Newsletter Parashat Teruma

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
image.png
Have a look at our website www.moorlane.info 
**********
image.png
***************
Reminder
Anyone wishing to announce their Simcha on this email 
is kindly requested to send their invitation
before Wednesday afternoon
Please be advised
even if we know about your simcha
we will NOT advertise it unless the 
Baal Simcha – those making the simcha
specifically request the simcha to be advertised.
The same applies with Mazal Tov wishes. 
May we share many and only semachot on Moorlanenews
**************

תפלה לחורף תשפ״ג

Winter Timetable 5783 – 2022/23

מוצאי שבת

ערבית
)מוצש(

שקיעה

מנחה שבת

סוף זמן קריאת שמע

הדלקת נרות

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Sunset

Minha

Shema before

Candle Lighting

Minha & Kabbalat Shabbat

Date

Parasha

PM

PM

PM

PM

AM

PM

PM

 

 

6:28

6:24

5:37

5:00

9:44

5:21

5:21

24/25 Feb

תרומה

image.png

Mincha followed by Seuda Shelishit
*****
Moor Lane Avot Ubanim 
CONTINUES!!!
WELL DONE BOYS!!!!
image.png
Times for the next 3 weeks
THIS WEEK 7:30 pm
*****
Ladies Nach Group 
PHOTO-2023-02-07-18-41-12.jpg
*****
Moor lane pic.PNG
Please support our minyanim whenever possible
Updates will appear on the WhatsApp group image.png
If anyone needs any help getting to or from the minyanim 
please contact one of the members of the Mahamad
**********
Q & A on Parashat Teruma
  1. How many types of items were the Jews to donate?
    25:2 – 13.
  2. The donation of silver for the Mishkan differed from the donation of the other items. How?
    25:3 – No fixed amount of the other items was required. The silver was given as a fixed amount: a half-shekel.
  3. What property do techelet and argaman share that orot eilim m'adamim do not share?
    25:4,5 – They are wool; orot eilim are not.
  4. What property do the above three share that shesh and orot techashim do not share?
    25:4,5 – They are dyed; shesh and orot techashim are not.
  5. Onkelos translates “tachash” as “sasgona.” Why?
    25:5 – The tachash delights (sas) in its multi-colors (g'vanim).
  6. What kind of trees did Yaakov plant in Egypt?
    25:5 – Arazim — cedars.
  7. Describe two uses of: (a) oil , (b) spices, (c) jewels.
    25:6-7: (a) The oil was lit in the menorah and used for anointing. (b) The spices were used in the anointing oil and for the incense. (c) The precious stones were for the ephod and the choshen.
  8. The aron was made with three boxes, one inside the other. Exactly how tall was the outer box?
    25:11 – The outer box was one and a half amot plus a tefach plus a little bit, because it rose a little bit above the kaporet. (The kaporet was a tefach thick. — see 25:17)
  9. Why is the Torah referred to as “testimony”?
    25:16 – It testifies that G-d commanded us to keep the mitzvot.
  10. What did the faces of the keruvim resemble?
    25:18 – The faces of children.
  11. On what day of the week was the lechem hapanim baked?
    25:29 – Friday.
  12. What does miksha mean?
    25:31 – Hammered.
  13. What was the purpose of the menorah's gevi'im (cups)?
    25:31 – Purely ornamental.
  14. How did Moshe know the shape of the menorah?
    25:40 – G-d showed Moshe a menorah of fire.
  15. What designs were embroidered into the tapestries of the Mishkan?
    26:1 – On one side a lion; on the other side an eagle.
  16. What is meant by “standing wood”?
    26:15 – The wooden beams were to be upright and not stacked one upon the other.
  17. How long was the Mishkan?
    26:16 – 30 amot.
  18. How wide was the interior of the Mishkan?
    26:23 – 10 amot.
  19. Why was the altar coated with nechoshet?
    27:2 – To atone for brazenness.
  20. What function did the copper yeteidot serve?
    27:19 – They secured the curtains against the wind.
*****
image.png  

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

דין
משלוח מנות ומתנות לאביונים

מצות משלוח מנות 
נאמר
במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה
וּ”מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת” אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ”מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים
“.

ובגמרא במסכת
מגילה (דף ז). אמרו, משלוח “מנות” שתי מנות לאיש אחד. “ומתנות
לאביונים
“, שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט “מנות”, שתים,
מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט
מתנות”, שתים, מתנה
ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט “אביונים” שתים. שכן לא נאמר “משלוח מנה
איש לרעהו ומתנה לאביון
).

טעם
המצוה
 
וטעם
מצות משלוח מנות הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את
רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי
כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך
כבוד “משלוח מנות” לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה
ובחדוה
.

ומכיון שטעם
מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח
מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון
שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות
.

ודבר זה הוא
שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר
שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן
לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל
, בכדי שתכנס בלבו
אהבה לחבירו
.

הגדרת “שתי
מנות

ופירוש
הדבר “שתי מנות” היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה
ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה.
וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות
 .

ומכיון שעיקר
טעמה של מצות משלוח מנות, הוא בכדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים
,
לכן
השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים
וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף)
בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו
, שצריך לשלוח
דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה או סיגריות, אינו יוצא
ידי חובת משלוח מנות
.

משלוח מנות לאבל
אף
על פי שאסור לשלוח מתנה לאבל בתוך שלשים יום לפטירת קרובו, או בתוך שנה לפטירת
אביו או אמו, מכל מקום מותר לשלוח מנות לאבל ביום הפורים. אולם כתב מרן הרב
זצ”ל, שלא ישלחו לו מיני מתיקה ומנות של תפנוקים, אלא דברי מאכל, כגון בשר
ודגים וכדומה ופירות וירקות וכדומה. וכן האבל עצמו, שהוא חייב לשלוח מנות לרעהו,
טוב שישלח מנות של בשר ודגים וכדומה, ולא של מיני מתיקה
.

The Laws of Mishloach Manot

The Mitzvah of Mishloach Manot
The verse in the Megillat Esther (9, 22) states: “In order to mark them as days
of feasting and merriment and sending portions (Mishloach Manot) to one
another as well as giving gifts to the poor (Matanot La’Evyonim).” The
Gemara in Megilla (7a) says that Mishloach “Manot” refers to sending two food
portions to one person while “Matanot La’Evyonim” refers to giving two
gifts to two people; i.e. one gift per person. (This is because “Manot” is at
least two portions, “Matanot” is at least two gifts, and “Evyonim” is at least
two poor people. The verse does not say, “Sending a portion to one another as
well as giving gifts to a pauper”).

The Reason for This Mitzvah
The underlying reason for this Mitzvah is that when one sends his friend a
gift, he expresses his feelings of fondness for him and by doing so he plants
feelings of camaraderie in his friend’s heart for himself as well.
Additionally, there are those who truly lack financial means and they may be
ashamed to ask for assistance for the necessities of the Purim feast; thus,
when one sends his friend this “Mishloach Manot” in a respectable
fashion, he will not be ashamed to accept it at all, and he will thus be able
to partake of the Purim feast amid much joy and happiness.

Since the fundamental reason for this Mitzvah is to
create friendship between man and his fellow, if one sends Mishloach Manot
to his friend and the recipient does not know who the sender is, the sender has
not fulfilled his obligation, for being that the recipient does not know who he
received this gift from, there is subsequently no friendly bond formed.

This Mitzvah is different from the Mitzvah of Tzedakah
(charity) given during the rest of the year, for regarding Tzedakah, it is most
preferable that the recipient not know who the donor is and the donor not know
who the recipient is. However, regarding Mishloach Manot, the recipient
must know who has sent him this gift, for only in this way will feelings of
friendship enter the recipient’s heart.

The Definition of “Two Portions”
The definition of “two portions” is two different food items or a food item and
a beverage, such as cake and a bottle of wine. It is customary nowadays to send
different kinds of sweets and one will satisfactorily fulfill his obligation in
this way. Women must also send Mishloach Manot to their friends.

Since one of the predominant reasons for Mishloach
Manot
is for people to have food to eat for the Purim feast, if one sends
his friend such gifts as clothing or blankets as Mishloach Manot, he has
not fulfilled his obligation. Even if one sends his friend a monetary gift such
that he will be able to purchase food with it, he has still not fulfilled his
obligation, for one can only do so by sending food items or beverages. Thus,
one who sends his friend snuff or cigarettes as Mishloach Manot has not
fulfilled his obligation.

Mishloach Manot to/from a Mourner
Although one may not send a present to a mourner during the thirty days of
mourning or to one mourning the loss of a father or mother during the twelve
months of mourning, nevertheless, one may send them Mishloach Manot on
Purim. However, Maran Rabbeinu zt”l writes that one should not send a
mourner different kinds of sweets or junk food; rather one should send actual
food items such as meat, fish, fruits, vegetables, and the like. Similarly, the
mourner himself, who is also obligated to send Mishloach Manot, should
also preferably send meat, fish, and the like rather that assorted sweets.

מתנות
לאביונים

בהלכה
הקודמת
, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות
“מתנות לאביונים” ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים

מה צריך לתת?
ומצות
מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי
שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים
.

כמה צריך לתת?
ירא
שמים יתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. וכמה
הוא חיוב מתנות לאביונים?, הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די
בנתינת פרוטה, שהוא סכום הקטן שיש בכל מקום (וכגון בארץ ישראל מטבע של חצי שקל
וכדומה), ומכל מקום כאמור, עדיף להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודת פורים
ובמשלוח מנות. ועל כל פנים נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת
פורים
.

