Newsletter Parashat Shemin and Parashat Para

March 27, 2019July 13, 2022 5779

Announcements

THIS Motzae Shabbat

we change the clocks

1 Hour forward

to BST

***

as from this

Sunday 31st March

we will be having

Mincha followed by Arvit

THIS WEEK

7:25 pm

***

This SHABBAT we take out 2 Sefarim

1) Parashat Shemini

2) Parashat Para

it is also

Shabbat Mevarechim

Halachot on Parashat Para

Rabbi Eli Mansour

Shabbat Parah- The Shabbat After Purim

On the Shabbat immediately following Purim, we take a second Torah scroll from the ark and read from it the section known as "Parashat Para." Parashat Para, which tells of the laws of the Para Aduma (the red heifer, whose ashes were used to sprinkle on those who had become ritually impure), is the opening section of Parashat Chukat, until the words, "Ve'ha'nefesh Ha'noga'at Titma Ad Ha'arev" (Bamidbar 19:1-22).

Tosefot in Masechet Berachot (13) write that the annual reading of Parashat Para constitutes a Torah obligation; this is mentioned by other Rishonim (Medieval Talmudists), as well, including the Rashba (Spain, 1235-1310), the Ritva (Spain, 1250-1330) and Terumat Ha'deshen (Rabbi Yisrael Isserlin, Germany-Austria, 1390-1460). The Shulchan Aruch indeed records this position.

Later writers have raised the question of where the Torah introduces such an obligation. If, indeed, this reading is required according to Torah law, this requirement must have a clear Biblical source. The work "Yalkut Ha'gershuni" suggests that this reading is obligated by force of the Torah's admonition to recall the unfortunate incident of the sin of the golden calf (Devarim 9:7). As this incident marks a very sad moment in our nation's history, we prefer not to read the actual narrative of the golden calf, and we instead read about the Para Aduma, which serves to atone for the sin of the golden calf. Indeed, the Sages describe the cow used for this ritual as the mother that comes to clean the mess made by her daughter, the calf. Thus, the reading of the Para Aduma section fulfills the Torah obligation to recall the incident of the golden calf.

Others, however, have questioned this explanation. If this is the obligation we seek to fulfill, we can just as easily do so on the Shabbat when we read Parashat Ki Tisa, which contains the narrative of the golden calf. On this Shabbat we could instruct the congregation to have in mind while listening to this reading to fulfill the Torah obligation of remembering the incident of the golden calf. Rather than instituting a special reading, we could fulfill this requirement through the standard, scheduled reading of Parashat Ki Tisa. Furthermore, when all is said and done, the Sages speak of the Para Aduma ritual as a Chok – a Mitzva whose underlying rationale eludes human comprehension. It is therefore difficult to claim that this Mitzva serves solely as atonement for the sin of the golden calf.

The Aruch Ha'shulchan (Rabbi Yechiel Epstein of Nevardok, Bielorussia 1829-1888) suggests a different Biblical source of the obligation to read Parashat Para. The Torah instructs in this section, "Ve'hayeta Lachem Le'chukat Olam" – that this law "shall be for you an eternal statute." The Torah here requires that we observe this law "eternally," despite the fact that this Mitzva of purifying oneself with the ashes of Para Aduma applies only when the Temple stands. The Aruch Ha'shulchan therefore suggests that the Torah here refers to an obligation to verbally recall this process by reading the relevant section in the Torah, even when practically the ritual cannot be performed.

In any event, other scholars claimed that the reading of Parashat Para originates from Chazal (the Sages), and is not required by Torah law. Some even claim that Tosefot did not, in fact, cast this requirement as a Torah obligation. This theory contends that Tosefot had written the abbreviation "Peh-Peh," referring to "Parashat Purim," the section read on Purim telling of the battle with Amalek, with which one can fulfill the Torah obligation to recall Amalek's hostility. Later editors mistakenly understood the abbreviation as referring to "Parashat Para," and therefore reached the erroneous conclusion that Tosefot viewed this reading as a Torah obligation. However, this theory is difficult to accept in light of the fact that numerous other Rishonim, as mentioned above, side with Tosefot on this matter. It is hard to imagine that they were all misled by a printing error.

Are women included in the obligation of Parashat Para?

Presumably, this would depend on the two sources mentioned above. According to the "Yalkut Ha'gershuni," as we have seen, we read Parashat Para to recall the incident of the golden calf. If so, then women, who did not take part in the worship of the golden calf, should be excluded from this obligation. According to the Aruch Ha'shulchan, however, who explained that this reading fulfills the obligation of eternally remembering the Para Aduma purification ritual, it should apply equally to women, who are likewise required to undergo purification through the process of the Para Aduma.

Therefore, women should endeavor to come to the synagogue to hear the reading of Parashat Para. If this presents a problem given their domestic responsibilities, they may remain at home.

It should also be noted that the highest-quality Torah scroll available should be used for this reading, since according to many it constitutes a Torah obligation.

Summary: There is a difference of opinion as to whether the reading of Parashat Para on the Shabbat following Purim constitutes a Torah obligation, or was ordained by the Rabbis. Women should make an effort to come to the synagogue for this reading unless it poses considerable difficulty, and the highest-quality Torah scroll should be used for this reading.

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
7:30	7:25	6:39	6:00	9:01	6:23	6:20	29/30 Mar	שמיני (פרה) (ש"מ)

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Shemini

What date was "yom hashemini"?
9:1 – First of Nissan.
Which of Aharon's korbanot atoned for the Golden Calf?
9:2 – The calf offered as a korban chatat.
What korbanot did Aharon offer for the Jewish People?
9:3,4 – A he-goat as a chatat, a calf and a lamb for an olah, an ox and a ram for shelamim, and a mincha.
What was unique about the chatat offered during the induction of the Mishkan?
9:11 – It's the only example of a chatat offered on the courtyard mizbe'ach that was burned.
When did Aharon bless the people with the birkat kohanim?
9:22 – When he finished offering the korbanot, before descending from the mizbe'ach.
Why did Moshe go into the Ohel Mo'ed with Aharon?
9:23 – For one of two reasons: Either to teach Aharon about the service of the incense, or to pray for the Shechina to dwell with Israel.
Why did Nadav and Avihu die?
10:2 – Rashi offers two reasons: Either because they gave a halachic ruling in Moshe's presence, or because they entered the Mishkan after drinking intoxicating wine.
Aharon quietly accepted his sons' death. What reward did he receive for this?
10:3 – A portion of the Torah was given solely through Aharon.
What prohibitions apply to a person who is intoxicated?
10:9-11 – He may not give a halachic ruling. Also, a kohen is forbidden to enter the Ohel Mo'ed, approach the mizbe'ach, or perform the avoda.
Name the three chatat goat offerings that were sacrificed on the day of the inauguration of the Mishkan.
10:16 – The goat offerings of the inauguration ceremony, of Rosh Chodesh, and of Nachshon ben Aminadav.
Which he-goat chatat did Aharon burn completely and why?
10:16 – The Rosh Chodesh chatat: Either because it became tamei, or because the kohanim were forbidden to eat from it while in the state of aninut (mourning).
Why did Moshe direct his harsh words at Aharon's sons?
10:16 – Out of respect for Aharon, Moshe directed his anger at his sons and not directly at Aharon.
Moshe was upset that Aharon and his sons did not eat the chatat. Why?
10:17 – Because only when the kohanim eat the chatat are the sins of the owners atoned.
Why did G-d choose Moshe, Aharon, Elazar, and Itamar as His messengers to tell the Jewish People the laws of kashrut?
11:2 – Because they accepted the deaths of Nadav and Avihu in silence.
What are the signs of a kosher land animal?
11:3 – An animal whose hooves are completely split and who chews its cud.
How many non-kosher animals display only one sign of kashrut? What are they?
11:4,5,6,7 – Four: Camel, shafan, hare, and pig.
If a fish sheds its fins and scales when out of the water, is it kosher?
11:12 – Yes.
Why is a stork called chasida in Hebrew?
11:19 – Because it acts with chesed (kindness) toward other storks.
The chagav is a kosher insect. Why don't we eat it?
11:21 – We have lost the tradition and are not able to identify the kosher chagav.
What requirements must be met in order for water to maintain its status of purity?
11:36 – It must be connected to the ground (i.e., a spring or a cistern).

