שאלה: האם מותר לשתות מים לאחר שקיעת החמה ביום השבת (לקראת צאת השבת) או שאסור לשתות שום דבר עד שיעשה הבדלה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי אסור לאדם לאכול שום דבר מזמן צאת השבת, עד שיבדיל על הכוס של יין, ויהיה רשאי לאכול מה שירצה. וביארנו גם, שאם היה יושב ואוכל (“סעודה שלישית”), והגיע זמן צאת השבת (שקיעת החמה, או צאת הכוכבים, וכפי שביארנו), אינו צריך להפסיק את סעודתו ולהתפלל ערבית ולהבדיל על הכוס. מכיון שאין כבוד השבת להפסיק כך את הסעודה הנערכת לכבודה, וכלשון הפוסקים, “שנראה כאילו מגרש את המלך”, ועל כן, הדבר ברור, שאם היה יושב ואוכל סעודה ממש, עם פת לחם, אינו מפסיק את הסעודה אף על פי שיצאה השבת.

ומכאן עלינו לדון לגבי מי שרוצה לשתות מים לאחר השקיעה, או לאחר צאת השבת לגמרי, האם רשאי לשתות, או שדין שתיה כדין סעודה לענין זה, ואסור לו לשתות שום דבר?

והנה בגמרא במסכת פסחים (קה.) אמרו, רב הונא, ראה אדם אחד (שהיה אדם גדול), שותה מים לפני הבדלה, לאחר צאת השבת. אמר לו לאותו אדם, האם כבודו אינו חושש למה שאמר רבי עקיבא שכל מי שטועם איזה דבר לפני הבדלה עונשו הוא שימות באסכרה? (וכמו שהזכרנו בהלכה הקודמת). ועונה הגמרא, שאותו אדם היה תופס להלכה כשיטת רבנן תלמידי רב אשי, שסברו שאין להקפיד בענין זה על שתית מים. ודוקא באכילה ממש יש איסור לפני ההבדלה, אבל בשתית מים אין איסור כלל. וכן פסק הרמב”ם להלכה, שאין איסור בשתית מים קודם הבדלה. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רצט).

ומן האמור מבואר שבאמת מעיקר הדין יש להקל בשתית מים לפני הבדלה, שהרי כן היא דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. אולם כנגד זה עומדת לפנינו שיטת הגאונים בתשובה, שאפילו מים אסור לשתות קודם הבדלה. ושאין הלכה כרבנן תלמידי רב אשי. וכן כתב בספר פרי עץ חיים, שיש איסור לשתות מים לפני הבדלה. וכן דעת רבותינו המקובלים.

ולענין הלכה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שאף על פי שמעיקר הדין יש להקל בשתית מים קודם הבדלה, מכל מקום לרוב חומרת הענין, המחמיר בזה תבא עליו ברכה. וטוב להחמיר שלא לשתות מים קודם הבדלה.

Question: Is one permitted to drink water following sunset of Motza’ei Shabbat or is it forbidden to drink anything until one performs Havdala?

Answer: In the previous Halacha we have explained that one may not eat anything once Shabbat has concluded until one recites Havdala on a cup of wine after which one may eat whatever one wishes. We have also explained that if one had already begun eating Seuda Shelishit and then the time of Shabbat’s conclusion has arrived (either sunset or halachic nightfall, as we have explained in the above Halacha), one need not pause one’s meal, pray Arvit, and recite Havdala on a cup of wine, for ending a meal being held in honor of Shabbat in this way is disrespectful of the Shabbat and the Poskim refer to this as “similar to chasing away the king.” Thus, if one is seated and eating a bread meal, one should not end the meal merely because Shabbat has concluded.

We must now discuss the question regarding whether or not one may drink water after sunset or after Shabbat has actually concluded. Is this permissible or is drinking forbidden just as eating in this regard and one may not drink anything until Havdala?

The Gemara (Pesachim 105a) recounts that Rav Huna once saw a great scholar drinking water before Havdala once Shabbat had already ended. He asked this man if he was not concerned about what Rabbi Akiva said that anyone who tastes anything before Havdala shall die of Askara? (As we have explained in the previous Halacha) The Gemara answers that this individual maintained that the Halacha followed the students of Rav Ashe who ruled that one need not be concerned about this matter when drinking water. Only eating is forbidden, but drinking water is not forbidden at all. The Rambam and Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 299) rule that there is no prohibition to drink water before Havdala.

Based on this, according to the letter of the law, there is room to allow drinking water before Havdala as this is the ruling of Maran Ha’Shulchan Aruch whose rulings we have accepted. Nevertheless, there is an opinion of the Geonim in one of their responses that is even forbidden to drink water before Havdala and that the Halacha does not follow the opinion of the students of Rav Ashe. The Sefer Peri Etz Chaim and the Mekubalim likewise write that it is forbidden to drink water before Havdala.

Halachically speaking, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that although according to the letter of the law one may act leniently and drink water before Havdala, nevertheless, because this issue is a very serious one, one should try to act stringently and not drink even water before Havdala and one shall surely be blessed.

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות
טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה
נתקנה כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר
לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד להדלקת
הנרות. לפיכך נכון
להקדים את תפלת המנחה להדלקת נרות החנוכה.