החילוק בין
משלוח מנות למתנות לאביונים

בהלכה
הקודמת ביארנו, שיש לתת את המשלוח מנות, באופן שהמקבל ידע ממי קיבלת את המעות,
והנותן ידע למי נותן. וזאת משום שטעם המצוה של משלוח מנות, הוא בכדי להרבות אהבה
ואחוה בין בני אדם. אולם לענין מתנות לאביונים אין הדין כן, אלא רשאי לתת את
המתנות באופן שהאביון לא ידע ממי קיבל, וכן הנותן לא ידע למי נותן
.

וכן במשלוח מנות,
יש לתת מנות ממש, כלומר, דברי מאכל ומשקה, מה שאין כן במתנות לאביונים, שיכול לתת
לאביונים מעות, שיוכל לקנות מהם את צרכי הסעודה
.

חשיבות מתנות
לאביונים

וכתב
הרמב”ם (הלכות מגילה פרק ב), חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות בשר, או שני מיני
תבשיל, או שני מיני אוכלים (מאכלים), שנאמר: ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש
אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. וחייב לחלק לעניים מעות או מיני אכלים
ביום הפורים, לא פחות משני עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת, שנאמר: ומתנות
לאביונים. ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות
לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים,
שהמשמח לב האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: “להחיות רוח שפלים
ולהחיות נפש נדכאים
“.

נתינה לגבאי
צדקה

הנותן
מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים,
ששלוחו של אדם כמותו. וכן נוהגים רבים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות
לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה
שיתן בעצמו את המעות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת בודאות אם הם ראויים
למתנות אלו
.

וכבר הזהרנו
בעבר על הצורך לשים לב שגבאי הצדקה הם אנשים יראי שמים, ולא לסמוך בעיניים עצומות
על ועדי הצדקה למיניהם
.

Matanot La’Evyonim

In the previous Halacha we briefly discussed the Mitzvah of “Matanot
La’Evyonim
” on Purim day which is the distribution of two monetary gifts,
one to each pauper.

What Must One Give?
In order to fulfill this Mitzvah, one need not give actual gifts; rather, it is
permissible to donate money to the needy so that they will have the means to
purchase food for the Purim feast.

How Much Must One Donate?
One who fears Heaven should distribute Matanot La’Evyonim generously
and with good cheer and his reward will be great indeed. How much must a person
give as Matanot La’Evyonim? Although the letter of the law dictates
that there is no set amount for this gift and one fulfills his obligation by
giving even a few cents per pauper, nevertheless, it is preferable to spend
more on Matanot La’Evyonim then on the Purim feast or Mishloach
Manot
. One should preferably give enough so that the pauper will be able
to make use of the sum for the Purim feast.

The Difference Between Mishloach Manot and Matanot La’Evyonim
In the
previous Halacha we have explained that Mishloach Manot
must be sent in a way where the recipient knows who the sender is and the
sender knows who the recipient of his gifts is. This is because the primary
reason behind Mishloach Manot is in order to increase camaraderie
among people. Regarding Matanot La’Evyonim, on the other hand, it is
indeed permissible to send these gifts to the poor anonymously such that the
donor and recipient do not know who each other are.

Similarly, whereas regarding Mishloach
Manot
one must send actual food gifts (or beverages), regarding Matanot
La’Evyonim
this is not the case and one may donate money instead.

The Importance of Matanot La’Evyonim 
The Rambam (Chapter 2 of Hilchot Megillah) writes: “One must send his friend
two portions of meat or two cooked foods or two food items, as the verse
states, ‘And sending portions to one another,’ which means two potions to one
person. The more friends one sends to, the more praiseworthy he is. One must
also distribute monetary gifts or food items to the poor on Purim day, no less
than one gift to two poor people, as the verse states, ‘And gifts to the poor’.
It is more important for one to distribute more gifts to the poor than to spend
a large amount on one’s feast or send gifts to many friends, for there is no
greater and more splendid happiness than to gladden the hearts of the poor,
orphans, widows, and converts; one who gladdens these downtrodden souls is
comparable to the holy presence of Hashem Himself, as the verse states, ‘To
revive the spirit of the downtrodden and to revive the soul of the oppressed.’”

Giving this Money To
Charity Treasures

One who gives money to a charity treasurer who will subsequently distribute
this sum to the needy on Purim day on the donor’s behalf has fulfilled his
obligation, since “one’s messenger is like himself.” This is the prevalent
custom today as many people give their Matanot La’Evyonim to
trustworthy treasurers and they in turn distribute the money on the donors’
behalf on Purim day. It is actually proper to fulfill the Mitzvah in this way
rather than to give the money to such people whom one cannot ascertain whether
or not they are genuinely needy.

Care should nevertheless be taken
to donate this money to charity treasurers or organizations run by people who
are known to be of impeccable honesty and integrity as opposed to relying on
just any Tzedakah organization with closed eyes.

Newsletter Parashat Mishpatim – Shabbat Shekalim

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
image.png
Have a look at our website www.moorlane.info 
*****
THIS Shabbat is
1) Parashat Mishpatim 
2) Parashat Shekalim
When the Holy Temple stood in Jerusalem, each Jew contributed an annual half-shekel to the Temple.

The funds raised were primarily used to purchase cattle for the communal sacrifices. The leftover monies were used for a variety of communal purposes, including providing salaries for the judges and maintenance of the Temple, its vessels, and the city walls.

This annual tax, known as the machatzit hashekel, was due on the 1st of Nissan. One month earlier, on the 1st of Adar, the courts began posting reminders about this Biblical obligation. In commemoration, the Shekalim is the first of four readings added during or immediately before the month of AdarTorah reading of the Shabbat that falls on or before Adar is supplemented with the verses (Exodus 30:11-16) that relate G‑d's commandment to Moses regarding the first giving of the half-shekel.

The Shekalim haftarah (II Kings 11:17-12:17) continues on the same theme, discussing the efforts of King Jehoash (9th century BCE) to earmark communal funds for the upkeep of the first Holy Temple.

(We too give a commemorative half shekel to charity—on the Fast of Esther.)

Parshat Shekalim” is the first of four special readings added during or immediately before the month of Adar (the other three being ZachorParah and Hachodesh).

The Shekalim reading is also related to the upcoming holiday of Purim. According to the TalmudHaman's decree was averted in merit of the mitzvah of machatzit hashekel.

 

Haftara

II Kings 11:17-12:17.

The Parshat Shekalim Torah reading discusses the annual obligation for every Jew to give half a shekel to the Temple coffers. The haftorah discusses the efforts of King Jehoash (9th century BCE) to earmark these communal funds for the upkeep of the first Holy Temple.

Background for this haftorah: Because of an alliance with the Northern Kingdom of Israel, idol worship had become rampant in the erstwhile righteous Davidic dynasty-controlled Southern Kingdom. When the king of the Southern Kingdom, Ahaziah, was killed, his mother Athaliah murdered the remainder of the royal family and seized the throne. During her brief reign, she actively promoted idolatry. Unbeknownst to her, one of Ahaziah's sons, a small baby, was hidden and survived. When he became seven years of age, Jehoiada the High Priest led a successful revolt against Athaliah, and installed the child king, Jehoash, as the new King of Judea.

The haftorah begins with the new king renewing the people's covenant with G-d. They destroyed all the pagan altars and statues and appointed officers to oversee the Holy Temple. Jehoash then instructed the priests regarding all the funds that were donated to the Temple. According to his plan, all the funds would be appropriated by the priests. In return, the priests would pay for the regular maintenance of the Temple. In the 23rd year of Jehoash's reign, the priests neglected to properly maintain the Temple. Jehoash then ordered that all monies should be placed in a special box that was placed near the Temple altar, and these funds were given directly to the workers and craftsmen who maintained the Temple

*****
image.png
Rosh Chodesh Adar 
will be next 
Monday night 20/02 / Tuesday 21/02 & Wednesday 22/02
image.png
*********************
image.png
It is with great regret & sadness

that we inform the Kahal

of the Petira of one of the 

matriarchs of our Bet Hakeneset


Mrs Emilie Jacobs  ע״ה

 

mother of our dear 

 David & Jonny Jacobs ש״י

Mrs Emmanuella Hodari Mrs Ruth Kachani שתח״י


and sister of our dear   

Mr David Salem 

מן השמים תנחמו

אריכות ימים

 

Moorlanenews 

would like to use this opportunity

to send their heartfelt condolences

to 

R'David & R'Jonny Jacobs ש״י

Mrs Ruth Kachani & Mrs Emmanuella Hodari  שתח״י 

and 

Mr David Salem ש״י, 

and wish them 

מן השמים תנחמו

  אריכות ימים  

 
Moorlanenews
would like to remember
our special Matriach  
Mrs Emilie Jacobs ע״ה 
who was nifteret last Sunday
Her smile, warmth, kindness, 
always greeting everyone with words of gratitude and blessing 
will be sorely missed by all of us in Moor Lane.
She was an ever present member of our Bet Hakeneset, no matter the season or weather even well into her advanced age.
One of the most genuine and loving people we will ever meet in our lifetimes, she was endeared and loved by all who encountered her.
She was truly an inspiration to all of us who knew her and a role model for the younger generation.
She will be sorely missed in our Bet Hakeneset.

