Announcements

****

CST COURSE

Jonny Basger Regional Security Manager Community Security Trust (CST)
Office 0161 792 6666 PLEASE NOTE OUR NEW NATIONAL EMERGENCY (24HR) NUMBER 0800 032 3263 www.cst.org.uk

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club

Avot Ubanim 5:00 pm

Pirke Avot 5:50 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Chukat

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. "Take a perfect Para Aduma (red heifer)." What does the word "perfect" temima mean in this context?
   19:2 – Perfectly red.
2. How many non-red hairs disqualify a cow as a Para Aduma?
   19:2 – Two.
3. man dies in a tent. What happens to the sealed metal and earthenware utensils in the tent?
   19:14,15 – The metal utensils are impure for seven days, even if they are sealed. The sealed earthenware vessels are unaffected.
4. What happens to the one who: a) sprinkles the water mixed with the ashes of the Para Aduma; b) touches the water; c) carries the water?
   19:21 – a) Remains tahor; b) He, but not his clothing, contracts tumah; c) He and his clothing contract tumah.
5. Why was the mitzvah of the Para Aduma entrusted to Elazar rather than to Aharon?
   19:22 – Because Aharon was involved in the sin of the Golden Calf.
6. Why does the Torah stress that all of the congregation came to Midbar Tzin?
   20:1 – To teach that they were all fit to enter the Land; everyone involved in the sin of the spies already died.
7. Why is Miriam's death taught after the law of Para Aduma?
   20:1 – To teach that just as sacrifices bring atonement, so too does the death of the righteous.
8. During their journey in the midbar, in whose merit did the Jewish People receive water?
   20:2 – Miriam's.
9. Why did Moshe need to strike the rock a second time?
   20:11 – After he hit it the first time, only a few drops came out since he was commanded to speak to the rock.
10. When Moshe told the King of Edom that the Jewish People would not drink from the well-water, to which well did he refer? What do we learn from this?
    20:17 – To the well that traveled with the nation in the midbar. This teaches that one who has adequate provisions should nevertheless purchase goods from his host in order to benefit the host.
11. The cloud that led the Jewish People leveled all mountains in their path except three. Which three and why?
    20:22 – Har Sinai for receiving the Torah, Har Nevo for Moshe's burial, and Hor Hahar for Aharon's burial.
12. Why did the entire congregation mourn Aharon's death?
    20:29 – Aharon made peace between contending parties and between spouses. Thus, everybody mourned him.
13. What disappeared when Aharon died?
    20:29 – The clouds of glory disappeared, since they sheltered the Jews in Aharon's merit.
14. Which "inhabitant of the South" (21:1) attacked the Jews?
    21:1 – Amalek.
15. For what two reasons did G-d punish the people with snakes specifically?
    21:6 – The original snake, which was punished for speaking evil, is fitting to punish those who spoke evil about G-d and about Moshe. And the snake, to which everything tastes like dust, is fitting to punish those who complained about the manna which changed to any desired taste.
16. Why did the Jewish People camp in Arnon, rather than pass through Moav to enter Eretz Canaan?
    21:13 – Moav refused them passage.
17. What miracle took place at the valley of Arnon?
    21:15 – The Amorites hid in caves in the mountain on the Moabite side of the valley in order to ambush the Jews. When the Jews approached, the mountain on the Eretz Canaan side of the valley moved close to the other mountain and the Amorites were crushed.
18. What was the "strength" of Amon that prevented the Jewish People from entering into their Land?
    21:24 – G-d's command, "Do not harass them" (Devarim 2:19).
19. Why was Moshe afraid of Og?
    21:34 – Og had once been of service to Avraham. Moshe was afraid that this merit would assist Og in battle.
20. Who killed Og?
    21:35 – Moshe.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 חינוך הילדים והבאתם לבית הכנסת

שאלה: האם יש
חיוב על פי ההלכה, לילדים קטנים, להתפלל בכל יום שלש תפלות, שחרית מנחה וערבית?
והאם נכון להביא את הילדים לבית הכנסת לתפלות הימים הנוראים?

תשובה: במשנה
במסכת ברכות (דף כ ע"ב) שנינו: נשים ועבדים וקטנים, חייבין בתפלה. ופירש רש"י, שמכיון שהתפלה ענינה בקשת רחמים מהשם
יתברך, תקנו אותה רבותינו אף לנשים ולקטנים. כלומר, אף על פי שהיה הדין נותן לפטור
את הנשים ממצות תפלה, מכיון שהתפלה היא בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא",
(כלומר, מצוה שהיא בקום ועשה, והיא תלויה בזמן מסויים, שחרית בבוקר, מנחה בצהריים,
וכן הלאה. הרי נשים פטורות ממצוה זו), מכל מקום חייבו
חכמים את האשה במצות תפלה,
מכיון שאף האשה זקוקה לרחמי ה' כמו
האיש, ולכן אין סברא לפטרה ממצוה זו.
וכבר כתבנו בזה במקום אחר.

וכן מבואר, שגם הקטנים, שהם
זקוקים לרחמי ה' יתברך, חייבים במצות תפלה. וכשם שחובה על הגדולים לחנך את הקטנים
בכל המצות כולן, כמו כן חובה לחנכם למצות תפלה, שהרי בכל המצות
כולן, בין מצות שהן מן התורה, ובין מצות שהן מדברי רבותינו, חובה לחנך
ולהרגיל בהן את הקטנים, מצד מצות חינוך, וכן הדין לענין מצות התפלה.

ומכיון שאין חילוק במצות חינוך, בין מצוות שהן
מן התורה, למצות שהן מדברי רבותינו,
לפיכך נראה, שאף על פי שמן התורה
די בתפלה אחת בכל יום, וכן הנשים אינן מחוייבות אלא בתפלה אחת בכל יום, מכל מקום
ילדים קטנים (בנים), יש לחנכם להתפלל שלש תפלות בכל יום. שחרית, מנחה וערבית.

וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
(הכ"מ), שהיה נזהר לחנך את בניו מאז שהיו יודעים היטב לקרוא, שיתפללו בכל יום
כל שלשת התפלות. (ילקוט יוסף תפלה ח"א עמוד תקח). 

ואת הבנות יש לחנך שתתפלנה בכל יום לכל הפחות
תפלה אחת, ונכון שתהיה זו תפלת שחרית, עם ברכות השחר וקריאת שמע ותפלת שמונה עשרה.
(וכשאומרות פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, לא יברכו בשם ומלכות, וכמו שביארנו בעבר).

ואמנם יש להעיר, שאם רואה האב שהדבר מכביד מאד
על בנו, צריך להזהר מאד שלא להמאיס בעיניו את ענין התפלה, ולפעמים יש להתייעץ עם
מחנכים מנוסים, עד כמה יש לדרוש מהילדים להתפלל, בתחילה תפלה אחת, ואחר כך שניים,
כלומר, שחרית ומנחה, ורק אחר יתחיל לחנכו גם במצות תפלת ערבית. 

ובענין הגיל, שיש לחנך בו את
הקטנים להתפלל. כתב הפרי מגדים שהוא מגיל שש או שבע. והכוונה בזה, בכל
ילד לפי חריפות שכלו, ולפי כשרונותיו ובגרותו, שלא כל ילד ניתן לחנכו לשלש תפלות
מיד בתחילת לימוד הקריאה, אלא כל ילד יש לו את הטבע שלו, את מדותיו ואת רמת הבנתו,
עד שניתן לדרוש ממנו להתפלל כל יום שלש תפלות, ולהשתדל שיהיה הדבר בנעימות ושמחה.

תפלות הימים הנוראים, הן ארוכות יותר, ולכן, את
הילדים הגדולים, ודאי שיש להביא לתפלות אלה, לחנכם במצות התפלה, אבל הקטנים ביותר,
אין להביאם לבית הכנסת, ואותם שהם בני חמש או שש שנים ובכל זאת באים לבית הכנסת,
יש לדאוג שיבואו להחזירם לביתם אחר זמן מה, כי על פי רוב הם אינם מסוגלים לשבת
שעות רבות בשקט במקומם, ובודאי שהייתם בבית הכנסת תגרום להפרעה לשאר המתפללים

Educating Children Regarding the Mitzvah of Prayer

Question: Is there a halachic requirement for children to pray
three times a day, namely, Shacharit, Mincha, and Arvit? Similarly, is it
correct to bring children to the synagogue during the High Holidays?

Answer: The Mishnah (Berachot 20b) tells us: “Women, slaves, and
children are obligated to pray.” Rashi explains that since the purpose of
prayer is to request mercy from Hashem, our Sages instituted it even for women
and children. This means that although according to the letter of the law, it
would seem that women should be exempt from praying since it falls into the
category of “Positive time-bound Mitzvot” from which women are exempt (as
Shacharit is prayed in the morning, Mincha in the afternoon, etc.),
nevertheless, the Sages obligated women to pray since they are also in need of
Hashem’s mercy just like men; thus, there is not enough of a reason to exempt
them from this Mitzvah. We have already discussed this elsewhere.

Based on this, children, who
are also dependent on the mercy of Hashem, are also obligated to pray. Just as
it is a Mitzvah upon adults to educate and train their children regarding all
other Mitzvot, it is also incumbent on adults to educate them regarding this
Mitzvah, for regarding all Mitzvot, whether Biblical or rabbinic in nature, one
is required to train one’s children to perform them so that they may become
acquainted with them; the Mitzvah of prayer is no different.

Since, regarding the Mitzvah
of educating one’s children to perform the Mitzvot, there is no distinction
between Torah and rabbinic commandments, it would thus seem that although the
Torah obligation is to pray only one prayer daily and indeed women are only
required to pray once daily, nevertheless, young boys should be trained to pray
three times daily: Shacharit, Mincha, and Arvit.

This was indeed the custom of
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l who would educate his sons to pray all
three daily prayers as soon as they learned to read (Yalkut Yosef, Tefillah,
Volume 1, page 508).

Girls should be trained to
pray at least once a day, preferably the Shacharit prayer which includes in it
the Birkot Ha’Shachar (morning blessings), Keri’at Shema, and the
Amida prayer. (When reciting the Pesukei De’Zimra and the blessing
before and after Keri’at Shema, girls and women should omit the name of
Hashem from the blessings in these places, as we have discussed in the past.)

Nevertheless, we must point
out that if the father notices that this is overburdening the child, one must
be exceedingly careful not to make the child revolted by prayer. A parent must
always consult with wise and experienced educators as to how much a child
should be expected to pray; one should start by training the child with one
prayer in the beginning, then two (meaning Shacharit and Mincha), and only then
should he start training him to pray Arvit.

Regarding the age that one
should start training his children to pray, the Peri Megadim writes that the
proper age is from the age of six or seven. What this means is that every child
must be individually evaluated based on his intelligence, talents, and
maturity, for not every child can handle praying three prayers a day
immediately upon being taught to read. Every child must be judged by his own
capabilities, characteristics, and level of understanding, until he reaches a
point when he can be expected to pray three times a day through happiness and
serenity.

