Announcements

***

Parashat Shekalim

When the Holy Temple stood in Jerusalem, each Jew contributed an annual half-shekel to the Temple.

The funds raised were primarily used to purchase cattle for the communal sacrifices. The leftover monies were used for a variety of communal purposes, including providing salaries for the judges and maintenance of the Temple, its vessels, and the city walls.

This annual tax, known as the machatzit hashekel, was due on the 1st of Nissan. One month earlier, on the 1st of Adar, the courts began posting reminders about this Biblical obligation. In commemoration, the Shekalim is the first of four readings added during or immediately before the month of AdarTorah reading of the Shabbat that falls on or before Adar is supplemented with the verses (Exodus 30:11-16) that relate G‑d’s commandment to Moses regarding the first giving of the half-shekel.

The Shekalim haftarah (II Kings 11:17-12:17) continues on the same theme, discussing the efforts of King Jehoash (9th century BCE) to earmark communal funds for the upkeep of the first Holy Temple.

(We too give a commemorative half shekel to charity—on the Fast of Esther.)

"Parshat Shekalim" is the first of four special readings added during or immediately before the month of Adar (the other three being Zachor, Parah and Hachodesh).

The Shekalim reading is also related to the upcoming holiday of Purim. According to the Talmud, Haman’s decree was averted in merit of the mitzvah of machatzit hashekel.

Haftara

II Kings 11:17-12:17.

The Parshat Shekalim Torah reading discusses the annual obligation for every Jew to give half a shekel to the Temple coffers. The haftorah discusses the efforts of King Jehoash (9th century BCE) to earmark these communal funds for the upkeep of the first Holy Temple.

Background for this haftorah: Because of an alliance with the Northern Kingdom of Israel, idol worship had become rampant in the erstwhile righteous Davidic dynasty-controlled Southern Kingdom. When the king of the Southern Kingdom, Ahaziah, was killed, his mother Athaliah murdered the remainder of the royal family and seized the throne. During her brief reign, she actively promoted idolatry. Unbeknownst to her, one of Ahaziah’s sons, a small baby, was hidden and survived. When he became seven years of age, Jehoiada the High Priest led a successful revolt against Athaliah, and installed the child king, Jehoash, as the new King of Judea.

The haftorah begins with the new king renewing the people’s covenant with G-d. They destroyed all the pagan altars and statues and appointed officers to oversee the Holy Temple. Jehoash then instructed the priests regarding all the funds that were donated to the Temple. According to his plan, all the funds would be appropriated by the priests. In return, the priests would pay for the regular maintenance of the Temple. In the 23rd year of Jehoash’s reign, the priests neglected to properly maintain the Temple. Jehoash then ordered that all monies should be placed in a special box that was placed near the Temple altar, and these funds were given directly to the workers and craftsmen who maintained the Temple

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Service From 10am Every Shabbat morning

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Mishpatim

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. In what context is a mezuza mentioned in this week’s parsha?
   21:6 – If a Hebrew slave desires to remain enslaved, his owner brings him "to the doorpost mezuza" to pierce his ear.
2. What special mitzvah does the Torah give to the master of a Hebrew maidservant?
   21:8,9 – To marry her.
3. What is the penalty for wounding one’s father or mother?
   21:15 – Death by strangulation.
4. A intentionally hits B. As a result, B is close to death. Besides any monetary payments, what happens to A?
   21:19 – He is put in jail until B recovers or dies.
5. What is the penalty for someone who tries to murder a particular person, but accidentally kills another person instead? Give two opinions.
   21:23 –
   (a) The murderer deserves the death penalty.
   (b) The murderer is exempt from death but must compensate the heirs of his victim.
6. A slave goes free if his master knocks out one of the slave’s teeth. What teeth do not qualify for this rule and why?
   21:26 – Baby teeth, which grow back.
7. An ox gores another ox. What is the maximum the owner of the damaging ox must pay, provided his animal had gored no more than twice previously?
   21:35 – The full value of his own animal.
8. From where in this week’s parsha can the importance of work be demonstrated?
   21:37 – From the "five-times" penalty for stealing an ox and slaughtering it. This fine is seen as punishment for preventing the owner from plowing with his ox.
9. What is meant by the words "If the sun shone on him"?
   22:2 – If it’s as clear as the sun that the thief has no intent to kill.
10. A person is given an object for safe-keeping. Later, he swears it was stolen. Witnesses come and say that in fact he is the one who stole it. How much must he pay?
    22:8 – Double value of the object.
11. A person borrows his employee’s car. The car is struck by lightning. How much must he pay?
    22:14 – Nothing
12. Why is lending money at interest called "biting"?
    22:24 – Interest is like a snake bite. Just as the poison is not noticed at first but soon overwhelms the person, so too interest is barely noticeable until it accumulates to an overwhelming sum.
13. Non-kosher meat, "treifa," is preferentially fed to dogs. Why?
    22:30 – As "reward" for their silence during the plague of the first-born.
14. Which verse forbids listening to slander?
    23:1 – Targum Onkelos translates "Don’t bear a false report" as "Don’t receive a false report".
15. What constitutes a majority-ruling in a capital case?
    23:2 – A simple majority is needed for an acquittal. A majority of two is needed for a ruling of guilty.
16. How is Shavuot referred to in this week’s parsha?
    23:16 – Chag Hakatzir

Announcements

Mazal Tov

(1)

to

Rabbi & Mrs. Namir Cohen

on the engagement of their daughter

Rivka Beracha

to

Moshe Chaim Levy

May they be zoche to build a

Bayit Ne’eman BeYisrael

(2)

Mazal Tov

to

R’Mordechi & Sharon Benady

on the engagement of their daughter

Aviva

to

Shuli Davidson

London

May they be zoche to build a

Bayit Ne’eman BeYisrael

Special Mazal Tov

to our dear friends

Mr & Mrs Salem

&

to families Benady & Salem

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Beshalach

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. What percentage of the Jewish People died during the plague of darkness?
   13:18 – Eighty percent (four-fifths).
2. Why did the oath that Yosef administered to his brothers apply to Moshe’s generation?
   13:19 – Yosef made his brothers swear that they would make their children swear.
3. Why did the Egyptians want to pursue the Jewish People?
   14:5 – To regain their wealth.
4. Where did the Egyptians get animals to pull their chariots?
   14:7 – From those Egyptians who feared the word of G-d and kept their animals inside during the plagues.
5. What does it mean that the Jewish People "took hold of their fathers’ craft" (tafsu umnut avotam )?
   14:10 – They cried out to G-d.
6. How did G-d cause the wheels of the Egyptian chariots to fall off?
   14:25 – He melted them with fire.
7. Why were the dead Egyptians cast out of the sea?
   14:30 – So that the Jewish People would see the destruction of the Egyptians and be assured of no further pursuit.
8. To what future time is the verse hinting when it uses the future tense of "Then Moshe and Bnei Yisrael will sing"?
   15:1 – Resurrection of the dead during the time of mashiach .
9. Why are the Egyptians compared to stone, lead, and straw?
   15:5 – The wickedest ones floated like straw, dying slowly. The average ones suffered less, sinking like stone. Those still more righteous sunk like lead, dying immediately.
10. The princes of Edom and Moav had nothing to fear from the Jewish People. Why, then, were they "confused and gripped with trembling"?
    15:14 – They felt horrible seeing Israel in a state of glory.
11. Moshe foretold that he would not enter the Land of Israel. Which word in the parsha indicates this?
    15:17 – "T’vi-aimo …" — "Bring them" (and not "bring us").
12. Why is Miriam referred to as "Aharon’s sister" and not as "Moshe’s sister"?
    15:20 – Aharon put himself at risk for her when she was struck with tzara’at . (See Bamidbar 12:12 )
13. The Jewish women trusted that G-d would grant the Jewish People a miraculous victory over the Egyptians. How do we see this?
    15:20 – They brought musical instruments with them in preparation for the miraculous victory celebration.
14. Which sections of the Torah did the Jewish People receive at Marah?
    15:25 – Shabbat, Red Heifer, Judicial Laws.
15. When did Bnei Yisrael run out of food?
    16:1 – 15th of Iyar.
16. What lesson in derech eretz concerning the eating of meat is taught in this week’s Parsha?
    16:8 – One should not eat meat to the point of satiety.
17. How did non-Jews experience the taste of the manna?
    16:21 – The sun melted whatever manna remained in the fields. This flowed into streams from which animals drank. Whoever ate these animals tasted manna.
18. The Prophet Yirmiyahu showed the Jewish People a jar of manna prepared in the time of Moshe. Why?
    16:32 – The people claimed they couldn’t study Torah because they were too busy earning a livelihood. Yirmiyahu showed them the manna saying: "If you study Torah, G-d will provide for you just as he provided for your ancestors in the desert."
19. Which verse in this week’s parsha alludes to the plague of blood?
    17:5 – "And your staff with which you smote the river…."
20. Why did Moshe’s hands become heavy during the war against Amalek?
    17:12 – Because he was remiss in his duty, since he, not Yehoshua, should have led the battle.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

בשנה שעברה, דיברנו בענין המובא כאן, וכעת נרחיב עוד את הענין.

שבת שירה

בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים שצמחו באילנות בים סוף, והצפורים הצטרפו לשירת בני ישראל. ומנהג זה הובא בדברי הפוסקים המפורסמים.

איסור האכלת בעלי חיים של הפקר בשבת

והנה על פי פשטם של דברים, נראה כי על פי ההלכה אין לנהוג כן, שכן אסור לאדם להאכיל בשבת ‏בעלי חיים שאין האכלתן מוטלת עליו. ולפיכך, צפורי בר, ושאר חיות הבר, שאין אנו אחראים על מזונותיהם, אסור להאכילן בשבת. ‏ועל כן כתב המגן אברהם, שמנהג זה לתת חטים לפני העופות בשבת שירה, הוא מנהג בטעות, ויש לבטלו. והביא דבריו להלכה במשנה ברורה (סימן שכד ס"ק לא). וכן הזהרנו על כך בשנים קודמות ב"הלכה יומית".

ולפיכך כתבנו, שהרוצה להחזיק במנהג זה בכל זאת, רשאי לעשות כן על ידי הנחת צלוחית זרעונים מערב ‏שבת (לפני כניסת השבת) על אדן החלון וכדומה‏, והצפורים לבטח יגיעו בבוקר יום השבת ‏לאכול מן הזרעונים, ובכך אין איסור כלל לכל הדעות.

הסיבה שיש להקל בזה במקום מנהג

אולם למעשה, כתב מרן רבינו הגדול שליט"א, בספרו לוית חן (וכן כתב בזה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת ח"ג עמוד כד, ובחלק ד עמוד ער והלאה), שרבים מרבותינו האחרונים העירו על דברי המגן אברהם, שמכיון שנהגו במנהג זה לשם מצוה, מותר לנהוג בו לכתחילה בשבת שירה. והביא שכן כתב בספר תוספת שבת. והאריך קצת בטעמי הדברים.

ועוד הביא דברי הרב בעל ספר "אור פני משה", שכתב שטעם המנהג הוא, משום שבזמן שבית המקדש היה קיים, היתה מצויה שם (בבית המקדש) צנצנת המן, (צנצנת עם מעט מן שירד במדבר להאכיל את בני ישראל), וטעם הדבר היה בכדי שבכל זמן שיראו בני ישראל את אותה הצנצנת, יבאו לידי מדת הבטחון בה’, שהוא זן ומפרנס את כל בריותיו, כמו שזן את אבותינו במדבר. ועל כן בזמן הזה, שאין לנו את אותה הצנצנת, כיון שנגנזה בסמוך לחורבן, נוהגים להניח זרעונים לצפורים בשבת שירה, שאנו קוראים בה את פרשת המן, בכדי להראות, שכשם שהצפורים מוצאות את מזונותיהן בלי עמל וטורח, כי הקדוש ברוך הוא דואג להן, כמו כן ישראל הנמשלים לצפורים, אם יפנו את עצמם לעסוק בתורה ובמצוות ויבטחו בה’ יתברך, הוא יזמין להם פרנסתם בנחת ובשלוה.

ועוד הביא טעמים נוספים למנהג זה. וסיים לאור דברי האחרונים הללו, שלמעשה הנוהגים להניח זרעונים לפני הצפורים, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל.

האכלת כלבים של הפקר בשבת
עוד הביא מרן הרב שליט"א, מדברי רבינו המאירי ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, לענין האכלת כלב בשבת (והכוונה היא לכלב שאינו שייך לשום אדם, כי אם הוא שייך לו בודאי שעליו להאכילו גם בשבת), שמותר להאכילו בשבת, משום שבהאכלת כלבים יש קצת מצוה, כמו שאמרו בגמרא במסכת שבת (קנה:), שהקפידה התורה על כך שלכלבים יהיה אוכל, שנאמר לענין בשר נבלה, "לכלב תשליכון אותו". ולכן נחשב הדבר כאילו מזונותיו של הכלב מוטלים עלינו, ומצוה לתת לפניו אוכל בשבת. וכן פסק המגן אברהם. (אף על פי שבסתם חיות של הפקר החמיר אפילו בשבת שירה, כמו שכתבנו).

האכלת בעל חיים שאינו מוצא את מזונותיו בשבת

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף עוד, שאם רואה אדם בשבת בעל חיים שאין לו מה לאכול, מותר לתת לפניו אוכל בשבת, הואיל ונאמר "ורחמיו על כל מעשיו", ואפילו אם לא עלינו מוטל להאכיל את אותו בעל חיים, מכל מקום אם הוא רעב ואינו מוצא מזון ממקור אחר, מותר לתת לפניו אוכל בשבת.