ולכן נהגו רבים להתפלל תפלת מנחה בשעה מוקדמת ביום ששי, ואחר כך חוזרים
לבתיהם, ומתארגנים
לכבוד שבת, ומדליקין
נרות חנוכה, ושוב חוזרים
לבית הכנסת לתפלת ערבית.

אם אינו מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה מוקדמת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ“ל, שיקדים להדליק נרות
חנוכה לפני תפילת מנחה, ואחר כך ילך להתפלל עם הציבור. (ולא יתפלל מנחה
ביחידות לפני הדלקת הנרות, כי מעלת תפלה בציבור גדולה יותר מענין הקדמת תפלת מנחה
להדלקת הנרות.( (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קעט).

זמן הדלקת נרות חנוכה בערב שבת
בערב שבת של חנוכה, אי אפשר להדליק נרות כמנהגינו בימות החול, שהרי כבר נכנסה השבת
וקדש היום. לכן יש
להקדים את הדלקת נרות החנוכה לפני זמן כניסת השבת. ואין להקדים את הדלקת נרות חנוכה יותר
מדאי, אלא ידליק
כעשרים דקות לפני השקיעה. ואם רצה להקדים יותר, רשאי, ובתנאי שלא ידליק מוקדם יותר מזמן פלג
המנחה, שהוא שיעור
שעה ורבע בשעות זמניות קודם שקיעת החמה. (וכבר ביארנו לפני כמה ימים כיצד יש לחשב שעה
זמנית).

שיעור השמן שצריך לשים בנר
אף על פי שאנו מקדימים את הדלקת נרות החנוכה לפני כניסת השבת, ולא בזמן צאת
הכוכבים כבכל יום,
מכל מקום צריך שהנרות ידלקו כשיעור שהן דולקות בכל יום. כלומר, עד כחצי שעה אחר זמן
צאת הכוכבים. (דהיינו
שהנרות ידלקו במשך עשרים דקות עד שעת השקיעה, ואחר כך עוד רבע שעה עד זמן צאת
הכוכבים, ועוד חצי
שעה כשיעורן בכל יום).
ולכן צריך לתת שמן או להניח נרות שיהיו ארוכים דיים בערב שבת, בכדי שידלקו לפחות
עד חצי שעה אחרי זמן צאת הכוכבים.

ישנם רבים שמחוסר ידיעה קונים נרות חנוכה, שאינם דולקים למשך זמן מספיק (שעה וחמש דקות). ויש להעיר את תשובת
לבם לכך. ומי שאין לו
נרות שיכולים לדלוק שיעור זמן די ארוך כדת וכהלכה, ידליק לכל הפחות נר אחד כזה לצאת בו
ידי חובת עיקר התקנה.

נר שבת ונר חנוכה, מי קודם?
יש להקדים הדלקת נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת, מפני שמצות הדלקת נר חנוכה היא חביבה
מאד. ומטעמים
נוספים. (כמו שהסברנו
בעבר, לפי מה שנתבאר בספר חזון עובדיה, חנוכה, עמ' קעד). 

לסיכום: יש להשתדל
להתפלל מנחה לפני הדלקת הנרות של ערב שבת. יש להדליק נרות חנוכה כעשרים דקות
לפני שקיעת החמה.
יש להקפיד שהנרות יוכלו לדלוק עד כחצי שעה לאחר צאת הכוכבים, כלומר, למשך לפחות שעה וחמש
דקות. ויש להקדים
הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת.

The Proper Time for Lighting Chanukah Candles On Erev Shabbat

Therefore,
many have the custom to pray Mincha earlier on Friday after which they go home
to prepare for Shabbat, light the Chanukah candles, and finally return to
synagogue to pray Kabbalat Shabbat and Arvit.

However,
if a Minyan that prays Mincha early on Friday afternoon is not easily
accessible, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that if one will be able to
find a later Minyan for Mincha, it is preferable to first light Chanukah
candles and then pray with a Minyan rather than pray Mincha alone before
lighting, for the significance of praying with Minyan is greater than praying
before lighting (see Chazon Ovadia-Chanukah, page 179).

Many
people unknowingly buy ready-to-light oil glasses for Chanukah that do not have
the proper amount of oil to burn for this prolonged time of over an hour. If
one does not have all the candles with the required amount of oil, one should
make sure that at least one candle has the prescribed amount of oil to last
until the allotted time in order to fulfill at least the minimal obligation of
lighting the Chanukah candles.

Summary: One should preferably try to
pray Mincha before lighting Chanukah candles on Erev Shabbat. Chanukah candles
should be lit on Friday afternoon approximately twenty minutes before sunset.
One should take care to fill the glasses with enough oil for the candles to remain
lit until a half-hour after nightfall, i.e. approximately one hour and five
minutes after having been lit. Chanukah candles should be lit before Shabbat
candles.

