ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
*******
****
ל”ג לעומר שחל בערב שבת
הזכרנו כבר, שנחלקו הפוסקים לגבי מנהגי האבלות שאנו נוהגים בימי ספירת העומר, האם יש לנהוג בהם עד ליום ל”ג לעומר, או עד ליום ל”ד לעומר. והספרדים, נוהגים כדברי מרן השלחן ערוך (בסימן תצג), שכל מנהגי האבלות נוהגים עד ליום ל”ד לעומר בבוקר. ואילו האשכנזים מיקלים בדין זה, ומיום ל”ג לעומר מפסיקים לנהוג במנהגי האבלות. (ויש בזה עוד מנהגים, ובפרט לענין תספורת, שהמקובלים נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות).
לפיכך, בכל שנה ושנה, אין הספרדים מיקלים בתספורת אלא מיום ל”ד לעומר בבוקר. ובשנה זו, (שנת התשפ”ה), יחול יום ל”ג לעומר ביום שישי, ורק בשבת יחול יום ל”ד לעומר, (כי בליל שבת נספור ארבעה ושלושים יום לעומר). לפיכך היה על הספרדים להחמיר ולא להסתפר אלא עד אחרי השבת, (שהרי בשבת בודאי שאסור להסתפר מפני קדושת השבת).
אולם מרן השלחן ערוך כתב בזה בזו הלשון: “נוהגים שלא להסתפר עד יום ל”ג לעומר, שאומרים שאז פסקו (תלמידי רבי עקיבא) מלמות. ואין להסתפר עד יום ל”ד לעומר בבוקר, אלא אם כן חל יום ל”ג בערב שבת (ביום שישי), שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת”.
כלומר, אף על פי שבדרך כלל הספרדים נמנעים מלהסתפר עד יום ל”ד לעומר, מכל מקום בשנה כזו, שיחול ל”ג לעומר ביום שישי, הרי אם לא נתיר לספרדים להסתפר ביום ל”ג לעומר, נמצא שיכנסו לשבת כשאינם מסופרים, ויסתפרו לאחר השבת. לכן בשנה כזו יש להקל בדבר גם לספרדים, והם רשאים להסתפר ביום שישי, שהוא יום ל”ג לעומר.
וענין כזה אירע לנו בשנת התשס”ח (2008), ואחר כך היה לנו כך בשנת תשפ”א (2021), שאז חל ערב פסח בשבת, ול”ג לעומר חל ביום שישי, כמו השנה. וכן יהיה בשנת התת”ה (2045). ובעזרת ה' נזכה ויבוא משיח צדקינו, ואז יחזרו לקבוע את הזמנים על פי הראיה לפני הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, וממילא התאריכים עלולים להשתנות.
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, (חזון עובדיה יום טוב, עמוד רסז), שאם השעה דחוקה ביום שישי, אפשר להקל להסתפר אפילו בליל יום שישי (מוצאי יום חמישי בלילה), וכן מותר לערוך נשואין לחתן שלא קיים מצוות פריה ורביה בליל יום שישי, שהוא ליל ל”ג לעומר. וכפי מנהג האשכנזים בשאר השנים.
לכן לסיכום: השנה, שיחול ל”ג לעומר ביום שישי, מותר גם לספרדים להסתפר ביום שישי, ואם השעה דחוקה, אפשר להקל בזה אפילו בליל שישי. ולגבי שאר מנהגי האבלות, בלאו הכי ביום ל”ג לעומר מותרים בשמיעת שירים, וכן עושים בו קצת שמחה, ולא אומרים תחנון, וכפי הנהוג.
Lag Ba’Omer Which Coincides With Shabbat
In previous years, we have discussed the disagreement among the Poskim whether the mourning customs of the Omer should be observed until the 33rd or 34th day of the Omer. Sephardic and Middle Eastern Jews follow the ruling of Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 493) who writes that all mourning customs remain in effect until the morning of the 34th of the Omer. Ashkenazi Jews, however, rule leniently in this regard and cease observance of these mourning customs from the 33rd of the Omer. (There are other customs as well, especially according to the Mekubalim who abstain from taking haircuts until Erev Shavuot.)
