|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
Sephardic Research: Past, Present and Future
The genealogy landscape has dramatically changed over the last twenty years. Many Sephardic genealogists are too young to remember life before the Internet. This week we want to look at how things have changed, and speculate about where genealogy is heading. We are delighted to welcome the person whose career helped define these changes.
Schelly Talalay Dardashti has thirty years experience in Jewish genealogy. Her career encompasses the old world of paper research, journalism, pioneering Jewish genealogical blogging and creating the world's largest Jewish genealogy group on Facebook, Tracing the Tribe. She is a well-known and engaging speaker, and serves as US Genealogy Advisor for MyHeritage.com
|
|
|
Sephardic Research: Past, Present and Future
The genealogy landscape has dramatically changed
over the last twenty years. Many Sephardic genealogists are too young to
remember life before the Internet. This week we want to look at how things have
changed, and speculate about where genealogy is heading. We are delighted to
welcome the person whose career helped define these changes.
Schelly Talalay Dardashti has thirty years experience in Jewish genealogy. Her
career encompasses the old world of paper research, journalism, pioneering
Jewish genealogical blogging and creating the world's largest Jewish genealogy
group on Facebook, Tracing the Tribe. She is a well-known and engaging speaker,
and serves as US Genealogy Advisor for MyHeritage.com
|
|
|
It is with great regret & sadness
that we inform the Kahal
of the Petira of
Mrs. Nita Hodari ע״ה
mother of our dear friend
Mr. Antony Hodari שתח״י
today 26 Nisan
the levaya will take place Be’H
TODAY
at 3.00 PM
at Southern Cemetery
מן השמים תנחמו
אריכות ימים
Moorlanenews
would like to use this opportunity
to send their heartfelt condolences
to Antony שתח״י
and all his family
and wish them
מן השמים תנחמו
אריכות ימים
This is a patrons only meeting. If you are not already a patron and want to support our work and attend this meeting, please sign up now at https://www.patreon.com/sephardi
The meeting is on Wednesday 7 April at 11am LA, 2pm NYC, 7pm London, 8pm Paris. Details of the meeting are posted to our Patreon page, visible to patrons only.
If you are not a patron and want to support our work with a one-off donation, it would be much appreciated. We have no commercial or institutional sponsorship. https://www.paypal.com/paypalme/sephardicgenealogy
Ton and David
לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״א
Summer Timetable 5781 – 2021
מוצאי שבת | ערבית )מוצ”ש( | סוף זמן קראת שמע | זמן | פלג מנחה (תה״ד) | פלג מנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Shema to be read before | Candles to be |
| Earliest Candle lighting | Minha & Kabbalat Shabbat* | Date | Parasha |
PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
8:53 | 8:50 | 9:45 | 7:44 | 7:06 | 6:35 | 6:45 | 9/10 Apr | שׁמיני (ש''מ) |
*For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle
lighting’ column is earlier, when
candles should be lit by that time, in all cases.
מצות ספירת העומר
מצות ספירת העומר
כתוב בתורה (ויקרא כא טו): וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר
התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. וקבלו חז”ל (במסכת מנחות דף סה:) שפירוש
“ממחרת השבת” הוא מחרת יום טוב הראשון של פסח שהוא יום שבתון (ואליו
הכוונה במילים “ממחרת השבת”, ממחרת ליום ראשון של פסח שהוא יום שבתון,
לכן מיד במוצאי יום טוב ראשון של פסח אחרי תפילת ערבית מתחילים לספור ספירת
העומר). ומצות עשה מן התורה לספור ספירת העומר החל מליל ט”ז בניסן עד גמר
שבעה שבועות שהם ארבעים ותשעה ימים.
ספירת העומר – מצוה מדרבנן או מן התורה?
ומכל מקום הואיל ונאמר (דברים טז ט): שבעה שבועות תספר לך “מהחל חרמש
בקמה” תחל לספור שבעה שבועות, דהיינו משעת קצירת העומר, ובזמן הזה שבית המקדש
חרב אין לנו קצירת העומר ולא קרבן העומר, לכן אין מצות ספירת העומר בזמן הזה אלא
מדברי סופרים זכר למקדש. ולכן בנוסח “לשם יחוד” שנוהגים לומר קודם ספירת
העומר נכון להשמיט ממנו מה שאומרים “כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וכו'”
שהרי מצות ספירת העומר אינה מן התורה. (ואף שבאמת לדעת הרמב”ם והראבי”ה
אין שייכות בין מצות ספירת העומר לקצירת העומר, ולדעתם מצות ספירת העומר מן התורה
אף בזמן זה, מכל מקום אין אנו פוסקים כדבריהם, אלא כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו
הוראותיו, שפסק שספירת העומר מדרבנן, שכן דעת רב האי גאון והתוספות והרא”ש
והעיטור והרשב”א והר”ן ועוד).
השוכח לספור יום אחד
מצות ספירת העומר, היא מצוה בכל יום ויום מימי הספירה, ולכן אנו מברכים
עליה בכל יום ויום קודם הספירה.
