Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
תקיעת שופר
מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר “יום תרועה יהיה לכם”. ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך “לשמוע קול שופר” (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות.
כמה תקיעות יש לשמוע?
וכמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה? מן התורה, די לשמוע תשע תקיעות. ונסביר את הדברים:
נאמר בתורה שלוש פעמים “יום תרועה יהיה לכם”, “זכרון תרועה מקרא קודש”, “והעברת שופר תרועה”. וקיבלו רבותינו “הלכה למשה מסיני”, שכל התקיעות הללו אמורות לגבי ראש השנה, שיש לתקוע בו שלוש פעמים.
וכל תרועה שצריך לתקוע, מורכבת משלוש תקיעות. תקיעה, תרועה ותקיעה. כי כל תרועה, צריך שיהיו לפניה ולאחריה קולות של תקיעה פשוטה. שכך למדו רבותינו מן הפסוקים. נמצאנו למדים, שעלינו לתקוע שלוש תרועות, ולפני ולאחרי כל אחת מהן, יש לתקוע תקיעה פשוטה. ובסך הכל: תקיעה תרועה תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה. שהן תשעה קולות של שופר.
מדוע אנו תוקעים הרבה תקיעות ולא תשע?
אם כן לכאורה היה עלינו לשמוע אך ורק תקיעה, תרועה, תקיעה, שלוש פעמים. אולם אין אנו עושים כן. וכפי שנסביר:
התקיעה שנאמרה בתורה, היא קול תקיעה חלקה, ישרה ורצופה. אולם לגבי התרועה שנאמרה בתורה, יש בידינו ספק מה היא. מפני שחלפו הרבה שנים, ונתפזרו עם ישראל בגלות, ותקיעת שופר היא דבר שמתרחש רק פעם אחת בשנה, ולכן אין אנו יודעים איך התרועה נשמעת, האם היא היללה שמיללות הנשים בשעה שמייבבות, והן קולות קצרים ביותר ורצופים (מה שאנו קוראים בזמן הזה “תרועה”), או שהתרועה היא האנחה כדרך שנאנח אדם פעם אחר פעם כאשר דואג לבו מדבר גדול (כלומר, שלוש פעמים תו תו תו, מה שאנו קוראים “שברים”). או אולי, התרועה שנאמרה בתורה היא שניהם יחד, גם קול היללה וגם קול השברים.
ומחמת הספק, אנו עושים הכל. נמצא שסדר התקיעות כך הוא: התוקע מברך, ומיד תוקע “תקיעה” ולאחריה שלושה “שברים” ואחריהם “תרועה” ואחריה “תקיעה”. וחוזר על סדר זה שלוש פעמים. ותוקע “תקיעה”, ואחריה שלושה “שברים” ואחריהם “תקיעה”, וחוזר על סדר זה שלוש פעמים. ותוקע “תקיעה” ואחריה “תרועה” ואחריה “תקיעה”, וחוזר על סדר זה שלוש פעמים. נמצא מנין התקיעות שלושים, כדי להסתלק מן הספק. (ראש השנה לד. והרמב”ם פ”ג ה”א ומרן בש”ע סימן תקצ).
והוא מה שאנו רואים במחזורים: תשר”ת תשר”ת תשר”ת, כלומר תקיעה שברים תרועה תקיעה – שלוש פעמים. ואחר כך, תש”ת תש”ת תש”ת, כלומר תקיעה שברים תקיעה – שלוש פעמים. ואחר כך תר”ת תר”ת תר”ת, והוא תקיעה תרועה תקיעה – שלוש פעמים.
ורמז לדבר “יום תרועה יהיה לכם”, “יהיה” בגימטריא שלושים.
ואלו התקיעות הן חובה מעיקר הדין. ומלבד זה תוקעים עוד שלושים תקיעות בחזרת השליח ציבור של מוסף. ולאחר מכן בסיום התפלה.
Shofar Blowing
There is a positive Torah commandment to hear the Shofar blasts on Rosh Hashanah, as the Torah states, “A day of blasts shall it be for you.” It is forbidden to speak between the various sets of Shofar blasts and this is certainly the case during the time the Shofar is actually being sounded. As soon as one recites the blessing of “Lishmo’a Kol Shofar” (or has fulfilled one’s obligation by hearing the Shofar blower recite it), one should not utter anything until one hears the Shofar blasts.
How Many Blasts Must One Hear?
According to the Torah, it is sufficient to hear nine Shofar blasts on Rosh Hashanah. Let us now discuss this further:
The Torah states “blasts” in three different contexts: “A days of blasts shall it be for you”, “A memorial of blasts, a convocation of holiness”, and “And you shall make a proclamation with the Shofar blasts”. Our Sages had an oral tradition from Moshe Rabbeinu that all of these blasts apply to Rosh Hashanah and one must sound three blasts on that day.
Every sounding of Shofar blasts on Rosh Hashanah must be comprised of three separate blasts: Teki’ah, Teru’ah, Teki’ah. This is because or Sages derived from various verses in the Torah that every Teru’ah sound must be preceded and followed by a Teki’ah sound. Thus, we must blow three Teru’ah blasts, each of them preceded and followed by a Teki’ah blast, amounting to three sets of Teki’ah, Teru’ah, Teki’ah, i.e. nine blasts.
Why Do We Blow Many More than Nine Shofar Blasts?
Based on the above, one should only be required to hear three sets of Teki’ah, Teru’ah, Teki’ah on Rosh Hashanah. However, this is not what is practiced, as we shall now explain:
The Teki’ah described by the Torah refers to a flat, straight, continuous Shofar blast. Nevertheless, a doubt exists regarding what the Torah describes as a “Teru’ah” because many years have passed and the Jewish nation has been scattered in the diaspora as a result of several long exiles. Thus, we are unsure whether Teru’ah refers to a wailing sound that women make when crying, i.e. very short, continuous sounds blown one after another (what we refer to as “Teru’ah” nowadays) or a longer sighing sound one would make again and again when worried about something important (three times, what we would call “Shevarim” nowadays). It is likewise possible that the Torah-prescribed “Teru’ah” actually refers to a combination of both sounds, sighing and wailing.
Because of this is vested in doubt, we blow all of these. Thus, the proper order of blowing the Shofar is, as follows: After reciting the blessing, the Shofar-blower blows a Teki’ah, followed by a Shevarim, immediately followed by a Teru’ah, followed by a Teki’ah. This order is repeated three times. After a brief pause, the blower then blows a Teki’ah, followed by a Shevarim, followed by a Teki’ah. This order is likewise repeated three times. After another short pause, the blower resumes by blowing a Teki’ah, followed by a Teru’ah, followed by a Teki’ah. This order is likewise repeated three times. The final order of Shofar blasts necessary in order to remove all doubt is therefore thirty. (See Rosh Hashanah 34a, Rambam Hilchot Shofar, Chapter 3, Halachot 1-3, and Shulchan Aruch, Chapter 590, Sections 1-2.)
These Shofar blasts are obligatory according to the letter of the law. Besides for these, thirty more blasts are blown during the silent Mussaf Amida prayer, another thirty during the Chazzan’s repetition of Mussaf, and a final ten within the Kaddish following Mussaf.
Womens-Personal-Prayers-on-Rosh-Hashana.pdf