  נר חנוכה במוצאי שבת – נר חנוכה מנר חשמל

מנויים יקרים, לרגל ימי החנוכה, אנו שמחים להגיש
את ההלכה יומית במסגרת האתר
החדש שעלה אתמול, מלבד
השינויים החזותיים במראה האתר, הוספנו שיפורים נוספים כפי שניתן לראות, באופן
ההגשה של ההלכה יומית בארבע שפות בצורה מותאמת, בהתאמה למסכים קטנים ולמסכי טלפון,
וכן בהוספת תמונות השייכות להלכות שישלחו, ועוד הוספות אחרות שיתווספו בעזרת ה'
בהמשך.

אנו תקוה שחפץ ה'
בידינו יצלח, ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ושוב אנו פונים לקהל הלומדים
היקר, להמליץ בפני קרובים וידידים להרשם אף הם ולהצטרף לקהל הרבבות הלומדים את
ההלכה היומית מידי יום, וזכות
התורה וזכות מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל תגן בעדכם, תזכו לשנים רבות נעימות
וטובות!——————————————

במוצאי שבת של חנוכה, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך
מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות
חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר
תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו.
וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה,
רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה, ולא יראו את ההדלקה בבית הכנסת.

כשמגיע אדם לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק
נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. (ומצות הבדלה היא תדירה, שעושים אותה בכל
שבוע).

זמן רבינו תם
למנהג רבים ושלמים
הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף
במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה
מנהג טוב ותו לא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן
דעת מרן השולחן ערוך. וכפי מנהגו הטוב של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שעורר על
ענין זה כל ימי חייו, ועורר גם אותנו לכתוב על כך בהלכה יומית, ורבים שמעו בקולו
ועליהם תבא ברכת טוב. 

ברכת בורא מאורי האש
אין מברכים ברכת
“בורא מאורי האש” על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם
ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין
מברכים “בורא מאורי האש” עד שיאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר, הנאה
מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך “בורא מאורי האש“.

הדלקת נרות חנוכה בחשמל
כתב מרן רבינו
עובדיה יוסף זצ”ל, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית, מפני שאין בחנוכייה
חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק לשמונה
ימים, ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה, מכל מקום
יש דמיון בינם לבין שמן זית, מה שאין כן בחשמל, ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת
נר חנוכה בחשמל. ומכל מקום כתב מרן הרב זצ”ל, שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות
להדליק בשמן או בשעווה, ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה. וצריך שיהיה הנר מונח במקום
שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה.

וכבר הזכרנו בדין הדלקת נרות שבת, שלגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה
במוצאי שבת, צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה, אבל אין לברך על נר חשמל. וכן הסברנו את הדין בזה לעניין נרות שבת.

Lighting Chanukah Candles on Motza’ei Shabbat and Electric Chanukah Candles

On
Motza’ei Shabbat Chanukah, in the synagogue, Chanukah candles are lit first and
only following this is Havdala recited in order to delay the departure of
Shabbat as much as possible. Although the one lighting the Chanukah candles
removes the sanctity of Shabbat from himself, nevertheless, the rest of the
members of the congregation who have not yet lit still retain the sanctity of
Shabbat. Also, the Chanukah candles are lit first in order to publicize the
miracle, for if Havdala were to be recited first, most of the congregation would
have gone home before Chanukah candle-lighting.

When
one returns home from synagogue, since the act of lighting a fire will in any
case remove the sanctity of Shabbat, one should first recite Havdala and only
then light Chanukah candles, for the more frequent Mitzvah should be performed
first. (Havdala is indeed more frequent, for it is recited every week.)

We
have already mentioned within the laws of lighting Shabbat candles that
regarding the blessing of “Boreh Me’orei Ha’esh” on Motza’ei Shabbat
that one must specifically use an open flame as opposed to electric light which
is invalid for this blessing. We have also previously mentioned the Halacha
regarding lighting Shabbat candles with electric bulbs.

מיון הסכו”ם בשבת

לשאלת רבים: בסיום הסעודה בשבת, כאשר מדיחים את הכלים, וכולם מונחים יחד בערימה, האם מותר לברור את המזלגות, ולהניחם לבדם בתא מיוחד, וכן את הסכינים והכפות, או שיש בזה איסור משום בורר?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת “בורר” האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ועתה לנדון השאלה: הנה בודאי שבברירת הסכו”ם זה מזה, לא שייך להקל מצד מה שיברור דוקא את “האוכל” מן “הפסולת”, כלומר, דוקא את חלקי הסכו”ם שהוא חפץ בהם מתוך אותם שאינו חפץ בהם, משום שאין זה בורר על מנת לאכול “לאלתר”, שהרי הוא מניח את הכלים עד לסעודה הבאה.

Sorting Silverware on Shabbat

By Popular Demand: After the silverware is washed and laying in a pile following the Shabbat meal, may one select the forks, knives, and spoons and place them in their designated compartments or does this constitute a prohibition of selecting?

Answer: In the previous Halachot, we have discussed the forbidden work of selecting on Shabbat. We have mentioned that one may only select on Shabbat when three conditions are met: One must select by hand and not with the use of a utensil (such as a strainer), one must select the food from the waste and not the opposite, and one must do so in order to eat the food immediately (and not to leave it for a later time).