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

זהירות בעניני חמץ

———————————————–
אנו עומדים סמוך לימי הפסח הבאים עלינו לטובה, ולכן נתחיל לבאר הלכות פסח, על פי מה שכתבנו בזה בשנים קודמות, ובתוספת נוסף.
———————————————–

איסור אכילת והנאה מן החמץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך".

ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אסור לו למכור את החמץ לגוי וכיוצא בזה, מפני שהוא נהנה במכירה זו. וכל האוכל חמץ בפסח ענשו כרת.

חמץ בפסח – אפילו באלף אינו בטל
כל כך חמור איסור חמץ בפסח, עד כדי כך, שחמץ שנתערב עם מאכלים אחרים, אפילו באלף לא בטל, מה שאין כן בשאר איסורים.

ולדוגמא באיסור אכילת דם, שאם נפל גרם אחד של דם לקדירה עם תבשיל, אם יש בתבשיל ששים גרם של היתר כנגד הדם, הרי הדם בטל בתוכו ("בטל בששים"), והתבשיל מותר. ואילו חמץ בפסח אם יש אלף כנגדו, כגון פירור לחם בתוך סיר גדול עם התבשיל, הכל אסור באכילה מפני אותו פירור של חמץ שנתערב שם.

לכן יש להזהר מאד בעניני חמץ בפסח, לקנות אך ורק מצרכי מזון שאין בהם כל חשש תערובת חמץ, ושנמצאו תחת השגחה אחראית. וכן אין לסמוך על אדם שאינו יהודי שומר תורה ומצוות, כשאומר על מאכל מסוים שאין בו חשש חמץ, וכגון שמעיד על תבלין מסוים שאין בו שום תערובת וכדומה, וכפי שכבר הוכח בעבר, שאנשים נכשלו באיסור חמץ משום שסמכו על החנווני בשעה שאין לו כל נאמנות. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שנכון שלא לקנות שום תוצרת המיועדת לפסח בלי הכשר על כל מוצר לחג הפסח, וכן הדין אף בדברים שנראה שאין בהם חשש, כגון ליקר, אראק, וכדומה. ובזמנינו אפילו במוצרים הנראים הכי "תמימים", יש חששות רציניים מבחינת כשרות במשך כל ימות השנה, ובפרט בימות הפסח, כי בכל מוצר מעורבים הרבה מאד חומרים מחומרים שונים, והדברים ידועים.

כלים הבלועים מחמץ
אסור להשתמש בפסח בכלים שמשתמשים בהם בכל ימות השנה, שהרי הם בלועים מחמץ, מכיון שבזמן שתבשיל חם נמצא בתוך הכלי, הרי דפנות הכלי בולעות ממנו טעם חמץ, (כשם שהן בולעות טעם בשר או חלב), ולכן יש להשתמש בכלים מיוחדים לפסח, שלא השתמשו בהם למאכלי חמץ, או להכשיר את כלי החמץ לפסח. ובהלכה הבאות יבואר יותר.

מקום שאדם מתארח בו
כשם שאדם צריך להזהר בתוך ביתו לאכול אך ורק ממוצרים ומכלים הכשרים לפסח, כמו כן עליו להזהר בכל מקום שהוא אוכל שם, שיהיה כשר בתכלית. ולכן מי שהולך להתארח אצל חבירו בחג הפסח, או שהוא מתארח בבית מלון, עליו לכלכל דרכיו במשפט, שלא יבא לידי מבוכה שתגרום לו לאכול במקום שאינו ראוי לו, ויזהר מראש שלא להיות מוזמן למקום שאינו כשר בתכלית, כדי שלא יבא ח"ו לידי מכשול.

ומעשה היה ביהודי אחד, יקר יקרים, מעולי הונגריה, שעלה לארץ ישראל לפני כששים שנה בערב פסח. בנו הנשוי, היה דר באחד הישובים הדתיים, והוא הזמין את אביו לחג הפסח. שאל אותו אביו, האם עוד הנך מקפיד כראוי על כל הלכות הפסח? השיב לו הבן, בודאי! נסעו האב עם רעייתו ושאר ילדיו הרווקים אל הבן הנשוי. כבר בליל החג, ראה האב כי הלכות הפסח אינן מקויימות כראוי. לכן, חדל לאכול שום דבר, מלבד מעט ירקות. ומיד במוצאי החג הראשון, אמר לאשתו ומשפחתו, אין אני נשאר כאן אפילו רגע אחד. אמרו לו, והלא אין תחבורה בשעה כזו! אמר להם אני איני נשאר אפילו רגע אחד, והלך ברגל שלוש שעות, עד שהגיע לתחנת אוטובוס, וחזר לירושלים בצער גדול, כי בנו אינו זהיר כראוי בהלכות החג. וממנו למדו כל המשפחה, ותיקנו מעשיהם.

Caution Regarding Chametz Issues

————————————————
Since we are nearing the holiday of Pesach and the laws of Pesach are quite vast, we will begin to review the primary laws of this holiday based on what we have written in previous years in addition to some new insights.
————————————————
The Prohibition to Eat Chametz
The Torah (Shemot 13) states regarding the holiday of Pesach: “Matzot shall be eaten for seven days; neither leaven nor sourdough shall be seen in your borders.”

Our Sages taught in Masechet Pesachim (21b among other places) through expounding certain verses that not only is Chametz prohibited for consumption on Pesach, it is also forbidden to benefit from Chametz on Pesach, meaning that even if one does not actually eat Chametz on Pesach, he still may not sell it to a non-Jew and the like on Pesach for this would mean that he is benefitting from this sale. Consumption of Chametz on Pesach is punishable by Karet (severance of one’s soul from the Jewish nation).

Chametz on Pesach Cannot Even be Nullified by a Ratio of One to One-Thousand
The prohibition of Chametz on Pesach is so severe that if Chametz gets mixed into other foods, it cannot be nullified even by a ratio of one to one thousand, which is not the case regarding other prohibitions.

For instance, regarding the prohibition of consuming blood, if one gram of blood falls into a pot of food, if there are sixty grams of food present against the one gram of blood that fell into it, the blood is considered nullified and this food is permitted for consumption. Regarding Chametz on Pesach, however, even if the food present is one thousand times the amount of the Chametz that fell into it, for instance if a tiny crumb of Chametz falls into a large pot of food, the entire pot of food becomes prohibited for consumption because of the crumb of Chametz that became mixed into it.

Therefore, one must be extremely careful regarding Chametz on Pesach to buy only food products that one is completely certain do not contain Chametz mixtures and are certified by a reliable Kashrut organization. Similarly, one should not rely on a non-Torah-observant Jew when he tells him that a certain food does not contain any Chametz, for instance if he says that a certain spice does not have any Chametz mixed into it, for it has already occurred that some people have transgressed the prohibition of Chametz because they had relied on a grocer with no believability. Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that it is proper for one not to purchase any food product designated for Pesach use without a reliable Kosher for Passover certification on every single item. The same applies even to things that do not seem problematic such as liquor, Arack, and the like. Nowadays, even products that look “innocent” pose major Kashrut problems during the rest of the year and especially during Pesach, as all products contain a multitude of ingredients, as we all know.

Dishes Which Have Absorbed Chametz
One may not use the same dishes that he uses during the rest of the year on Pesach, for these dishes have Chametz absorbed in them since when a hot food is inside these dishes, the walls of these dishes absorb its Chametz flavor, just as they absorb dairy or meat flavor. Thus, one must either use dishes that are specially designated for Pesach that have not been used for Chametz or kosher (make kosher for Pesach) his Chametz dishes. This will be better explained in following Halachot.

When One is a Guest
Just as one must take care to eat food that is Kosher for Pesach and from dishes and utensils that are Kosher for Pesach in his home, one must also take care that anywhere else he eats is absolutely kosher. Thus, if one is staying as a guest in his friend’s home or in a hotel for Pesach, he must think this through beforehand in a tedious manner so that a tumultuous situation does not arise that will cause him to eat in an unworthy place. One should be very careful in advance not to be invited to a place that is not absolutely kosher so as not to, G-d forbid, transgress any prohibitions.

