Announcements

***

New Opportunity for learning

The
Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi
Stamler

****

attached to this email

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:15 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Parents are encouraged to 

attend & bond with their child in 

Learning Torah 

****

                                                                                                              Portuguese nationality to
be granted to descendants of

Portuguese Sephardic Jews

The Portuguese Government has passed legislation to facilitate the
granting of Portuguese nationality to descendants of Portuguese Sephardic Jews
who demonstrate a traditional connection to a Community with Portuguese
Sephardic origins.

Portuguese nationality may be granted to descendants of Portuguese Sephardic
Jews who, after leaving Portugal due to religious persecution (1496-1821),
maintained ties with “organised communities” that were typically Portuguese or
maintained any tie whatsoever with a Spanish & Portuguese Synagogue /
Community in any part of the world.

Applicants will need to prove their ancestry by having a surname
of Spanish or Portuguese origin in his/her family tree or by providing evidence
that their family speaks Ladino / Portuguese and have maintained links with the
Iberian Peninsula. Sephardic Jews of Morocco may also often qualify to apply
for Portuguese nationality.

Those wishing to obtain Portuguese citizenship would be required to prove their
status by way of a certificate issued by the Portuguese Jewish Community which
attests to his/her ties to a Sephardic Jewish Community of Portuguese origin.

The possibility of acquiring an EU passport and its consequential effect on
residence, education and welfare could be attractive to many Sephardic Jews
across the world. The uncertainties surrounding Brexit also makes it an
attractive proposition for potential applicants to consider.

Hassans has been liaising closely with law firms in Portugal who
have been actively involved and instrumental in developing the process leading
to the passing of the all the relevant legislation facilitating the process. If
you come from a Sephardic background and are interested in exploring your
chances of obtaining Portuguese nationality, contact Moses Benady at Hassans on
moses.benady@hassans.gi for an initial assessment.

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Chaye Sara

1. Name the four couples buried in Kiryat Arba.
2. What did Sarah hear that caused her death?
3. What title of honor did the Bnei Chet bestow upon Avraham?
4. Where was Avraham born?
5. How were Avraham's camels distinguished?
6. What is meant by "all the good of his master in his hand"?
7. What special character trait did Eliezer seek when choosing a wife for Yitzchak?
8. Why did Avraham's servant, Eliezer, run toward Rivka?
9. Why did Lavan run to greet Eliezer?
10. When Lavan told Eliezer that the house was cleared out, what did he remove?
11. Who did Eliezer want Yitzchak to marry?
12. Aside from Eliezer, to which other people did Rivka offer to give water?
13. Lavan answered Eliezer before his father, Betuel, had a chance. What does this indicate about Lavan's character?
14. What did Rivka mean when she said "I will go?"
15. What blessing did Rivka's family give her before she departed?
16. Who was Ketura?
17. What gift did Avraham give to Yitzchak?
18. How old was Avraham when he died?
19. For how many years did Yaakov attend the Yeshiva of Ever?
20. How many times is Eliezer's name mentioned in this week's Parsha?

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 האם יש חיוב ללכת תמיד עם טלית
קטן לקיים מצות ציצית

בגמרא במסכת פסחים (דף קיג
ע"ב) שנינו, שבעה מנודים לשמים, ואחד מהם, מי שאינו מניח תפילין בראשו
ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו. וכתבו התוספות, שיש מקום לומר שחייב אדם לקנות
לעצמו בגד לציצית, בכדי להכניס עצמו לחיוב מצות ציצית, כמו שמצינו בגמרא במסכת
סוטה (יד ע"א), שמשה רבינו היה מתאוה להיכנס לארץ ישראל כדי שיוכל לקיים
מצוות התלויות בארץ.

ובמנחות (דף מא ע"א) אמרו, שכשמצא המלאך את רב קטינא
שמתעטף בטלית הפטורה מציצית, (כלומר בגד שאין בו ארבע כנפות, כמו רוב הבגדים שלנו, שהם
פטורים מחוטי הציצית בשוליים שלהם), הוכיחו ואמר לו: מצות ציצית מה תהא עליה? אמר
לו רב קטינא, וכי אתם מענישים גם על ביטול מצות עשה, שהיא בשב ואל תעשה? (שהרי הוא
מבטל מצות ציצית באפן שאינו עושה דבר בקום עשה), ענהו המלאך, כן, בשעת ריתחא ביום
פקודה אנו עונשים גם על ביטול מצות עשה. וכתב המרדכי שם (סימן תתקמא), שדוקא מי
שיש לו טלית של ארבע כנפות, ומחזר אחר עלילות להיפטר מן המצוה, כגון שעושה את אחת
מארבעת הכנפות עגולה וכיוצא בזה, נענש על כך, וכמו שאמר המלאך לרב קטינא, שבשעת חרון אף מענישים גם
על ביטול מצות עשה, וכל זה
בימיהם שהיו רגילים להתעטף בטליתות שיש בהן ארבע כנפות, אבל בזמן הזה שאין דרכינו
בבגדים של ארבע כנפות, אין בזה עונש כלל אם אינו מקיים מצות ציצית, ואפילו בשעת
חרון אף אין מענישים על כך. ומכל מקום מצוה מן המובחר, לחזר אחת טלית של ארבע
כנפות לקיים מצות ציצית.

ומן האמור מבואר שלדעת המרדכי
אין חיוב ממש ללכת עם טלית קטן מצויצת בציציות, שלא אמרו בגמרא שמענשים על כך, אלא דוקא בזמן שיש לו
בגד שהוא חייב בציצית, והוא
הולך בדרכים עקלקלות להפטר ממצוה זו, אבל בזמנינו שרוב הבגדים שלנו פטורים מן הציצית,
אין חיוב כלל ללכת בבגד עם ארבע כנפות בכדי להתחייב במצות ציצית. וכן כתב
הרמב"ם (בפרק ג מהלכות ציצית הלכה יא) "אף על פי שאין אדם מחויב לקנות
לו טלית של ארבע כנפות ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, מכל מקום אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה גדולה
זו, אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחויבת בציצית כדי לקיים המצוה, וביותר
צריך להזהר במצות ציצית בשעת התפילה, וגנאי גדול הוא לתלמיד חכם שמתפלל ואינו
מתעטף בציצית, ולעולם
יזהר אדם במצות ציצית שהרי הכתוב שקל אותה כנגד כל המצוות כולם שנאמר וראיתם אותו
וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם". וכן פסקו הטור והשולחן ערוך (סימן כד).

