Newsletter Parashat Yitro – Aseret Hadiberot – Shabbat Mevarechim

January 31, 2024December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

**********

Our community celebrates its

150th year anniversary

THIS YEAR!!!

We would like to celebrate this milestone as it deserves

in honour of all past & present members

who have continued the legacy of this Bet Hakeneset

throughout the generations.

If you are able & willing to join the

anniversary celebration planning committee

please reply to this email

or speak directly to one of the

members of the Executive Committee

תזכה למצות

Let's Make Our Moor Lane Bet Hakeneset Great!!!

#LMOMLBHG

*****

שבת מברכים

THIS SHABBAT

is שבת מברכים

Reminder

there will be NO derasha this week

& instead we will have the

kahal recitation of Sefer Tehilim

*****

Rosh Chodesh Adar Rishon

is TWO days

Thursday Night 08 / 02 / 24 / Friday 09 / 02 / 24

Shabbat 10 / 02 / 24

*****

Minhagim

‘Aseret HaDiberot – The Ten Commandments

It is the minhag of all Jews from North Africa, as well as our brothers, the Ashkenazim, to stand up during the reading of the ‘Aseret HaDiberot (the Ten Commandments) on Shabu’ot, Shabat Yitro, and Shabat VaEthanan, to commemorate the time when Yisrael stood at Har Sinai as if we are once again welcoming the face of the Shekhina (Divine Presence) and accepting the Tora.[1]

However, Rambam[2] writes not to stand for the ‘aseret hadiberot because the heretics will claim, “we only attribute importance to these ten misvot as they are the only ones that are true; the rest of the Tora is not true,” has veshalom. The reason we continue to follow this minhag, is because the heretics at the time of Rambam were much different then the heretics of today as heretics of today do not make such claims.[3] Ribi Shalom Messas[4] is also of this opinion and explains further that whether we were to remain seated or we stood during the ‘aseret hadiberot it would not change the perception of the heretics; either way they would find ways to deny the Tora. Also, it is clear that since we continue to read the remainder of the parasha – and not solely the ‘aseret hadiberot – there is no reason to worry about such claims.[5] Ribi Yehuda ‘Ayash of Algeria is also of this opinion and writes that the claims of the heretics could only persuade an ignoramus of nowadays using such logic.[6] Furthermore, Maran HaHida[7] explains that since we make berakhot before and after each ‘aliya latora – and not just the ‘aliya of the ‘aseret hadiberot – we have no worry that heretics will make a claim that the rest of the Tora is untrue.

Maran HaHida[8] cautions us, however, to stand from the beginning of the ‘aliya in order to show that we stand for other pesuqim as well. He also adds that it is very important that if the majority of the congregation is standing, one is NOT allowed to sit, as this illustrates a belittlement of the ‘Aseret HaDiberot, G-d forbid. Nonetheless, the majority of Moroccan posqim write that the common minhag is to stand only upon reaching the ‘Aseret HaDiberot for we are not concerned about the claims of the heretics at all.[9]

It was the tradition to gather women together and read them these Ten Commandments, in Arabic “ ‘Asr Klmat,” along with its explanation according to Hazal.[10]

Certain parts of the parasha are read in a special tune, among them the ‘Aseret HaDiberot and the Shirat HaYam in order to ascribe special importance to these sections of the Tora as they speak about the high spiritual level of Bené Yisrael and not, has veshalom, to say that they are more important than the rest of the Tora.[11]

The minhag of

Spanish & Portuguese

Synagogues & Communities

is to STAND during

the reading of the Aseret Hadiberot

Mekorot

[1] As the Tora says “they were standing at a distance.” This minhag is cited by Dibré Shalom VeEmet (Heleq 2, p.72). Sefer Mamlekhet Kohanim records that this was also the minhag in Djerba and mainland Tunisia, Noheg BeHokhma p.143, QS”A Toledano (Siman 442:9), Yehavé Da’at Hazan (Heleq 3, O”H, Siman 13), Maté Yehuda ‘Ayash (Siman 1:6), Dabar Shemuel by Ribi Shemuel Abuhab (Siman 276), Kapé Aharon (Siman 39), and Sedé Hemed (Kelalé HaPosqim, Siman 5:14). In Shemesh Umaghen (Heleq 1, O”H, Siman 57, p.130) Ribi Shalom Messas solidifies our custom to stand based on the fact that today we do not have the same type of heretics that they had in the times of Hazal and because of whom this minhag was spoken out fiercely against. Maran HaHida (LeDavid Emet Siman 7:5) further says that one should stand in order to stir feelings of fear and trepidation as were felt at Har Sinai.

Those who speak out against this practice do so because to a foreigner it might seem as if the ‘Aseret HaDiberot are more important than the rest of the Tora. This gives reason for the heretics to believe that only the ‘Aseret HaDiberot were given at Har Sinai and not the rest of the Tora which is not the truth, has veshalom.

[2]In his handwritten responsa that was compiled along with approximately 367 other responses in 1934. (Siman 46).

[3] Ribi Moshé Feinstein’s response, Igerot Moshé (Heleq 4, O”H Siman 22).

[4] Shemesh Umaghen (Heleq 1, O”H Siman 57 p.130-1) and (Heleq 3, O”H Siman 55:3).

[5] Maghen Abot (Siman 1, p.53-4): Diné Hashqamat HaBoqer.

[6] Maté Yehuda (Siman 1:6).

[7] LeDavid Emet (Siman 7:5).

[8] Toub ‘Ayin (Siman 11).

[9] Ribi Yehuda ‘Ayash of Algeria (Maté Yehuda Siman 1:6), Ribi Yishaq Hazan (Yehavé Da’at, Heleq 3, Siman 13), Ribi Yosef Messas in Osar HaMikhtabim (Heleq 3, §1859), and HaMalakh Refael Berdugo as quoted by the QS”A of Ribi Refael Barukh Toledano (p.174), all say that the common minhag is to stand only once we reach the ‘Aseret HaDiberot. This is also the minhag of Tunisia (Mamlekhet Kohanim) and Libya (Netibot HaMa’arab, Shabu’ot §12).

[10] This is to make the Tora more pleasant to them, and with this they should be more helpful to their husbands in facilitating their Tora learning. See Nahagu Ha’Am (Shabu’ot §5, p.57) as the source and for the lyrics in Arabic.

[11] See Noheg BeHokhma (p.145 §13).

****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:47	5:44	4:53	4:15	10:07	4:37	4:37	2/3 Feb	יתרו (עשרת הדברות) (ש''מ)

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 7:05 pm

*****

*****

Parasha Overview

Hearing of the miracles that Hashem performed for Bnei Yisrael, Moshe's father-in-law Yitro arrives with Moshe's wife and sons, reuniting the family in the wilderness. Yitro is so impressed by Moshe's detailing of the Exodus from Egypt that he converts to Judaism. Seeing that the only judicial authority for the entire Jewish nation is Moshe Rabbeinu, Yitro suggests that subsidiary judges be appointed to adjudicate smaller matters, leaving Moshe free to attend to larger issues. Moshe accepts his advice.

The Jewish People arrive at Mount Sinai, where Hashem offers them the Torah. Once they accept, Hashem charges Moshe to instruct the people not to approach the mountain, and to prepare for three days. On the third day, amidst thunder and lightning, Hashem's voice emanates from the smoke-enshrouded mountain, and He speaks to the Jewish People, giving them the Ten Commandments:

Believe in Hashem.
Do not worship other “gods”.
Do not use Hashem's name in vain.
Observe Shabbat.
Honor your parents.
Do not murder.
Do not commit adultery.
Do not kidnap.
Do not testify falsely.
Do not covet.

After receiving the first two commandments, the Jewish People, overwhelmed by this experience of the Divine, request that Moshe relay Hashem's word to them. Hashem instructs Moshe to caution the Jewish People not to draw close to the mountain or touch any part of it.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

דם בביצה

דין דם בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, יש לו דין של עוף, שדמו אסור באכילה מן התורה. ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא”ש והתוספות.

אולם לדעת רבינו הרמב”ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה אמנם הוא תחילת ריקום האפרוח, מכל מקום מכיון שלא נגמרה יצירתו של האפרוח, אין לו דין “עוף” כלל, ואין דמו אסור מן התורה אלא מדרבנן, גזירה משום דם עוף.

האם כל הביצה אסורה?

יש מקרים, שכל הביצה נאסרת אם נמצא בה דם, ויש מקרים שאין הביצה כולה נאסרת, רק צריך להסיר את הדם ממנה, והיא מותרת. וכדלהלן:

לדעת מרן השלחן ערוך, אם נמצא (אפילו מעט) דם בחלמון הביצה, כל הביצה אסורה, אבל אם נמצא דם בחלבון הביצה (שהוא החלק הלבן) זורקים את הדם ושאר הביצה כולה מותרת, וזהו מנהג הספרדים שקבלו עליהם את הוראות מרן.

אולם הרמ”א כתב, שבכל מקום שיש דם בביצה, אוסרים את כל הביצה באכילה. וכן נוהגים האשכנזים.

האם יש חובה לבדוק את הביצה?

אף על פי שדם הנמצא בביצים אסור באכילה, מכל מקום אין חיוב מן הדין לבדוק כל ביצה קודם אכילתה, משום שסומכים על כך שברוב הביצים אין דם, ומעיקר הדין אפשר לסמוך על הרוב, ורק אם מטגנים ביצים במחבת, או שוברים ביצים לצורך אפייה וכדומה, נוהגים לבדוק את הביצים (בכוס זכוכית או כלי אחר) אם יש בהם דם, מפני שבנקל אנו יכולים לבדוק את הביצים ולהנצל מאיסור דם.

אבל כאשר באים לבשל ביצים קשות במים, או שרוצים לשים ביצים בחמין וכדומה, אף על פי שאחרי הבישול אי אפשר לדעת אם היה בהן דם, וכן אדם הבא לגמוע ביצה כמו שהיא רכה בלא לבדקה כלל, רשאי לעשות כן, מפני שהולכים אחר הרוב, ורוב ביצים אין בהן דם.

ובאמת שבספר כנסת הגדולה כתב, שיש בני אדם המחמירים שלא לאכול ביצים אלא אם נבדקו תחילה, ואף כשרוצים לבשל ביצה, הם נוהגים לפתוח את קליפת הביצה ולהוריק מתוכה את תוכנה לתוך כלי, ואחר כך מחזירין את הביצה לתוך קליפתה וסותמין את הנקב ומבשלים או צולין אותה. ומכל מקום להלכה נראה דאין מקום לחומרא זו, שהרי כתב המהרח”ו (רבינו חיים ויטאל) שראה לרבו האר”י הקדוש, שהיה גומע ביצה כשהיא צלויה, בלי שישגיח לבדוק אם יש בתוכה דם, והביא ראיות מן התלמוד בכמה מקומות, שאין לחוש לסברת המחמירים בזה. והביא את הדברים מרן החיד”א בספרו ברכי יוסף, וסיים: “ובהגלות נגלות אמרי קדוש רבינו האר”י ז”ל, אין לחוש לחומרת בני אדם הנזכרים”.

ולסיכום: אין חיוב לבדוק ביצה, ורק אם כבר פותחים אותה, יש לבודקה, ואם יש בה דם בחלמון, יש לזרוק את הביצה, ואם בחלבון, יש להוציא את הדם, והביצה כולה מותרת. והאשכנזים אוסרים את כל הביצה גם במקרה כזה.

אמנם בהלכה הבאה נבאר איך הדין בענין זה בזמנינו.

The Laws of Blood Found in Eggs

Blood in Eggs
Blood found in eggs is forbidden for consumption, for this blood indicates the beginning of the embryotic development of the chick and this chick has the halachic status of “fowl” whose blood is forbidden for consumption by Torah law; thus, the opinion of the Rosh and Tosafot is that blood found in eggs is likewise forbidden to be eaten by Torah law.

Nevertheless, according to the Rambam, blood found in eggs is only forbidden to be eaten by virtue of a rabbinic prohibition, for although this blood indicates the beginning of the chick’s embryotic development, since the chick’s development is not yet complete, it does not retain the status of “fowl” and its blood is not forbidden by Torah law; rather, there is merely a rabbinic decree banning it due to its similarity to blood of an actual bird.

Is the Entire Egg Forbidden?
There are instances where the entire egg becomes forbidden for consumption as a result of this blood and there are other instances where the entire egg does not become forbidden and one must only remove the blood and the rest of the egg is permissible, as follows:

If one finds blood (even a drop) in the yolk of the egg, the entire egg is forbidden. However, if the blood is found in the egg-white, one may remove the blood and the rest of the egg is permissible for consumption. This applies according to Maran Ha’Shulchan Aruch.

However, according to the Rama, if blood is found in any part of the egg, the entire egg is forbidden for consumption. The Sephardic custom is to rule leniently on this matter in accordance with the ruling of Maran.

The Obligation to Check Eggs
Although blood found in eggs is forbidden for consumption, there is no obligation to check every egg before eating it since we rely on the fact that most eggs do not contain blood and according to the letter of the law, one may rely on the majority. Only if one is frying eggs in a pan or breaking open eggs for baking and the like, it is customary to check the eggs for blood (in a glass or any other clear vessel), for in this case, it is quite easy to check the eggs for blood since they are being opened anyway.

However, when one wishes to hard boil eggs in water or place eggs in a Chulent and the like, although after cooking them it will be impossible to tell if there was blood in them or not, it is indeed permissible to do so without checking them, for most eggs do not contain blood and we follow the majority. The same applies to one who wishes to swallow a whole egg, uncooked, that one need not check it first.

Nevertheless, the Kenesset Ha’Gedolah writes that there are some who are stringent not to eat eggs unless they have been checked for blood first; even if they wish to hard-boil the egg, they make a small hole in the shell, pour out the contents of the egg into a cup, and after ascertaining that the egg is clean of blood, pour the contents back into the shell, close up the hole, and then proceed to hard-boil it. However, halachically speaking, there is truly no room for this stringency, for Rabbeinu Chaim Vital writes that he has seen his mentor, the saintly Ari z”l, eating a hard-boiled egg without first checking if there was blood inside. He proceeds to bring sources from various places in the Talmud that there is no need to be concerned about the more stringent opinion on this matter. Maran Ha’Chida quotes all of this in his Birkei Yosef and concludes, “Now that the holy teachings of our rabbi, the Ari z”l, have been revealed, there is no need to be concerned with the aforementioned stringency some individuals follow.”

Summary: There is not obligation to check eggs for blood; only if one cracks them open should they be checked. If there is blood in the yolk, the entire egg should be discarded. If the blood is in the egg white, only the blood spot needs to be removed and the rest of the egg is permitted. Ashkenazim customarily prohibit the entire egg in this case as well.

In the next Halacha, we shall discuss the ramifications of this law nowadays.

Newsletter Parshat Beshalach – Shabbat Shira

January 24, 2024December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

**********

Besiman Tov

to the newly re-elected

Executive & Mahamad 2024

a) Parnas Presidente: Mordechai Maman

b) Parnas Vice Presidente: Benjamin Hassan

c) Treasurer: Yamin Ibgui

d) Gabbai: Eli Shoshana

e) Hon. Secretary: S Lalluche

f) Ladies Committee Chair: Mrs. Elaine Marshall

g) Mahamad: Mrs Loretta Hodari, Jacob Edelstein, Rafi Marshall

*****

Attachments

(1)

(2)

*****

Tu B'Shevat is generally regarded as the “New Year for the trees,” (Rosh Hashanah 2a). We are told that by the fifteenth day of Shevat most of the rains for the given year have already fallen (Rosh Hashana 14a). As a result, Chazal tell us that until this date all the fruits that grew are a product of the rains from the previous year, and the fruits produced from this day onward are from the rains of the new year. In fact, it is for this reason that many have the custom to pray for a beautiful and kosher etrog for the upcoming Succot holiday on this day (see Lashon Chachamim 1:38 of the Ben Ish Chai for a text of the prayer). Tu B'Shevat also bears halachic significance for the purposes of counting the years for orlah, terumot u'maaserot (tithes), and according to some opinions for determining the holiness of fruits that grow during the Shemitah year. It is for this reason that many communities have the custom to eat several different types of fruits as a means of celebrating the day (see Mishna Berura 131:31, Kaf Hachaim 131:97).