An incident once occurred approximately sixty years ago when a righteous Hungarian Jew immigrated to Israel on Erev Pesach. His married son lived in a religious settlement and invited his father to join them for the Pesach holiday. His father asked him, “Are you careful regarding the laws of Pesach?” The son replied, “Certainly!” The father travelled with his wife and unmarried children to spend the holiday together with his married son. On the first night of Pesach, the father was already able to tell that the laws of Pesach were not being observed adequately. He therefore did not eat anything besides for some vegetables. Immediately upon the conclusion of the first Yom Tov of Pesach, the father exclaimed to his wife, “I refuse to stay here for even one extra second!” They told him, “But there is no public transportation at this hour!” The father once again reiterated, “I shall not stay here for even one moment.” He then proceeded to walk for three hours to the nearest bus stop at which point he boarded a bus to Jerusalem, saddened that his son did not observe the laws of Pesach properly. The rest of the family learned from their father’s actions and mended their ways.

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך".

וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, וכן אסור ליהודי להחזיק ברשותו חמץ בימות הפסח.

קטניות
אורז וכל מיני הקטניות, ובכלל זה אפונים, חומוס, שעועית, סויה, עדשים וכדומה, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא בחמשת מיני דגן, חיטה, שעורה, כוסמת, שבולת שועל ושיפון. וקטניות אינן מיני דגן, אלא מיני ירק.

אולם הדבר פשוט שמאחר ומצויים לעתים שיתערבו מיני דגן בקטניות, לכן יש להזהר לברור היטב את האורז וכיוצא בו, לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שמגדלים ומייצרים בהם את האורז, שמייצרים בקרבתו גם מיני דגן, וכן בבתי האריזה של האורז, אורזים גם כן שאר מיני דגן, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל. (וכפי שנתבאר בהלכה הקודמת, שאפילו פירור חמץ יכול לאסור סיר גדול עם תבשיל). ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים בסביבתם של הבודקים.

מנהג האשכנזים וכמה מקהלות הספרדים
מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח. וכך נימנו וגזרו גדולי רבותינו שבאשכנז, לאסור באיסור גמור כל אכילת קטניות בפסח. אולם ברוב ארצות הספרדים לא נתקבל איסור זה כלל ועיקר. ואין לספרדי להחמיר על עצמו בדבר זה מכמה טעמים.

אמנם ישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח. ובפרט נפוץ הדבר בקרב המערבים, יוצאי מרוקו ושאר מדינות צפון אפריקה. אולם אף הם אינם מחמירים בדרך כלל, אלא באורז, אבל בשאר קטניות נוהגים היתר. ויש שנהגו לאסור אכילת חומוס גם כן.

ובהלכה הבאה נביא עוד פרטי דינים בזה.

The Laws of Chametz and Kitniyot (Legumes) on Pesach

The Essence of Leavening
The Torah (Shemot 13) tells us regarding the holiday of Pesach: “Matzot shall be eaten for seven days; neither leaven nor sourdough shall be seen in all of your borders.” The leaven that the Torah prohibits is produced by the combination of grain-flour and water remaining in this state for a long enough period of time; this causes the internal composition of the flour to leaven (rise). From the moment the mixture begins to leaven it is considered “Chametz” which is prohibited for consumption or benefit on Pesach and it is also prohibited for a Jew to retain Chametz in his property on Pesach.

Kitniyot
Rice and all other legumes, including peas and beans, are permitted on Pesach, for the prohibition of Chametz only applies to grains and legumes are not classified as “grains”. One must nevertheless take care to check the grains of rice well to make sure that no kernels of wheat or barley are mixed inside, for it is fairly common that in some places where rice is grown or packaged, other grains are also grown or packaged in close proximity as well and some kernels of these grains can easily become mixed into the rice and indeed make one’s entire dish prohibited for consumption (for even one tiny crumb of Chametz can prohibit a large pot of food). Thus, it is customary to check through rice three times before Pesach with all due concentration and seriousness, at a time when small children are not present to disrupt the individual checking.

The Custom of Ashkenazi Jewry and Some Sephardic Communities
Due to fear that kernels of various grains may have become mixed into the legumes, Ashkenazim customarily prohibit the consumption of legumes on Pesach. Indeed, the greatest Ashkenazi authorities enacted that it is completely prohibited to eat any legumes on Pesach. However, this prohibition was not accepted at all by most Sephardic and Middle Eastern communities. A Sephardic individual should not be stringent regarding this matter for several reasons.

However, there are several G-d-fearing Sephardic communities who are stringent and customarily abstain from eating rice on Pesach. This is especially common among Moroccan and other North African communities. However, even they are customarily stringent only with regards to rice, but they do eat other forms of legumes. Some customarily abstain from eating chick peas on Pesach as well.

In the following Halacha, we shall, G-d-willing, discuss this further.

פרטים בדין קטניות בפסח

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי דין החמץ והקטניות בפסח. והסברנו, שלכל הדעות "קטניות", כגון חומוס ואורז, אינן "חמץ" ממש. כי חמץ שייך רק בדבר העשוי ממיני דגן. אולם האשכנזים נהגו איסור בקטניות, משום שהיה הדבר נפוץ מאד, שנתערבו גרגרי חמץ עם הקטניות. ולפיכך הם נמנעים מלאכלם.

"התרת נדרים" לאכול קטניות
עדות האשכנזים, הנוהגים איסור בקטניות, אין להם כל היתר לאכילת קטניות בפסח, ואף אם יעשו "התרת נדרים", אין בכך כלום, ועדיין הם מחוייבים למנהג עדתם, שלא ליטוש את מנהגיהם, ולהמנע מאכילת קטניות בפסח.

ובכלל זה איסור שימוש בשמן סויה, ואכילת אורז, וכן כל כיוצא בזה.

אולם עדות הספרדים שהחמירו על עצמם שלא לאכול אורז, ועתה יש להם איזה צורך להקל באכילת אורז, מחמת חולי וכיוצא בזה, יכולים להתיר להם לאוכלו, אם יעשו "התרת נדרים" כדין, על מה שנהגו עד עתה. וזאת משום שתוקף האיסור שקיבלו הספרדים על עצמם, אינו באותו דרגה כמו שקיבלו עליהם האשכנזים, ואצל הספרדים לא נתקבלה גזירה ממש על אכילת קטניות, אלא נהגו בהם איסור מצד הזהירות, כיון שהיה מצוי חשש חמץ בקטניות. כן פסק מרן הרב זצ"ל בספר חזון עובדיה ח"ב עמוד נה. ואין כאן המקום להאריך.

כלים הבלועים בקטניות
כבר ביארנו, שאסור להשתמש בפסח בכלים שבישלו בהם בשאר ימות השנה. וזאת משום, שכלים שהיה בהם מאכל חמץ רותח, הרי שדפנות הכלי "בלעו" מן החמץ שהיה בהם. ואחר כך כשמבשלים בהם מאכל כשר לפסח, דפנות הכלי "פולטות" טעם של חמץ לתוך התבשיל. וכשם שאנו נזהרים תמיד להפריד את כלי החלב מכלי הבשר, מחמת בליעת הכלים ממאכלי הבשר או החלב.

אולם איסור הקטניות בפסח, אינו חמור כמו איסור חמץ ממש. שאינו אלא גזירה שנהגו להחמיר, מחמת חשש חמץ. לפיכך כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן, בשו"ת זרע אמת (ח"ג או"ח סי' מח), שאשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לאשכנזי לאכול בביתו ללא חשש.

ואף על פי שהכלים של הספרדי בלועים מתבשילי הקטניות, אין בכך כלום, כיון שאין זה אלא מנהג שנהגו משום זהירות יתירה, ולא שקיבלוהו עליהם כאיסור ממש. (בפרט אם יש לשער שלא בישלו בכלים קטניות בתוך עשרים וארבע שעות האחרונות. ואין האשכנזי צריך לשאול את הספרדי, האם בישלו באותו יום קטניות באותו הכלי. ואין כאן המקום להאריך).

ולסיכום: האשכנזים נוהגים איסור באכילת קטניות בפסח. ואין להקל באיסור זה אפילו על ידי "התרת נדרים". והספרדים שנהגו בזה איסור, ויש להם צורך להקל באכילת קטניות, כגון מחמת חולי וכדומה, יוכלו להקל בזה על ידי התרת נדרים.

אשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לו לאכול מהם, אף על פי שהספרדי בישל קודם לכן מאכלים עם קטניות באותם הכלים.