Since the High Holiday prayers
are longer than usual, although older children should certainly be brought to
the synagogue to pray in order to educate them in the Mitzvah of prayer,
younger children should nevertheless not be brought to the synagogue. If one
brings his children of five or six years old who are brought to the synagogue
in any event, one should make certain to take them home after a while, for in
most cases, such young children are unable to sit quietly for hours on end and
their presence in the synagogue will certainly disturb the prayer of other
congregants.

****

Announcements

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club 4:00

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Korach

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Why did Datan and Aviram join Korach?
   16:1 – Because they were his neighbors.
2. Why is Yaakov's name not mentioned in Korach's genealogy?
   16:1 – Yaakov prayed that his name not be mentioned in connection with Korach's rebellion (Bereishet 49:6).
3. What motivated Korach to rebel?
   16:1 – Korach was jealous that Elizafan ben Uziel was appointed as leader of the family of Kehat instead of himself.
4. What did Korach and company do when Moshe said that a techelet garment needs tzizit?
   16:1 – They laughed.
5. What warning did Moshe give the rebels regarding the offering of the incense?
   16:6 – Only one person would survive.
6. Did Moshe want to be the kohen gadol?
   16-6 – Yes.
7. What event did Korach not foresee?
   16:7 – That his sons would repent.
8. What does the phrase rav lachem mean in this week's Parsha? (Give two answers.)
   16:7,3 – Rav lachem appears twice in this week's Parsha. It means "much more than enough greatness have you taken for yourself (16:3)" and "It is a great thing I have said to you (16:17)."
9. What lands are described in this week's Parsha as "flowing with milk and honey"?
   16:12 – Egypt and Canaan.
10. When did Moshe have the right to take a donkey from the Jewish community?
    16:15 – When he traveled from Midian to Egypt.
11. What did Korach do the night before the final confrontation?
    16:19 – Korach went from tribe to tribe in order to rally support for himself.
12. What sin did Datan and Aviram have in common specifically with Goliath?
    16:27 – They all blasphemed.
13. Before what age is a person not punished by the Heavenly Court for his sins?
    16:27 – Twenty years old.
14. What happens to one who rebels against the institution of kehuna? Who suffered such a fate?
    17:5 – He is stricken with tzara'at, as was King Uziyahu (Divrei HaYamimII 26:16-19).
15. Why specifically was incense used to stop the plague?
    17:13 – Because the people were deprecating the incense offering, saying that it caused the death of two of Aharon's sons and also the death of 250 of Korach's followers. Therefore G-d demonstrated that the incense offering was able to avert death, and it is sin, not incense, which causes death.
16. Why was Aharon's staff placed in the middle of the other 11 staffs?
    17:21 – So people would not say that Aharon's staff bloomed because Moshe placed it closer to the Shechina.
17. Aharon's staff was kept as a sign. What did it signify?
    17:25 – That only Aharon and his children were selected for the kehuna.
18. Why are the 24 gifts for the kohanim taught in this week's Parsha?
    18:8 – Since Korach claimed the kehuna, the Torah emphasizes Aharon's and his descendants' rights to kehuna by recording the gifts given to them.
19. Who may eat the kodshei kodashim (most holy sacrifices) and where must they be eaten?
    18:10 – Male kohanim may eat them and only in the azara (forecourt of the Beit Hamikdash).
20. Why is G-d's covenant with the kohanim called "a covenant of salt"?
    18:19 – Just as salt never spoils, so this covenant will never be rescinded.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת
ראש חודש

שאלה: מי ששכח להזכיר בתפלת ראש חודש, "יעלה
ויבא", האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: הדבר ידוע בסדר התפלה של ראש חודש, שאנו מזכירים
באמצע ברכת "רצה" שבתפלת העמידה, נוסח "יעלה ויבא", שבו מוזכר
ענין ראש חודש, שיחדשהו ה' לטובה ולברכה. ונוסח זה הוא מעיקר תקנת חכמים שסידרו
עבורינו את כל נוסחי התפלה.

בגמרא במסכת ברכות (ל:) מבואר,
כי מי שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבא" בתפלת ראש חודש (וכמו יום שלישי ויום רביעי שלפנינו, שהם ימי ראש חודש
אלול), חייב לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. משום שהמתפלל בלא הזכרת ראש חודש,
הרי הוא כמי שלא הזכיר חלק מנוסח התפלה שכולו תקנת חכמים, ועליו לחזור ולהתפלל
שנית את תפלת העמידה. (ובכל מקום שאנו אומרים שעליו לחזור ולהתפלל, הכוונה רק
לתפלת העמידה).

ובגמרא שם, מבואר בדברי רבי
יוחנן, שכל מה שאמרנו שמי ששכח לומר יעלה ויבוא חוזר להתפלל, זהו דוקא באדם יחידי,
אבל השליח ציבור שהתפלל ושכח בתפלתו להזכיר "יעלה ויבא", אינו חוזר,
מפני טורח הציבור, שיצטרכו כולם להמתין ולשמוע שנית את תפלת החזן, ולכן לא
הצריכוהו חכמים לחזור ולהתפלל, ודי לו במה שיזכיר אחר כך את ענין ראש חודש בתפלת
המוסף. אבל אדם יחיד שהוא מתפלל, בין הוא מתפלל בציבור, ובין הוא מתפלל ביחידות
בביתו, ושכח להזכיר יעלה ויבא של ראש חודש בתפלה, חייב לחזור ולהתפלל שנית. וטוב
שיחזור להניח תפילין כשמתפלל פעם שניה. (וכמו שביאר ענין זה באורך, מרן רבינו שליט"א
בספר הליכות עולם בראש חלק ה).

ולסיכום: השוכח להזכיר "יעלה ויבוא בתפלת ראש חודש, ונזכר לאחר
שסיים את התפלה, עליו
לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר לפני שסיים את תפלת העמידה, עליו לחזור
ל"רצה", ולומר "יעלה ויבוא" כהלכה. וכמבואר בדברי מרן בשלחן
ערוך (סימן קכו).

וכל זה שייך דוקא בתפלת שחרית
או בתפלת מוסף ומנחה של ראש חודש, אבל השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ערבית של ראש
חודש, אינו צריך לחזור כלל על תפלתו.

One Who Forgets to Mention "Ya'aleh Ve'Yavo"
During Rosh Chodesh Prayers

Question: If one forgets to mention
"Ya'aleh Ve'Yavo" during Rosh Chodesh prayers, must one repeat the
Amidah prayer again?

Answer: It is well-known that during Rosh Chodesh prayers, the
"Ya'aleh Ve'Yavo" paragraph, which discusses the idea of the new
month coming upon us amid blessing and goodness, is added in the middle of the
"Retzeh" blessing of the Amidah prayer. This text was established by
the same Sages who established the rest of the prayer texts.

The Gemara (Berachot 30b) states that if one mistakenly forgets to insert
"Ya'aleh Ve'Yavo" into the Amidah prayer of Rosh Chodesh (such as
will be the case this coming Tuesday and Wednesday which are both days of Rosh
Chodesh Elul), one must repeat the entire Amidah prayer, for if one prays
without mentioning Rosh Chodesh, it is as if he has omitted any other part of
the Amidah prayer which was entirely instituted by the Sages; one must
therefore repeat the entire Amidah. (Anytime we mention praying again, this
refers to repeating only the Amidah prayer.)

The Gemara (ibid.) explains that according to the opinion of Rabbi Yochanan,
when we said that one who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" must
repeat the Amidah prayer, this refers only to the regular members of the
congregation; however, if the Chazzan forgets to insert "Ya'aleh
Ve'Yavo" into his repetition of the Amidah prayer, he need not repeat the
Amidah, for this will over-burden the congregation since they will have to wait
until the Chazzan recites the repetition of the Amidah once again. Our Sages
therefore did not require the Chazzan to repeat the Amidah and his mention of
Rosh Chodesh in the Mussaf prayer is sufficient. However, if any other person
besides for the Chazzan who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" in the
Rosh Chodesh Amidah prayers, whether one is praying with a Minyan or alone in
one's home, one must repeat the Amidah prayer once again. It is preferable for
one to don one's Tefillin again before praying a second time (as Maran
Shlit"a discusses at length in his Halichot Olam-beginning of Volume 5).

Summary: If one forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in the
Amidah prayer of Rosh Chodesh and remembers his error only after concluding the
Amidah, one must recite the Amidah prayer over again. If one remembers before
the conclusion of the Amidah prayer, one must return to the beginning of the
"Retzeh" blessing, insert "Ya'aleh Ve'Yavo" as per the Halacha, and then continue with the
rest of the Amidah as usual. (See Maran Ha'Shulchan Aruch, Chapter 126)

All this applies only to the Shacharit and Mincha prayers of Rosh Chodesh.
However, if one forgets to mention "Ya'aleh Ve'Yavo" within the
Amidah of the Arvit prayer of Rosh Chodesh, one need not repeat the Amidah
prayer at all.

שכח לומר יעלה
ויבוא, ועבר זמן התפלה

שאלה: מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת
העמידה של שחרית של ראש חודש, ונזכר בכך רק לאחר שעבר כבר זמן התפלה, מה עליו
לעשות? ומה דין אשה שהתפללה ושכחה להזכיר יעלה ויבוא?

בהלכה
הקודמת ביארנו, שמי שהתפלל תפלת העמידה של שחרית
או של מנחה של ראש חודש, ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבוא", ונזכר בכך
לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכפי שנתבאר.

תזכורת
– דין "תפלת התשלומין"
ועתה
לנדון השאלה שלנו, עלינו להזכיר, כי מי ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, כגון שלא
התפלל שחרית, ונזכר בכך לאחר שעבר זמן אותה התפלה, הרי הדין הוא,
שעליו
להתפלל לאחר מכן פעמיים. ולדוגמא, מי ששכח להתפלל תפלת שחרית, ועבר זמן התפלה,
עליו לחזור ולהפלל פעמיים תפלת מנחה, הפעם הראשונה לשם תפלת מנחה, והפעם השנייה
לשם "תפלת תשלומין".

תשלומין
למי ששכח יעלה ויבוא
וכן
הדין לגבי מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא בתפלת העמידה, ונזכר לאחר שעבר זמן תפלת
שחרית (כלומר, עבר זמן חצות היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך
בשעה שתים עשרה וארבעים וחמש דקות), הרי דינו של אדם זה, הוא שווה לדין
אדם ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, ועבר זמן אותה התפלה, שעליו להתפלל את
התפלה הבאה אחריה, ובסמוך לה להתפלל "תפלת התשלומין".

וכגון
במקרה שלנו, שעבר זמן תפלת שחרית, ושכח להזכיר יעלה ויבא, עליו להתפלל תפלת
תשלומין של שחרית, אחרי תפלת המנחה. ולכן מיד אחרי תפלת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל
תפלת שמונה עשרה לשם תשלומין על תפלת שחרית שלא התפלל.