Regarding our question, one may certainly not be lenient and sort the silverware just because one is selecting the “food” from the “waste”, i.e. selecting the specific silverware that one wants from the items that he does not want, for this cannot be considered selecting in order to eat “immediately”, as one intends to leave the utensils for use during the next meal.

Selecting Items that do not Grow from the Ground
We have mentioned in the past that according many Poskim, the prohibition of selecting only applies to things which grow from the ground, such as fruits, vegetables, and grain; however, cutlery utensils which do not grow from the ground are not included in this prohibition. Although we rule that halachically, one should not select even items that do not grow from the ground, nevertheless, this opinion may be included as a reason for leniency regarding sorting silverware on Shabbat.

Selecting Regarding Two Items that are Equal in One’s Eyes
Another important reasoning to be lenient which Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l quotes in his Responsa Yabia Omer is that since when one sorts silverware there is no “food” and “waste” present, for all the utensils are equal in one’s eyes, it seems that the prohibition of selecting does not apply to such utensils.

The Bottom Line
Maran zt”l concludes by writing that it seems that those who customarily sort forks, knives, and spoons that were mixed together and place them in their designated compartments following the Shabbat meal do not transgress the prohibition of selecting on Shabbat. It is preferable though that after washing these utensils, one should dry each utensil that comes to his hands separately and afterwards place it in its designated compartment, for in this way, the prohibition of selecting certainly does not apply.

הוצאת המים מקופסאות שימורים בשבת

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת “בורר” האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

וכן מבואר במשנה ברורה (בהקדמה לסימן שיט), שמה שאסרה התורה לברור בשבת באמצעות נפה (מסננת), הכוונה היא, שאסור לברור באופן שהאוכל נופל דרך הנקבים של המסננת, והפסולת נשארת בתוך המסננת, אבל להיפך, כגון באופן שהאוכל גס ועב, והפסולת דקה ונופלת דרך הנקבים של המסננת, באופן כזה נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת, (ואף על פי כן אסור לעשות כן בשבת, משום שהוא בורר על ידי כלי). וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, ומרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל.

אלא שבנדון שלנו, יש סברא נוספת להקל לגמרי, משום שהזיתים או המלפפונים, הם ניכרים מאד שהם עומדים באופן נפרד מן המשקה שאיתם, ולכן לדעת הרבה פוסקים אין בדבר איסור ברירה כלל בשבת, ואפילו אם בכוונתו לאכול מהזיתים רק לאחר יותר מחצי שעה, גם כן יש להקל בזה מעיקר הדין, לשפוך רק את המים מן הקופסא.

וכן פסק למעשה מרן הרב זצ”ל, שבקופסאות של זיתים ומלפפונים, יש להקל לשפוך מהם את המים בשבת, שאין בזה איסור בורר.

ונראה שבקופסאות של דג טונה, יש להקל לשפוך מהם את המים הנפרדים מן הדג, כלומר, חלק מן המים או השמן שעל הדג, אבל השמן או המים המעורבים ממש בגוף הדג, אין להקל לשפוך אותם בשבת, הואיל ואינם עומדים באופן ניכר מחוץ לדג.

ולסיכום: קופסאות של מלפפונים או זיתים, מותר לשפוך מהם את המים בשבת, ולהשאיר בתוכם רק את המאכל עצמו. ובקופסאות דג טונה, יש להקל בזה באופן ששופך את רוב השמן או המים, אבל המים והשמן שבלועים בין חלקי הדג, יש להחמיר שלא לשפכם בשבת. (אלא אם בכוונתו לאכול מן הדג באופן מיידי)

Draining the Water out of Canned Foods on Shabbat

Question: May one drain the water or brine out of cans of pickled cucumbers, olives, or tuna so that only the food item stays in the can or does this constitute the forbidden work of selecting on Shabbat?

Answer: In the previous Halachot, we have discussed the forbidden work of selecting on Shabbat. We have mentioned that it is only permissible to select on Shabbat when three conditions are met: One must do so by hand and not with the use of a utensil (such as a strainer), one must select the food from the waste and not the opposite, and one must do so in order to eat the food immediately (and not leave it for a later time). Now, let us deal with the question at hand.

The Reasoning to Prohibit This
In our situation, it would seem that it should be forbidden to drain the water from the canned food by tilting the can gently, for this seems like “selecting waste from food,” as the water (or brine), which one does not want, is considered the waste, and the cucumbers, olives, or tuna is considered food.

Draining the Water is Considered Selecting Food from Waste
Nevertheless, the great Poskim write that selecting in this manner is not considered selecting “waste from food”; on the contrary, since the food is what remains in the hand of the individual perform the selecting, he is actually selecting the food from the waste which is being spilled out.

Similarly, the Mishnah Berura writes (in his introduction to Chapter 319) that when the Torah prohibits selecting using a sieve or a strainer, this means that the prohibition exists only when the food falls through the holes of the strainer and the waste remains within it. However, if the opposite occurs, i.e. if the food is large and bulky and the waste is thin and it is what falls through the holes of the strainer, this is indeed considered selecting food from waste (it is nevertheless prohibited to do so on Shabbat for this constitutes selecting with the use of a utensil). Several great Poskim, among them Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l, write likewise.