ולסיכום: אין להאכיל בשבת בעלי חיים שמזונותיהם אינם מוטלים עלינו. כגון עופות וחיות בר. ולכן אין להאכיל צפורי בר בשבת. ולפיכך יש מחמירים שלא להניח זרעונים בשבת שירה לפני הצפורים שיבאו לאכול. אולם הנוהגים להקל בדבר בשבת זו, שקוראים בה פרשת המן ושירת הים, ומכונים במעשיהם לשם שמים, יש להם על מה שיסמוכו. וכמו כן מותר להאכיל בשבת כלב, אפילו שאינו שלו

Placing Seeds in front of Birds on Shabbat Shira

Last year, we have discussed the topic in this Halacha. We shall now revisit it and deal with this matter further.

Shabbat Shira
Some have the custom on the Shabbat of this week, which is called Shabbat Shira, to place food, seeds, wheat kernels, and the like in front of birds as a remembrance of what is written in the Midrash that the children of the Jewish nation fed seeds that grew from the trees inside the Red Sea to birds and these birds joined in Israel’s song of praise to Hashem. This custom is quoted in the works of the famous Poskim.

The Prohibition to Feed Ownerless Animals on Shabbat
At first glance, it would seem as though this custom is halachically unacceptable, for one may not feed any animal which he is not responsible to feed on Shabbat. It is thus prohibited for one to feed wild birds or animals, which are not his responsibility to feed, on Shabbat. Therefore, the Magen Avraham writes that this custom to feed birds wheat kernels on Shabbat Shira is a mistake and should be nullified. The Mishnah Berura (Chapter 324, Subchapter 31) rules accordingly. We at “Halacha Yomit” have raised this point during past years.

One who nevertheless would like to follow this custom may do so by leaving a plate of seeds on the windowsill or anywhere else from before Shabbat and birds will almost surely arrive on Shabbat morning to partake of these seeds. In this way, there is no prohibition according to all opinions.

The Reason for Leniency when there is a Custom to do so
However, Maran Shlit”a writes in his Sefer Livyat Chen (as well as in his Chazon Ovadia Hilchot Shabbat Part 3 which will, G-d willing, soon be published) that the bottom line of this Halacha is that many of the great Acharonim question the words of the Magen Avraham and write that since this custom was enacted as a Mitzvah, one may indeed follow this custom on Shabbat Shira. The Sefer Tosefet Shabbat rules similarly.

Maran Shlit”a also brings the words of the author of the Sefer “Ohr Penei Moshe” who writes that the source for this custom is that in the times that the Bet HaMikdash (Holy Temple) still existed, there was a container of “Manna” (a container which contained a small amount of the Manna which the Jewish nation ate in the desert) was placed in the Bet HaMikdash in order to bring the Jewish people to a high level of trust in Hashem that He feeds and sustains all of His creations just as He sustained our forefathers in the desert, every time they would see this container. Therefore, nowadays when this container is no longer accessible, for it was hidden shortly before the destruction of the Temple, it is customary to place seeds outside for birds to eat on Shabbat Shira, for on this Shabbat we read the Torah portion dealing with the “Manna”; this comes to show that just as birds find their food without toil and burden for Hashem cares for them, so too, if the Jewish people, who are compared to a bird, occupy themselves diligently with Torah and Mitzvot and trust in Hashem Yitbarach, Hashem will provide them with sustenance in an easy and peaceful way.

Maran Shlit”a brings several additional sources for this custom and ends off by saying that based on the words of these Acharonim, those who customarily place seeds outside for birds to eat (even on Shabbat) have on whom to rely.

Feeding Ownerless Dogs on Shabbat
Maran Harav Shlit”a continues to quote the words of the Meiri and other great Poskim who write regarding feeding a dog on Shabbat (this refers to a dog which does not belong to anyone, for if it does, the owner is certainly obligated to feed it on Shabbat) that one may feed it on Shabbat, for by doing so, one somewhat fulfills a Mitzvah as the Gemara says in Masechet Shabbat (155b) that the Torah made certain that dogs should have food, as the verse states regarding meat that was not slaughtered properly, “To the dog shall you throw it.” Thus, it is considered as though we are responsible for the dog’s sustenance and it is a Mitzvah to place food before it on Shabbat. The Magen Avraham rules likewise (although he rules stringently regarding feeding other ownerless animals even on Shabbat Shira, as we have written).

Feeding Animals that Cannot Obtain Food on Shabbat
Hagaon Harav Shlomo Zalman Auerbachzt”ladds that if one sees an animal on Shabbat that has nothing to eat, one may place food before it on Shabbat as the verse states, “And His mercy is on all of his creations.” Although one may not be responsible to feed this animal, nevertheless, if the animal is hungry and cannot find food anywhere else, one may feed it on Shabbat.

Summary: One may not feed wild animals or fowl that he is not responsible to feed on Shabbat. Thus, one may not feed undomesticated birds on Shabbat. Based on this, there are those who are stringent not to place seeds outside for birds to eat on Shabbat Shira. However, those who are lenient regarding this matter on this Shabbat, the day on which the Torah portions of the “Manna” and the splitting of the sea are read, and do this for the sake Heaven have on whom to rely. Similarly, one may feed a dog on Shabbat even if it is not his

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

חודש טוב ומבורך

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Bo

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. What was Pharaoh’s excuse for not releasing the Jewish children?
   10:11 – Since children don’t bring sacrifices there was no need for them to go.
2. How did the locusts in the time of Moshe differ from those in the days of Yoel?
   10:14 – The plague brought by Moshe was composed of one species of locust, whereas the plague in the days of Yoel was composed of many species.
3. How did the first three days of darkness differ from the last three?
   10:22 – During the first three days the Egyptians couldn’t see. During the last three days they couldn’t move.
4. When the Jews asked the Egyptians for gold and silver vessels, the Egyptians were unable to deny ownership of such vessels. Why?
   10:22 – During the plague of darkness the Jews could see and they searched for and found the Egyptians’ vessels.
5. Makat bechorot took place at exactly midnight. Why did Moshe say it would take place at approximately midnight?
   11:4 – If Moshe said the plague would begin exactly at midnight, the Egyptians might miscalculate and accuse Moshe of being a fake.
6. Why did the first-born of the animals die?
   11:5 – Because the Egyptians worshiped them as gods, and when G-dpunishes a nation He also punishes its gods.
7. How did Moshe show respect to Pharaoh when he warned him about the aftermath of the plague of the first-born?
   11:8 – Moshe warned that "All these servants of yours will come down to me" when, in fact, it was Pharaoh himself who actually came running to Moshe.
8. G-d told Moshe "so that My wonders will be multiplied" (11:9 ). What three wonders was G-d referring to?
   11:9 – The plague of the first-born, the splitting of the sea, the drowning of the Egyptian soldiers.
9. Why did G-d command the mitzvah of Rosh Chodesh to Aharon, and not only to Moshe?
   12:1 – As reward for his efforts in bringing about the plagues.
10. Up to what age is an animal fit to be a Pesach offering?
    12:5 – One year.
11. Prior to the Exodus from Egypt, what two mitzvot involving blood did G-dgive to the Jewish People?
    12:6 – Circumcision and Korban Pesach.
    
12. Rashi gives two explanations of the word "Pasachti ." What are they?
    12:13 – "I had mercy" and "I skipped."
13. Why were the Jews told to stay indoors during makat bechorot?
    12:22 – Since it was a night of destruction, it was not safe for anyone to leave the protected premises of his home.
14. What was Pharaoh screaming as he ran from door to door the night of makat bechorot ?
    12:31 – "Where does Moshe live? Where does Aharon live?"
15. Why did Pharaoh ask Moshe to bless him?
    12:32 – So he wouldn’t die, for he himself was a first-born.
16. Why did the Jewish People carry their matzah on their shoulders rather than have their animals carry it?
    12:34 – Because the commandment of matzah was dear to them.
17. Who comprised the erev rav (mixed multitude)?
    12:38 – People from other nations who became converts.
18. What three historical events occurred on the 15th of Nissan, prior to the event of the Exodus from Egypt?
    12:41 – The angels came to promise that Sarah would have a son, Yitzchak was born, and the exile of the "covenant between the parts" was decreed.
19. What is the source of the "milk and honey" found in Eretz Yisrael ?
    13:5 – Goat milk, date and fig honey.
20. The only non-kosher animal whose first-born is redeemed is the donkey. What did the donkeys do to "earn" this distinction?
    13:13 – They helped the Jews by carrying silver and gold out of Egypt.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

שכח לומר יעלה ויבוא, ועבר זמן התפלה

שאלה: מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת העמידה של שחרית של ראש חודש, ונזכר בכך רק לאחר שעבר כבר זמן התפלה, מה עליו לעשות? ומה דין אשה שהתפללה ושכחה להזכיר יעלה ויבוא?

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שהתפלל תפלת העמידה של שחרית או של מנחה של ראש חודש, ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבוא", ונזכר בכך לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכפי שנתבאר.

תזכורת – דין "תפלת התשלומין"
ועתה לנדון השאלה שלנו, עלינו להזכיר, כי מי ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, כגון שלא התפלל שחרית, ונזכר בכך לאחר שעבר זמן אותה התפלה, הרי הדין הוא, שעליו להתפלל לאחר מכן פעמיים. ולדוגמא, מי ששכח להתפלל תפלת שחרית, ועבר זמן התפלה, עליו לחזור ולהפלל פעמיים תפלת מנחה, הפעם הראשונה לשם תפלת מנחה, והפעם השנייה לשם "תפלת תשלומין".

תשלומין למי ששכח יעלה ויבוא
וכן הדין לגבי מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא בתפלת העמידה, ונזכר לאחר שעבר זמן תפלת שחרית (כלומר, עבר זמן חצות היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך בשעה שתים עשרה וארבעים וחמש דקות), הרי דינו של אדם זה, הוא שווה לדין אדם ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, ועבר זמן אותה התפלה, שעליו להתפלל את התפלה הבאה אחריה, ובסמוך לה להתפלל "תפלת התשלומין".

וכגון במקרה שלנו, שעבר זמן תפלת שחרית, ושכח להזכיר יעלה ויבא, עליו להתפלל תפלת תשלומין של שחרית, אחרי תפלת המנחה. ולכן מיד אחרי תפלת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפלת שמונה עשרה לשם תשלומין על תפלת שחרית שלא התפלל.

שכח "יעלה ויבוא", ושכח לגמרי להתפלל מוסף
אולם אם אדם זה טעה בכפליים, שאם לא די בכך ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בשחרית, הרי ששכח גם להתפלל תפלת מוסף, מכיון שלא הלך לבית הכנסת, ופרח מזכרונו כל ענין ראש חודש, ולא נזכר בכך אלא כאשר עבר זמן התפלה. הרי שעליו להתפלל ראשית כל תפלת "מנחה", ואחריה יתפלל "תשלומין" של שחרית, ואחר כך יתפלל תפלת מוסף. וטעם הדבר, כי תפלת מוסף, זמנה כל היום (כלומר, מותר להתפלל מוסף אפילו אחרי חצות היום, עד שקיעת החמה), אולם אי אפשר להתפלל מוסף לפני שחרית, מפני שתפלת שחרית קודמת לה. ושחרית אינו יכול להתפלל כי עבר זמנה. לכן, יתפלל מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף.

אשה ששכחה יעלה ויבוא
אשה ששכחה לומר יעלה ויבוא, דינה שווה לדין האיש, שחייבת לחזור ולהתפלל שנית, עם כל פרטי הדינים האמורים לעיל.

ולסיכום: השוכח להזכיר בתפלת ראש חודש "יעלה ויבא", חייב לחזור ולהתפלל את תפלת העמידה שנית.

ואם נזכר רק אחרי חצות היום, עליו להתפלל מנחה, ואחרי תפלת מנחה יתפלל שוב תפלת העמידה כתשלומין על תפלת שחרית. ואם לא התפלל גם מוסף, ועבר זמן חצות היום, יתפלל מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף. ודין האשה שווה לדין האיש בכל פרטי הדינים הללו.

If One Forgets to Recite "Ya’aleh Ve’Yavo" and the Time for Prayer Has Passed

Question: If one forgets to mention "Ya’aleh Ve’Yavo" in the Shacharit prayer of Rosh Chodesh and remembers only after the time for prayer has passed, what should one do? Additionally, what is the law regarding a woman who has forgotten to insert "Ya’aleh Ve’Yavo" into her Rosh Chodesh prayer?

Answer: In the previous Halacha we have discussed that if one recites the Amidah of the Shacharit or Mincha prayer on Rosh Chodesh, forgets to add "Ya’aleh Ve’Yavo", and remembers only after having concluded one’s Amidah prayer, one must repeat the Amidah a second time.

A Brief Overview of the Laws of a "Reimbursed" Prayer
Regarding our question, if one completely forgets to pray any given prayer, for instance, if one has not prayed Shacharit, and the time for that prayer has passed, one must recite the next prayer of the day twice. For example, if one forgets to pray Shacharit and the time for Shacharit prayers has already passed, one must then pray Mincha twice: the first time corresponding to the Mincha prayer and the second acting as a "reimbursed" prayer for the Shacharit one missed.