שכח
"יעלה ויבוא", ושכח לגמרי להתפלל מוסף
אולם
אם אדם זה טעה בכפליים, שאם לא די בכך ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בשחרית,
הרי
ששכח גם להתפלל תפלת מוסף, מכיון שלא הלך לבית הכנסת, ופרח מזכרונו כל ענין ראש
חודש, ולא נזכר בכך אלא כאשר עבר זמן התפלה. הרי שעליו להתפלל ראשית כל תפלת
"מנחה", ואחריה יתפלל "תשלומין" של שחרית, ואחר כך יתפלל תפלת
מוסף. וטעם הדבר, כי תפלת מוסף, זמנה כל היום (כלומר, מותר להתפלל מוסף אפילו אחרי
חצות היום, עד שקיעת החמה), אולם אי אפשר להתפלל מוסף לפני שחרית, מפני שתפלת
שחרית קודמת לה. ושחרית אינו יכול להתפלל כי עבר זמנה. לכן, יתפלל
מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף.

אשה
ששכחה יעלה ויבוא
אשה
ששכחה לומר יעלה ויבוא, דינה שווה לדין האיש, שחייבת לחזור ולהתפלל שנית, עם כל
פרטי הדינים האמורים לעיל.

ולסיכום: השוכח להזכיר בתפלת ראש חודש "יעלה
ויבא", חייב לחזור ולהתפלל את תפלת העמידה שנית.

ואם
נזכר רק אחרי חצות היום, עליו להתפלל מנחה, ואחרי תפלת מנחה יתפלל שוב תפלת העמידה
כתשלומין על תפלת שחרית. ואם לא התפלל גם מוסף, ועבר זמן חצות היום, יתפלל מנחה,
ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף. ודין האשה שווה לדין האיש בכל פרטי
הדינים הללו.

If One Forgets to
Recite "Ya'aleh Ve'Yavo" and the Time for Prayer Has Passed

Question:
If
one forgets to mention "Ya'aleh Ve'Yavo" in the Shacharit prayer of
Rosh Chodesh and remembers only after the time for prayer has passed, what
should one do? Additionally, what is the law regarding a woman who has
forgotten to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" into her Rosh Chodesh prayer?

Answer: In the previous
Halacha we have discussed that
if one recites the Amidah of the Shacharit or Mincha prayer on Rosh Chodesh,
forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo", and remembers only after having
concluded one's Amidah prayer, one must repeat the Amidah a second time.

A Brief Overview of the Laws of a "Reimbursed" Prayer
Regarding our question, if one completely forgets to pray any given prayer, for
instance, if one has not prayed Shacharit, and the time for that prayer has
passed, one must recite the next prayer of the day twice. For example, if one
forgets to pray Shacharit and the time for Shacharit prayers has already
passed, one must then pray Mincha twice: the first time corresponding to the
Mincha prayer and the second acting as a "reimbursed" prayer for the
Shacharit one missed.

A "Reimbursed" Prayer for One Who Forgets "Ya'aleh
Ve'Yavo"
The above law applies to one who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" in
the Amidah prayer and remembers only after the time for praying Shacharit has
already passed (which is passed halachic midday, at this
time of year at approximately 12:45 PM in Israel and 1:00 PM in New York). The
law in such a scenario will be equal to the law of one who has completely
forgotten to pray any given prayer and the time for that prayer passes in which
case one will have to recite the following prayer of the day and immediately
afterwards recite a "reimbursement" prayer.

Thus, in our situation where one has forgotten to insert "Ya'aleh
Ve'Yavo" and the time for Shacharit has passed, one must recite a
"reimbursement" prayer for the Shacharit one has not prayed
adequately immediately after reciting the Amidah prayer of Mincha.

One Who Forgets to Mention "Ya'aleh Ve'Yavo" and Completely
Forgets to Pray Mussaf
Nevertheless, if one makes a double error, i.e. not only did one forget to
insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in Shacharit but one has also forgotten to
pray Mussaf (seemingly because one did not attend the synagogue and it has
completely slipped his mind that the day is Rosh Chodesh) and only remembers
after the time for prayer has passed, one must first pray Mincha after which
one recites a "reimbursement" prayer for Shacharit and only then
should one pray Mussaf. The reason for this is because the time for the Mussaf
prayer spans the entire day (i.e. one may pray Mussaf even after halachic midday until sunset), however, one cannot pray Mussaf
before praying Shacharit, for Shacharit precedes Mussaf and one cannot pray
Shacharit, for the time for Shacharit has already passed. Thus, one must first
pray Mincha, then recite a "reimbursement" prayer for the inadequate
Shacharit, and only then may one pray Mussaf.

A Woman Who Forgets to Add "Ya'aleh Ve'Yavo"
The laws of a woman who forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in her
Amidah prayer of Rosh Chodesh are equal to the laws of a man and she must
repeat the Amidah based on all of the detailed laws mentioned above and in the
previous Halacha.

Summary: One who forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in a Rosh
Chodesh prayer must repeat the Amidah once again.

If one remembers only after halachic midday, one must
pray Mincha and immediately thereafter recite another Amidah as a
"reimbursement" prayer for Shacharit. If, in addition, one has
forgotten to pray Mussaf and halachic midday has passed,
one must first pray Mincha and then a "reimbursement" prayer for
Shacharit and then one should pray Mussaf. A woman's law is equal to a man's
regarding all of these detailed laws.

****

Announcements

Mazal Tov

to 

Ruvi & Esther Bloom

on the occasion of their daughter's 

Bat Mitzvah

&

Mazal Tov

to our dear friends

Yehuda & Nomi Marshall

on the Bat Mitzvah 

of their daughter

Tami

May they both grow in 

Torah, Mitzvot and Maasim Tovim

Special Mazal Tov

to 

Dr & Mrs Marshall

on their granddaughters'

Bat Mitzvah

Much Nachat & semachot in the future

****

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club 4:00 pm

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Shelach

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Why is the portion about the meraglim written immediately after the portion about Miriam's tzara'at?
   13:2 – To show the evil of the meraglim (spies), that they saw Miriam punished for lashon hara (negative speech) yet failed to take a lesson from it.
2. To what was Moshe referring when he asked the meraglim "Are there trees in the land"?
   13:20 – Were there any righteous people in the land whose merit would "shade" the Canaanites from attack?
3. Who built Hebron?
   13:22 – Cham.
4. Which fruits did the meraglim bring back?
   13:23 – A cluster of grapes, a pomegranate and a fig.
5. How many people carried the grape cluster?
   13:23 – Eight.
6. Why did G-d shorten the meraglim's journey?
   13:25 – G-d knew the Jews would sin and be punished with a year's wandering for each day of the spies' mission. So He shortened the journey to soften the decree.
7. Why did the meraglim begin by saying the land is "flowing with milk and honey"?
   13:27 – Any lie which doesn't start with an element of truth won't be believed. Therefore, they began their false report with a true statement.
8. Why did the meraglim list Amalek first among the hostile nations they encountered?
   13:29 – To frighten the Jews. The Jewish People were afraid of Amalek because Amalek had once attacked them.
9. How did Calev quiet the people?
   13:30 – He fooled them by shouting, "Is this all that the son of Amram did to us?" The people quieted themselves to hear what disparaging thing Calev wished to say about the "son of Amram" (Moshe).
10. Why did the Land appear to "eat its inhabitants"?
    13:32 – G-d caused many deaths among the Canaanites so they would be preoccupied with burying their dead and not notice the meraglim.
11. Besides the incident of the meraglim, what other sin led to the decree of 40 years in the desert?
    13:33 – The golden calf.
12. On what day did Bnei Yisrael cry due to the meraglim's report? How did this affect future generations?
    14:1 – The 9th of Av (Tisha B'av). This date therefore became a day of crying for all future generations: Both Temples were destroyed on this date.
13. "Don't fear the people of the Land…their defense is departed." (14:9) Who was their chief "defender"?
    14:9 – Iyov.
14. Calev and Yehoshua praised Eretz Canaan and tried to assure the people that they could be victorious. How did the people respond?
    14:10 – They wanted to stone them.
15. "How long shall I bear this evil congregation?" G-d is referring to the 10 meraglim who slandered the Land. What halacha do we learn from this verse?
    14:27 – That ten men are considered a congregation.
16. How is the mitzvah of challa different from other mitzvot associated with Eretz Yisrael?
    15:18 – The obligation to observe other mitzvot associated with Eretz Yisrael began only after the possession and division of the Land. The mitzvah of challa was obligatory immediately upon entering the Land.
17. What is the minimum amount of challa to be given to a kohen according to Torah Law? Rabbinic Law?
    15:20 – No fixed amount is stated by the Torah. Rabbinic Law requires a household to give 1/24 and a baker to give 1/48.
18. Verse 15:22 refers to what sin? How does the text indicate this?
    15:22 – Idolatry. "All these commandments" means one transgression which is equal to transgressing all the commandments – i.e. idolatry.
19. Moshe's doubt regarding the punishment of the mekoshesh etzim (wood-gatherer) was different than his doubt regarding the punishment of the blasphemer. How did it differ?
    15:34 – Moshe knew that the mekoshesh etzim was liable for the death penalty, but not which specific means of death. Regarding the blasphemer, Moshe didn't know if he was liable for the death penalty.
20. How do the tzitzit remind us of the 613 commandments?
    15:39 – The numerical value of the word tzitzit is 600. Tzitzit have eight threads and five knots. Add these numbers and you get 613.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 מכונת ממתקים ואתרי אינטרנט בשבת

שאלה: האם
מותר להניח מערב שבת בשכונה של גויים, מכונת אוטומט למכירת ממתקים ומשקאות וכיוצא
בזה, אף על פי שידוע שתושבי המקום מכניסים בשבת מטבע למכונה, בכדי לרכוש מוצרים
שונים, או שיש בזה איסור?

תשובה: הנה ביארנו כבר שמצד עצם הפעלת המכונה בערב שבת בודאי שאין איסור
כלל, אף שהיא ממשיכה פעולתה בשבת, שהרי שביום השבת עצמו היהודי אינו עושה כל מלאכה
האסורה. ולפי זה לכאורה היה נראה שיש להקל גם כן להפעיל
מכונת אוטומט מערב שבת, אף על פי שבשבת יבואו אנשים גויים (שאינם מצווים על שמירת
שבת) לקנות ממנה מוצרים.

אלא שלענין מכונה כזו יש לדון מצד חשש איסור
אחר, שבעצם יום השבת עושה בעל המכונה פעולה אסורה. מפני שמבואר בשלחן ערוך בחלק
חושן משפט (סי' ר ס"ג), "כליו של אדם בכל מקום שיש רשות לאדם להניחם,
קונים לו, וכל שנכנסו לתוך כליו קנה קנין גמור". וכגון, חפץ שאינו שייך לאף
אחד, שנפל לתוך כלי של אדם במקום שיש לו רשות להניח את כליו  שם, מיד נעשה
אותו חפץ שייך לבעל הכלי, מפני שכליו של אדם הם כמו ידיו לענין זה שיקנה בהם מה
שיבא לידו. ואם כן לכאורה הוא הדין לעניננו, שהואיל ומכונת האוטומט שייכת לבעל
המכונה, והיא ניצבת ברחוב על פי רשיון הממשלה הנותנת רשות לבעל המכונה, אם כן כל
מטבע המוכנס למכונה בשבת, מיד הוא שייך לבעל המכונה, ויש בזה איסור מדין איסור
עשיית מקח וממכר בשבת, שהרי אסור לקנות ולמכור ביום השבת.

