released from his punishment.
However, I have not left a son in the world, for I left my wife when she was
pregnant and who knows if she gave birth to a boy; who will teach him Torah,
for I have no one who likes me in the world?” Rabbi Akiva asked him, “What is
your name?” He replied, “Akiva.” Rabbi Akiva continued, “What is your wife’s
name?” He replied, “Shoshniva.” Rabbi Akiva asked, “What is the name of your
town?” He replied, “Lodkia.” Rabbi Akiva became very distressed about this
man’s plight and he accepted upon himself to find out if this man had had a boy
so that he may teach him Torah and stand him up before the congregation. He went
to search for him. When he got to that place, he inquired about the man. They
told him, “May the bones of that wicked person be ground.” Rabbi Akiva asked
about his wife and they told him, “May her memory be erased from the world.”
Rabbi Akiva inquired about the child and was told, “The boy is uncircumcised.
They did not even involve themselves in the Mitzvah of Berit Milah.”
Immediately, Rabbi Akiva took the boy circumcised him, sat him before him, and
taught him Torah. The boy was unreceptive to Torah until Rabbi Akiva fasted
forty fasts for him. A Heavenly voice rang out and said, “Rabbi Akiva, go and
teach him.” He went and taught him Torah, Keri’at Shema, the Amidah prayer, and
Birkat Hamazon. He stood him before the congregation and the child recited, “Barechu
Et Hashem Hamevorach” and the congregation replied, “Baruch Hashem Hamevorach
Le’Olam Va’ed.” The child recited Kaddish and the congregation answered “Yehe
Shemeh Rabba.” Rabbi Akiva then taught him Mishnah, Talmud, Halacha, and
Aggadah until he eventually became very learned and became Rabbi Nachum
Ha’Pakuli (whom many great Torah scholars emerged from). At this time, the
deceased man was released from his punishment. He came to Rabbi Akiva in a
dream and told him, “May it be Hashem’s will that your soul rest in Gan Eden,
just as you have let me rest by freeing me from the judgment of Gehinnom. When
my son entered the synagogue, they nullified my harsh decree. When he entered
the Bet HaMidrash, they nullified all decrees against me. When my son became
learned and received the title “Rabbi,” they placed my chair among the
righteous and pious in Gan Eden and they adorned me with several crowns. All of
this is in your merit.” Immediately, Rabbi Akiva exclaimed, “Hashem, your name
is everlasting; Hashem, your memory is for all generations.” May the wise man
hear and gain a lesson.

When reciting Kaddish, one should bow at five occasions: When saying
“Yitgadal,” when saying “Yehe Shemeh Rabba,” when saying “Yitbarach,” when
saying “Berich Hu,” and finally when saying “Ve’Imru Amen” (i.e. from the
phrase “Da’amiran Be’Alma Ve’Imru Amen”)

שאלה: בעניית "אמן יהא
שמיה רבא מברך" שבקדיש, יש עונים עד לעלמי עלמיא בלבד, ויש עונים עד יתברך,
ויש עונים עד בעלמא, אם כן, איזו היא הדרך הישרה?

תשובה: ראשית כל, עלינו לבאר, שאותם העונים "אמן יהא
שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" ואינם ממשיכים ואומרים "יתברך", אינם עושים כהוגן, שכן כתב מרן הבית יוסף
(סי' נו), על פי מה שמובא במדרש, אמר רבי אלעזר בן רבי יוסי, פעם אחת הייתי מהלך
בדרך, ומצאתי אליהו ז"ל ועמו ארבעת אלפים גמלים טעונים, אמרתי לו, מה אלה
טעונים? אמר לי, אף וחימה, לעשות נקמה באף וחימה ממי שמספר (שמדבר) בין קדיש לברכו
(שבתפילת שחרית, קודם ברכות קריאת שמע), בין ברכה לברכה (שבברכות קריאת שמע) בין
פרק לפרק (בקריאת שמע) בין אמן יהא שמיה רבא ליתברך. ומאחר שאסור לספר בין אמן יהא
שמיה רבא ליתברך, משמע
שצריך לומר יתברך. ושכן כתב הר"ר יוסף גיקאטיליה, שאסור להפריד בין עלמיא
ליתברך. והאריך בטעם הדבר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך, שהעונים עד לעלם ולעלמי עלמיא
בלבד, טועים הם, כי אסור להפריד בין עלמיא ליתברך.