A "Reimbursed" Prayer for One Who Forgets "Ya’aleh Ve’Yavo"
The above law applies to one who forgets to add "Ya’aleh Ve’Yavo" in the Amidah prayer and remembers only after the time for praying Shacharit has already passed (which is passed halachic midday, at this time of year at approximately 12:45 PM in Israel and 1:00 PM in New York). The law in such a scenario will be equal to the law of one who has completely forgotten to pray any given prayer and the time for that prayer passes in which case one will have to recite the following prayer of the day and immediately afterwards recite a "reimbursement" prayer.

Thus, in our situation where one has forgotten to insert "Ya’aleh Ve’Yavo" and the time for Shacharit has passed, one must recite a "reimbursement" prayer for the Shacharit one has not prayed adequately immediately after reciting the Amidah prayer of Mincha.

One Who Forgets to Mention "Ya’aleh Ve’Yavo" and Completely Forgets to Pray Mussaf
Nevertheless, if one makes a double error, i.e. not only did one forget to insert "Ya’aleh Ve’Yavo" in Shacharit but one has also forgotten to pray Mussaf (seemingly because one did not attend the synagogue and it has completely slipped his mind that the day is Rosh Chodesh) and only remembers after the time for prayer has passed, one must first pray Mincha after which one recites a "reimbursement" prayer for Shacharit and only then should one pray Mussaf. The reason for this is because the time for the Mussaf prayer spans the entire day (i.e. one may pray Mussaf even after halachic midday until sunset), however, one cannot pray Mussaf before praying Shacharit, for Shacharit precedes Mussaf and one cannot pray Shacharit, for the time for Shacharit has already passed. Thus, one must first pray Mincha, then recite a "reimbursement" prayer for the inadequate Shacharit, and only then may one pray Mussaf.

A Woman Who Forgets to Add "Ya’aleh Ve’Yavo"
The laws of a woman who forgets to insert "Ya’aleh Ve’Yavo" in her Amidah prayer of Rosh Chodesh are equal to the laws of a man and she must repeat the Amidah based on all of the detailed laws mentioned above and in the previous Halacha.

Summary: One who forgets to insert "Ya’aleh Ve’Yavo" in a Rosh Chodesh prayer must repeat the Amidah once again.

If one remembers only after halachic midday, one must pray Mincha and immediately thereafter recite another Amidah as a "reimbursement" prayer for Shacharit. If, in addition, one has forgotten to pray Mussaf and halachic midday has passed, one must first pray Mincha and then a "reimbursement" prayer for Shacharit and then one should pray Mussaf. A woman’s law is equal to a man’s regarding all of these detailed laws.

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Moorlanenews

Announcements

New Shiur

Every Thursday Night on the Parasha

Tomorrow night – Thursday

there will be a 10 minute shiur

on the amazing Parsha of Vaera

at Moor Lane shul

7.20pm followed by arbit.

This week’s shiur will be given by R. Meir Goldman.

****

Mazal Tov

to

Rabbi & Mrs Chaim Tangy

on the safe arrival of a new baby Girl

Sheyegadela Latorah Lahupa Ulemaasim Tovim

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vaera

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. Did G-d ever appear to Avraham and say "I am G-d"?
   6:9 – Yes.
2. What cause did the forefathers have to question G-d?
   6:9 — Although G-d swore to give them the land, they never actually had control over it.
3. How was Moshe commanded to act towards Pharaoh?
   6:13 – With the respect due a king.
4. How long did Levi live?
   6:16 – 137 years.
5. Who was Aharon’s wife? Who was her father? Who was her brother?
   6:23 – Elisheva, daughter of Aminadav, sister of Nachshon.
6. Why are Yitro and Yosef both referred to as "Putiel "?
   6:25 – Yitro fattened (pitem ) cows for idol worship. Yosef scoffed (pitpet) at his evil inclination.
7. After which plague did G-d begin to "harden Pharaoh’s heart"?
   7:3 – After the sixth plague — shechin .
8. Why did Pharaoh go to the Nile every morning?
   7:15 – To relieve himself. Pharaoh pretended to be a god who did not need to attend to his bodily functions. Therefore, he secretly used the Nile for this purpose.
9. Give two reasons why the blood was chosen as the first plague.
   (a) 7:17 – Because the Nile was an Egyptian god.
   (b) 8:17 – Because an invading army first attacks the enemy’s water supply, and G-d did the same.
10. How long did the plague of blood last?
    7:25 – Seven days.
11. Why did the frogs affect Pharaoh’s house first?
    7:28 – Pharaoh himself advised the enslavement of the Jewish People.
12. What did Moshe mean when he told Pharaoh that the frogs would be "in you and in your nation"?
    7:29 – He warned that the frogs would enter their intestines and croak.
13. What are "chamarim"?
    8:10 – Piles.
14. Why didn’t Moshe strike the dust to initiate the plague of lice?
    8:12 – Because the dust protected Moshe by hiding the body of the Egyptian that Moshe killed.
15. Why were the Egyptian sorcerers unable to bring lice?
    8:14 – The Egyptian sorcerers’ magic had no power over anything smaller than a barley kernel.
16. What were the Egyptians likely to do if they saw the Jews slaughtering lambs?
    8:22 – Stone the Jews.
17. Why didn’t the wild beasts die as the frogs had?
    8:27 – So the Egyptians would not benefit from their hides.
18. The dever killed "all the cattle of Egypt." Later, boils afflicted their cattle. How can this be?
    9:10 – In the plague of dever only the cattle in the fields died. The plague of shechin affected the surviving cattle.
19. Why did Moshe pray only after leaving the city?
    9:29 – Because the city was full of idols.
20. What was miraculous about the way the hail stopped falling?
    9:33 – The hailstones stopped in mid-air and didn’t fall to the ground.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

בישול גויים במסעדות ובבתי מלון

שאלה:
בעבר, נכתב ב"הלכה יומית", שמסעדות שהיהודי מדליק בהן את האש בבוקר, ובמשך היום הטבח שאינו יהודי מניח את התבשילים על האש, בכל זאת מותר לאכול באותן המסעדות, ואין בדבר איסור משום "בישול גויים". ולאחרונה, מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א אמר בשיעורו, שאותם שנתנו הכשר למסעדות שהגוי מניח את התבשיל על האש, עשו כן נגד דעת מרן השלחן ערוך. והשאלה אם כן, כיצד נכון לנהוג?

תשובה: אמנם כבר כתבנו בזה בעבר בהלכה יומית, ונבאר תחילה את שורשם של דברים.

איסור בישול גויים
כידוע, גזרו רבותיו שלא לאכול תבשיל שנתבשל על ידי אינו יהודי. ונחלקו רבותינו הראשונים, במקרה שהיהודי הדליק את האש, והנכרי הניח את התבשיל על האש. האם נחשב הדבר שהיהודי בישול את התבשיל, כיון שהוא הדליק את האש, או שיש צורך שהיהודי גם יניח את התבשיל על האש.

ומובן שיסוד המחלוקת תלוי בסוגית הגמרא (במסכת עבודה זרה דף לח.), ולא נוכל להאריך במסגרת זו בביאור המחלוקת.

דעת מרן ודעת הרמ"א
וכפי שכתבנו בעבר, דעת מרן השלחן ערוך (סימן קיג ס"ז) להחמיר בדבר. ואילו לדעת הרמ"א, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים במה שהגוי מניח אחר כך את התבשיל על האש.

ומעתה למדנו, שלפי דעת הרמ"א, שכמותו פוסקים בני אשכנז, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים בדבר. ואילו לדעת מרן השלחן ערוך, שבני ספרד הולכים לאורו, אין להקל בדין בישולי הגוי, עד שהיהודי בעצמו יניח את התבשיל על האש.

הסיבה שיש כשרויות שנוהגות שלא כדעת מרן
ומטעם זה, מערכות הכשרות של הרבנות הראשית ושל העדה החרדית, לא נזהרו שהיהודי יניח את התבשיל על האש, משום שאין הם נזהרים להחמיר כדברי מרן השלחן ערוך. ולכן הסתפקו בכך שהיהודי ידליק את האש בבוקר. ואילו הספרדים, כשפתחו לעצמם מערכת כשרות כמו בד"ץ "בית יוסף", החלו להחמיר שהיהודי יניח את התבשיל על גבי האש, כדעת מרן השלחן ערוך.

ומה שדיבר מרן שליט"א בשיעורו, שהבד"ץ של העדה החרדית עשו שלא כדין, הוא משום שהם הציגו עצמם כמערכת כשרות מהודרת מאד, ואם כן הדבר, היה להם להחמיר בדין בישולי גויים כדעת מרן השלחן ערוך. ואמנם בעקבות דברי מרן שליט"א, גם הבד"ץ של העדה החרדית החזירו עטרה ליושנה, והחלו להחמיר בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, כפי שציין מרן שליט"א בדבריו.

הדין למעשה
אולם לענין מעשה, הדין הוא כמו שכתבנו, שאותם המיקלים לאכול במסעדות ובבתי מלון שנוהגים כדעת הרמ"א, יש להם על מה שיסמכו.

שכן דברינו נסובו על מסעדות ובתי מלון שעומדים בבעלות יהודי. והיהודי מדליק את האש בבוקר. ואז הורה מרן שליט"א, שיש מקום להקל אף לדעת מרן השלחן ערוך. אף שבודאי על מערכות הכשרות להזהר בזה לכתחילה, כדעת מרן השלחן ערוך.

וסיבת ההיתר בזה, משום שלדעת כמה פוסקים, אם הגוי מבשל בביתו של היהודי, אין בדבר חשש בישולי גויים. שמאחר והדבר נעשה בביתו של היהודי, (ובפרט כשהגוי עושה כן משום שהוא פועל של היהודי), אין בדבר חשש, לא משום "שמא יאכילנו איסור", ולא מחשש שמא היהודי יבא להתחתן עם הגוי.

ואף על פי שאין הלכה כדעה זו, מכל מקום, כאשר מצטרפות שתי הסברות יחד, כלומר: גם היהודי הדליק את האש, וגם הגוי שמניח את התבשיל על האש, עושה זאת במסעדה השייכת ליהודי, והוא פועל שלו, יש להקל לאכול מבישולי הגוי במקרה כזה. (וראה עוד בספר הליכות עולם ח"ז עמוד קכ, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן נד.).

אבל במסעדה של גויים (כמו שמצוי בחוץ לארץ, שיש מסעדות של גויים עם תעודת כשרות), אסור לספרדים לאכול במסעדה (כשרה) של גויים, אף אם היהודי מדליק בבוקר את האש, משום שלדעת מרן השלחן ערוך, יש בזה איסור בישולי גויים. ורק במסעדה של יהודי, יש סברא להקל בזה, אף לדעת מרן השלחן ערוך. כמו שביארנו.

ולכן לסיכום: מסעדה של יהודי, שיהודי מדליק בתוכה את האש בבוקר. ואחר כך הפועל הגוי מניח תבשילים על האש. יש ללמד זכות על המיקלים לאכול במסעדה כזו, אף שהם ספרדים. והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

וכאן המקום לעורר, שיש לצערינו יהודים יקרים בחוץ לארץ, שאינם מדקדקים כל כך במצוות, אבל שומרים בבתיהם על דיני כשרות, והם מרשים לעצמם לאכול במסעדות שאינן כשרות, אם לא מגישים שם בשר. והדבר ברור, שהם נכשלים במאכלות אסורות ממש, ומלבד איסור בישולי גויים, נכשלים באכילת תולעים, ומאכלי חלב שמעורב בהם בשר, ועוד איסורים רבים, והכל מחמת חוסר ידיעה. לכן יש להזהיר על הדבר, וללמדם דעת, שלא יאכלו אלא במסעדות כשרות ממש, שעומדות תחת אחריות מערכת כשרות רצינית, ותבא עליהם ברכת טוב.

Cooking by Non-Jews in Restaurants or Hotels

Question: We have written in the past regarding a restaurant where a Jew ignites the flame in the morning that although a non-Jewish cook places the foods on the fire, it is nevertheless permissible to eat in such restaurants and this does not constitute a prohibition of foods cooked by a non-Jew. Recently though, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a discussed this issue in his weekly Halacha address and said that Kashrut organizations who give a Kashrut certificate to restaurants where a non-Jew places the food on the fire have done so in opposition of the view of Maran HaShulchan Aruch. The question is: What is the proper way to act regarding this issue?

Answer: Although we have discussed this topic several months ago, let us briefly review the primary aspects of this Halacha.

The Prohibition of Food Cooked by a Non-Jew
As we all know, our Sages prohibited eating a food that was cooked by a non-Jew. The Rishonim disagree regarding a situation where a Jew ignites the fire but a non-Jew places the food on the fire. Is it considered that the Jew has cooked this food since he has ignited the flame or is it necessary for the Jew to place the food on the fire as well?

The basis for this disagreement lies in the understanding of the Gemara (Avodah Zara 38a) but we shall not delve into the explanation of this disagreement.

The Opinions of Maran and the Rama
As we have previously written, Maran HaShulchan Aruch (Yoreh De’ah, Chapter 113, Section 7) rules stringently on this matter. According to the Rama on the other hand, as long as a Jew ignites the fire, the prohibition of foods cooked by a non-Jew no longer applies. This means that according to Maran HaShulchan Aruch, whose rulings are followed by Sephardic Jewry, there is no room for leniency unless a Jew has places the food on the fire himself.