May ה׳  send a נחמה to her family 
who each, in their own way, continue her wonderful legacy 
מן השמים תנוחמו
אריכות ימים
********

תפלה לחורף תשפ״ג

Winter Timetable 5783 – 2022/23

מוצאי שבת

ערבית
)מוצש(

שקיעה

מנחה שבת

סוף זמן קריאת שמע

הדלקת נרות

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Sunset

Minha

Shema before

Candle Lighting

Minha & Kabbalat Shabbat

Date

Parasha

PM

PM

PM

PM

AM

PM

PM

 

 

6:15

6:11

5:23

4:50

9:52

5:07

5:07

17/18 Feb

משפטים (ש''מ)
(שקלים)

image.png

Mincha followed by Seuda Shelishit
*****
image.png
1hr 15 min after Motzae Shabbat
THIS WEEK 7:30 pm
This is the last official week of the Winter Term
however, watch this space for updates on the 
next few weeks learning & activities
*****
Ladies Nach Group 
PHOTO-2023-02-07-18-41-12.jpg
*****
Moor lane pic.PNG
Please support our minyanim whenever possible
Updates will appear on the WhatsApp group image.png
If anyone needs any help getting to or from the minyanim 
please contact one of the members of the Mahamad
**********
Q & A on Parashat Mishpatim
  1. In what context is a mezuza mentioned in this week's parsha?
    21:6 – If a Hebrew slave desires to remain enslaved, his owner brings him “to the doorpost mezuza” to pierce his ear.
  2. What special mitzvah does the Torah give to the master of a Hebrew maidservant?
    21:8,9 – To marry her.
  3. What is the penalty for wounding one's father or mother?
    21:15 – Death by strangulation.
  4. A intentionally hits B. As a result, B is close to death. Besides any monetary payments, what happens to A?
    21:19 – He is put in jail until B recovers or dies.
  5. What is the penalty for someone who tries to murder a particular person, but accidentally kills another person instead? Give two opinions.
    21:23 – (a) The murderer deserves the death penalty. (b) The murderer is exempt from death but must compensate the heirs of his victim.
  6. A slave goes free if his master knocks out one of the slave's teeth. What teeth do not qualify for this rule and why?
    21:26 – Baby teeth, which grow back.
  7. An ox gores another ox. What is the maximum the owner of the damaging ox must pay, provided his animal had gored no more than twice previously?
    21:35 – The full value of his own animal.
  8. From where in this week's parsha can the importance of work be demonstrated?
    21:37 – From the “five-times” penalty for stealing an ox and slaughtering it. This fine is seen as punishment for preventing the owner from plowing with his ox.
  9. What is meant by the words “If the sun shone on him”?
    22:2 – If it's as clear as the sun that the thief has no intent to kill.
  10. A person is given an object for safe-keeping. Later, he swears it was stolen. Witnesses come and say that in fact he is the one who stole it. How much must he pay?
    22:8 – Double value of the object.
  11. A person borrows his employee's car. The car is struck by lightning. How much must he pay?
    22:14 – Nothing.
  12. Why is lending money at interest called “biting”?
    22:24 – Interest is like a snake bite. Just as the poison is not noticed at first but soon overwhelms the person, so too interest is barely noticeable until it accumulates to an overwhelming sum.
  13. Non-kosher meat, “treifa,” is preferentially fed to dogs. Why?
    22:30 – As “reward” for their silence during the plague of the first-born.
  14. Which verse forbids listening to slander?
    23:1 – Targum Onkelos translates “Don't bear a false report” as “Don't receive a false report”.
  15. What constitutes a majority-ruling in a capital case?
    23:2 – A simple majority is needed for an acquittal. A majority of two is needed for a ruling of guilty.
  16. How is Shavuot referred to in this week's parsha?
    23:16 – Chag Hakatzir — Festival of Reaping.
  17. How many prohibitions are transgressed when cooking meat and milk together?
    23:19 – One.
  18. What was written in the Sefer Habrit which Moshe wrote prior to the giving of the Torah?
    24:4,7 – The Torah, starting from Bereishet until the Giving of the Torah, and the mitzvot given at Mara.
  19. What was the livnat hasapir a reminder of?
    24:10 – That the Jews in Egypt were forced to toil by making bricks.
  20. Who was Efrat? Who was her husband? Who was her son?
    24:14 – Miriam, wife of Calev, mother of Chur.
*****
image.png  

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

משנכנס אדר
מרבים בשמחה – פורים 

משנכנס אדר מרבין בשמחה
בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר
רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב , כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך
משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין
(דהיינו משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום
רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל
הוא טוב מאד
.

ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר
במגילת אסתר, “והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה”, ללמדנו
, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא
טוב
.

קושית המפרשים: “אין מזל לישראל
ובשנים קודמות הזכרנו מה שהקשו
המפרשים, כיצד אמרו בגמרא שבחודש אדר יש מזל טוב לישראל, והרי אמרו רבותינו (שבת
קנו
🙂 שאין מזל לישראל, דהיינו שישראל אינם נתונים תחת
השפעת כוכבים ומזלות כמו הגויים, אלא נתונים באופן מוחלט וישיר להשגחת השם יתברך,
ואם כן כיצד זה שחז”ל מדריכים אותנו לנהוג על פי המזל
?

והזכרנו, שהריטב”א
(רבינו יום טוב בן אברהם) כתב, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום בשני חודשים
אלו, אב ואדר, יש מזל לישראל, דהיינו שהמזלות משפיעים על ישראל, משום שכך נגזר
עלינו מאת השם יתברך. והוסיף עוד שאפשר לומר, שלעולם אין המזל שולט בישראל, ומה
שנאמר שיש מזל טוב בחודש אדר וכו', היינו שיש גזירות טובות על ישראל בחודש אדר.
(והגזירות הם מהשם יתברך, ולא על ידי כוכבים ומזלות, אשר הם אינם משפיעים כלל על
ישראל
).

והמהרש”א תירץ, שמה שאמרו רבותינו אין מזל
לישראל, היינו שאם נגזר מן השמים שלא תבוא שום פורענות על ישראל, באמת לא תבוא שום
פורענות, וכן אם נגזרה טובה על ישראל, בודאי היא תבוא, בלא קשר למזלות, אבל אם
חלילה יש על אדם איזו גזירה רעה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של
אותו אדם אינו טוב
,
ולכן הרבה גזירות קשות באו על
ישראל בחודש אב בכלל ובתשעה באב בפרט, וכן להיפך, אם נגזרה על אדם גזירה טובה,
אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם הוא טוב, ובחודש אדר מזלם
של ישראל הוא טוב
.

מחלוקת החתם סופר ומרן זצ”ל
אולם הגאון חתם סופר כתב, שדין זה,
שיהודי שיש לו משפט עם נכרי, יסדר שהמשפט יהיה בחודש אדר, אינו נכון להלכה. וטעמו
הוא, משום שאין מזל לישראל. והסביר, שמטעם זה השמיט הרמב”ם בחיבורו הגדול את
הדין הזה, משום שלהלכה אין להתחשב בענינים אלה, שהרי אין מזל לישראל
.

ומרן רבינו הקדוש זכרו לברכה לחיי העולם הבא,
חלק על הגאון החתם סופר בזה, הואיל ומדברי רבותינו הנ”ל מוכח, שאף על פי שאין
מזל לישראל, מכל מקום שייך לומר שבחודש אדר מזלם של ישראל טוב יותר. ומה
שהרמב”ם בחיבורו לא הזכיר ענין זה
,
יש לתרץ שהוא משום שאין זה ענין
הלכתי שיש לכתבו בספרו של הרמב”ם, אלא עצה טובה בלבד
.

“When Adar Begins, Our
Happiness Increases”- 
Purim 

When Adar Begins, Our Happiness Increases 
The Gemara in Masechet Ta’anit (29a) tells us, “Rabbi Yehuda son of Rav Shmuel
ben Shilat taught in the name of Rav: Just as when the month of Av begins
happiness is diminished, so too, when Adar begins happiness increases. Rav Papa
says, therefore, if a Jew has a court case with a non-Jew pending, he should
avoid having it during the month of Av when the Jewish nation’s fortune is bad
and try to have it held during the month of Adar when the Jewish nation’s
fortune is good.”

The source for this is based on a verse in Megillat
Esther which states, “And the month which was switched for them from tragedy to
joy,” which teaches us that the good fortune of this month brings about
salvation and goodness for Israel since their fortune is optimal during this
month.

The Question of the Commentaries
We have mentioned in previous years that the commentaries ask: How can the
Gemara say that during the month of Adar the fortune of the Jewish people is
good if another Gemara (Shabbat 156b) states that the Jewish nation has no
fortune, which means that they are not under the influence of various stars and
constellations as are the other nations of the world, rather they under the
direct supervision of Hashem. How is it then that our Sages guide us to act
based on our fortune?

We have also quoted the Ritba (Rabbeinu Yom Tov ben
Avraham) who writes that although the Jewish nation has no fortune, in the
months of Av and Adar they are indeed under the influence of the
constellations, for this was the way it was decreed by Hashem. He adds that it
is possible that the Jewish nation is never under the influence of the
constellations and what is meant by the Gemara that Adar is auspicious etc. is
that during the month of Adar, good things are decreed upon the Jewish people.
(These decrees are directly from Hashem and not based on the constellations or
stars, for the Jewish nation are not influenced by them.)