אולם לדעת בעל הלכות גדולות, מי ששכח לספור ספירת העומר יום אחד, שוב אינו
יכול להמשיך בספירת העומר, הואיל ואי אפשר לספור בדילוג (שכן הסופר אחד שנים ארבעה
אינו סופר נכון, כמו כן השוכח יום אחד, שוב אין לו תקנה והמשך הספירה שלו אינו
נחשב לספירה). ואנו נוקטים להלכה, שגם אם שכח יום אחד לספור ספירת העומר, ימשיך
עוד בספירת שאר הימים, מכיון שכל יום הוא מצוה בפני עצמה שאינה תלויה בשאר הימים.
רק הואיל וכלל גדול בידינו “ספק ברכות להקל”, לכן לענין הברכה אנו
חוששים לסברת בעל הלכות גדולות.
נמצא אם כן, שמי ששכח יום אחד לספור ספירת העומר, ימשיך בשאר הימים לספור
כדרכו, רק מכאן ולהבא אינו מברך על הספירה.
קטן שהגדיל בימי הספירה
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל (בשו”ת יביע אומר ח”ג
או”ח סימן כז), אודות ילד, שמלאו לו שלוש עשרה שנה בתוך ימי הספירה. שמאחר
והימים שספר לפני שנעשה בר מצוה, היו בעודו קטן, שלא היה עדיין מחוייב במצות מן
התורה כמו גדול, לכן, הרי זה דומה למי שעד עתה לא ספר ספירת העומר, ואינו יכול
להמשיך לספור בברכה בשאר הימים. והאריך בדין זה מאד, והביא ראיות לדבריו. וגדולי
הדור הקודם התווכחו הרבה בדין זה. אולם להלכה יש להורות, שקטן שנעשה בר מצוה בתוך
ימי הספירה, ימשיך לספור “בלא ברכה“.
זמן הספירה, ודין הנשים
זמן ספירת העומר בלילה, ומכל מקום אם שכח לספור בלילה יספור ביום שאחריו
בלי ברכה, ואחר כך יוכל להמשיך לספור בכל לילה ולילה בברכה.
אשה הסופרת ספירת העומר, לא תברך על הספירה. ולמנהגינו, אין הנשים סופרות
ספירת העומר. והטעם בזה מבואר על פי דברי המקובלים.
The Mitzvah of Counting the Omer
The Torah states (Vayikra 21, 15): “And you shall
count for yourselves, from the day following the Shabbat, from the day the
waved Omer offering is brought, seven complete weeks shall they be.” Our Sages
(Menachot 65b) have a tradition that the “day following the Shabbat” refers to
the day following the first day of Pesach which is a holiday. (This is what is
meant by the words, “the day following the Shabbat,” i.e. the day following the
first day of Pesach which is a holiday, also known as “Shabbaton.” Therefore,
on the night following the first day of Pesach following Arvit, we immediately
begin counting the Omer.) It is a Torah commandment to count the Omer beginning
from the Sixteenth of Nissan until the end of seven weeks, which is a period of
forty-nine days.
Counting the Omer-A Torah or Rabbinic
Commandment
Nevertheless, since the Torah also states (Devarim 16, 9), “You shall count for
yourselves seven weeks, from when the sickle begins to strike the standing
stalks shall you begin to count these seven weeks,” which means from the time
the Omer offering was harvested and unfortunately nowadays when the Bet
Hamikdash no longer stands, we have neither the harvesting of or bringing of
the Omer offering. Thus, this Mitzvah of counting the Omer is only rabbinic in
commemoration of the services performed in the Bet Hamikdash. Therefore, in the
“Leshem Yichud” text customarily recited before counting the Omer, one
should omit the phrase, “As the Torah states, ‘And you shall count for
yourselves’” etc. for the Mitzvah of counting the Omer is no longer a Torah
commandment. (Although according to the opinion of the Rambam and the Ra’avaya
there is no correlation between the Mitzvah of counting the Omer and the
harvesting the Omer and according to them the Mitzvah of counting the Omer is a
Torah commandment even nowadays, nonetheless, we do not rule this way and the
Halacha in this matter follows Maran Ha’Shulchan Aruch, whose rulings we have
accepted, who rules that counting the Omer is only a rabbinic commandment nowadays,
for this is indeed the opinion of Rav Hai Gaon, Tosafot, Rosh,
Itur, Rashba, Ran, and others).
One Who Forgets to Count One Day
The Mitzvah of counting the Omer is a Mitzvah during every single day of the
counting period, and for this reason we recite a blessing on it before counting
every single day.
However, according to the opinion of the Ba’al
Halachot Gedolot, if one has forgotten to count the Omer on one day during the
counting period he can no longer continue to count the Omer since it is not
possible to count by skipping (for if one counts one, two, four, he has counted
incorrectly; thus, if one missed counting one day he can no longer rectify this
and what he counts from now on is not considered counting at all). Halachically
speaking, we hold that even if one has forgotten to count one day of the Omer,
he may in fact continue to count the rest of the days for every day is a
separate Mitzvah regardless of the other days. Nevertheless, since we always
follow the great rule of “when in doubt, do not bless,” regarding the blessing
we are concerned about the opinion of the Ba’al Halachot Gedolot. Therefore, if
one forgets to count one day of the Omer, one should continue to count the rest
of the days as usual; however, from now on he should not recite the blessing
before counting.