May One Act Leniently and Drain the Water Even if this is Being Done for Non-Immediate Use
Based on this, the same would apply to our situation in that tilting the canned food so that only the water spills out would be considered selecting food from waste. Nevertheless, even when one selects food from waste, we have already established that doing so is only permissible when this is done in order to eat the food immediately; however, if one has in mind to partake of the can’s contents in a half-hour or more, one may not act leniently regarding this matter.

In any case, there is another reasoning that would allow complete leniency in our situation which is that the olives or cucumbers are quite discernible in that the stand separately from the brine they are in. Therefore, according to many Poskim, the prohibition of selecting on Shabbat does not apply here at all; even if one only plans to partake of them after a half-hour’s time, the letter of the law indeed permits one to act leniently and pour out only the water.

Maran zt”l rules likewise that one may act leniently and drain the water out of pickled olive and cucumber cans on Shabbat and this does not constitute the forbidden work of selecting.

יסודות הלכות ברירה בשבת

וכבר הזכרנו כמה פעמים, כי ה”מלאכה” שנאסרה על פי צווי ה' יתברך ביום השבת, היא כל מלאכה שהיו עושים במשכן בזמן שהיו ישראל במדבר. ובמשנה במסכת שבת (דף עג.) נישנו כל המלאכות האסורות בשבת, והם ארבעים חסר אחת, כלומר שלשים ותשע מלאכות, הנקראות גם “ט”ל מלאכות”.

עיקר מלאכת ברירה בשבת, היא בנפה או כברה, וכגון אדם הלוקח קמח שמעורבים בתוכו דברים אחרים, והוא מנפה את הקמח בנפה (מסננת), והקמח יורד דרך נקבי הנפה, והפסולת נשארת בתוכה, הרי זו מלאכת בורר האסורה בשבת, והעושה כן בשבת חייב משום חילול שבת. וכל ברירה האסורה בשבת, היא בין שני מינים, שיש בהם דבר הנקרא “אוכל” ודבר הנקרא “פסולת”.

וכגון, אם יש לאדם צלחת, ובה שני מיני קטניות או זרעונים, כגון גרעינים שחורים וגרעינים לבנים, ושניהם ראויים וטובים לאכילה, אולם עתה הוא אינו חפץ אלא בגרעינים הלבנים, ולכן הוא בורר ומוציא את כל הגרעינים השחורים מן הצלחת, ומשליכם לכלי אחר, הרי זה בורר. הואיל והגרעינים השחורים הם כפסולת עבורו, שהוא אינו חפץ בהם כעת, והלבנים נחשבים אוכל, הואיל והוא חפץ רק בהם.

ולסיכום: אסור לברור בשבת. ולכן מי שיש לפניו צלחת ובה שני מיני אוכלים מעורבים יחד, כגון גרעינים שחורים ולבנים, או תותים ודובדבנים וכדומה, והוא אינו חפץ אלא באחד מהם, אסור לו להוציא את המין שהוא אינו חפץ בו, ולהשאיר בצלחת את המין שהוא חפץ בו. אבל מובן שיש אופנים בהם מותר לברור בשבת, וכפי שנבאר בהלכות הבאות.

Some Fundamental Laws of Selecting on Shabbat

The Thirty-Nine Forbidden Works
The Torah states (Shemot, 20): “Remember the day of Shabbat to sanctify it. For six days shall you work and perform all your work and the Seventh day shall be Shabbat for Hashem, your G-d, you shall not perform any work etc. For six days did Hashem create Heaven and Earth, and he rested on the Seventh day. Therefore, Hashem blessed the Shabbat and sanctified it.” The Torah warns us about Shabbat observance twelve times, for this serves as the basis for our belief in the creation of the world. Our Sages said: “Whoever keeps the Shabbat, it is as if he has fulfilled the entire Torah. Whoever desecrates the Shabbat, it is as if he has denied in the entire Torah.” The reason for this is, as we have already established, that this serves as the basis of our belief.

The “work” prohibited by the command of Hashem on the day of Shabbat is any work that was performed in the Mishkan (Tabernacle) during the time the Jewish people were encamped in the desert. The Mishnah (Shabbat 73a) delineates all the forbidden types of work and these amount to thirty-nine forbidden types of work.

The Forbidden Work of “Selecting”
One of the well-known types of forbidden works on Shabbat is “selecting.” It is imperative that every member of the Jewish nation be proficient regarding all of the practical laws of the forbidden work of selecting, for one can easily perform a work that is forbidden on Shabbat, as we encounter this forbidden work quite frequently.

The main form of forbidden selecting on Shabbat is when this is done through a sieve or a strainer, for instance, if one takes flour which has other things mixed into it and sifts the flour in a sieve until the flour pours out of the holes of the sieve and the waste stays in it; this is the forbidden work of selecting on Shabbat and one who does so is liable for Shabbat desecration. Any selecting that is forbidden on Shabbat entails two items: One type entitled “food” and one type entitled “waste.”

What Constitutes “Waste” Regarding Forbidden Selecting
When we say that selecting food from waste or waste from food is forbidden on Shabbat, this does not necessarily entail actual “food” and “waste”; rather, any food which one desires at the present time is considered “food” as opposed to other food that one does not desire which is considered “waste”.