אולם
כיון שיש חולקים על דברי מרן בזה, וסוברים שאין לענות אלא עד "עלמיא"
בלא מילת "יתברך", לכן יש אומרים שאם נמצא במקום שאסור להפסיק בו
בדיבור, כגון שנמצא באמצע ברכות קריאת שמע וברכותיה, הגם שעונה אמן לקדיש, מכל
מקום לא יענה אלא עד "עלמיא", ולא ימשיך לומר "יתברך", משום
שסוף סוף יש מחלוקת הפוסקים בזה, ובמקום שיש בזה חשש הפסק בדיבור, יש להמנע מלענות
כן. אולם מרן הרב שליט"א כתב (יבי"א ח"א ס"ה אות ג') שלדידן
הספרדים ובני עדות המזרח שקבלנו עלינו הוראות מרן לכל אשר יאמר, עלינו לענות עד
"יתברך" גם כאשר עומדים באמצע קריאת שמע וברכותיה.

ולענין
אם יש להמשיך לומר אמן יהא שמיה רבא עד "בעלמא" או שיש לענות רק עד
"יתברך", גם בזה נחלקו הראשונים, ומדברי מרן בבית יוסף נראה שיש לענות
עד "דאמירן בעלמא", וכן מנהג הספרדים, מפני שעד תיבת (מילה)
"בעלמא" יש כ"ח תיבות, וזהו שאמרו רבותינו (בשבת קיט:) "כל
העונה אמן יהא שמיה רבא בכל "כחו" קורעין לו גזר דינו" שכוונתם
בזה, שיכוין בכל כ"ח תיבות שיש באמירת אמן יהא שמיה רבא. וכן מנהג הספרדים.
אולם האשכנזים נוהגים לענות רק עד "יתברך", וזאת על פי דברי רבים מן
הראשונים והאחרונים.

וכתב
מרן הרב שליט"א, שגם למנהגינו, אם נמצא במקום שאסור לדבר בו, כגון שנמצא
באמצע קריאת שמע וברכותיה, לא יענה אלא עד "יתברך" וכמו שביארנו. אולם
כשעומד בפסוקי דזמרה, או
בבין הפרקים של קריאת שמע, או בין הברכות של קריאת שמע, רשאי לענות עד "דאמירן בעלמא".

ולסיכום: מנהג בני אשכנז לענות באמן יהא
שמיה רבא, עד "לעלם ולעלמי עלמיא יתברך". ולמנהגינו על פי דברי מרן הבית
יוסף, יש לענות עד "דאמירן בעלמא". ואם עומד באמצע קריאת שמע וברכותיה,
יענה רק עד "יתברך", מפני שיש בזה חשש הפסק

Question: Regarding answering “Amen Yehe Shemeh Rabba
Mevarach” during Kaddish, some only answer until “Le’alam Ul’almeh Almaya,”
while others include the word “Yitbarach” as well, and yet others answer until
“Da’amiran Be’alma.” Which custom is the correct one to follow?

Answer: Firstly, we must point out
that those who answer only “Amen Yehe Shemeh Rabba Mevarach Le’alam Ul’almeh
Almaya” and do not proceed to recite the word “Yitbarach” are doing so
incorrectly, for Maran Ha’Bet Yosef (Chapter 56) quotes the Midrash, “Rabbi
Elazar son of Rabbi Yose said: Once, I was travelling on the road and I met up
with Eliyahu Ha’Navi z”l who had four-thousand loaded camels with him. I
asked him, ‘What are they loaded with?’ To which he replied, “They are loaded
with wrath and fury to seek revenge with wrath and fury from those who speak
between Kaddish and “Barechu” (found in the Shacharit prayer before the
blessings of Keri’at Shema), between one blessing and another (of the blessings
of Keri’at Shema), between one paragraph and another (of Keri’at Shema), or
between “Amen Yehe Shemeh Rabba” etc. and “Yitbarach.” We can infer that since
it is forbidden to speak between “Amen Yehe Shemeh Rabba” and “Yitbarach,” one
must indeed recite the word “Yitbarach.” Rabbeinu Yosef Gikatilia writes
likewise that one may not separate the words “Almaya” and “Yitbarach.” Maran
rules likewise in his Shulchan Aruch that those who answer until “Le’alam
Ul’almeh Almaya” alone are mistaken, as one may not separate the words “Almaya”
and “Yitbarach.”