The Reason why Some Kashrut Organizations do not Follow Maran’s Ruling
Because certain Kashrut organizations, such as the Chief Rabbinate of Israel or the Badatz Eidah Ha’Charedit, do not necessarily act stringently in accordance with the rulings of Maran HaShulchan Aruch, they do not require a Jew to place the food on the fire. It is therefore sufficient for their standards if a Jew ignites the flame in the morning. When Sephardic Jews started their own Kashrut organizations, such as Badatz “Bet Yosef” and the like, they made certain that a Jew would place the food on the fire, in accordance with Maran’s ruling.

When Maran Shlit”a expressed himself in his lecture and said that the Badatz Eidah Ha’Charedit acted improperly, what he meant to say was that because this Kashrut organization presents themselves a being very meticulous and with the strictest Kashrut standards, they should have acted stringently regarding the laws of foods cooked by a non-Jew in accordance with the ruling of Maran HaShulchan Aruch. However, after Maran Shlit”a brought this matter to their attention, even the Badatz Eidah Ha’Charedit has begun to act stringently in accordance with the view of Maran HaShulchan Aruch, as Maran Shlit”a has stated himself.

The Letter of the Law
Halachically speaking though, the Halacha is like we have written that those who are lenient and eat in restaurants or hotels that follow the ruling of the Rama indeed have on what to rely.

This applies when the restaurant or hotel is under Jewish ownership and a Jew ignites the flame in the morning. In such a case, Maran Shlit”a writes that there is room for leniency even according to Maran HaShulchan Aruch, although Kashrut organizations should preferably see to it to follow the more stringent opinion of Maran HaShulchan Aruch which we have mentioned above.

The basis for this leniency is because according to some Poskim, if a non-Jew cooks in a Jew’s home (especially if the non-Jew is doing so because he is a paid worker), this does not constitute the prohibition of foods cooked by a non-Jew, for neither the reason of “lest he feed him a forbidden food” nor the reason of intermarriage apply.

Although the Halacha does not follow this opinion, nevertheless, when these two aspects are combined, i.e. a Jew ignites the fire and when the non-Jew places the food on the fire, this is being done in aJewish-owned establishment where the non-Jew is a worker, there is room for leniency to eat the foods cooked by the non-Jew in this scenario (see Halichot Olam, Volume 7, page 120 and Responsa Yechave Da’at, Volume 5, Chapter 54).

However, regarding a non-Jewish establishment (such as some restaurants in the United States and other places outside of Israel which are owned by non-Jews but have Kashrut supervision), Sephardic may not eat in such (Kosher) non-Jewish restaurants even if a Jew has ignited the flame in the morning, for according to Maran HaShulchan Aruch, the prohibition of foods cooked by a non-Jew applies here. There is only room for leniency in this regard even according to Maran HaShulchan Aruch in a Jewish-owned establishment, as we have explained.

Summary: There is a halachic basis for those (even Sephardic Jews) that are lenient to eat in a Jewish-owned establishment where a Jew ignites the flame in the morning after which the food is placed on the fire by a non-Jewish worker. One who acts stringently though shall truly be blessed from Above.

We should point out though that unfortunately, there are many precious Jews in the Diaspora who are not the most Mitzvah-observant but they keep kosher at home while allowing themselves to dine out in non-kosher restaurants as long as they do not serve meat. Clearly, such people transgress grave prohibitions of consuming forbidden foods; besides for transgressing the prohibition of food cooked by non-Jews, they transgress other prohibitions, such as eating worms and other insects, eating dairy foods mixed with meat, and many other prohibitions, all due to a lack of awareness. They should therefore be advised to only eat in a truly kosher facility under a reliable Kashrut organization’s supervision

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entriesfixo

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Announcements

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Shemot

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. Why does the verse say "And Yosef was in Egypt"?
   1:5 – This verse adds that, despite being in Egypt as a ruler, Yosef maintained his righteousness.
2. "…And they will go up out of the land." Who said this and what did he mean?
   1:10 – Pharaoh said it, meaning that the Egyptians would be forced to leave Egypt.
3. Why did Pharaoh specifically choose water as the means of killing the Jewish boys? (Two reasons.)
   1:10,22 – He hoped to escape divine retribution, as G-d promised never to flood the entire world. Also, his astrologers saw that the Jewish redeemer’s downfall would be through water.
4. "She saw that he was good." What did she see "good" about Moshe that was unique?
   2:2 – When he was born, the house was filled with light.
5. Which Hebrew men were fighting each other?
   2:13 – Datan and Aviram.
6. Moshe was afraid that the Jewish People were not fit to be redeemed because some among them committed a certain sin. What sin?
   2:14 – Lashon hara (evil speech).
7. Why did the Midianites drive Yitro’s daughters away from the well?
   2:17 – Because a ban had been placed on Yitro for abandoning idol worship.
8. How did Yitro know that Moshe was Yaakov’s descendant?
   2:20 – The well water rose towards Moshe.
9. What lesson was Moshe to learn from the fact that the burning bush was not consumed?
   3:12 – Just as the bush was not consumed, so too Moshe would be protected by G-d.
10. What merit did the Jewish People have that warranted G-d’s promise to redeem them?
    3:12 – That they were destined to receive the Torah.
11. Which expression of redemption would assure the people that Moshe was the true redeemer?
    3:16,18 – "I surely remembered (pakod pakadeti )."
12. What did the staff turning into a snake symbolize?
    4:3 – It symbolized that Moshe spoke ill of the Jews by saying that they wouldn’t listen to him, just as the original snake sinned through speech.
13. Why didn’t Moshe want to be the leader?
    4:10 – He didn’t want to take a position above that of his older brother Aharon.
14. "And Hashem was angry with Moshe…" What did Moshe lose as a result of this anger?
    4:14 – Moshe lost the privilege of being a kohen .
15. What was special about Moshe’s donkey?
    4:20 – It was used by Avraham for akeidat Yitzchak and will be used in the future by mashiach .
16. About which plague was Pharaoh warned first?
    4:23 – Death of the firstborn.
17. Why didn’t the elders accompany Moshe and Aharon to Pharaoh? How were they punished?
    5:1 – The elders were accompanying Moshe and Aharon, but they were afraid and one by one they slipped away. Hence, at the giving of the Torah, the elders weren’t allowed to ascend with Moshe.
18. Which tribe did not work as slaves?
    5:5 – The tribe of Levi.
19. Who were the: a) nogsim b) shotrim ?
    5:6 – a) Egyptian taskmasters; b) Jewish officers.
20. How were the shotrim rewarded for accepting the beatings on behalf of their fellow Jews?
    5:14 – They were chosen to be on the Sanhedrin.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג), "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל ומיוסד על אדני פז.

ועוד הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא (תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל, וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס), שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן שליט"א, מכוסה הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

Question: If a synagogue has a truly elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?

Answer: Firstly, the act of enhancing and beautifying the Aron Kodesh is certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.

The Gemara in Masechet Yoma (70a) states that when the Bet Hamikdash stood, every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states, “This is my G-d and I shall beautify Him.”

Similarly, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are opened to remove the Sefer Torah.

Nevertheless, it is improper to completely remove the curtain covering the Aron Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4, Orach Chaim, Chapter 7).

Similarly, the Responsa Zera Emet, Volume 1 (Orach Chaim, Chapter 26) writes that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen (Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made for modesty.

Based on this, even if the Aron Kodesh is more beautiful without a curtain, the prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.

Maran Shlit”a adds that that the reason for hanging a curtain is because the sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.

It is well-known that a custom of the entire Jewish nation has the status of Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led their communities based on the Torah were always very careful not to change any Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to strengthen the observance of the custom as best they could.

Thus, regarding our case as well, Maran Shlit”a concludes that the custom of hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this age-old Jewish custom

פרוכת שרקום עליה צורת אריות מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית, האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב, ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן. כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה’ בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת. ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון מרן החיד"א (בספר שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד ליתן את הדין.

ולמעשה מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה, אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה, בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה, ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

Question: Is it permissible to order a curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?

Answer: The subject matter that this question is based on is quite complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words of the Poskim as they apply here.

The Ohr Zarua (Masechet Avodah Zara, Chapter 203) writes that there was an incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore, when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would cause people to pay attention to the beauty of the images and not to concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.

Maran Ha’Bet Yosef (Yoreh De’ah, Chapter 141) rejects Rabbeinu Elyakim’s opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the like are not forbidden.

On the other hand, Maran Ha’Bet Yosef himself in his Responsa Avkat Rochel (Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should protest vehemently until the images of the lions are removed from the synagogue, especially because there is concern that it may seem that the congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, Yoreh De’ah, Chapter 141) quotes a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will have to give reckoning before Hashem for this.

Halachically speaking, the custom in Israel was to completely abstain from making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim. Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of lions and deer on the Aron Kodesh of the Ariz”l’s synagogue in Tzefat, he writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.

Summary: After dealing with this matter extensively, Maran Shlit”a writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue, and to no longer produce such curtains with these images

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzl

Announcements

Taanit Asara Betevet

Tomorrow Thursday 28 / 12 / 17

Taanit commences 6:27 am

Shacharit 8:00 am

Mincha – To be confirmed on the Moor Lane WhatsApp group

(if you are not on the WhatsApp

group please contact a member of the Mahamad for further information)

Taanit Finishes 4:48 pm

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Service From 10am Every Shabbat morning

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vayechi

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. Why is kindness towards the dead called "chesed shel emet" — kindness of truth?
   47:29 – Because the giver expects no reward from the recipient.
2. Give three reasons Yaakov didn’t want to be buried in Egypt.
   47:29 – a) Egypt’s ground was to be plagued with lice; b) At the time of the resurrection, those buried outside Israel will suffer; c) So the Egyptians wouldn’t make him into an idol.
3. How do you treat a "fox in his time" (i.e., a commoner who rules)?
   47:31 – Bow to him.
4. "When I was coming from Padan, Rachel died on me… I buried her there on the way to Efrat…" Why did Yaakov say all this to Yosef?
   48:7 – Yaakov thought Yosef harbored resentment since Yaakov had not buried Yosef’s mother, Rachel, in the Ma’arat HaMachpela.
5. Initially, why was Yaakov unable to bless Efraim and Menashe?
   48:8 – The Shechina departed from him.
6. What does pillalti mean?
   48:11 – "I thought."
7. What does "Shechem" mean as used in this week’s parsha? (two answers)
   48:22 – a) The actual city of Shechem; b) A portion.
8. Which individual is called "the Emori"? Why? Give two reasons.
   48:22 – Esav. a) He acted like an Emorite; b) He trapped his father with words (imrei pi).
9. What did Yaakov want to tell his sons but was unable to?
   49:1 – When mashiach will come.
10. What privileges did Reuven lose due to his rash actions?
    49:3 – Priesthood and Kingship.
11. What congregation from Yaakov’s offspring did Yaakov not want to be associated with?
    49:6 – Korach and his congregation.
12. What did Yehuda do after he heard Yaakov rebuke Reuven, Shimon and Levi? Why?
    49:8 – He drew back. He was afraid that Yaakov would rebuke him for the incident with Tamar.
13. What does milk do to teeth?
    49:12 – It makes them white.
14. Why is Yissachar like a "strong-boned donkey"?
    49:14 – Just as a donkey bears a heavy burden, so the tribe of Yissachar bears the yoke of Torah.
15. With what resource did both Yaakov and Moshe bless Asher?
    49:20 – Oil-rich land.
16. In Yosef’s blessing, Yaakov said, "They embittered him…" Who are "they"?
    49:23 – Yosef’s brothers, Potifar and his wife.
17. Which descendants of Binyamin "will divide the spoils in the evening"?
    49:27 – Mordechai and Esther.
18. From whom did Yaakov buy his burial place?
    50:5 – From Esav.
19. What oath did Yosef make to Pharaoh?
    50:6 – Yosef swore not to reveal Pharaoh’s ignorance of Hebrew.
20. Which two sons of Yaakov did not carry his coffin? Why not?
    50:13 – Levi, because he would carry the aron (holy ark). Yosef, because he was a king.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

תענית עשירי בטבת

ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) ויהי דבר ה’ אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי (הוא חודש טבת) בעשור לחודש לאמר, בן אדם כתב לך את שם היום הזה את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים.

ולפיכך אנו מתענים ביום עשירי בטבת, כדי להכניע לבבינו לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן לפני אלוקינו שירחם עלינו וישוב לגאלינו גאולת עולמים. וכמו שכתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים שאירעו בהם צרות לישראל, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם.

הכול חייבים להתענות ביום עשירי בטבת, ופורץ גדר ישכנו נחש, אבל קטנים, דהיינו בן שעדיין לא מלאו לו שלש עשרה שנים ויום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה שנים ויום אחד, פטורים לגמרי מן התענית, ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות, ואפילו אם יש בהם דעת להתאבל על חרבן ירושלים, כל שלא הגיעו למצוות הרי הם פטורים מתעניות אלו. ואפילו אם רוצים להחמיר על עצמם ולהתענות יש למחות בידם שלא יעשו כן.

מעוברות (נשים בהריון) ומניקות, פטורות מלהתענות ביום עשירי בטבת. ואינן רשאות להחמיר על עצמן ולהתענות. ולעניין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, כלומר שחלפו כבר שלשה חדשים מתחילת הריונה. ואם היא סובלת ממחושים והקאות פטורה מן התענית מתחילת הריונה, ובפרט אם חלפו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.

ומעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בשבעה עשר בתמוז, בצום גדליה ובעשרה בטבת. (ולענין תשעה באב נתבאר בזמנו). ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמן ולהתענות יש למחות בידן.