For instance, if one has a plate before him containing two different types of legumes or seeds, such as sunflower seeds and watermelon seeds, and both are good and edible, however, at the present time, one only wishes to eat the watermelon seeds and one selects all of the sunflower seeds and places them in another plate, this constitutes the prohibition of selecting, since the sunflower seeds are considered “waste” for this individual as he does not want them at the present time and the watermelon seeds are considered “food” since he desires only them at the present time.

Summary: Selecting is forbidden on Shabbat. Thus, if one has a plate with two types of food, such as sunflower seeds and watermelon seeds or strawberries and cherries, before him and one only wishes to partake of only one of them, one may not remove the food that one does not want from the plate and leave only the food that one does want. Clearly though, there are permissible ways to select on Shabbat, as we shall, G-d-willing, explain in the following Halachot.

טלטול צפורים בשבת

שאלה: צפורים החיים בתוך כלוב, האם מותר לטלטלן בשבת, בכדי להעביר את הכלוב ממקום למקום במקום צורך?

תשובה: הנה בגמרא במסכת שבת (דף קכח:) מבואר שאסור לטלטל בשבת בהמה חיה או עוף. ודינם כדין שאר דברים המוקצים בשבת, שאסור לטלטלם.

וטעם הדבר שבעלי חיים הם מוקצים בשבת ואסור לטלטלם, כתב הר”ן, שהוא מפני שבעלי החיים אינם ראויים לשום מלאכה בשבת, ואין מה לעשות בהם (“לא חזו למידי”, אינם ראויים לכלום), ולפיכך, הרי דינם כדין אבנים ועצים המוקצים בשבת מחמת עצמם, שמכיון שאין בהם שימוש בשבת, הרי אסור לטלטלם בשבת. וכן מבואר בבית יוסף (סימן שח).

וכן הדין לענין הלכה לגבי צפורים שבכלוב, שמכיון שאין שום שימוש בגוף הצפורים בשבת, אסור לטלטלן אפילו כשהן בכלוב. ואין חילוק בדבר בין טלטול בהמה, לטלטול צפורים, וכפי שפסק מרן השלחן ערוך (סעיף לט) “אסור לטלטל בהמה חיה ועוף בשבת”.

אולם באמת שלדעת המהר”ח אור זרוע (אחד מרבותינו הראשונים) יש להקל בטלטול צפורים בשבת, מכיון שבני אדם נהנים מקולם בשבת, ובהנאה זו אין איסור, וגם אין חשש איסור במה שיטלטל אותם, שכן לא עושים בהם מלאכה כלל, ורק נהנים מהמראה שלהן ומציוצן. ולכן לשיטת המהר”ח אור זרוע, מותר לטלטל בשבת צפורים בכלוב. אלא שלהלכה אנו נוקטים כדעת רבינו הרא”ש, שפסק שאסור לטלטל שום בעל חיים בשבת. וכפסק מרן השלחן ערוך הנ”ל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, בשו”ת יביע אומר חלק חמישי, שאף שלהלכה אנו נוקטים להחמיר כדעת הרא”ש, שאסור לטלטל צפורים בשבת, מכל מקום במקום ששייך בזה איסור צער בעלי חיים, וכגון שהכלוב נמצא במקום שהשמש קופחת עליו, ויש סכנה לצפורים וצער גדול, יש לסמוך על דעת המהר”ח אור זרוע ולהתיר לקחת משם את כלוב הצפורים להעבירו למקום שיש בו צל.

ולסיכום: אסור לטלטל בשבת בעלי חיים. ולכן אסור גם לטלטל כלוב צפורים בשבת. אבל במקום צער בעלי חיים, שהשמש קופחת על ראש הצפורים, ויכולות לעתים גם למות מחמת כן, מותר להעביר את הכלוב למקום אחר שיש שם צל.

Moving Birds on Shabbat

Question: Is one permitted to move birds that live in a cage in order to move the cage from one place to another?

Answer: The Gemara in Masechet Shabbat (128b) states that animals or birds may not be moved on Shabbat and their law is equal to other objects which are Muktzeh and may not be moved on Shabbat.

The Ran writes that the reason why animals are Muktzeh on Shabbat and forbidden to be moved is because animals have no practical usage on Shabbat as nothing can be done with them; thus, their law is equal to wood and stones which are Muktzeh on Shabbat in and of themselves which may not be moved on Shabbat since there is no use for them. The Bet Yosef (Chapter 308) writes likewise.

The same Halacha applies to birds in a cage in that since the birds have no innate usage on Shabbat, it is forbidden to move them even when they are still in the cage. There is no distinction between moving animals or birds as Maran rules in his Shulchan Aruch (Chapter 308, Section 39), “One may not move domesticated animals, non-domesticated animals, or birds on Shabbat.”

Nevertheless, according to Maharach Ohr Zarua (one of the great Rishonim) one may be lenient to move birds on Shabbat, for people enjoy their voices on Shabbat; this enjoyment does not entail any prohibition and there is likewise no prohibition to move them, for no forbidden work is being performed with them and one merely enjoys their appearance and chirping. Thus, according to this opinion, one may indeed move the birds in the cage on Shabbat. However, halachically speaking, we follow the ruling of the Rosh and Maran HaShulchan Aruch who rule that it is forbidden to move any animal or bird on Shabbat.