ובגמרא במסכת שבת (דף קנג.) בכל
עת יהיו בגדיך לבנים, זו ציצית. ואמרו בירושלמי (ברכות פרק א' הלכה ב') שכל הזהיר במצות ציצית זוכה
ומקבל פני שכינה.

ובספר חסידים (לרבינו יהודה
החסיד מגדולי הראשונים הקדמונים) כתוב, מעשה באדם אחד שאמר לו מת אחד בחלום שימות,
ופעם אחת אמר לו התוודה (שיאמר וידוי) כי במהרה תמות, ועל כל חלום היה מתענה,
ובתוך החלום היה אומר מזמור אליך ה' נפשי
אשא, ואחר כך כל הוידוי כולו היה אומר בבכיה. וחלה ונטה למות, וראה כנגדו ענן
בדמות אדם נושא משא גדול ובידו זהוב (מטבע חשוב) ודמות אדם אחר שמתעטף בטלית,
ואמר, בזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית (טלית), והזהוב שנתת לתלמיד חכם העני,
פדאוך מן המוות ותחיה, מיד הזיע וניצול והתרפא.

לכן אף שאין חיוב ללכת עם טלית
קטן להתחייב במצות ציצית, מכל מקום ראוי ונכון מאד שכל אדם ישתדל לקיים מצוה יקרה
זו, השקולה כנגד כל המצוות, וללבוש טלית קטן תחת בגדיו במשך כל היום. ונכון לחנך
גם את הקטנים במצוה יקרה זו ולהלבישם טלית קטן (ובספר אליה רבה כתב שנכון להלביש
טלית קטן לתינוק אחר גיל שלוש שנים ועל ידי כך יזכה לנשמה גבוהה)

Is One Obligated to Wear a Tallit Katan (Small
Four-Cornered Garment) at all times in order to fulfill the Mitzvah of Tzitzit?

The Gemara in Masechet
Pesachim (113b) states that there are seven kinds of individuals that are
excommunicated in Heaven and among them is one who does not don Tefillin on his
arm and head, tie Tzitzit to his garment, and place a Mezuzah on his doorpost.
The Tosafot (ibid.) write that it seems that one must purchase a garment to tie
Tzitzit onto so as to obligate one’s self in the Mitzvah of Tzitzit, just as we
find in the Gemara in Masechet Sotah (14a) that Moshe Rabbeinu longed to enter
Eretz Yisrael in order to be able to perform the Mitzvot that are specific to
the land of Israel.

The Gemara in Masechet Menachot (41a) recounts that when an angel met Rav
Ketina and saw him wrapping himself in a Tallit which was exempt from Tzitzit
(meaning a garment which did not have four corners, like most of our garments,
which is exempt from tying Tzitzit onto), he rebuked him and said, “What shall
be with the Mitzvah of Tzitzit?” Rav Ketina replied, “Do you punish for not
performing a positive commandment in a passive way as well?” (Meaning that he
was abstaining from performing a positive Mitzvah without actively doing
anything.) The angel answered him, “Indeed, at a time of wrath and day of
reckoning, we punish even for abstaining from performing a positive Mitzvah.”
The Mordechi there (Chapter 541) writes that only when one has a four-cornered
garment but looks for ways to exempt himself from this Mitzvah, such as
rounding off one of the corners, is he punished for this, just as the angel
told Rav Ketina that at a time of wrath, one is punished for abstaining from
performing positive Mitzvot. Nevertheless, all this applied only to their times
when they were accustomed to wearing four-cornered garments; however, nowadays
when we are unaccustomed to wearing four-cornered garments, there is no punishment
at all if one does not fulfill the Mitzvah of Tzitzit and even during a time of
wrath one will not be punished for this. Nonetheless, it is especially
preferable to search for a four-cornered garment so as to be able to fulfill
the Mitzvah of Tzitzit.

Based on the above, it is clear that according to the opinion of the Mordechi,
there is no actual obligation to wear a Tallit Katan with Tzitzit tied onto it,
for when the Gemara says one is punished for this, this applies only when one
has such a garment and tries to exempt himself from this Mitzvah by behaving a
crooked manner. However, nowadays when most of our garments are not
four-cornered, one need not specifically wear a four-cornered garment in order
to obligate one’s self in the Mitzvah of Tzitzit. Similarly, the Rambam
(Hilchot Tzitzit Chapter 3, Halacha 11) writes: “Although one is not obligated
to purchase a four-cornered garment a wrap himself in it in order to tie
Tzitzit onto it, nevertheless, it is not fitting for a pious individual to exempt
himself from this great Mitzvah; rather, one should always try to be wrapped
with a garment that is obligated in Tzitzit so as to fulfill this Mitzvah. One
should be extra careful with the Mitzvah of Tzitzit during prayer, for it is a
great degradation for a Torah scholar to pray without being wrapped in a
Tallit. One should always be careful regarding the Mitzvah of Tzitzit for the
Torah equates this Mitzvah to be as great as all the other Mitzvot, as the
verse states, ‘And you shall see it and you shall remember all of the Mitzvot
of Hashem and you shall perform them.’” The Tur and Shulchan Aruch (Chapter 24)
rule likewise.

The Gemara in Masechet Shabbat (153a) expounds the verse “Your clothing shall
be white at all times” to refer to the Mitzvah of Tzitzit. The Talmud
Yerushalmi (Berachot Chapter 1, Halacha 2) states that one who is meticulous
regarding this Mitzvah shall merit greeting Hashem’s holy presence.