The Meharsha explains that what our Sages meant when they
said that “the Jewish nation has no fortune” is that if it was decreed in
Heaven that no punishment befall Israel or that a certain good thing happen to
them, it will surely happen as such, regardless of any stars or constellations.
However, if, G-d forbid, something bad was decreed on a specific person, it
will usually befall him during times when his fortune is not the best. Thus,
many tragic experiences have befallen the Jewish nation during the month of Av,
especially on Tisha Be’av (the Ninth of Av). Similarly, when good things are
decreed upon a specific person, they will usually befall him when his fortune
is good and the month of Adar is especially auspicious for the Jewish people.

The Disagreement Between the Chatam Sofer and Maran zt”l
However, Hagaon Chatam Sofer writes that this law that a Jew who has a pending
court case with a gentile should try to have it fall out during the month of
Adar, is halachically incorrect. His reasoning for this is because the Jewish
nation has no fortune. It is for this reason that the Rambam omits this Halacha
from his great work, for the Halacha is that one should not pay any attention
to these matters, as Israel has no fortune.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l disagrees with
this opinion, for it is quite clear from the words of the aforementioned
authorities that although the Jewish nation has no fortune, nevertheless, it is
still possible that during the month of Adar their overall fortune is better.
We can explain that the reason why the Rambam omits this law from his work is
because this matter is not of a halachic nature; rather, it is merely a wise
piece of advice.


Newsletter Parashat Yitro – Aseret Hadiberot

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
image.png
Have a look at our website www.moorlane.info 
******

תפלה לחורף תשפ״ג

Winter Timetable 5783 – 2022/23

מוצאי שבת

ערבית
)מוצש(

שקיעה

מנחה שבת

סוף זמן קריאת שמע

הדלקת נרות

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Sunset

Minha

Shema before

Candle Lighting

Minha & Kabbalat Shabbat

Date

Parasha

PM

PM

PM

PM

AM

PM

PM

 

 

6:02

5:58

5:09

4:35

9:59

4:53

4:53

10/11 Feb

יתרו (עשרת הדברות)

Minhagim

‘Aseret HaDiberot – The Ten Commandments

It is the minhag of all Jews from North Africa, as well as our brothers, the Ashkenazim, to stand up during the reading of the ‘Aseret HaDiberot (the Ten Commandments) on Shabu’ot, Shabat Yitro, and Shabat VaEthanan, to commemorate the time when Yisrael stood at Har Sinai as if we are once again welcoming the face of the Shekhina (Divine Presence) and accepting the Tora.[1]

However, Rambam[2] writes not to stand for the ‘aseret hadiberot because the heretics will claim, “we only attribute importance to these ten misvot as they are the only ones that are true; the rest of the Tora is not true,” has veshalom. The reason we continue to follow this minhag, is because the heretics at the time of Rambam were much different then the heretics of today as heretics of today do not make such claims.[3] Ribi Shalom Messas[4] is also of this opinion and explains further that whether we were to remain seated or we stood during the ‘aseret hadiberot it would not change the perception of the heretics; either way they would find ways to deny the Tora. Also, it is clear that since we continue to read the remainder of the parasha – and not solely the ‘aseret hadiberot – there is no reason to worry about such claims.[5] Ribi Yehuda ‘Ayash of Algeria is also of this opinion and writes that the claims of the heretics could only persuade an ignoramus of nowadays using such logic.[6] Furthermore, Maran HaHida[7] explains that since we make berakhot before and after each ‘aliya latora – and not just the ‘aliya of the ‘aseret hadiberot – we have no worry that heretics will make a claim that the rest of the Tora is untrue.

Maran HaHida[8] cautions us, however, to stand from the beginning of the ‘aliya in order to show that we stand for other pesuqim as well. He also adds that it is very important that if the majority of the congregation is standing, one is NOT allowed to sit, as this illustrates a belittlement of the ‘Aseret HaDiberot, G-d forbid. Nonetheless, the majority of Moroccan posqim write that the common minhag is to stand only upon reaching the ‘Aseret HaDiberot for we are not concerned about the claims of the heretics at all.[9]

It was the tradition to gather women together and read them these Ten Commandments, in Arabic “ ‘Asr Klmat,” along with its explanation according to Hazal.[10]

Certain parts of the parasha are read in a special tune, among them the ‘Aseret HaDiberot and the Shirat HaYam in order to ascribe special importance to these sections of the Tora as they speak about the high spiritual level of Bené Yisrael and not, has veshalom, to say that they are more important than the rest of the Tora.[11]

 

 The minhag of 

Spanish & Portuguese 
Synagogues & Communities 
is to STAND during 
the reading of the Aseret Hadiberot
Mekorot


[1] As the Tora says “they were standing at a distance.” This minhag is cited by Dibré Shalom VeEmet (Heleq 2, p.72). Sefer Mamlekhet Kohanim records that this was also the minhag in Djerba and mainland Tunisia, Noheg BeHokhma p.143, QS”A Toledano (Siman 442:9), Yehavé Da’at Hazan (Heleq 3, O”H, Siman 13), Maté Yehuda ‘Ayash (Siman 1:6), Dabar Shemuel by Ribi Shemuel Abuhab (Siman 276), Kapé Aharon (Siman 39), and Sedé Hemed (Kelalé HaPosqim, Siman 5:14). In Shemesh Umaghen (Heleq 1, O”H, Siman 57, p.130) Ribi Shalom Messas solidifies our custom to stand based on the fact that today we do not have the same type of heretics that they had in the times of Hazal and because of whom this minhag was spoken out fiercely against. Maran HaHida (LeDavid Emet Siman 7:5) further says that one should stand in order to stir feelings of fear and trepidation as were felt at Har Sinai.

 [2]In his handwritten responsa that was compiled along with approximately 367 other responses in 1934. (Siman 46).

 [3] Ribi Moshé Feinstein’s response, Igerot Moshé (Heleq 4, O”H Siman 22).

 [4] Shemesh Umaghen (Heleq 1, O”H Siman 57 p.130-1) and (Heleq 3, O”H Siman 55:3).

 [5] Maghen Abot (Siman 1, p.53-4): Diné Hashqamat HaBoqer.

 [6] Maté Yehuda (Siman 1:6).

 [7] LeDavid Emet (Siman 7:5).

 [8] Toub ‘Ayin (Siman 11).

 [9] Ribi Yehuda ‘Ayash of Algeria (Maté Yehuda Siman 1:6), Ribi Yishaq Hazan (Yehavé Da’atHeleq 3, Siman 13), Ribi Yosef Messas in Osar HaMikhtabim (Heleq 3, §1859), and HaMalakh Refael Berdugo as quoted by the QS”A of Ribi Refael Barukh Toledano (p.174), all say that the common minhag is to stand only once we reach the ‘Aseret HaDiberot. This is also the minhag of Tunisia (Mamlekhet Kohanim) and Libya (Netibot HaMa’arab, Shabu’ot §12).

 [10] This is to make the Tora more pleasant to them, and with this they should be more helpful to their husbands in facilitating their Tora learning. See Nahagu Ha’Am (Shabu’ot §5, p.57) as the source and for the lyrics in Arabic.

 [11] See Noheg BeHokhma (p.145 §13).

image.png

Mincha followed by Seuda Shelishit
*****
image.png
1hr 15 min after Motzae Shabbat
THIS WEEK 7:17 pm
*****
Ladies Nach Group 
PHOTO-2023-02-07-18-41-12.jpg
*****
Moor lane pic.PNG
Please support our minyanim whenever possible
Updates will appear on the WhatsApp group image.png
If anyone needs any help getting to or from the minyanim 
please contact one of the members of the Mahamad
*****
image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
Abraham ben Esther
*****
Q & A on Parashat Yitro
  1. Yitro had 7 names. Why was one of his names Yeter?
    18:1 – Because he caused a parsha to be added to the Torah. Yeter means addition.
  2. News of which two events motivated Yitro to come join the Jewish People?
    18:1 – The splitting of the sea and the war against Amalek.
  3. What name of Yitro indicates his love for Torah?
    18:1 – Chovav.
  4. Why was Tzipora with her father, Yitro, and not with Moshe when Bnei Yisrael left Egypt?
    18:3 – When Aharon met Moshe with his family on their way down to Egypt, Aharon said to Moshe: “We're pained over the Jews already in Egypt, and you're bringing more Jews to Egypt?!” Moshe, hearing this, sent his wife and children back to Midian.
  5. Why does verse 18:5 say that Yitro came to the desert — don't we already know that the Bnei Yisrael were in the desert?
    18:5 – To show Yitro's greatness. He was living in a luxurious place; yet he went to the desert in order to study the Torah.
  6. Why did Moshe tell Yitro all that G-d had done for the Jewish People?
    18:8 – To draw Yitro closer to the Torah way of life.
  7. According to the Midrash quoted by Rashi, how did Yitro respond when he was told about the destruction of Egypt?
    18:9 – He grieved.
  8. Who is considered as if he enjoys the splendor of the Shechina ?
    18:12 – One who dines with Torah scholars.
  9. On what day did Moshe sit to judge the Jewish People?
    18:13 – The day after Yom Kippur.
  10. Who is considered a co-partner in Creation?
    18:13 – A judge who renders a correct decision.
  11. “Moshe sat to judge the people, and the people stood before Moshe….” What bothered Yitro about this arrangement?
    18:14 – Yitro felt that the people weren't being treated with the proper respect.
  12. Why did Yitro return to his own land?
    18:27 – To convert the members of his family to Judaism.
  13. How did the encampment at Sinai differ from the other encampments?
    19:2 – The Jewish People were united.
  14. To whom does the Torah refer when it uses the term “Beit Yaakov “?
    19:3 – The Jewish women.
  15. How is G-d's protection of the Jewish People similar to an eagle's protection of its young?
    19:4 – An eagle carries its young on top of its wings to protect them from human arrows. So too, G-d's cloud of glory separated between the Egyptians and the Jewish camp in order to absorb Egyptian missiles and arrows fired at the Jewish People.
  16. What was G-d's original plan for Matan Torah ? What was the response of the Jewish People?
    19:9 – G-d offered to appear to Moshe and to give the Torah through him. The Jewish People responded that they wished to hear the Torah directly from G-d.
  17. How many times greater is the “measure of reward” than the “measure of punishment”?
    20:6 – 500 times.
  18. How is it derived that “Don't steal” refers to kidnapping?
    20:13 – Since it is written immediately after “Don't murder” and “Don't commit adultery,” it is derived that “Don't steal” refers to a crime carrying the same penalty as the first two, namely, the death penalty.
  19. In response to hearing the Torah given at Sinai, how far backwards did the Jewish people retreat in fear?
    20:15 – They backed away from the mountain twelve mil (one mil is 2000 cubits).
  20. Why does the use of iron tools profane the altar?
    20:22 – The altar was created to extend life; iron is sometimes used to make weapons which shorten life.
*****
image.png  

