New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

New Shiur

***

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q & A on Parashat Chaye Sara

 All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. Name the four couples buried in Kiryat Arba.
   23:2 – Adam and Chava, Avraham and Sara, Yitzchak and Rivka, Yaakov and Leah.
2. What did Sara hear that caused her death?
   23:2 – That Yitzchak was almost slaughtered.
3. What title of honor did the Bnei Chet bestow upon Avraham?
   23:6 – Prince of G-d.
4. Where was Avraham born?
   24:7 – Ur Kasdim.
5. How were Avraham's camels distinguished?
   24:10 – They were muzzled, so they wouldn't graze in the fields of others.
6. What is meant by "all the good of his master in his hand"?
   24:10 – Eliezer carried a document in which Avraham gave all he owned to Yitzchak so that people would want their daughter to marry him.
7. What special character trait did Eliezer seek when choosing a wife for Yitzchak?
   24:14 – He sought someone who excelled in performing acts of kindness.
8. Why did Avraham's servant, Eliezer, run toward Rivka?
   24:17 – He saw that the waters of the well rose when she approached.
9. Why did Lavan run to greet Eliezer?
   24:29 – Lavan coveted his money.
10. When Lavan told Eliezer that the house was cleared out, what did he remove?
    24:31 – Idols.
11. Who did Eliezer want Yitzchak to marry?
    24:39 – His own daughter.
12. Aside from Eliezer, to which other people did Rivka offer to give water?
    24:44 – To the men who accompanied Eliezer.
13. Lavan answered Eliezer before his father, Betuel, had a chance. What does this indicate about Lavan's character?
    24:50 – That he was wicked.
14. What did Rivka mean when she said "I will go?"
    24:58 – I will go even if you don't want me to go.
15. What blessing did Rivka's family give her before she departed?
    24:60 – That the blessings given to Avraham would continue through her children.
16. Who was Ketura?
    25:1 – Hagar.
17. What gift did Avraham give to Yitzchak?
    25:5 – The power of blessing.
18. How old was Avraham when he died?
    25:7 – 175 years old.
19. For how many years did Yaakov attend the Yeshiva of Ever?
    25:17 – 14 years.
20. How many times is Eliezer's name mentioned in this week's Parsha?
    None!

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג), "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל ומיוסד על אדני פז.

ועוד הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא (תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל, וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס), שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן שליט"א, מכוסה הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

Question: If a synagogue has a truly elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?

Answer: Firstly, the act of enhancing and beautifying the Aron Kodesh is certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.

The Gemara in Masechet Yoma (70a) states that when the Bet Hamikdash stood, every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states, “This is my G-d and I shall beautify Him.”

Similarly, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are opened to remove the Sefer Torah.

Nevertheless, it is improper to completely remove the curtain covering the Aron Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4, Orach Chaim, Chapter 7).

Similarly, the Responsa Zera Emet, Volume 1 (Orach Chaim, Chapter 26) writes that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen (Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made for modesty.

Based on this, even if the Aron Kodesh is more beautiful without a curtain, the prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.

Maran Shlit”a adds that that the reason for hanging a curtain is because the sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.

It is well-known that a custom of the entire Jewish nation has the status of Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led their communities based on the Torah were always very careful not to change any Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to strengthen the observance of the custom as best they could.

Thus, regarding our case as well, Maran Shlit”a concludes that the custom of hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this age-old Jewish custom

פרוכת שרקום עליה צורת אריות מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית, האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב, ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן. כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת. ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון מרן החיד"א (בספר שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד ליתן את הדין.

ולמעשה מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה, אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה, בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה, ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

Question: Is it permissible to order a curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?

Answer: The subject matter that this question is based on is quite complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words of the Poskim as they apply here.

The Ohr Zarua (Masechet Avodah Zara, Chapter 203) writes that there was an incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore, when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would cause people to pay attention to the beauty of the images and not to concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.

Maran Ha’Bet Yosef (Yoreh De’ah, Chapter 141) rejects Rabbeinu Elyakim’s opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the like are not forbidden.

On the other hand, Maran Ha’Bet Yosef himself in his Responsa Avkat Rochel (Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should protest vehemently until the images of the lions are removed from the synagogue, especially because there is concern that it may seem that the congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, Yoreh De’ah, Chapter 141) quotes a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will have to give reckoning before Hashem for this.

Halachically speaking, the custom in Israel was to completely abstain from making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim. Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of lions and deer on the Aron Kodesh of the Ariz”l’s synagogue in Tzefat, he writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.

Summary: After dealing with this matter extensively, Maran Shlit”a writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue, and to no longer produce such curtains with these images

****