The Sefer Chassidim (authored by Rabbeinu Yehuda HaChassid, one of the greatest
earlier Rishonim) recounts that a certain individual had a dream that a
deceased man came and told him he would die. Once, this man told him, “Confess,
for you will soon die.” The individual would fast after every dream. During the
dream, he would recite the Psalm of “By David, to you, Hashem, do I raise my
soul” followed by reciting the entire Viduy (confession) in tears. He became
deathly ill and saw before him a cloud in the form of a person carrying a load
and holding a gold coin and the form of another man wrapping himself in a
Tallit. He said, “In the merit of your wrapping yourself in a Tallit and the
gold coin that you gave to a poor Torah scholar, you have been redeemed from
death and you shall live.” He immediately perspired and was healed.

Thus, although there is no obligation to wear a Tallit Katan in order to
obligate one’s self in the Mitzvah of Tzitzit, nevertheless, it is very proper
and befitting that every individual try to fulfill this dear Mitzvah which is
equal to all other Mitzvot and to wear a Tallit Katan under one’s clothing all
day. It is also proper to educate children regarding this precious Mitzvah and
to dress them with a Tallit Katan ( the Sefer Eliyah Rabba writes that it is
proper to dress a child with a Tallit Katan from the age of three and by doing
so he will merit having a lofty soul)

****

Announcements

Shacharit time during the week is for Hodu 

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

 

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour after Motzae Shabbat)

Parents are encouraged to 

attend & bond with their child in 

Learning Torah 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Vayera

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. Why did G-d appear to Avraham after the brit mila?
   18:1 – Avraham was sick, so G-d came to "visit" him.
2. Why was Avraham sitting at the entrance to his tent?
   18:1 – He was looking for guests.
3. What were the missions of the three angels?
   18:2 – To announce Yitzchak's birth, to heal Avraham and to destroy Sodom.
4. Why did Avraham enjoin the guests to wash the dust off their feet?
   18:4 – He thought they were among those who worship the dust, and he didnt want any object of idolatry in his home.
5. Why did Avraham ask specifically Yishmael, and not someone else, to prepare food for the guests?
   18:7 – To train him in the performance of mitzvot.
6. Why did the angels ask Avraham where Sarah was?
   18:9 – To call attention to Sarahs modesty, so as to endear her to her husband.
7. When G-d related Sarahs thoughts to Avraham, He did not relate them precisely. Why?
   18:13 – For the sake of peace.
8. What "cry" from Sodom came before G-d?
   18:21 – The cry of a girl who was executed for giving food to the poor.
9. How many angels went to Sodom?
   19:1 – Two; one to destroy the city and one to save Lot.
10. Why was Lot sitting at the gate of Sodom?
    19:1 – He was a judge.
11. Lot served the angels matza. Why?
    19:3 – It was Passover.
12. Why did Lot delay when he left Sodom?
    19:16 – He wanted to save his property.
13. Why were Lot and his family not permitted to look back at Sodom?
    19:17 – As they, too, deserved to be punished, it wasnt fitting for them to witness the destruction of Sodom.
14. Lots wife looked back and became a pillar of salt. Why was she punished in this particular way?
    19:26 – She was stingy, not wanting to give the guests salt.
15. In what merit did G-d save Lot?
    19:29 – Lot had protected Avraham by concealing from the Egyptians the fact that Sarah was his wife.
16. Why did Avraham relocate after the destruction of Sodom?
    20:1 – Because travel in the region ceased and Avraham could no longer find guests.
17. Why did Avimelech give gifts to Avraham?
    20:14 – So that Avraham would pray for him.
18. Why was Avraham told to listen to Sarah?
    21:12 – Because she was greater in prophecy.
19. Why did G-d listen to the prayer of Yishmael and not to that of Hagar?
    21:17 – Because the prayer of a sick person is more readily accepted than the prayer of others on his behalf.
20. Who accompanied Avraham and Yitzchak to the akeidah (binding)?
    22:3 – Yishmael and Eliezer.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש
מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת
מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון
הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי
ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה
נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת
יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה
מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר
התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף
כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו
ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון
להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל
להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל
תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו
סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג),
"והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של
ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל
עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן
מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק
אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת
יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג
פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת
לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב
בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי
זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל
ומיוסד על אדני פז.

ועוד
הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר
שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי
שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה
ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות
ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא
(תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג
המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש.
וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן
תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל,
וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש
לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס),
שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים
לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך
אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על
ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן
שליט"א, מכוסה
הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

פרוכת שרקום עליה צורת אריות
מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית,
האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב,
ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב
האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות
בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל
תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה
לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו
מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי
הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן
הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן
הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן
אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי
יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם
מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן.
כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב
שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית
הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת.
ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון
מרן החיד"א (בספר
שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית
המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד
ליתן את הדין.

ולמעשה
מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית
הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה,
אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית
הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה,
בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר
כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א
(שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה
אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר
על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה,
ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions
Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

****

Announcements

***

***

New Opportunity for learning

The
Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 pm till
Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi
Stamler