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

מלאכת טוחן

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת במטחנה ידנית של תבלינים?

תשובה: במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו,
שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת
טוחן”. כי כל המלאכות
שנאסרה עשייתן בשבת, הן המלאכות שהיו עושים במלאכת הקמת המשכן, ובהקמת המשכן
הוצרכו לטחון סממנים (כמו מיני תבלין) כדי לצבוע בהם עורות אילים מאדמים. לכן,
אסור מן התורה לטחון בשבת חטים, או שעורים
, או סממנים אחרים.

וכן
כתב רבינו הרמב”ם (בפ”ח מהלכות שבת
), “הטוחן תבלין בשבת, חייב”.
ולא רק בטחינת מאכלים בשבת חייב משום חילול שבת
, אלא גם בטחינת שאר דברים, כגון מי שמייצר נסורת מעצים
בשבת, הרי זה בכלל מלאכת טוחן שאסור בשבת
.

ולפיכך
הדבר פשוט וברור, שאסור בהחלט לטחון בשבת מיני תבלין, ואפילו במטחנה ביתית ידנית,
שאינה מופעלת על ידי חשמל, והדרך היא שעל ידי סיבוב היא טוחנת את התבלין שבתוכה,
גם כן, אסור להשתמש בה בשבת. שכל הטוחן תבלין בשבת עובר באיסור מן התורה
.

ובשולי
הדברים יש להעיר, כי יש לכתוב “תבלין”, או “מיני תבלין”, ולא
“תבלינים
“. כי התבלין הם רבים של תבל, ותבל הוא מין תבלין אחד. כמו
שמפורש במשנה במסכת ערכין (פ”ב משנה ו). ובכל ספרי הפוסקים הבקיאים בלשון
הקודש, לא תמצא
תבלינים

The Forbidden Work of Grinding on Shabbat

Question: May one use a manual
spice-grinder on Shabbat?

Answer: The Mishnah (Shabbat 73a) teaches us that one of the thirty-nine
forbidden works on Shabbat is “grinding.” Those works forbidden on Shabbat were
the works associated with the construction of the Mishkan (Tabernacle). In the
Mishkan, herbs and other ingredients were ground in order to produce colors to
dye animal hides. It is thus forbidden to grind wheat, barley, or other herbs
on Shabbat.

The Rambam (Chapter 8 of Hilchot Shabbat) states: “One who grinds spices on
Shabbat is liable (for Shabbat desecration).” Not only is one who grinds food
items on Shabbat liable for Shabbat desecration, for even one who grinds other
substances, such as one who produces sawdust from trees, has desecrated Shabbat
by grinding.

It is therefore quite clear that it is absolutely forbidden to grind any kind
of spice on Shabbat. It is likewise forbidden to use a manual grinder not
powered by electricity (and is used by turning the device itself or a lever
attached to it to grind the spices within it) on Shabbat, for grinding spices
on Shabbat is a Torah prohibition.

טחינת מיני
תבלין בשבת – המשך דיני טוחן

בהלכה
הקודמת
ביארנו, כי אחת המלאכות שאסרה התורה
לעשותן בשבת, היא מלאכת “טוחן”. ולכן אסור מן התורה לטחון בשבת מיני
תבלין, או חטים ושעורים
.

אולם
יש בדין זה פרט שמוכרחים אנו לבארו, כי תלויים בו עוד הרבה מדיני טוחן בשבת
.

כשלמדנו
את פרטי מלאכת “בורר”, ביארנו שיש אופנים שמותר לברור בשבת. משום שיש
אופנים שהברירה בשבת אינה בצורה שאסרה התורה, אלא היא בדרך אכילה, המותרת בשבת.
וכמו כן לגבי מלאכת טוחן, יש אופנים שמותר לטחון בשבת כמו שנבאר
.

אופן
שמותר לטחון פלפלין בשבת

בגמרא
במסכת חולין (דף קמא.) אמר רבא, שמי שצריך פלפלין (כלומר, תבלין, פלפל שחור, פלפל
אנגלי, פפריקה וכדומה), רשאי לטחון אותם בשבת, אולם זאת רק בשני תנאים, שיעשה זאת
ב”קתא של סכין” וב”קערה”. כלומר, בדרך כלל כשטוחנים תבלין,
טוחנים אותו על ידי “מדוכה במכתשת”. שהמדוכה היא הכלי שמכים על ידו על
התבלין, וה”מכתשת” היא הכלי שהתבלין נטחן בתוכו (כמין קערה חזקה
).

ואמר
רבא, שאף על פי שאסור לטחון בשבת פלפלין במדוכה במכתשת, מכל מקום מותר לטחון בשבת
פלפלין, על ידי “קתא של סכין”, כלומר הידית של הסכין, ובקערה
,
שאינה
מיוחדת לטחינה. וכל זאת כמובן, דוקא כאשר טוחן את התבלין לצורך סעודת השבת
.

ופסק
הרמב”ם (בהלכות שבת, פכ”א ה”כ), שאסור לטחון בשבת פלפלין, אלא בשני
התנאים, שיטחן בידית הסכין (ולא במדוכה, ולא בסכין עצמה בצד שהיא חותכת), ובתוך
קערה, שרק על ידי שני השינויים מותר. אבל אין להסתפק בשינוי אחד מצורת הטחינה
הרגילה. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שכא). וכן פסק מרן רבינו הגדול רבי עובדיה
יוסף זצ”ל (הכ”מ) בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח”ד עמוד רנ
).

ולסיכום: אף על פי שאסור לטחון בשבת, בכל זאת, מותר לטחון
בשבת מיני תבלין לצורך סעודת השבת, על ידי ידית הסכין, ובתוך קערה רגילה. ולא
בכלים המיוחדים לטחינה

Grinding Various
Kinds of Spices on Shabbat-

The Laws of
Grinding Continued

In
the
previous
Halacha
we have discussed that one of the works prohibited on Shabbat
by Torah law is grinding. It is therefore a Torah prohibition to grind spices,
wheat, or barley on Shabbat.

Nevertheless, there is a very important point that we must point out, for many
laws regarding the prohibition of grinding on Shabbat are contingent on it.

When we discussed the detailed laws of selecting on Shabbat, we explained that
there are permissible methods of selecting on Shabbat when it is being done it
the usual manner of eating not forbidden by Torah law. The same applies to the
forbidden work of grinding on Shabbat in that there are several permissible
methods of grinding on Shabbat, as we shall discuss.

The Permissible Method to Grind Pepper on Shabbat
The Gemara (Chullin 141a) states that Rava said that one who requires pepper (the
same would apply to any spice including black pepper, allspice, paprika, and
the like) on Shabbat may grind it on Shabbat as long as this is being done
“with the handle of a knife and in a bowl.” This means that usually, when one
grinds spices, one uses a pestle (a vessel used to hit and crush the spices)
and a mortar (a hard bowl in which the spices are ground).

Rava therefore says that although may not grind spices on Shabbat using a
mortar and pestle, one may grind spices on Shabbat using the handle of a knife
and a bowl not designated for grinding. This is obviously only permitted when
one does so for one of the Shabbat meals.

The Rambam (Chapter 21 of Hilchot Shabbat, Halacha 20) rules that grinding is
forbidden on Shabbat unless two conditions are met: That one use the handle of
a knife to grind (and not using a pestle or the cutting edge of the knife) and
only in a bowl. This means that there must be two variations from the usual
method of grinding and one variation does not suffice. Maran Ha’Shulchan Aruch
(Chapter 321) rules likewise. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l rules accordingly in
his Chazon Ovadia-Shabbat-Part 4, page 250.

Summary: Although grinding is forbidden on Shabbat, nevertheless, one
may grind spices on Shabbat for the Shabbat meal when this is being done using
the handle of a knife and within a regular bowl (and not one meant for
grinding).

פרטים בדיני
טחינה בשבת

בהלכות
הקודמות
ביארנו כי אחת המלאכות האסורות בשבת, היא
מלאכת “טוחן”. ולאחר שהסברנו את יסודות הדינים, נביא בקצרה כמה דינים
השייכים להלכות אלה
.

