ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
******
We are pleased to advise that we have now successfully set up a permanent page on Charity Extra.
This facilitates donations, but most importantly does so in conjunction with the various Charity Accounts.
It is very useful for those occasional donations, e.g. for Aliyot.
The link is: charityextra.com/charity/moorlane
******
🗓️
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ה
Winter Timetable 5785 – 2024/25
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
5:04 | 5:00 | 4:08 | 3:30 | 9:45 | 3:56 | 3:56 | 15/16 Nov | וירא |
🕯️WINTER TIMES FOR SHABBAT MORNING🕯️
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
****
🌃
Winter Season
1hr 15 mins after Motzae Shabbat
📚THIS WEEK 6:20 pm📚
******
hree days after performing brit mila on himself, Avraham is visited by Hashem. When three angels appear in human form, Avraham rushes toT show them hospitality by bringing them into his tent, despite this being the most painful time after the operation. Sarah laughs when she hears from them that she will bear a son next year. Hashem reveals to Avraham that He will destroy Sodom, and Avraham pleads for Sodom to be spared. Hashem agrees that if there are fifty righteous people in Sodom He will not destroy it. Avraham “bargains” Hashem down to ten righteous people. However, not even ten can be found. Lot, his wife and two daughters are rescued just before sulfur and fire rain down on Sodom and her sister cities. Lot’s wife looks back and is turned into a pillar of salt. Lot’s daughters fear that as a result of the destruction there will be no husbands for them. They decide to get their father drunk and through him to perpetuate the human race. From the elder daughter, Moav is born, and from the younger, Ammon.
Avraham moves to Gerar where Avimelech abducts Sarah. After Hashem appears to Avimelech in a dream, he releases Sarah and appeases Avraham. As promised, a son, Yitzchak, is born to Sarah and Avraham. On the eighth day after the birth, Avraham circumcises him as commanded. Avraham makes a feast the day Yitzchak is weaned. Sarah tells Avraham to banish Hagar and Hagar's son Yishmael because she sees in him signs of degeneracy. Avraham is distressed at the prospect of banishing his son, but Hashem tells him to listen to whatever Sarah tells him to do. After nearly dying of thirst in the desert, Yishmael is rescued by an angel, and Hashem promises that he will be the progenitor of a mighty nation.
Avimelech enters into an alliance with Avraham when he sees that Hashem is with him. In a tenth and final test of Avraham, Hashem instructs Avraham to take Yitzchak, who is now 37, and to offer him as a sacrifice. Avraham does this, in spite of ostensibly aborting Jewish nationhood and contradicting his life-long preaching against human sacrifice. At the last moment, Hashem sends an angel to stop Avraham. Because of Avraham’s unquestioning obedience, Hashem promises him that even if the Jewish People sin, they will never be completely dominated by their foes. The Torah portion concludes with the genealogy and birth of Rivka.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו
באחד הימים הקודמים הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים.
במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה.
ראשית, דנו הפוסקים האם הדין כן דוקא בעניני העולם, כלומר, בעניני חולין, שבהם אסור לחלוק על אביו, אבל בדברי תורה מותר לחלוק על אביו. וטעם הדבר שיש לחלק בזה, הוא משום שהתורה, כתוב בה “אמת”, שאסור לשנות את דברי התורה מחמת שום דבר. וגם לא מחניפים בתורה לשום אדם. ולכן, יש לומר שאסור לבן לעצור את עצמו שלא להתבטא בדברי תורה נגד דברי אביו. ועוד טעם שיש לומר כן, כתב בספר “דרישה”, שכאשר הבן חולק על אביו בדברי תורה, אין זה נראה שהוא עצמו סותר דברי אביו, אלא התורה, שהיא תורת חיים, היא זו הסותרת דברי אביו.
ומרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל, הביא בספרו כמה ראיות לדבר, שמותר לבן לחלוק על אביו בדברי תורה. שכן מצאנו בש”ס בכמה מקומות, שהבן חולק על אביו. לדוגמא, בגמרא במסכת עירובין (לב.) אמר רבינו הקדוש, “ונראים דברי מדברי אבא”. כלומר, הכריע הלכה שלא כמו אביו. וכן בעל תרומת הדשן, הביא ראיות רבות שמותר לחלוק על אביו בדברי תורה, שכן מצאנו הרבה בתלמוד, שרבי חלק על אביו רבן שמעון בן גמליאל בכמה הלכות, ורבא חלק על רבה שהיה רבו המובהק, ובראשונים, הרא”ש חלק על רבו המהר”ם בכמה מקומות. ובאמת שכן כתב בפירוש הרא”ש, לגבי רבינו רש”י, שהאיר עיני ישראל בתורה, ונחלקו עליו יוצאי ירכו נכדיו בעלי התוספות, כי התורה, תורת אמת היא, ואין מחניפין בה לשום אדם.
ועל כל פנים לכל הדעות, גם כאשר חולק על דברי אביו בדברי תורה, מוכרח שיעשה כן דרך כבוד גדול, וגם יעיין היטב, כראוי לכבודו של אביו, שמא צדקו דבריו, שאם הוא טועה ואביו צודק, והוא מכריע הלכה נגד אביו, מלבד מה שחטא בכך שהורה של כדין, חטא גם כלפי אביו, שזלזל בחינם בכבודו.
וכן מצאנו בגמרא במסכת קדושין (פ:), שרב יחזקאל, אביו של רמי ושל רב יהודה, היה מלמד את רמי בנו, וגרס לא נכון במשנה. אמר לו רב יהודה, אבא, אל תקרא כך, אלא תקרא כך, שהיא הגירסה הנכונה. שמע זאת שמואל, אמר לרב יהודה, שיננא (כלומר, שנון, תואר חיבה), לא תימא לאבוך הכי!, כלומר, אל תאמר לאביך ככה, אלא כיצד יאמר לו? יאמר לו, אבא, כך וכך אפשר לגרוס, וכיוצא בזה, שיהיו הדברים בדרך כבוד.
עוד נקודה בה דיברו הפוסקים, האם אסור לסתור דברי אביו, דוקא כאשר עושה כן בפניו, או אפילו שלא בפניו. שרבינו המאירי כתב, שלא אסרו לסתור דברי אביו, אלא בפניו דוקא, אבל שלא בפניו, מותר. וכגון, שאביו אומר, שתנור של חברה מסויימת הוא הטוב ביותר. והבן סובר, שתנור של חברה אחרת הוא מעולה יותר. ובני הבית יודעים שאביו חושב אחרת, והוא מביע דעה שונה מאביו, שאז, בודאי שאסור לו לומר שאביו אינו צודק, ועדיף תנור של חברה אחרת, אבל שלא בפני אביו, לדעת המאירי, יש להקל בדבר.
ולענין הלכה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל, שבדברי תורה ושלא בפני אביו, רשאי להקל לחלוק עליו, בפרט צירוף שני הטעמים שהזכרנו, שהתורה היא תורת אמת, וגם, שלדעת כמה פוסקים אין איסור בזה שלא בפניו.
אולם יש לציין, שהדברים תלויים עדיין במה שנבאר עוד בהמשך, בדין מורא אב ואם, האם כאשר האב מוחל על כבודו, רשאי הבן שלא להזהר בכל הדברים ששיכים לדין מורא, או לא. שאם נאמר שאב שמחל על מוראו, מוראו מחול, הרי שמותר לבן לסתור דברי אביו אפילו בפניו, אולם אם נאמר שאב שמחל על מוראו אין מוראו מחול, אין להקל בדבר בשום אופן.
May a Son Disagree with His Father?
In the previous Halachot, we have mentioned that a son or daughter may not contradict the words of their parents, for the Gemara (Kiddushin 31b) explains that included in the Mitzvah to revere one’s parents is not contradicting their words by saying that their words are incorrect.
