ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Taanit – Fast
Shiva Asar BeTammuz
Thursday 6 th July
Fast begins 1:14 am
Shacharit 6:50 am
Mincha 9:10 pm
Shekia 9:37 pm
End of the fast 10:43 pm
לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ג
Summer Timetable 5783 – 2023
מוצאי שבת | ערבית )מוצ”ש( | סוף זמן קראת שמע | זמן שבת | פלג מנחה (תה״ד) | פלג מנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Shema to be read before | Candles to be |
| Earliest Candle lighting | Minha & Kabbalat Shabbat* | Date | Parasha |
PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
10:51 | 10:47 | 9:02 | 9:22 | 8:36 | 7:53 | 7:30 | 7/8 July | פינחס |
For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.
- Why was Pinchas not originally a kohen?
25:13 – Kehuna (priesthood) was given to Aharon and his sons (not grandsons), and to any of their descendants born after they were anointed. Pinchas, Aharon's grandson, was born prior to the anointing. - Why was Moav spared the fate of Midian?
25:18 – For the sake of Ruth, a future descendant of Moav. - What does the yud and hey added to the family names testify?
26:5 – That the families were truly children of their tribe. - Korach and his congregation became a “sign.” What do they signify?
26:10 – That kehuna was given forever to Aharon and his sons, and that no one should ever dispute this. - Why did Korach's children survive?
26:11 – Because they repented. - Name six families in this Parsha whose names are changed.
26:13,16,24,38,39,42 – Zerach, Ozni, Yashuv, Achiram, Shfufam, Shucham. - Who was Yaakov's only living granddaughter at the time of the census?
26:46 – Serach bat Asher - How many years did it take to conquer the Land? How many to divide the Land?
26:53 – Seven years. Seven years. - Two brothers leave Egypt and die in the midbar. One brother has three sons. The other brother has only one son. When these four cousins enter the Land, how many portions will the one son get?
26:55 – Two portions. That is, the four cousins merit four portions among them. These four portions are then split among them as if their fathers were inheriting them; i.e. two portions to one father and two portions to the other father. - What do Yocheved, Ard and Na'aman have in common?
26:24,56 – They came down to Mitzrayim in their mothers' wombs. - Why did the decree to die in the desert not apply to the women?
26:64 – In the incident of the meraglim, only the men wished to return to Egypt. The women wanted to enter Eretz Yisrael. - What trait did Tzlofchad's daughters exhibit that their ancestor Yosef also exhibited?
27:1 – Love for Eretz Yisrael. - Why does the Torah change the order of Tzlofchad's daughters' names?
27:1 – To teach that they were equal in greatness. - Tzlofchad died for what transgression?
27:3 – Rabbi Akiva says that Tzlofchad gathered sticks on Shabbat. Rabbi Shimon says that Tzlofchad was one who tried to enter Eretz Yisrael after the sin of the meraglim. - Why did Moshe use the phrase “G-d of the spirits of all flesh”?
27:16 – He was asking G-d, who knows the multitude of dispositions among the Jewish People, to appoint a leader who can deal with each person on that person's level. - Moshe “put some of his glory” upon Yehoshua. What does this mean?
27:20 – That Yehoshua's face beamed like the moon. - Where were the daily offerings slaughtered?
28:3 – At a spot opposite the sun. The morning offering was slaughtered on the west side of the slaughtering area and the afternoon offering on the east side. - Goats are brought as musaf sin-offerings. For what sin do they atone?
28:15 – For unnoticed ritual impurity of the Sanctuary or its vessels. - Why is Shavuot called Yom Habikkurim?
28:26 – The Shavuot double-bread offering was the first wheat-offering made from the new crop. - What do the 70 bulls offered on Succot symbolize?
29:18 – The seventy nations.
ימי “בין המצרים“
הבהרה:
באחת ההלכות האחרונות, פירסמנו שמותר להשתמש במדיח כלים, לכלי חלב וכלי בשר
יחד, ועיקר ההיתר היה, מאחר והסבון המעורב במי המדיח, פוגם את כל המאכלים שבתוכו,
עוד לפני שהמים רותחים. ועתה קיבלנו פניות רבות, שיש בזה בעיה מצד המציאות, כי
ישנם מדיחי כלים, שמזרימים מים רותחים עוד לפני כניסת הסבון למדיח. לכן עלינו
להבהיר, שבודאי במדיח כזה, אין להשתמש לכלי בשר וכלי חלב יחד. ולשמועים ינעם.
ימי “בין המצרים“
הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב,
נקראים ימי “בין המצרים” על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א
פסוק ג) “כל רודפיה השיגוה בין המצרים”, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה,
שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו
האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו
החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד
קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.
ואף על פי שזכינו תהלות לאל עליון,
לחזור לארץ קדשינו בצורה יחסית חופשית, עדיין לא זכינו לגאולה שלימה, כי בית חיינו
חרב, ואומות העולם מציקות לעם ישראל יום יום, והצרות תוכפות יותר ויותר. ועל הכל,
מבחינה רוחנית, שאנו רחוקים מאד מהגאולה האמיתית, עד שישוב ה' וירחם על נחלתו,
וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, גאולת עולמים.
דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע
שחל בו תשעה באב
במשך השבוע נבאר את דיני “בין
המצרים” (ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך). ודינים אלו מחולקים. שמיום
י”ז בתמוז ועד ראש חודש אב, נוהגים מעט מנהגי אבלות. ומיום ראש חודש אב,
מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע
שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.
תיקון חצות
מכיון שימי “בין המצרים”
הם ימי אבל לעם ישראל, נוהגים בהם כמה מנהגי אבל, וחסידים ואנשי
מעשה נוהגים לומר “תיקון חצות” אחר חצות היום בימי בין המצרים. (חצות
היום, היינו, שמחלקים את הלילה, מהשקיעה עד הזריחה לשתיים, והנקודה האמצעית,
היא “חצות” הלילה, מלשון “מחצית”, ובאותה השעה ביום, הוא זמן
חצות היום. ובהרבה לוחות שנה מופיעה זמן חצות היום, או חצות הלילה, שהוא שווה לזמן חצות היום), ואומרים “תיקון
רחל” שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן בית המקדש, ומנהג זה הוא מנהג ותיקין,
והביאו מרן החיד”א בספרו מורה באצבע, וכתב שכן נהגו בארץ ישראל על פי דברי
רבינו האר”י ז”ל, וכן כתב עוד בספרו שו”ת יוסף אומץ. וכתב שנוהגים
לומר “תקון רחל”, משום שתקון רחל מיוסד על בכיה ומספד על חורבן הבית.
והביא עוד מדברי רבינו האר”י שכתב שמנהג טוב וכשר לכל בעל נפש לישב באבילות
אחר חצות היום בכל ימי בין המצרים, ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית. עד כאן. ובודאי
שעל ידי אמירת תיקון חצות יתעורר כל אחד להצטער על חורבן בית המקדש וכל הצרות שבאו
עלינו ועל אבותינו מתוך הגלות המרה הזו.
וכן נוהג מרן הרב עובדיה יוסף,
לעורר את הצבור לומר תקון חצות בזמן חצות היום בימי בין המצרים. (ותיקון רחל מודפס בסידורים). וכן היו נוהגים לאמרו
בישיבת “פורת יוסף”
בירושלים. ויש נוהגים לומר
“תיקון חצות” בכל ימות השנה בחצות הלילה, ותבא עליהם ברכה.
The “Three Weeks”
dubbed by our Sages “Between the Straits,” based on the verse (Eicha 1, 3),
“All of her enemies overtook her between the straits.” Our Sages tell us that
these three weeks between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av are
when our enemies entered the holy city of Jerusalem and massacred countless
Jewish people until the Ninth of Av when they finally succeeded in destroying the
Holy Temple. From that day on, the Jewish people no longer dwell securely and
we must endure enemies attacking us from the outside as well as within.
freely, we have nevertheless not yet merited the ultimate redemption, for our
Bet Hamikdash still lies in ruins, the nations of the world are constantly on
the offensive against the Jewish nation, and our tragedies multiply
exponentially every day. We are indeed very spiritually distant from the final
redemption and we hope and pray that Hashem pities us and redeems us once and
for all, speedily in our days.
which Tisha Be’av Falls Out This Year
Weeks.” There are various degrees of mourning observed during this period: From
the Seventeenth of Tammuz until Rosh Chodesh Av, few mourning customs are
observed. From the day of Rosh Chodesh Av, some more mourning customs are
added. During the week during which Tisha Be’av falls out, even more mourning
customs are observed.
observe some customs pertaining to mourning. Pious and upstanding people
customarily recite “Tikun Chatzot” (Psalms and prayers related to the
destruction of the Bet Hamikdash) after Halachic midday during the
“Three Weeks” (Halachic midday is calculated by splitting the night time hours
between sunset and sunrise and the mid-point is Halachic
midnight. The exact same time during the day is Halachic
midday. Many Jewish calendars state either only Halachic
midnight or midday since they are in essence the same time.) “Tikun Rachel,”
which includes verses that lament the destruction of the Bet Hamikdash, is
recited. Maran HaChida in his works “Moreh Ba’Etzba” and “Yosef Ometz” writes
that this is an ancient custom that was observed in Israel based on the words
of the holy Arizal. He writes that the custom is to recite “Tikun Rachel”
because it is based on weeping and lamentation for the destruction of holy
Temple. He adds in the name of the Ari who writes that it is a worthy custom to
sit and mourn after the Halachic midday every day during the
“Three Weeks,” including shedding actual tears for the destruction of the Bet
Hamikdash. Through reciting “Tikun Chatzot,” one will surely be moved to tears
because of the sorrow of the destruction of the Bet Hamikdash and all of the
other suffering we and our forefathers have endured during this long and
arduous exile.
