ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
תפלה לחורף תשפ״ג
Winter Timetable 5783 – 2022/23
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
7:21 | 7:17 | 6:30 | 5:55 | 9:07 | 6:14 | 6:14 | 24/25 Mar | ויקרא |
- Who does the word “eilav” in verse 1:1 exclude?
1:1 – Aharon. - Name all the types of animals and birds mentioned in this week's Parsha.
1:2,14, 3:12 – Cattle, sheep, goats, turtledoves (torim), and doves (bnei yona). - What two types of sin does an olah atone for?
1:4 – Neglecting a positive command, and violating a negative command which is rectified by a positive command. - Where was the olah slaughtered?
1:5 – In the Mishkan Courtyard (azarah). - What procedure of an animal-offering can a non-kohen perform?
1:5 – Ritual slaughter. - Besides the fire the kohanim bring on the altar, where else did the fire come from?
1:7 – It descended from Heaven. - At what stage of development are torim (turtledoves) and bnei yona (young pigeons) unfit as offerings?
1:14 – When their plumage turns golden. At that stage, bnei yona are too old and torim are too young. - What is melika?
1:15 – Slaughtering a bird from the back of the neck using one's fingernail. - Why are animal innards offered on the altar, while bird innards are not?
1:16 – An animal's food is provided by its owner, so its innards are “kosher.” Birds, however, eat food that they scavenge, so their innards are tainted with “theft.” - Why does the Torah describe both the animal and bird offerings as a “satisfying aroma”?
1:17 – To indicate that the size of the offering is irrelevant, provided your heart is directed toward G-d. - Why is the term “nefesh” used regarding the flour offering?
2:1 – Usually, it is a poor person who brings a flour offering. Therefore, G-d regards it as if he had offered his nefesh (soul). - Which part of the free-will mincha offering is burned on the altar?
2:1 – The kometz (fistful). - The Torah forbids bringing honey with the mincha. What is meant by “honey”?
2:11 – Any sweet fruit derivative. - When does the Torah permit bringing a leavened bread offering?
2:12 – On Shavuot. - Concerning shelamim, why does the Torah teach about sheep and goats separately?
3:7 – Because they differ regarding the alya (fat tail). The lamb's alya is burned on the altar but the goat's is not. - For most offerings the kohen may use a service vessel to apply the blood on the mizbe'ach. For which korban may he apply the blood using only his finger?
3:8 – The chatat. - Who is obligated to bring a chatat?
4:2 – One who accidentally transgresses a negative commandment whose willing violation carries the karet (excision) penalty. - Where were the remains of the bull burned while in the wilderness? Where were they burned during the time of the Beit Hamikdash?
4:12 –
a. Outside the three camps.
b. Outside Jerusalem. - What two things does a voluntary mincha have that a minchat chatat lacks?
5:11 – Levona and oil. - What is the minimum value of a korban asham?
5:15 – Two shekalim.
כלי כסף
שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם
בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה?
תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא
בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם
כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש
שיפלטו אחר כך טעם חמץ במאכל.
ומעתה
כשאנו דנים לגבי כלי כסף, בודאי הרגילות היא להשתמש בהם בצונן בלבד, כגון גביע
הקידוש, או קערות הגשה וכדומה, שאין דרך להניח בהם מאכל רותח כלל ועיקר, ולכן די
בכך שישטפו אותם היטב (במים, שלוש
פעמים), ומותר להשתמש בהם בימי הפסח, אפילו לצורך המצות של ליל הסדר.
אולם
המרדכי (פסחים פ”ב סימן תקעד) כתב בשם הראבי”ה בזו הלשון: “כוסות
של כסף, יש
לחוש שלפעמים מרתיחים בהם יין ובשמים אצל האור, ולכן צריך להגעיל אותם בכלי
ראשון”. כלומר, מאחר ומסתבר שקרה והניחו פעם מאכל חמץ חם בכלי הכסף, ממילא חייבים להגעיל אותם
(כלומר, להטביל אותו במים רותחים מאד) כדי להכשירו לשימוש בפסח.
אולם
רבינו הרשב”א (ח”א סימן שעב), כתב לגבי כלים שמשתמשים בהם תמיד בצונן,
ו”לפעמים” שמים בתוכם לחם חם, די להם בשטיפה בלבד, ומותר להשתמש בהם
בפסח, ואין צריך להגעיל אותם, משום שבכל כלי הולכים אחרי “רוב תשמישו”.
כלומר, אם בדרך כלל משתמשים בכלי בצונן, אפילו אם אירע והשתמשו בו באקראי בחם, די
לאותו כלי בשטיפה בלבד, ואין לחוש לכך שפעם אחת הוא בלע חמץ. וכדברי הרשב”א
פסק מרן השלחן ערוך (סימן תנא).
וכדברי
הרשב”א פסק גם הגאון רבינו מנחם עזריה מפאנו (בשו”ת סימן צו), שכל כלי
שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, אפילו אם אירע שאותו כלי בלע חמץ, אין צורך להגעילו, כיון
שבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו.