מריחת
האבוקדו בשבת

בהלכה
הקודמת ביארנו שמותר לרסק בשבת אבוקדו על ידי שיני המזלג, כשעושה כן על מנת לאכול
את האבוקדו מיד (בתוך חצי שעה). ונשאלת השאלה, האם מותר למרוח את האבוקדו על גבי
לחם, או שיש בדבר איסור משום “ממרח
“?

ומרן
רבינו עובדיה יוסף זצ”ל (הכ”מ) דן בזה בספרו, וכתב שאין בדבר איסור,
משום שדין
ממרח”, אינו שייך בדברי מאכל. ומטעמים נוספים. לכן להלכה,
מותר למרוח בשבת אבוקדו על גבי פרוסת לחם. (ח”ד עמוד רסד
).

חיתוך
בשר דק דק


לגבי
עשיית סלט, כתבנו, שמותר לחתוך בשבת סלט, אפילו דק דק, בתנאי, שיעשה כן על מנת
לאכלו לאלתר. כלומר, על מנת לאכול את הסלט בתוך חצי שעה. ויש לשאול
,
האם
הוא הדין לגבי חיתוך בשר, או גבינה, שאסור לחתכם דק דק, אלא אם עושה כן על מנת
לאכלם מיד
.

ובספר
תרומת הדשן (לרבי ישראל איסרלן, אחד מרבותינו הראשונים) כתב, שמותר לחתוך בשבת בשר
דק דק, אפילו אם מתכוין לאכלו רק לאחר שעתיים או שלוש. משום שאיסור
“טוחן”, שייך רק בדבר שהוא
גידולי קרקע”, כגון,
חטים ושעורים, תבלינים, פירות וירקות. אבל בשר, שאינו גדל על גבי הקרקע, לא שייך
בו איסור טוחן
.

לכן
מותר לחתוך בשבת בשר דק דק, כל שעושה כן כדי לאכלו בשבת. ואפילו אם עושה כן בלילה,
על מנת לאכלו בבוקר, אין בדבר איסור. (עמוד רסז
).

לגרור
גבינה בפומפיה

האם
מותר לגרור בשבת גבינה בפומפיה, כשמתכוין לאכול את הגבינה לאלתר? הנה ביארנו כבר,
שגם כאשר מתכוין לאכול מיד את מה שחותך, אין להתיר לחתכו, אלא בכלי שאינו מיוחד
לטחינה. והפומפיה, שהיא “מורג חרוץ בעל פיפיות”, בודאי שהיא כלי המיוחד
לטחינה. ולכן אסור בהחלט לגרור עליה גבינה בשבת, אפילו על מנת לאכול
“לאלתר”, מאחר וזה דומה למי ששוחק תבלין במכתשת, שאסור אפילו לאלתר.
(עמוד רסח
).

לפורר
לחן עבור בעלי חיים

האם
מותר לפורר לחם בשבת? כתב הרמ”א (בסימן שכא) שמותר לפורר בשבת לחם לפני
התרנגולים. וטעם ההיתר בזה מבואר בספר יראים, שהואיל והלחם היה מפורר
,
בשעה
שהיה קמח, ואחר כך חזרו והדביקוהו בלישת הבצק והאפיה, שוב אין איסור לפוררו בשבת,
מאחר ו”אין טחינה אחר טחינה”. כלומר, דבר שהיה טחון כבר, אין איסור
לחזור ולטחנו. ולכן, מותר לפורר בידיים לחם בשבת, כשעושה כן לצורך השבת
.

חיתוך
ירקות עבור בעלי חיים

ולגבי
חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים. הנה חיתוך ירקות הוא בכלל מלאכת טוחן, ואין להקל
בחיתוך ירקות אלא כשחותכם כדי לאכלם “לאלתר”. וכן הדין לגבי חיתוך ירקות
לצורך בעלי חיים, שהדבר מותר רק אם חותך את הירקות כדי שהבעלי חיים יאכלו אותם
לאלתר. ואף על פי שיש מחמירים בזה, שאומרים שלא הותר חיתוך כשעושה כן לצורך בעלי
חיים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל (עמוד ער) הוכיח שהעיקר להלכה שיש
להקל בזה, גם כשעושה כן לצורך בעלי חיים
.

וכן
מותר לחתוך חתיכות בשר לצורך הכלב שיוכל לאכלם
.

Some Details Regarding
Grinding on Shabbat

In
the
previous
Halachot
we have explained that one of the thirty-nine forbidden
works on Shabbat is “grinding.” After discussing the fundamental points of this
prohibition, let us now discuss some related laws.

Spreading Avocado on Shabbat
In the previous Halacha we have explained that it is
permissible to mash an avocado on Shabbat using the prongs of a fork as long as
one does so with the intention of eating the avocado immediately (within a
half-hour). The question is: Is it permissible to spread the avocado on a slice
of bread or is this included in the prohibition of “smearing” on Shabbat?

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l
deals with this matter lengthily in his work and rules that this
this is not forbidden, for the prohibition of smearing does not apply to food
items in addition to other reasons. Thus, halachically speaking, it is
permissible to spread avocado on a slice of bread on Shabbat (Chazon
Ovadia-Shabbat, Part 4, page 264).

Slicing Meat Very Finely
We have written above that it is permissible to cut up a salad on Shabbat, even
finely, when one intends to eat the salad immediately, i.e. within a half-hour.
The question becomes: Does the same apply to meat or cheese in that one may only
slice them finely if one intends to eat them immediately?

The Sefer Terumat Ha’Deshen (authored by Rabbeinu Yisrael Isserlan, one of the
great Rishonim) writes that one may cut one meat finely on Shabbat even if one
intends to eat it one only intends to eat it two or three hours later, for the
prohibition of grinding only applies to things that grow from the ground, such
as wheat, barley, spices, fruits, and vegetables. The prohibition of grinding
does not, however, apply to meat which does not grow from the ground.

It is therefore permissible to cut meat very finely on Shabbat as long as the
meat will be eaten sometime on Shabbat. Even if one does so at night with the
intention of eating it on Shabbat morning, this is permitted (ibid page 267).

Grating Cheese
Is it permissible to grate cheese using a grater on Shabbat when one has in
mind to eat the cheese immediately? We have already explained that even when
one has in mind to eat what one grinds immediately, one may only do so without
the means of a utensil designated for this purpose. A grater is certainly a
utensil designated for grinding. It is therefore absolutely forbidden to grate
cheese on Shabbat using a grater even when one plans on eating it immediately
as this is similar to grinding spices using a mortar and pestle which is
forbidden even for immediate use (ibid page 268).

Crumbling Bread to Feed Animals
Is it permissible to crumble bread on Shabbat? The Rama (Chapter 321) writes
that it is permissible to crumble bread before chickens on Shabbat. The reason
for this is brought in the Sefer Yere’im which states that since the bread was
once in crumb-form when it was still flour, although it was stuck together once
again by kneading and baking it, there is nevertheless no prohibition to crumble
it on Shabbat, for there is no prohibition to grind something which has already
been ground. It is therefore permissible to crumble bread by hand on Shabbat as
long as this is done for the purpose of Shabbat.

Slicing Vegetables for Animals
As we have written, slicing vegetables is included in the prohibition of
grinding and is only permissible when one slices the vegetables in order to eat
them immediately. The same applies to slicing vegetables for animals which is
only permissible when one is cutting them in order for the animals to eat them
immediately. Although there are those who rule stringently regarding this law
on the basis that slicing vegetables on Shabbat is only permissible when this
is being done for human consumption, nevertheless, Maran Rabbeinu zt”l proves (ibid page 270)
that the letter of the law permits this even when this is being done for
animals.

It is likewise permissible to cut meat into pieces in order to feed a dog.

 



Newsletter Parashat Beshalach – Shabbat Shira

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
image.png
Have a look at our website www.moorlane.info 
*****
image.png
CURRENT MEMBERS OF THE MAHAMAD 2022-2023

a)      Parnas PresidenteMordechai Maman

b)      Parnas Vice PresidenteBenjamin Hassan

c)      Treasurer: Yamin Ibgui

d)      Gabbai: Eli Shoshana

e)      Hon. Secretary: Mr Serjio Lalouche

f)       Ladies Committee ChairMrs. Elaine Marshall

g)      Mahamad: Mrs Loretta Hodari, Jacob Edelstein, Alex Lopez-Dias & Rafi Marshall


Moorlanenews 
would like to thank 
Dr D Marshall 
for the many years of service to the kahal 
as Hon. Secretary
&
wish the current 
Executive & Mahamad
Hatzlacha in the upcoming year & projects.
A big welcome to 
Serjio Lalouche 
as 
Hon Secretary
&
Alex Lopez-Dias & Rafi Marshall
as members of the Mahamad 
and wish much hatzlacha in the upcoming year.
*****
image.png
15th Shevat
is next 
Monday 6th February 
(see halachot & minhagim below)
*****

תפלה לחורף תשפ״ג

Winter Timetable 5783 – 2022/23

מוצאי שבת

ערבית
)מוצש(

שקיעה

מנחה שבת

סוף זמן קריאת שמע

הדלקת נרות

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Sunset

Minha

Shema before

Candle Lighting

Minha & Kabbalat Shabbat

Date

Parasha

PM

PM

PM

PM

AM

PM

PM

 

 