The halacha also states that we refrain from reciting tachanun on this day (Orach Chaim 131:6). This custom appears to be a bit puzzling since we generally refrain from saying tachanun because of some sort of happiness. On Tu B'Shevat, however, what is the nature of the day's happiness, since most of the rains have fallen due to purely natural means? In order to gain clarity of the significance of the day, as well as the spiritual energy present, we must delve into what is spiritually taking place.

The Maharal of Prague explains that since everything in the physical world is a manifestation of a spiritual root, when one studies the natural world and its seasons he can understand the spiritual energy of that time of year (Gevurot Hashem, 46). The fifteenth of Shevat marks the day on which the rain's potential growth begins to materialize through the trees producing fruit. The Ohr Gedalyahu explains that rain in this context does not only refer to physical water from above that leads to production and growth on land, but also alludes to spiritual Divine assistance that can aid in producing spiritual fruits, i.e. mitzvot (which are often referred to by Chazal as “fruits”; see for example Sotah 46a). The amount and nature of this Divine assistance is decided every Rosh Hashana, as it is on this day that G-d determines a person's riches, health, spouse, etc.

According to this symbolism the tree is also not only referring to physical trees but also to man; as the verse in the Torah says, “for man is like the tree of the field” (Devarim 20:19). The Shem M'Shmuel points out that just like a tree is the medium through which the ground can produce fruit, so too man is the medium through which physicality can be uplifted to produce fruit, mitzvot. The only difference between man and a tree lies in where the roots are implanted. Unlike the tree, man's roots are above, they are his intellect. All of his actions — his branches — all stem from his intellect, his roots. A physical tree, however, is rooted in the physical earth, and the rest sprout forth from that physical core. Indeed, as the Maharal explains, man is an upside-down tree (Chiddushei Aggadot, Sanhedrin 91b).

Based on the above we can understand the significance of the day of Tu B'Shevat. Just like the trees begin to bear fruit on this day from the rains of the new year, so too this is the time when we begin to see the results of the spiritual rains that we have received since Rosh Hashana. Because we have completed one-third of the new year, Tu B'Shevat is the opportune time to both harvest and assess the spiritual fruit of our labor. It is the happiness that accompanies this spiritual harvest that results in refraining from the tachanun prayer.

****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:35	5:31	4:39	4:00	10:12	4:24	4:24	26/27 Jan	בשלח (שירה)

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:50 pm

*****

*****

Parasha Overview

Pharaoh finally sends the Bnei Yisrael out of Egypt. With pillars of cloud and fire, G-d leads them toward Eretz Yisrael on a circuitous route, avoiding the Pelishtim (Philistines). Pharaoh regrets the loss of so many slaves, and chases after the Jews with his army. The Jews are very afraid as the Egyptians draw close, but G-d protects them. Moshe raises his staff, and G-d splits the sea, enabling the Jews to cross safely. Pharaoh, his heart hardened by G-d, commands his army to pursue, whereupon the waters crash down upon the Egyptian army. Moshe and Miriam lead the men and women, respectively, in a song of thanks.

After three days' travel, only to find bitter waters at Marah, the people complain. Moshe miraculously produces potable water. In Marah they receive certain mitzvahs. The people complain that they ate better food in Egypt. Hashem sends quail for meat and provides manna, miraculous bread that falls from the sky every day except Shabbat. On Friday, a double portion descends to supply the Shabbat needs. No one is able to obtain more than his daily portion, but manna collected on Friday suffices for two days so the Jews can rest on Shabbat. Some manna is set aside as a memorial for future generations.

When the Jews again complain about a lack of water, Moshe miraculously produces water from a rock. Then Amalek attacks. Joshua leads the Jews in battle, and Moshe prays for their welfare.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

דיני קדימה בברכות – לברך במתינות – הנהגת מרן זצ”ל

בליל ט”ו בשבט, שיחול ביום רביעי הקרוב, ליל יום חמישי, נוהגים לאכול כמה מיני פירות וירקות. ויש ללמוד בימים הללו את סדר הברכות. כלומר, איזו ברכה קודמת לחברתה. והדינים הללו אינם מסובכים, אך נצטרך להסביר את עיקריהם היטב, כדי שכל אחד ואחת יהיו בקיאים בהלכות הללו.

ועל כל אדם, בפרט זה שכבר יש לו ילדים קטנים, לשים לבו לכך, כי מי שלומד את ההלכות השייכות לברכות, ומנהיג בביתו לברך בצורה נכונה ובמתינות, יזכה עבור זה להשכין את השכינה בביתו, שיהיו כל בניו למודי ה' וכל רואיהם יכירום שהם גדלים בבית של תורה ויראת שמים. לא כן אותם המברכים תמיד בשקט ובמהירות, שהברכה אינה יוצאת כלל מפיהם, וילדיהם הולכים בדרכיהם, והוא קלקול גדול בהנהגה שכמעט רוב בני אדם נכשלים בה, וקשה מאד לשנות את ההרגל בזה. לכן מצוה רבה על כל איש ואשה, להתחזק בזה, ולהתחיל לברך במתינות כראוי, ובקול, ועל ידי זה יזכו לכל הברכות שבתורה.

ואומרים בשם החסיד רבי ישראל אביחצרא זצ”ל (הבאבא סאלי), שמי שנזהר תמיד לברך ברכת המזון מתוך בירכון במתינות, לא תחסר לו הפרנסה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, היה רגיל הרבה, כשהיה יושב עם ילדיו או עם נכדיו, היה לוקח בידו פירות וסכין, והיה חותך מעט מכל פרי, נותן לכל ילד ואומר לו, תברך!, והילד שעומד לפני מרן זצ”ל, היה מברך בצורה יפה, ואז היה מרן זצ”ל נותן לו עוד אותו פרי, ואחר כך מפירות אחרים, ומברך את הילדים באהבה.

הטעם שיש סדר לברכות

כאשר בא אדם לברך על כמה מאכלים הנמצאים לפניו, אין הוא רשאי לברך על מה שירצה לפי איזה סדר שיחפוץ. אלא יש סדר לברכות. וטעם הדבר שיש סדר לברכות הוא מאחת משתי סיבות:

הסיבה הראשונה שיש להקדים ברכה מסויימת על פני חברתה, הוא מפני חשיבותה של הברכה. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה. והסיבה השנייה שבגינה יש להקדים ברכה מסויימת על פני חברתה, היא מפני חשיבות המאכל שבאים לברך עליו. וענין זה יתבאר להלן.

פירות שבעת המינים

ראשית נבאר, כאשר באים לפני האדם פירות שברכתן בורא פרי העץ, על איזה פרי יש לברך בתחילה?

פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל הם שבעה מינים, כמו שכתוב בתורה (דברים ח, ח) “אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ”. (ופירוש “דבש”: תמרים. וכמו שמבואר בתלמוד ירושלמי פ”א דביכורים ה”ג). ופירות שבעת המינים קודמים לברכה לכל שאר מיני פירות העץ.

ולמשל, אדם שנמצאים לפניו תפוחים ותמרים (שהתמרים הם משבעת המינים), עליו לברך תחילה על התמרים, שהם משבעת המינים, ואוכל מהם, ואחר כך אוכל מן התפוחים.

וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ”ל, שאף אם התפוח חביב עליו יותר מן התמר, לעולם מין שהוא משבעת המינים קודם לברך עליו תחילה.

לכן למשל בדוגמא שהזכרנו, שהאדם בא לאכול תפוח ותמר. והוא אוהב יותר את התפוח. בכל זאת עליו להקדים ולברך על התמר, ואינו רשאי לברך על התפוח תחילה, למרות שהוא אהוב עליו יותר.

הקדמת הברכה בין פירות שבעת המינים עצמם

כל פרי משבעת המינים שהוזכר בפסוק ראשון, הרי הוא קודם לחבירו, כי הוא חשוב יותר. ולכן מי שעומדים לפניו תאנים וענבים, עליו להקדים את הענבים לתאנים, שהרי הענבים נכתבו בפסוק לפני התאנים.

ומלבד זאת, עוד יש קדימה נוספת לכל פרי הסמוך יותר למילה “ארץ” בפסוק. וביאור הדברים: נאמר בתורה: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. נמצא שהמילה “ארץ” מוזכרת פעמיים בפסוק. ואם כן הפרי “זית”, נכתב ראשון אחרי המילה “ארץ” בפסוק (ארץ “זית שמן”). והפרי “גפן”, נזכר שלישי אחרי המילה “ארץ” (ארץ חיטה ושעורה “וגפן”). ועל כן אם נמצאים לפני האדם זיתים וענבים, עליו להקדים את הברכה על הזיתים, הסמוכים יותר למילה “ארץ”, לעומת הענבים, הרחוקים יותר וחשיבותן מועטת.

וכשם שהזיתים קודמים לענבים, כמו כן התמרים קודמים לענבים, כי התמרים נכתבו שניים אחרי מילת “ארץ” שבפסוק (ארץ זית שמן ו”דבש”), והגפן נכתב שלישי למילת “ארץ” הראשונה שבפסוק (ארץ חיטה ושעורה ו”גפן”), ולכן התמרים קודמים גם לתאנה ולרימון, משום שחשיבות הפרי נמדדת, על פי קרבתו למילת “ארץ” שבפסוק.

ולסיכום: נמצא משפט הקדימה בברכות שבעת המינים כך הוא: ברכת “המוציא לחם מן הארץ” קודמת לכל דבר, (ומפני כך מכסים את החלות לפני הקידוש ביין בשבת ויום טוב, להראות כאילו אין כאן פת לפנינו בכדי להקדימו, וכפי שביארנו כבר בהלכות קידוש, כי כל דיני הקדימה הם דווקא כשנמצאים שני המינים לפניו וברצונו לאכול משניהם, אבל אין צורך להמתין עד שיבא לפניו המין שמוקדם לברכה). ולאחר מכן ברכת “בורא מיני מזונות”, ולחם או עוגה שעשויים מקמח חיטה, קודמים ללחם או לעוגה שעשויים מקמח שעורים, שהרי חיטה נכתבה בפסוק לפני שעורה. ואחריהם זית, ואחריו תמרים, ואחר כך ענבים, ואחר כך תאנים, ואחר כך רימונים, ואחריהם שאר מיני פירות העץ. וברכה אחת שמברך “בורא פרי העץ” פוטרת כל מיני פירות העץ שבדעתו לאכול כעת.

The Laws of Precedence Regarding Blessings

On the night of Tu Bishvat, which will fall out this coming Wednesday night, it is customary to eat a variety of fruits. We shall therefore learn the proper order of the Blessings of Enjoyment during the coming days.

We should point out that these laws are fairly simple but we will need to discuss the basis of these laws so that everyone can be proficient in them

Every individual, especially someone with young children, should pay attention to this, for anyone who studies the laws of blessings and makes sure that everyone in one’s household recites blessings correctly and slowly will merit Hashem’s presence dwelling in the home and that everyone will be able to tell that one’s children grow up in a home of Torah and fear of Heaven. However, those who always recite blessings in an undertone and hastily in a way that the words barely emerge from their mouth cause immeasurable damage, for their children follow in their footsteps and it is much more difficult to change this bad habit when they get older. It is therefore a great Mitzvah for both men and women to recite blessings slowly, aloud, and with great concentration and by doing so, one shall merit all of the blessings of the Torah.

Indeed, it is said in the name of Hagaon Rabbeinu Yisrael Abuchatzera zt”l (the saintly Baba Sali) that one who recites Birkat Hamazon slowly from a Siddur or Bencher shall never lack a source of livelihood.

When Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l would sit around the table with his grandchildren, he would cut up a fruit and give each child a piece and tell him, “Recite a blessing!” and when the child would do so, he would give him more of the same fruit and other fruits and then he would bless each child warmly.

The Reason for the Specific Order of Blessings
When one wishes to recite blessings on various foods in front of him, one may not just recite any blessing based on the order one decides; rather, there is a specific order of blessings. There can be two reasons to explain why one blessing must be recited before another:

One reason can be because of the innate importance of the given blessing. This will be explained further in the next Halacha, G-d willing. The other possibility when one blessing has priority over another is because of the innate significance of the fruit or other food one is about to recite a blessing on. The following is an explanation of this possibility.

Priority of a Blessing on One of the Seven Species of Fruits the Land of Israel Was Praised With
We must first discuss the law in a situation where one is served a variety of fruits, which one should one recite the blessing on?

The Land of Israel was praised with seven species of fruits as the verse (Devarim 8, 8) states, “A land of wheat and barley, grapevines, figs, and pomegranates; a land of olive oil and honey.” (“Honey” here refers to dates as is explained in the Talmud Yerushalmi Chapter 1 of Masechet Bikurim, Halacha 3). The blessing on any one of the Seven Species precedes any other fruits.

For instance, if one has apples and dates in front of him, one must first recite a blessing on the dates (which are one of the Seven Species), eat a piece, and only then proceed to eat the apple.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that even if one enjoys apples more than dates, the blessing must nevertheless be recited on the fruit that is one of the Seven Species first.

Thus, regarding the above example, if one wishes to eat an apple and a date, although may like apples more, one must nevertheless recite the blessing on the date first and one may not recite the blessing on the apple, although one likes it more.

Priority of a Blessing among the Seven Species Themselves
As we have explained, the fruits of the Seven Species are those mentioned in the verse. Any fruit mentioned earlier in the verse has priority, for it is more important. Thus, if one has figs and grapes in front of him, one should recite a blessing on the grapes first, for they are mentioned in the verse before figs.

Besides for this, there is another kind of priority given to any fruit closer to the word “land” in the verse. This means that the Torah states: “A land of wheat and barley, grapevines, figs, and pomegranates; a land of olive oil and honey”. The word “land” is mentioned twice in this verse. If so, the fruit of the “olive” is mentioned first after the word “land” (“a land of olive oil”) while the fruit of the “grapevine” is mention third after the word “land” (“A land of wheat and barley, grapevines”). Thus, if one has olives and grapes in front of him, one must recite the blessing on the olives first, for they are closer to the word “land” in the verse, as opposed to grapes which are further away from the word “land” and so, they are of lesser importance.

Just as olives precede grapes, similarly dates precede grapes as well, for dates are written second after the word “land” (“a land of olive oil and dates”) while grapes are only mentioned third after the first “land” in the verse (“A land of wheat and barley, grapevines”). For the same reason, dates take precedence over figs and pomegranates for the importance of a fruit is measured by its proximity to the word “land” in the verse.

Summary: This is the order of precedence regarding blessing on foods of the Seven Species: The “Hamotzi Lechem Min Ha’aretz” precedes all other blessings. (It is for this reason that we cover the bread during Kiddush on Shabbat and Yom Tov, for we wish for it to appear that there is no bread before us so that we may recite the blessing on the wine first since all of the laws of precedence regarding blessings applies only when both foods are in front of the individual and one wishes to partake of both of them; however, one need not wait until the food which takes precedence is brought before him.) Following this is the “Boreh Minei Mezonot” blessing. Bread or cakes made from wheat flour takes precedence over those made from barley flour since wheat is mentioned earlier in the verse. Following this in the order of precedence is the “Boreh Peri Ha’etz” on olives, then dates, then grapes, then figs, then pomegranates, followed by all other types of fruit. One “Boreh Peri Ha’etz” blessing is sufficient to exempt all of the fruits one plans on eating currently.