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

 Shabbat Services

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Lech Lecha

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. What benefits did G-d promise Avraham if he would leave his home?
   12:1 – He would become a great nation, his excellence would become known to the world, and he would be blessed with wealth.
2. "And all the families of the earth will be blessed through you." What does this mean?
   12:3 – A person will say to his child, "You should be like Avraham."
3. Who were the souls that Avraham and Sarah "made?"
   12:5 – People they converted to the worship of G-d.
4. What were the Canaanites doing in the Land of Canaan when Avraham arrived?
   12:6 – They were in the process of conquering the land from the descendants of Shem.
5. Why did Avraham build an altar at Ai?
   12:8 – He foresaw the Jewish People's defeat there in the days of Yehoshua due to Achans sin. He built an altar to pray for them.
6. What two results did Avraham hope to achieve by saying that Sarah was his sister?
   12:13 – That the Egyptians would not kill him, and would give him presents.
7. Why did Avraham's shepherds rebuke Lot's shepherds?
   13:7 Lot's shepherds grazed their flocks in privately owned fields.
8. Who was Amrafel and why was he called that?
   14:1 – Amrafel was Nimrod. He said (amar ) to Avraham to fall (fel ) into the fiery furnace.
9. Verse 14:7 states that the four kings "smote all the country of the Amalekites". How is this possible, since Amalek had not yet been born?
   14:7 – The Torah uses the name that the place would bear in the future.
10. Why did the "palit " tell Avraham of Lot's capture?
    14:13- He wanted Avraham to die trying to save Lot so that he himself could marry Sarah.
11. Who accompanied Avraham in battle against the four kings?
    14:14 – His servant, Eliezer.
12. Why couldn't Avraham chase the four kings past Dan?
    4:14 – He saw prophetically that his descendants would make a golden calf there, and as a result his strength failed.
13. Why did Avraham give "ma'aser " specifically to Malki-Tzedek?
    14:20 – Because Malki-Tzedek was a kohen.
14. Why didn't Avraham accept any money from Sodom's king?
    14:23 – G-d had promised Avraham wealth, and Avraham didn't want Sodom's King to say, "I made Avraham wealthy."
15. When did the decree of 400 years of exile begin?
    15:13 – With the birth of Yitzchak.
16. What did G-d indicate with His promise that Avraham would "come to his ancestors in peace"?
    15:15 – That his father, Terach, would repent and become righteous.
17. How did G-d fulfill His promise that Avraham would be buried in "a good old age"?
    15:15 – Avraham lived to see his son Yishmael repent and become righteous, and he died before his grandson Esav became wicked.
18. Why did the Jewish People need to wait until the fourth generation until they returned to Eretz Canaan?
    15:16 – They needed to wait until the Amorites had sinned sufficiently to deserve expulsion.
19. Who was Hagar's father?
    16:1 – Pharaoh.
20. Why did Avraham fall on his face when G-d appeared to him?
    17:3 – Because he was as yet uncircumcised.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

דין הזכרת
משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח"
"משיב הרוח ומוריד
הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה,
בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.

מתחילין לומר "משיב הרוח
ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה
על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים",
שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.

אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים,
(כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא
בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת
"אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון
הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת
גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון כפי שיתבאר בהלכות הבאות.

מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין
גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת
"מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה
כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר
לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת
גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.

מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד
הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור
לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא
תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח
ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר
"מוריד הטל".

אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל",
ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר
בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב
הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה
כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו
תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach”
“Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to
Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing
of the Amidah as is printed in all Siddurim.

We begin reciting “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem”
in the Mussaf prayer of Simchat Torah (outside of Israel from Shemini Atzeret).
This recitation does not constitute a request or plea for rain; rather, it is
merely meant as praise to Hashem and is therefore dubbed, “Powers of Rain.” The
actual request for dew and rain can be found in the ninth blessing of the
Amidah prayer referred to as the “Blessing of the Years” (Barech Aleinu). There
are several halachic differences between mentioning the “Powers of Rain” in the
second blessing of the Amidah prayer entitled, “Ata Gibor,” and the
actual request for dew and rain in the ninth blessing. Firstly, whereas we
begin mentioning the “Powers of Rain” from Mussaf of Shemini Atzeret, we do not
actually request dew and rain until the night of the Seventh of Marcheshvan
(outside of Israel from the night of the Fifth of December), as we shall
discuss in following Halachot.

Why is “Mashiv Ha’Ruach” Mentioned in the “Mechayeh
Ha’Metim” Blessing?
The Gemara (Berachot 33a) states that we mention the “Powers of Rain” in the
“Ata Gibor” blessing for this blessing deals with the Resurrection of the Dead
and since rainfall is tantamount to The Resurrection, our Sages thus
established this sentence to be mentioned in the blessing dealing with The Resurrection.
Our Sages established the actual request for rain in the “Blessing of the
Years,” for this is a blessing regarding one’s livelihood and rainfall is a
matter of sustenance for the entire world.

One Who Forgets to Mention “Mashiv Ha’Ruach”
If one forgets to recite “Mashiv Ha’Ruach” and becomes aware of his
mistake only after concluding the “Mechayeh Ha’Metim” blessing, we must
analyze whether one must return to the beginning of the Amidah prayer and begin
it again or may one continue his prayer as usual. This law indeed depends on
one important factor: If one inserted “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv
Ha’Ruach” (as is the Sephardic custom during the summer months), one would
not return to the beginning of the Amidah prayer since one has said “Morid
Ha’Tal.” 

However, if one mentioned neither “Mashiv Ha’Ruach”
nor “Morid Ha’Tal” (which is indeed customary among several Ashkenazi
communities during the summer months), if one has not yet begun the “Ata
Kadosh” blessing, one should recite “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem”
between the “Mechayeh Ha’Metim” and “Ata Kadosh” blessings and
then just continue his prayer as usual. If, however, one has already begun the
“Ata Kadosh” blessing and only then realizes his mistake, one must begin
his Amida prayer anew.