ואמנם
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד הקשה על דברי הרשב”א, שאיך אפשר לומר שהולכים
אחר רוב תשמישו של הכלי? והרי די בכך שאותו כלי בלע פעם אחת חמץ, והוא יפלוט את
אותו חמץ בשימוש הבא בימי הפסח. ואם כן איזה הגיון יש בסברת הרשב”א שהולכים
אחר רוב תשמישו של הכלי?
ומרן
רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ”ל (הכ”מ), הסביר את הדברים, שמאחר וכל
דברי הרשב”א אמורים דוקא בכלי שכבר עברו עשרים וארבע שעות מאז שהשתמשו בו
בדבר חם, (שכן כתב בפירוש הרמ”ע מפאנו), ממילא מן התורה לא שייך שום איסור
בשימוש בכלי זה, כיון
שטעם החמץ הבלוע בכלי נפגם לגמרי אחר עשרים וארבע שעות. ורק מדרבנן (מגזירת רבותינו) אסור
להשתמש באותו כלי גם לאחר עשרים וארבע שעות. ואותם “רבותינו” שגזרו שלא להשתמש
בכלי שבלע איסור אפילו לאחר עשרים וארבע שעות, הם שהתירו ופסקו שלעולם יש ללכת אחרי רוב השימוש בכלי.
ולכן
למסקנה, כל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, מותר להשתמש בו בפסח לאחר
שינקו אותו היטב. ואפילו אם יש חשש שהשתמשו בו לפעמים בדבר חמץ חם, אין בכך כלום,
ומותר להשתמש בו בימות הפסח. (חזון עובדיה הלכות פסח הנד”מ, עמוד קמח)
Silver Vessels
Question: May one continue to use silver
vessels or utensils, such as a Kiddush goblet, on Pesach after they have been
used all year round?
Answer: All vessels used all year round with cold foods or beverages may
be used on Pesach after having been thoroughly washed beforehand, for none of a
cold food’s flavor is absorbed into the wall of the vessel and there is
therefore no concern that any Chametz flavor will later be released into a
Passover dish.
Thus, regarding silver vessels, they are certainly used only for cold purposes,
such as a silver Kiddush goblet or a silver serving dish and the like in which
it is certainly uncommon to place boiling hot foods or beverages in such
vessels. It is therefore sufficient to thoroughly wash these vessels in water
(three times) and they may then be used on Pesach, even for the Mitzvot of the
Seder night.
On the other hand, the Mordechi (Chapter 2 of Pesachim, Chapter 574) quotes the
Ra’avaya and writes: “Regarding silver goblets, one must be concerned that wine
and spice are sometimes boiled in them next to the fire and they therefore
require Hag’ala in a Keli Rishon.” This means to say that since it is
conceivable that one has placed hot Chametz in the goblet once or twice, one
must perform Hag’ala (i.e. immersing it in boiling water heated in a pot on the
fire) in order to kosher it for Pesach.
Nevertheless, the Rashba (Volume 1, Chapter 372) writes regarding vessels used
with cold food or beverages but “sometimes” hot bread is placed in these
vessels that thoroughly washing such vessels is sufficient to make them
permissible for use on Pesach and one need not perform Hag’ala on them, for the
koshering process for each vessel is determined based on its “majority use”.
This means that if a vessel or utensil is usually used in a cold manner, even
if this vessel was used with hot foods sometimes, merely washing this vessel is
sufficient and one need not be concerned that it absorbed Chametz from this one
time (or several times). Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 451) rules in
accordance with the Rashba’s opinion.
Hagaon Rabbeinu Menachem Azarya of Pano (in his Responsa Chapter 96) likewise
rules in accordance with the opinion of the Rashba and rules that as long as
the usual usage of the vessel is in a cold manner, such as silver vessels, even
if such a vessel absorbed Chametz, one need not perform Hag’ala on it, since a
vessel is judged based on a majority of its usage.
However, Hagaon Harav Yosef Chaim Zonenfeld questions the Rashba’s opinion, as
follows: How can we determine a vessel’s status based on its majority usage? It
is sufficient for the vessel to absorb Chametz that single time it was used
with hot food and it will then release it while in use on Pesach. What then is
the logic behind the Rashba’s ruling that we follow a vessel’s majority usage?
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l explains that since the Rashba’s words apply only
to a vessel which has not come in contact with hot food for at least
twenty-four hours (which is indeed how Rabbeinu Menachem Azarya explains the
Rashba explicitly), there is no longer any Torah prohibition to use such a
vessel, since any Chametz flavor absorbed in this vessel becomes completely
putrid after twenty-four hours. Only our Sages forbade using such a vessel even
after twenty-four hours. These same Sages who forbade using such a vessel after
twenty-four hours ruled that a vessel’s status is determined based on its
majority usage.
Thus, halachically speaking, any vessel used with cold food or beverage,
such as silver vessels, may be used on Pesach after having been thoroughly
cleaned. Even if one is concerned that this vessel was sometimes used with hot
Chametz, this poses no concern at all and one may nevertheless use it on Pesach
(see Chazon Ovadia-Pesach, page 148)