Nevertheless, since there are those who disagree with Maran’s opinion on this
matter and write that one should only answer until the word “Almaya” and not
recite “Yitbarach,” therefore, if one finds himself in a prayer during which he
may not speak, such as Keri’at Shema and its blessings, although one would stop
to answer Amen to Kaddish, one should only recite until the word “Almaya” and
not recite the word “Yitbarach,” for since this matter is subject to a
disagreement among the Poskim and there is a doubt whether or not this
constitutes an interruption of speech, one should abstain from answering in
this manner. However, Maran Harav Shlit”a writes (in his Yabia Omer Volume 1,
Chapter 5, Section 3) that we, Sephardic and Middle Eastern Jewry, who have
accepted all the rulings of Maran Ha Shulchan Aruch, must answer up to and
including the word “Yitbarach” during Keri’at Shema and its blessings as well.

Regarding whether one should answer “Amen Yehe Shemeh Rabba” only until the
word “Yitbarach” or continue until “Da’amiran Be’alma,” this is also subject to
a disagreement among the Rishonim; it seems from the words of Maran in his Bet
Yosef that one should answer until the words “Da’amiran Be’alma,” for until the
word “Be’alma” there are twenty-eight words and our Sages write (Shabbat 119b),
“One who answers ‘Amen Yehe Shemeh Rabba’ with all his might (“Kocho”) merits
having the evil decrees against him torn up,” and what they meant was to
concentrate on all twenty-eight words that the “Amen Yehe Shemeh Rabba”
contains. This is indeed the Sephardic custom. On the other hand, the
Ashkenazim customarily answer until “Yitbarach” based on the opinion of many
Rishonim and Acharonim.

Maran Shlit”a writes that even according to our custom, if one finds himself
during a part of the prayer where he may not talk, such as during Keri’at Shema
and its blessings, one should only answer until “Yitbarach” as we have already
established. However, if one finds himself in the middle of Pesukei De’Zimra
(between Baruch She’amar and Yishtabach), between the paragraphs of Keri’at
Shema, or between the blessings of Keri’at Shema, one may indeed answer until
“Da’amiran Be’alma.”

Summary: The Ashkenazi custom is to answer “Amen Yehe Shemeh Rabba”
until “Le’alam Ul’almeh Almaya Yitbarach.” Our custom, based on the opinion of
Maran Ha’Bet Yosef is to answer until “Da’amiran Be’alma.” If one finds himself
in the middle of Keri’at Shema and its blessings, one should answer only until
“Yitbarach,” for there is a doubt regarding whether continuing constitutes an
interruption or not

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

The Significance of Tu Bishvat

שכח לומר יעלה ויבוא, ועבר זמן התפלה

If One Forgets to Recite "Ya'aleh Ve'Yavo" and the Time for Prayer Has Passed

התנאים להיתר אכילת בישולי גויים

The Conditions to Permit Eating Foods Cooked by a Non-Jew

הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת והדלקת נר חנוכה מנר חשמל

The Holiday of Chanukah

The Order of Lighting Chanukah Candles

Some Laws Pertaining to Lighting the Chanukah Candles

שכח לומר יעלה
ויבוא, ועבר זמן התפלה

If One Forgets to
Recite "Ya'aleh Ve'Yavo" and the Time for Prayer Has Passed

התנאים להיתר
אכילת בישולי גויים

The
Holiday of Chanukah