****

Announcements

****

Shacharit time during the week is for Hodu 

***

New Opportunity for learning

The
Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi
Stamler

****

Mazal Tov

to 

Eli & Sima 

Shoshana

on celebrating the 

Bar Mitzva of their son

Netanel 

May he grow in Torah Mitzvot Umaasim Tovim

***

Mazal Tov

to 

Mordechai & Michal Maman

on the safe arrival 

of their new baby boy

Sheyizke Laberit Bizmana latorah lachupa ulemaasim tovim

Special Mazal Tov

To our dear friends

Vidal & Annette Maman

on their new grandson

Mazal tov

to both families on this Simcha

Berit Mila

will Beezrat Hashem take place

Tomorrow in Moor Lane

Shacharit 7:00 am

Berit 8:00 am

*** 

*****

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Noach

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. Which particular sin sealed the fate of the flood generation?
   6:13 – Robbery.
2. Why did Hashem tell Noach to build an ark, as opposed to saving him via some other method?
   6:14 – So that people would see Noach building the ark and ask him what he was doing. When Noach would answer, "Hashem is bringing a flood," it might encourage some people to repent.
3. The ark had three levels. What function did each level serve?
   6:16 – The top level housed the people, the middle level housed the animals, and the bottom level, the refuse.
4. What indication do we have that Noach was familiar with the Torah?
   7:2 – Hashem told him to take into the ark seven of each kosher-type animal, and two of each non-kosher type. "Kosher" and "non-kosher" are Torah concepts.
5. Why did Hashem postpone bringing the flood for seven days?
   7:4 – To allow seven days to mourn the death of Metushelach.
6. Why did the first water of the flood come down as light rain?
   7:12 – To give the generation a chance to repent.
7. What did people say that threatened Noach, and what did Hashem do to protect him?
   7:13,15 – People said, "If we see him going into the ark, we'll smash it!" Hashem surrounded it with bears and lions to kill any attackers.
8. What grouping of creatures escaped the punishment of the flood?
   7:22 – The fish.
9. How deeply was the ark submerged in the water?
   8:4 – Eleven amot.
10. What did the olive branch symbolize?
    8:11 – Nothing. It was a leaf, not a branch. (The olive leaf symbolized that its better to eat food "bitter like an olive" but which comes directly from Hashem, rather than sweet food provided by humans.)
11. How long did the punishment of the flood last?
    8:14 – A full solar year.
12. A solar year is how many days longer than a lunar year?
    8:14 – Eleven days.
13. When did humans receive permission to eat meat?
    9:3 – After the flood.
14. What prohibition was given along with the permission to eat meat?
    9:4 – The prohibition of eating a limb cut from a living animal.
15. Why does the command to "be fruitful and multiply" directly follow the prohibition of murder?
    9:7 – To equate one who purposely abstains from having children to one who commits murder.
16. Name two generations in which the rainbow never appeared.
    9:12 – The generation of King Chizkiyahu and the generation of Shimon bar Yochai.
17. Why did Noach curse Canaan specifically? Give two reasons.
    9:22,24 – Because Canaan is the one who revealed Noachs disgrace to Cham. And because Cham stopped Noach from fathering a fourth son. Thus, Noach cursed Cham's fourth son, Canaan.
18. Why does the Torah call Nimrod a mighty hunter?
    10:9 – He used words to ensnare the minds of people, persuading them to rebel against Hashem.
19. The sin of the generation of the dispersion was greater than the sin of the generation of the flood. Why was the punishment of the former less severe?
    11:9 – They lived together peacefully.
20. Why was Sarah also called Yiscah?
    11:29 – The word "Yiscah" is related to the Hebrew word "to see." Sarah was called Yiscah because she could "see" the future via prophecy. Also, because of her beauty, everyone would gaze at her.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

Thursday night is the Nachala of Maran Rabbi Ovadia Yosef ZTz'l

מרן רבינו
עובדיה יוסף זצוק"ל – 

מחר יום שישי ג' מר חשוון, הוא היום בו נסתלק
מעלינו מרן אבינו רועינו רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, ועלינו להזכיר מדבריו,
כי כולנו שותים בצמא את אמרותיו.

בהספד שנשא מרן רבינו זצ"ל לאחר פטירת מורו
ורבו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, הזכיר מרן זצ"ל את
דברי רבותינו בגמרא במסכת סנהדרין (דף צב.), "כל המלמד
תורה בעולם הזה, זוכה ומלמדה לעולם הבא, שנאמר, וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶה".
והקשה על כך מרן זצ"ל, שלכאורה מהי המעלה המיוחדת שיש לאדם בכך שיזכה ללמד
תורה לעולם הבא?

והסביר זאת על פי דברי רבותינו בגמרא (עבודה זרה
דף ה.), אמר ריש לקיש, בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא חטאו בעגל, אנו נחשבים
כמי שלא באו לעולם. ופירש רש"י,
שאילו לא חטאו אבותינו במדבר, היו
נשארים חיים וקיימים לעולם, וביחס אליהם, אין אנו שווים
כלום, שהרי על אנשי דור המדבר נאמר "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם
וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם", שלא היו אמורים למות לעולם, ורק בגלל חטא העגל, נאמר עליהם "אָכֵן כְּאָדָם
תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ". נמצא שכל מה שהאחרונים נחשבים גדולים
בדורם, הכל הוא באופן יחסי, מאחר ואותם שקדמו להם כבר נסתלקו לבית עולמם.

והנה כשהצדיק מן הדורות האחרונים נפטר, ונשמתו
הולכת לגנזי מרומים לעולם הנשמות, ובישיבה של מעלה נמצאים כל התנאים והאמוראים
קדושי עליון הנפלאים בתורתם, והגאונים והפוסקים ראשונים ואחרונים כולם נמצאים שם.
והרי אמרו רבותינו (בעירובין נג.), לבם של הראשונים, כגון רבי עקיבא וחביריו,
כפתחו של אולם, ושל אחרונים, כגון רבי חייא ורבי אושעיה, כפתחו של היכל, ואמר רבי
יוחנן, "ואנו, כמלוא מחט דיסקית". ואם כן, איך יתכן
שיהיה כח ביד חכם מהדורות האחרונים להשמיע את דברי תורתו בפני גאוני עולם מהדורות
הקודמים.

אולם הצדיק שטרח כל ימיו ללמד תורה לעם ישראל,
להגדיל תורה ולהאדירה, בבואו לישיבה של מעלה, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מלמדו
תורה, כאמור "אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל, מַדְרִיכֲךָ
בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ", ומרחיב דעתו בחכמה, עד שיהיה ראוי גם שם ללמד תורה,
ומתקיים בו מה שנאמר, "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא
אֵבוֹשׁ". נמצא שיש מעלה עצומה למי שזוכה ללמד תורה בשמי מרומים, ועל זה נאמר
"ומרוה גם הוא יורה", כלומר, שאף במקום שנמצאים שם גדולי עולם הענקים
בתורתם, אף על פי כן גם הוא יורה.