Maran Harav Ovadia Yosef Zt”l writes (in his responsa Yabia Omer, Volume 5) that although we customarily rule stringently and prohibit moving birds on Shabbat in accordance with the ruling of the Rosh, nevertheless, in a situation where the prohibition of “making animals suffer” would apply, for instance, if the cage is in a place where the sun is beating down on it and the birds are in danger and suffering immensely, one may rely on the opinion of Maharach Ohr Zarua and move the birdcage to a shaded area.

Summary: One may not move animals or birds on Shabbat. For this reason, it is likewise forbidden to move a birdcage on Shabbat. However, when the birds are suffering, for instance, if the sun is beating down on the heads of the birds and this can sometimes cause them death or serious injury, one may move the birdcage to a more shaded area.

קדיש – השיק שהגיע מן השמים

שאלה: האם אפשר לומר קדיש על אדם אחר, שאינו קרוב משפחה?

תשובה: אמירת הקדיש, יש בה מעלה עצומה לעלוי נשמת הנפטרים, בפרט כאשר אומר אותה בנו של הנפטר. אולם למעשה כתבו הפוסקים, שגם אם אדם אחר אומר קדיש, והוא מתכוין לעלוי נשמת הנפטר, יש בזה תועלת גדולה לעלוי נשמתו. ויתירה מזו כתב הגאון רבי חיים פלאג'י (בשו”ת חיים ביד סימן קיד), ששמע מפי זקנו הגאון בעל חקרי לב, שמה שנהגו שהרב אומר קדיש לפני עלינו לשבח, הוא מפני שבאמירת הקדיש יש תועלת לנשמת המתים להצילם מגהינם ולהעלותם לגן עדן, והרי יש כמה וכמה מתים שלא זכו לבנים שיאמרו קדיש עליהם, לכן תיקנו שהרב מורה הצדק יאמר קדיש לעלוי נשמתם. והביאו מרן רבינו זצ”ל בספרו חזון עובדיה (הלכות אבלות חלק ראשון).

ומעשה אמיתי שהיה בענין זה בעיר פרשבורג שבהונגריה, היה מספרו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל, והוא היה מפורסם אצל עולי הונגריה בירושלים בדור שלפנינו:

בעיר פרשבורג, חיו זוג, נכבדים ובעלי ממון רב. מלבד כל הצדקות שהיו מפזרים לצדקה, דאגו להעביר תשלום מיוחד לישיבת פרשבורג, כדי שכמה מן הבחורים יאמרו קדיש לעלוי נשמתם של מתי ישראל שאין מי שיאמר קדיש עבורם.

לימים, נפטר אותו אדם נכבד, ורעייתו נותרה לבדה. היא לא הצליחה לנהל את העסקים לבדה, עד שכל עסקיה ירדו לטמיון. היתה האשה עניה גלמודה ומסכנה, כשהיא מתגוררת בקושי עם בנותיה שכבר בגרו, ולא היה לה אפילו מעט ממון כדי שתוכל להשיאן בצורה כלשהי.

אך נושא אחד כאב לה מאד מאד. ענין הקדיש. היא ידעה תמיד, שלאותם אנשים ישנה תקוה טובה, שמישהו בעולם יזכור את נשמותיהם ויאמר קדיש לעלוי נשמתם, אך כעת, משחדלה לשלם לבני הישיבה, פסק גם ענין אמירת הקדיש. לכן אזרה אומץ, עלתה למשרד הישיבה, וביקשה מראשי הישיבה, להמשיך בהסדר שהיה עד היום, כשהיא מתחייבת, שבעזרת ה' כשירחיב ה' את גבולה, היא תשלם את כל ההתחיבויות כלפי בני הישיבה שאומרים קדיש. מנהלי הישיבה הסכימו לבקשתה.

כשיצאה מהישיבה, דמעות עמדו בלחייה, לפתע, ראתה אדם זקן. פנה אליה אותו אדם, ושאל, מה לך שאת עצובה? החל להכנס עמה בדברים, ובמרירותה, סיפרה לו את קורותיה, ובדמעות סיפרה על מצבן העגום של בנותיה, שאינן יכולות להנשא לאנשים.

שאל אותה הזקן, לכמה כסף את זקוקה כדי להשיא את בנותייך? נקבה האשה בסכום גבוה, לו היא זקוקה לשם נשואי בנותיה. השיב לה הזקן, אני אתן לך, אך כשאני רושם שיק גדול כל כך, צריך לשם כך עדים נאמנים, שיעידו על כך שנתתי לך את השיק. עלה בעצמו לישיבה, קרא לשני בחורים, ובפניהם חתם על השיק. התפלאה האשה, הודתה לזקן, והלכה לביתה.

למחרת, פנתה האשה לבנק, על מנת לפדות את השיק. מכיון שהיה מדובר בסכום עצום, קראו הפקידים למנהל הסניף, שיראה שהכל נעשה כשורה. בראותו את השיק, מיד נפל כשהוא מתעלף על הארץ. שפכו מים על פניו, עד שהתעורר, שאל את האשה, מי נתן לך את השיק? השיבה לו, אדם זקן שפגש אותי אמש ברחוב.