ולענין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, דהיינו שעברו שלושה חודשים מתחילת הריונה. ואם סובלת ממחושים והקאות פטורה מכל התעניות הללו גם קודם עבור שלושה חודשים מתחילת הריונה, ובפרט אם עברו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.

ומינקת שאמרו שפטורה מתעניות אלו, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שאפילו אם פסקה להניק את בנה, כל שהיא תוך עשרים וארבע חודש ללידתה, ומרגישה חולשה יתרה הרי היא פטורה מלהתענות. אבל אם היא אינה מרגישה חולשה יתירה וסחרחורת וכדומה, נכון להחמיר שתתענה גם היא. וכן פסק הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים". ויש מיקלים לכל אשה שהיא בתוך עשרים וארבע חודש מלידתה שלא תתענה, מפני שדרך כלל היא עסוקה בעניני הבית, ונחלשת מאד מחמת התענית

The Fast of the Tenth of Tevet

On the tenth day of the month of Tevet, the king of Babylon surrounded the city of Jerusalem in order to destroy it, as the verse in Yechezkel (chapter 24) states: “The word of Hashem was upon me on the tenth month (Tevet) of the ninth year saying, ‘Son of man, write for yourself the name of this day, for on the essence of this day did the king of Babylon besiege Jerusalem.’”

We therefore fast on the Tenth of Tevet in order to humble our hearts into repenting fully and to beseech Hashem to pity us and redeem us completely. The Rambam writes: “The entire Jewish nation fasts on days which tragedy has befallen Israel in order to awaken their hearts and open the pathways of repentance for them. This in turn will serve as a memorial of our grievous actions and the actions of our forefathers to which our current behavior can compare; and this eventually caused suffering to befall them and us. When we recall these things, it will cause us to return to the proper path, as the verse states, ‘And they will confess their sins and the sins of their fathers.’”

Everyone is obligated to fast on the tenth of Tevet, and no one may exclude himself. However, children, meaning boys under the age of thirteen and girls under the age of twelve, are completely exempt from this fast and they are not even obligated to fast for several hours. Even children who are intelligent enough to mourn over the destruction of the Holy Temple are exempt from these fasts as long as they have not yet reached the age of Bar/ Bat Mitzvah. Even if they would like to be stringent and fast, their parents should object to them doing so.

Pregnant and nursing women are exempt from the fast of the Tenth of Tevet and they may not be stringent and fast. The definition of “pregnant” regarding this Halacha is when the woman’s pregnancy is recognizable, meaning when at least three months have elapsed from the beginning of her pregnancy. However, if the pregnant woman suffers from pain and vomiting, she is exempt from the fast even in the beginning stages of her pregnancy, especially if forty days from the onset of her pregnancy have already elapsed.

Pregnant and nursing women are also exempt from the fasts of the Seventeenth of Tamuz and the Fast of Gedalya (their obligation to fast on Tisha Be’av will be explained at the appropriate time, G-d willing). Even if they wish to be stringent and fast, one must object to them doing so. Regarding this Halacha, “pregnant” is defined the same way as above, i.e. when three months of pregnancy have already elapsed. However, if she suffers from vomiting and pain, she is exempt from all of these fasts even before three months have passed, especially if forty days of pregnancy have elapsed.

Regarding the exemption of a nursing woman from these fasts as was mentioned above, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that even if this woman is no longer physically nursing her child, if she is within twenty-four months of giving birth and she feels immense weakness, she is exempt from these fasts. However, if she feels no unusual weakness or dizziness and the like, it is proper for her to be stringent and fast. Hagaon Harav Meir Mazuz Shlit”a, Rosh Yeshivat Kisseh Rachamim, rules likewise. Nevertheless, there are those who rule leniently regarding any woman who is within twenty-four months of giving birth, even if she does not experience any special weakness, that she is exempt from these fasts because she is usually busy dealing with matters of the house and the fast may weaken her

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Announcements

Happy Chanuka

to all members, friends & readers

****

***

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Miketz

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. What did the fat cows being eaten symbolize?
   41:4 – That all the joy of the plentiful years would be forgotten. (Notthat the good years would provide food for the bad years.)
2. How did Pharaoh’s recollection of his dream differ from Nevuchadnetzar’s recollection of his dream?
   41:8 – Pharaoh remembered the contents of his dream but didn’t know its meaning. Nevuchadnetzar forgot even the contents of his dream.
3. What was significant about the fact that Pharaoh dreamed repeatedly?
   41:32 – It showed that the seven good years would start immediately.
4. What does "Tsafnat Panayach" mean?
   41:45 – He who explains things that are hidden and obscure.
5. What happened to the Egyptians’ grain that was stored in anticipation of the famine?
   41:55 – It rotted.
6. What did Yosef require the Egyptians to do before he would sell them grain?
   41:55 – Become circumcised.
7. Did Yaakov and his family still have food when he sent his sons to Egypt? If yes, why did he send them?
   42:1 – Yes, but he sent them because he did not want to cause envy in the eyes of those who did not have food.
8. What prophetic significance lay in Yaakov’s choice of the word "redu" — "descend" (and not "lechu" — "go")?
   42:2 – It hinted to the 210 years that the Jewish people would be in Egypt: The word "redu" has the numerical value of 210.
9. Why does the verse say "Yosef’s brothers" went down to Egypt (and not "Yaakov’s sons")?
   42:3 – Because they regretted selling Yosef and planned to act as brothers by trying to find him and ransom him at any cost.
10. When did Yosef know that his dreams were being fulfilled?
    42:9 – When his brothers bowed to him.
11. Under what pretext did Yosef accuse his brothers of being spies?
    42:12 – They entered the city through 10 gates rather than through one gate.
12. Why did the brothers enter the city through different gates?
    42:13 – To search for Yosef throughout the city.
13. Who was the interpreter between Yosef and his brothers?
    42:23 – His son Menashe.
14. Why did Yosef specifically choose Shimon to put in prison?
    42:24 – Because he was the one who cast Yosef into the pit and the one who said, "Here comes the dreamer." Alternatively, to separate him from Levi, as together they posed a danger to him.
15. How does the verse indicate that Shimon was released from prison after his brothers left?
    42:24 – The verse says Shimon was bound "in front of their eyes," implying that he was bound only while in their sight.
16. What was Yaakov implying when he said to his sons: "I am the one whom you bereaved"?
    42:36 – That he suspected them of having slain or sold Shimon, and that they may have done the same to Yosef.
17. How did Reuven try to persuade Yaakov to send Binyamin to Egypt?
    42:37 – He said, "Kill my two sons if I fail to bring back Binyamin."
18. How long did it take for Yaakov and family to eat all the food that the brothers brought back from Egypt? Give the answer in terms of travel time.
    43:2,10 – Twice the travel time to and from Egypt.
19. How much more money did the brothers bring on their second journey than they brought on the first journey? Why?
    43:12 – Three times as much, in order to repay the money they found in their sacks and to buy more even if the price had doubled.
20. How did the brothers defend themselves against the accusation of theft?
    44:8 – They said, "We returned the money we found in our sacks; can it be that we would steal?"

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

חג החנוכה

בימים אלו, אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך.

זמני ימי החנוכה בשנה זו
ימי החנוכה הם שמונת ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ו) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני הבא (בעוד כשבוע). ובליל יום שני, כלומר, מוצאי יום ראשון, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

נס חנוכה
בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

וכשגברו החשמונאים על היוונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".

למה נקרא שמו "חנוכה"?
כתב רבינו פרחיה בפירושו על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה’ יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).

הזהירות בהדלקת נרות חנוכה
צריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה’ יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד יוצאי ארם צובא, שחלקם נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד כ"שמש", והשני, זכר לנס שנעשה להם).

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

The Holiday of Chanukah

Since we are approaching the holiday of Chanukah, let us begin discussing some of its pertinent laws based on what we have written in previous years in addition to new some new ideas as well.

When Chanukah Falls Out this Year
The holiday of Chanukah lasts for eight days beginning from the 25th of Kislev, as we shall discuss. This year (5776), the 25th of Kislev will fall out on Monday of next week. Chanukah candles will be lit for the first time next Sunday night. On the Sunday night of the following week, Chanukah candles will be lit for the last time this year.

The Miracle of Chanukah
In the Second Temple era, the Greek sovereignty decreed many terrible decrees upon the Jewish people and did not allow them to involve themselves in Torah learning or Mitzvah observance with hopes of making them forget the commandments of the Torah. Additionally, the Greeks entered the Bet Hamikdash and inflicted much damage and disrepair upon it. All this caused tremendous anguish to the Jewish nation until Hashem had mercy on them and brought about salvation to Israel through the sons of the Hashmonai high-priests who defeated and annihilated the Greeks and eventually appointed a member of their own priestly family as king.

When the Hashmonai family entered the recently ruined Temple and wished to light the pure Menorah (candelabra), only one container of pure olive oil, enough to last for only one day, was found. Nevertheless, Hashem performed a miracle and the flames of the Menorah kindled for eight consecutive days until they were able to procure more olives in order to produce more pure olive oil. The day that the single container of pure oil was found was the 25th of Kislev and thus, the Sages of that generation established these eight days, beginning with the 25th of Kislev, as days of thanksgiving and joy. Furthermore, they established that candles should be lit every one of these eight nights in order to publicize this miracle. These days are called “Chanukah.”

Why the Holiday is Called “Chanukah”
Rabbeinu Perachya writes (in his commentary on Shabbat 21b) that the reason why this holiday is called “Chanukah” is because during these days, the Bet Hamikdash was re-inaugurated (which is the definition of the word “Chanukah” in Hebrew) through thanksgiving offerings to Hashem for the miracles He performed for us by allowing the Hashmonai family to defeat the Greek armies who had destroyed the Altar and other portions of the Bet Hamikdash. When the Hashmonai family overcame the Greeks, they renovated the Bet Hamikdash anew and the rededicated it. The entire eight-day period of Chanukah was a time when the Jewish nation returned to the Bet Hamikdash and carried out the required repairs to return it to its original majesty. (Chazon Ovadia-Chanukah, page 6)

Being Meticulous Regarding Lighting Chanukah Candles
One should be extremely meticulous regarding the Mitzvah of kindling the Chanukah lights, for it is a very beloved Mitzvah since through it we publicize the miracle amid thanks to Hashem. Our Sages teach us (Shabbat 23b) that one who fulfills this Mitzvah properly will merit having children who are Torah scholars. They derived this from the verse (Mishlei 6), “For a Mitzvah is a candle and Torah is light” where Rashi explains that through a candle associated with a Mitzvah (i.e. Chanukah candles) the light of Torah emanates. The Meiri further elaborates that this means that this Mitzvah must be done in a beautified and loving manner.

The Amount of Candles One Should Light
How many candles must one light on the holiday of Chanukah? According to the law, one candle per Jewish household is sufficient, whether the members of the household are few or many. However, it is customary to beautify the Mitzvah by adding one extra candle per night, such that on the last night one would be lighting eight candles (excluding the “Shamash” candle; some Syrian communities have the custom to two additional candles each night of Chanukah, one as the “Shamash” and one commemorating an unrelated miracle that they experienced).

The custom of the Sephardim and Middle Eastern communities is in accordance with the opinion of Maran, whose rulings we have accepted, that only one member of the household lights and thus exempts the other members of the household. Ashkenazim, however, differ in their custom in that every member of the household lights Chanukah candles for himself.

סדר הדלקת נרות חנוכה

כבר ביארנו, שכדי לפרסם את נס חנוכה, תיקנו חכמים להדליק נרות חנוכה בכל לילה מלילות החנוכה.

סדר הברכות
המדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות לפני ההדלקה: ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ובשאר לילות החנוכה אינו מברך ברכת "שהחיינו", אלא ברכת להדליק נר חנוכה וברכת שעשה נסים לאבותינו בלבד. (ואם שכח לברך שהחיינו ביום הראשון, רשאי לברך ביום השני).

וכתב בספר מטה משה (סימן תתקפ), שנתנו סימן לסדר הברכות, על פי הנאמר בפסוק (במדבר כא), "עשה לך שרף (רמז לברכת להדליק נר חנוכה), ושים אותו על נס (רמז לברכת שעשה נסים), והיה כל הנשוך, וראה אותו וחי" (רמז לברכת שהחיינו).

להזהר להדליק את הפתילות היטב
יש נוהגים, שכאשר מדליקים את הנרות, מיד כאשר רואים שהאש נאחזה בפתילה, מסלקים ידיהם ועוברים לנר הבא. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאינם עושים כהוגן. משום שיש להזהר בשעת ההדלקה, שלא לסלק את היד, עד שתהיה השלהבת עולה מאליה, כלומר, שתאחז האש היטב בפתילה. וכמו שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שעל האשה להזהר להדליק "את רוב היוצא מראש הפתילה שבנר". וכן הדין לגבי נר חנוכה. שכיון שמברך "להדליק נר חנוכה" צריך להדליקו בעצמו היטב.

The Order of Lighting Chanukah Candles

We have already established that in order to publicize the miracle of Chanukah, our Sages enacted that one must light Chanukah candles every night during the holiday of Chanukah.

The Order of the Blessings
When lighting the Chanukah candles on the first night of Chanukah, one must first recite three blessings before lighting: “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Asher Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Le’Hadlik Ner Chanukah,” “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Asa Nissim La’Avotenu Bayamim Hahem Ba’Zeman Hazeh,” and “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh.”

