Newsletter Parashat Pinchas – Shabbat Mevarechim

image.jpeg  

image.png

Have a look at our website www.moorlane.info 
*****
This  שבת  is שבת מברכים
Reminder there will be NO derasha
instead we will have the 
kahal recitation of Sefer Tehilim
*****
Women's Self Defence Session - Manchester 2022.jpg
****

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

10:27

10:23

9:12

9:06

8:20

7:41

7:20

22/23
July

פינחס (ש''מ)

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

*****

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*****

Upcoming Special Haftarot

Three of Destruction (Tlat DePuranuta)

The three weeks from the 17th of Tammuz until the 9th of Av mark a period of mourning for the Jewish nation, as we relive and lament the destruction of Jerusalem by the Romans in 69 CE. It begins with a fast on the 17th of Tammuz, when the walls of Yerushalayim were breached by the Romans, and reaches its climax with another fast on 9th of Av, when the Temple was set aflame (many other tragedies befell us on that day as well).

The haftarot of these three weeks, drawn from the books of Yirmiyahu and Yeshaya, tell of Hashem’s disappointment with Israel’s faithlessness, and the impending doom that would befall them if they would not mend their ways.

The three readings are:

Divrei Yirmiyahu (Jeremiah 1:1–2:3)

Shim’u Devar Hashem (Jeremiah 2:4–28 followed by 4:1–2 or 3:4)

Chazon Yeshayahu (Isaiah 1:1–27)

****

Women's Nach Group
nach flyer.png

************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Pinchas
  1. Why was Pinchas not originally a kohen?
    25:13 – Kehuna (priesthood) was given to Aharon and his sons (not grandsons), and to any of their descendants born after they were anointed. Pinchas, Aharon's grandson, was born prior to the anointing.
  2. Why was Moav spared the fate of Midian?
    25:18 – For the sake of Ruth, a future descendant of Moav.
  3. What does the yud and hey added to the family names testify?
    26:5 – That the families were truly children of their tribe.
  4. Korach and his congregation became a “sign.” What do they signify?
    26:10 – That kehuna was given forever to Aharon and his sons, and that no one should ever dispute this.
  5. Why did Korach's children survive?
    26:11 – Because they repented.
  6. Name six families in this Parsha whose names are changed.
    26:13,16,24,38,39,42 – Zerach, Ozni, Yashuv, Achiram, Shfufam, Shucham.
  7. Who was Yaakov's only living granddaughter at the time of the census?
    26:46 – Serach bat Asher
  8. How many years did it take to conquer the Land? How many to divide the Land?
    26:53 – Seven years. Seven years.
  9. Two brothers leave Egypt and die in the midbar. One brother has three sons. The other brother has only one son. When these four cousins enter the Land, how many portions will the one son get?
    26:55 – Two portions. That is, the four cousins merit four portions among them. These four portions are then split among them as if their fathers were inheriting them; i.e. two portions to one father and two portions to the other father.
  10. What do Yocheved, Ard and Na'aman have in common?
    26:24,56 – They came down to Mitzrayim in their mothers' wombs.
  11. Why did the decree to die in the desert not apply to the women?
    26:64 – In the incident of the meraglim, only the men wished to return to Egypt. The women wanted to enter Eretz Yisrael.
  12. What trait did Tzlofchad's daughters exhibit that their ancestor Yosef also exhibited?
    27:1 – Love for Eretz Yisrael.
  13. Why does the Torah change the order of Tzlofchad's daughters' names?
    27:1 – To teach that they were equal in greatness.
  14. Tzlofchad died for what transgression?
    27:3 – Rabbi Akiva says that Tzlofchad gathered sticks on Shabbat. Rabbi Shimon says that Tzlofchad was one who tried to enter Eretz Yisrael after the sin of the meraglim.
  15. Why did Moshe use the phrase “G-d of the spirits of all flesh”?
    27:16 – He was asking G-d, who knows the multitude of dispositions among the Jewish People, to appoint a leader who can deal with each person on that person's level.
  16. Moshe “put some of his glory” upon Yehoshua. What does this mean?
    27:20 – That Yehoshua's face beamed like the moon.
  17. Where were the daily offerings slaughtered?
    28:3 – At a spot opposite the sun. The morning offering was slaughtered on the west side of the slaughtering area and the afternoon offering on the east side.
  18. Goats are brought as musaf sin-offerings. For what sin do they atone?
    28:15 – For unnoticed ritual impurity of the Sanctuary or its vessels.
  19. Why is Shavuot called Yom Habikkurim?
    28:26 – The Shavuot double-bread offering was the first wheat-offering made from the new crop.
  20. What do the 70 bulls offered on Succot symbolize?
    29:18 – The seventy nations.
 ******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l 