5:49

5:45

4:56

4:20

10:06

4:40

4:40

3/4 Feb

בשלח
(שירה)

image.png

Mincha followed by Seuda Shelishit
*****
image.png
1hr 15 min after Motzae Shabbat
THIS WEEK 7:05 pm
*****
Ladies Nach Group 
PHOTO-2023-01-11-11-01-29.jpg
*****
Moor lane pic.PNG
Please support our minyanim whenever possible
Updates will appear on the WhatsApp group image.png
If anyone needs any help getting to or from the minyanim 
please contact one of the members of the Mahamad
*****
image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
Abraham ben Esther
*****
Q & A on Parashat Beshalach
  1. What percentage of the Jewish People died during the plague of darkness?
    13:18 – Eighty percent (four-fifths).
  2. Why did the oath that Yosef administered to his brothers apply to Moshe's generation?
    13:19 – Yosef made his brothers swear that they would make their children swear.
  3. Why did the Egyptians want to pursue the Jewish People?
    14:5 – To regain their wealth.
  4. Where did the Egyptians get animals to pull their chariots?
    14:7 – From those Egyptians who feared the word of G-d and kept their animals inside during the plagues.
  5. What does it mean that the Jewish People “took hold of their fathers' craft” (tafsu umnut avotam )?
    14:10 – They cried out to G-d.
  6. How did G-d cause the wheels of the Egyptian chariots to fall off?
    14:25 – He melted them with fire.
  7. Why were the dead Egyptians cast out of the sea?
    14:30 – So that the Jewish People would see the destruction of the Egyptians and be assured of no further pursuit.
  8. To what future time is the verse hinting when it uses the future tense of “Then Moshe and Bnei Yisrael will sing”?
    15:1 – Resurrection of the dead during the time of Mashiach .
  9. Why are the Egyptians compared to stone, lead, and straw?
    15:5 – The wickedest ones floated like straw, dying slowly. The average ones suffered less, sinking like stone. Those still more righteous sunk like lead, dying immediately.
  10. The princes of Edom and Moav had nothing to fear from the Jewish People. Why, then, were they “confused and gripped with trembling”?
    15:14 – They felt horrible seeing Israel in a state of glory.
  11. Moshe foretold that he would not enter the Land of Israel. Which word in the parsha indicates this?
    15:17 – “T'vi-aimo …” — “Bring them” (and not “bring us”).
  12. Why is Miriam referred to as “Aharon's sister” and not as “Moshe's sister”?
    15:20 – Aharon put himself at risk for her when she was struck with tzara'at. (See Bamidbar 12:12 )
  13. The Jewish women trusted that G-d would grant the Jewish People a miraculous victory over the Egyptians. How do we see this?
    15:20 – They brought musical instruments with them in preparation for the miraculous victory celebration.
  14. Which sections of the Torah did the Jewish People receive at Marah?
    15:25 – Shabbat, Red Heifer, Judicial Laws.
  15. When did Bnei Yisrael run out of food?
    16:1 – 15th of Iyar.
  16. What lesson in derech eretz concerning the eating of meat is taught in this week's Parsha?
    16:8 – One should not eat meat to the point of satiety.
  17. How did non-Jews experience the taste of the manna?
    16:21 – The sun melted whatever manna remained in the fields. This flowed into streams from which animals drank. Whoever ate these animals tasted manna.
  18. The Prophet Yirmiyahu showed the Jewish People a jar of manna prepared in the time of Moshe. Why?
    16:32 – The people claimed they couldn't study Torah because they were too busy earning a livelihood. Yirmiyahu showed them the manna saying: “If you study Torah, G-d will provide for you just as he provided for your ancestors in the desert.”
  19. Which verse in this week's parsha alludes to the plague of blood?
    17:5 – “And your staff with which you smote the river….”
  20. Why did Moshe's hands become heavy during the war against Amalek?
    17:12 – Because he was remiss in his duty, since he, not Yehoshua, should have led the battle.
*****
image.png  

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

מנהגי
ט”ו בשבט – ברכת שהחיינו

איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר
אסור להתענות (לצום) ביום ט”ו
בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט”ו בשבט
, וקוראים במשנה
ובזוהר מדברים הקשורים ביום זה, והגאון רבי יעקב רקח זצ”ל
, הדפיס ספר מיוחד לליל ט”ו בשבט בשם “פרי עץ
הדר”. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שיש ללמוד ב”הבנה”
ככל האפשר, ולא בקריאה בלא הבנה, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט”ו
בשבט בעניני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא
בקריאה בלבד, מפני שערך הלימוד כשהוא בהבנה מלאה, נעלה לאין שיעור מלימוד בלא הבנה
כראוי, ולפעמים חסרון ההבנה מביא לכך שאין הלימוד נחשב לימוד כלל
.

תפלה על אתרוג
יש נוהגים להתפלל ביום ט”ו
בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום
ט”ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו
בו גדולים וטובים.  (קול סיני, חזון עובדיה ט”ו בשבט
).

מנהג אכילת הפירות
נוהגים להרבות באכילת פירות של
אילנות בליל ט”ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות
הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא.  וגם מרן
רבינו הקדוש זצ”ל, היה נוהג במנהג זה
, ומברך על כמה
מיני מאכלים ופירות וירקות הבאים לפניו, בשמחה ובטוב לבב

בדיקת הפירות מן התולעים
פירות שמצויים בהם תולעים צריך
שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות
שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין.
(פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון
הגאון רבי חזקיה די סילווא
(בעל “פרי חדש”) על הדרשנים שמרבים
לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים
,
ואינם מוכיחים את העם על איסור
תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד

ובפרט יש להזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים
בתקופת ט”ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות
בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. ואף היו כמה רבנים שגזרו אומר לאסור על אכילת תאנים אלו
ודומיהן מפני שקשה מאד לבדקן
,
ולכן חובה קדושה להישמר בעניין זה
מאד, והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר
.

וכבר לפני כמאה שנה, גזרו חכמי העיר חלאב, על
איסור אכילת עלי גפן, הואיל ועלים אלו הוחזקו בעירם כנגועים בתולעים, ואי אפשר היה
לנקותם, והציבור נכשלו באכילת איסור. לכן נמנו וגמרו חכמי העיר כולם, לגזור חרם על
אכילת עלים אלו
.
(
ובזמנינו ישנם עלים המשווקים
בהכשר, ללא תולעים). ומכאן נלמד כמה יש להזהר בענין זה. וכתבו רבותינו שאין עוון
שיש בו גנאי גדול יותר מאכילת איסור
,
שנכנס לתוך גופו של האדם, ונעשה
גופו חלק מאיסור. (ראה בדברי הראשונים בגיטין ז. ובבא בתרא לו
.).  

ברכת שהחיינו על פרי חדש
על פרי חדש (דהיינו פרי שלא אכל
ממנו באותה עונה) מברך “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”. ויש להקדים
ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו “תדיר ושאינו
תדיר, תדיר קודם”, ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא
קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך
.

ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת
שהחיינו אחת לשניהם, והיינו דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו
לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות

Tu Bishvat Customs

The Prohibition of Fasting and the Customary Reading of
the Zohar

It is forbidden to fast on the day of Tu Bishvat. Some customarily hold an
order of learning on the eve of Tu Bishvat and read portions of the Mishnah and
Zohar that are associated with this special day. Hagaon Harav Yaakov Rokach zt”l
compiled a special book for the order of this night called “Peri Etz
Hadar”. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that one should learn
while trying to understand as much as possible on this night and not just read
without understanding. One should try to focus on learning the Halachot
pertaining to Tu Bishvat, especially the laws of Orlah (forbidden fruits
of a tree planted within three years) and Terumot U’Ma’asrot (tithes).
One should try as much as possible to understand what he is reading and not
just to read the words alone, for reading without understanding is not
considered learning at all. Only regarding the reading of the Zohar is reading
without understanding indeed considered learning.

Praying for a Beautiful Etrog
Some have the custom that on the day of Tu Bishvat one should pray for a
beautiful Etrog (citron) for the holiday of Sukkot. Although some oppose this
custom since the judgment of trees is not actually decreed on this day,
nevertheless, there is some basis for this custom and many great individuals
have followed suit.

The Customary Eating of Fruits
It is customary to partake of a large variety of fruits and recite the
appropriate blessings on them on the eve of Tu Bishvat in order to show that
this day is the New Year for trees. This custom is mentioned in the works of
the Mekubalim as well, and it is a fine custom.

Checking the Fruits for Worms
Fruits which usually contain worms in them must be opened and checked prior to
reciting the blessings on them. One must be extremely careful in the checking
of fruits that are known to contain worms, for this is a grave sin; one who
consumes even one worm transgresses five Torah prohibitions (Pesachim 24a). One
who consumes a worm taints his soul and blocks his heart from the service of
Hashem.  Indeed, Hagaon Rabbeinu Chizkiya di Silwa (author of the “Peri
Chadash) took issue with the orators of his time who would expound nicely upon
stories and hints of the Torah but would not rebuke the people about the
terrible sin of consuming worms and the like.

One must take special care regarding dried fruits during
the Tu Bishvat season which are known to contain worms, such as dried figs
which are very difficult to check. There have been certain rabbis who have
banned eating dried figs and the like altogether due to the difficulty of
checking them. One must therefore take extreme care in this matter.