אלא שגם מצד זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף
זצ"ל, שאין לחוש לאיסור עשיית מקח וממכר כלל, הואיל ובעל
המכונה אינו עושה כלום, ולא שייך איסור מיקח וממכר בדבר כזה. רק כתב שיש להקל בזה
דוקא באופן שלא ידוע למי שייכת המכונה, שאם יודעים כולם שהיא שייכת ליהודי, אין
להקל בזה. והביא שכעין זה כתב בשו"ת מהר"ם שיק, בדבר יהודי
המשתתף במכרז בערב שבת, והשופטים הגויים פעמים רבות שהם יושבים ומחליטים בעצם יום
השבת מי הוא הזוכה במכרז, ולפעמים יהיו התוצאות שהיהודי זכה במכרז. כתב
המהר"ם שיק, נראה לעניות דעתי שהדבר פשוט שמותר, שהרי כל מלאכות של תורה אדם
רשאי להתחיל בהם מערב שבת, באופן שמלאכה נגמרת מאליה (כמו שביארנו). ואם כן הוא הדין לנדונינו, שמותר להשאיר מכונה כזו פועלת
בשבת, על מנת שיקנו ממנה הגויים בעצם יום השבת. ומכל מקום, הרוצה לחוש לדברי
האוסרים בזה, יעשה תנאי, שאינו חפץ לקנות מה שיחול המקח, אלא רק במוצאי שבת, שכן
כליו של אדם אינם קונים לו בעל כרחו, והואיל והוא מתנה שאינו רוצה לזכות במקח אלא
במוצאי שבת, ממילא לא יחול המקח אלא בצאת השבת, שאז בודאי שאין בכך איסור.

ונראה שהוא הדין לאתרי אינטרנט המוכרים מוצרים
בשבת, שלא ידוע מי הוא בעל האתר, וגם המשתמשים בו הם גויים, שמותר להניחם פועלים
בשבת, שכן היהודי אינו עושה כל מלאכה האסורה בשבת. (ומכל מקום אין להקיש מכאן לכל
מקרה ומקרה, כי יש חילוקים רבים בזה, ועל כל מקרה יש לעשות שאלת חכם).

ולסיכום: מותר
מעיקר הדין להניח מערב שבת, מכונה אוטומטית לממכר מוצרים בשבת, במקום שרובו גויים,
באופן שלא ידוע לציבור מי הוא בעל המכונה. והרוצה להחמיר בזה, יעשה תנאי בפירוש,
שאינו רוצה לזכות במקח אלא במוצאי שבת. והוא הדין לאתרי אינטרנט המוכרים מוצרים
בשבת, ולא ידוע מי הוא בעל האתר, וגם אין שום צורך לתפעלו בשבת, והגולשים בו הם
גויים, שאין חיוב להפסיק פעולתו מערב שבת.

ובדרך אגב נציין, שנשאל מרן הרב זצ"ל, לגבי
אתר "הלכה יומית", שלצערינו
הרב לעתים מזומנות מתקבלות בו בעצם יום השבת בקשות למנוי ל"הלכה
יומית"
שבו. והשאלה היתה אם יש להיענות
לבקשות אלו, שהרי נמצא שמי שחילל שבת בעצם הבקשה, יהנה ממעשה שבת כשיקבל את
ההלכות. אלא שאם נתעלם מהבקשה, יפסידו אותם האנשים זכות תלמוד תורה שתהיה להם באם
נענה לבקשתם. ותשובת מרן זצ"ל היתה, שלא נתעלם מהבקשות, ונשלח לאנשים את
ההלכות, בתקוה שמאור התורה יחזירם למוטב, ויזכו כולם לשמור שבת כהלכתה, ובזכות זה
נזכה לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו. אמן.

Operating Vending
Machines and Websites on Shabbat

Question: May one place an automatic snack or soda
machine in a non-Jewish neighborhood on Erev Shabbat even if one is certain
that the residents of this neighborhood will put money into the machine in
order to purchase an items on Shabbat or is this forbidden?

Answer: We have already explained above, that in terms of leaving a machine on
before the onset of Shabbat, there is no prohibition to do so, for the
individual is not performing any forbidden work on Shabbat itself. It seems
that the same law should apply to turning on automatic vending machines on Erev
Shabbat although non-Jews (who are not obligated to observe Shabbat) will come
and purchase merchandise from these machines on Shabbat.

However, there is another
prohibition which may apply to such vending machines which may cause the owner
of these machines to transgress a prohibition on Shabbat. Maran Ha’Shulchan
Aruch (Choshen Mishpat, Chapter 200, Section 3) states: “An individual’s
vessels acquire [any object] for him anywhere one has permission to leave them;
as soon as any object enters one’s vessels, one has acquired them completely.”
For instance, if an ownerless object falls into one’s vessel in a place where
the owner of the vessel has permission to leave it, this object immediately
belongs to the owner of the vessel, for one’s vessels are like his hands in
that one will acquire anything that comes within them. It seems that this idea
should apply here as well, for since the automatic vending machine belongs to
its owner and one it stands in the street because one has a permit from the
local municipality to place it there, any money inserted into the machine
immediately belongs to the owner of the vending machine and this constitutes
the prohibition of conducting monetary transactions on Shabbat.

Nevertheless, even with regards to
this issue, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this does not
constitute the prohibition of performing monetary transactions on Shabbat, for
the owner of the vending machine is not actually performing any action. On the
other hand, Maran zt”l writes that there is only room for leniency in
this regard when people are not aware whom this machine belongs to, for if
everyone knows that this machine belongs to a Jew, there is no longer room for
leniency. Indeed the Maharam Schick deals with a similar issue where Jews
participated in a public bid on Erev Shabbat and many times, the non-Jewish
judges deliberated on Shabbat who should win the tender. Several times, Jews
would be granted the tender on Shabbat. The Maharam Schick writes that it seems
to him that this is completely permissible, for one may begin any
biblically-forbidden work before the onset of Shabbat as long as the forbidden
work will conclude on its own. The same would seem to apply here in that it is
permissible to leave these machines to operate in order for non-Jews to
purchase items from these vending machines on Shabbat. Nevertheless, if one
wishes to be concerned with the more stringent opinions, one may specifically
stipulate that he only wishes to acquire whatever money is inserted into the
machine on Shabbat after Shabbat has concluded, for one’s vessels cannot
acquire objects for him against his will. Since one specifically stipulates
that he does not wish to acquire the money until Motza’ei Shabbat, this is
certainly permissible, for the transaction will only be complete after the
conclusion of Shabbat.

It seems that it is likewise
permissible to allow websites where one sells merchandise to continue to
operate on Shabbat as long the owner of the website is unknown and the
customers making the purchase on Shabbat are non-Jews, for the Jewish owner is
not performing any form of forbidden work on Shabbat. Nevertheless, one should
not draw an analogy from this to all other situations, for there are many
details involved here and one must consult a competent halachic
authority regarding each individual scenario.

Summary: According to the letter of the law, one
may place an automatic vending machine in a non-Jewish neighborhood before
Shabbat when the public is unaware whom the machine belongs to. If one wishes
to act stringently, one should stipulate before Shabbat that one wishes to
acquire the money inserted into the machine, hence completing the transaction,
until Shabbat has concluded. Similarly, one may allow a website with
merchandise for sale to continue to operate on Shabbat provided the owner of
the website is unknown, the customers are non-Jewish, and the website requires
no maintenance on Shabbat.

As a side note, we have asked
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l regarding our very own website, “Halacha Yomit,”
that many times, unfortunately, we receive requests for subscriptions to
receive the “Halacha Yomit” by email on Shabbat itself. The question was
whether or not to honor these requests, for this will cause the individual who
desecrated Shabbat by sending the subscription request to benefit directly from
this Shabbat desecration by receiving the daily Halachot. On the other hand, if
we were to ignore these requests, these individuals would lose the merit of
Torah study that they may have enjoyed, were we to honor their request. Maran zt”l
instructed us not to ignore these requests and send Halachot to these individuals
with the hope that the light of the Torah would help them return to the correct
path and to observe the holy Shabbat properly. In this merit, may we all merit
greeting our righteous Mashiach, speedily and in our days, Amen.

****

Announcements

Mazal Tov

to 

Rabbi & Mrs Stamler

on the recent births 

of two new grandchildren

May they grow healthy and in 

Torah, Mitzvot & Maasim Tovim

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club 4:00 pm

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Behaalotecha

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Toward which direction did the wicks of the Menorah burn, and why?
   8:2 – They leaned toward the middle wick so people wouldn't say that the Menorah was lit for its light.
2. From what material and in what manner was the Menorah made?
   8:4 – It was made from one solid piece of hammered gold.
3. Moshe was commanded to cleanse the levi'im by sprinkling on them "mei chatat." What is "mei chatat"?
   8:7 – Water containing ashes of the para aduma.
4. Which three "t'nufot" (wavings) are in the parsha?
   8:11 – The wavings of Kehat, Gershon and Merari.
5. Why did G-d claim the first-born of the Jewish People as His possession?
   8:17 – Because in Egypt He spared them during makat bechorot.
6. Why are the words "Bnei Yisrael" repeated five times in verse 8:19?
   8:19 – To show G-d's love for them.
7. When a levi reaches age 50, which functions may he still perform?
   8:25 – Closing the courtyard gates of the Mishkan and Beit Hamikdash; singing during the avoda; loading the wagons to transport the Mishkan.
8. Why was the mitzvah of Pesach Sheini not commanded directly to Moshe?
   9:7 – The people who asked about it were rewarded by being the catalyst for the teaching of this mitzvah.
9. What similarity is there between the Menorah and the trumpets?
   8:4, 10:2 – They were each made from a single, solid block.
10. What three purposes did trumpet signals serve?
    10:2-7 – Announcement of the gathering of Bnei Yisrael, the gathering of the nesi'im, and the beginning of a move of the encampment.
11. How many tribes marched between the Gershon-Merari detachment and that of Kehat? How was the time differential used?
    10:17-21 – Three: Reuven, Shimon and Gad. In the meantime Gershon and Merari set up the Mishkan.
12. The tribe of Dan, who traveled last, was called "the gatherer of all the camps." What did they gather?
    10:25 – They gathered and returned things lost by the other tribes.
13. When the Jewish People entered the Land, who took temporary possession of Jericho?
    10:32 – The children of Yitro.
14. Which aron is referred to in verse 10:33?
    10:33 – The aron which held the broken pieces of the first tablets, that was taken to the battlefront.
15. Which two topics are out of chronological order in the parsha?
    9:1, 10:35,36 – The Pesach sacrifice, and the traveling of the aron.
16. Which tastes did the manna not offer, and why not?
    11:5 – Cucumbers, melons, leeks, onion and garlic – these are harmful to nursing women.
17. Moshe was commanded to choose 70 elders to help him lead the Jewish People. What happened to the elders who led the Jewish People in Egypt?
    11:16 – They were consumed in the fire at Taverah (11:3).
18. Whom did Moshe choose as elders?
    11:16 – People who were supervisors in Egypt and had pity on Bnei Yisrael at risk to themselves.
19. What was the prophecy of Eldad and Medad?
    11:28 – "Moshe will die and Yehoshua will lead the Jewish People into the Land."
20. Why did Miriam merit to have the people wait for her?
    12:15 – Because she waited for Moshe when he was cast into the river.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש
מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת
מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון
הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי
ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה
נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת
יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה
מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר
התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף
כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו
ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון
להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל
להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל
תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו
סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג),
"והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של
ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל
עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן
מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק
אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת
יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג
פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת
לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב
בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי
זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל
ומיוסד על אדני פז.