Some Detailed Laws Regarding Kitniyot (Legumes) on Pesach

In the previous Halacha we have briefly discussed the primary laws of Chametz and Kitniyot (legumes) on Pesach. We have explained that according to all communities, legumes such as rice and chick peas are not actual Chametz, for only grain products can be considered Chametz. However, Ashkenazim customarily banned eating Kitniyot on Pesach because it used to be common for grains of Chametz to become mixed with Kitniyot. They therefore customarily abstain from eating them.

“Annulment of Vows” in Order to Eat Kitniyot
Ashkenazi communities who customarily prohibit Kitniyot have no recourse to permit consuming Kitniyot on Pesach. Even if they perform the order of “Annulment of Vows,” this does not make it permissible; they are still bound by the custom of their community and they may not discard their custom by eating Kitniyot on Pesach.

Included in this prohibition is the use of soy sauce, eating rice, and the like.

However, Sephardic communities who have acted stringently until this point and abstained from eating rice and now have a certain need to eat rice, such as due to illness and the like, may be permitted to eat it as long as they perform the “Annulment of Vows” as prescribed by Halacha for the custom they have followed thus far. This is because the level of the prohibition that these Sephardic communities accepted upon themselves is not on the same level as the prohibition which the Ashkenazim accepted upon themselves. The Sephardim never accepted an actual “decree” upon themselves banning Kitniyot; rather, they customarily abstained from eating them as a precaution because Chametz would sometimes mix into the Kitniyot. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l rules likewise in his Responsa Chazon Ovadia, Volume 2, page 55.

Vessels which have Absorbed Kitniyot
We have already explained that vessels which have absorbed actual Chametz may not be used on Pesach. This is because when vessels contain boiling hot Chametz foods, the walls of the vessel absorb some of the Chametz in them. Afterwards, when Pesach foods are cooked in the same vessel, the walls of the vessel release Chametz flavor into the food. For the same reason, we are always meticulous to separate meat and dairy dishes in order to avoid vessels absorbing from one another.

However, the prohibition of Kitniyot on Pesach is not as stringent as actual Chametz, for it is only an enactment which some customarily accepted due to Chametz concerns. Based on this, Hagaon Harav Yishmael HaKohen writes in his Responsa Zera Emet (Volume 3, Orach Chaim, Chapter 48) that if an Ashkenazi individual is being hosted by a Sephardic individual and the host prepares foods for the guest that are Kitniyot-free, the Ashkenazi may eat in his home without hindrance.

Although the Sephardic host’s vessels have absorbed some flavor from his own Kitniyot foods, this poses no issue, for this custom is only as an extra precaution and they never accepted it upon themselves as an actual prohibition. (This is especially true if we can assume that Kitniyot were not cooked in this vessel within the past twenty-four hours. Additionally, the Ashkenazi need not ask the Sephardi if Kitniyot were cooked in this vessel within twenty-four hours.)

Summary: Ashkenazim customarily prohibit consuming Kitniyot on Pesach. They cannot be lenient regarding this custom even if they have performed the order of “Annulment of Vows.” Sephardim who have thus far customarily abstained from this as well but now have some special need to eat Kitniyot, such as due to illness and the like, may indeed be lenient in this matter by performing an “Annulment of Vows.”

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Purim – Parashat Tzav

March 19, 2019July 13, 2022 5779

Announcements

***

***

New edition of

attached to this email

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
7:17	7:10	6:26	5:50	9:10	6:10	6:10	22/23 Mar	צו

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Tzav

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

What separated the kohen's skin from the priestly garments?
6:3 – Nothing.
How often were the ashes removed from upon the mizbe'ach? How often were they removed from next to the mizbe'ach?
6:4 –
A) Every day.
B) Whenever there was a lot.
If someone extinguishes the fire on the mizbe'ach, how many Torah violations has he transgressed?
6:6 – Two.
The portion of a flour-offering offered on the mizbe'ach may not be chametz. But is the kohen's portion allowed to be chametz?
6:10 – No.
When a kohen is inaugurated, what offering must he bring?
6:13 – A korban mincha — A tenth part of an ephah of flour.
What three baking processes were used to prepare the korban of Aharon and his sons?
6:14 – Boiling, baking in an oven and frying in a pan.
What is the difference between a minchat kohen and a minchat Yisrael?
6:15 – The minchat kohen is burned completely. Only a handful of the minchat Yisrael is burned, and the remainder is eaten by the kohanim.
When is a kohen disqualified from eating from a chatat?
6:19 – If he is tamei (spiritually impure) at the time of the sprinkling of the blood.
What is the difference between a copper and earthenware vessel regarding removing absorbed tastes?
6:21 – One can remove an absorbed taste from a copper vessel by scouring and rinsing, whereas such a taste can never be removed from an earthenware vessel.
Can an animal dedicated as an asham be replaced with another animal?
7:1 – No.
How does an asham differ from all other korbanot?
7:3 – It can only be brought from a ram or sheep.
Unlike all other korbanot, what part of the ram or sheep may be placed on the mizbe'ach?
7:3 – The tail.
What three types of kohanim may not eat from the asham?
7:7 – A t'vul yom (a tamei kohen who immersed in a mikveh yet awaits sunset to become tahor); A mechusar kipurim (a tamei person who has gone to the mikveh but has yet to bring his required offering); An onan (a mourner prior to the burial of the deceased).
n which four instances is a korban todah brought?
7:12 – Upon safe arrival from an ocean voyage; Upon safe arrival from a desert journey; Upon being freed from prison; Upon recovering from illness.
Until when may a todah be eaten according to the Torah? Until when according to Rabbinic decree?
7:15 –
(a) Until the morning.
(b) Until midnight.
How does a korban become pigul?
7:18 – The person slaughters the animal with the intention that it be eaten after the prescribed time.
Who may eat from a shelamim?
7:19 – Any uncontaminated person (not only the owner).
What miracle happened at the entrance of the Ohel Moed?
8:3 – The entire nation was able to fit in this very small area.
Other than Yom Kippur, what other service requires that the kohen separate from his family?
8:34 – The burning of the parah adumah (red heifer).
What are the 5 categories of korbanot listed in this Parsha?
Olah (6:2); mincha (6:7); chatat (6:18); asham (7:1); shelamim (7:11).

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

חג הפורים – נסים גלויים

שאלה: האם בזמנינו אין נסים גלויים, מפני שאנו לא ראויים לכך?

תשובה: אמרו רבותינו בכמה מקומות, כי אין הקדוש ברוך הוא עושה נסים לחינם. כי הנס, הוא כבריאת עולם חדש. כי טבע העולם הוטבע בו מעת בריאתו, ולשנות את הטבע, יש צורך לחדש מהלכים כמו בריאת העולם. ולכן אמרו רבותינו (במסכת שבת לב.), אל יבקש אדם שיעשו לו נס מן השמים, כי מנכים לו מזכויותיו. שהרי עשיית הנס היא כאילו בורא הקדוש ברוך הוא עולם חדש עבור אדם פרטי.

ובכל זאת בימי קדם היה צורך גדול שיעשה השם יתברך נסים גדולים ומפורסמים, משום שעם ישראל מעצם טבעם והחינוך הטבעי שהיה חדור בתוכם, לא היו בנויים היטב ומוכנים לאמונת ה' יתברך. כי היו חיים מאות בשנים בארץ מצרים, ששם היו כולם עובדי כוכבים ומזלות. וכן כל שאר האומות בימי קדם היו מאמינים בכוכבים ובמזלות, והיו סבורים שהכוכבים הם המורידים להם את השפע, ולכן פנו לעבוד את הכוכבים. ועם ישראל נדבקו מן הטעות של כל אומות העולם.

ולכן עם ישראל טעו שוב ושוב לחטוא לה'. עשו להם עגל זהב במדבר, ואחר כך עבדו לפסל מיכה, וכן בארץ ישראל כמה וכמה פעמים חטאו בעניני עבודה זרה, ואפילו לאחר שגלו מן הארץ, אמרו הנשים לירמיה הנביא (ירמיהו פרק מד פסוק יח): "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים, חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ". כי היו בטוחות שרק על ידי עבודת כוכבי השמים יגיע אליהם השפע. (כשם שבזמנינו, ההולכים אצל העוסקים במיסטיקה וקבלה מעשית, מכורים לעבודתם, ולא יבינו כי אספו רוח בחפניהם).