About one hundred years ago, the Sages of Aleppo, Syria
declared a ban on grape leaves, for in that city, the grape leaves were known
to contain worms and they were very difficult to check, thus, people came to
transgress the Torah prohibitions of consuming forbidden items. For this
reason, all of the Sages of the city unanimously decided to outlaw the
consumption of these leaves. We can see from here how much care must be taken
regarding this matter. Our Sages have told us that there is no more disgraceful
sin than the consumption of forbidden foods such that the forbidden object enters
one’s body and the body itself becomes a part of the prohibition. (See Rishonim
on Gittin 7a and Baba Batra 36a).

Reciting the “Shehecheyanu” Blessing on a New
Fruit

On a new fruit (meaning a fruit that one has not eaten yet this season), one
recites the blessing of “Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh”.
One should first recite the regular blessing on the fruit and only afterwards
should one recite the “Shehecheyanu” blessing, as per the rule of “common and
uncommon, the common takes precedence”. Thus, the fruit’s regular blessing
which is recited on a more frequent basis precedes the “Shehecheyanu” blessing
which is not recited as frequently.

If one has several kinds of new fruits in front of him,
one “Shehecheyanu” blessing suffices for all of them. However, this only
applies when all the new fruits are in front of him, for if not, one must
recite the “Shehecheyanu” blessing anew for each kind of fruit.

מהי המשמעות
של יום ט”ו בשבט
?

יום ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות (ראש
השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל
באי עולם, לחיים או למוות
,
לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן
ביום ט”ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה גורלם במשך השנה
הקרובה
.

אלא שבאמת, כתב מרן הרב
עובדיה יוסף זצ”ל, שהדבר אינו כן, וביום זה לא דנים כלל על האילנות. וכן כתב
הגאון רבי אברהם חיים נאה זצ”ל (רב שכונת הבוכרים בירושלים לפני כחמישים
שנה), שהמוני העם טועים וחושבים שיום ט”ו בשבט הוא יום הדין לאילנות, וזה
אינו, שהרי שנינו במשנה במסכת ראש השנה (דף טז
.) שבחג השבועות
דנים על פירות האילן, ולא ביום ט”ו בשבט כלל, אלא נראה שהטעם שנקבע יום
ט”ו בשבט ליום ראש השנה לאילנות, הוא מפני שאז כבר ירדו רוב גשמי השנה, כמו
שאמרו בגמרא במסכת ראש השנה (דף יב.) וכתב שם רש”י, שביום ט”ו בשבט, כבר
עברו רוב הגשמים, והשרף עולה באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מיום זה. (ופירוש
המילה “חונטין” היא מצב שבו הפירות עברו חלק ניכר מתהליך גדילתם, ונחלקו
הראשונים בשיעור זה כמה הוא בדיוק
.)

ומכל מקום יש לעניין יום ט”ו בשבט משמעות
הלכתית רבה לכמה דינים בענייני תרומות ומעשרות וערלה, ורק לשם דוגמא נזכיר אחד מהם
.

כתוב בתורה (ויקרא יט. כג.):
כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, שלוש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל. ופירשו
חז”ל: שצריך למנות שלוש שנים מעת נטיעת האילן, ורק אז יהיו הפירות מותרים
באכילה, אבל הפירות שגדלו באילן בתוך שלוש השנים הראשונות, הרי הם אסורים בהנאה
לעולם
.

אולם אין למנות שלוש שנים אלו מיום ליום, דהיינו
שלוש שנים ממש, אלא הולכים בהם אחר שנות העולם. כיצד? נטע נטיעה קודם יום ט”ז
באב של שנת תשס”א, שיש ארבעים וארבעה ימים עד לראש השנה תשס”ב, עלתה לו
שנה לנטיעתם, כי שלושים יום בשנה הראשונה חשובים שנה, ועוד ארבע עשרה יום יש להוסיף
לקליטת הנטיעה באדמה
,
ולפיכך צריך ארבעה וארבעים יום
בשנה הראשונה, ומונה עוד שנתיים להשלמת שלושת השנים, דהיינו, שאם נטע את האילן
בשנת תשס”א כנ”ל, מונה שנתיים
, תשס”ב
ותשס”ג, ובשנת תשס”ד הפירות מותרים באכילה. אלא שיום ט”ו בשבט הוא
ראש השנה לאילנות, ולכן אף בשנת תשס”ד שהיא השנה הרביעית, הפירות שנמצאים על
האילן עד יום ט”ו בשבט תשס”ד אסורים בהנאה, ורק הפירות שגדלו אחרי
ט”ו בשבט מותרים באכילה אף בלא הפרשת תרומות ומעשרות (אבל נקראים פירות
“נטע רבעי”, שמותר לאכלם אחר שיחללו את קדושתם על פרוטה לאחר שיתלשו
הפירות
, והפודה פירות רבעי מברך: ברוך אתה ה' אמ”ה
אקב”ו על פדיון (נטע) רבעי
,
ולוקח פרוטה שהיא הפחות של מטבע
היוצא, כגון עשר אגורות בארץ ישראל, ואומר
, כל קדושת הפירות
הללו וחומשם מחוללים על שווה פרוטה זה, וטוב שיאמר כן שלוש פעמים, ואחר כך הפירות
מותרים באכילה, ואינם חייבים בתרומות ומעשרות
.)

ומכל מקום, אף שביום ט”ו בשבט לא דנים ממש
מה יעלה בגורלם של האילנות באותה שנה, מכל מקום כתב רבינו יוסף חיים מבבל, שידוע
הוא, שיש קבלה ביד חכמי אשכנז ז”ל
,
שצריך לבקש ביום ט”ו בשבט
באופן מיוחד על האתרוג, שיזדמן לישראל אתרוג טוב ויפה בחג הסוכות
.

 The Significance of Tu Bishvat

The Fifteenth of Shevat or Tu Bishvat is the Rosh
Hashanah for trees (Rosh Hashanah 2a). Most people commonly think that just as
on the First of Tishrei, which is the day of Rosh Hashanah, all creations are
judged for life or death, for wealth or poverty, and the like, so too, on Tu
Bishvat, trees are judged in Heaven and their fate for the coming year is
decided.

Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l
writes that this is not the case, for on this day, the trees are not judged at
all. Similarly, Hagaon Harav Avraham Chaim Na’eh zt”l (Rabbi of
Jerusalem’s Bukharian Quarter approximately fifty years ago) writes that many
have a misconception that Tu Bishvat is the Judgment Day for trees when in fact
this is not the case, for the Mishnah in Masechet Rosh Hashanah (16a) writes
that fruit trees are judged on the holiday of Shavuot, not on Tu Bishvat.
Nevertheless, it seems that the reason why Tu Bishvat was established as the
New Year for trees is because at this point, most of the rainfall of the year
has already fallen, as the Gemara in Masechet Rosh Hashanah (12a) and Rashi
(ibid.) state that by the day of Tu Bishvat, most of the rainfall has already
passed, the sap rises through the tree, and the fruits have reached a
noticeable stage of development by this day.

Nevertheless, the day of Tu Bishvat poses certain
halachic implications regarding the laws of Terumot and Ma’asrot
(tithing of produce) and Orla (fruits grown within three years of the
tree being planted which are forbidden to benefit from). Just to illustrate
this, let us discuss one such example.

The Torah states (Vayikra 19, 23): “When you shall come
to the land and plant any kind of fruit tree, for three years shall it be
considered forbidden and may not be eaten.” Our Sages explain that these three
years must be counted from the time the tree was planted and only after this
point will the fruits become permissible. However, fruits that have grown on
the tree during its first three years since being planted are forbidden
forever.

However, these three years are not counted as three exact
years; rather, we follow the years of the world. This means that if one planted
a tree before the Sixteenth of Av of the year 5761, which is forty-four days
before Rosh Hashanah of the year 5762, this counts as one year since being
planted, for thirty days of the first year are considered one year and another
fourteen days are added to compensate for the time it takes the sapling to take
root in the ground; thus, a total of forty-four days are necessary for this to
be counted as the tree’s first year. One must then count another two years for
the completion of the three years, for instance, if one planted the tree in the
year 5761, one counts an additional two years, 5762 and 5763, and in the year
5764, the fruits become permitted for consumption. However, since Tu Bishvat is
the Rosh Hashanah for trees, although 5764 marks the fourth year, any fruits
that are on the tree until Tu Bishvat of 5764 are forbidden to benefit from.
Only the fruits grown after Tu Bishvat of the year 5764 are permitted for
consumption, even without separating Terumot and Ma’asrot (since
these fruits are called “Neta Reva’i” and are permitted for consumption
after their sanctity has been transferred onto a coin after the fruits have
been harvested. The individual redeeming the Neta Reva’i fruits recites
the following blessing: “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Asher
Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Al Pidyon Neta Reva’i
.” One then takes a “Perutah,”
which is a coin of minimal value, such as the ten-Agora coin in Israel and
states: “All of the sanctity of these fruits and their fifth is transferred
onto this coin which is worth a Perutah.” It is preferable for one to
recite this text three times. After performing this procedure, the fruits are
permitted for consumption immediately and Terumot and Ma’asrot
need not be separated).

Although the actual fate of the trees for that year is
not decided on Tu Bishvat, nevertheless, Hagaon Rabbeinu Yosef Haim of Baghdad
writes that there is an accepted tradition from Ashkenazi sages that one should
recite a special prayer regarding the Etrog (citron) fruit so that the Jewish
people will merit obtaining beautiful Etrogim for the Sukkot holiday.