Thus, on all other years, Sephardic Jews only allow haircuts on the morning of the 34th of the Omer. This year (5785), when Lag Ba’Omer (the 33rd of the Omer) falls out on Friday, Erev Shabbat, and the 34th of the Omer coincides with Shabbat, it would seem that Sephardic Jews should abstain from shaving or taking haircuts until after Shabbat (since it is certainly forbidden to do so on Shabbat due to the sanctity of Shabbat).
Nevertheless, Maran Ha’Shulchan Aruch writes: “It is customary not to take haircuts until the 33rd of the Omer, for it is then that they say the students of Rabbi Akiva ceased dying. One should not take a haircut until the morning of the 34th of the Omer, unless the 33rd of the Omer falls out on Erev Shabbat, in which case one may take a haircut then in honor of Shabbat.”
This means that although Sephardic Jews usually abstain from taking haircuts until the morning of the 34th of the Omer, on years like this when the 34th of the Omer falls on Shabbat, if we do not allow people to take a haircut on Friday, the 33rd of the Omer, they will enter Shabbat looking disheveled and only take a haircut after Shabbat. Thus, on years like this, even Sephardic Jews may shave and take a haircut on Friday, in honor of Shabbat.
The last time this occurred was in the year 5781 (2021) when Erev Pesach coincided with Shabbat and Lag Ba’Omer coincided with Friday, as it did this year. The next time this is scheduled to occur is in the year 5805 (2045). With Hashem’s help, Mashiach will have already arrived long before then, at which point holidays will be established through witnesses before the Sanhedrin who will convene on the Temple Mount and as such, these dates are subject to change.
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes (in his Chazon Ovadia- Yom Tov, page 267) that if one does not have enough time to do so on Friday, one may even shave and take a haircut on Thursday night. It is likewise permissible to hold a wedding for a groom who has not yet fulfilled the Mitzvah of having children on Thursday night, the night of the 33rd of the Omer, as Ashkenazim would on other years.
Summary: This year, when Lag Ba’Omer falls out on Friday, even Sephardic Jews may shave and take haircuts on Friday in honor of Shabbat. If one does not have enough time to do so on Friday, it is even permissible to so beginning from Thursday night. Regarding the other mourning customs, it is permissible to listen to music in any case on Lag Ba’Omer when we celebrate this joyful day and omit Tachanun
****
🗓️
לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ה
Summer Timetable 5785 – 2025
מוצאי שבת | ערבית )מוצ”ש( | שקיעה | סוף זמן קראת שמע | זמן שבת | פלג מנחה (תה״ד) | פלג מנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Shema to be read before | Candles to be |
| Earliest Candle lighting | Minha & Kabbalat Shabbat* | Date | Parasha |
PM | PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
10:13 | 10:09 | 9:05 | 9:05 | 8:50 | 8:04 | 7:26 | 7:10 | 16/17 May | אמור |
🕯️SUMMER TIMES FOR SHABBAT 🕯️
שבת
קרבנות
9:00 am
הודו
9:15 am
פרקי אבות
6:20 pm
מנחה
6:30 pm
*******
The kohanim are commanded to avoid contact with corpses in order to maintain a high standard of ritual purity. They may attend the funeral of only their seven closest relatives: father, mother, wife, son, daughter, brother, and unmarried sister. The Kohen Gadol may not attend the funeral even of his closest relatives. Certain marital restrictions are placed on the kohanim.
The nation is required to honor the kohanim. Physical irregularities that invalidate a kohen from serving in the Temple are listed. Terumah, a portion of the crop that is given to the kohanim, may be eaten only by kohanim and their household. An animal may be sacrificed in the Temple after it is eight days old and is free from any physical defects.
The nation is commanded to sanctify the Name of Hashem by insuring that their behavior is always exemplary and by being prepared to surrender their lives rather than murder, engage in licentious relations or worship idols.
The special characteristics of the holidays are described, and the nation is reminded not to do certain types of creative work during these holidays. New grain may not be eaten until the omer of barley is offered in the Temple. This Torah portion explains the laws of preparing the oil for the Menorah and baking the lechem hapanim in the Temple. A man blasphemes Hashem, and is executed as prescribed in the Torah.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
כאבי עיניים בשבת
אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) “שורייני עינא בליבא תליא“, כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות.
ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, ויוצאות מהן הפרשות שונות, של מוגלה וכדומה, או שיש לו דלקת רצינית בעין, הרי הוא בכלל חולה שיש בו סכנה, שלפי מה שנתבאר בדברינו בהלכות הקודמות, יש לחלל עליו את השבת, למרוח לו משחות, או לחמם עבורו מים, ואף להסיעו לרופא שיתן לו תרופה לחוליו. וכל כיוצא בזה.
אולם לפי דברי הרופאים בזמנינו, אין כל קשר בין העיניים ללב, ואפילו אם יהיה חולי גדול בעין, לא יאונה כל נזק ללבו של האדם, ואין לחוש שחלילה ימות מחמת חולי כזה, שלכל היותר עלול לגרום לו לעיוורון.
ומובא בדברי הראשונים, ששפחה אחת (אמתו של מר שמואל), היתה העין שלה קודחת (חולה) בשבת, והיא התלוננה מאד על כאביה, אולם אף אחד לא הטריח עצמו לטפל בה בעצם יום השבת, ולמחרת, ביום ראשון, מתה אותה שפחה, וניתחו אותה לדעת מה היתה סיבת מותה, וראו שחוטי העין היו קשורים בלבה, ומחמת חולי העין מתה.
ורופאי זמנינו דוחים דיעות אלו מכל וכל וכאמור, ובעל כרחינו לכאורה לומר, שנשתנו הטבעים בענינים אלה, כמו שמצאנו בהרבה דברים, שללא ספק בדורות הקודמים היתה המציאות בהם שונה מבזמן הזה, והוא משום שנשתנו הטבעים באותם הדברים. שהרי ידוע שבמשך כמה עשרות שנים, יכולים לחול שינויים מפליגים בטבעי הבריות, ולפי זה, בזמנינו אין לחלל שבת על חולי העין.
ומרן הרב זצ”ל עמד בארוכה אודות ענין זה, שיש אומרים שלעולם אין לסמוך על דברי הרופאים בכדי להכחיש קבלת חז”ל, שידעו נאמנה שיש קשר בין הלב לעין, ושחולי העין עלול לגרום למוות. ובפרט דיברו בענין זה גדולי הפוסקים לגבי מילת (ברית מילה ל) תינוק שחלה בדלקת עיניים, שלדברי חז”ל אין למולו עד שיבריא, ולדברי הרופאים אין לחוש לזה, ואנו פוסקים כדברי חז”ל, שאין למולו עד שיבריא. וכן פסק הגאון ראי”ה קוק בספרו דעת כהן, שיש להמתין עד שהתינוק יבריא, ועד שיעברו עוד שבעה ימים נוספים משעה שהבריא, ורק אז רשאים למולו. ואף שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל השיב, שיש מקום לומר שאין לחלל שבת בזמנינו על חולי העין, לפי דברי רופאי זמנינו האומרים שאין סכנה בדבר. מכל מקום, יש מהרופאים האומרים שבכל דלקת כגון זו יש סכנה אף בזמן הזה, ובצירוף דברי חז”ל, נראה שגם בזמנינו יש לחלל שבת על מחלות עיניים. והאריך בזה.
ולהלכה יש להביא בזה את לשון הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל, “שכאשר יש דלקת עיניים חריפה וחזקה, או כאבים חזקים, או חבלה, או ירידה חדה בראייה, יש לחלל את השבת”, וכל זה אפילו כאשר הסימנים נראים רק בעין אחת.
וכן מי שנפצע בשבת, ונקרעה לו הרשתית של עין אחת, יש להורות שיסע לבית החולים מיד בכדי להציל את העין מעיוורון. וכן מותר לתת משחה לתוך העין בשבת, או לספוג מים חמים עם חומרים שונים במגבת, ולהניחה על גבי העין, רק יזהרו שלא לסחוט את המגבת בשעה שעושים כן.
ויש להקל להשתמש בשבת בטיפות עיניים כאשר יש ספק, שאולי יש שם דלקת, מכיון שטיפול בטיפות עיניים, אינו בכלל חילול שבת מן התורה, ועל כן יש להקל בזה ברווח.
ולסיכום: מי שיש לו דלקת עיניים חריפה, או ירידה חדה בראייה, או כאבי עיניים חזקים, או כאבים כעין דקירות בעינו, וכיוצא בזה, ואפילו בעין אחת, יש לחלל שבת עבורו, בנסיעה לבית החולים, ובכל מה שיש בו צורך לרפואתו. ומותר לשים טיפות עיניים בשבת נגד דלקת, אפילו במקום שיש ספק אם יש דלקת בעין.