והנה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, תכלית
דרכו בפסיקת ההלכה ובהנהגת הציבור, היתה הידיעה הברורה, שאנו לא נחשבים כלום בפני
רבותינו הקדמונים, ולכן כאשר אדם מבקש דרך בהנהגה או בהלכה, עליו לשאת עיניו אל
ההרים, הם גאוני קדם, התנאים והאמוראים והפוסקים, לשמוע את דבריהם כיצד עליו
לנהוג. ומטעם זה רוב ספרי מרן זצ"ל מלאים זיו בפלפול וחשבון דברי הפוסקים אשר
קדמונו, ולא סמך על סברתו העצמית, לא להקל ולא להחמיר.

כאשר היה מרן זצ"ל כבן עשרים וארבע שנים,
הושיבו רבו הגאון רבי עזרא עטיה כחבר בבית הדין אשר בראשותו, בצוותא עם הגאון רבי
יהודה שאקו זצ"ל שהיה מגאוני ירושלים. (ובית דין זה
שישב בו מרן, הוא בית הדין העתיק שישב בירושלים עד לפני כשישים שנה, ובו ישב הגאון
מרן החיד"א ועוד מגדולי רבני ירושלים), וכאשר היתה הפוגה בין דיון לדיון, היה
מרן זצ"ל מנצל את הזמן, ומשמיע לפני רבי עזרא עטיה ורבי יהודה שאקו את
חידושיו ופסקיו, והם היו מחוים דעתם על דבריו. ואמר מרן זצ"ל, "מעולם לא
פסקתי הלכה כדברי, בענין שרבי עזרא עטיה לא הסכים עמי. ואף אם הייתי בטוח שהצדק
עמי, הייתי מבטל דעתי בפני דעתו".

הא לפניכם גאון עולם הבקי בכל חדרי תורה, שידע
לנכון לעשות לו רב, ולבטל דעתו בפניו,
ולא לסמוך רק על דעתינו, כי
הראשונים זכו לשמש את אלה שקדמום, ושכלם זך יותר, ועל כן חלילה לנו לחשוב את
עצמינו חכמים יותר מכל אלה שחיו לפנינו,
אלא עלינו להביט תמיד אליהם,
ולצעוד בדרכם צעד אחר צעד.

בימים אלה, שבעוונות הרבים החושך יכסה ארץ,
והדברים היסודיים ביותר שאבותינו מסרו עליהם את נפשם, הולכים ומטשטשים, ובפרט כאשר
מבקשים לערוך שינויים ולקדם רפורמות בדת תורתינו הקדושה, עלינו לחזק ולהתחזק,
אשרינו שזכינו שיש לנו אב זקן, שיש לנו על מי להשען בפסיקת ההלכה, שיש לנו לאור מי
ללכת בהנהגת הציבור, נמשיך בעזרת ה' בכל הכח לעסוק בתורה הקדושה בדרך ישרה, לחנך
את ילדינו לתורה ולתעודה, ולהקים דור ישרים מבורך, ובכך נעשה לתורה שלא תשתכח חס
ושלום מישראל. ובעזרת ה', נזכה במהרה לימי הגאולה השלימה, שאז נזכה כולנו לעלות
מעלה מעלה במעלות נפלאות, ונזכה ללמוד תורה בהשפעה רוחנית נבואית מאת ה' יתברך מן
השמים, ומרן רבינו זצ"ל יעמוד חי בתוכינו, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים
מכסים.

Passing of Maran Rabbeinu Ovadia
Yosef zt”l

Tomorrow, Thursday night / Friday, the 3^rd of Marcheshvan, is
the anniversary of the passing of our great leader and glory of the generation,
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l. Let us therefore quote some of his
teachings as a merit for his lofty soul.

When delivering a eulogy for his great teacher, Hagaon
Harav Ezra Attia zt”l, Rosh Yeshivat Porat Yosef, Maran zt”l quoted
the Gemara (Sanhedrin 92a), “One who teaches Torah in this world shall merit
teaching it in the World to Come as well, as the verse states, ‘And he who
satisfies others abundantly shall be satisfied himself.’” Maran zt”l then
asked, what is the great reward of meriting teaching Torah in the World to
Come?

He proceeded to explain this matter based on the words of
our Sages (Avodah Zara 5a), “Resh Lakish said: Let us be grateful to our
ancestors, for if not for the fact that they sinned regarding the Golden Calf,
it would be considered that we never came to this world.” Rashi explains that
would our forefathers not have sinned in the desert, they would have remained
alive forever and relative to this generation, we would be considered nothing.
This is because the verse states regarding the generation of the desert, “I had
said that you were godly beings and you are all sons of the Most High” meaning
that they were never supposed to die and only as a result of the sin of the
Golden Calf does the verse states, “Nevertheless you shall die like man and
fall like one of the princes.” Thus, the fact that members of later generations
are considered great in their generations is all relative since the previous
generations have already passed on to the Next World.

When a righteous man among the later generations passes
away, his soul ascends to Heaven where all of the great Tannaim and Amoraim,
Geonim and Poskim Rishonim and Acharonim are found, all of whom are on
tremendous levels of Torah greatness. Indeed, our Sages tell us (Eruvin 53a)
that “the hearts of the earlier sages, such as Rabbi Akiva and his peers, is
like the opening of the hall (of the Bet Hamikdash which was twenty Amot wide) while
the hearts of the later sages, such as Rabbi Chiya and Rabbi Oshaya, is the
sanctuary (of the Bet Hamikdash, only ten Amot wide). Rabbi Yochanan said: And
our hearts are as wide as the opening of a tiny needle.” If so, how is it that
a scholar from the later generations will be able to speak words of Torah
before the greatest luminaries of the previous generations?

Rather, when a righteous man who has toiled his entire
life to teach Torah to the Jewish nation arrives at the Heavenly Yeshiva,
Hashem, in all His glory, shall teach this individual Torah, as the verse
states, “I am Hashem your G-d who teaches you for your benefit and who guides
you on the way you shall go,” and broadens the individual’s wisdom until he is
worthy of teaching Torah even in the upper realms. In this way, the righteous
individual merits fulfillment of the verse, “I shall speak about your tenets
before kings and I shall not be ashamed.” There is therefore a great merit to
be able to teach Torah in Heaven about which the verse states, “He who
satisfies others abundantly shall be satisfied himself,” meaning that although
one will be in a place full of the greatest Torah giants of all times, one will
nevertheless be worthy of teaching there as well.