ימי “בין המצרים” תשפ”ב – דברי מרן זצ”ל


הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי “בין המצרים” על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג): “כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים”, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

ואף על פי שזכינו בדור האחרון, לשוב אל ארץ קדשינו בצורה יחסית חופשית, עדיין לא זכינו לגאולה שלימה, כי בית חיינו חרב, ואומות העולם מציקות לעם ישראל יום יום, וראשי האומות נוהגים כשליטים עליונים על ישראל, והצרות תוכפות יותר ויותר. ועל הכל, מבחינה רוחנית, שאנו רחוקים מאד מהגאולה האמיתית, עד שישוב ה' וירחם על נחלתו, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, גאולת עולמים.

ועל כל איש ואשה, להיות ערניים לענין הגלות, ולא להשאר שאננים, כי הימים הללו אינם ימים רגילים שמחוייבים אנו לנהוג בהם במנהגי אבלות בעל כרחינו, אלא בעצמותם הם ימי אבל, כי אנו דואבים ומצטערים על ההפסד הגדול בחורבן בית המקדש ובעיכוב הגאולה.

והיה מרן זצ”ל אומר דבר יקר מאד, שעל כל אדם לקרב את האבלות בימים הללו ללבו, ויותר ממה שאנו בוכים על מה שהיה לפני אלפיים שנה, אנו בוכים על מה שהיה בדורותינו, בזמן השואה הנוראה, והיה מעורר את הציבור לזכור את מליון הילדים המתוקים שנטבחו בימי השואה, וכן את כל ישראל שהתענו תחת המגף הנאצי, גם על זה עלינו לבכות! וכבר אמרו רבותינו, כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.

דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב

במשך השבוע נבאר את דיני “בין המצרים” (ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך). ודינים אלו מחולקים. שמיום י”ז בתמוז ועד ראש חודש אב, נוהגים מעט מנהגי אבלות. ומיום ראש חודש אב, מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.

שבוע שחל בו תשעה באב בשנת התשפ”ב

בשנה זו (תשפ”ב), יחול יום תשעה באב ביום השבת, ולכן התענית נדחית ליום ראשון. לפיכך, למנהג הספרדים, אין לנו את דיני האבלות המיוחדים לשבוע שחל בו תשעה באב, כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן תקנא). ורק האשכנזים נוהגים להחמיר בכמה דינים כבר מראש חודש אב, וכמו שנבאר בעתו ובזמנו בעזרת ה'.

תיקון חצות

מכיון שימי “בין המצרים” הם ימי אבל לעם ישראל, נוהגים בהם כמה מנהגי אבל, וחסידים ואנשי מעשה נוהגים לומר “תיקון חצות” אחר חצות היום בימי בין המצרים. (חצות היום, היינו, שמחלקים את הלילה, מהשקיעה עד הזריחה לשתים עשרה, והנקודה האמצעית, היא “חצות” הלילה, מלשון “מחצית”, ובאותה השעה ביום, הוא זמן חצות היום. ובהרבה לוחות שנה מופיעה זמן חצות היום, או חצות הלילה, שהוא שווה לזמן חצות היום), ואומרים “תיקון רחל” שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן בית המקדש, ומנהג זה הוא מנהג ותיקין, והביאו מרן החיד”א בספרו מורה באצבע, וכתב שכן נהגו בארץ ישראל על פי דברי רבינו האר”י ז”ל, וכן כתב עוד בספרו שו”ת יוסף אומץ. וכתב שנוהגים לומר “תקון רחל”, משום שתקון רחל מיוסד על בכיה ומספד על חורבן הבית. והביא עוד מדברי רבינו האר”י שכתב שמנהג טוב וכשר לכל בעל נפש לישב באבילות אחר חצות היום בכל ימי בין המצרים, ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית. עד כאן. ובודאי שעל ידי אמירת תיקון חצות יתעורר כל אחד להצטער על חורבן בית המקדש וכל הצרות שבאו עלינו ועל אבותינו מתוך הגלות המרה הזו.