Regarding this law that one may not contradict the words of one’s parents, there is a disagreement among the Rishonim and Acharonim about some of the details of this matter.
First of all, some Poskim maintain that this law applies only to mundane matters; however, regarding Torah matters, one may disagree with one’s father. The reason for this distinction is because in the Torah, the word “Truth” is written, which means that it is prohibited to change the words of the Torah for any reason. Thus, it would seem that the son may not inhibit himself from expressing one’s opinion on Torah matters against one’s father’s opinion. Another reason for this, quoted by the Sefer Derisha, is that when a son disagrees with his father regarding Torah matters, it does not look as though he himself is contradicting his father’s words; rather, the eternal Torah is what is contradicting his father’s words.
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l brings several proofs to uphold this view that a son may indeed oppose his father on Torah matters in his works. Indeed, we find in several places in the Talmud where a son disagrees with his father. For instance, in the Gemara in Masechet Eruvin (32a) we find that Rabbi Yehuda Ha’Nassi says, “My words seem more correct than my father’s,” meaning that he ruled on a certain Halacha against his father’s opinion. Similarly, the Terumat Ha’Deshen brings numerous proofs that a son may disagree with his father regarding Torah matters as we find many times in the Talmud that Rabbi Yehuda Ha’Nassi disagrees with his father’s view and Rava disagrees with the opinion of his principal teacher, Rabba. We find this among the Rishonim as well where the Rosh disagrees with his primary teacher, the Maharam of Rottenberg in several instances. Indeed, the Rosh states this openly with regards to Rashi whose very descendants, his grandchildren, the Tosafists, disagree with him; this is because our Torah is one of truth and it cannot be used to flatter anyone.
In any event, all opinions agree that even if one disagrees with one’s father on Torah matters, one must do so in an extremely respectful fashion. Also, before doing so, one should be very meticulous and check whether or not one’s father may have indeed been correct in the matter; if the father is correct and the son is not and the son disagrees with his father, besides for transgressing the prohibition of issuing a mistaken Halachic ruling, one has also sinned against his father by affronting his honor for naught.
We find similarly in the Gemara in Masechet Kiddushin (80b) that once Rav Yechezkel, father of Rami and Rav Yehuda, was teaching his son Rami when he read a passage in the Mishnah incorrectly. Rav Yehuda told him, “Father, do not read it that way, read it this way, for this is the correct version!” Shmuel heard this and he told Rav Yehuda, “Sharp one, do not tell this to your father in such a manner!” This means that, instead, he should have said, “Father, it is possible to read this passage another way,” or any other way that is respectful and mindful of his father’s honor.
Another issue the Poskim discuss is whether the prohibition to contradict one’s father applies only in his presence or even not in his presence. The Meiri writes that it is only prohibited to do so in one’s father’s presence, but if the father is not around, this is permissible. For instance, if the father believes that an oven produced by a certain company is superior and the son disagrees and believes that an oven made by a different company is superior, if the family knows the stance of the father and the son voices his dissenting opinion, in this situation it is certainly forbidden for him to say that his father is incorrect and the oven made by the other company is indeed better. According to the Meiri, however, if this is done while not in the presence of the father, one may act leniently.
Halachically speaking, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that regarding Torah matters when it is not in the presence of the father, one may act leniently and voice one’s dissenting opinion because of the combination of the two reasons we have mentioned above, which are: the Torah is eternally true and according to some Poskim, there is no prohibition to contradict one’s father if this is done not in his presence.
Nevertheless, we must point out that this still depends on something we shall discuss further which is whether or not when a father absolves a child from honoring him the child may do certain things that are connected to revering one’s parents. If we say that when a father absolves his child from revering him, the child is absolved from revering him, then the child will be permitted to contradict the father’s words even in his father’s presence. However, if we say that when a father absolves his child of revering him, the son is still not absolved from revering him, then he may not act leniently and do so under any circumstances.