לפיכך, כדי לבטל דעה משובשת זו, ועל מנת לתקוע את אמונת ה' בלב ישראל, עשה להם ה' יתברך נסים גלויים, להראותם כי ה' הוא האלקים, והוא המשדד מערכות שמים, שאין ישראל כפופים להם כלל. ולכן עשה ה' נסים המנוגדים לדרך הטבע, כדי שיכירו וידעו כולם, ששקר נחלו. ולכן משה רבינו הזהיר את ישראל כמה פעמים על הנסים שראו עיניהם, שילמדו מהם כי ה' הוא האלקים. וכן שמואל הרמתי, עשה להם לישראל נסים היפך גדר הטבע. וכן אליהו הנביא שהוריד אש וגשמים מן השמים, ובאמת, לאחר שראו ישראל את הנס הזה, נהפך לבבם והכירו וידעו כי לה' הארץ. ואם כן, כל הנסים היו כדי לקבוע בלב האומה את האמונה בה'. ובכל זאת מפעם לפעם שכחו ישראל את שראו בעיניהם, וחזרו למעשיהם הרעים.

וכל זה היה קודם זמן אסתר המלכה, אבל מזמן אסתר, קיימו וקבלו היהודים עליהם את תורת ה' בכל לבב. כי ראו כי לה' הארץ ולו נתכנו עלילות. כי המן חשב על פי חשבונות שעשה, כי מזלם של ישראל בחודש אדר ירד מטה מטה. שכם באמת על פי המזלות, היה הזמן ההוא ראוי לנפילת ישראל חס ושלום. וכן לפי דעתם של חכמי המזלות, היה אז מזלם של ישראל סוף מזל דלי, שהוא רע ומר לישראל, ולעומת זאת, מזלו של עמלק, היה אז טוב מאד, כי מזלו של עמלק הוא אריה, ואז מזל אריה היה במערכה טובה, כי השמש היתה לפניו, וכוכב צדק האיר למולו. וכל מהלכי הלבנה והכוכבים היו נגד ישראל ולטובת עמלק.

וה' הפיר עצתו של עמלק, ושידד כוכבי שמים, ונהפוך הוא, שישראל עלו, ועמלק ירדו, ומזה הכירו כח מעשי ה', ופחיתות ענין המזלות והכוכבים, ולכן מאז נס אסתר, לא נמצא בישראל שיחזרו עוד לחטאים אלה, של אמונה בכוכבים ומזלות.

ומטעם זה מאז והלאה, פסקו הנסים המפורסמים והגלויים מישראל, שהרי אין בהם צורך עוד לשלימות אמונתינו. ולכן פסקו נסים מימות אסתר ואילך. לא מפני שאין אנו ראויים עוד לנסים, אלא להיפך, מפני שאנו שלמים באמונתינו מימות אסתר, אין לנו צורך בנסים. עד שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו, ואז יחדש ה' יתברך ימינו, ויראנו נפלאות. (יערות דבש, דרוש ג')

The Holiday of Purim-Open Miracles

Question: Are there no open miracles in our days because we are unworthy of them?

Answer: Our Sages teach us in several places that Hashem does not perform miracles for naught since doing so entails changing the laws of nature that Hashem established in this world which is tantamount to the creation of a “new world.” It is for this reason that our Sages (Shabbat 32a) teach us that one should not pray for a miracle to be performed for him, for if this occurs, some of the individuals will be deducted since this is like creating a new world for a single person.

Nevertheless, in previous generations, there was a need for Hashem to perform great and revealed miracles, for the Jewish nation, by nature and by virtue of the upbringing they were engrained with by living in Egypt for Hundreds of years among an idolatrous nation, was not yet prepared for belief in Hashem. All other nations in the days of yore likewise believed that the stars and constellations were the cause of all goodness and abundance and thus began worshipping the stars. The Jewish nation was likewise influenced by the error of the other nations of the world.

It is for this reason that the Jewish nation continuously sinned against Hashem in the desert making the Golden Calf and later worshipping Micha’s idol; similarly, when they entered Eretz Yisrael, the Jewish nation strayed after idol worship several times. Even when they were exiled from Israel, some Jewish women told Yirmiya Ha’Navi (Yirmiyahu 44, 18), “From the time we have stopped offering incense to the heavenly objects and pouring libation offerings to them, we lack everything and we have perished by sword and starvation.” This is because the women of that generation were certain that the source of abundance was only by serving the stars and other heavenly objects. (Just as those who consult with individuals who practice “practical Kabbalah” and other mystics in our generation are addicted to such practices and do not realize the futility in doing so.)

In order to abolish such flawed beliefs and to imbue the Jewish nation with a strong sense of belief in the true Master of the Universe, Hashem performed open miracles in order to show that Hashem is the true G-d and that He alone orchestrates the heavenly objects, which have no influence at all on the Jewish nation. It is for this reason that Hashem performed miracles which went against the laws of nature, in order for all to know that their previous beliefs were all baseless lies. Likewise, Moshe Rabbeinu referred to these supernatural miracles many times in order for the Jewish nation to realize that Hashem is the true G-d. Similarly, the prophets Shmuel and Eliyahu performed supernatural miracles for the Jewish nation by bringing down rain and fire from the sky; after the Jewish nation observed such miracles, they knew that the land was Hashem’s alone. Thus, the purpose of the all these miracles was to establish Hashem’s sovereignty in the heart of the Jewish nation. Nevertheless, the Jewish nation forgot the wonders their eyes had seen from time to time and returned to their wicked ways.

Nonetheless, all of this applied only until the times of Queen Esther. From the time of Queen Esther and on, however, the Jewish nation accepted Hashem’s Torah whole-heartedly. Haman devised his evil plan because he calculated that the Jewish nation’s fortune was quite bad during the month of Adar; indeed, according to the order of the constellations, this was actually true and that time ripe for the destruction of the Jewish nation, G-d-forbid. Indeed, according to the great astrologers, this occurred at a time when the Jewish nation’s fortune was towards the end of the constellation of Aquarius, which is a terrible time for the Jewish nation. On the other hand, Amalek’s fortune at that time was quite good, for the constellation that represents Amalek is Leo and at that time, Leo was in a favorable position with the sun before it and Jupiter shining right across from it. All of the lunar, planetary, and stellar systems at that time were against the Jewish nation and in favor of Amalek.

Hashem, however, disrupted Amalek’s plans, rearranged the stars, and switched everything for Israel to be victorious and Amalek to fall. Everyone then realized the might of Hashem and the insignificance of the stars and constellations. From the time the miracle of Esther occurred, we have not heard of a large portion of the Jewish nation returning to sins involving idolatry and belief in the stars.

It is for this reason that from that time and on, open and revealed miracles have ceased from the Jewish nation, for we no longer need them for the completion of our belief. Let us be clear: This is not because we are unworthy of such miracles; on the contrary, because our belief has been complete since the times of Queen Esther, we no longer need such miracles until the Final Redemption, at which point Hashem shall, once again, perform many miracles and wonders for us. (See Rabbeinu Yehonatan Eibeschitz’s Ya’arot Devash, Darush 3.)

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Purim-Moor-Lane-More-Torah.pdf

Newsletter Parashat Vayikra – Parashat Zachor

March 13, 2019July 13, 2022 5779

Announcements

This week is Shabbat Zachor

Shabbat Zachor

On certain occasions piyutim are chanted during pesuqé dezimra:

On Shabat Shira and the Seventh Day of Pesah the piyut "Ashira keShirat Moshé" is sung before Shirat haYam (The Song on the Sea).

On Shabbat Zachor the piyut "Mi Khamokha" is chanted during Nishmat.

On Rosh haShana and Yom Kipur special piyutim are chanted after Shirat haYam, before Yishtabah, and between Yishtabah and the Qadish.

The minhag of inserting piyutim into the prayers is actually quite ancient, dating back at least to the times of Ribi Yehuda haLevi (c. 1000-1100 CE) who penned the piyut "Mi Khamokha" for Shabat Zakhor and instituted its recital in the middle of Nishmat Kol Hai. Several Rishonim, among them the Ri miGash (d. 1141), the Rashba (d. 1310), and the Radbaz (d. 1573), attest that this was the custom in their time, showing no sign of disapproval. Nevertheless, this custom was met with sharp, repeated critique by later halakhic authorities, all challenging the halakhic basis for this custom, as it constitutes a forbidden interruption (hefseq) in the prayers.