On all subsequent nights, the “Shehecheyanu” blessing is omitted; only the “Le’Hadlik Ner Chanukah” and “She’Asa Nissim La’Avotenu” blessings are recited. (If one forgets to recite the “Shehecheyanu” blessing on the first night, one may recite it on the second night.)

The Sefer Mateh Moshe (Chapter 580) writes that there is a sign to remember the order of the blessings based on what is written in the following verse (Bamidbar 21): “Make for yourself a fiery serpent (hinting to the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah”) and place it on a pole (“Ness” in Hebrew; hinting to the blessing of “She’Asa Nissim”); it shall be that anyone who has been bitten shall gaze at it and live (hinting to the “Shehecheyanu” blessing).”

Taking Care to Light the Wicks Well
Some customarily light the candles and immediately upon seeing that the wick catches fire, they remove their hand and move on to the next candle. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this is incorrect, for one should take care when lighting not to remove one’s hand until the flame has caught onto the wick well (i.e. that the flame engulfs a majority of the wick). This is similar to what the Poskim write regarding lighting Shabbat candles that a woman should make sure to light “most of what emerges from the head of the wick.” The same applies to lighting Chanukah candles; since one recites the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah,” one must make sure to light it well on one’s own.

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.

כשמדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה, ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.

אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.) הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות, אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.

אבל אם בשעה שהדליק את הנרות, לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו מברך על הדלקה זו.

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.

נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.

Some Laws Pertaining to Lighting the Chanukah Candles

When lighting Chanukah candles, one should be certain to put in enough oil so that they will remain lit for at least half an hour from the initial lighting time. Similarly, if one is using wax candles, care should be taken that they should be long enough to burn for at least half an hour after the appropriate candle-lighting time which is when stars appear in the sky. There are some multi-colored candles on the market made especially for small Menorahs which do not last for half an hour; one should abstain from using such candles. On Friday afternoon when Chanukah candles are lit earlier than usual, more oil should be added, as will be explained, G-d-willing, in a following Halacha.

On the first night of Chanukah one should light the candle to the extreme right of the Menorah. On all subsequent nights, the new candle should be lit first followed by the candle(s) lit on the previous night(s). Thus, the proper direction for lighting Chanukah candles is from left to right such that the new candle that is added every night due to the additional miracle is lit first.

Our Sages taught us in the Gemara in Tractate Shabbat (23a) that the mitzvah of the Chanukah candles is performed through the lighting of the candles and if the candles are extinguished, one is not obligated to rekindle them. This means that the main Mitzvah is through lighting Chanukah candles which will innately have the ability to burn for half an hour. Therefore, if the candles were extinguished due to a cause non-existent at the time the candles were lit, for instance, if the door or window were opened suddenly and a gust of wind blew out the flames, one is exempt from rekindling the flames. Even so, it is an extra special Mitzvah to relight any candle (without a blessing) that has been extinguished if it is still within a half hour of being lit.

However, if the candle was extinguished before the halachic timespan of half an hour due to an intrinsic reason, for instance, because it was lit in a windy place or it was not filled with enough oil, one is obligated to relight the candle, albeit without a blessing.

One may not derive personal benefit from the Chanukah candles. Thus, one may not use the light of the candles to aid in counting money or reading a book. After the candles have been lit for half an hour, however, one may use the light for whatever one pleases.

It is customary for women not to perform work during the holiday of Chanukah while the candles are lit, i.e. until a half-hour has elapsed from the time the candles were lit. One of the reasons for this is because the miracle of Chanukah was brought about through a woman. This custom should not be treated lightly.

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Announcements

Challa Baking

for

ladies & girls

TOMORROW NIGHT

Thursday 7th December

for more details contact

Hephzi Day 07762300578
or
Naomi Jacobs 07708069794

ASAP

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Service From 10am Every Shabbat morning

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vayeshev

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. "These are the offspring of Yaakov: Yosef…." Give three reasons why Yosef is considered Yaakov’s main offspring.
   37:2 – (a) Yosef was the son of Rachel, Yaakov’s primary wife. (b) Yosef looked like Yaakov. (c) All that befell Yaakov befell Yosef.
2. What was praiseworthy about the fact that Yosef’s brothers did not speak to him in a friendly manner?
   37:4 – They did not act hypocritically.
3. How do we see from Yosef’s dream about the sun, moon and stars that all dreams contain some untrue element?
   37:10 – The moon represented Rachel. Since she had already died, it was impossible for that element of the dream to come true.
4. Who brought Yosef down to Egypt?
   37:28 – A caravan of Midianites.
5. Where was Reuven when Yosef was sold?
   37:29 – He was attending to Yaakov.
6. In addition to the brothers, who else knew that Yosef was alive?
   37:33 – Yitzchak.
7. Why didn’t G-d reveal prophetically to Yaakov that Yosef was alive?
   37:33 – Because the brothers had issued a ban against revealing the truth to Yaakov, and G-d, so to speak, abided by their ban.
8. For how long did Yaakov mourn the loss of Yosef?
   37:34 – Twenty-two years.
9. Verse 37:35 states "his father wept." To whom does this refer?
   37:35 – Yitzchak, who wept because of Yaakov’s suffering.
10. Who was Tamar’s father?
    38:24 – Shem.
11. In what merit did Tamar deserve to have kings as her descendants?
    38:26 – In the merit of her modesty.
12. Why is the word "hand " mentioned four times in connection to the birth of Zerach?
    38:30 – To allude to his descendent, Achan, who sinned with his hand by taking four things from the spoils of Jericho.
13. Why does the Torah relate the incident with Potiphar’s wife immediately after the incident of Yehuda and Tamar?
    39:1 – To teach us that just as Tamar acted with pure motives, so did Potiphar’s wife.
14. How did Potiphar "see" that G-d was with Yosef?
    39:3 – Yosef mentioned G-d’s name frequently in his speech.
15. Who in this week’s Parsha pretended to be sick?
    39:11 – Potiphar’s wife.
16. Why were the butler and the baker imprisoned?
    40:1 – The butler was imprisoned because a fly was found in the king’s goblet, and the baker was imprisoned because a pebble was found in the king’s bread.
17. For how long were the butler and the baker in prison?
    40:4 – Twelve months.
18. How did the baker know that Yosef had correctly interpreted the butler’s dream?
    40:5 – The baker dreamed the interpretation of the butler’s dream.
19. What prompted the butler and baker to tell Yosef their dreams?
    40:6 – Yosef asked them why they looked troubled.
20. How was Yosef punished for asking the butler for help?
    40:23 – He remained in prison an additional two years.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

ברכת השנים

תקנו חכמים לשאול (לבקש) מה’ יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ב) ליל שבעה במרחשון יחול בליל ששי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.

הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה

ואף על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.

ברכת השנים בחוץ לארץ
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".

ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.

שיש לשים לב בתפלת העמידה שלא לטעות בברכת השנים ובאמירת משיב הרוח

ויש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה)., ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה

“The Blessing of the Years”

Our Sages enacted that one must request dew and rain from Hashem during the rainy season in the “Blessing of the Years” found in the Amida prayer (ninth blessing of the Amida). In Israel, we begin requesting rain from the night of the Seventh of Marcheshvan. This year (5772), the night of the Seventh of Marcheshvan falls out on this coming Thursday night, i.e. during the Arvit prayer of this coming Thursday night, one should begin reciting “Barech Alenu” and “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha.” “The Blessing of the Years” is a blessing which includes mankind’s collective need to be showered with abundance from Heaven. Included in this blessing is a prayer for one’s livelihood and that blessing rest in all that we do.

The Reason We do not Request Rain Beginning from Simchat Torah
Although it seems that we should have begun requesting rain immediately following the holiday of Sukkot since we enter the season worthy of rainfall at that point (it is for this reason that we indeed begin reciting the “Powers of Rain,” i.e. “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” from the Mussaf prayer of Simchat Torah [Shemini Atzeret outside of Israel]), nevertheless, our Sages enacted that one should not request rain in the “Blessing of the Years” until the night of the Seventh of Marcheshvan, for the entire Jewish nation would make a pilgrimage to the Bet Hamikdash during the Sukkot holiday and would then head home; since it took certain people until the Seventh of Marcheshvan to arrive home, in order for those making the pilgrimage not to be harmed by the rain, our Sages established to abstain from asking for rain until the Seventh of Marcheshvan.

“The Blessing of the Years” Outside of Israel
Outside of Israel, we begin requesting dew and rain in the “Blessing of the Years” beginning from the Arvit prayer of the Fourth of December. In a year during which February has twenty-nine days (such as this coming year), we begin asking for dew and rain beginning from the Arvit prayer of the Fifth of December. This is indeed the custom in Europe and in the United States.

In countries where the climate is the opposite of Israel and Europe, i.e. their summer is between Sukkot and Pesach, they do not request dew and rain in the “Blessing of the Years” and they do not mention “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” in the “Ata Gibor” blessing of the Amida. During their winter, they should request dew and rain within the “Shema Koleinu” blessing of the Amida.

In countries with seasons opposite of those in Israel, such as Argentina and Brazil, the Halacha for such countries follows the ruling prescribed by the Sefer Halacha Berura that they have the same law as those in the United States and must request dew and rain from the Fourth or Fifth of December. This is indeed the opinion of the consensus of great Poskim.

Taking Care not To Err While Reciting the “Blessing of the Years” or “Mashiv Ha’Ruach”
One should take care not to continue his recitation of the “Blessing of the Years” during the winter months as he has during the summer months, for besides for resulting in the prohibition of reciting blessings in vain, this also shows an overall levity towards one’s prayer, as he shows that he is not even paying attention to the words emerging from his mouth. The same applies to the recitation of “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem,” for although we have already established that if one mistakenly said “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv Ha’Ruach” as he was accustomed to during the summer months, he does not repeat the Amida prayer, nevertheless, the Mekubalim write that this causes a great deficiency in one’s prayer. (See Chemdat Yamim, Shemini Atzeret, for more on this matter.) With some minor attentiveness, one can prevent all of these errors

דין מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת

ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועל כל אדם להזהר בתפילתו שלא ישכח להזכיר את בקשת הגשמים בתפילה. ועתה נבאר הדין במי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם.

בגמרא במסכת ברכות (כט.) אמרו, טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים, מחזירין אותו. כלומר, אם טעה אדם ולא הזכיר בקשה על הגשמים בברכת השנים, דינו כדין מי שחיסר ברכה אחת מברכות התפילה, שאין תפילתו תפילה, ועליו לחזור ולהתפלל שנית אם סיים תפילתו בלא שאלת גשמים. וכן פסקו הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה) ומרן השלחן ערוך (סימן קיז).

אולם אם נזכר ששכח לבקש על הגשמים לפני שסיים את ברכת השנים, כלומר שעדיין לא בירך "מברך השנים", יחזור לתחילת ברכת השנים ויתקן לומר את הנוסח שאנו אומרים בחורף. ואם התחיל כבר בחתימת ברכת השנים, כלומר שאמר, "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים ברוך אתה ה’", ונזכר שלא ביקש על הגשמים, לא יוכל לחזור מיד לתחילת הברכה, שאז נמצא שהזכיר שם ה’ לשוא. ולכן יאמר "למדני חוקיך", (שאז הזכרת ה’ אינה לשוא, שהרי פסוק הוא בתהלים "ברוך אתה ה’ למדני חקיך"), ויחזור לתחילת הברכה, ברך עלינו וכו’ (או "ברכנו" למנהג האשכנזים), ויבקש על הגשמים.

ואם נזכר אחר שסיים כבר את ברכת השנים, אבל עדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול", יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בתפילתו. (וטוב שבברכת שמע קולינו יחזור ויאמר, ותן טל ומטר לברכה "על כל פני האדמה").

ואם סיים את ברכת השנים ונזכר שלא שאל טל ומטר, מבואר בגמרא, שאם נזכר לפני שהגיע לברכת "שומע תפילה", גם כן אינו חוזר להתפלל מראש התפילה, מפני שיכול לבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו שהיא כוללת את כל הבקשות בתפילה, ובכך יתקן את מה שהחסיר בתפילתו. והכוונה בזה, שבברכת שומע תפילה, לפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו’, יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה", ובכך הוא מבקש על הגשמים. ואם נזכר שלא שאל טל ומטר אחרי שהתחיל כבר בחתימת ברכת שומע תפילה, כלומר שאמר, כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה’", יסיים מיד "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה, ויבקש בברכתו על הגשמים.

ואם נזכר אחר שסיים את ברכת שומע תפילה לגמרי, אבל לא התחיל עדיין לומר "רצה ה’ אלהינו בעמך ישראל", יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה", ואחר כך ימשיך בברכת "רצה".

ואם התחיל כבר בברכת "רצה", וכן אם נזכר באחת הברכות שלאחר מכן, או אפילו באמצע "אלוקי נצור", כל שעדיין לא אמר "יהיו לרצון" האחרון שלאחר אלוקי נצור, חוזר לברכת השנים, ושואל שם טל ומטר וממשיך בתפילתו משם על סדר הברכות.

אבל אם נזכר אחרי שסיים את אמירת יהיו לרצון שאחרי אלוקי נצור, שוב אין לו תקנה, ועליו לחזור לראש התפילה ולהתפלל שנית.

ולסיכום: מי ששכח לבקש על הגשמים בברכת השנים, אם נזכר באמצע ברכת השנים, יחזור לתחילת הברכה ויבקש על הגשמים. ואם נזכר לאחר שהתחיל בחתימת הברכה "ברוך אתה ה’", יסיים "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת השנים. ואם נזכר לאחר שסיים את ברכת השנים לגמרי, אבל לא התחיל עדיין בברכת "תקע בשופר גדול", אז יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך בברכת תקע בשופר גדול.