Beshalach-riddles-5784.doc
pdf icon

MMK-Tu-Bshvat-5784.pdf

Newsletter Parashat Bo

January 17, 2024December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

**********

Annual General Meeting 2024

FOR MEMBERS OF THE BET HAKENESET

TO ALL MEMBERS OF THE CONGREGATION

You are requested to attend the

ANNUAL GENERAL MEETING OF THE CONGREGATION

THIS Motzae Shabbat

20th January 2024 at 8 pm

AGENDA

1. Minutes of the 2023 Annual General Meeting

2. Matters arising from the Minutes

3. Parnas Presidente’s Report

4. Adoption of the Report

5. Treasurer’s Report and Presentation of Accounts

6. Discussion and Adoption of Report

7. *Election of Hon Officers and Members of the Mahamad

a) Parnas Presidente

b) Parnas Vice Presidente

c) Treasurer

d) Gabbai

e) Hon. Secretary

f) Ladies Committee Chair

g) Mahamad (6 members – sub-group duties to be defined)

8. Election of delegates to:

a) Manchester Shechita Board b) Manchester Jewish Rep Council

9. A.O.B.

CURRENT MEMBERS OF THE EXECUTIVE & MAHAMAD

a) Parnas Presidente: Mordechai Maman

b) Parnas Vice Presidente: Benjamin Hassan

c) Treasurer: Yamin Ibgui

d) Gabbai: Eli Shoshana

e) Hon. Secretary: S Lalluche

f) Ladies Committee Chair: Mrs. Elaine Marshall

g) Mahamad: Mrs Loretta Hodari, Jacob Edelstein, Rafi Marshall

Thank you in advance for attending – your support for this meeting is important.

On behalf of the Mahamad

*Nominations should reach the Hon. Secretary before SHABBAT enters on FRIDAY, January 19 th 2024.

YOU ARE RESPECTFULLY REMINDED THAT UNDER THE PROVISION OF ASCAMA 28 YEHIDIM BEING ARREARS IN THE PAYMENT OF THEIR ACCOUNT FOR A LONGER PERIOD THAN SIX MONTHS SHALL FORFEIT THE RIGHT OF VOTING AT ALL MEETINGS

PLEASE NOTE: VOTING IS BY ATTENDANCE ONLY – PROXY VOTES ARE NOT VALID FOR AGM’s

*****

*****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:24	5:20	4:26	3:50	10:16	4:11	4:11	19/20 Jan	בא

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:40 pm

**********

Parasha Overview

G-d tells Moshe that He is hardening Pharaoh's heart so that through miraculous plagues the world will know for all time that He is the one true G-d. Pharaoh is warned about the plague of locusts and is told how severe it will be. Pharaoh agrees to release only the men, but Moshe insists that everyone must go. During the plague, Pharaoh calls for Moshe and Aharon to remove the locusts, and he admits he has sinned.

G-d ends the plague but hardens Pharaoh's heart, and again Pharaoh fails to free the Jews. The country, except for the Jewish People, is then engulfed in a palpable darkness. Pharaoh calls for Moshe and tells him to take all the Jews out of Egypt, but to leave their flocks behind. Moshe tells him that not only will they take their own flocks, but Pharaoh must add his own too.

Moshe tells Pharaoh that G-d’s going to bring one more plague, the death of the firstborn, and then the Jews will leave Egypt. G-d again hardens Pharaoh's heart, and Pharaoh warns Moshe that if he sees him again, Moshe will be put to death. G-d tells Moshe that the month of Nissan will be the chief month.

The Jewish People are commanded to take a sheep on the 10th of the month and guard it until the 14th. The sheep is then to be slaughtered as a Pesach offering, its blood put on their doorposts, and its roasted meat eaten. The blood on the doorpost will be a sign that their homes will be passed-over when G-d strikes the firstborn of Egypt. The Jewish People are told to memorialize this day as the Exodus from Egypt by never eating chametz on Pesach.

Moshe relays G-d's commands, and the Jewish People fulfill them flawlessly. G-d sends the final plague, killing the firstborn, and Pharaoh sends the Jews out of Egypt. G-d tells Moshe and Aharon the laws concerning the Pesach sacrifice, pidyon haben (redemption of the firstborn son) and tefillin.

·Pesachim 68a

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגביה את הקול מעט בכדי שלכל הפחות המברך עצמו ישמע את הברכה שמוציא בשפתיו. ומכל מקום בדיעבד, אם לא השמיע לאוזניו את קריאתו או ברכתו, כל שביטא בשפתיו את המילים יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך.

ומרן מופת הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל כתב, שהוא הדין לגבי הברכות שבתפילת שמונה עשרה, שאף שנאמר בפסוק אודות חנה שהתפללה בלחש, “רק שפתיה נעות”, מכל מקום אין הכוונה שיתפלל בלחש לגמרי, אלא יבטא המילים בשפתיו ממש, עד שיוכלו אזניו לשמוע מה שפיו מדבר. ואף שיש מחלוקת בזה בין רבותינו המקובלים, שיש מהם שאומרים שבתפלת העמידה יהיה ביטוי המילים בשפתיים בלבד, בלא הוצאת הגה מהפה. מכל מקום להלכה נכון יותר שיגביה מעט את קולו (אבל לא שישמעוהו אחרים). וכן מבואר בדברי רבינו אליעזר אזכרי בעל ספר חרדים, שהיה בעצמו מקובל וחי בסמוך לזמן מרן ורבינו האר”י, שכתב שאפילו בתפלת שמונה עשרה, לא נכון שאדם יבטא את המילים בשקט מוחלט רק במלמול שפתיו, אלא עליו לבטא את המילים בדיבור ממש. וכן פסק הגאון רבי שלום משאש זצ”ל.

על כל אדם מוטלת חובה קדושה, להרגיל את עצמו ואת בניו אחריו, להזהר שלא לברך את הברכות בחטף, וכדאי שינהגו כעצתו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ”ל, לחלק את הברכה לשלשה חלקים: ברוך אתה ה', ואז ימתין מעט, אלקינו מלך העולם, ושוב ימתין, שהכל נהיה בדברו. שאז, חזקה עליו שיברך בכובד ראש ללא קלות דעת וזלזול בברכות אשר חשיבותן רבה מאד.

ולענין השאלה השנייה, האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, ללא כיפה. הנה כבר דיברנו בענין זה בעבר, שנחלקו הפוסקים לגבי חיוב הליכה עם כיפה, האם הוא חיוב גמור מן הדין. אולם לעניין ברכה בגילוי ראש ללא כיפה, הדבר חמור יותר, כי בשעת הברכה יש חיוב מעיקר הדין ממש לכסות את הראש בכיפה, משום שאסור להוציא מהפה אזכרה (דהיינו שם ה') בראש מגולה. וכמו שכתבנו לגבי מי שמברך בחוף הים.

וכן פסק מרן השלחן ערוך, שאסור להוציא שם שמים מהפה בלי כיסוי ראש כמו כיפה. ולפיכך אף במקום שגם הדתיים אינם נזהרים ללכת עם כיפה, כגון על חוף הים וכדומה, מכל מקום בשעה שבאים לברך חייבים מן הדין לכסות ראשם כדת בכיפה.

How Should One Bless?

Today's Halacha is dedicated for the merit and protection of
All Our Dear Soldiers
May Hashem give them strength and courage to vanquish our enemies and may they return home safe and sound amid health and joy. May Hashem protect all the captives and have mercy upon them so that no harm befalls them and may they be released quickly, Amen!
* * * * * * * * * *

Question: When one recites a blessing, must the words of the blessing be somewhat audible or may one recite the words in complete silence? Furthermore, is it permissible to recite a blessing bare-headed, without wearing a Kippah?

Answer: The Gemara (Berachot 15a) states that all blessings one makes should be audible, i.e. one should not recite a blessing completely silently; rather, one should raise one’s voice at least to the extent that one can hear the words coming out of one’s mouth. Nevertheless, post facto, even if the blessing was recited in a complete undertone and one could not hear the words one uttered at all, as long as one enunciated the words, one has fulfilled one’s obligation and need not repeat the blessing.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that the same applies to the blessings of the Amida prayer. Although the verse states that Hannah (mother of Shmuel Ha’Navi) prayed silently and “only her lips moved,” nevertheless, this does not mean that one should pray completely silently. Rather, one should enunciate the words to the extent that they are audible to one’s own ears. Although this topic is subject to a disagreement among the great Mekubalim with some maintaining that the Amida should be recited completely silently without emanating any sound from one’s mouth, nevertheless, halachically, one should pray somewhat audibly so that one can hear one’s self (however, it should not be audible to others). Indeed, Rabbeinu Elazar Ezkari, a great Mekubal who lived in the times of Maran Ha’Bet Yosef and the saintly Ari zt”l, writes that even during the Amida prayer, it is improper for one to recite the blessings completely inaudibly; rather, the words should be somewhat audible. Hagaon Harav Shalom Messas zt”l rules likewise.

It is imperative that one teach one’s family not to recite blessings in a rushed manner. It is worthwhile to adopt the advice of Hagaon Harav Yehuda Tzadka zt”l, Rosh Yeshivat Porat Yosef, which was to split every blessing into three parts: “Baruch Ata Hashem,” pause for a moment and then recite “Elokeinu Melech Ha’Olam,” pause for another moment and recite “Shehakol Nihya Bidvaro.” In this way, one will certainly recite blessings with the necessary concentration and without, G-d-forbid, disparaging blessings which are so tremendously important.

Regarding the second question about reciting a blessing bare-headed, the Poskim disagree whether or not walking around with a Kippah is a halachic obligation. Nevertheless, reciting a blessing bare-headed is more serious and while reciting a blessing, one’s head must be covered, for one may not utter the name of Hashem bare-headed. We have discussed this with regards to reciting blessings at the beach.

Maran Ha’Shulchan Aruch rules likewise that one may not utter the name of Hashem until one covers one’s head with a Kippah and the like. Thus, even in a place where religious Jews walk around bare-headed, such as at the beach and the like, one must cover one’s head with a Kippah when reciting a blessing.

Newsletter Parshat Vaera

January 10, 2024December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

*****

*****

Annual General Meeting 2024

FOR MEMBERS OF THE BET HAKENESET

TO ALL MEMBERS OF THE CONGREGATION

You are requested to attend the

ANNUAL GENERAL MEETING OF THE CONGREGATION

Motzae Shabbat BO

20th January 2024

at 8 pm

AGENDA

1. Minutes of the 2023 Annual General Meeting

2. Matters arising from the Minutes

3. Parnas Presidente’s Report

4. Adoption of the Report

5. Treasurer’s Report and Presentation of Accounts

6. Discussion and Adoption of Report

7. *Election of Hon Officers and Members of the Mahamad

a) Parnas Presidente

b) Parnas Vice Presidente

c) Treasurer

d) Gabbai

e) Hon. Secretary

f) Ladies Committee Chair

g) Mahamad (6 members – sub-group duties to be defined)

8. Election of delegates to:

a) Manchester Shechita Board b) Manchester Jewish Rep Council

9. A.O.B.

CURRENT MEMBERS OF THE EXECUTIVE & MAHAMAD

a) Parnas Presidente: Mordechai Maman

b) Parnas Vice Presidente: Benjamin Hassan

c) Treasurer: Yamin Ibgui

d) Gabbai: Eli Shoshana

e) Hon. Secretary: S Lalluche

f) Ladies Committee Chair: Mrs. Elaine Marshall

g) Mahamad: Mrs Loretta Hodari, Jacob Edelstein, Alex Lopez Dias

Thank you in advance for attending – your support for this meeting is important.

On behalf of the Mahamad

*Nominations should reach the Hon. Secretary before SHABBAT enters on FRIDAY, January 19 th 2024.

PLEASE NOTE: VOTING IS BY ATTENDANCE ONLY – PROXY VOTES ARE NOT VALID FOR AGM’s

*****

*****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:13	5:09	4:15	3:40	10:18	3:59	3:59	12/13 Jan	וארא

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:30 pm

*****

Motzae Shabbat

*****

Parasha Overview

Hashem tells Moshe to inform the Jewish People that He is going to take them out of Egypt. However, the Jewish People do not listen. Hashem commands Moshe to go to Pharaoh and ask him to free the Jewish People. Although Aharon shows Pharaoh a sign by turning a staff into a snake, Pharaoh's magicians copy the sign, emboldening Pharaoh to refuse the request. Hashem punishes the Egyptians, sending plagues of blood and frogs, but the magicians copy these miracles on a smaller scale, again encouraging Pharaoh to be obstinate. After the plague of lice, Pharaoh's magicians concede that only Hashem could be performing these miracles.

Only the Egyptians, and not the Jews in Goshen, suffer during the plagues. The onslaught continues with wild animals, pestilence, boils and fiery hail. However, despite Moshe's offers to end the plagues if Pharaoh will let the Jewish People leave, Pharaoh continues to harden his heart and refuses.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

אכל עוגות בשבת בבוקר

למדנו לפני כמה ימים, שמי ששכח להזכיר “רצה והחליצנו” בסעודת ליל שבת, או בסעודת השבת בבוקר, עליו לחזור ולברך שוב ברכת המזון.

והסברנו, שבסעודה שיש חיוב לאכול אותה עם פת בשבת, אם שכח “רצה והחליצנו”, עליו לחזור ולברך שוב. אבל בסעודה שאין חיוב לאכול בה פת, אם שכח לומר “רצה והחליצנו”, אינו צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון. ולכן, אם לדוגמא אכל אדם סעודה בשבת בבוקר, ובירך ברכת המזון כהלכה. ואחר כך אכל סעודה נוספת, ואז שכח לומר רצה והחליצנו, אינו צריך לחזור ולברך שנית, שהרי הסעודה הנוספת, לכל הדעות אינה חובה בשבת.

ויתירה מזו, אפילו מי ששכח לומר רצה והחליצנו בסעודה שלישית של שבת, הדין הוא שאינו חוזר לברך ברכת המזון, מפני שלדעת הרבה פוסקים, אין חיוב לאכול סעודה שלישית עם פת לחם בשבת, וממילא אין צורך לחזור על ברכת המזון.

הדין בסעודת שבת בבוקר

נחלקו רבותינו הראשונים, לגבי סעודה שניה, היא הסעודה שאוכלים בשבת בבוקר, האם חובה לאכול בסעודה הזו פת ממש, או שמספיק לאכול בסעודה הזו עוגות ועוגיות וכדומה. אולם רוב הפוסקים סוברים, שחובה לאכול סעודה שניה עם פת ממש, וכן אנו פוסקים, ולכן מי ששכח להזכיר רצה והחליצנו בסעודה שניה של שבת, עליו לחזור ולברך ברכת המזון.

מי שאכל עוגות בבוקר

לאור האמור, כתב הגאון רבי יצחק הררי (מגדולי חכמי חלאב), בשו”ת זכור ליצחק (סימן פ), שמי שאכל בשבת בבוקר אחרי התפילה, עוגות ועוגיות וכדומה, ובירך על המחיה, ואחרי שעה או שעתיים אכל סעודה עם פת, ושכח להזכיר רצה והחליצנו, עליו לחזור ולברך ברכת המזון שנית, מפני ש”אין שום פוסק” שיאמר שיוצאים ידי חובת סעודה שניה בשבת בעוגות ועוגיות, ואם כן, נמצא שהסעודה שאוכל כעת עם פת, היא סעודה שניה, וממילא אם לא הזכיר רצה והחליצנו, עליו לחזור ולברך שנית.

דברי מרן זצ”ל

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל (חזו”ע ח”ב עמוד שמו) העיר על כך, שבאמת מצאנו כמה ראשונים שסוברים שאפילו בסעודה שניה של שבת, מספיק שיאכל עוגות או עוגיות, והביא שכן דעת רבינו ישעיה הראשון (בפסקיו לסוכה דף כז.), ושגם הרשב”א הביא שיטה כזו.

לפיכך, פסק, שמי שאכל בשבת בבוקר, עוגות ועוגיות וכדומה, (כמובן, לכל הפחות בשיעור כזית, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם), הרי הסעודה שאוכל לאחר מכן עם פת, יש מקום לומר שהיא נחשבת לו כ”סעודה שלישית”, ובסעודה שלישית, הרי הדין הוא שאם שכח לומר רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך שנית. (ומרן זצ”ל הביא עוד סיועים וחיזוקים לסברא זו).

ולסיכום: מי שאכל בשחרית של שבת עוגות או עוגיות, והסעודה של שבת העיקרית, שהיא עם פת ותבשיל, אכל אותה לאחר כמה שעות, ובסעודה הזו שכח להזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון, אינו צריך לחזור, ודינו כמו כל סעודה שלישית של שבת.

Eating Cake on Shabbat Morning

A few days ago, we had discussed that if one omitted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” from Birkat Hamazon of the Shabbat night or day meals, one must repeat Birkat Hamazon.