A Child who Turns Thirteen during the
Omer
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l discusses (in his
Responsa Yabia Omer, Volume 3, Orach Chaim, Chapter 27) the Halacha regarding a
child who turns thirteen years old during the Omer period. Since the days he
has counted until this point were counted when he was still a child and not
halachically obligated to perform the Mitzvot like an adult, his status is
similar to one who has not counted the Omer until now and thus does not
continue to count with a blessing on subsequent nights. He speaks lengthily and
brings a great many sources to support his view. The luminaries of the previous
generation debated this matter at length. Nevertheless, halachically speaking,
a child who turns thirteen years old during the Omer should continue to count
on the subsequent night without reciting a blessing.
The Time for the Counting and the Laws
of Women and Counting the Omer
The appropriate time for counting the Omer is at night; however, if one forgets
to count at night, one may count throughout the day without reciting a blessing
before counting, in which case one may continue counting on all subsequent
nights while reciting a blessing.
Women who count the Omer should not recite a
blessing before counting. According to our custom though, women do not count
the Omer at all. The reason for this is discussed by the Mekubalim.
|
|
ערב שבת ויום Ereb | |
20th | |
מנחה |
|
Minha & K’ Shabbat & Yom Tob | 6:30 pm |
פלג המנחה – Pelag Hamincha | 6:56 pm |
|
|
הדלקת נרות – Latest Candle Lighting | 7:31 pm |
שקיעה – Sunset | 7:45 pm |
Nightfall | 8:31 pm |
Yom Tob – יום טוב | |
21st | |
שחרית (הודו) – Hodu | 9:00 am |
קריאת שמע – Shema before | 9:55 am |
שמונה עשרה – Amida before | 11:00 |
מנחה | 7:25 pm |
שקיעה – Sunset | 7:47 pm |
מוצש״ק וזמן יו״ט ב׳ |
|
עומרו | 8:39 pm |
|
|
|
|
Yom Tob – יום טוב | |
21st | |
שחרית (הודו) – Hodu | 9:00 am |
קריאת שמע – Shema before | 9:53 am |
שמונה עשרה – Amida before | 10:59 |
מנחה – Minha | 7:35 pm |
שקיעה – Sunset | 7:49 pm |
ערבית – Arbit | 8:40 pm |
מוצאי יום טוב – (עומר) | 8:41 pm |
Please note the times are specific to London, for Manchester times please consult our timetable.
Q & A on Parashat Tzav
All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.
ביעור ומכירת חמץ
ביעור חמץ
ביום י”ד בניסן
בבוקר, , מבערים את החמץ עד סוף
הזמן הקרוי לביעורו (ובארץ ישראל סוף זמן שריפת חמץ בשנה זו הוא בערך בשעה אחת
עשרה ורבע בבוקר, וסוף זמן אכילת חמץ הוא כחמש דקות לפני השעה עשר בבוקר, ובכל
מקום יש לנהוג כפי שמופיע בלוחות השנה המוסמכים).
כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים,
וזורהו ברוח או זורקו לים. והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (חוץ לבית, לפני
זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו.
“חמץ שעבר עליו הפסח“
כל המשהה חמץ ברשותו בימי
הפסח, ביטל מצות עשה, שנאמר “תשביתו שאור מבתיכם”, ועבר על לא תעשה,
שנאמר “לא יראה לך חמץ”. לפיכך קנסו חכמים את מי שעבר על איסור זה,
ואמרו (פסחים כח.): “חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה”. וחמץ זה
נאסר בהנאה בין לאותו אדם שהשהה אותו בפסח, בין לאנשים אחרים, ואף אם לא ידעו אותם
האחרים שחמץ זה עבר עליו הפסח, היודע מכך, חייב להודיעם ולהפרישם, להצילם ממכשול
שלא יאכלו ממנו.
מכירת חמץ
נהגו ישראל, ובפרט בעלי
חנויות, מפעלים, מחסנים וכדומה, למכור את החמץ לגוי בערב פסח. וניתן לעשות מכירת
חמץ באמצעות חתימה על “הרשאה” למכירתו, על ידי רבני בתי הכנסת שבכל מקום
ומקום. ומומלץ מאד לעשות “מכירת חמץ” כנהוג, בפרט למי שרוצה להשאיר
ברשותו מיני חמץ שחבל לו לאבדם, כגון משקאות יקרים וכדומה.
ותוקף מכירת החמץ, הוא משום שחמץ שהיה ביד הגוי בימי
הפסח, לא נאסר בהנאה לאחר הפסח, משום שהגויים אינם מצווים על איסור חמץ כלל, ומותר
להם להחזיקו ברשותם בחג הפסח. לפיכך, על ידי מכירת החמץ, באופנים המועילים על פי
התורה, נמכר החמץ לגוי באופן מוחלט.
וכיצד עושים את המכירה? רבני הערים שבכל מקום, נפגשים
עם הגוי ביום ערב פסח, ומסבירים לו היטב את תוכן השטר עליו הוא עתיד לחתום. והגוי
משלם “מיקדמה” בסך כמה מאות שקלים על כל החמץ שמוכרים לו, ומסוכם עמו,
שלאחר ימי הפסח, אם ירצה, יוכל לשלם את יתרת החוב (העולה לכמה מאות מליוני שקלים,
או לסכום אחר, על פי ערך החמץ הנמכר), ואז יהיה רשאי ללכת בעצמו ולקחת את החמץ בכל
מקום שיחפוץ. ואם לא ישלם את יתרת החוב, יחזור החמץ לבעליו היהודים, שיוכלו
לאכול ממנו ולסחור בו כרצונם.