Though Maran instructs in the Shulhan 'Arukh (O"H §68:1) that it is best to refrain from including liturgy in the Blessings of Qeriat Shema', he makes no mention of adding liturgy in Pesuqé deZimra. The determining factor for allowing liturgy in Pesuqé deZimra is whether or not there exists a prohibition to add praises or Tehilim to those instituted by the Sages as Pesuqé deZimra.

The Hida in Tub 'Ayin (§18:35) cites the opinion of Ribi David Hayim Corinaldi in this matter, denouncing the practice of those who reserved the recital of liturgy intended for Pesuqé deZimra (e.g. Ribi Yehuda haLevi's Mi Chamocha) until after the repetition of the 'Amida; arguing that the Tur and Maran only took issue with adding liturgy to the Blessings of Qeriat Shema'. The simple logic behind Ribi Corinaldi's judgment seems to be that, since Pesuqé deZimra were instituted as praises to G-d, additional praises, such as the piyutim, should not be deemed an interruption therein. Still, the Hida rules that liturgy may not be added to Pesuqé deZimra, explaining that these praises were carefully arranged by the Sages in accordance with Qabala and are thus strictly unchangeable

The minhag in Kahal Kadosh Shaare Tefila – Moor Lane, is to recite the piyut Mi Chamocha in the middle of Nishmat

****

THIS SUNDAY

***

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

*****

*******

Moolanenews

would like to thank

for the extra light & brightness

in our Bet Hakeneset

Tizke Lemitzvot

*****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
7:03	6:55	6:13	5:35	9:20	5:57	5:55	15/16 Mar	ויקרא (זכור)

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vayikra

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

Who does the word "eilav" in verse 1:1 exclude?
1:1 – Aharon.
Name all the types of animals and birds mentioned in this week's Parsha.
1:2,14, 3:12 – Cattle, sheep, goats, turtledoves (torim), and doves (bnei yona).
What two types of sin does an olah atone for?
1:4 – Neglecting a positive command, and violating a negative command which is rectified by a positive command.
Where was the olah slaughtered?
1:5 – In the Mishkan Courtyard (azarah).
What procedure of an animal-offering can a non-kohen perform?
1:5 – Ritual slaughter.
Besides the fire the kohanim bring on the altar, where else did the fire come from?
1:7 – It descended from Heaven.
At what stage of development are torim (turtledoves) and bnei yona (young pigeons) unfit as offerings?
1:14 – When their plumage turns golden. At that stage, bnei yona are too old and torim are too young.
What is melika?
1:15 – Slaughtering a bird from the back of the neck using one's fingernail.
Why are animal innards offered on the altar, while bird innards are not?
1:16 – An animal's food is provided by its owner, so its innards are "kosher." Birds, however, eat food that they scavenge, so their innards are tainted with "theft."
Why does the Torah describe both the animal and bird offerings as a "satisfying aroma"?
1:17 – To indicate that the size of the offering is irrelevant, provided your heart is directed toward G-d.
Why is the term "nefesh" used regarding the flour offering?
2:1 – Usually, it is a poor person who brings a flour offering. Therefore, G-d regards it as if he had offered his nefesh (soul).
Which part of the free-will mincha offering is burned on the altar?
2:1 – The kometz (fistful).
The Torah forbids bringing honey with the mincha. What is meant by "honey"?
2:11 – Any sweet fruit derivative.
When does the Torah permit bringing a leavened bread offering?
2:12 – On Shavuot.
Concerning shelamim, why does the Torah teach about sheep and goats separately?
3:7 – Because they differ regarding the alya (fat tail). The lamb's alya is burned on the altar but the goat's is not.
For most offerings the kohen may use a service vessel to apply the blood on the mizbe'ach. For which korban may he apply the blood using only his finger?
3:8 – The chatat.
Who is obligated to bring a chatat?
4:2 – One who accidentally transgresses a negative commandment whose willing violation carries the karet (excision) penalty.
Where were the remains of the bull burned while in the wilderness? Where were they burned during the time of the Beit Hamikdash?
4:12 –
1. Outside the three camps.
2. Outside Jerusalem.
What two things does a voluntary mincha have that a minchat chatat lacks?
5:11 – Levona and oil.
What is the minimum value of a korban asham?
5:15 – Two shekalim.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

מתנות לאביונים

מה צריך לתת?
ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים.

כמה צריך לתת?
ירא שמים יתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. וכמה הוא חיוב מתנות לאביונים?, הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה, שהוא סכום הקטן שיש בכל מקום (וכגון בארץ ישראל מטבע של חצי שקל וכדומה), ומכל מקום כאמור, עדיף להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודת פורים ובמשלוח מנות. ועל כל פנים נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים.

החילוק בין משלוח מנות למתנות לאביונים
בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לתת את המשלוח מנות, באופן שהמקבל ידע ממי קיבלת את המעות, והנותן ידע למי נותן. וזאת משום שטעם המצוה של משלוח מנות, הוא בכדי להרבות אהבה ואחוה בין בני אדם. אולם לענין מתנות לאביונים אין הדין כן, אלא רשאי לתת את המתנות באופן שהאביון לא ידע ממי קיבל, וכן הנותן לא ידע למי נותן.

וכן במשלוח מנות, יש לתת מנות ממש, כלומר, דברי מאכל ומשקה, מה שאין כן במתנות לאביונים, שיכול לתת לאביונים מעות, שיוכל לקנות מהם את צרכי הסעודה.

חשיבות מתנות לאביונים
וכתב הרמב"ם (הלכות מגילה פרק ב), חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות בשר, או שני מיני תבשיל, או שני מיני אוכלים (מאכלים), שנאמר: ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. וחייב לחלק לעניים מעות או מיני אכלים ביום הפורים, לא פחות משני עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת, שנאמר: ומתנות לאביונים. ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים".

נתינה לגבאי צדקה
הנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו. וכן נוהגים רבים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה שיתן בעצמו את המעות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת בודאות אם הם ראויים למתנות אלו.

וכבר הזהרנו בעבר על הצורך לשים לב שגבאי הצדקה הם אנשים יראי שמים, ולא לסמוך בעיניים עצומות על ועדי הצדקה למיניהם

Matanot La’Evyonim

The Rambam (Chapter 2 of Hilchot Megilla) writes: “One must send his friend two portions of meat or two cooked foods or two food items, as the verse states, ‘And sending portions to one another,’ which means two potions to one person. The more friends one sends to, the more praiseworthy he is. One must also distribute monetary gifts or food items to the poor on Purim day, no less than one gift to two poor people, as the verse states, ‘And gifts to the poor’. It is more important for one to distribute more gifts to the poor than to spend a lot on one’s feast or send gifts to many friends, for there is no greater and more splendid happiness than to gladden the hearts of the poor, orphans, widows, and converts; one who gladdens these downtrodden souls is comparable to the holy presence of Hashem Himself, as the verse states, ‘To revive the spirit of the downtrodden and to revive the soul of the oppressed.’”

One who fears Heaven should distribute Matanot La’Evyonim generously and with good cheer and his reward will be great indeed. How much must a person give as Matanot La’Evyonim? Although the letter of the law dictates that there is no set amount for this gift and one fulfills his obligation by giving even a few cents per pauper, nevertheless, it is preferable to spend more on Matanot La’Evyonim then on the Purim feast or Mishloach Manot. (One should preferably give enough so that the pauper will be able to make use of the sum for the Purim feast.)

One who gives money to a charity treasurer who will subsequently distribute this sum to the needy on Purim day on the donor’s behalf has fulfilled his obligation, since “one’s messenger is like himself.” This is the prevalent custom today as many people give their Matanot La’Evyonim to trustworthy treasurers and they in turn distribute the money on the donors’ behalf on Purim day. It is actually proper to fulfill the Mitzvah in this way rather than to give the money to such people whom one cannot ascertain whether or not they are genuinely needy.