The reason for this is because if one omitted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” from Birkat Hamazon of a meal during which one was obligated to eat bread, one must repeat Birkat Hamazon. However, if there was no obligation to eat bread during that meal and one forgot “Retzeh Ve’Hachalitzenu,” one need not repeat Birkat Hamazon. For instance, if one ate the Shabbat morning meal and recited Birkat Hamazon as prescribed by Halacha, and then one ate another bread meal and forgot “Retzeh Ve’Hachalitzenu” in the Birkat Hamazon that followed, one need not repeat Birkat Hamazon since this additional meal was halachically unnecessary according to all opinions.

Moreover, even one who forgets to recite “Retzeh Ve’Hachalitzenu” during Birkat Hamazon of Seuda Shelishit (the third Shabbat meal) need not repeat Birkat Hamazon since, according to many Poskim, bread is not compulsory during this meal.

The Law Regarding the Shabbat Morning Meal
There is a disagreement among the Poskim whether the Shabbat morning meal must be held with bread or if eating cakes and other pastries is sufficient to fulfill one’s obligation. Most Poskim maintain that the second Shabbat meal must be held with bread, and this is how we rule. Thus, if one omitted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” from Birkat Hamazon of the second Shabbat meal, one must repeat Birkat Hamazon.

If One Ate Pastries in the Morning
Based on the above, Hagaon Harav Yitzchak Harari (one of the greatest sages of Aleppo, Syria) writes in his Responsa Zechor Le’Yitzchak (Chapter 80) that one who ate pastries after the Shabbat morning services, recited “Al Ha’Michya,” and a few hours later forgot “Retzeh Ve’Hachalitzenu” during one’s second Shabbat bread meal, one would be required to repeat Birkat Hamazon, for “there is no Posek” who maintains that one may fulfill one’s obligation of eating the second Shabbat meal with cakes and pastries. Thus, the second meal is only the one being held with bread and if one omitted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” from this meal, one must repeat Birkat Hamazon.

The Opinion of Maran zt”l
On the other hand, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l (in his Chazon Ovadia- Shabbat, Volume 2, page 346) questions this ruling, for we do find several Rishonim who rule that eating cakes and pastries is sufficient to fulfill one’s obligation to eat the Shabbat day meal, among them Rabbeinu Yeshaya di Trani the First (in his Piskei Rid, Sukkah 27a). This opinion is quoted by the Rashba as well.

Thus, Maran zt”l rules that if one eats cakes or pastries on Shabbat morning (obviously a Kezayit worth, i.e. approximately 27 grams), there is room to claim that the bread meal one eats later is actually considered Seuda Shelishit and, as we have explained above, if one omits “Retzeh Ve’Hachalitzenu” from Birkat Hamazon of Seuda Shelishit, one need not repeat it. (Maran zt”l proceeds to strengthen his ruling based on several other sources.)

Summary: If one at cakes or pastries at a Kiddush on Shabbat morning and then forgets “Retzeh Ve’Hachalitzenu” from the Shabbat day bread meal held a few hours later, one need not repeat Birkat Hamazon, as this meal retains the law of Seuda Shelishit.

voero-questions-2024.doc

AGM 2024

January 6, 2024December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

*****

*****

Annual General Meeting 2024

FOR MEMBERS OF THE BET HAKENESET

TO ALL MEMBERS OF THE CONGREGATION

You are requested to attend the

ANNUAL GENERAL MEETING OF THE CONGREGATION

Motzae Shabbat

20th January 2024

at 8 pm

AGENDA

1. Minutes of the 2023 Annual General Meeting

2. Matters arising from the Minutes

3. Parnas Presidente’s Report

4. Adoption of the Report

5. Treasurer’s Report and Presentation of Accounts

6. Discussion and Adoption of Report

7. *Election of Hon Officers and Members of the Mahamad

a) Parnas Presidente

b) Parnas Vice Presidente

c) Treasurer

d) Gabbai

e) Hon. Secretary

f) Ladies Committee Chair

g) Mahamad (6 members – sub-group duties to be defined)

8. Election of delegates to:

a) Manchester Shechita Board b) Manchester Jewish Rep Council

9. A.O.B.

CURRENT MEMBERS OF THE MAHAMAD

a) Parnas Presidente: Mordechai Maman

b) Parnas Vice Presidente: Benjamin Hassan

c) Treasurer: Yamin Ibgui

d) Gabbai: Eli Shoshana

e) Hon. Secretary: S Lalluche

f) Ladies Committee Chair: Mrs. Elaine Marshall

g) Mahamad: Mrs Loretta Hodari, Jacob Edelstein, Alex Lopez Dias

Thank you in advance for attending – your support for this meeting is important.

On behalf of the Mahamad

*Nominations should reach the Hon. Secretary before SHABBAT enters on FRIDAY, January 19 th 2024.

PLEASE NOTE: VOTING IS BY ATTENDANCE ONLY – PROXY VOTES ARE NOT VALID FOR AGM’s

Newsletter Parashat Shemot – Shabbat Mevarechim

January 4, 2024December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

*****

THIS SHABBAT

is שבת מברכים

Reminder

there will be NO derasha this week

& instead we will have the

kahal recitation of Sefer Tehilim

*****

Rosh Chodesh Shevat

Tuesday Night 09/01/24

Wednesday 10/01/24

*****

Moorlanenews

would like to

to our Bet Hakeneset

Family Ari & Talia Levin

Family Adam Dayan

May we share many Semachot together

*****

THIS SUNDAY

Breakfast shiur Jan 24.png

****

attached to this email

****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
5:04	5:00	4:04	3:30	10:19	3:49	3:49	5/6 Jan	שמות (ש''מ)

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:20 pm

*****

Motzae Shabbat

*****

Parasha Overview

With the death of Yosef, the Book of Bereishet (Genesis) comes to an end. The Book of Shemot (Exodus) chronicles the creation of the nation of Israel from the descendants of Yaakov. At the beginning of this week's Torah portion, Pharaoh, fearing the population explosion of Jews, enslaves them. However, when their birthrate increases, he orders the Jewish midwives to kill all newborn males.

Yocheved gives birth to Moshe and hides him in the reeds by the Nile. Pharaoh's daughter finds and adopts him, although she knows he is probably a Hebrew. Miriam, Moshe's sister, offers to find a nursemaid for Moshe and arranges for his mother Yocheved to be his nursemaid.

Years later, Moshe witnesses an Egyptian beating a Hebrew and Moshe kills the Egyptian. Realizing his life is in danger, Moshe flees to Midian where he rescues Tzipporah, whose father Yitro approves their subsequent marriage. On Chorev (Mount Sinai), Moshe witnesses the burning bush where G-d commands him to lead the Jewish People from Egypt to Eretz Yisrael, the Land promised to their ancestors.

Moshe protests that the Jewish People will doubt his being G-d's agent, so G-d enables Moshe to perform three miraculous transformations to validate himself in the people's eyes: transforming his staff into a snake, his healthy hand into a leprous one, and water into blood. When Moshe declares that he is not a good public speaker, G-d tells him that his brother Aharon will be his spokesman. Aharon greets Moshe on his return to Egypt and they petition Pharaoh to release the Jews. Pharaoh responds with even harsher decrees, declaring that the Jews must produce the same quota of bricks as before but without being given supplies. The people become dispirited, but G-d assures Moshe that He will force Pharaoh to let the Jews go.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הדלקת נרות שבת כשיש אורחים

שאלה: אנו זוג נשוי, ומתארחים בבית הורי האשה, האם על האשה להדליק נרות שבת בנוסף לנרות שמדליקה אמה?

תשובה: כתב מרן בספרו “בית יוסף” (בסימן רסג): “מצאתי בתשובה אשכנזית (היא תשובת מהרי”ל), שני בעלי בתים האוכלים במקום אחד, כל אחד מברך על מנורה (נרות) שלו, ואף על פי שבספר אור זרוע מפקפק בדבר, מכל מקום יש נוהגים כך, מפני שכל מה שמתווספת אורה בבית, מתווסף שלום בית יותר, ויש בזה שמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית”.

כלומר, נהגו באשכנז, ששני אנשים שנמצאים בבית אחד, ואוכלים על שלחן אחד, רשאים כל אחד להדליק נר שבת בפני עצמו, מפני שטעם התקנה שתיקנו חכמים להדליק נרות שבת, הוא כדי שלא ישבו בחשכה, וכדי שיהיה שלום בבית, שלא יתקלו בשום דבר, ולהוסיף שמחה יתירה לכבוד שבת, ולכן, אף על פי שאדם אחד כבר הדליק נרות, עדיין יש תועלת בהוספת אורה בבית על ידי ההדלקה השנייה, ולכן גם השני רשאי להדליק “בברכה”.

אולם ב”שלחן ערוך” פסק מרן בזו הלשון: “שני בעלי בתים האוכלים במקום אחד, יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם (מפקפק) בדבר, ונכון להזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד”.

כלומר, לפי דעת מרן השלחן ערוך, אין לנהוג כמנהג אשכנז, שכמה אנשים מדליקים במקום אחד, אלא אחד יברך, ובזה יוצא השני ידי חובת הדלקת הנרות.

ומכאן נלמד, שלדעת מרן השלחן ערוך, אשה נשואה שמתארחת בבית אמה, אינה רשאית להדליק נרות שבת בנוסף לנרות שאמה מדליקה, אלא אם תרצה, תדליק נרות בלא ברכה, שהרי “ספק ברכות להקל”. אבל למנהג האשכזים, רשאית האשה להדליק ולברך על ההדלקה, שהרי הם פוסקים כדעת המהרי”ל בזה, שאפשר לברך על “תוספת אורה”. וכן פסק הרמ”א בהגהתו לשלחן ערוך.

ואמנם הגאון רבי שלום משאש זצוק”ל בספרו שמש ומגן (ח”ב סי' לח) כתב, שמנהגם לברך על תוספת אורה, כמו שפסקו המהרי”ל והרמ”א, מפני שגם מרן השלחן ערוך לא פסק בצורה מוחלטת להיפך מדבריהם, אלא כתב “ונכון להזהר” בדבר. ולכן, יש לסמוך על דברי המהרי”ל למעשה.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל דחה את דבריו, “שהואיל ויצא מפיו של מרן השלחן ערוך שיש בזה ספק ברכות, לפיכך שב ואל תעשה עדיף”.

ומכל מקום פסק מרן רבינו זצוק”ל, שאם הבת חפצה בכך, הרי היא רשאית להדליק נרות “בברכה” בחדר המיוחד לה לישון שם, שהרי הנרות שהדליקה האם אינם מאירים באותו חדר כלל. ומכל מקום, עליה להקפיד להדליק נרות ארוכים דיים, כדי שכאשר יפנו כולם לישון לאחר הסעודה, עוד ידלקו הנרות בחדר שישנים שם, ויוכלו ליהנות בפועל מאור הנרות. (חזון עובדיה שבת ח”א עמוד קצא). וכן פסק הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצוק”ל. (אור לציון פי”ח ס”ו).

ולסיכום: בת נשואה המתארחת אצל אמה, אינה רשאית לברך על הדלקת הנרות, מאחר והיא נפטרת מן ההדלקה בהדלקה של אמה. ואם היא חפצה בכך, הרי היא רשאית להדליק נרות בברכה, בחדר שמיוחד לה לשינה, ועליה להקפיד שהנרות יהיו ארוכים דיים, כדי שתמשך ההדלקה עד לאחר הסעודה, ואז יוכלו ליהנות מאור הנרות שבחדר השינה.

Lighting Shabbat Candles When One is a Guest

Question: If a married couple is staying at the home of the wife’s parents for Shabbat, must the wife light Shabbat candles in addition to the candles lit by her mother?

Answer: Maran writes in his Sefer Bet Yosef (Chapter 263): “I have found in an Ashkenazi responsa (which is actually the responsa of the Maharil) that if two individuals are eating together, each one should recite his own blessing on his Shabbat candles. Although the Ohr Zarua disagrees, nevertheless, some follow this custom, for any additional light in the house causes additional peace in the home and this also causes additional joy in the house since there is light in every corner.”

This means that the custom in Ashkenaz (Germany) was that when two people were in the same house and eating on the same table, they would each be permitted to light their own Shabbat candles with a blessing, for the reason behind the rabbinic enactment to light Shabbat candles was so that people should not sit in darkness and in order for there to be peace in the home by not tripping over various objects because of the darkness. Thus, although one person has already lit Shabbat candles in that location, there will still be benefit of additional night through the second lighting, and the second individual may therefore light once his own candles with a blessing.

Nevertheless, in his Shulchan Aruch, Maran rules as follows: “Two individuals who are eating in the same place, some say that each one may recite a blessing upon lighting his own candles and some disagree with this opinion. Thus, it is proper to take care regarding a situation of doubt regarding blessings and only one of them should recite a blessing.”

This means that according to Maran Ha’Shulchan Aruch, one should not follow this Ashkenazi custom of several people lighting in one place; rather, one person should recite a blessing and the other person will thus fulfill his obligation to light Shabbat candles.

Based on this, according to Maran Ha’Shulchan Aruch, a married woman staying as a guest in her mother’s home may not light Shabbat candles in addition to her mother’s candles; rather, if she wishes to light, she may do so without reciting a blessing since “when in doubt regarding a blessing, do not bless.” However, according to the Ashkenazi custom, the married woman may light additional candles and recite a blessing upon these candles, for they rule in accordance with the Maharil who permits reciting a blessing on additional light. The Rama rules likewise in his notation on the Shulchan Aruch.

Indeed, Hagaon Harav Shalom Mesas zt”l rules in his Sefer Shemesh U’Magen (Volume 2, Chapter 38) that their custom (Moroccan Jews) was to recite a blessing on additional light in accordance with the ruling of the Maharil and Rama since Maran Ha’Shulchan Aruch did not oppose this ruling in an absolute fashion and only wrote that “it is proper to take care” regarding this matter and one may therefore rely on the ruling of the Maharil.

Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l rebuffs his opinion and “since Maran Ha’Shulchan Aruch has expressed that this matter constitutes a doubt regarding blessings, one should not do so.”

Nonetheless, Maran zt”l adds that if the married woman wishes, she may light Shabbat candles with a blessing in the designated room where she and her husband will be sleeping, for the candles that her mother has lit do not illuminate that room at all. However, she must take care to light candles that are long enough to remain lit until they return to their room after the Shabbat meal in order that they be able to derive actual benefit from the light of the candles (Chazon Ovadia-Shabbat, Part 1, page 191). Hagaon Rabbeinu Ben-Zion Abba Shaul zt”l rules likewise in his Ohr Le’Zion, Volume 2, Chapter 18, Section 6.

Summary: A married woman staying as a guest at her mother’s house may not recite a blessing upon lighting Shabbat candles along with her mother since she fulfills her obligation through her mother’s lighting. If she wishes, she may light Shabbat candles with a blessing in the room designated for her and her husband to sleep in. In this case, she must make sure that the candles are long enough to remain lit until after the Shabbat meal so that she may derive benefit from the light of the candles in the bedroom.

Parsha-Shmos-parsha-riddles.docx

Newsletter Parashat Vayechi

December 27, 2023December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

*****

Invitation

Pidyon Haben

Tomorrow

Mazal Tov

Moshe & Shana Belilo

Jonny & Emma Jacobs

Ariel & Yael Belilo

שיזכה לתורה לחופה ולמעשים טובים

*****

Bar Mitzva Invitation

Moorlanenews

would like to use this opportunity

to wish Besiman Tov!!

Family Marcus Behar

on celebrating the

Bar Mitzvah of their son

Jacob Yisrael

שיזכה לגדל בתורה ומצות ומעשים טובים

Mazal Tov to ALL the Family

*********

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
4:57	4:53	3:56	3:20	10:18	3:41	3:41	29/30 Dec	ויחי

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:15 pm

******

Parasha Overview

After 17 years in Egypt, Yaakov senses his days drawing to a close and summons Yosef. He has Yosef swear to bury him in the Machpela Cave, the burial place of Adam and Chava, Avraham and Sarah, Yitzchak and Rivka.