ואף על פי שהדבר ידוע כמעט בבירור מוחלט, שהגוי לא
יבא לאחר ימי הפסח לקחת אליו את החמץ, מכל מקום מאחר שיש בידו לעשות כן, המכירה
מועילה. וכמו שכתב מרן השלחן ערוך (בסימן תמח) בזו הלשון:
“ואם מכרו או נתנו (את
החמץ) לאינו יהודי במתנה קודם הפסח, אף על פי שמכרו לאינו יהודי, ויודע בו שלא יגע
בו כלל, אלא ישמרנו לו (עבור היהודי) עד לאחר הפסח, ויחזור ויתננו לו, מותר”.
ומקור דבריו ממה שכתב התרומת הדשן בדין זה.
היכן להניח את החמץ המכור
המוכר את חמצו לגוי, צריך
להצניע אותו בארון או בחדר מיוחד, ולציין על הארון שמדובר בחמץ. ועל ידי כך לא
יבוא לידי מכשול בחג הפסח, ולאכול מן החמץ.
רכישת מוצרים אחר הפסח
כל הירא לדבר ה' לא יקנה
לאחר הפסח שום מצרך שיש בו חמץ, אלא מבעלי מכולת וצרכניה יראי שמים שמכרו את החמץ
שלהם לגוי, על ידי הרבנות המקומית, או על ידי גוף כשרות אחר, כנהוג.
Elimination and Sale of
Chametz
Elimination of Chametz
On the morning of the Fourteenth of Nissan, one must eliminate Chametz before the
last time to do so arrives. (In Jerusalem, the latest time for burning and
renouncing Chametz is at approximately 11:15 AM and the latest time for eating
Chametz is at approximately 9:55 AM. In New York City, the end time for burning
and renouncing Chametz is at approximately 11:25 AM according to the Sephardic
custom. All Chametz must be burnt, renounced, and sold by this time. The latest
time for eating Chametz in New York City is at approximately 10:05 AM according
to the Sephardic custom. Every location should follow the times listed on the
accepted calendars in that location.)
How does one perform the
Mitzvah of eliminating Chametz? One must burn it or crumble it into tiny pieces
and throw it to the wind or into the sea. The custom though is to burn it.
Chametz which was thrown into a public trash receptacle (not in one’s possession
and before the time when Chametz becomes forbidden) need not be burned
according to Halacha.
“Chametz Which Pesach
Has Passed Over”
One who has kept Chametz in one’s possession on Pesach has nullified the
positive commandment of “You shall eradicate leaven from your homes” in
addition to transgressing the negative commandment of “Chametz shall not be
seen with you.” Our Sages have thus fined one who has transgressed this
commandment by decreeing (Pesachim 28a): “Chametz owned by a Jew which was in
his possession during Pesach is prohibited to benefit from.” Such Chametz
becomes prohibited to benefit from for the person who kept it in his possession
on Pesach as well as for others. Even if others do not know that this Chametz
was kept during Pesach, one who does know must notify others of this in order
to prevent them from the prohibition of eating it.
Sale of Chametz
It is customary among the Jewish people, especially with regards to store,
factory, and warehouse owners, to sell one’s Chametz on Erev Pesach. The sale
of Chametz can be carried out by signing a “power of attorney” appointing a
Torah scholar to sell it which can be obtained from rabbis of synagogues all
over the world. It is highly advised that one carry out this “Sale of Chametz”
as is customary, especially for those who would like to keep Chametz which
would be wasteful to dispose of in their possession, such as expensive
alcoholic beverages and the like.
The basis for the sale
of Chametz is that Chametz owned by a non-Jew on Pesach does not become
prohibited to benefit from after Pesach, for non-Jews are not commanded with
regards to the prohibitions of Chametz on Pesach at all and they may keep it in
their possession on Pesach. Thus, by selling one’s Chametz and performing
certain transactions prescribed by Halacha, the Chametz is sold to the non-Jew
absolutely.
How is this sale carried
out? Rabbis all over the world meet with a non-Jew on Erev Pesach and explain
to him clearly the contents of the contract which he will be signing on. The non-Jew
then puts down a “down-payment” sometimes amounting to several hundreds of
dollars for the Chametz being sold to him. It is agreed upon that after the
holiday of Pesach, if he wishes he may pay the balance of his debt (which
usually amounts to several millions of dollars based on the value of the
Chametz which he has purchased), at which point he may go and collect all of
the Chametz, wherever it may be. However, if he does not pay the balance, the
Chametz shall return to its original Jewish owners who will then be permitted
to eat it or sell it as they see fit.
Although it is almost
certain that the non-Jew will not come after Pesach and claim the Chametz,
nevertheless, since he has the ability to do so, the sale is valid. Similarly,
Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 448) states: “If Chametz was sold or given as
a gift to a non-Jew before Pesach, although it was sold to a non-Jew who will
certainly not touch it at all, rather, he will safeguard it for him (the Jew)
until after Pesach at which point he will give it back to him, this is
permissible.” The source for this ruling stems from the ruling of the Terumat
Ha’Deshen regarding this matter.