ועוד
הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר
שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי
שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה
ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות
ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא
(תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג
המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש.
וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן
תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל,
וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש
לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס),
שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים
לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך
אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על
ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן
שליט"א, מכוסה
הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

Question: If a synagogue has a truly
elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members
now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain
covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?

Answer: Firstly, the act of enhancing and beautifying the Aron Kodesh is
certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d
and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a
beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a
beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.

The Gemara in Masechet Yoma (70a) states that when the Bet Hamikdash stood,
every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in
public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains
this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory
of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states,
“This is my G-d and I shall beautify Him.”

Similarly, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (in his Responsa Yechave
Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the
Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are
opened to remove the Sefer Torah.

Nevertheless, it is improper to completely remove the curtain covering the Aron
Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain
is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of
beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the
curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some
Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the
doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4,
Orach Chaim, Chapter 7).

Similarly, the Responsa Zera Emet, Volume 1 (Orach Chaim, Chapter 26) writes
that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without
a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from
the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for
aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall
separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also
similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen
(Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made
for modesty.

Based on this, even if the Aron Kodesh is more beautiful without a curtain, the
prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.

Maran Shlit”a adds that that the reason for hanging a curtain is because the
sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service
to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy
vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not
correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the
Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.

It is well-known that a custom of the entire Jewish nation has the status of
Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change
customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne
writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one
may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that
one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom
in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash
writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no
Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a
fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his
Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led
their communities based on the Torah were always very careful not to change any
Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to
strengthen the observance of the custom as best they could.

Thus, regarding our case as well, Maran Shlit”a concludes that the custom of
hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is
more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue
where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this
age-old Jewish custom

פרוכת שרקום עליה צורת אריות
מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית,
האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב,
ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב
האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות
בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל
תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה
לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו
מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי
הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן
הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן
הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן
אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי
יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם
מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן.
כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב
שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית
הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת.
ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון
מרן החיד"א (בספר
שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית
המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד
ליתן את הדין.

ולמעשה
מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית
הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה,
אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית
הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה,
בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר
כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א
(שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה
אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר
על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה,
ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions
Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

Question: Is it permissible to order a
curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten
Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?

Answer: The subject matter that this question is based on is quite
complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words
of the Poskim as they apply here.

The Ohr Zarua (Masechet Avodah Zara, Chapter 203) writes that there was an
incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the
synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the
verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore,
when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if
they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I
remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other
animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would
cause people to pay attention to the beauty of the images and not to
concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.

Maran Ha’Bet Yosef (Yoreh De’ah, Chapter 141) rejects Rabbeinu Elyakim’s
opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human
figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be
seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the
like are not forbidden.

On the other hand, Maran Ha’Bet Yosef himself in his Responsa Avkat Rochel
(Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not
make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or
on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should
protest vehemently until the images of the lions are removed from the
synagogue, especially because there is concern that it may seem that the
congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms
should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, Yoreh De’ah, Chapter 141) quotes
a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images
of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on
a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will
have to give reckoning before Hashem for this.

Halachically speaking, the custom in Israel was to completely abstain from
making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim.
Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter
in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to
Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of
lions and deer on the Aron Kodesh of the Ari z”l’s synagogue in Tzefat, he
writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially
in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even
those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the
more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.

Summary: After dealing with this matter extensively, Maran Shlit”a
writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is
forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron
Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter
must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of
synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue,
and to no longer produce such curtains with these images

****

Announcements

1) To Family A Hodari 

for the flower decorations during Shavuot

2) To Family J Jacobs 

for preparing the speakers & refreshments 

during the night of Shavuot

3) To Family M Maman

for arranging the ice cream Kiddush 

on the 2nd day of Shavuot

4) To D Menashe

&

the kind donors for the ice cream kiddush

***

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*             For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Naso

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. What is the significance of the number 8,580 in this weeks Parsha?
   4:47-48 – It is the number of leviim between ages thirty and fifty.
2. Besides transporting the Mishkan, what other service performed by the leviim is referred to in this Parsha?
   4:47 – Singing and playing cymbals and harps to accompany the sacrifices.
3. On which day did Moshe teach the command to send those who are temeim (ritually impure) out of the camp?
   5:2 – The day the Mishkan was erected.
4. Name the three camps in the desert.
   5:2 – The camp of the Shechina was in the center, surrounded by the camp of Levi which was surrounded by the camp of Yisrael.
5. Who was sent out of each of the camps?
   5:2 – A metzora was sent out of all three camps. A zav was permitted in the camp of Yisrael but excluded from the two inner camps. A person who was tamei from contact with the dead had to leave only the camp of the Shechina.
6. A person stole from another and swore that he was innocent. If he later confesses his guilt, what are his obligations?
   5:6-8 – He pays the principle plus a fifth to the victim, and brings a korban asham.
7. Who determines which kohen receives the gifts that must be given to the kohanim?
   5:10 – The giver.
8. What does the Torah promise a person who gives matnot kehuna?
   5:10 – Great wealth.
9. Why are the verses about matnot kehuna followed by the verses about the sotah?
   5:12 – To teach that someone who withholds the gifts due the kohanimis deserving of eventually bringing his wife to the kohanim to be tried as a sotah.
10. Why is the sotah given water from the holy basin?
    5:17 – The holy basin was made from the mirrors of the righteous women who left Egypt; the sotah strayed from the example set by these women.
11. What does the kohen do to the hair of a sotah?
    5:18 – He uncovers it.
12. When a sotah who is guilty of adultery drinks the water, she dies in a very specific fashion. What happens to the adulterer?
    5:22 – He dies a similar death.
13. Before the name of G-d is erased, the sotah has the option either to admit guilt or to drink the water. Does she have a third option?
    5:27 – Yes, she can refuse both: She can refuse to admit guilt and also refuse to drink the water. (After the Name of G-d is erased, she loses this option.)
14. What are chartzanim? What are zagim?
    6:4 – Chartzanim are seeds. Zagim are peels.
15. What sin does a Nazir commit against himself?
    6:11 – He abstains from enjoying wine.
16. Where was the cut hair of a Nazir placed?
    6:18 – It was placed on the fire under the pot in which the nazirsshelamim offering was cooked.
17. A kohen should bless the people "with a full heart". What word in the Parsha conveys this idea of "a full heart"?
    6:23 – "Amor."
18. What is the meaning of the blessing "May G-d bless you and guard you?"
    6:24 – "May G-d bless you" that your property may increase, "and guard you" from robbery.
19. What is the meaning of the blessing "May G-d lift up His countenance upon you?"
    6:26 – "May He suppress His anger."
20. The tribe of Yissachar was the second tribe to offer their gifts. Why did they merit this position?
    7:18 – The Tribe of Yissachar was well versed in Torah. Also, they proposed the idea that the nesiim should offer gifts.

 ****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הנחת תפילין
על גבי השעון – מעשה עם הרב מטשיבין

שאלה: כשמניח
אדם תפילין בבוקר, האם צריך מן הדין להסיר את שעון היד בכדי שלא תהיה חציצה בין
התפילין ליד, או שאין צורך להקפיד על כך?

תשובה: במשנה
במסכת מגילה (כד:) מבואר, שחציצה (דבר שמפריד בין התפילין לאדם), פוסלת בתפילין, והמניח את התפילין על בגדיו לא יצא ידי
חובתו. וכתב רבינו הרא"ש, כי איסור חציצה בתפילין של יד נלמד מהפסוק, שנאמר
"והיה לך לאות על ידך", שלא יהיה דבר חוצץ בין התפילין לידך. והביא
סימוכין ללימוד זה.

אולם יש מקום לדון אם דין זה נוהג גם במקום שרצועות
התפילין נמצאות שמה, או שדוקא במקום שהבית של התפילין מונח, שם יש להקפיד שלא תהיה
שום חציצה בין היד לתפילין,
אבל במקום הרצועות, אין דין חציצה
כלל.

דברי הרשב"א
ואמנם כתב רבינו הרשב"א
בתשובה, שאין איסור חציצה נוהג בתפילין אלא במקום הקציצה, (כלומר הבית של התפילין
שבו מונחות הפרשיות), אבל ברצועות אין דין חציצה נוהג. אלא שסיים, שאינו כותב כן
אלא להלכה, אבל למעשה יש ללכת אחר המנהג שנזהרים שלא תהיה חציצה אף במקום הרצועות.

הרמ"א, קושית המגן אברהם, והסבר מרן
זצ"ל
והרמ"א בהגהת השלחן ערוך
(סימן כז) הביא את דברי הרשב"א שאין דין חציצה נוהג אלא בבית של התפילין, אבל
ברצועות לא שייך דין חציצה. והקשה עליו המגן אברהם שהרי מקור הלכה זו היא
מהרשב"א, והרשב"א עצמו סיים שאינו כותב אלא להלכה, אבל למעשה יש להזהר
שלא תהיה חציצה אף במקום הרצועות, ואם כן כיצד כותב הרמ"א דין זה להלכה?
ותירץ המגן אברהם,
שסובר הרמ"א, שלא כתב
הרשב"א שיש להזהר, אלא בהנחת התפילין על גבי בגד ממש, אבל בחציצה
מועטת, כגון שכרוכה לו איזו רצועה על ידו, אין חשש חציצה בזה. ומרן רבינו
עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף לתרץ, על פי מה שכתבו כמה מגדולי הפסוקים, שכל מקום
שמצינו לגאון שכתב דין להלכה ולא למעשה, אין זאת אלא מפני ענותנותו, אבל באמת יש
מקום להתחשב בדבריו אף למעשה. ולפי זה בודאי שיש להקל לכרוך את רצועות התפילין על
גבי שעון היד.

דברי שאר הפוסקים
אולם הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי
בעל התניא כתב, שאף ברצועות שייך דין חציצה, ומכל מקום כתב שאין לחוש בזה אלא דוקא
בכריכה הראשונה של הרצועות, שהיא סמוכה למקום הבית של התפילין, אבל מדבריו מבואר
שגם הוא מודה לעצם דברי הרמ"א, שבשאר הכריכות של הרצועה אין לחוש לחציצה
מועטת. וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר ועוד מן הפוסקים, ויש בזה אריכות בדברי ראיות
וסברות בדבריהם. ואיך שיהיה, לענין שעון יד שהוא מונח אחר שבעת הכריכות שעל הזרוע,
בודאי שמעיקר ההלכה יש להקל בזה שלא לחוש לחציצה.