Yaakov falls ill and Yosef brings to him his two sons, Ephraim and Menashe. Yaakov elevates Ephraim and Menashe to the status of his own sons, thus giving Yosef a double portion that removes the status of firstborn from Reuven. As Yaakov is blind from old age, Yosef leads his sons close to their grandfather. Yaakov kisses and hugs them. He had not thought to see his son Yosef again, let alone Yosef's children. Yaakov begins to bless them, giving precedence to Ephraim, the younger, but Yosef interrupts him and indicates that Menashe is the elder. Yaakov explains that he intends to bless Ephraim with his strong hand because Yehoshua will descend from him, and Yehoshua will be both the conqueror of Eretz Yisrael and the teacher of Torah to the Jewish People.

Yaakov summons the rest of his sons in order to bless them as well. Yaakov's blessing reflects the unique character and ability of each tribe, directing each one in its unique mission in serving G-d. Yaakov passes from this world at age 147. A tremendous procession accompanies his funeral cortege up from Egypt to his resting place in the Cave of Machpela in Chevron.

After Yaakov's passing, the brothers are concerned that Yosef will now take revenge on them. Yosef reassures them, even promising to support them and their families. Yosef lives out the rest of his years in Egypt, seeing Efraim's great-grandchildren. Before his death, Yosef foretells to his brothers that G-d will redeem them from Egypt. He makes them swear to bring his bones out of Egypt with them at that time. Yosef passes away at the age of 110 and is embalmed. Thus ends Sefer Bereishet, the first of the five Books of the Torah. Chazak

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

לחמניות חלביות

במסכת פסחים (דף לו.) מבואר, שאסרו רבותינו ללוש עיסה (בצק) של פת (לחם) עם חלב, מפני שיש לחוש שמא לא ישימו לב לכך שהפת הזו היא חלבית, ויבואו לאכלה עם מאכלי בשר כפי שרגילים תמיד.

וכן פסקו כל הפוסקים, ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן צז), שאסור ללוש עיסה בחלב, שמא יבואו לאוכלה עם בשר. ואם כבר לשו בצק כזה, אסור לאכול ממנו, ואפילו כשהוא לבדו אסור לאכול ממנו.

ובגמרא (שם) מובא, שאמר רבי יהושע לבניו, שביום טוב הראשון של חג הפסח, יכינו עבור מצות, ובבצק שלהם לא יוסיפו תוספות, שהרי המצות צריכות להיות “לחם עוני”, אבל לשאר ימי הפסח, ביקש רבי יהושע שילושו עבורו את הבצק בחלב. והקשו על כך בגמרא, שהרי שנינו שאסור ללוש עיסה בחלב, ואם לש כל הפת אסורה. והשיבו בגמרא, שרבי יהושע בן לוי “כעין תורא קאמר”. כלומר, “עין תורא”, היא עין השור, ופירש רש”י, שרבי יהושע אמר שילושו עבורו מעט מאד בצק, כמו עין של שור, שבחתיכת בצק כל כך מועטה, אין לחשוש לתקלה, שהרי יאכלו אותה מיד לאחר האפיה כשיודעים שהיא חלבית.

אולם רבותינו הרי”ף והרמב”ם הסבירו את דברי הגמרא באופן אחר, שמה שאמרו “כעין תורא”, הכוונה היא שרבי יהושע ביקש שיכינו עבורו פת שהיא משונה בצורה שלה, שיהיה ניכר שהיא חלבית, ובאופן כזה אין לחשוש שמא יאכלו איתה בשר.

ולהלכה, שני ההסברים שכתבו רבותינו הראשונים הם נכונים, שאף על פי שאסור ללוש עיסה עם חלב, מכל מקום אם עושים זאת בכמות מועטה מאד, או שעושים צורה מיוחדת לפת, שידעו שהיא חלבית, הדבר מותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

למדנו מן האמור, שאסור על פי ההלכה לאפות במאפיה לחמניות חלביות, עם יוגורט או חלב, מאחר ויש לחוש שמא יטעו ויאכלו מן הלחמניות הללו עם בשר. ורק אם עושים צורה מיוחדת להיכר שהלחמניות הן חלביות, יש להקל בדבר. וכן אם אופים בבית כמות מועטת מהלחמניות הללו, יש להקל (וכמה היא כמות מועטת, נבאר בהמשך בעזרת ה').

ומרן החיד”א (בשיורי ברכה אות ב) כתב בערך בזו הלשון:

“בארץ הצבי (ישראל) ובטורקיאה נהגו לעשות בוריקאס ממולאים בשר או גבינה או ירקות, וצריך להזהיר על זה”.

כלומר, כאשר אופים בורקס גבינה, יש להזהר שהבורקס יהיה ניכר שהוא של גבינה, כדי שלא יטעו לאכול אותו עם בשר. ולכן במאפיות בארץ ישראל נוהגים לעשות בורקאס של גבינה בצורת משולש דוקא. וכתב הכף החיים (אות טז), שבורקס של בשר, בדרך כלל אין צורך לעשות בו היכר מיוחד שידעו שהוא בשרי, מאחר והבשר ניכר בתוכו, ולא יבואו לטעות בו.

ולסיכום: אין לאפות במאפיות וכדומה לחם או לחמניות חלביות, כדי שלא יטעו לאכול אותם עם בשר.

Dairy Rolls

The Gemara (Pesachim 36a) states that our Sages prohibited kneading a bread dough with milk as there is concern that people may not know this bread is dairy and they will mistakenly eat it with meat as they usually would.

All of the Poskim, including Maran Ha’Shulchan Aruch (Yoreh De’ah, Chapter 97), rule that one may not knead dough with milk lest others come to eat it with meat. If such a bread was already prepared, it is forbidden for consumption, even when eaten alone.

The Gemara (ibid.) states that Rabbi Yehoshua ben Levi told his sons that the dough prepared for Matzot for the first night of Pesach must not have anything added to it as the Torah refers to the Matzah as “Bread of Affliction.” However, for the rest of the days of Pesach, Rabbi Yehoshua requested that they knead the dough for the Matzot with milk. The Gemara questions this, for we have learned that it us forbidden to knead dough with milk and if this was done, the entire bread is forbidden for consumption! The Gemara replies that Rabbi Yehoshua ben Levi was referring to the amount of dough resembling “an ox’s eye,” which Rashi explains is such a small amount of dough that it will be eaten immediately after being baked and no one will mistakenly consume it with meat.

Nevertheless, the Rif and Rambam explain the Gemara’s expression of “an ox’s eye” to mean that Rabbi Yehoshua ben Levi requested that his sons prepare the dough in an irregular shape so that it is identifiable that it is dairy and this removes the concern that some may eat this bread with meat.

Halachically speaking, both explanations the Rishonim provide for the above Gemara are accepted as law in that although it is generally forbidden to knead dough with milk, if this is being done in very small batches or if it is irregularly shaped such that people will recognize it as dairy, this is indeed permitted.

Based on the above, bakeries may not bake dairy rolls with milk, yogurt, or other dairy products mixed into the dough, for someone may eat this together with meat. Only if the rolls are baked in a distinct shape which people recognize as dairy is this permitted. Similarly, if only a small batch of such rolls is baked (we shall, G-d-willing, discuss this amount further), there is room for leniency.

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, ibid. Subsection 2) writes, as follows: “In Israel and Turkey, people commonly bake bourekas filled with meat, cheese, or vegetables. People must be warned about this matter.”

This means that people must be instructed to make the cheese bourekas in a unique shape so that it is recognizably dairy and no one will mistakenly eat it with meat. It is for this reason that the custom in Israeli bakeries today is to prepare cheese bourekas specifically in a triangular shape (as opposed to potato, mushroom, or spinach bourekas which are square). The Kaf Ha’Chaim (ibid. Subsection 16) writes that meat bourekas need not be prepared in any distinct shape since the meat inside is visible and there is no concern for error.

Summary: Dairy breads or rolls should not be baked in bakeries or at home so that no one mistakenly consumes them with meat.

Newsletter – Parashat Vayigash – Taanit Asara BeTevet

December 20, 2023December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

*****

Taanit Asara BeTevet

Friday 22nd December 2023

Fast Begins 6:25 am

Shacharit 6:50 am

HaNetz 8:24 am

Chatzot 12:07 pm

Mincha & Kabalat Shabbat 3:26 pm

Shabbat Enters 3:36 pm

Shekia 3:50 pm

Fast concludes 4:44 pm

Order of Mincha for
Taanit Asara BeTevet
(1)

למנצח ־ אשרי
(2)

קריאת התורה ־ ויחל משה
(3)

עמידה ־ עננו
(4)

קדיש ־ ה׳ מלך

(5)

עלינו

*********

Halachot of

Taanit Asara BeTevet on Friday

according to Moroccan Minhagim
Part 1

Why is it so important to fast on ‘Asara BeTebet?
On the 10^th of Tebet the holy city of Jerusalem was besieged. This was the beginning of a chain of calamities that would eventually lead to the destruction of the Bet HaMiqdash. Derushé Hatam Sofer (Ribi Moshé Sofer, Derush Adar 7:4) explains that on the 10^th of Tebet it was decided in Heaven that the Bet HaMiqdash was to be destroyed. Every subsequent year a judgment is held in the heavenly courts to determine whether or not the third Bet HaMiqdash is to be rebuilt. Due to this important reason, even if the fast fell on Shabat,[1] we would be required to fast (Abudraham, O”H Siman 550), as the pasuq states (Yehezqel 24:2) “be’esem hayom hazé” indicating that the fast must be conducted on the exact day it falls on. Even on Tish’a BeAb we do not fast if it lands on Shabat. Therefore, when fasting on ‘Asara BeTebet one should realize that we are all being judged on whether or not the third Bet HaMiqdash will be rebuilt this year and we should make this fast very dear to us.

This year there is the rare occurrence where the fast of ‘Asara BeTebet falls out on a Friday. There are some differences when this situation occurs compared to when the fast falls on a regular weekday, see below for those differences.

Tora Reading
When this fast occurs on ‘Ereb Shabat as opposed to a regular weekday, Moroccan Jews follow the Bet Yosef’s ruling (O”H Siman 550)[2] to not read the parasha of VaYehal Moshé that is read at Minha on normal fast days.[3] Some write that this is still the minhag of Meknes.[4]

Nevertheless, for reasons unknown it appears that the prevalent custom nowadays is to read the Tora at Minha even in Moroccan synagogues.[5]

During the Tora reading on fast days, the minhag is that when the reader reaches the Thirteen Attributes of Mercy (Shelosh ‘Esré Midot, beginning from “Ado-nai, Ado-nai”), he stops while the congregation says them aloud; he then reads them aloud himself and continues with the rest of the reading.[6] It should be mentioned that this is only done on fast days and not on Shabat Perashat Ki Tisa when the same portion is read. Qadish is not said after this reading, rather the Tora is returned to the hekhal followed by Qadish and the ‘Amida.[7]

Tefilin
The Bet Yosef (Siman 46) rules that tefilin must be worn during Minha on fast days since we are lacking in the 100 berakhot that one is required to say everyday due to the fact that we are not eating and miss out on those berakhot. Therefore, the minhag in Morocco developed to wear the talet and tefilin at Minha with a berakha, on all fast days, in order to arrive at these 100 berakhot.[8]

However, when a fast falls on ‘Ereb Shabat (Friday) tefilin are not worn after hasot, therefore they are not worn at Minha, even according to Moroccans.[9]

Mekorot – Sources

[1] Before our modern day set calendar, the holidays and fast days would be determined based upon when Rosh Hodesh was established. Rosh Hodesh would only be established once two witnesses came to the Bet Din and testified that they had seen the moon. Nowadays, with our fixed calendar, the 10^th of Tebet can never fall on Shabat.

[2] Opposing the opinion of the Agur who quotes the Shibolé HaLeqet. HaMalakh Refael Berdugo (Torot Emet, O”H 550:3) writes that the custom of Moroccan Jewry is to follow the Agur. See also Shufré DeYosef Berdugo and Ribi David ‘Obadia (Nahagu Ha’Am) who quotes the Torot Emet.

[3] This is because the holiness of Shabat already starts from hasot of Friday. Therefore, we do not read such perashiot. See HaMalakh Refael Berdugo (ibid.) who writes this but clarifies that on fast days that fall during the week the Tora is read at Minha, Nahagu Ha’Am (Ta’aniot), and Ribi Yosef Berdugo (Shufré DeYosef, Hilkhot Ta’anit).

[4] See Maghen Abot (notes of e”H Ribi Abraham ‘Amar s”t (Luah Be-ito) in the name of Ribi Dabiliski) who holds that this custom should be upheld by those who have such a tradition. E”H Ribi Yishaq Rasabi s”t writes that certain Yemenite communities did not read this Tora portion either (see S”A HaMequsar).

[5] Although this custom is mentioned in the above sources, it appears that it was not prevalent in most communities. In the Qisur Shulhan ‘Arukh of Ribi Refael Barukh Toledano this minhag is not mentioned. Furthermore, when the Shufré DeYosef and Nahagu Ha’Am do mention it, they do not write that this is what was practiced, they simply quote what they found in the Torot Emet. After discussing the matter with e”H Ribi Shelomo Dayan s”t (author of ‘Ateret Shelomo), and others, it was unanimously agreed that the minhag to not read the parasha is not the prevalent one, and one should indeed read from the Sefer Tora at Minha when the fast of ‘Asara BeTebet falls on a Friday. E”H Ribi David Banon s”t mentions that he was in Morocco 14 years ago when the fast fell on ‘Ereb Shabat, and e”H Ribi Shim’on Suissa s”t was poseq to read from the Tora and further mentioned that if the tefila would be at Minha Gedola, tefilin would also be worn. E”H Ribi David Peres s”t mentions that his community in Caracas, Venezuela also reads from the Sefer Tora at Minha as well as e”H Ribi ‘Amram Assayag s”t (Chief Sefaradi Rabbi of Toronto). See also Osar HaMikhtabim (Heleq 3, §829), VaYomer Yishaq (Ta’aniot Siman 2), Ma’asé Bereshit (Ta’anit), and Shoshanim LeDavid Sabah (Heleq 2, Siman 4).

[6] E”H Ribi Mordekhai Lebhar s”t explains that this is done in order to awaken the congregation during fast days to change their ways and start emulating the midot of their creator, Hashem, Yitbarakh Shemo La’ad. See Maran HaHida in LeDavid Emet (Siman 10:10) who says this is the minhag, Ribi Yishaq ibn Danan (LeYishaq Reah §100), Ribi Yosef Benaim (Noheg BeHokhma, Sefer Tora §4 p.141) who brings this minhag in the name of the Sefer HaHasidim (Siman 200), and Ribi David ‘Obadia (Nahagu Ha’Am, Ta’aniot, p.116).

[7] See the Moroccan mahzor – Hamesh Ta’aniot.

[8] See Ribi Yishaq Benoualid (VaYomer Yishaq, Liqutim: Ta’anit §2). So too is the custom in Fes (heard from e”H Ribi Aharon Monsonego s”t), Meknes, Marrakech, Tanger, Tetouan (e”H Ribi Ya’aqob Benaim s”t, Maghen Abot, O”H p.428 §79), and most other cities.

[9] Ribi Yishaq Benoualid (VaYomer Yishaq, Heleq 1, Liqutim O”H Ta’aniot), however, rules that when the fast falls on ‘Ereb Shabat, tefilin are NOT worn because the holiness of Shabat has already presided. He bases his ruling on reasons rooted in Qabala. The posqim who mention this minhag seem to imply that even if Minha Gedola is prayed, one still does not wear tefilin because it is after hasot; see Maran HaHida in Mahziq Berakha (Siman 267) and Kaf HaHayim (Siman 25:100).

————————————————————————————————————————————————————–

Part 2

To clarify yesterday's halakha regarding reading the Tora on 'Asara BeTebet that falls on Friday, if Minha Gedola is prayed, the Tora is read and talet and tefilin are worn. If Minha Qetana is prayed then these three things are not done.