ואם נזכר לאחר שהתחיל בברכת תקע בשופר גדול, יבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו, שלפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה", יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה". ואם נזכר בסיום ברכת שומע תפילה לאחר שאמר "ברוך אתה ה’", אז יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה ויבקש על הגשמים. ואם סיים את ברכת שומע תפילה, אבל לא התחיל עדיין באמירת "רצה", יזכיר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בברכת רצה.

ואם נזכר לאחר שהתחיל בברכת רצה, חוזר לברכת השנים, ומבקש שם על הגשמים וממשיך על סדר הברכות משם. ואם נזכר אחר שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שבסיום אמירת "אלקי נצור", יחזור לראש התפילה ויתפלל שנית

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request rain in his prayer.

The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran HaShulchan Aruch (Chapter 117) rule likewise.

Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the “Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in Tehillim, “Baruch Ata Hashem Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.

If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but before beginning the next blessing of “Teka Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama” within the “Shema Kolenu” blessing of the Amida.)

If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers this before reciting the “Shema Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,” one should recite “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he should immediately insert the words “Lamedeni Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and then insert his request for rain.

If one only remembers after completing the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha Yisrael,” one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.

If, however, one has already begun saying “Retzeh” and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the Amida prayer, even in the middle of “Elokai Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.

However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray again.

Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the Years,” but remembers within the “Blessing of the Years,” he should go back to the beginning of the blessing and request rain. If one only remembers after beginning the blessing’s conclusion of “Baruch Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the beginning of the “Blessing of the Years.” If one remembers only after concluding the blessing entirely but before beginning the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing.

If one only remembers after starting the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, he should request rain within the “Shema Kolenu” blessing by inserting “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” before saying “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.” If one remembers only after beginning the conclusion of this blessing, i.e. after saying “Baruch Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and request rain. If one remembers only after concluding the “Shome’a Tefillah” blessing but has not yet begun reciting “Retzeh,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” after which he may continue reciting “Retzeh” as usual.

If one remembers only after beginning the “Retzeh” blessing, one must go back to the “Blessing of the Years” and request dew and rain there and then continue reciting the rest of the blessings of the Amida as usual. If one remembers only after reciting the final “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the beginning of the Amida prayer and pray once again

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request rain in his prayer. Since there are eight different scenarios, we have summarized this Halacha briefly at the end of the Halacha.

One who Forgets to Request Rain Must Repeat the Amida Prayer
The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 117) rule likewise.

If One Remembers in the Middle of the Amida that he has Forgotten
Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the “Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in Tehillim, “Baruch Ata Hashem Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.

If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but before beginning the next blessing of “Teka Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama” within the “Shema Kolenu” blessing of the Amida.)

If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers this before reciting the “Shema Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,” one should recite “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he should immediately insert the words “Lamedeni Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and then insert his request for rain.

If one only remembers after completing the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha Yisrael,” one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.

If, however, one has already begun saying “Retzeh” and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the Amida prayer, even in the middle of “Elokai Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.

However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray again.

Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the Years”:

• If one remembers in the middle of the Blessing of the Years, he should return to the beginning of the blessing and recite the appropriate text for the winter months.
• If one remembers after he says the words, “Ki El Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim Baruch Ata Hashem,” one should say the words “Lamedeni Chukecha” and return to the beginning of the blessing and recite it correctly.
• If one remembers after concluding the blessing by saying “Baruch Ata Hashem Mevarech Ha’Shanim” but has not yet begun the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, one should insert the words “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing.
• If one remembers only after he has begun the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, one should insert the words “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” in the “Shema Kolenu” blessing before the words “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.”
• If one remembers during the “Shema Kolenu” blessing after reciting the words “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh Baruch Ata Hashem,” one should recite the words “Lamedeni Chukecha,” return to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing, and insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha.”
• If one remembers only after he has completed the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun the “Retzeh” blessing, one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Retzeh” blessing.
• If one remembers after beginning the “Retzeh” blessing, one must return to the “Blessing of the Years”, recite the correct version, and continue with the rest of the blessings of the Amida (“Teka Be’Shofar Gadol”, “Hashiva Shofetenu”, etc.) once again.
• If one remembers only after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” verse after the “Elokai Netzor” prayer, one must return to the beginning of the Amida and pray again, this time concentrating and requesting rain in accordance with the law.

דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת עלה ספק בלבו אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר אם לאו.

דברי רבותינו בענין רגילות הלשון
מדברי רבותינו בתלמוד ירושלמי (בתחילת מסכת תענית) למדנו, שכל מי שהוא מסופק אם ביקש גשמים בתפילתו, הדין הוא שעד שלשים יום הרי הוא בחזקת שלא התפלל כפי שצריך, ועליו לחזור ולהתפלל שנית. וביאור הדברים, שעד שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, (כלומר, מתאריך ז’ בחשוון, במשך שלושים יום), חזקה על האדם שלשונו המשיכה בתפילה כפי שהיא מורגלת, ומכיון שהיא רגילה שלא לבקש על הגשמים, לכן במקום ספק, יש לנו לתלות יותר שלא הזכיר בתפילה את בקשת הגשמים, ולפיכך עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קיד).

והנה עיקר דין זה שהבאנו בשם הירושלמי, נזכר לענין הזכרת "משיב הרוח" בברכת אתה גיבור, ולא לענין שאלת גשמים ברכת השנים. אולם מכיון שאין חילוק בדבר, כתבו האחרונים שהוא הדין אף לגבי שאלת גשמים בברכת השנים.

האם הדבר תלוי ב"שלושים יום" או ב"תשעים פעם"?
ומכל מקום נחלקו רבותינו האחרונים בעיקר דין זה, אם הכוונה היא שלאחר שלושים יום הלשון מתרגלת לשינוי שחל בתפילה, או שהכוונה בזה היא, שלאחר תשעים תפילות (שהרי יש לנו שלוש תפילות בכל יום) מתרגלת הלשון לשינוי בתפילה.

ויש לדבר זה משמעות רחבה למעשה, שהרי ברכת השנים אינה נזכרת בתפילה תשעים פעם בשלושים יום, שהרי בשבתות אין אנו מבקשים כלל על הגשמים. ואם כן יש לדון מה יעשה אדם המסופק אם ביקש בתפילה על הגשמים, ועברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך עוד לא עברו תשעים תפילות עם שינוי זה. האם יחזור להתפלל, או לא? וכמו כן יש לדון במקום שעברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך אותו אדם החסיר מאיזו סיבה כמה תפילות בתוך השלושים יום. האם יחזור מספק שכן לא התפלל תשעים פעם את אותה התפילה, או שלא יחזור הואיל ועברו שלושים יום?

ולמעשה, מכיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, הנכון הוא שאם אירע שהסתפק אדם אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר, והיה זה בימים הסמוכים לשלשים יום אחר ז’ חשוון, כשעדיין לא עברו תשעים תפילות עם שאלת טל ומטר, טוב שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה "תנאי נדבה" לפני שיתחיל בתפילה. דהיינו שיאמר "הריני חוזר ומתפלל שנית אם אני חייב לחזור, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילה זו תהיה תפילת נדבה". ובזה הוא יוצא מכל ספק. כן העלה להלכה בספר הלכה ברורה (סימן קיד סעיף יד).

ולסיכום: המסופק אם שאל בתפילתו טל ומטר, אם היה זה תוך שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, יחזור ויתפלל, שמן הסתם לא שאל טל ומטר. ואם היה זה אחר שעברו יותר משלושים יום, וכבר עברו עליו תשעים תפילות עם הזכרת טל ומטר, אינו חוזר, שמן הסתם הורגלה לשונו לשינוי שחל בתפילה. ואם היה זה אחר שלושים יום, אבל לא עברו עדיין תשעים תפילות עם שאלת גשמים, אז הדין הוא שיחזור להתפלל על תנאי נדבה, וכמבואר.

If One is Uncertain Whether or Not he has Requested Rain in his Prayer

In the previous Halachot we have discussed the basic Halachot of requesting dew and rain in the “Blessing of the Years.” We have likewise mentioned that if one has completed the Amida prayer and remembers that he has not requested rain, he must repeat the entire Amida prayer, for he is considered to have omitted a blessing from the Amida and thus not prayed at all. We shall now discuss the law regarding one who has completed the Amida and is unsure whether or not he requested rain in his prayer.

The Words of our Sages Regarding the “Routine of the Tongue”
Our Sages in the Talmud Yerushalmi (beginning of Masechet Ta’anit) teach us that when one is unsure whether or not he has requested rain in his prayer, until thirty days have passed, we must assume that he has not prayed properly. This means that until thirty days elapse from the day the change is implemented in the Amida prayer (the 7th of Cheshvan in Israel or the 4th/5th of December outside of Israel), we must assume that one prayed based on the “routine of his tongue,” i.e. the way he is accustomed to. Since one has not been accustomed to request rain in the prayer during the summer months, when in doubt, we must assume that he has indeed not done so and must repeat the Amida prayer again. The Poskim, as well Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 114), rule likewise.

Indeed, this law quoted from the Yerushalmi is primarily cited with regards to mentioning “Mashiv Ha’Ruach” in “Ata Gibor” and not with regards to requesting rain in the “Blessing of the Years.” Nevertheless, the Poskim write that since there is no distinction between them, the same law applies to the requesting rain in the “Blessing of the Years.”

Does this Law Depend on “Thirty Days” or “Ninety Prayers”?
There is a disagreement among the Acharonim regarding the meaning of this law. Does it mean that after thirty days, one’s tongue becomes accustomed to the variation in the text of the prayer or does it mean that one becomes accustomed after ninety prayers (for there are three prayers a day). There is indeed a great halachic implication here, for the “Blessing of the Years” is not recited in the Amida prayer ninety times in thirty days, for rain is not mentioned on Shabbat at all. Based on this, we must discern the law of a person who is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer at a time during which thirty days have elapsed from when the change was implemented but ninety prayers have not yet been recited. Must he repeat the Amida prayer or not? Similarly, if thirty days have elapsed since the change in the prayer has been implemented, but for whatever reason, the individual has not recited all of the prayers during the thirty days. Shall he repeat the Amida as a result of his doubt, for he has not recited all ninety prayers, or should he not repeat the prayer since thirty days have elapsed?

Halachically speaking, since this matter is subject to a disagreement among the Poskim, if an individual is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer close to the 7th of Cheshvan (or the 4th/5th of December outside of Israel), it is proper to repeat the Amida prayer. Nevertheless, before beginning to pray, one should stipulate and say as follows: “If I am obligated to repeat the Amida, I am hereby repeating it. If I am not obligated to do so, this prayer should be considered a voluntary prayer.” By doing so, one avoids all concerns. The Sefer Halacha Berura (Chapter 114, Section 14) rules likewise.

Summary: If one is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer, if this occurs within thirty days of the initial change in the prayer, one must repeat the Amida prayer, for we must assume that he did not request rain. If this occurs once thirty days have elapse and one has already recited ninety prayers including a request for rain, one need not repeat the Amida prayer, for we can assume that he has already become accustomed to saying the change that has been implemented in the prayer. If this occurs once thirty days have elapsed but one has not yet recited ninety prayers including a request for rain, one must repeat the Amida prayer and make the aforementioned condition.

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—

Announcements

New Shiur

Hilchot Shabbat

for men

"My hotplate went off can I ask my non-jewish neighbour to turn it on?"

"I left the light on in the bedroom can I ask my non-jewish cleaner to switch it off?"

Would you like to know the halachot of Amira Lenochri?

(what I can or can’t ask a non-jew to do for me on Shabbat)

Introducing a new series of 6 shiurim by Rabbi S.Bensalmon

proposed time:6.50-7.30 pm every Sunday evening.

To register your interest or for more information please contact: 07805170452

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vayetze

All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. When Yaakov traveled to Charan, the Torah stresses that he departed from Beer Sheva. Why?
   28:10 – The departure of a righteous person leaves a noticeable void in that place.
2. On the night of his dream, Yaakov did something he hadn’t done in 14 years. What?
   28:11 – Sleep at night lying down.
3. G-d compressed the entire Land of Israel underneath the sleeping Yaakov. What did this symbolize?
   28:13 – That the Land would be easy for his descendants to conquer.
4. Yaakov said "I will return with shalom." What did he mean by "shalom"?
   28:21 – Completely without sin.
5. Why did Yaakov rebuke the shepherds?
   29:7 – He thought they were loafing, stopping work early in the day.
6. Why did Rachel, and not her brothers, tend her father’s sheep?
   30:27 – Her brothers weren’t born yet.
7. Why did Yaakov cry when he met Rachel?
   29:11 – He saw prophetically that they would not be buried together; or because he was penniless.
8. Why did Lavan run to greet Yaakov?
   29:13 – He thought Yaakov was carrying money.
9. Why were Leah’s eyes tender?
   29:17 – She cried continually because she thought she was destined to marry Esav.
10. How old was Yaakov when he married?
    29:21 – Eighty-four.
11. What did Rachel find enviable about Leah?
    30:1 – Her good deeds, thinking they were the reason Leah merited children.
12. Who was Yaakov’s fifth son?
    30:5 – Dan.
13. Who was Leahs handmaiden? Was she older or younger than Rachels handmaiden?
    30:10 – Zilpah. She was younger.
14. How do you say dudaim in Arabic?
    30:14 – Jasmine (Yasmin).
15. "G-d remembered Rachel" (30:22). What did He remember?
    30:22 – That Rachel gave Leah the "signs of recognition" that Yaakov had taught her, so that Leah wouldnt be embarrassed.
16. What does "Yosef" mean? Why was he named that?
    30:24 "Yosef" means "He will add." Rachel asked G-d for another son in addition to Yosef.
17. G-d forbade Lavan to speak to Yaakov "either of good or of bad." Why didnt G-d want Lavan to speak of good?
    31:24 – Because the "good" that comes from wicked people is bad for the righteous.
18. Where are there two Aramaic words in this weeks Parsha?
    31:41 – Yagar Sahaduta, meaning "wall of testimony."
19. Who was Bilhahs father? Who was Zilpahs father?
    31:50 – Lavan.
20. Who escorted Yaakov into Eretz Yisrael?
    32:1 – The angels of Eretz Yisrael.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

שאלה: האם יש לענות אמן אחר ברכותיהם של ילדים קטנים?