Where the Sold Chametz
Should be Placed
If one sells his Chametz to a non-Jew, one must conceal it in a designated
closet or room and mark the closet/room in a way that is noticeable that it
contains Chametz. By doing so, one will prevent mistaken consumption of these
items during Pesach.
Purchasing Chametz Items
after Pesach
One who is truly G-d-fearing should purchase Chametz items after Pesach only
from G-d-fearing store owners and grocers who have sold their Chametz to a
non-Jew before Pesach via the local rabbinate or any other Kashrut
organization, as is customary.
|
|
|
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״א
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
7:12 | 7:10 | 6:21 | 5:50 | 9:15 | 6:05 | 6:05 | 19/20 Mar | ויקרא |
Q & A on Parashat Vayikra
All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated
תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי “כזית” של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר.
בקערת ליל הסדר מניחים שלוש מצות, וכשמגיעים בסדר ליל פסח ל”יחץ“, לוקח בעל הבית את המצה האמצעית מבין השלוש, ובוצע אותה לשתי חתיכות. ומניח את החלק הקטן בין שתי המצות, ואת החלק הגדול נותן לאחד מבני הבית שישמור אותה ל”אפיקומן”. כמו שיבואר.
נמצא שבעל הבית אוכל שני שיעורי כזית כבר באכילה זו. אחד מן המצה העליונה ואחד מן המצה האמצעית. אבל שאר בני הבית, שאין להם מספיק לאכול שני שעורים ממצות אלו שבידיו של בעל הבית, נותן להם בעל הבית מעט מכל מצה, ומצרף להם ממצות אחרות הנמצאות איתו עד שיגיעו לשיעור כזית אחד. ודי להם לכל הדעות בשיעור כזית אחד בלבד. נמצא כי שאר בני הבית אינם אוכלים באכילה זו אלא כשיעור כזית אחד בלבד. וגם בעל הבית אם מאיזו סיבה לא אכל שיעור של פעמיים כזית, יצא בדיעבד ידי חובתו. ולקוצר הזמן לא נוכל להרחיב את הדיבור ולהסביר את טעמי דין זה.
ויש מחמירים לאכול כ”צפון” כשיעור שני זיתים, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר למצה שהיו אוכלים עם קרבן פסח. נמצא שבעל הבית עד כאן אכל חמישה שיעורי כזית אם הוא מחמיר על עצמו, ואם לאו אינו אוכל אלא שיעור ארבע זיתים. ושאר בני הבית אוכלים ארבע זיתים אם הם מחמירים על עצמם, ואם לאו, אינם אוכלים אלא שיעור של שלשה זיתים.
ולסיכום: ב”מוציא מצה” אוכל בעל הבית שיעור כשני זיתים של מצה. ושאר בני הבית שאינם אוכלים מן המצה של בעל הבית אוכלים כזית אחת. וב”כורך” אוכל כל אחד כזית מצה. ומ”צפון” אוכל כל אחד כזית אחד, ויש מחמירים לאכול שיעור של שני זיתים מצה.
Answer: One is obligated to eat altogether three “Kezayit”s of Matzah during the Pesach Seder. Every Kezayit amounts to approx. 30 grams of Matzah. Nevertheless, there is room for stringency to eat four or even five “Kezayit”s of Matzah, as we shall now explain.
The Order of the Seder Night
The order for the night of Pesach established by the great and holy Rashi, which we have already discussed, is as follows: Kadesh, Urchatz, Karpas, Yachatz, Magid, Rochtza, Motzi, Matzah, Maror, Korech, Shulchan Orech, Tzafun, Barech, Hallel, Nirtzah.
Three Matzot are placed on top of the Seder plate. Upon reaching the part of the Seder entitled, “Yachatz,” the head of the household takes the middle Matzah and splits it into two pieces. He keeps the smaller of the two pieces and the larger of the two pieces is kept for the “Afikomen.”
The First Kezayit
Upon reaching the part of the Seder entitled, “Motzi-Matzah”, the head of the household takes the three Matzot already prepared on the Seder plate. The top and bottom Matzot are whole and the middle Matzah is the one which was broken in half during “Yachatz.” He holds these Matzot in his hands and proceeds to recite the blessing of “Hamotzi Lechem Min Ha’aretz” followed by the blessing of “Al Achilat Matzah.” It is customary that after one recites the blessing of “Hamotzi,” one lets go of the bottom Matzah and continues to recite “Al Achilat Matzah” while holding only the top whole Matzah and the middle split Matzah. The head of the household must then eat a Kezayit of each Matzah.
Thus far, the head of the household will have already eaten two “Kezayit”s during this part of the Seder. However, the other members of the household, who do not have enough to eat two “Kezayit”s from the Matzot of the head of the household should be given a small piece of the head of the household’s Matzah and he will then supplement that with other Matzot that he has until it reaches the amount of a Kezayit. Regarding the members of the household who do not eat a Kezayit from the head of the household’s Matzot, they do not need to be eating two “Kezayit”s; rather, one Kezayit is sufficient according to all opinions. It turns out that the other members of the household (excluding the head of the household) are only eating one Kezayit at this point in the Seder. Even if the head of the household, for whatever reason, did not eat his allotted two “Kezayit”s and has only eaten one Kezayit, he has fulfilled his obligation. Due to time constraints, we will not be able to elaborate on the reasons behind this law any further.