In Morocco there was never a question regarding reading the Tora on the 10^th of Tebet that fell on a Friday because in any case Minha Gedola was prayed in order not to be pressed for time and not to diminish the preparations for Shabat, and at such an early time for sure the Tora was read. Hence, these concerns are applicable only to Minha Qetana. Ribi David Banon of Montreal asked Ribi Shim’on Suissa, former Chief Rabbi of Morocco, about this minhag and he answered that the custom is to wear the talet and tefilin and to read Parashat VaYehal Moshé in the event that one prays Minha Gedola. However, if one prays Minha Qetana which was rare as mentioned above, then one would pray without talet and tefilin and would not read Parashat VaYehal Moshé but without question 'Anenu was said in the 'Amida. Ribi Suissa added that he clarified this with Ribi Shalom Messas who told him that this was indeed the custom everywhere besides from Meknes where the talet and tefilin were never worn at Minha of a public fast day (aside from Tish'a BeAb where tefilin are only worn at Minha and not Shaharit). Ribi David Banon writes that he himself merited to pray many years with Ribi Shalom Messas who was from Meknes, and despite that he would wear a talet and tefilin because that was not the minhag of the place he was praying in. Ribi Suissa continues that when 'Asara BeTebet fell on Friday, an effort was made to pray Minha Gedola in order to wear the talet and tefilin and read VaYehal Moshé. This was also confirmed by the Chief Rabbi of Quebec, Ribi David Sabah.

Reciting ‘Anenu
Aside from Shaharit and Minha, during ‘Arbit before the Fasts of Gedalia, Ester, ‘Asara BeTebet, and Shib’a ‘Asar BeTamuz, the Moroccan minhag is to say ‘Anenu in the ‘Amida even though the fast does not begin until the following morning.[1]

Birkat Kohanim
At Minha of fast days, Birkat Kohanim is performed unlike during the regular weekday Minha when it is not done.[2] However, the Shulhan ‘Arukh [3] rules to only do Birkat Kohanim on fast days when Minha Qetana is prayed (later in the afternoon).[4] Thus, neither Birkat Kohanim nor the pesuqim starting with “Eloh-enu ve-elo-hé abotenu…” (if no Kohen is present) is recited on fast days when praying Minha Gedola (before Pelag HaMinha).[5] Furthermore, as mentioned above, the minhag of Morocco is to pray Minha Gedola on fast days.[6]

Therefore, when a fast comes out on ‘Ereb Shabat (Friday) and one recites Minha as normally done right before Shabat starts (Minha Qetana), then the congregation does Birkat Kohanim.

Mekorot – Sources

[1] This is in accordance with the ruling of the Shulhan ‘Arukh (Siman 565). See Tur (Orah Hayim 565:3) and Rosh who notes that this was the custom in Spain. See also Ribi Yosef Messas (Osar HaMikhtabim Heleq 2, §38) and Ribi David ‘Obadia (Nahagu Ha’Am, Ta’aniot §24). E”H Ribi Shelomo ibn Danan of Fes (Maghen Abot, O”H p.431 §22) attests to this being the minhag as well as e”H Ribi David Sabah s”t of Marrakech (Maghen Abot, O”H p.433 §35) and e”H Ribi Ya’aqob Benaim s”t of Tetouan (Maghen Abot, O”H p.427 §75).

[2] The Gemara (Ta’anit 26b) cites Ribi Yosi who rules that Birkat Kohanim is done during Ne’ila of Yom Kipur but not during Minha (of Kipur). Birkat Kohanim is not done during the weekday Minha for fear that after lunch the Kohen may still be intoxicated from alcohol drunk during lunch. Since one cannot perform Birkat Kohanim in a state of stupor, the Rabbis decreed that Birkat Kohanim never be done during the weekday Minha. However, in the case of Yom Kipur, even though such a situation would not arise because the Kohen will be fasting and not consuming any alcohol, Ribi Yosi nonetheless rules that Birkat Kohanim is not performed during Minha of Kipur for fear that some may confuse the law and inadvertently do Birkat Kohanim during Minha of the week. However at Ne’ila, since it is only once a year, the Rabbis were not concerned that people would be confused. Following the same course of logic, Maran (O”H, Siman 129:1) permits performing Birkat Kohanim during Minha of regular fast days only if Minha is recited close to sunset (Minha Qetana). The reason being that this is equated to a Ne’ila service and thus people will not err. On fast days, since one does not eat we are not worried that the Kohen will become intoxicated and therefore we take this opportunity to perform it.

[3] O”H Siman 129

[4] Ribi David ‘Obadia (Sfrou, Nahagu Ha’Am, Somot VeTa’aniot §2) and e”H Ribi Yehoshu’a Maman s”t in ‘Emeq Yehoshu’a (Meknes, as quoted by Maghen Abot, O”H p.423 §2) write that the Jews of North Africa never recited Birkat Kohanim at Minha of regular fast days primarily because Minha was prayed in the afternoon close to midday (Minha Gedola). They stipulate though, that even if a synagogue prays Minha Qetana, the opinion of Maran is still not followed and Birkat Kohanim nor Elo-henu is recited in order not to differentiate and complicate matters. HaRab Yafé LaLeb of Izmir, Turkey (Siman 127:5) also writes that even when praying Minha Qetana of fast days, Birkat Kohanim is not recited.

[5] This is according to the Shulhan ‘Arukh in Siman 566:5. See also Nahagu Ha’Am (p.111, Somot VeTa’aniot §6), Qiriat Hana David (O”H Siman 87), Yafé LaLeb (Siman 127:5, who confirms that this was the minhag in Izmir, Turkey), and Kaf HaHayim 566:51. This is also the ruling of e”H Ribi ‘Amram Assayag s”t and other posqim. It should be noted that Ribi Yosef Hayim (the Ben Ish Hai) rules in sefer Rab Pe’alim (Heleq 4, Siman 6) that if a Kohen does go up to do Birkat Kohanim at Minha Gedola, the congregation should not stop him. Ribi David ‘Obadia in his sefer Nahagu Ha’Am (Ta’aniot) rules that in order not to make any difference between the two Minhas, we do not recite Birkat Kohanim regardless of when Minha is recited. E”H Ribi Yehoshu’a Maman s”t in ‘Emeq Yehoshu’a as quoted by Maghen Abot (O”H p.423 §2) cites the minhag of Meknes being that generally Minha Gedola would be prayed and thus Birkat Kohanim is not done, but adds that even if Minha Qetana was prayed it is still not done.

[6] See Nahagu Ha’Am (ibid.), Qiriat Hana David (Siman 87), Shoshanim LeDavid Sabah (Heleq 2 Siman 4), and ‘Emeq Yehoshu’a (as quoted by Maghen Abot, O”H p.423 §2).

****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
4:51	4:47	3:51	3:15	10:15	3:36	3:26*	22/23 Dec	ויגש (עשרה בטבת)

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:05 pm

*******

Parasha Overview

With the discovery of the goblet in Binyamin's sack, the brothers are confused. Yehuda alone steps forward and eloquently but firmly petitions Yosef for Binyamin's release, offering himself instead. As a result of this act of total selflessness, Yosef finally has irrefutable proof that his brothers are different people from the ones who cast him into the pit, and so he now reveals to them that he is none other than their brother. The brothers shrink from him in shame, but Yosef consoles them, telling them that everything has been part of Hashem’s plan. He sends them back to their father Yaakov with a message to come and reside in the land of Goshen. At first, Yaakov cannot accept the news, but when he recognizes hidden signs in the message which positively identify the sender as his son Yosef, his spirit is revived.

Yaakov, together with all his family and possessions, sets out for Goshen. Hashem communicates with Yaakov in a vision at night. He tells him not to fear going down to Egypt and its negative spiritual consequences, because it is there that Hashem will establish the Children of Israel as a great nation although they will be dwelling in a land steeped in immorality and corruption.

The Torah lists Yaakov's offspring and hints to the birth of Yocheved, who will be the mother of Moshe Rabbeinu. Seventy souls in total descend into Egypt, where Yosef is reunited with his father after 22 years of separation. He embraces his father and weeps, overflowing with joy. Yosef secures the settlement of his family in Goshen. Yosef takes his father Yaakov and five of the least threatening of his brothers to be presented to Pharaoh, and Yaakov blesses Pharaoh. Yosef instructs that, in return for grain, all the people of Egypt must give everything to Pharaoh, including themselves as his slaves. Yosef then redistributes the population, except for the Egyptian priests, who are directly supported by a stipend from Pharaoh. The Children of Israel become settled, and their numbers multiply greatly.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

סעודה בערב שבת

שאלה: האם מותר לאכול סעודה עם לחם אחר חצות היום ביום שישי?

תשובה: בגמרא במסכת גיטין (דף לח:) אמרו, שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת, ושתיהן נעקרו. כלומר, שתי משפחות חשובות ועשירות היו בירושלים, ושתיהן חטאו ונעקרו מן העולם. הראשונה, היתה קובעת סעודה גדולה ביום שבת בשעות הצהרים, בשעה שכל העם הולכים לבית המדרש לעסוק בתורה והרב היה יושב ודורש, והם היו יושבים ואוכלים. והשניה היתה קובעת סעודה גדולה ביום שישי, ומפני כן היו כל בני המשפחה שבעים בליל שבת, ולא היו אוכלים בעונג כראוי, ושתיהן נעקרו מן העולם.

ופירשו המפרשים, שמה שאסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת, הכוונה היא לסעודה שאינו רגיל לאוכלה בימות החול. וכגון מה שנהגו בכמה משפחות, שביום שישי כל בני המשפחה הנשואים מתאספים בבית הסבתא, ואוכלים מתבשיליה בסעודה גדולה. שעל ידי זה פוגעים בכבוד השבת, שלעת ערב לא יוכלו לאכול סעודה כראוי. ולכן אסור לעשות כן.

ואיסור זה נוהג במשך כל היום, ולאו דוקא מחצות היום. כלומר, אפילו אם עושים כן בשעה אחת עשרה לפני הצהרים, גם כן הדבר אסור, שעל ידי זה פוגעים בלי ספק בכבוד השבת. ובפרט בימות החורף שהימים קצרים.

אבל סעודה שרגילים לאוכלה גם בימות החול, וכגון מי שתמיד אוכל בשעה ארבע בצהרים, הרי שמותר לו לעשות כן גם בערב שבת. ומכל מקום מצוה להמנע גם מאכילה כזו, החל מהשעה התשיעית שביום. (כלומר, שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית אחת, ומהשעה התשיעית שביום, אין לאכול עוד עד הלילה). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל כתב בזו הלשון: שאף על פי שלהלכה מותר לאכול עד השקיעה, מכל מקום זהו דוקא לצורך שעה (כלומר באקראי), אבל לעשות כן תמיד, יש לאסור מתשע שעות ולמעלה, שאם לא כן, נראה כמזלזל בכבוד שבת. (חזון עובדיה ח”א עמוד לב).

וכתב המשנה ברורה (סימן רמט), שכל אדם שיודע שעל ידי זה שיאכל יהיה שבע בערב, מצוה עליו להמנע מאכילה ושתיה מרובה אפילו לפני השעה התשיעית, ובפרט בימות החורף, שהרי רואים כולם שמי שהוא שותה שתיה מרובה ביום שישי, ובפרט אם שותה יין וכדומה, וכן מי שאוכל הרבה ביום שישי, הרי על ידי זה אינו רעב בלילה, ולכן מצוה להמנע מאכילה כזו.

ולסיכום: סעודה שרגילים לאכול בימות החול, מותר לאוכלה ביום שישי. וסעודה שלא רגילים לאוכלה בימות החול, אסור לאכלה ביום שישי, ואפילו בשעה מוקדמת. ומהשעה התשיעית ביום, כלומר, כשלוש שעות לפני השקיעה, מצוה להמנע מלאכול אפילו סעודה קטנה. אבל לטעום ולאכול מעט ממאכלי השבת וכדומה, אין איסור כלל.

Eating a Meal on Erev Shabbat

Question: Is one permitted to eat a bread meal after halachic midday on Erev Shabbat (Friday afternoon)?

Answer: The Gemara (Gittin 38b) states that there were two wealthy and important families in Jerusalem and both of them sinned to the extent that they were eventually uprooted from the world. The first family would hold a large meal on Shabbat afternoon at the same time the entire community would file into the Bet Midrash to study Torah; as the rabbi would sit to lecture on Torah, they would sit down to eat. The second family would hold a large meal on Friday and as a result, the entire family was full on Shabbat night and they would not eat with enjoyment as prescribed by Halacha. Both of these families eventually perished.

The Poskim explain that the prohibition to hold a large meal on Erev Shabbat refers to a meal one is not accustomed to eating during the rest of the week. For instance, the custom that some families have that the entire family gathers in the grandmother’s home on Friday to eat a large meal and partake of what she has cooked is contrary to Halacha since this is an affront to the honor of Shabbat since one will not be able to enjoy the Shabbat night meal properly as a result. This is especially true during the winter when the days are short.

However, a meal which is normally eaten during the rest of the week, such as if one always eats a meal at four o’clock in the afternoon, may be eaten on Erev Shabbat as well. Nevertheless, it is a Mitzvah to abstain from eating such a meal beginning from the ninth hour of the day (meaning that the day is divided into twelve parts from sunrise to sunset and each one of these parts is one seasonal hour; from the ninth seasonal hour of the day, one should not eat anymore until nightfall). Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes, as follows: “Although halachically speaking it is permissible to eat until sunset, nevertheless, this should only be done as needed and only occasionally; however, to do so on a constant basis is forbidden beginning from the ninth hour of the day, for doing so constitutes a disrespect for Shabbat.” (Chazon Ovadia-Shabbat, Part 1, page 32)

The Mishnah Berura (Chapter 249) states that if one knows that eating or drinking will cause one to be full at night, it is a Mitzvah for one to abstain from eating or drinking profusely even before the ninth hour of the day, especiually during the winter months, for we can see that one who eats or drinks profusely (especially wine) on Friday is not hungry at night. It is therefore a Mitzvah to abstain from such eating and drinking.

Summary: A meal normally eaten throughout the rest of the week may be eaten on Friday as well. A meal not usually eaten during the rest of the week may not be eaten on Friday, even at an early hour of the day. Beginning from the ninth hour of the day, i.e. approximately three hours before sunset, it is a Mitzvah to abstain from eating even a small meal. Nevertheless, eating small things or tasting some of the Shabbat food and the like is completely permissible.

Newsletter Parashat Miketz

December 13, 2023December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

****

*****

The Laws of the Remaining Oil and Wicks used for Lighting Chanukah Candles

השמן
והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה?

תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר,
כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר,
מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא
עושה לו מדורה ושורפו. (כלומר שורף את השמן שלא לשום צורך).

והכוונה
במה שאמרנו שאין להשתמש בשמן הנותר לשימוש של חול, אינה לשמן הנשאר בבקבוק, אלא אך
ורק לשמן הנשאר בבזיכים של מנורת החנוכה, שאין להשתמש בו אחר כך לשימוש של חול, או
להשליכו לאשפה. וכן נרות הנותרים בקופסת הנרות, לא הוקצו כולם למצות הדלקת נרות
חנוכה, ורק שארית הנר שנותרה מן ההדלקה, אין להשתמש בה לשימוש אחר.

יש
אומרים שאין לאסור להשתמש בשמן הנותר, אלא כאשר כבו הנרות בתוך חצי שעה מזמן
הדלקתן, שלמשך חצי שעה הוקצו למצותן. אבל אם דלקו הנרות כבר יותר מחצי שעה ואחר כך
כבו, אין עוד קדושה בשמן הנותר, ומותר להשתמש בו לכל שימוש. וכן דעת מרן הבית יוסף.

אולם
יש חולקים ואומרים שגם אם עברה חצי שעה, עדיין יש קדושה בשמן ובפתילות הנותרים.
ולכן כדי שלא להכנס למחלוקת הפוסקים בזה, נכון לעשות “תנאי” לפני ימי
החנוכה (או באמצע ימי החנוכה, שהתנאי שיועיל מכאן ולהבא, לימים הנותרים), ולומר
בפיו, שאינו מקצה את השמן והפתילות למצותן. (כלומר, יאמר: אני מתנה בזה, שאיני
מקצה את השמן והפתילות והנרות הנותרים מהדלקת נרות חנוכה למצותן). ואז לכל הדעות
יוכל להשתמש בהם לכל דבר. (חזון עובדיה חנוכה עמוד קס. תורת המועדים חנוכה עמוד
קכו.

