Announcements
Shacharit time during the week is for Hodu
***
New Opportunity for learning
The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal
from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening
Need a partner?
contact Rabbi Stamler
****
Parents are encouraged to
attend & bond with their child in
Learning Torah
SHABBAT
Shabbat Times
לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ
Winter
Timetable 5780 – 2019/20
מוצאי שבת | ערבית )מוצ"ש( | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
5:05 | 5:00 | 4:09 | 3:30 | 9:44 | 3:57 | 3:57 | 15/16 Nov | וירא |
Shabbat Services
Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q
& A on Parashat Vayera
All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.
- Why did G-d appear to Avraham after the brit mila?
18:1 – Avraham was sick, so G-d came to "visit" him. - Why was Avraham sitting at the entrance to his tent?
18:1 – He was looking for guests. - What were the missions of the three angels?
18:2 – To announce Yitzchak's birth, to heal Avraham and to destroy Sodom. - Why did Avraham enjoin the guests to wash the dust off their feet?
18:4 – He thought they were among those who worship the dust, and he didnt want any object of idolatry in his home. - Why did Avraham ask specifically Yishmael, and not someone else, to prepare food for the guests?
18:7 – To train him in the performance of mitzvot. - Why did the angels ask Avraham where Sarah was?
18:9 – To call attention to Sarahs modesty, so as to endear her to her husband. - When G-d related Sarahs thoughts to Avraham, He did not relate them precisely. Why?
18:13 – For the sake of peace. - What "cry" from Sodom came before G-d?
18:21 – The cry of a girl who was executed for giving food to the poor. - How many angels went to Sodom?
19:1 – Two; one to destroy the city and one to save Lot. - Why was Lot sitting at the gate of Sodom?
19:1 – He was a judge. - Lot served the angels matza. Why?
19:3 – It was Passover. - Why did Lot delay when he left Sodom?
19:16 – He wanted to save his property. - Why were Lot and his family not permitted to look back at Sodom?
19:17 – As they, too, deserved to be punished, it wasnt fitting for them to witness the destruction of Sodom. - Lots wife looked back and became a pillar of salt. Why was she punished in this particular way?
19:26 – She was stingy, not wanting to give the guests salt. - In what merit did G-d save Lot?
19:29 – Lot had protected Avraham by concealing from the Egyptians the fact that Sarah was his wife. - Why did Avraham relocate after the destruction of Sodom?
20:1 – Because travel in the region ceased and Avraham could no longer find guests. - Why did Avimelech give gifts to Avraham?
20:14 – So that Avraham would pray for him. - Why was Avraham told to listen to Sarah?
21:12 – Because she was greater in prophecy. - Why did G-d listen to the prayer of Yishmael and not to that of Hagar?
21:17 – Because the prayer of a sick person is more readily accepted than the prayer of others on his behalf. - Who accompanied Avraham and Yitzchak to the akeidah (binding)?
22:3 – Yishmael and Eliezer.
****
Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
ארון קודש בלי פרוכת
שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש
מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת
מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?
תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון
הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי
ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה
נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.
ובמסכת
יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה
מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר
התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.
ואף
כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו
ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון
להוצאת ספר תורה והכנסתו.
אבל
להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל
תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו
סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג),
"והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של
ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל
עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).
וכן
מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק
אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת
יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג
פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת
לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב
בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.
ולפי
זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל
ומיוסד על אדני פז.
ועוד
הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר
שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי
שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.
והנה
ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות
ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא
(תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג
המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש.
וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן
תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל,
וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש
לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס),
שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים
לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.
לפיכך
אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על
ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן
שליט"א, מכוסה
הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה
An Aron Kodesh without a Curtain
elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members
now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain
covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?
certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d
and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a
beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a
beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.
every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in
public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains
this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory
of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states,
“This is my G-d and I shall beautify Him.”
Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the
Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are
opened to remove the Sefer Torah.
Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain
is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of
beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the
curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some
Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the
doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4,
Orach Chaim, Chapter 7).
that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without
a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from
the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for
aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall
separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also
similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen
(Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made
for modesty.
prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.
sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service
to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy
vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not
correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the
Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.
Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change
customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne
writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one
may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that
one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom
in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash
writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no
Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a
fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his
Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led
their communities based on the Torah were always very careful not to change any
Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to
strengthen the observance of the custom as best they could.
hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is
more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue
where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this
age-old Jewish custom
פרוכת שרקום עליה צורת אריות
מצדי לוחות הברית
שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית,
האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?
תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב,
ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.
כתב
האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות
בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל
תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה
לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו
מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי
הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.
ומרן
הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן
הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן
אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי
יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.
אולם
מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן.
כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב
שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית
הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת.
ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.
והגאון
מרן החיד"א (בספר
שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית
המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד
ליתן את הדין.
ולמעשה
מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית
הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה,
אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית
הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה,
בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר
כמנהג המקום.
ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א
(שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה
אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר
על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה,
ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב
A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions
Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it
curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten
Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?
complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words
of the Poskim as they apply here.
incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the
synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the
verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore,
when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if
they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I
remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other
animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would
cause people to pay attention to the beauty of the images and not to
concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.
opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human
figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be
seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the
like are not forbidden.
(Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not
make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or
on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should
protest vehemently until the images of the lions are removed from the
synagogue, especially because there is concern that it may seem that the
congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms
should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”
a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images
of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on
a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will
have to give reckoning before Hashem for this.
making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim.
Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter
in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to
Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of
lions and deer on the Aron Kodesh of the Ari z”l’s synagogue in Tzefat, he
writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially
in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even
those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the
more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.
writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is
forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron
Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter
must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of
synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue,
and to no longer produce such curtains with these images
****
—
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".
Thank you, Hatzlacha & all the best