Eye Ailments on Shabbat
Our Sages teach us in the Gemara in Masechet Avodah Zarah (28b): “A man’s eyes are connected to his heart.” Thus, if we see that one’s eye is in danger, it is tantamount to revealing an ailment in the person’s heart and we must certainly rush to desecrate Shabbat in order to prevent his death.
Based on this, if one experiences eye pain on Shabbat and they emit certain discharges, such as puss and the like, or if one has a serious infection in one’s eye, one is considered to be ill with a life-threatening illness; based on what we have explained in previous Halachot, Shabbat must be desecrated on his behalf through rubbing some creams on his eye, boiling water for him, driving him to the doctor so he can seek treatment, and the like.
Nevertheless, according to modern medicine, no connection exists between the eyes and the heart and even if one were to incur a massive illness in one’s eye, this has no impact on the health of one’s heart. There is no reason to think that one may die from such an ailment; the worst case scenario is that the condition may cause blindness.
It is quoted in the works of the Rishonim that a certain maidservant’s (Mor Shmuel’s maid) eye was stricken on Shabbat and although she complained about the pain profusely, no one bothered to resolve the issue on Shabbat itself. The next day, Sunday, this maidservant died. After an autopsy was performed on her, it was determined that certain cords from her eye were connected to her heart and her eye ailment was indeed her cause of death.
Modern medicine rejects these views completely as we have already established and we must inevitably explain that human nature has changed regarding this matter as we find regarding many other matters that, without a doubt, many things were different than they are nowadays; we must therefore conclude that the reality of human nature has since changed in these aspects. It is well-known that in a matter of a few decades, many significant changes in the nature of humanity can occur. Thus, based on this, nowadays, one may not desecrate Shabbat for one suffering from eye pain.
Maran zt”l deals with this matter extensively and writes that some say that one should never accept the opinions of modern medicine and doctors against the tradition of our Sages who knew quite well that there is a correlation between the eyes and the heart and that an eye ailment may very well lead to death. The Poskim discuss this matter especially with regards to circumcising a child who is suffering from eye inflammation, for according to our Sages, the child should not have his Berit Milah until he recuperates, whereas according to doctors, there is really nothing to worry about. We rule in accordance with the opinion of our Sages and the child is not circumcised until he heals. Hagaon Harav Avraham Yitzchak HaKohen Kook rules accordingly in his Sefer Da’at Kohen where he writes that not only must the baby recuperate before the Milah is performed, but an additional seven days after the baby recovers must be likewise pass before the Milah is performed. Although Hagaon Harav Yosef Shalom Elyashiv zt”l is of the opinion that nowadays, Shabbat should not be desecrated on behalf of someone suffering from an eye ailment based on what modern-day doctors have said that this does not pose a danger to one’s life, nevertheless, when combining the opinion of some doctors even nowadays who say that such eye ailments do indeed pose life-threatening situations with the edict of our Sages, it seems that even nowadays, one may desecrate the Shabbat on behalf of someone suffering from an eye ailment.
Thus, halachically speaking, let us quote the words of Hagaon Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l: “When one experiences a sharp and strong eye inflammation, sharp eye pains, an eye injury, or a severe loss of vision, Shabbat should be desecrated.” All this applies even if these symptoms occur only in one eye.
Similarly, if one sustains an eye injury on Shabbat and the retina of one eye becomes torn, he should be instructed to immediately drive to the hospital to save the eye from blindness. Similarly, one may rub creams on the eye on Shabbat or soak a towel with some hot water and other ingredients and place it on the eye on Shabbat; one should just take care not to squeeze the towel while doing so.
One may also act leniently and use eye-drops on Shabbat if one is unsure whether or not one has an eye infection since using eye-drops on Shabbat does not entail a Torah prohibition.
Summary: If someone suffers from extreme eye inflammation, severe loss of vision, severe eye pain, or if one experiences pain similar to a poking sensation in one’s eyes and the like on Shabbat, even if it is only in one eye, one should desecrate Shabbat on his behalf in order to transport him to the hospital or anything else that is necessary to heal him. Additionally, one may use eye-drops on Shabbat for an eye infection, even if one is unsure whether or not one has indeed has contracted such an infection.