פגישת מרן עם הרב מטשיבין
והגאון רבי דוב בעריש וינפלד
מטשיבין, שהיה מגדולי רבני ירושלים בדור שלפנינו, כתב בספרו להחמיר בזה. וכשפגשו
פנים אל פנים מרן רבינו הגדול זצוק"ל בימי צעירותו, העיר את תשומת לבו למה
שכתב בזה בספרו יביע אומר, להקל בחציצה שעל ידי שעון היד לגבי תפילין, והגאון
ז"ל אמר לו שגם הוא סובר להקל בזה, ומתחילה כתב להחמיר מפני שחשב שהשעון מונח
למעלה בזרוע במקום הכריכות הראשונות, אבל באמת גם הוא מודה שלדינא יש להקל בזה כל
שהשעון מונח סמוך לפרק כף היד אחר הכריכות שעל הזרוע.

ולכן להלכה, המחמיר להסיר את
שעון היד מזרועו בעת הנחת התפילין תבא עליו ברכה, וכן היה נוהג מרן רבינו
זצ"ל, אולם מן הדין אין צורך להסיר את שעון היד בשעת הנחת התפילין, כי לא
שייך דין חציצה במקום זה.

ומאחר והזכרנו את הרב מטשיבין, נוכל להזכיר,
שמעשה היה לפני יותר משישים שנה, שישב אחד הרבנים בסמוך לרב מטשיבין בשעת לימודו,
והיה מונח שם ספר "יביע אומר" של מרן זצ"ל. אמר אותו רב להגאון
מטשיבין, "לדעתי, המחבר יביע אומר יהיה אחד מגדולי הדור", אמר לו הרב
מטשיבין, "לדעתי כבר עתה הוא אחד מגדולי הדור"!

Wrapping the Tefillin Straps
Over One’s Watch-

An Incident Regarding the
Tschebiner Rav zt”l

Question: When
one dons the Tefillin in the morning, must one remove one’s watch so that there
is no separation between the Tefillin straps and one’s hand or is this not a
concern?

Answer: The
Mishnah (Megillah 24b) states that a separation between the Tefillin and one’s
arm invalidates the donning of the Tefillin; thus, if one dons Tefillin on top
of one’s garments, one has not fulfilled his obligation. The Rosh writes that
the prohibition of having a separation regarding Tefillin is derived from the
verse, “And it shall be for you for a sign on your hand,” which teaches us that
there may not be any separation between the Tefillin and one’s hand.

Nevertheless, we must analyze whether this law applies
where the Tefillin straps are bound around the arm or if this limitation only
applies where the box of the Tefillin itself (the “Bayit” or phylactery)
rests and the law prohibiting a separation does not apply at all to the place
of the Tefillin straps.

The Opinion of the Rashba
Indeed, the Rashba writes in one of his responses that the law prohibiting a
separation regarding Tefillin applies only where the box of the Tefillin rests
and this law does not apply to the straps. He nevertheless concludes, “I am
writing this as Halacha. However, practically speaking, one should follow the
custom that people follow to be careful of separations even in the place of the
straps.”

The Rama, the Magen Avraham’s Question, and Maran zt”l’s
Explanation
The Rama (in his notation on Chapter 27) quotes the Rashba’s opinion that the
laws of separation apply only to the box of the Tefillin but not to the
Tefillin straps. The Magen Avraham questions this ruling, for the source of
this Halacha is the response of the Rashba and the Rashba himself concludes
that although this may be the Halacha, practically, one should be careful not
to have separations even in the place of the Tefillin straps! If so, how could
the Rama quote this law as Halacha? The Magen Avraham answers that the Rama
understood that the Rashba only wrote what he did regarding an actual
separation, such as donning Tefillin on top of a garment; however, regarding a
small separation, such as if one has a small strap wrapped around one’s hand,
there is no concern of separation regarding this object. Maran Rabbeinu Ovadia
Yosef zt”l adds based on the words of the great Poskim that whenever we
find a Posek writing a law “as Halacha but not for practice,” this is only
meant as his show of humility, but his opinion can be accepted for practice as
well. Based on this, there is certainly room for leniency to allow wrapping
one’s Tefillin straps over one’s watch.

The Opinions of Other Poskim
On the other hand, the great Hagaon Harav Shneur Zalman of Liadi, author of the
Tanya, writes that the law prohibiting separations applies to the Tefillin
straps as well; however, he writes that there is only room for concern
regarding the place where the first wrapping of the strap occurs for it is
close to the place where the box of the Tefillin is laid. His words imply that
he agrees to the opinion if the Rama that there is no concern of a small
separation regarding the rest of the windings of the Tefillin straps. Hagaon
Harav Shlomo Kluger and other great Poskim rule likewise based on proofs and
sources. In any event, regarding a watch which is located after the seven
windings of the strap on the arm, there is certainly room for leniency
according to Halacha not to be concerned with a separation.

Maran’s Meeting With the Tschebiner Rav
Hagaon Harav Dov Berish Weidenfeld zt”l of Tschebin, one of the greatest
Torah scholars of Jerusalem in the previous generation, rules stringently on
this matter in his work. When Maran zt”l met him face to face in his
youth, he pointed out his lenient approach for wrapping the Tefillin straps
over one’s watch recorded in his Responsa Yabia Omer. The Tschebiner Rav told
Maran that he also agreed that there was room for leniency and he only ruled
stringently originally because he thought the watch was placed higher up on the
arm where the first windings of the strap were. However, even he agreed that there
was room for leniency as long as the watch is placed on one’s wrist, after the
seven windings around the arm.

Thus, halachically speaking, one who acts stringently and
removes his watch before donning Tefillin is especially praiseworthy; indeed,
this was the custom of Maran zt”l. However, according to the letter of
the law, there is no obligation to remove one’s watch before donning one’s
Tefillin, for the laws of separation do not apply in this place.

Since we have mentioned the Tschebiner Rav, let us a
recount an interesting incident involving him. Once, more than sixty years ago,
a certain rabbi was seated next to the Tschebiner Rav as he was leaning and
there was a copy of Maran’s “Yabia Omer” in front of him. The rabbi pointed out
to the Gaon of Tschebin, “In my opinion, the author of ‘Yabia Omer’ will be one
of the luminaries of the generation.” The Tschebiner Rav replied, “In my
opinion, he is already one of the luminaries of the generation!”

****

Announcements

***

Rosh Chodesh Sivan

Monday night / Tuesday 4th June 

***

Shavuot Time Table

also attached to this email

***

*** 

SAVE THE DATE

ALL INVITED

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. 

(Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Avot Ubanim 5:00 pm

Pirke Avot 5:50 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Bechukotai

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. To what do the words "bechukotai telechu" (walk in My statutes) refer?
   26:3 – Laboring in Torah learning.
2. When is rain "in its season"?
   26:4 – At times when people are not outside (e.g. Shabbat nights).
3. What is the blessing of "v'achaltem lachmechem l'sova" (and you shall eat your bread to satisfaction)?
   26:5 – You will only require a little bread to be completely satisfied.
4. What is meant by the verse "and a sword will not pass through your land"?
   26:6 – No foreign army will travel through your land on their way to a different country.
5. Mathematically, if five Jewish soldiers can defeat 100 enemy soldiers, how many enemy soldiers should 100 Jewish soldiers be able to defeat?
   26:4 – Two thousand.
6. How much is "revava"?
   26:4 – Ten thousand.
7. Which "progression" of seven transgressions are taught in Chapter 26, and why in that particular order?
   26:14,15 – Not studying Torah, not observing mitzvot, rejecting those who observe mitzvot, hating Sages, preventing others from observing mitzvot, denying that G-d gave the mitzvot, denying the existence of G-d. They are listed in this order because each transgression leads to the next.
8. What is one benefit which the Jewish People derive from the Land of Israel's state of ruin?
   26:32 – No enemy nation will be able to settle in the Land of Israel.
9. What was the duration of the Babylonian exile and why that particular number?
   26:35 – 70 years. Because the Jewish People violated 70 shemita and yovel years.
10. How many years did the Jewish People sin in Israel up till the time the northern tribes were exiled?
    26:35 – 390 years.
11. In verse 26:42, the name Yaakov is written with an extra "vav." From whom did Yaakov receive this extra letter and why?
    26:42 – In five places in the Torah, Yaakov's name is written with an extra "vav" and in five places the name Eliyahu is missing a "vav." Yaakov "took" these vavs as a pledge that Eliyahu will one day come and announce the redemption of Yaakov's children.
12. What positive element is implied by the words "and I will bring them into the land of their enemies"?
    26:41 – G-d Himself, so to speak, will bring them into their enemies' land. This means that even when the Jews are in exile, G-d will supply them with leaders who inspire them to keep the Torah. This guards the Jews from assimilating into the host culture.
13. In verse 26:42, why is the word "remember" not used in connection with the name of Yitzchak?
    26:42 – Because the image of Yitzchak's ashes (who was prepared to be brought as an offering) upon the altar is always before G-d.
14. Why does the Torah say in 26:46 "Torot" (plural) and not "Torah" (singular)?
    26:46 – To teach that both the Written Torah and the Oral Torah were given to Moshe on Har Sinai.
15. What happens when a poor person dedicates the value of a man to the BeitHamikdash and doesn't have sufficient funds to fulfill his vow?
    27:8 – The person whose value was donated goes before the kohen, who sets the obligation according to the poor person's ability to pay.
16. If a person says "The leg of this animal shall be an olah offering," the animal is sold and sacrificed as an olah offering. What is the status of the money received for the animal?
    27:9 – The money is "chullin," meaning it does not have "holy" status, except for the value of the animal's leg which does have "holy" status.
17. If a person dedicates his ancestral field to the Beit Hamikdash and fails to redeem it before yovel what happens to the field?
    27:16 – It becomes the property of the kohanim who are on rotation at the beginning of yovel.
18. Where must "ma'aser sheini" be eaten?
    27:30 – In Jerusalem.
19. When a person redeems "ma'aser sheini" what happens to the food? What happens to the redemption money?
    27:31 – The food becomes permissible to him outside of Jerusalem. The redemption money must be brought to Jerusalem and used to purchase food to be eaten there.
20. How does a person tithe his animals?
    27:32 – He passes them through a door individually and every tenth animal he marks with a rod smeared with red dye.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הגבהת העקבים
בשעת אמירת הקדושה

שאלה: כשאומרים
הקהל עם החזן "קדושה" (נקדישך ונעריצך וכו') בשעת חזרת הש"ץ, האם
יש לדלג בהגבהת העקבים בשעת אמירת "קדוש קדוש קדוש", ומה גובה הדילוג
שיש לדלג, והאם יש לדלג גם באמירת "ברוך כבוד ה'", ו"ימלוך ה'"?
הגבהת העקבים בשעת אמירת
"קדוש"

תשובה: לגבי
הגבהת העקבים בשעת אמירת קדוש קדוש קדוש. נוהגים לדלג מעט בשעת אמירת קדוש קדוש
קדוש, שבכל פעם שאומר "קדוש", מגביה את עקביו פעם אחת. שבשעת הגבהתו על
ידי דילוג כל שהוא, הרי כאילו הוא נושא עצמו לשמים, כמו שנושא אדם את עיניו למעלה,
ולכן נהגו לעשות כן בשעת אמירת הקדושה. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, ונהגו בו בכל
תפוצות ישראל. ומקור המנהג במדרש שהובא בבית יוסף "שירימו עקביהם עם גופן בעת
שמקדישים אותי". וכן בספר היכלות,
שהובאו דבריו בשבלי הלקט ובטור,
הובא מנהג זה. והמאירי כתב, שנוהגים כן כדי להדמות למלאכים שנאמר "מלאכי
צבאות ידודון ידודון".