“Tikun Chatzot” after Halachic midday during the period of
the “Three Weeks.” (“Tikun Rachel” is printed in most Siddurim.) This was
indeed the custom in Yeshivat Porat Yosef in Jerusalem. Some actually have the
custom to recite “Tikun Chatzot” throughout the entire year after Halachic midnight, and they shall indeed be blessed.
שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים
שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים
אסור לעשות ריקודים ומחולות
בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה.
וכל זה הוא אפילו בריקודים
המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד,
במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו,
אסורים בהחלט באיסור חמור בכל ימות השנה.
אף על פי שמעיקר הדין, מותר
לשמוע בשאר ימות השנה דרך הרשם קול, טייפ או דיסק וכדומה, שירים, ובפרט שירי קודש,
המלווים על ידי כלי נגינה, מכל מקום, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט”א,
שבימי בין המצרים יש להמנע מכך. וכבר הארכנו בזה במקום אחר. ומכל מקום, בשמחת
מצוה, כגון שמחת חתן וכלה, או בשמחת ברית מילה, או בסעודת פדיון הבן, או בר מצוה,
או סיום מסכת, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, שכל שהיא שמחה של מצוה,
יש להקל בדבר.
שירה בפה בימי בין המצרים
ושירה שהיא בפה, בלא כלי זמר,
מותר לשורר בימים אלה. וכל שכן שיש להקל בזה בשבתות של ימי בין המצרים, ואפילו
בתשעה באב שחל להיות בשבת, מותר לשורר שירי קודש לכבוד שבת.
מי שפרנסתו מנגינה על כלי זמר
מי שפרנסתו לנגן בכלי זמר אצל
גויים, מותר לו להמשיך לנגן בכלי זמר עד שבוע שחל בו תשעה באב (והשנה, תשע”ב,
אין דין שבוע שחל בו). וכמו כן מורה לנגינה, שמלמד תלמידים לנגן על כינור וכדומה,
ויש לו הפסד ממון, אם לא ילמד בימים אלה, מותר לו להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל
בו תשעה באב. ונכון להחמיר בזה מיום ראש חודש אב. וכמו שיש להקל בזה למורה שמלמד
נגינה, כמו כן מותר הדבר לתלמיד הלומד נגינה בימים אלו.
קייטנות שמשמיעים בהם מוזיקה
קייטנות של ילדים, או גני ילדים
הפועלים בימי בין המצרים, ובמסגרת פעולתם משמעים בהם שירים המלויים בכלי נגינה, יש
להקל להם להשמיע שירים אלה בימי בין המצרים. כן פסק מרן הרב שליט”א, וכן פסק
הגאון רבי יעקב קמינצקי ז”ל.
Listening to Music during the “Three Weeks”
Listening to Music during the “Three Weeks”
All forms of dancing are forbidden during the three weeks between the
Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av, even when there is no musical
accompaniment.
This applies even when the dancing conforms to the laws of modesty and holiness
observed by the Jewish nation, i.e. men dancing alone and women dancing alone
with a partition separating them so that they do not see each other. However,
men and women dancing together is absolutely forbidden all year round.
Although during the rest of the year one may listen to music from a tape
recorder, cassette, CD, and the like, especially songs with holy words that are
accompanied by musical instruments, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes
that during the “Three Weeks,” one should refrain from doing so. Nevertheless,
when it comes to a celebration of a Mitzvah, such as a wedding, Berit Milah,
the festive meal of a Pidyon Haben (redeeming of the firstborn), Bar Mitzvah,
or conclusion of a tractate of the Talmud, one may listen to songs with holy
words that have musical accompaniment, for as long as it is in celebration of a
Mitzvah, one can be lenient regarding this matter.
Singing during the “Three Weeks”
Singing, without musical accompaniment, is permissible during this time. One
can certainly be lenient regarding this matter on the Shabbatot that fall out
during the “Three Weeks”; indeed, even on Tisha Be’av that falls out on
Shabbat, one may sing songs in honor of Shabbat.
One Whose Livelihood Depends on Playing a Musical Instrument
If one’s job is to play a musical instrument for non-Jews, he may continue to
play music until the week that Tisha Be’av falls out during (meaning the Sunday
before Tisha Be’av, this year, 5771, on Sunday, the 7th of Av).
Similarly, a music teacher who teaches students to play musical instruments
such as the violin and the like, if he will incur a monetary loss by not
teaching during this period, he may indeed continue to teach playing music
until the Sunday before Tisha Be’av. It is preferable, nonetheless, to be
stringent regarding this matter from Rosh Chodesh Av. Just as a music teacher
may be lenient regarding this matter, so too, a student learning to play a
musical instrument may continue to do so during this period.
Playing Music in Camps
Camps or Day-Care programs that operate during the “Three Weeks” and play songs
with musical accompaniment as part of their daily routines may be lenient and
continue to so during the “Three Weeks.” Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a and
Hagaon Harav Yaakov Kamenetzky zt”l rule likewise.