However, we must warn our readers that when one gives these monetary gifts to charity treasurers, one should take extreme caution to give only to treasurers who are trustworthy and G-d-fearing, for we have heard of situations where there have been individuals who have stolen the majority of the proceeds for themselves and taken advantage of the plight of the truly downtrodden in order amass wealth for themselves. Hagaon Ya’abetz writes in his Sefer Megillat Sefer (about three hundred years ago) that most of the charity collected for the poor of Jerusalem had been stolen by the charity treasurers who would pass the funds from hand to hand and became rich in this way while not leaving even a fraction of the proceeds for the poor people of Jerusalem, which eventually lead to the collapse of the Ashkenazi community in Jerusalem. Similarly, we are clearly aware of several organizations that collect money on behalf of widows and orphans and keep all the proceeds for themselves, leaving only a tiny sum over for the intended recipients. These greedy individuals who steal from the mouths of the poor present themselves as righteous and upstanding individuals; as such, one must be keen in order to avoid them. Anyone who cherishes his soul should distance himself from such people in addition to warning others about them, for donating to such individuals does not constitute Tzedakah at all. One should give his Matanot La’Evyonim and all other Tzedakah for that matter only to treasurers who are completely trustworthy and G-d-fearing or to Torah scholars who are in charge of passing the charity on to G-d-fearing individuals themselves.

We recommend giving donations to one’s local, G-d-fearing rabbi who will then distribute the proceeds to the poor

דין משלוח מנות

מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו" – "ומתנות לאביונים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).

טעם המצוה
וטעם המצוה הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.

ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.

ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.

הגדרת "שתי מנות"
ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.

ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא בכדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה או סיגריות, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.

שליחת חידושי תורה
כתב חכם אחד בירחון "המאסף", כי תלמיד חכם השולח לחבירו דברי תורה וחידושים ופרפראות בתורת משלוח מנות, יוצא בזה ידי חובתו. שהרי בין לפי הטעם שמשלוח מנות הוא בכדי להראות אהבה, ובין לפי הטעם שמשלוח מנות הוא בכדי שיהיה למקבל במה לשמוח בסעודת פורים, יוצאים בחידושי תורה ידי חובה. שהרי דברי התורה הם משמחים את הלב, כמו שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ועל ידיהם ישמח המקבל כמו אדם המקבל מאכלים ומשקאות לסעודת פורים. ועוד, שאין לך התחברות יותר גדולה מן התורה, ועל כן יוצאים בזה ידי חובת הטעם, שיראה לחבירו אהבה בנתינת המנות.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב על דבריו, שאינם אלא דרשות בעלמא, ולא דברים על פי דרכה של ההלכה, שהרי פשוט שלא יוצאים ידי חובת סעודת פורים אלא באכילה ממש, ולא באכילת דברי תורה, ולכן גם החיוב במשלוח מנות הוא במנות של מאכלים ממש, ולא בדברי תורה. ועל כן להלכה אין לסמוך על דברים אלה, וחייב כל אדם לשלוח לחבירו מנות של מאכל או משקה דוקא, שיוכל לשמוח בהם בסעודת פורים.

משלוח מנות לאבל
אף על פי שאסור לשלוח מתנה לאבל בתוך שלשים יום לפטירת קרובו, או בתוך שנה לפטירת אביו או אמו, מכל מקום מותר לשלוח מנות לאבל ביום הפורים. אולם כתב מרן הרב שליט"א, שלא ישלחו לו מיני מתיקה ומנות של תפנוקים, אלא דברי מאכל, כגון בשר ודגים וכדומה ופירות וירקות וכדומה. וכן האבל עצמו, שהוא חייב לשלוח מנות לרעהו, טוב שישלח מנות של בשר ודגים וכדומה, ולא של מיני מתיקה

The Laws of Mishloach Manot

The Mitzvah of Mishloach Manot

The verse in the Megillat Esther (9, 22) states: “In order to mark them as days of feasting and merriment and sending portions (Mishloach Manot) to one another as well as giving gifts to the poor (Matanot La’Evyonim).” The Gemara in Megilla (7a) says that Mishloach “Manot” refers to sending two food portions to one person while “Matanot La’Evyonim” refers to giving two gifts to two people; i.e. one gift per person. (This is because “Manot” is at least two portions, “Matanot” is at least two gifts, and “Evyonim” is at least two poor people. The verse does not say, “Sending a portion to one another as well as giving gifts to a pauper”).

The Reason for This Mitzvah

The underlying reason for this Mitzvah is that when one sends his friend a gift, he expresses his feelings of fondness for him and by doing so he plants feelings of camaraderie in his friend’s heart for himself as well. Additionally, there are those who truly lack financial means and they may be ashamed to ask for assistance for the necessities of the Purim feast; thus, when one sends his friend this “Mishloach Manot” in a respectable fashion, he will not be ashamed to accept it at all, and he will thus be able to partake of the Purim feast amid much joy and happiness.

Since the fundamental reason for this Mitzvah is to create friendship between man and his fellow, if one sends Mishloach Manot to his friend and the recipient does not know who the sender is, the sender has not fulfilled his obligation, for being that the recipient does not know who he received this gift from, there is subsequently no friendly bond formed.

This Mitzvah is different from the Mitzvah of Tzedakah (charity) given during the rest of the year, for regarding Tzedakah, it is most preferable that the recipient not know who the donor is and the donor not know who the recipient is. However, regarding Mishloach Manot, the recipient must know who has sent him this gift, for only in this way will feelings of friendship enter his heart.

The Definition of “Two Portions”

The definition of “two portions” is two different food items or a food item and a beverage, such as cake and a bottle of wine. It is customary nowadays to send different kinds of sweets and one will satisfactorily fulfill his obligation in this way. Women must also send Mishloach Manot to their friends.

Since one of the predominant reasons for Mishloach Manot is for people to have food to eat for the Purim feast, if one sends his friend such gifts as clothing or blankets as Mishloach Manot, he has not fulfilled his obligation. Even if one sends his friend a monetary gift such that he will be able to purchase food with it, he has still not fulfilled his obligation, for one can only do so by sending food items or beverages. Thus, one who sends his friend snuff or cigarettes as Mishloach Manot has not fulfilled his obligation.

Sending Novel Torah Thoughts

A certain Torah scholar has written in the monthly publication, “HaMe’asef,” that a Torah scholar who sends his friend his novel Torah thoughts and insights as Mishloach Manot has fulfilled his obligation. This is because whether the reason for Mishloach Manot is to garner camaraderie or in order to supply one’s friend with something to enhance his Purim feast, one fulfills his obligation regardless, for words of Torah gladden the heart as the verse states, “The commandments of Hashem are just and gladden the heart”, and through them a person will be just as glad as receiving food and drink for the Purim feast. In addition, there is no stronger bond than that of the Torah; thus, one would indeed fulfill his obligation according to the opinion that friendship must be shown through these gifts.

Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that this opinion is nothing more than a nice thought, however, it does not follow the path of Halacha, for clearly, one only fulfills his obligation of the Purim feast with actual food and not by “eating” words of Torah; thus, the obligation of Mishloach Manot is also strictly with food items and not words of Torah. Therefore, the aforementioned opinion may not be relied upon and one must send his friend specifically food items or beverages in order to enhance his Purim feast.

Mishloach Manot To/From a Mourner

Although one may not send a present to a mourner during the thirty days of mourning or to one mourning the loss of a father or mother during the twelve months of mourning, nevertheless, one may send them Mishloach Manot on Purim. However, Maran Harav Shlit”a writes that one should not send a mourner different kinds of sweets or junk food; rather one should send actual food items such as meat, fish, fruits, vegetables, and the like. Similarly, the mourner himself, who is also obligated to send Mishloach Manot, should also preferably send meat, fish, and the like rather that assorted sweets

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Newsletter Parshat Pekude

March 6, 2019July 13, 2022 5779

Announcements

***

Rosh Chodesh Adar Sheni

TONIGHT

Thursday & Friday

7 & 8 March 2019

***

Moorlanenews

would like to thank

ALL the members of the Kehila

who worked so hard to prepare

such a beautiful

Shabbat UK Kiddush

in our Bet Hakeneset

Big Thank you as well to ALL the generous donations received

Tizke Lemitzvot

May Hashem repay you with

semachot in your own families

Moorlanenews

would also like to thank

the members of the kehila who

'week in week out'

buy, prepare & clear up after every week's kiddush

May we always have semachot in our Bet Hakeneset

*****

Kiddush Invitation

This Shabbat

Moorlanenews

would like to take this opportunity

to wish our dear friends

Dr & Mrs D Marshall

a big Mazal Tov

on celebrating their

50th wedding anniversary

a big thank you

for the many years of service

you have both dedicated

and continue dedicating

to our Bet Hakeneset

May Hashem repay you

and send you BOTH

good health, beracha, mazal & hatzlacha

nachat from all your family

***

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

מוצאי שבת	ערבית )מוצ"ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
6:50	6:45	6:00	5:25	9:29	5:44	5:45	8/9 Mar	פקודי