מה גובה הדילוג שיש לדלג?
ולענין כמה הוא גובה הדילוג שיש
לדלג. כתב הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי, שבכל דילוג שמדלג באמירת
"קדוש",
יגביה עצמו מעט יותר ממה שעשה קודם
לכן. שתהיה כל הגבהה בתוספת מעט מחברתה,
שהרי מעלין בקודש. וכדבריו פסקו
עוד מרבותינו המקובלים והפוסקים, ובהם הגאון רבי דוד עראמה בשם מהר"ר מנחם
מריקאנטי ז"ל. אבל בספר כף החיים כתב, שאף על פי דברי
המקובלים, אין לעשות כן, ושעל פי קבלת האר"י, "קדוש" הראשון, הוא מעולה מהשאר, ועל כן בודאי שלא נכון להגביה
עצמו יותר באמירת קדוש השני והשלישי. וכן מנהג רוב ישראל, שאין אנו משנים בגובה
הדילוג, אלא מגביהים העקב בצורה שוה פעם אחת בכל אמירת קדוש.

אותם שנהגו לדלג ולקפוץ יותר מדאי
וכתב מהרש"ל, רבינו שלמה
לוריא, בספר ים של שלמה, וזו לשונו: ואני תמה, מאין להם לאותם שרוקדים וקופצים
כלפי מעלה בעת הקדושה, ולדעתי מנהג בורים (טיפשים) הוא, כי לא מצינו בספר היכלות
(שהוא המקור למנהג הדילוגים) שום ריקוד בקדושה, אלא נשיאת הגוף כלפי מעלה, דומה
לנשיאת העינים כלפי מעלה, ולא אמר שרוקדים או קופצים למעלה, או שנושאים רגליהם,
אלא שירימו עקביהם, והיינו שירימו מעט עקביהם עם התנשאות הגוף, ולא יותר. ומכאן
שאין להגביה עצמו יותר מדאי כמנהג העושים כן.

דילוג בשעת אמירת "ברוך כבוד ה' ממקומו"
ונוהגים להגביה את העקבים מן הקרקע
גם שעונים "ברוך כבוד ה' ממקומו", וכן כשאומרים
"ימלוך ה' לעולם" וכו'. שכן כתב השל"ה הקדוש, והביאו דבריו גדולי
האחרונים. ואף על פי שיש מרבותינו המקובלים שכתבו שאין לנהוג כן, מכל מקום מנהגינו
להגביה את העקבים גם באמירת פסוקים אלה, ואין לזוז מהמנהג. וכן נהג מרן הרב עובדיה
יוסף זצ"ל.
ובספרו הליכות עולם (פרשת תרומה) הוסיף,
שיש מקום לומר שאף לפי המקובלים אין חיסרון בדבר, רק שלדעתם אין צורך לנהוג כן.

ולסיכום: יש
להגביה את העקבים פעם אחת בכל פעם שאומר "קדוש" בשעת הקדושה. ויש להגביה
את העקבים רק מעט, ולא לקפוץ יותר מדאי. ויש להגביה את העקבים באופן שוה בכל פעם.
ונהגו להגביה את העקבים גם בשעת אמירת "ברוך כבוד ה'", ו"ימלוך
ה' לעולם".

Raising One’s Heels While Reciting Kedusha

Question: When
the congregation recites Kedusha (Nakdishach Ve’Na’aritzach) with the
Chazzan during the Chazzan’s repetition of the Amida, should one raise one’s
heels while saying “Kadosh Kadosh Kadosh”? If so, how high
should one raise them? Also, should one raise one’s heels while reciting the
verses of “Baruch Kevod Hashem” and “Yimloch”?

Raising One’s Heels While Reciting “Kadosh”
Answer: Regarding raising one’s heels while reciting “Kadosh Kadosh
Kadosh”, it is customary to raise one’s heels slightly while saying “Kadosh
Kadosh Kadosh” and every time one recites the word “Kadosh”,
one should raise one’s heels three times such that at the end of the verse, one
will have raised his heels nine times. The reason for this raising of one’s
heels is for one to show as though one is lifting one’s self toward Heaven,
similar to one who raises his eyes heavenward. This is why it is customary to
do so during the recitation of the Kedusha. This custom has holy roots and the
entire Jewish nation observes this custom. The source for this custom can be
found in the Midrash quoted by the Bet Yosef that “the Jewish nation should
raise their heels when they sanctify Me [Hashem]”. This custom is also
mentioned by the Sefer Heichalot whose words are quoted by the Shiboleh
Ha’Leket and the Tur. The Meiri writes that the reason for this custom is in
order to be similar to the angels, as the verse states, “The angels of legions
will surely stir.”

How High Must One Raise One’s Heels?
Regarding how high one should raise one’s heels, Hagaon Rabbeinu Yosef Haim
writes in his Sefer Ben Ish Hai that every one of the three springings that one
performs while saying the word “Kadosh” should be a drop higher than the
previous one, for we always ascend in holiness.  Other Mekubalim and
Poskim, such as Hagaon Harav David Arama in the name of Rabbeinu Menachem Reikanati
zt”l, rule likewise. However, the Kaf Ha’Chaim writes that even
according to the Mekubalim one should not do so, especially since according to
the Ari z”l, the first “Kadosh” is loftier than the rest, it is
surely incorrect to raise one’s self higher during the recitation of the second
and third “Kadosh”. Such is the custom among most communities that one
does not ascend in the height of the springings; rather, the heels are raised
equally all three times during every recitation of the word “Kadosh”.

Those Who Spring Excessively  
The Maharshal, Rabbeinu Shlomo Luria, in his Sefer Yam Shel Shlomo writes: “I
wonder where those who dance and jump during the Kedusha get this custom from.
In my opinion, this is a foolish custom, for we do not find any mention of
dancing during Kedusha in the Sefer Heichalot (the source for the custom of
raising one’s heels); rather, we only find mention of lifting one’s body
upwards similar to one raising one’s eyes upwards. He (the author of the Sefer
Heichalot) has not written to dance or lift one’s feet upward, rather, to lift
one’s heels, meaning one should raise his heels slightly while lifting his
body, and no more than this.” We can see clearly that one should not overly
raise himself as some customarily do.

Raising Oneself While Reciting “Baruch Kevod Hashem
Mi’Mekomo”
It is customary to raise one’s heels while reciting the verses of “Baruch
Kevod Hashem Mi’Mekomo” and “Yimloch Hashem Le’Olam” as well. The
great Acharonim quote this opinion in the name of the saintly Shela (Rabbeinu
Yeshaya Horowitz zt”l, author of the Shenei Luchot HaBerit). Even though
some Mekubalim have said not to do so, nevertheless, our custom is for one to
raise one’s heels while reciting these verses as well and one should not
deviate from this custom. This was also the custom of Maran Rabbeinu Ovadia
Yosef zt”l. In his Sefer Halichot Olam (Parashat Terumah), Maran zt”l
adds that it is possible that according to the Mekubalim there is nothing wrong
with this custom; rather, they maintain that it is just unnecessary.

Summary: One
should raise one’s heels three times every time one recites the word “Kadosh”
during the Kedusha. One should raise one’s heels only slightly and not spring
too high. Also, one should raise one’s heels equally every time. It is
customary to raise one’s heels while reciting the verses of “Baruch Kevod
Hashem Mi’Mekomo” and “Yimloch Hashem Le’Olam” as well.

****

Announcements

Invitation

FAMILIES
AILION and LEVITEN 

would be delighted for the congregation 

to join them at a
Kiddush on 

Shabbat Behar 

In the hall

Of the Bet Hakeneset 

to celebrate the Aufruf of 

Olivia and Daniel.

Moorlanenews

would like to use this opportunity

to wish 

Family Leviten

&

our very dear friends

Mr & Mrs Stuart Ailion

and their son

Daniel

a very big mazal tov on the upcoming wedding

A special thank you to

Stuart 

for always being a pillar and loyal member of the Bet Hakeneset

and giving up countless hours of his time 

for the needs of the Bet Hakeneset

Besiman Tov to both Families

Many semachot

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Avoy Ubanim 5 pm

Pirke Avot 5:50 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Behar

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. Why does the Torah specify that the laws of shemita were taught on Har Sinai?
   25:1 – To teach us that just as shemita was taught in detail on Har Sinai, so too, all the mitzvot were taught in detail on Har Sinai.
2. If one possesses shemita food after it is no longer available in the field, what must he do with it?
   25:7 – Remove it from his property and declare it ownerless.
3. The Torah commands, "You shall sanctify the fiftieth year." How is this done?
   25:10 – At the beginning of the year the Beit Din declares, "This year is kadosh (sanctified)."
4. Which two "returns" are announced by the shofar during yovel?
   25:10 – The return of the land to its original owner, and the "return" (freedom) of the slave from slavery.
5. From where does the yovel year get its name?
   25:10 – From the sounding of the shofar. A ram's horn is called a yovel.
6. What prohibitions are derived from the verse "v'lo tonu ish et amito — a person shall not afflict his fellow"?
   25:17 – One may not intentionally hurt people's feelings, nor give bad advice while secretly intending to reap benefit.
7. What is the punishment for neglecting the laws of shemita?
   25:18 – Exile.
8. If shemita is observed properly, how long is the crop of the sixth year guaranteed to last?
   25:21,22 – From Nissan of the sixth year until Sukkot of the ninth year.
9. After selling an ancestral field, when can one redeem it?
   25:24 – After two years following the sale, until yovel. At the beginning of yovel it returns to the family automatically.
10. Under what circumstance may one sell ancestral land?
    25:25 – Only if one becomes impoverished.
11. If a home in a walled city is sold, when can it be redeemed?
    25:29 – Only within the first year after the sale. Afterwards, even in yovel, it does not return.
12. What does the word "days" mean in this week's Parsha?
    25:29 – The days of an entire year.
13. What is considered a walled city?
    25:29 – A city that has been surrounded by a wall since the time of Yehoshua.
14. What is the definition of a "ger toshav"?
    25:35 – A non-Jew who lives in Eretz Yisrael and accepts upon himself not to worship idols.
15. To what is one who leaves Eretz Yisrael compared?
    25:38 – To one who worships idols.
16. Why does Rashi mention the plague of the firstborn in this week's Parsha?
    25:38 – The prohibition against taking interest is accompanied by the phrase, "I am the L-rd your G-d who took you out of Egypt." Rashi explains that just as G-d discerned in Egypt between those who were firstborn and those who were not, so too will G-d discern and punish those who lend with interest, pretending they are acting on behalf of others.
17. List three prohibitions which demonstrate the dignity with which one must treat a Jewish indentured servant.
    25:39-43 –
    1. Do not make him perform humiliating tasks
    2. Do not sell him publicly
    3. Do not make him perform unnecessary jobs
18. Who supports the family of the Jewish indentured servant during his years of servitude?
    25:41 – His master.
19. If a Jew is sold as a servant to a non-Jew, does he go free after six years?
    25:54 – No. If he is not redeemed with money, he must wait until the yovel to go free.
20. Where is it permitted to prostrate oneself on a stone floor?
    26:1 – In the Mikdash.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הדחת כלים בשבת

הכנה משבת לחול

במסכת
שבת (דף קיח.) למדנו, שאסור להכין משבת לחול. כלומר, אסור לעשות דבר בשבת, כאשר אין בו צורך ליום
השבת עצמו. ולמשל, אסור לחמם מאכל בשבת לצורך מוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

וכך
מבואר במסכת שבת (שם), שאסור להדיח (לשטוף)
כלים בשבת, כאשר עושים כן לצורך מוצאי שבת. כלומר, אין להדיח כלים בשבת, כאשר אין
בהם צורך ליום השבת עצמו.