תשובה: בבריתא במסכת ברכות (דף נג.) שנינו: אחרי כל מי שמברך עונים אמן, חוץ מאחרי תינוקות של בית רבן. והני מילי (ואלו הדברים, כלומר וכך הדין) בעידנא דגמרי, כלומר בזמן שלומדים סדר הברכות בפני רבן (רב שלהם) אבל בעידנא דמפטרי נפשייהו, עונין. כלומר בזמן שהם מתברכים בכדי לפטור את עצמם, עונים אמן אחר ברכותיהם.

וביאור הדבר הוא, כמו שכתב מרן השלחן ערוך (סימן רטו) שמותר ללמד לתינוקות את הברכות כתקנן, ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד, שהרי בזמן שמלמדים ילד קטן לברך, מלמדים אותו נוסח הברכה אף בלא שיתחייב בה. וכגון הרוצה לחנך את בנו לברך ברכת בורא פרי העץ, רשאי לבקשו לברך כמה פעמים על פרי אחד, אף שמן הדין אין לברך אלא פעם אחת. ולכן אין לענות "אמן" אחר ברכות כאלה, שהרי לא שייך לומר אמן לאמת ולקיים את דברי המברך בזמן שברכתו אינה ברכה.

אבל בזמן שהם מברכים כדין כדי לפטור את עצמם, כיון שממצות חינוך הם מברכים אף לפני הגיעם לגיל מצוות, לכן יש לענות אחר ברכתם אמן.

אולם כתבו האחרונים שכל זה דוקא בקטנים שכבר הגיעו לגיל חינוך, שיודעים כבר ענין הברכה ומבינים למי הם מברכים, אבל תינוקות וילדים קטנים ממש אין לענות אמן אחר ברכותיהם, לפי שיש לחוש שאין גופם נקי כראוי, ולכן מה שפסקו הטור ומרן השלחן ערוך שיש לענות אמן אחרי ברכת קטנים שהם מברכין לפטור את עצמן כיון שהם בני חינוך, כוונתם היא דוקא בילדים שהגיעו כבר לגיל חינוך. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שמספק אין לענות אמן אלא על ברכה של ילד שהגיע לגיל תשע ואילך.

ומכאן נלמד, שיש לחנך את הילדים לנקות את גופם היטב היטב, שאם אינם מנקים עצמם כראוי לאחר שעושים את צרכיהם, הרי שכל ברכותיהם ותפלותיהם הולכים לשוא

Question: May one answer “Amen” to a blessing recited by a young child?

Answer: The Baraita in Masechet Berachot (53b) states, “One answers ‘Amen’ to a blessing recited by anyone except for young children. However, this only applies when they are learning how to recite the blessing with their Rebbi, but if they are reciting the blessing in order to exempt themselves, ‘Amen’ is answered to their blessings.”

Maran HaShulchan Aruch (Chapter 215) explains this to mean that it is permissible to teach children the proper way to recite a blessing even though one is reciting a blessing in vain, for when one teaches a young child to bless, this is done even when the child has not done anything (or eaten anything) to require a blessing. For instance, if one wishes to educate his child to recite the “Boreh Peri Ha’etz” blessing, one may ask him to recite the blessing several times on the same fruit although halachically, he should only be reciting the blessing once. One should therefore not answer “Amen” after such blessings, for one cannot say “Amen” which is in essence verifying and affirming the words of the one blessing when the blessing is not a blessing at all.

However, if they are reciting a blessing to exempt themselves (i.e. they are actually performing an action which requires the recitation of a blessing), since they are obligated to recite blessings before the age of Bar/Bat Mitzvah based on the Mitzvah of educating them, one indeed answers “Amen” to their blessing.

Nevertheless, the Acharonim point out that this applies only to children who have reached the age of education which is when they understand the idea of blessings and know to Whom they are blessing; however, one should not answer “Amen” to the blessings of toddlers and very young children, for we must be concerned that their body is not properly clean. Thus, when the Tur and Maran HaShulchan Aruch write that one should answer “Amen” to the blessings of children when they are reciting the blessing in order to exempt themselves, this refers only to children who have reached the age of education. Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that because this age is doubtful, one should answer “Amen” only when the child is nine years of age and older.

Based on this, one should educate his children to clean their body very well, for if they do not clean themselves well after using the facilities, all of their blessings and prayers will have been in vain

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—

Announcements

Rosh Chodesh Kislev

Motzae Shabbat – Sunday

This Week’s Haftara is

the Haftara of

MACHAR CHODESH

****

Mazal Tov

to

Hadassah & Benji Taylor

on the birth of their new baby daughter

Chaya Malka

May Hashem shower her with

a lot of berachot & good mazal

Mazal tov

to

proud grandparents

Emmanuella Hodari

&

Antony & Loretta Hodari

May you receive much nachat

from all your children & grandchildren

Special Mazal Tov

to

great-grandmothers

Mrs Emily Jacobs

&

Mrs Nita Hodari

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Toledot

All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. Why was it important that Yitzchak look like Avraham?
   25:19 – So everyone would agree that Avraham was indeed his father.
2. Why does the Torah stress that Rivka was Betuel’s daughter and Lavan’s sister?
   25:20 – To praise her, that even though her family was evil she was righteous.
3. What are the two differences between Tamar’s pregnancy and Rivka’s pregnancy?
   25:24 – Rivka gave birth at full term to two children, one righteous and one wicked. Tamar gave birth after seven months to two righteous children.
4. Why was Esav named Esav?
   25:25 – He was born fully developed. The name Esav is based on the Hebrew word for "made".
5. Who gave Yaakov his name?
   25:26 G-d.
6. How did Esav deceive his father?
   25:27 – Esav deceived Yitzchak by asking questions that suggested that he was very strict in mitzvah observance.
7. Why was Esav faint when he returned from the field?
   25:29 – From having murdered.
8. Why are lentils a food for mourners?
   25:30 – They are round like a wheel and mourning is like a revolving wheel that eventually touches everyone.
9. What was the birthright that Yaakov bought from Esav?
   25:31 – The right to bring sacrifices.
10. Why was Yitzchak not permitted to go to Egypt?
    26:2 – Through the akeida he had attained the status of a korban and was forbidden to leave Eretz Canaan.
11. Why did the Philistines plug up the wells?
    26:15 – They felt that either marauders would attack to capture the wells, or, if attacking for other reasons, they would use the wells as a water supply.
12. Why did Yitzchak lose his sight? (three reasons)
    27:1 – a) From the smoke of the incense offered by Esavs wives to their idols; b) From the angels tears which fell into Yitzchaks eyes at the time of the akeida; c) In order for Yaakov to receive the blessings.
13. At what age should one anticipate his own death?
    27:2 – When he reaches five years from the age his parents were when they passed away, until five years after.
14. Why did Rivka ask Yaakov to bring two kid goats?
    27:9 – One for Yitzchak and the other to offer as a korban Pesach.
15. Why did Esav leave his special garments with Rivka?
    27:15 – He suspected that his wives might steal them.
16. What fragrance did Yitzchak detect on Yaakovs garments?
    27:27 – The scent of Gan Eden.
17. What was the "fat of the land" promised to Esav?
    27:36 – Italy.
18. When will Esav be freed from subjugation to Yaakov?
    27:40 – When the Jewish People transgress the Torah.
19. What inspired Esav to marry the daughter of Yishmael?
    28:7 – Seeing that his father despised his current wives, he resolved to take a wife from his father’s family.
20. Knowing that Machalat was Yishmael’s daughter, its self-evident that she was the sister of Nevayot. Why, then, does the Torah state that Esav married "Yishmael’s daughter, the sister of Nevayot?"
    28:9 – To indicate that Yishmael died between her betrothal and her wedding, and that it was Nevayot who gave his sister in marriage to Esav. Knowing the date of Yishmael’s death, we can determine the date of Esav’s marriage and thus Yaakov’s age, 63, at the time of his flight from Esav.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה’ שאין בו כוח להציל, לא נשמע לכם! ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים, ושכרן לעולם הבא שהן עתידות להתחדש כנשר נעוריהן, כמו המולד של ראשי חדשים. ולפיכך נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש. ונאמרו אודות מנהג זה עוד כמה טעמים. והטור הוסיף טעם בשם אחיו רבי יהודה (בעל שו"ת זיכרון יהודה) לפי שהמועדים נתקנו כנגד האבות (שהרי ישנם שלושה מועדים מן התורה, פסח, סוכות ושבועות) ושנים עשר ראשי חדשים נתקנו כנגד שנים עשר השבטים, וכשחטאו ישראל בחטא העגל ניטלו (נלקחו) מהם וניתנו לנשותיהם, לזכר שלא היו באותו החטא.

אולם כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שלא נהגו הנשים לאסור עליהן כל מלאכה, אלא רק מלאכות טויה (של חוטים, שהיא מלאכה קשה שהיו נוהגות הנשים לעשותה) וכדומה, וכן כתב הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, שמלאכות קלות ממלאכת הנשים ודאי מותרות לעשותן בראש חודש, ולפיכך מותרות גם לכבס במכונת כביסה שאין בה טורח כל כך, ומותרות לסרוג ולתפור לצורך בני ביתן, אבל לא לצורך קבלת שכר מאנשים אחרים. והעובדות והעוסקות במלאכתן לצורך פרנסתן, שאם לא יעבדו בראש חודש יפסידו פרנסתן, מותר להן לעבוד בראש חודש.

בימי הראשונים, היו גם אנשים רבים, שנמנעו מעשיית מלאכה בימי ראש חודש, מכמה טעמים, ולפיכך כתב מרן החיד"א, שאדם הרוצה להחמיר שלא לעשות מלאכה בראש חודש, יחשב לו הדבר לצדקה (כלומר, לזכות מיוחדת) וכתב עוד מרן הרב זצ"ל, שהנוהג שלא לעשות מלאכה בראש חודש, ומקדיש את אותו היום לתורה, אשריו ואשרי חלקו, (ואם רוצה לבטל מנהגו צריך לעשות "התרת נדרים" אם לא אמר שעושה כן "בלי נדר".)

Question: Is it correct that women may not perform work on Rosh Chodesh?

Answer: Our Sages teach us in Pirkei De’Rabbi Eliezer that during the sin of the Golden Calf, Aharon told the entire Jewish nation, “Remove the golden rings from the ears of your wives, sons, and daughters” in order to melt down this gold and use it to form the Golden Calf. When the women heard this, they refused to give their golden jewelry to their husbands and told them, “We shall not allow you to form an idol repulsive to Hashem which cannot save you at all!” Hashem rewarded them in this world by having them observe Rosh Chodesh more than men. Their reward in the World to Come is that their youthfulness shall be rejuvenated like an eagle similar to the “rebirth” of the moon on Rosh Chodesh. It is therefore customary for women not to perform work on Rosh Chodesh. There are several other reasons offered for this custom. The Tur adds in the name of his brother, Rabbeinu Yehuda (author of Responsa Zichron Yehuda), that the festivals correspond to our Patriarchs (as there are three festivals in the Torah: Pesach, Shavuot, and Sukkot) and the twelve Rashei Chodashim correspond to the twelve tribes. When the Jewish nation sinned in the incident regarding the Golden Calf, Rosh Chodesh was taken away from the men and given to the Jewish women as a commemoration that they were not involved in this sin.

Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosefzt”l writes that women did not customarily prohibit themselves from performing any kind of work and this only applies to spinning and weaving (threads, which is an intricate and difficult craft) and the like. Indeed, Hagaon Ya’abetz writes in his Sefer Mor Uktzia that any works that are lighter and easier than women’s crafts are certainly permissible on Rosh Chodesh. It is therefore permissible for women to launder clothing in a washing machine, for this is not such a hassle. They are likewise permitted to knit and sew when this is necessary for the members of their household; however, they should not do so for others in order to earn a profit. Those women who work in order to earn a living and will lose money by not working on Rosh Chodesh may indeed work on Rosh Chodesh.

In the times of the Rishonim, there were also many men who abstained from performing work on Rosh Chodesh for several reasons. It is for this reason that Maran Ha’Chida writes that a man who wishes to act stringently and abstain from performing work on Rosh Chodesh is considered especially meritorious. Maran Haravzt”l adds that if a man abstains from performing work on Rosh Chodesh and dedicates the entire day to Torah study is indeed very praiseworthy. (If one wishes to annul this custom and did not say “Bli Neder” before beginning to observe it, one must perform the order of “Annulment of Vows.”)

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best