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Pekude

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

Why is the word Mishkan stated twice in verse 38:21?
38:21 – To allude to the Beit Hamikdash that would twice be taken as a "mashkon" (pledge) for the sins of the Jewish People until the nation repents.
Why is the Mishkan called the "Mishkan of Testimony"?
38:21 – It was testimony for the Jewish People that G-d forgave them for the golden calf and allowed His Shechina to dwell among them.
Who was appointed to carry the vessels of the Mishkanin the midbar?
38:21 – The levi'im.
Who was the officer in charge of the levi'im?
38:21 – Itamar ben Aharon.
What is the meaning of the name Betzalel?
38:22 – "In the shadow of G-d."
How many people contributed a half-shekel to the Mishkan? Who contributed?
38:26 – 603,550. Every man age twenty and over (except the levi'im).
Which material used in the bigdei kehuna was not used in the coverings of the sacred vessels?
39:1 – Linen (See Rashi 31:10).
How were the gold threads made?
39:3 – The gold was beaten into thin plates from which threads were cut. (See Rashi 28:6).
What was inscribed on the stones on the shoulders of the ephod?
39:6, 39:7 – The names of the tribes.
What was on the hem of the me'il?
39:24,25 – Woven pomegranates and golden bells.
What did the Kohen Gadol wear between the mitznefet and the tzitz?
39:31 – Tefillin.
What role did Moshe play in the construction of the Mishkan?
39:33 – He stood it up.
Which date was the first time that the Mishkan was erected and not dismantled?
40:17 – Rosh Chodesh Nissan of the second year in the desert. For seven days before this, during the consecration of Aharon and his sons, Moshe erected and dismantled the Mishkan. (Rashi 39:29)
What was the "tent" which Moshe spread over the Mishkan(40:19)?
40:19 – The curtain of goatskin.
What "testimony" did Moshe place in the aron?
40:20 – The Luchot Habrit.
What function did the parochet serve?
40:21 – It served as a partition for the aron.
Where was the shulchan placed in the Mishkan?
40:22 – On the northern side of the Ohel Mo'ed, outside the parochet.
Where was the menorah placed in the Mishkan?
40:24 – On the southern side of the Ohel Mo'ed opposite the shulchan.
Who offered the communal sacrifices during the eight days of the dedication of the Mishkan?
40:29 – Moshe.
On which day did both Moshe and Aharon serve as kohanim?
40:31 – On the eighth day of the consecration of the Mishkan.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

משנכנס אדר מרבים בשמחה

בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב , כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (דהיינו משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.

ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר במגילת אסתר, "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדינו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא טוב.

והקשו המפרשים, כיצד אמרו בגמרא שבחודש אדר יש מזל טוב לישראל, והרי אמרו רבותינו (שבת קנו:) שאין מזל לישראל, דהיינו שישראל אינם נתונים תחת השפעת כוכבים ומזלות כמו הגויים, אלא נתונים באופן מוחלט וישיר להשגחת השם יתברך, ונאמרו בזה כמה תירוצים.

הריטב"א (רבינו יום טוב בן אברהם) כתב, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום בשני חודשים אלו, אב ואדר, יש מזל לישראל, דהיינו שהמזלות משפיעים על ישראל, משום שכך נגזר עלינו מאת השם יתברך. והוסיף עוד שאפשר לומר, שלעולם אין המזל שולט בישראל, ומה שנאמר שיש מזל טוב בחודש אדר וכו', היינו שיש גזירות טובות על ישראל בחודש אדר. (והגזירות הם מהשם יתברך, ולא על ידי כוכבים ומזלות, אשר הם אינם משפיעים כלל על ישראל).

והמהרש"א תירץ, שמה שאמרו רבותינו אין מזל לישראל, היינו שאם נגזר מן השמיים שלא תבוא שום פורענות על ישראל, באמת לא תבוא שום פורענות, וכן אם נגזרה טובה על ישראל, בודאי היא תבוא, בלא קשר למזלות, אבל אם חלילה יש על אדם איזו גזירה רעה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם אינו טוב, ולכן הרבה גזירות קשות באו על ישראל בחודש אב בכלל ובתשעה באב בפרט, וכן להיפך, אם נגזרה על אדם גזירה טובה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם הוא טוב, ובחודש אדר מזלם של ישראל הוא טוב.

אולם הגאון חתם סופר כתב, שדין זה, שיהודי שיש לו משפט עם נכרי, יסדר שהמשפט יהיה בחודש אדר, אינו נכון להלכה. וטעמו הוא, משום שאין מזל לישראל. והסביר, שמטעם זה השמיט הרמב"ם בחיבורו הגדול את הדין הזה, משום שלהלכה אין להתחשב בענינים אלה, שהרי אין מזל לישראל. ומרן רבינו הגדול שליט"א, חלק עליו, הואיל ומדברי רבותינו הנ"ל מוכח, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום שייך לומר שבחודש אדר מזלם של ישראל טוב יותר. ומה שהרמב"ם בחיבורו לא הזכיר ענין זה, יש לתרץ שהוא משום שאין זה ענין הלכתי שיש לכתבו בספרו של הרמב"ם, אלא עצה טובה בלבד

“When Adar Begins, Happiness Increases”

The Gemara in Masechet Ta’anit (29a) tells us, “Rabbi Yehuda son of Rav Shmuel ben Shilat taught in the name of Rav: Just as when the month of Av begins happiness is diminished, so too, when Adar begins happiness increases. Rav Papa says, therefore, if a Jew has a court case with a gentile pending, he should avoid having it in the month of Av when the Jewish nation’s fortune is bad, and try to have it held during the month of Adar when the Jewish nation’s fortune is good.”

The source for this is based on a verse in Megillat Esther which states, “And the month which was switched for them from tragedy to joy,” which teaches us that the good fortune of this month brings about salvation and goodness for Israel, for indeed their fortune is very good during this month.

The commentaries ask: How can the Gemara say that during the month of Adar the fortune of the Jewish people is good, does the Gemara (Shabbat 156b) not say that the Jewish nation has no fortune, which means that they are not under the influence of various stars and constellations as are the other nations of the world, rather they under the direct supervision of Hashem? There are several answers to this question.

The Ritba (Rabbeinu Yom Tov ben Avraham) writes that although the Jewish nation has no fortune, in the months of Av and Adar they are indeed under the influence of the constellations, for this was the way it was decreed by Hashem. He adds that it is possible that the Jewish nation is never under the influence of the constellations and what is meant by the Gemara that Adar is auspicious etc. is that during the month of Adar, good things are decreed upon the Jewish people. (These decrees are directly from Hashem, blessed is He, and not from the constellations or stars for the Jewish nation is not influenced by them.)

The Maharsha explains that what our Sages meant when they said that “the Jewish nation has no fortune” is that if it was decreed in Heaven that no punishment befall Israel or that a certain good thing happen to them, it will surely happen as such, regardless of any stars or constellations. However, if, G-d forbid, something bad was decreed on a specific person, it will usually befall him during times when his fortune is not the best. Thus, many tragic experiences have befallen the Jewish nation during the month of Av and especially on Tisha Be’av (the Ninth of Av). Similarly, when good things are decreed upon a specific person, they will usually befall him when his fortune is good and the month of Adar is especially auspicious for the Jewish people.

However, Hagaon Chatam Sofer writes that this law that a Jew who has a pending court case with a gentile should try to have it fall out during the month of Adar, is halachically incorrect. His reasoning for this is because the Jewish nation has no fortune. It is for this reason that the Rambam omits this Halacha from his great work, for the Halacha is that one should not pay any attention to these matters, as Israel has no fortune. Maran Harav Shlit”a disagrees with this opinion, for it is quite clear from the words of the aforementioned authorities that although the Jewish nation has no fortune, nevertheless, it is still possible that during the month of Adar their overall fortune is better. We can explain that the reason why the Rambam omits this law from his work is because this matter is not of halachic nature; rather it is only a wise piece of advice

****

—

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Moor Lane – ק"ק שערי תפילה

The Manchester Congregation of Spanish and Portuguese Jews (est. 1873)

Month: March 2019