ולסיכום: נכון להתנות לפני חנוכה, או אפילו בתוך ימי החנוכה, שאין בכוונתו להקצות את
השמן והפתילות לשם מצוה. ואז לא תחול קדושה על שאריות השמן והפתילות, ויוכל לעשות
בהן מה שירצה.

Question: May
one dispose of the remaining oil used for lighting Chanukah candles?

Answer: One should not use
the oil (or wax candles) designated for lighting Chanukah candles for any other
purpose, such as for eating or lighting Shabbat candles, since this oil has
already been designated for the Mitzvah of lighting Chanukah candles; thus, one
must not use it for any other purpose. Rather, one must burn the remaining oil
on its own, with this burning serving no alternate purpose.

When
we say that one may not use the leftover oil for a mundane purpose, this does
not refer to the oil remaining in the bottle; rather, this refers to the oil
that remains in the glass cups of the Chanukah Menorah. Only this oil should
not be used for a mundane purpose or disposed of. Similarly, those candles
remaining in the box have not become designated for the Mitzvah of lighting
Chanukah candles; only those candles which were actually lit as Chanukah
candles should not be used for any other purpose.

Some
say that it is only prohibited to make use of the remaining oil when the
candles were extinguished within a half-hour of being lit, for they were
designated for their Mitzvah for a timespan of a half-hour. However, if the
candles stayed lit for more than a half-hour and then went out, no sanctity
rests on the remaining oil and one may use it for whatever he pleases. This is
indeed the opinion of Maran Ha’Bet Yosef.

Nevertheless,
some disagree and write that even if the candles stayed lit for more than
half-an-hour, sanctity still rests on the remaining oil and wicks. Thus, one
should make a “condition” before the onset of Chanukah and delineate clearly by
mouth that he is not designating the oil and wicks for their Mitzvah. In this
way, one may use the remaining oil and wicks for whatever he pleases according
to all opinions (See Chazon Ovadia-Chanukah, page 160 and Torat Ha’Moadim-
Chanukah, page 126).

Summary: It is
proper to make a condition before Chanukah or even during the days of Chanukah
that one does not intend to designate the oil and wicks for the sake of the
Mitzvah. In this way, no sanctity will rest on the remaining oil and wicks and
one will be able to use them for whatever one wishes.

****

לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
4:49	4:45	3:48	3:10	10:11	3:34	3:34	15/16 Dec	מקץ

שבת

קרבנות

8:45 am
הודו

9:00 am

*****

THIS WEEK 6:05 pm

*******

Parasha Overview

It is two years later. Pharaoh has a dream. He is unsatisfied with all attempts to interpret it. Pharaoh's wine chamberlain remembers that Yosef accurately interpreted his dream while in prison. Yosef is released from prison and brought before Pharaoh. He interprets that soon will begin seven years of abundance, followed by seven years of severe famine. He tells Pharaoh to appoint a wise person to store grain in preparation for the famine. Pharaoh appoints him as viceroy to oversee the project. Pharaoh gives Yosef an Egyptian name, Tsafnat Panayach, and selects Osnat, Yosef's ex-master's daughter, as Yosef's wife. Egypt becomes the granary of the world. Yosef has two sons, Menashe and Ephraim.

Yaakov sends his sons to Egypt to buy food. The brothers come before Yosef and bow to him. Yosef recognizes them but they do not recognize him. Mindful of his dreams, Yosef plays the part of an Egyptian overlord and acts harshly, accusing them of being spies. Yosef sells them food, but keeps Shimon hostage until they bring their brother Binyamin to him as proof of their honesty. Yosef commands his servants to replace the purchase-money in their sacks. On the return journey they discover the money, and their hearts sink. They return to Yaakov and retell everything. Yaakov refuses to let Binyamin go to Egypt, but when the famine grows unbearable he accedes. Yehuda guarantees Binyamin's safety and the brothers go to Egypt. Yosef welcomes the brothers lavishly as honored guests. When he sees Binyamin, he rushes from the room and weeps. Yosef instructs his servants to replace the money in the sacks and to put his goblet inside Binyamin's sack. When the goblet is discovered, Yosef demands Binyamin to be his slave as punishment. Yehuda interposes and offers himself instead, but Yosef refuses.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

כלי שמלאכתו
להיתר

שאלה: האם
מותר להזיז בשבת מזלג או סכין, סתם כך, ללא צורך?

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את טעמי איסור מוקצה בשבת, שגזרו
חכמים על כמה דברים שאסור יהיה להזיזם (לטלטלם) בשבת. וכמה מינים שונים יש לאיסור
מוקצה. ועתה נבא לדון במוקצה מדין “כלי שמלאכתו להיתר“.

כלי שמלאכתו להיתר, הוא כל כלי שהמלאכה שרגילים
לעשות בו מותרת בשבת, כגון מזלג, או סכין, וכלים אלה, אין ספק שמותר לטלטלם בשבת
לצורך גופם או מקומם. ועל כן מותר ליטול בשבת מזלג בכדי להשתמש בו לאכילה, או מפני
שאנו זקוקים למקום בו הוא מונח וכיוצא בזה.

והנה דעת לנבון נקל, כי רוב החפצים שאנו רגילים
להשתמש בהם בשבת, הרי הם כלים שמלאכתם להיתר. ובכלל זה, סירים, צלחות, מגשים, כסא,
שלחן, מפתח, וכן על זה הדרך. ומעתה עלינו לדון, האם כלים אלה, מותר לטלטלם בשבת
אפילו שלא לצורך כלל, או שמא לא הותר טלטולם אלא לצורך בלבד.

מבואר בגמרא במסכת שבת (דף קכג:) שבתחילה גזרו
רבותינו איסור מוקצה על כל הכלים, אף על אותם שמלאכתם להיתר, (מלבד מקצת כלים
שהותרו בטלטול כפי שמבואר בגמרא),
וכשראו חכמים שאין רוב בני אדם
יכולים לעמוד בגזירה זו, חזרו והתירו וחזרו והתירו עוד ועוד מגזירת איסור מוקצה.
ומבארת הגמרא, מאי חזרו והתירו חזרו והתירו? כלומר, עד כמה הקילו בגזירת איסור
מוקצה המקורית? ומה התירו בפעם הראשונה שאמרו “חזרו והתירו”, ומה התירו
עוד בפעם השנייה שאמרו כן? ומשיבה הגמרא, אמר רבא, התירו כלי שמלאכתו להיתר, בין
לצורך גופו בין לצורך מקומו,
וחזרו והתירו אף מחמה לצל. כלומר,
בתחילה התירו לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או מקומו, כגון להשתמש בו לצורך
אכילה וכדומה. ואחר כך התירו לטלטלו אפילו מחמה לצל, וכגון כלי המונח בשמש ומתחמם
מאד, והוא עלול להתקלקל, אף על פי שאינו זקוק לכלי לצורך איזו מלאכה, אלא רצונו
לטלטלו אך ורק בכדי שלא יתקלקל, מותר לטלטלו בשבת.

ומלשון הגמרא דקדקו רבותינו הראשונים, שאסור
לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור
לטלטלם בשבת.

ומכאן אנו למדים, שאף על פי שמותר לטלטל בשבת כל
כלי שמלאכתו להיתר. אין זה אלא כאשר הטלטול נעשה לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך
כלל, אסור לטלטלו. ואף שרוב בני האדם אינם זהירים בדין זה, חובה קדושה לפרסמו
ולהזהר בו, כיון שאינו חומרא בלבד, אלא מעיקר הדין ממש.

וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שמי
שמטלטל בשבת כלי רק מחמת שיעמום, וכגון שהוא משחק עם המזלג סתם כך, הרי הוא בכלל
טלטול האסור בשבת. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, בשם הערוך
השלחן, שכל שיש לו איזה תענוג ממשי בטלטול, הרי זה נקרא לצורך. וכן כתב בשו”ת
באר משה, שמי שיושב שעות ארוכות ליד שלחן אדמו”ר, ובכדי להשקיט את גורמי
העצבים שלו, נטל מזלג מן השלחן והיה משחק בו, אין לערער עליו בזה, כיון שיש בזה
צורך. אולם אם עושה כן שלא לצורך כלל, אלא אך ורק מתוך שעמום, אין להקל בזה.

ולסיכום: כלי שמלאכתו
להיתר, כגון מזלג, או סכין, או כסא, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם, שרוצה להשתמש
בהם למלאכתם, או אפילו לצורך עצמם, כגון שחס עליהם שיתקלקלו בשמש, ומכניסם הביתה
לצל. אבל שלא לצורך כלל ועיקר, אין לטלטל כלי כזה בשבת. וכאשר נתבאר.

An Object Used for
Permissible Work on Shabbat

Question: Is one permitted to move a fork or knife on
Shabbat for no reason at all?

Answer: In the previous Halacha, we have explained in general the reasons
behind the prohibition of Muktzeh on Shabbat, which is a rabbinic enactment
prohibiting the movement or carrying of certain objects on Shabbat. There are
several types of Muktzeh. We shall now discuss the category of Muktzeh known as
“an object used for permissible work on Shabbat”.

“An object used for permissible
work on Shabbat” refers to a vessel whose primary use is a function which is
permitted on Shabbat, such as a fork or knife. Certainly, these utensils can be
moved on Shabbat whether one needs the actual utensil or just to use its space.
Therefore, one may move a fork on Shabbat in order to use it for eating or
simply because one needs to use the space where it is currently laying.

Clearly, most of the objects one
uses on Shabbat can be classified as “an object used for permissible work on
Shabbat.” Included in this category of Muktzeh are pots, plates, trays, chairs,
tables, keys, and so on. We must now discuss whether these items may be moved
on Shabbat even for no reason at all or perhaps one may only move them for a
purpose.

The Gemara in Shabbat (123b) tells
us that originally the Sages decreed the prohibition of Muktzeh on all objects,
including objects used for permissible works on Shabbat (besides for several
objects which the Gemara lists that were still permitted to be moved). However,
when the Sages realized that most people could not uphold this decree, they
progressively retracted and permitted certain objects to be moved on Shabbat
and then once again permitted more things. The Gemara asks, “How lenient were
they with regards to the original decree of Muktzeh? What did they permit the
first time they ‘retracted and permitted’ and what did they permit the second
time they did so?” The Gemara answers, “Rava said, originally they
permitted moving an object used for permissible work on Shabbat only for its
innate use or for the use of its place. Later, they permitted moving it even
from [lying in the] sun to the shade.” This means that they originally
only permitted moving such an object for its own use or use of its place, for
instance, in order to use it for eating and the like. Later, the Sages
permitted moving it even from sun to shade, meaning that if such an object lay
in the sun and becomes very hot which can cause it to be damaged, even if one
has no specific use for this utensil right now and one’s only interest is
moving it so that it does not break, one may do so on Shabbat.

The Rishonim derive from this
Gemara that it will only be permissible to move an object which is used for
work permitted on Shabbat if one has some sort of use in doing so; however,
moving it for no reason at all will be forbidden.

Based on this, one may only move
an object used for permissible work on Shabbat provided that one is doing so
for some sort of purpose; however, one may not move it for no reason at all.
Although most people are not so meticulous regarding this Halacha, one is
obligated to inform others of this, for this is not merely a stringency and is
the actual letter of the law.

Rabbeinu Yosef Haim writes in his
Ben Ish Hai that moving a utensil on Shabbat purely out of boredom, for
instance, playing with a fork for no reason, is a forbidden form of moving
Muktzeh on Shabbat. Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes
in the name of the Aruch Ha’Shulchan that as long as one has some sort of
actual satisfaction in doing so, moving the object will be permitted.
Similarly, the Be’er Moshe writes in one of his responses that if one is
sitting for many hours at the table of one’s Admor (Chassidic Rebbe) and in
order to calm one’s nerves, one takes a fork and starts to play with it, one
need not rebuke such an individual since there is some sort of necessity for
what he is doing. However, if one does so for no reason at all, completely out
of boredom, there is no room for leniency.

Summary: On Shabbat, one may move objects used for
permissible works on Shabbat, such as a fork, knife, or chair, in order to use
these objects themselves or to move them into the shade so that they are not
damaged by the heat of the sun. However, to move this type of object for
no reason whatsoever is prohibited on Shabbat, as we have explained.

Newsletter Parashat Vayeshev – Shabbat Mevarechim – Shabbat Chanuka

December 6, 2023December 2, 2024 5782, 5784

בס״ד

ק׳ ק׳ שׁערי תפילה

Have a look at our website www.moorlane.info

******

****

THURSDAY NIGHT

If you would like to participate

by learning an Amud / Daf / page of

Masechet Chagiga

please click below and type your name

https://docs.google.com/spreadsheets/d/1eDKP56nC9_6X0nLSmUdwnBENjFtj9eXUETE4nN-jw4Y/edit?usp=sharing

****

attached to this email

****

THIS SHABBAT

(1)

שבת מברכים

Reminder

there will be NO derasha this week

& instead we will have the

kahal recitation of Sefer Tehilim

(2)

Shabbat Chanuka

Remember

על הניסים

FULL הלל

**********

לוח זמני תפלה לחורף
תשפ״ד

Winter Timetable 5784 – 2023/24

מוצאי שבת	ערבית )מוצ“ש(	שקיעה	מנחה שבת	סוף זמן קריאת שמע	הדלקת נרות	מנחה וקבלת שבת	תאריך	שבת פרשת
Shabbat Ends	Arbit	Sunset	Minha	Shema before	Candle Lighting	Minha & Kabbalat Shabbat	Date	Parasha
PM	PM	PM	PM	AM	PM	PM
4:48	4:44	3:48	3:10	10:06	3:35	3:35	8/9 Dec	וישב (ש''מ) (חנוכה)

Mincha followed by Seuda Shelishit

****

מוצאי שבת

Motzae Shabbat

*******************

Parasha Overview

Yaakov settles in the land of Canaan. His favorite son, Yosef, brings him critical reports about his brothers. Yaakov makes Yosef a fine tunic of multi-colored woolen strips. Yosef exacerbates his brothers’ hatred by recounting prophetic dreams of sheaves of wheat bowing to his sheaf, and of the sun, moon and stars bowing to him, signifying that all his family will appoint him king. The brothers indict Yosef and resolve to execute him. When Yosef comes to Shechem, the brothers relent and decide, at Reuven’s instigation, to throw him into a pit instead. Reuven’s intent was to save Yosef. Yehuda persuades the brothers to take Yosef out of the pit and sell him to a caravan of passing Ishmaelites. Reuven returns to find the pit empty and rends his clothes. The brothers soak Yosef’s tunic in goat’s blood and show it to Yaakov, who assumes that Yosef has been devoured by a wild beast. Yaakov is inconsolable. Meanwhile, in Egypt, Yosef has been sold to Potiphar, Pharaoh’s Chamberlain of the Butchers.

In the Parsha’s sub-plot, Yehuda’s son Er dies as punishment for preventing his wife Tamar from becoming pregnant. Onan, Yehuda’s second son, then weds Tamar by levirate marriage. He too is punished in similar circumstances. When Yehuda’s wife dies, Tamar resolves to have children through Yehuda, as this union will found the Davidic line culminating in theMashiach.

Meanwhile, Yosef rises to power in the house of his Egyptian master. His extreme beauty attracts the unwanted advances of his master’s wife. Enraged by his rejection, she accuses Yosef of attempting to seduce her, and he is imprisoned. In prison, Yosef successfully predicts the outcome of the dream of Pharaoh’s wine steward, who is reinstated, and the dream of Pharaoh’s baker, who is hanged. In spite of his promise, the wine steward forgets to help Yosef, and Yosef languishes in prison.

Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu

*******

Chanuka

Which miracle do we celebrate with the lighting of candles?
The oil for lighting the menorah in the Beit Hamikdash after the victory over the Hellenites was only enough for one day and it miraculously lasted for eight days until a new supply of pure oil was available. (Rambam, Laws of Chanukah 1:1)
How did they know that the oil found was uncontaminated?
Its container had the seal of the kohen gadol. (Mesechta Shabbat 21b)
Who led the battle against the Hellenites?
Matityahu, the kohen gadol and his sons. (Rambam, Laws of Chanukah 1:1, and the “Al Hanissim” prayer in the Siddur)
During which of the “four exiles” did the miracle of Chanukah take place?
The third exile under Hellenite oppression during the era of the second Beit Hamikdash. (Rambam, Laws of Chanukah 1:1)
Name two non-halachic customs connected with Chanukah.
Eating either donuts or potato pancakes made with oil and playing with the sivivon (dreidel).
How many blessings are made before lighting candles?
Three blessings the first night and two the other nights. (Rambam, Laws of Chanukah 1:4)
Why do we light the extra candle known as the “shamash”?
Since it is forbidden to benefit from the light of the candles we light an extra one so that if we do benefit it will be from that one called the shamash because it is sometimes used to serve as the lighting agent. (Shulchan Aruch Orach Chaim 673:1)
What is added to our regular prayers at least three times a day?
The prayer “Al Hanissim” (Ibid. 682:1)
What is the special reading of the Torah each day?
The gifts of the nesi’im (heads of the twelve tribes at the inauguration of the Sanctuary as recorded in Bamidbar 7:1-8). (Ibid. 684:1)
Is it obligatory to eat a meal like on Purim?
No. But if the meal is accompanied by songs of praise to Heaven it is considered a seudat mitzvah. (Ibid. 670:2)
When do we have occasion to use three Sifrei Torah on Chanukah?
When Rosh Chodesh Tevet is on Shabbat and we read selections for Shabbat, Rosh Chodesh and Chanukah. (Ibid. 684:3)
What three mitzvot did the Hellenites decree against?
Shabbat, circumcision and Rosh Chodesh. (Midrash)
What damage did the Hellenites do to the Beit Hamikdash?
They made breaks in the walls and contaminated the sacred items. (Rambam, Laws of Chanukah 1:1)
What two military advantages did the Hellenite army have over the Jews?
They were stronger and more numerous. (“Al Hanissim” Prayer)
Is it permissible to do work on Chanukah?
It is permissible to work but women have a custom of refraining from work for the first half hour that the candles are burning. (Mishna Berurah 670:1)
Why is there no Mussaf prayer on Chanukah except for Shabbat and Rosh Chodesh?
Because there were no additional sacrifices in the Beit Hamikdash during Chanukah. (Shulchan Aruch Orach Chaim 682:2)
How does the name Chanukah indicate the date when this holiday begins?
If we break up the word into two parts — Chanu, and the letters chaf and hei, we read that they rested from the war on the 25th day of the month.
What special prayer do we add to the morning services?
Hallel (Shulchan Aruch Orach Chaim 683:1)
What did the Jews do after victory that explains the name Chanukah?
They rededicated the altar in the Beit Hamikdash, which the Hellenites had defiled. (“Chanukah”means inauguration.)
Which regular prayers in the morning service do we omit on Chanukah?
Tachanun and Psalm 20 before Uva Letzion. (Shulchan Aruch Orach Chaim 683:1)

*****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות
טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה נתקנה כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד להדלקת הנרות. לפיכך נכון להקדים את תפלת המנחה להדלקת נרות החנוכה.

ולכן נהגו רבים להתפלל תפלת מנחה בשעה מוקדמת ביום ששי, ואחר כך חוזרים לבתיהם, ומתארגנים לכבוד שבת, ומדליקין נרות חנוכה, ושוב חוזרים לבית הכנסת לתפלת ערבית.

אם אינו מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה מוקדמת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ“ל, שיקדים להדליק נרות חנוכה לפני תפילת מנחה, ואחר כך ילך להתפלל עם הציבור. (ולא יתפלל מנחה ביחידות לפני הדלקת הנרות, כי מעלת תפלה בציבור גדולה יותר מענין הקדמת תפלת מנחה להדלקת הנרות.( (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קעט).

זמן הדלקת נרות חנוכה בערב שבת
בערב שבת של חנוכה, אי אפשר להדליק נרות כמנהגינו בימות החול, שהרי כבר נכנסה השבת וקדש היום. לכן יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה לפני זמן כניסת השבת. ואין להקדים את הדלקת נרות חנוכה יותר מדאי, אלא ידליק כעשרים דקות לפני השקיעה. ואם רצה להקדים יותר, רשאי, ובתנאי שלא ידליק מוקדם יותר מזמן פלג המנחה, שהוא שיעור שעה ורבע בשעות זמניות קודם שקיעת החמה. (וכבר ביארנו לפני כמה ימים כיצד יש לחשב שעה זמנית).

שיעור השמן שצריך לשים בנר
אף על פי שאנו מקדימים את הדלקת נרות החנוכה לפני כניסת השבת, ולא בזמן צאת הכוכבים כבכל יום, מכל מקום צריך שהנרות ידלקו כשיעור שהן דולקות בכל יום. כלומר, עד כחצי שעה אחר זמן צאת הכוכבים. (דהיינו שהנרות ידלקו במשך עשרים דקות עד שעת השקיעה, ואחר כך עוד רבע שעה עד זמן צאת הכוכבים, ועוד חצי שעה כשיעורן בכל יום). ולכן צריך לתת שמן או להניח נרות שיהיו ארוכים דיים בערב שבת, בכדי שידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי זמן צאת הכוכבים.

ישנם רבים שמחוסר ידיעה קונים נרות חנוכה, שאינם דולקים למשך זמן מספיק (שעה וחמש דקות). ויש להעיר את תשובת לבם לכך. ומי שאין לו נרות שיכולים לדלוק שיעור זמן די ארוך כדת וכהלכה, ידליק לכל הפחות נר אחד כזה לצאת בו ידי חובת עיקר התקנה.

נר שבת ונר חנוכה, מי קודם?
יש להקדים הדלקת נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת, מפני שמצות הדלקת נר חנוכה היא חביבה מאד. ומטעמים נוספים. (כמו שהסברנו בעבר, לפי מה שנתבאר בספר חזון עובדיה, חנוכה, עמ' קעד).

לסיכום: יש להשתדל להתפלל מנחה לפני הדלקת הנרות של ערב שבת. יש להדליק נרות חנוכה כעשרים דקות לפני שקיעת החמה. יש להקפיד שהנרות יוכלו לדלוק עד כחצי שעה לאחר צאת הכוכבים, כלומר, למשך לפחות שעה וחמש דקות. ויש להקדים הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת.

The Proper Time for Lighting Chanukah Candles On Erev Shabbat

Praying Mincha Before Lighting Candles

On the Friday afternoon of Chanukah, it is preferable to pray Mincha before lighting the Chanukah candles. The reason for this is because the Mincha prayer was established in the place of the daily “Tamid” sacrifice that was brought in the Bet Hamikdash every afternoon, while lighting Chanukah candles was established in commemoration of the miracle that occurred regarding the Menorah of the Temple. The order of the service in the Temple was that the Tamid sacrifice was brought first and only following this was the Menorah lit. It is only suitable then that Mincha should be prayed before the candles are lit.

Therefore, many have the custom to pray Mincha earlier on Friday after which they go home to prepare for Shabbat, light the Chanukah candles, and finally return to synagogue to pray Kabbalat Shabbat and Arvit.

However, if a Minyan that prays Mincha early on Friday afternoon is not easily accessible, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that if one will be able to find a later Minyan for Mincha, it is preferable to first light Chanukah candles and then pray with a Minyan rather than pray Mincha alone before lighting, for the significance of praying with Minyan is greater than praying before lighting (see Chazon Ovadia-Chanukah, page 179).

The Proper Time for Lighting Chanukah Candles on Friday Afternoon

On the Friday afternoon of Chanukah, one may certainly not light as one would during the rest of the week, for the sanctity of Shabbat will already have begun. Therefore, one must light the candles earlier than usual, before Shabbat begins. However, one should not light too early; rather the Chanukah candles should be lit approximately twenty minutes before sunset. If one wishes to light earlier than this, one may, as long as he does not light earlier than “Pelag Ha’Mincha” which is one-and-a-quarter seasonal hours before nightfall. (We have explained previously in this series that halachic hours are calculated by taking the amount of time from sunrise to sunset and dividing it into twelve equal parts; each of these parts will be considered a seasonal hour. Thus, in the winter when the days are shorter, a seasonal hour will be shorter than a standard hour, while in the summer when the days are longer, the halachic hour will lengthen as well.)

The Amount of Oil One Must Fill the Glasses With

Although Chanukah candles are lit earlier than nightfall on Friday afternoon, they must still burn for the same amount of time they would on the other nights, i.e. until approximately a half-hour after nightfall. (This means that the candles should be lit about twenty minutes before sunset and must then remain burning until approximately fifteen minutes after sunset which is nightfall, plus another half-hour after that.) Therefore, one must make sure to add enough oil or have candles that are long enough to burn until at least a half-hour after nightfall. The time of nightfall in Israel as well as America during this time of year is approximately fifteen minutes after sunset, as we have explained above.

Many people unknowingly buy ready-to-light oil glasses for Chanukah that do not have the proper amount of oil to burn for this prolonged time of over an hour. If one does not have all the candles with the required amount of oil, one should make sure that at least one candle has the prescribed amount of oil to last until the allotted time in order to fulfill at least the minimal obligation of lighting the Chanukah candles.

Chanukah Candles and Shabbat Candles: Which Should Be Lit First?

Chanukah candles should be lit before Shabbat candles since the Mitzvah of lighting Chanukah candles is especially dear to us in addition to several other reasons as well (as we have explained in the past based on Maran zt”l’s ruling in his Chazon Ovadia-Chanukah, page 174).

Summary: One should preferably try to pray Mincha before lighting Chanukah candles on Erev Shabbat. Chanukah candles should be lit on Friday afternoon approximately twenty minutes before sunset. One should take care to fill the glasses with enough oil for the candles to remain lit until a half-hour after nightfall, i.e. approximately one hour and five minutes after having been lit. Chanukah candles should be lit before Shabbat candles.

נר חנוכה במוצאי שבת – נר חנוכה מנר חשמל

מנויים יקרים, לרגל ימי החנוכה, אנו שמחים להגיש את ההלכה יומית במסגרת האתר החדש שעלה אתמול, מלבד השינויים החזותיים במראה האתר, הוספנו שיפורים נוספים כפי שניתן לראות, באופן ההגשה של ההלכה יומית בארבע שפות בצורה מותאמת, בהתאמה למסכים קטנים ולמסכי טלפון, וכן בהוספת תמונות השייכות להלכות שישלחו, ועוד הוספות אחרות שיתווספו בעזרת ה' בהמשך.

אנו תקוה שחפץ ה' בידינו יצלח, ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ושוב אנו פונים לקהל הלומדים היקר, להמליץ בפני קרובים וידידים להרשם אף הם ולהצטרף לקהל הרבבות הלומדים את ההלכה היומית מידי יום, וזכות התורה וזכות מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל תגן בעדכם, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!——————————————

במוצאי שבת של חנוכה, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה, ולא יראו את ההדלקה בבית הכנסת.

כשמגיע אדם לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. (ומצות הבדלה היא תדירה, שעושים אותה בכל שבוע).

זמן רבינו תם
למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב ותו לא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך. וכפי מנהגו הטוב של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שעורר על ענין זה כל ימי חייו, ועורר גם אותנו לכתוב על כך בהלכה יומית, ורבים שמעו בקולו ועליהם תבא ברכת טוב.

ברכת בורא מאורי האש
אין מברכים ברכת “בורא מאורי האש” על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים “בורא מאורי האש” עד שיאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר, הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך “בורא מאורי האש“.

הדלקת נרות חנוכה בחשמל
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית, מפני שאין בחנוכייה חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק לשמונה ימים, ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה, מכל מקום יש דמיון בינם לבין שמן זית, מה שאין כן בחשמל, ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת נר חנוכה בחשמל. ומכל מקום כתב מרן הרב זצ”ל, שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות להדליק בשמן או בשעווה, ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה. וצריך שיהיה הנר מונח במקום שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה.

וכבר הזכרנו בדין הדלקת נרות שבת, שלגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה במוצאי שבת, צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה, אבל אין לברך על נר חשמל. וכן הסברנו את הדין בזה לעניין נרות שבת.

Lighting Chanukah Candles on Motza’ei Shabbat and Electric Chanukah Candles

On Motza’ei Shabbat Chanukah, in the synagogue, Chanukah candles are lit first and only following this is Havdala recited in order to delay the departure of Shabbat as much as possible. Although the one lighting the Chanukah candles removes the sanctity of Shabbat from himself, nevertheless, the rest of the members of the congregation who have not yet lit still retain the sanctity of Shabbat. Also, the Chanukah candles are lit first in order to publicize the miracle, for if Havdala were to be recited first, most of the congregation would have gone home before Chanukah candle-lighting.

When one returns home from synagogue, since the act of lighting a fire will in any case remove the sanctity of Shabbat, one should first recite Havdala and only then light Chanukah candles, for the more frequent Mitzvah should be performed first. (Havdala is indeed more frequent, for it is recited every week.)

Nightfall in Accordance with the Opinion of Rabbeinu Tam

Those who follow the righteous custom not to perform work on Motza’ei Shabbat until nightfall according to the opinion of Rabbeinu Tam should also abstain from lighting the Chanukah candles on Motza’ei Shabbat Chanukah until nightfall according to Rabbeinu Tam, for this is not merely “another good custom”; rather, it is correct and proper for everyone to follow the opinion of Rabbeinu Tam in this matter, especially since this is the opinion of Maran Ha’Shulchan Aruch as well. This was indeed the custom of Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l who spoke about this topic constantly throughout his entire life; he indeed encouraged us atHalacha Yomit to address this topic as well. Many have heeded Maran’s call and they shall indeed be blessed from above.

The “Boreh Me’orei Ha’esh” Blessing

One may not recite the blessing of “Boreh Me’orei Ha’esh” on the Chanukah candles (for instance, in the synagogue where Chanukah candles are lit before Havdala or if a person mistakenly lit the Chanukah candles at home before Havdala), for one may not recite this blessing until one benefits from the flame and it is forbidden to benefit from the light of the Chanukah candles. However, one may recite this blessing on the “Shamash” (additional) candle, for benefitting from the Shamash is permissible.

Lighting Electric Chanukah Candles

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that one does not fulfill his obligation by lighting electric Chanukah lights since an electric Menorah contains neither oil nor wicks and the miracle that occurred in the Menorah of the Holy Temple manifested itself in the oil which lasted for eight days. Therefore, even though one may light Chanukah candles filled with kerosene or paraffin oil, this is because they are somewhat similar to olive oil, unlike electricity which is in no way similar to olive oil. This is in addition to other reasons to prohibit lighting electric Chanukah candles. Maran zt”lwrites, however, that if one is in a situation where one cannot light Chanukah candles with either oil or wax candles, one may, in fact, light an electric Menorah without reciting a blessing. Additionally, the electric bulbs must be laid in a place where it is not usually placed the rest of the year for it to be noticeable that these are Chanukah candles.

We have already mentioned within the laws of lighting Shabbat candles that regarding the blessing of “Boreh Me’orei Ha’esh” on Motza’ei Shabbat that one must specifically use an open flame as opposed to electric light which is invalid for this blessing. We have also previously mentioned the Halacha regarding lighting Shabbat candles with electric bulbs.

MMK-Chanuka-2023.pdf
pdf icon

Moor-Lane-A4.pdf
doc icon

Vayeshev-questions-5784.doc

דם בביצה

The Laws of Blood Found in Eggs

דיני קדימה בברכות – לברך במתינות – הנהגת מרן זצ”ל

The Laws of Precedence Regarding Blessings

כיצד מברכים?

How Should One Bless?

אכל עוגות בשבת בבוקר

Eating Cake on Shabbat Morning

הדלקת נרות שבת כשיש אורחים

Lighting Shabbat Candles When One is a Guest

לחמניות חלביות

Dairy Rolls

סעודה בערב שבת

Eating a Meal on Erev Shabbat

An Object Used for Permissible Work on Shabbat

An Object Used for
Permissible Work on Shabbat