Regarding Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l,
clearly, the focal point of his method of halachic decisiveness was based on
the fact that we are considered nothing in relation to the earlier halachic
authorities; thus, when one wishes to blaze a trail in Halacha or behavior in
one’s service of Hashem, one must lift one’s eyes to the great mountains that
were the Tannaim, Amoraim, and Poskim and seek out their opinion on how to
behave. It is for this reason that most of Maran zt”l’s works are filled
with deep analyses of the words of the Poskim of earlier generations as opposed
to relying on his own logic and understanding, whether to rule leniently or
stringently.

When Maran zt”l was twenty-four years old, his
teacher, Hagaon Harav Ezra Attia , appointed him as a member of his own Bet Din
(rabbinical court) alongside himself and Hagaon Harav Yehuda Shako zt”l,
one of the greatest Torah scholars in Jerusalem at the time. During the breaks
between the various cases, Maran zt”l would speak out his novel Torah
thoughts and rulings before Hagaon Harav Ezra Attia and Hagaon Harav Yehuda
Shako and they would then add their input on the subject matter. Maran zt”l once
exclaimed: “I have never ruled on a Halacha issue according to the way I
believed was correct when my teacher, Rabbi Ezra, did not agree with me. Even
if I was certain that I was correct, I would always ignore my view in favor of
his.”

Behold, a true Torah genius who was an expert on every
Torah topic but knew well how to establish a rabbi for himself and to
subordinate himself before him. Certainly we should not rely on our own
knowledge alone, for the generation before us merited serving those that
preceded them and their intellect was sharper. We must therefore not consider
ourselves wiser than those who preceded us; rather, we must constantly look up
to them and march in their footsteps.

During our times when darkness engulfs the world and the
values which our forefathers gave up their lives for are becoming increasingly
blurry especially by those who try to introduce all sorts of “reforms” in the
laws of our holy Torah, we must strengthen ourselves and others as well. We
merited having a giant among men whom we can rely upon regarding halachic
matters as well as being able to follow in his footsteps regarding leading the
public. May we merit toiling in Torah in a clear and coherent manner, to
educate our children in the way of the Torah and fear of Heaven, and
establishing yet another blessed generation of Torah observant Jews. By doing
so, we will be guaranteeing that the Torah does not cease from our descendants,
G-d-forbid. Mat we merit the arrival of the Final Redemption when Maran zt”l
will once again be alive in our midst and continue to disseminate his Torah
to the masses more than ever before. 

****

Announcements

***

***

SHABBAT

Shabbat Times

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

REMINDER

for members

to return the 

YOM KIPPUR HASHKAVOT lists

to the gabbaim

ASAP

****

Q
& A on Parashat Vayelech

1. Moshe said, "I am 120 years old today. I am no longer able to go out and come in…" How do we know this does not refer to physical inability?
   31:2 – Because verse 34:7 says "His (Moshe's) eye never dimmed, and his (youthful) moisture never departed."
2. Which of Moshe's statements to Yehoshua was later contradicted by Hashem's command?
   31:7 – Moshe told Yehoshua to share his leadership with the Elders. Hashem later commanded Yehoshua to rule alone.
3. Why does the Torah refer to Succot of the eighth year as though it occurred during the shemita year?
   31:10 – Because the laws of the seventh year still apply to the harvest.
4. Why does the Torah command that babies be brought to the Torah reading?
   31:12 – To give reward to those who bring them.
5. What does it mean that Hashem "hides His face?"
   31:17 – He ignores their distress.
6. What function does the song Ha'azinu serve?
   31:21 – It warns what will befall the Jewish People if they abandon Torah.
7. Which verse promises that the Torah will never be totally forgotten?
   31:21 – "For (the Torah) will not be forgotten from the mouth of their offspring."
8. What is the difference of opinion regarding the placing of the Torah scroll which Moshe gave the levi'im?
   31:26 – Whether it was placed outside but adjacent to the Ark, or inside next to the Tablets.
9. On the day of Moshe's death, why didn't Moshe gather the people by blowing trumpets as he normally would have?
   31:28 – Blowing the trumpets expressed Moshe's dominion, and "there is no dominion on the day of death." (Kohelet 8)
10. Moshe said, "For I know that after my death you will act corruptly," but, in fact, this didn't occur until after Yehoshua's death. What does this teach us?
    31:29 – That a person's student is as dear to him as himself As long as Yehoshua was alive, it was as though Moshe himself

 ****

YOM KIPPUR

Questions

1. Passover commemorates the going out of Egypt. Shavuot commemorates the giving of the Torah. What historical event can Yom Kippur be said to commemorate?
2. For what kinds of sins does Yom Kippur not atone?
3. What should someone do if the person he wronged does not forgive him the first time?
4. Why is the Vidui confession included during the mincha prayer the afternoon before Yom Kippur?
5. On Yom Kippur we refrain from: Working, eating, drinking, washing, anointing, family relations and wearing leather shoes. Which three of these prohibitions are more severe than the others?
6. In what two ways does the prohibition against eating food on Yom Kippur differ from the prohibition against eating pork the entire year?
7. Who wrote the prayer "Unesaneh Tokef" said during the chazan's repetition of musaf?
8. Why do we read the book of Yonah on Yom Kippur?
9. In what two ways does havdala after Yom Kippur differ from havdala after Shabbat?
10. Ideally, what mitzvah should one begin immediately after Yom Kippur?