The Second Kezayit
Afterwards, upon reaching the part of the Seder entitled, “Korech,” one takes a Kezayit from the third Matzah on the Seder plate and wraps a Kezayit of Maror in it and then he dips it in Charoset, after which one recites, “Zecher La’Mikdash Ke’Hillel,” and then eats this while leaning on one’s left side. At this point, the head of the household has eaten three “Kezayit”s of Matzah and the rest of the members of the household have eaten only two “Kezayit”s.
The Third Kezayit
Upon reaching the part of the Seder entitled, “Tzafun,” which is after concluding the festive meal, the Matzah hidden under the tablecloth is eaten as the “Afikomen” and another Kezayit must be eaten from this Matzah. (For the other family members, the Seder leader hands out other Matzot in addition to a small piece of the designated “Afikomen” Matzah.) One must be very careful to eat this Matzah while leaning as well, for if one did not, one has not fulfilled one’s obligation and will need to eat another Kezayit of Matzah while leaning. This may very well lead to a point of excessive eating which can also be a cause of not fulfilling this Mitzvah, as we have already explained.
Some act stringently and eat two “Kezayit”s during “Tzafun,” one in commemoration of the Pesach offering and one in commemoration of the Matzah that was eaten with it. At this point, the head of the household will have eaten five “Kezayit”s of Matzah if he acts more stringently, and if not, he will only haven eaten four. The other members of the household will have eaten four “Kezayit”s if they act more stringently, and if they not, they will have only eaten three.
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״א
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:59 | 6:55 | 6:08 | 5:35 | 9:23 | 5:52 | 5:52 | 12/13 Mar | ויקהל–פקודי (החודש)(ש”מ) |
Q & A on Parashat Vayakhel – Pekude
Questions & Answers on:
Vayakhel
Pekude
Answers
All references are to the verses and Rashi’s
commentary, unless otherwise stated.
Vayakhel
Pekude
חודש ניסן
ימי ניסן כולם, הם ימי שמחה
לישראל, בתקופות העבר ההווה והעתיד, כי באחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים
של שנים עשר שבטי ישראל הקריבו את קרבנותיהם לחנוכת המזבח, ולמחרת היום השנים עשר,
כלומר, ביום י”ג בניסן, היה יום אסרו חג שלהם, (יום אסרו חג הוא היום שאחר
החג), ויום י”ד בניסן הוא ערב פסח.
ולאחר מכן החלו שבעת ימי הפסח,
ויום כ”ב בניסן הוא אסרו חג של הפסח, ובניין בית המקדש השלישי, שיבנה במהרה
בימינו, יהיה ביום טוב ראשון של פסח, ועל כן הוא יום שמחה לדורות עולם.
ואף על פי שאסור לעסוק בבניית
בית המקדש ביום טוב, שהרי הבנייה כרוכה בכמה מלאכות האסורות בהחלט בחג, מכל מקום,
בית המקדש השלישי עתיד להיבנות בידי שמים, ודבר זה הוא אפשרי ביום טוב), וכפי
שנאמר, “בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל“, וככתוב, “כימי צאתך
מארץ מצרים אראנו נפלאות”, וחנוכת בית המקדש השלישי תהיה נמשכת שבעה ימים,
ותתקיים רק לאחר שבעת ימי הפסח, משום שאי אפשר לשמוח בחנוכת בית המקדש בימי פסח,
שהרי אין מערבין שמחה בשמחה. (ומטעם זה אסור לעשות שמחת נשואין במועד), נמצא שכל
ימי חודש ניסן מקודשים לימי ששון ושמחה לישראל, ולכן אין ראוי לומר וידוי ותחנון
לפני השם יתברך בימים אלו, ולפיכך
גם לא אומרים “נפילת אפיים” בתפילה כל ימי חודש ניסן.
וכמו כן אין גוזרים על הציבור
תענית בחודש ניסן, אבל נוהגים להתענות אף בחודש ניסן ביום הפקודה לאביו או לאימו.
(כלומר, ביום האזכרה של אביו ואמו, נהגו להתענות לעלוי נשמתם, ותענית זו, אין
לבטלה אפילו בחודש ניסן)
The Month of Nissan
The month of Nissan is a
joyous time for Israel; it has been in the past, it is in the present, and will
continue to be in the future. This is because on the First of Nissan, the
Mishkan (Tabernacle) was erected and the twelve leaders of the Twelve Tribes of
Israel commenced bringing their sacrifices in honor of the inauguration of the
Mizbe’ach (altar). The day following the twelfth day, meaning the Thirteenth of
Nissan, was Isru Chag for them and the Fourteenth of Nissan was already Erev
Pesach.
After this, the seven days of Pesach commenced and the Twenty-Second of Nissan
was Isru Chag. The building of the third Bet HaMikdash, which we pray should be
speedily in our days, will take place on the first day of Pesach, and this is
why this day will be especially joyous forever.