וטעם
האיסור, בכדי שלא יטרח אדם ביום השבת, לצורך דבר שאינו לכבוד השבת עצמה.
(הראב"ד פכ"ג ה"ז. וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם).

הדחת
כלים לאחר סעודה שלישית
ומרן
השלחן ערוך (סימן שכג) כתב בזו הלשון: מדיחין (שוטפים) כלים (בשבת) לצורך היום.
כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול. אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין. וכלי שתיה מדיחין כל
היום, שכל היום ראוי לשתיה.

הדחת
כוסות
ומן
הדברים נמצאנו למדים, כי כלי שתיה, כגון כוסות וכדומה, מותר להדיחן אפילו אחר
סעודה שלישית, הואיל ויתכן בהחלט שיהיה צורך בכלים אלה אף לאחר הסעודה. אולם כלי הסעודה, כגון
צלחות וסכו"ם וכדומה, אסור להדיחן אחר סעודה שלישית.

הדחת
כוסות לאחר שקיעת החמה
והדבר
פשוט, שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מאוחרת, עד שסיימוה לאחר השקיעה, אסור לשטוף
כוסות ושאר כלי השתיה לאחר הסעודה, הואיל ואסור לשתות לאחר הסעודה (אחר השקיעה) עד שיעשו
הבדלה כדין.

הדחת
כלים לאחר סעודה שלישית כשיש בהם עוד צורך
וכמו
כן להיפך, לגבי כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם. שאם אכלו סעודה שלישית בשעה
מוקדמת מאד, ורוצים אחר כך להשתמש שוב בכלי הסעודה, מותר לשטפם אפילו אחר סעודה
שלישית. שכל האיסור בזה אינו אלא משום, שבדרך כלל לאחר הסעודה שלישית, לא אוכלים
יותר בכלים אלה, אבל אם ידוע שיבואו להשתמש שוב בכלים אלה, מותר לשוטפם בשבת.

ואף
שמרן שליט"א בספרו לוית חן (עמוד קג) כתב להחמיר בזה, משום שראה לרבינו המאירי שכתב, שאחר
סעודה שלישית אסור להדיח כלים, אפילו אם רוצה לאכול בהם בשבת. מכל מקום לאחר מכן
מצא בתוספות רי"ד שכתב, שכל שרוצה להשתמש בכלים בשבת, מותר להדיחן אפילו אחר
סעודה שלישית. (וכן משמע בבית יוסף סימן תקיד). ולפיכך, העיקר להקל בזה.

ולסיכום: מותר לשטוף כלים בשבת,
כאשר יש צורך בכלים אלה ליום השבת עצמו. אבל לאחר סעודה שלישית, באופן שנראה שאין
עוד צורך בכלי הסעודה, אסור להדיח את הכלים.

וכוסות
וכדומה, העשויים לשתיה, מותר לשטפם אפילו לאחר סעודה שלישית (קודם שקיעת החמה).
הואיל ויתכן שישתמשו בהם ביום השבת עצמו.

ובהלכה
הבאה נבאר עוד פרטים בזה

Washing Dishes on Shabbat

Preparing for a Weekday on
Shabbat

The Gemara in Masechet Shabbat (118a) teaches us that one may not prepare from
Shabbat for weekdays, i.e. one may not perform an action on Shabbat if it is
not necessary for the day of Shabbat itself. For instance, one may not warm up
a food on Shabbat to be eaten on Motza’ei Shabbat.

The Gemara (ibid.) continues that it is likewise forbidden to wash dishes on
Shabbat when this is being done for Motza’ei Shabbat, meaning that there is no
longer use for them on Shabbat. The reason for this prohibition is so that one
does not exert himself on Shabbat for a matter that is not necessary for the
actual honor of Shabbat (Ra’avad Chapter 23, Halacha 7 of Hilchot Shabbat and
Magid Mishneh ibid. in the name of the Rambam).

Washing Dishes after the Third Shabbat Meal
Maran HaShulchan Aruch (Chapter 323) states: “One may wash dishes on Shabbat in
honor of the day, for instance, if he still has a meal remaining. However,
after the third Shabbat meal, dishes may not be washed. Vessels used for
drinking may be washed all day, for one is able to drink the entire day.”

Washing Glasses
Based on this, vessels used for drinking, such as glasses and the like, may be
washed even after the third Shabbat meal, since it is entirely possible that
these vessels may be used after the meal. However, vessels used for eating,
such as plates, silverware, and the like, may not be washed after the third
Shabbat meal.

Washing Glasses after Sunset
Clearly, if the third Shabbat meal was eaten at a late hour such that it was
concluded after sunset, glasses and other vessels used for drinking may not be
washed after the meal since it is prohibited to drink after the meal (following
sunset) until Havdala is performed.

Washing Dishes which are Necessary for Use after the Third Shabbat Meal
The opposite applies as well regarding dishes used for eating, such as plates
and silverware, that if the third Shabbat meal was eaten at an early hour and
the family would like to use these dishes again, they may be washed even after
the Third Shabbat meal, for the only reason this is usually prohibited is
because one does not generally eat anymore after the third Shabbat meal;
however, if one knows that he will make use of these dishes again on Shabbat,
they may be washed.

Although Maran Shlit”a rules stringently on this matter in his Livyat Chen
(page 103) based on the opinion of the Meiri who prohibits washing dishes after
the third Shabbat meal even if one intends to use the dishes again on Shabbat,
nevertheless, he has since found a ruling in the Tosafot Rid (Rabbeinu Yeshaya
of Tarani) that as long as one intends to use the dishes again on Shabbat, they
may be washed even after the third Shabbat meal. (It seems that the Bet Yosef
in Chapter 514 rules likewise.) Thus, one may be lenient in this regard.

Summary: One may wash dishes on Shabbat when these dishes are necessary
for Shabbat itself. However, after eating the third Shabbat meal when one does
not intend to use the dishes anymore, one may not wash them.

Glasses and other vessels used for drinking may be washed even after the third
Shabbat meal (before sunset) since it is possible that they will still be used
on Shabbat itself.

In the following Halacha, we shall, G-d-willing, deal with this matter further 

****

Announcements

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Avot Ubanim 5:00 pm

Pirke Avot 5:50 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Emor

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Which male descendants of Aharon are exempt from the prohibition against contacting a dead body?
   21:1 – Challalim – those disqualified from the priesthood because they are descended from a relationship forbidden to a kohen.
2. Does a kohen have an option regarding becoming ritually defiled when his unmarried sister passes away?
   21:3 – No, he is required to do so.
3. How does one honor a kohen?
   21:8 – He is first in all matters of holiness. For example, a kohen reads from the Torah first, and is usually the one to lead the blessings before and after meals.
4. How does the Torah restrict the Kohen Gadol with regard to mourning?
   21:10-12 – He may not allow his hair to grow long, nor attend to his close relatives if they die, nor accompany a funeral procession.
5. The Torah states in verse 22:3 that one who "approaches holy objects" while in a state of tumah (impurity) is penalized with excision. What does the Torah mean by "approaches"?
   22:3 – Eats.
6. What is the smallest piece of a corpse that is able to transmit tumah?
   22:5 – A piece the size of an olive.
7. Who in the household of a kohen may eat terumah?
   22:11 – He, his wife, his sons, his unmarried daughters and his non-Jewish slaves.
8. If the daughter of a kohen marries a "zar" she may no longer eat terumah.What is a zar?
   22:12 – A non-kohen.
9. What is the difference between a neder and a nedavah?
   22:18 – A neder is an obligation upon a person; a nedavah is an obligation placed upon an object.
10. May a person slaughter an animal and its father on the same day?
    22:28 – Yes. The Torah only prohibits slaughtering an animal and its mother on the same day.
11. How does the Torah define "profaning" the Name of G-d?
    22:32 – Willfully transgressing the commandments.
12. Apart from Shabbos, how many days are there during the year about which the Torah says that work is forbidden?
    23:7-36 – Seven.
13. How big is an omer?
    23:10 – One tenth of an eipha.
14. On what day do we begin to "count the omer"?
    23:15 – On the 16th of Nissan.
15. Why do we begin counting the omer at night?
    23:15 – The Torah requires counting seven complete weeks. If we begin counting in the daytime, the seven weeks would not be complete, because according to the Torah a day starts at nightfall.
16. How does the omer differ from other minchah offerings?
    23:16 – It was made from barley.
17. The blowing of the shofar on Rosh Hashanah is called a "zichron teruah" (sound of remembrance). For what is it a reminder?
    23:24 – The akeidas (binding of) Yitzchak.
18. What is unusual about the wood of the esrog tree?
    23:40 – It has the same taste as the fruit.
19. Who was the father of the blasphemer?
    24:10 – The Egyptian killed by Moshe (Shemos 2:12).
20. What is the penalty for intentionally wounding one's parent?
    24:21 – Death.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 טעות בברכת השכיבנו

שאלה: מי שטעה בליל שבת, וסיים את ברכת
השכיבינו כמו בימות החול, האם עליו לחזור ולברך? ומה הדין אם טעה בימות החול וסיים
כמו הנוסח של שבת?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו, שבימות החול מסיימים את ברכת "השכיבנו" שבתפלת
ערבית, במילים: "שומר את עמו ישראל לעד, אמן", אבל בשבת יש לסיים,
"הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

ועתה עלינו לדון, איך יש לנהוג, אם אדם טעה וסיים את הברכה בליל שבת
כפי הנוסח של יום חול. או להיפך, אם סיים ביום חול כפי הנוסח של שבת. האם עליו
לחזור ולברך שנית? וכבר דנו בזה הפוסקים, וגם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף
שליט"א דן בענין זה בספרו (סימן רסז), ונביא כאן את עיקרי הדברים.