1. Moshe came down from Mount Sinai on the tenth of Tishrei with the second set of Tablets, signifying forgiveness for the sin of the golden calf. Yom Kippur can be said to commemorate this event, the first national day of forgiveness for the Jewish People.
2. Sins committed against other people, including hurting someone's feelings. Yom Kippur does not atone for these sins until the perpetrator gains forgiveness from the victim himself. (Orach Chaim 606:1)
3. He should try at least two more times to gain forgiveness.(Orach Chaim 606:1)
4. Lest one choke while eating the pre-Yom Kippur meal and die without atonement, or lest one become intoxicated and unable to concentrate on the prayers at night. (Mishneh Berura 607:1)
5. Eating, drinking, working. (Mishna, Kritot 1:1)
6. (i) Although any amount is forbidden, eating on Yom Kippur is not punishable by a Sanhedrin until one has eaten food equal in volume to the size of a date. Eating pork, on the other hand, is punishable for eating even an olive-sized piece, which is smaller than a date. (Mishneh Berura 612:1) (ii) Eating on Yom Kippur incurs the punishment of karet – spiritual excision, whereas eating pork does not.
7. "Unesaneh Tokef" was written by Rabbi Amnon of Mainz, Germany, about 1000 years ago.
8. The repentance of the people of Ninveh serves as an inspiration to us to repent, and shows us that repentance can overturn a Divine decree. (Shelah Hakadosh)
9. After Yom Kippur, the blessing over spices is omitted from havdala. Also, the source of the flame used for havdala after Yom Kippur must be a fire kindled before Yom Kippur. (Orach Chaim 624:3,4)
10. Building the succah. (Rema, Orach Chaim 624:5)

Question: On one historic Yom Kippur, the entire Jewish people ate and drank and were praised for it by Hashem. When did this occur?

Answer: When King Solomon built the Temple, Yom Kippur occurred during its seven Inauguration Days. The Sanhedrin decided that not only must the Inauguration Sacrifices for the Temple be offered, but, moreover, the people must cook, eat, and drink on Yom Kippur or else the happiness of the Inauguration would be incomplete. (See Tractate Mo'ed Katan 9a.)

***

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים

הכל
חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות
להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים
אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי
התורה הקדושה אמרה, "וחי בהם", ולא שימות בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או
אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול
שליט"א היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע
בכל ערב יום כפור, בשעות
יקרות אלו, לבית החולים, בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל
יתענו, והיה מזכיר את דברי הרדב"ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא
בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה, שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא
אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.

חולה שעצם החולי אינו מביאו
לסכנה

ויש
לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת תרופות שהוא
נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם באופן כזה
יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות,
ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו סכנה.

מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים

ומי
שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו ממש, הרי
שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל, אין הדבר
כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת כמות
גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של כשלשים
גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה. ולפני
יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין לעצמו
כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל
פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של תינוקות וכדומה).

רחיצה וטבילה ביום הכפורים

אסור
לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של
תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה
רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.

ביום הכפורים שחרית יטול ידיו
עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך
על נטילת ידיים.

לא
ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש לו לכלוך
ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת עליו
כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים
אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך סביב עיניו וכיוצא בזה

אסור לצחצח שיניים בתשעה באב. ואפילו מי שמיקל בדבר
בזהירות ביום תשעה באב, לא יעשה כן ביום הכפורים.

Eating and Washing One’s Self Yom Kippur

Some Laws of Yom Kippur

All are obligated to fast on Yom Kippur, including pregnant and nursing women.
Any woman whose health is at risk due to the fast should consult a prominent
Torah scholar who is well-versed in these laws and he should render his ruling
whether or not she must fast. One whose medical condition does not allow him to
fast may not be stringent and fast, for our holy Torah writes, “That he shall
live by them,” and not that he should die by them. One may not cause himself to
die or even place himself in a possibly dangerous situation because of the fast
of Yom Kippur. When Maran Shlit”a served as Chief Rabbi of Tel Aviv and for
several years after this as well, he would spend the precious hours of every
Erev Yom Kippur by travelling to the hospital in order to convince patients
whom the fast of Yom Kippur posed a danger to not to fast. He would quote the
words of the Radbaz who writes that one who does not listen to doctors claiming
that he places his complete trust in Hashem is a pious fool, for the Torah
gives doctors permission to heal and by default, one must follow the rules of
medicine after consulting with a prominent halachic authority.

One Suffering from an Illness which in Essence does not Pose any Danger
We should point out that even if one suffers from an ailment which in essence
is not necessarily life-threatening, nevertheless, sometimes the medications he
takes make it necessary for him to drink, and if he does not, this may pose a
danger to him. In such a situation, the patient should consult his doctor and a
prominent halachic authority to discern the proper course of action. This
situation is common in patients taking medications for mental illnesses;
indeed, sometimes, some of these illnesses can be considered life-threatening
in and of themselves.

One who Must Eat on Yom Kippur
If one must eat on Yom Kippur due to an illness, if he must eat and drink in a
regular manner, he may do so, as the is nothing that stands in the way of a
life-threatening situation. Nevertheless, usually this is not the case and one
can make do with eating or drinking in a way that he does not consume large
amount of food or beverage in one shot. Rather, one should take breaks between
eating and every time he eats or drinks, he should consume no more than thirty
grams of food or forty grams of beverage. After approximately ten minutes have
elapsed he should eat or drink a similar amount. One should prepare organized
and measured portions of food of approximately thirty grams before Yom Kippur.
One should prepare himself a utensil that holds approximately forty grams of
liquid (such as a baby bottle and the like) and every time one needs to, he
should fill it up and drink from it.

Washing and Immersing One’s Self on Yom Kippur
One may not wash himself with water on Yom Kippur. Even to place one’s finger
into water is prohibited. Nevertheless, only a pleasurable washing is
prohibited; however, if one’s hands or any other body part were soiled from
mortar and the like, one may wash them, as this does not constitute a
pleasurable washing. Immersing one’s self in a Mikveh is also forbidden on Yom
Kippur.

On the morning of Yom Kippur, one should wash his hands only until his knuckles.
One should wash each hand three times while switching off hands and recite the
“Al Netilat Yadayim” blessing, as he would any other day of the year.

One should not wash his face on the morning of Yom Kippur; if one’s face is
dirty due to eye residue and the like, one may wash the dirty place. If one is
finicky and cannot relax until he has washed his face in the morning, he may do
so on the morning of Yom Kippur. Ashkenazim are stringent in this matter and
rule that even one who is finicky cannot wash his face; rather, he can only
wash off the dirt around his eyes and the like

One may not brush one’s teeth on Yom
Kippur. Even one who acts leniently and bushes one’s teeth carefully on Tisha
Be’av may not do so on Yom Kippur at all.

***