Although one may not build the Bet HaMikdash on Yom Tov, for this building
entails several works that are prohibited on Yom Tov, nevertheless, the third
Bet HaMikdash shall be built by Hashem, and this is indeed permissible on Yom
Tov. It is written, “In Nissan they were redeemed and in Nissan they shall once
again be redeemed in the future,” as the verse states, “As it was in the days
you left Egypt, I shall show them wonders.” The inauguration of the third Bet
HaMikdash shall last for seven days, but will not be able to be celebrated
until after the holiday of Pesach, for two joyous occasions may not be combined
(it is for this reason that one may not get married during the holiday). It
comes out that the entire month of Nissan is dedicated to joy and happiness for
Israel. Thus, it is improper to recite Viduy and Tachanun (supplication
prayers) before Hashem during these days and we therefore do not recite Nefilat
Apayim (Tachanun prayer) during the entire month of Nissan.
Similarly, a fast cannot be decreed upon the public during this month.
Nevertheless, one would customarily fast in honor of his either of his parents’
anniversary of death during this month. (This means that it is customary to
fast on the anniversary of one’s parent’s demise and this fast should not be
pushed off, even if it falls out during the month of Nissan.)
Her current research focuses on Sephardim in the Atlantic World, including the intersection of colonialism and Judaism. She examines themes such as the self-fashioning of communities, identity and the contacts between various communities in the Caribbean. Jessica obtained her PhD in 2009 from Leiden University.
The meeting is today, Sunday 7 March 2021 at 11am LA, 2pm NYC, 7pm London, 8pm Amsterdam and 9pm Jerusalem. Join us on Zoom at: https://us02web.zoom.us/j/81717053464
Ton and David
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״א
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:46 | 6:45 | 5:55 | 5:20 | 9:32 | 5:39 | 5:39 | 5/6 Mar | כי תשא (פרה) |
Q & A on Parashat Ki Tisa
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
בהלכות
הקודמות
הזכרנו
שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו.
והנה
דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול
רבי עובדיה יוסף זצ”ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג
הפסח.
כל
כלי, דרך ההכשר שלו היא כפי דרך השימוש בו, משום שכלל יש בידינו “כבולעו כך
פולטו” ולפיכך כלי שדרך השימוש בו היא על ידי בישול, כגון סיר בישול,
דרך
ההכשר שלו היא כתשמישו, והיינו להגעילו, כלומר לטובלו, בתוך כלי עם מים רותחים.
וצריך שיהיו המים רותחים בכלי ראשון, (כלומר, יש להגעיל את הכלי במים רותחים
שנמצאין בכלי הראשון שבו הם רתחו, אבל אין להגעיל את הכלי בתוך מים רותחים ששפכו
אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא כלי שני,
ואין המים שבכלי שני רותחים דיים בכדי לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמטבילים
בתוכו.) ולכן סכינים וכפות וכיוצא בזה, אפשר להגעילם על ידי שיטבלם בתוך מים רותחים
שבקומקום החשמלי, על ידי שיטביל תחילה צד אחד של הסכין ולאחר מכן את צידו השני.
(ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה).
קודם
ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה.
שפודים
ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו
ניצוצות ניתזין מהם, דהיינו עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב”סיר פלא”
שאופים
בו עוגה חמץ על גבי הכיריים במשך כל ימות השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי
“ליבון חמור” דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל
הדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית ולכן בהכרח יש לקנות סיר חדש. אבל סיר שהשתמשו בו רק
לבישול, יש לו הכשר כאמור על ידי הגעלה ברותחין.
החצובה,
שהיא
הברזל המונח סמוך לאש על גבי הכיריים, יש לנקותה ולהגעילה ברותחין.
ואם
עירה עליה (שפך עליה) מים רותחים מכלי ראשון, הוכשרה בכך. ומותר להשתמש בה בפסח.
ובהלכה
הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.
In
the previous
Halacha, we have explained
that one should not use Chametz vessels on Pesach since they have Chametz
flavor absorbed in them. Since the laws of koshering vessels for Pesach are
difficult both from a halachic and a practical
perspective, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l
has arranged these laws for us in a clear and concise manner in his lectures as
well as in his works.
A vessel is koshered in the same manner it is generally used, for we have a
rule, “The same way it absorbs is the same way it releases.” Therefore, any
vessel which is used for cooking, such as a pot, the method of koshering it is
the same way it is used, i.e. a process called “Hag’ala” which is immersing it
in a pot of boiling water. The boiling water must be in “Keli Rishon” (meaning
that the vessel must be immersed into boiling water which is in the original
vessel where the water was boiled in and is still on the flame; however, one
should not perform Hag’ala in a vessel which the water was not originally
boiled in and was merely poured into from the original vessel which was on the
fire, for this vessel is not considered a “Keli Rishon” and is merely a “Keli
Sheni.” The water in a “Keli Sheni” is not considered boiling enough to cause
the vessel immersed into it to release its Chametz flavor). Thus, knives,
spoons, and the like can be koshered by immersing them into water boiled in a
pot on the flame or an electric kettle by first immersing one end of the knife
followed by the other end. (If the handle of the knife is made of wood, it
cannot be koshered through Hag’ala.)
Before performing Hag’ala, one must clean the vessel thoroughly and make sure
no residue or rust remains.
Skewers and spits which are used with fire but without liquids must be torched
with fire until sparks emerge, i.e. when the metal turns red. The same applies
to a “Wonder Pot” which is used to bake Chametz cakes throughout the year which
can only be koshered by torching it with fire until the metal turns red-hot.