נכנס המנהל לחדרו, וחזר עם תמונה. שאל את האשה, האם זהו האדם שנתן לך את השיק? השיבה האשה בחיוב. בהחלט, זהו האדם שנתן לי את השיק! זעק המנהל ואמר לכל עובדי הבנק, זה האיש, הוא אבי, שנפטר מזמן מן העולם, והוא בא אלי בחלומי הלילה, ואמר לי, שאין לו מנוחה בעולם העליון, כיון שאני, בנו, נשאתי גויה לאשה, וכמובן שגם איני אומר קדיש, ולא היה לו שקט, עד שבאה אשה אחת, ודאגה שיאמרו קדיש לעלוי נשמתו. לכן, המשיך אבי ואמר, קום מהר, ותפרע את החובה של אותה אשה. ומיד נתן מנהל הסניף על חשבונו את כל הסכום שהיה נקוב בשיק, ושלום על ישראל.

למדנו עד היכן הדברים מגיעים, וכמה שכר טוב יש בשמים, למי שכן זוכה להניח אחריו בנים ובנות, שממשיכים את השושלת המפוארה של כנסת ישראל.

Kaddish- The Check from Heaven

Question: Can one recite Kaddish for some a random person who is not a relative?

Answer: Reciting Kaddish serves as a tremendous merit for the ascension of the souls of the deceased, especially when recited by the son of the deceased. Nevertheless, the Poskim write that even if someone unrelated recites Kaddish on behalf of a specific deceased person, this also serves as a great merit to lift his soul in Gan Eden. Indeed, Rabbeinu Chaim Palagi writes (in his Responsa Chaim Be’Yad, Chapter 114) quoting his maternal grandfather, the great Chikrei Lev, that the reason for the custom that the rabbi recites Kaddish before “Alenu Le’Shabeach” is because Kaddish serves as a merit for the souls of the departed, protects them from Gehinnom, and raises them Gan Eden. Since there are many deceased individuals that do not have sons to recite Kaddish on their behalf, it was enacted that the rabbi and halachic authority of the community recite Kaddish on their behalf. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l quotes this position as Halacha in his Chazon Ovadia- Avelut (Vol. 1).

A true story regarding this topic once occurred in Pressburg, Hungary, recounted by Hagaon Harav Yosef Chaim Sonnenfeld zt”l and well-known by the Hungarian immigrants in Jerusalem of one generation ago.

The was an affluent and respected couple that lived in Pressburg. In addition to the large sums of money they donated to Tzedakah, they would make a special donation to the Yeshiva of Pressburg to recite Kaddish for Jewish souls who did not have anyone to recite Kaddish on their behalf.

A while later, the husband passed away and his widow remained alone and was not able to properly run the family business. She eventually lost all her money and assets, and she became severely impoverished, living in cramped quarters with her adult daughters that did not yet marry. She could not even afford to marry off her daughters in the simplest way possible.

There was one thing that hurt this widow tremendously and that was the Kaddish. She knew that those forgotten Jewish souls always had great merit because someone was reciting Kaddish on their behalf. However, now that she could no longer make donations to the Yeshiva so that arrangement had stopped. She therefore gathered the courage and made her way to the Yeshiva office. She requested that the arrangement continue and that when she would G-d-willing get back on her feet financially, she would repay her obligations to the Yeshiva boys who were reciting the Kaddish. The administrators of the Yeshiva agreed to her request.

She left the Yeshiva with tears in her eyes and suddenly, she saw an old man. The elderly man asked her, “Why are you sad?” They began conversing and she divulged her bitter tale and how her older daughters were unable to get married.

The man asked her how much money she needed to marry off her daughters in a respectable manner. The widow replied with a large amount. The elderly man said, “I shall write you a check, but I require trustworthy witnesses that I am giving you this amount.” The man entered the Yeshiva and came out with two young men, in the presence of whom he signed the check. Amazed at this turn of events, the woman returned home.

The next morning, the widow went to the bank to deposit the check. Since the amount of the check was so astronomical, the tellers called over the bank manager to make sure everything was being executed properly. As soon as the manager saw the check, he turned pale and fainted on the spot. The poured some cold water on his face to revive him and when he came to, he asked the woman, “Who gave you this check?” The woman replied, “An elderly man I met in the street yesterday.”

The manager entered his office and returned with a photograph. He asked the widow, “Is the man in this picture the one who gave you the check yesterday?” She excitedly replied in the affirmative. The bank manager raised his voice and exclaimed, “This is my father who passed away many years ago. Last night, he came to me in a dream and said that he had no rest in the in Upper Realms because I, his son, had married a non-Jewish woman and certainly had not recited Kaddish on his behalf. He was extremely disturbed in his grave until a woman came and arranged for Kaddish to be recited on his behalf. My father therefore instructed me to get up quickly and pay his debt to this woman.” The bank manager immediately paid in full the entire amount of the check from his own money.

We see how great it is and how much one merits in Heaven by leaving children in this world who continue the sacred legacy of the Jewish nation.