Usually, this is not practical with regards to pots and one must therefore
purchase new pots for Pesach. Nevertheless, a pot which was used only for
cooking Chametz throughout the year can be koshered with Hag’ala as we have
explained.
The grate, which is the square or round metal piece which the pots and pans sit
on the stovetop during cooking, should be koshered by cleaning it well and
immersing it into boiling water in a Keli Rishon. However, if one pours boiling
water from a Keli Rishon onto it, it is nevertheless koshered and is then
permissible for use on Pesach.
In the next Halacha, we shall, G-d-willing, discuss this
matter further.
דיני
הכשר כלים לפסח (המשך)
ביארנו,
שיש
להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, דהיינו כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או
כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו.
צלחות
וקערות, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש,
דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מתוך סיר אחר, (שאותו סיר
הוא היה הכלי הראשון שרתחו בו המים) הכשרן הוא כדרך שימושן, דהיינו על ידי שיערו (מלשון עירוי
– שפיכה) עליהם מים רותחים מכלי ראשון (למשל, מתוך הקומקום החשמלי שבו רתחו המים),
וכל שכן שניתן להכשירם על ידי הגעלה ממש, דהיינו להטבילן בתוך מים רותחים בכלי
הראשון שהם רותחים בו.
מחבת,
שמטגנים
בו מאכלי חמץ בשמן, נחלקו בו הפוסקים אם דינו כדין סיר שמבשלין בו תבשילים של חמץ
שדי לו בהגעלה, או שמא מכיון שאין בו נוזלים כל כך, דינו כדין שיפודים שצריכים
ליבון על ידי אש. ומנהג הספרדים הוא שדי למחבת בהגעלה, ואילו למנהג האשכנזים יש
להצריך ליבון באש למחבת. וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ”ל, שאף
למנהג האשכנזים אין להצריך שהמחבת תרתח על ידי אש עד שהיא תאדים אלא די בליבון קל,
דהיינו שהמחבת תתחמם עד שאם ישימו עליה קש הוא ישרף.
כל
כלי שלא השתמשו בו ברותחין, כגון כלי כסף, וכן המקרר והמקפיא וכדומה, אינם צריכים
שום הכשר, ודי להם בניקוי היטב בלבד.
כלי
חרס אין להם שום הכשר כלל ואף אם ילבנם היטב באש, לעולם הם עומדים באיסורם. וכלי
זכוכית, אינם צריכים הכשר כלל ולדעת מרן השלחן ערוך די להם בשטיפה כהוגן, אך מנהג
האשכנזים להחמיר בזה. וכבר הזכרנו מחלוקת זו בהלכות בשר וחלב. כלי פורצליין, אף
למנהג הספרדים, דינם ככלי חרס ולא מועיל להם שום הכשר.
יש
להשתדל ככל האפשר שהכלים יוגעלו לאחר שיעברו עליהם עשרים וארבע שעות בלי שימוש.
ומותר להגעיל כלי חלב וכלי בשר בזה אחר זה, בתוך כלי
גדול.
We
have explained that on Pesach one must use vessels and dishes
that have not absorbed Chametz, meaning either new vessels (or vessels
designated specially for Pesach use) or vessels that have been koshered for
Pesach. Usually, the way to kosher a vessel is in the same manner it is
normally used.
Regarding plates and bowls that hot foods are placed in but are not used as a
real “Keli Rishon” (i.e. a vessel with boiling hot liquid directly on the fire
or heat source), meaning that when food is placed in them, it is usually dished
out of another pot (and this pot was the “Keli Rishon” where the water was
actually boiled), their koshering process is in the way it is used, i.e.
through pouring boiling water on them from a “Keli Rishon” (for instance, from
an electric kettle that water was boiled in). Certainly, these items may be
koshered through “Hag’ala,” meaning immersing them into boiling water in a
“Keli Rishon” where the water was boiled.
Regarding pans that are used to fry Chametz foods in oil, the is a disagreement
in the Poskim whether it can be halachically considered like a pot that Chametz
foods are cooked in and Hag’ala will be sufficient or since not much liquid is
used to fry foods in it, it should have the halachic
status of skewers which require “Libun,” torching with fire. The custom of
Sephardic Jewry is that Hag’ala is sufficient for frying pans, while the
Ashkenazim customarily require Libun with fire for these pans. Maran Rabbeinu
Ovadia Yosef zt”l
writes that even according to the Ashkenazi custom, it is not necessary to fire
up the pan to such a degree that it turns red-hot; rather, a light Libun, i.e.
that it becomes hot enough from the fire that if a straw would come in contact
with the pan it would burn, is sufficient.
Any vessels not used with hot foods or liquids, such as silver goblets,
refrigerators, and freezers, do not require any koshering and a thorough
cleaning is sufficient.
Vessels made of pottery are unable to be koshered; even if they were to be
torched with fire very well, they would remain in their forbidden state.
According to Maran Ha’Shulchan Aruch, glass vessels need no koshering and
washing it well will be sufficient. However, Ashkenazim customarily act
stringently regarding glass vessels. Even according to the custom of the
Sephardim, porcelain vessels are treated as pottery and cannot be koshered.
It is preferable, wherever possible, to perform Hag’ala on vessels needing koshering
only after they have not been used for twenty-four hours. It is permissible to
perform Hag’ala on meat and dairy vessels one after another when the Hag’ala is
being done in a large pot.