וכן נהג תמיד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, לעורר את הצבור לומר תקון חצות בזמן חצות היום בימי בין המצרים. (ותיקון רחל מודפס בסידורים). וכן היו נוהגים לאמרו בישיבת “פורת יוסף” בירושלים. ויש נוהגים לומר “תיקון חצות” בכל ימות השנה בחצות הלילה, ותבא עליהם ברכה.

ויש לציין שגם בשאר ימות השנה, טוב לומר תיקון חצות בכל לילה. וכאשר מרן זצ”ל היה אומר תיקון חצות, היה לוקח את הכרית ממיטתו, ומניחה על הרצפה, והיו עיניו זולגות דמעות בתחינתו על צרות כלל ישראל ועל איחור הגאולה.

ה' יזכינו לראות עין בעין בנחמת ציון ובנין ירושלים. אמן כן יאמר האל.


The “Three Weeks”- The Words of Maran zt”l

The Period of the “Three Weeks”
The three-week period between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av is dubbed by our Sages “Between the Straits,” based on the verse (Eicha 1, 3), “All of her enemies overtook her between the straits.” Our Sages tell us that these three weeks between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av are when our enemies entered the holy city of Jerusalem and massacred countless Jewish people until the Ninth of Av when they finally succeeded in destroying the Holy Temple. From that day on, the Jewish people no longer dwell securely, and we must endure enemies attacking us from the outside as well as within.

Although, thank G-d, we have merited returning to the holy land relatively freely, we have nevertheless not yet merited the ultimate redemption, for our Bet Hamikdash still lies in ruins, the nations of the world are constantly on the offensive against the Jewish nation, and our tragedies multiply exponentially every day. We are indeed very spiritually distant from the final redemption, and we hope and pray that Hashem pities us and redeems us once and for all, speedily in our days.

Everyone should be well aware of the woes of the exile and never to become complacent, for these days are not merely regular days when we are obligated to observe mourning customs. Rather, these days are intrinsically days of mourning when we bemoan the destruction of the Bet Hamikdash and the delay of the Final Redemption.

Maran zt”l would say that more than we cry for what happened almost two-thousand years ago, we are crying for what happened in our generation, i.e., the Holocaust. He would remind the audience of the million sweet children who found their deaths at the hands of the Nazis and the six million Jews who perished in the most gruesome ways. We need to cry for them as well! Indeed, our Sages taught, one who mourns over Jerusalem shall merit to see its joy and splendor.

The Levels of Mourning during this Period and the Laws of the Week during which Tisha Be’av Falls Out This Year
In the following Halachot we shall, G-d-willing, discuss the laws of the “Three Weeks.” There are various degrees of mourning observed during this period: From the Seventeenth of Tammuz until Rosh Chodesh Av, few mourning customs are observed. From the day of Rosh Chodesh Av, some more mourning customs are added. During the week during which Tisha Be’av falls out, even more mourning customs are observed.

The Week During Which Tisha Be’av Falls Out- 5782
This year (5782), Tisha Be’av will fall out on Shabbat and the fast will therefore be postponed until Sunday. Thus, the Sephardic custom, in accordance with the ruling of Maran Ha’Shulchan Aruch, is that we do not observe any of the laws of mourning associated with the week during which Tisha Be’av falls out. Ashkenazi Jews, however, begin observing these laws from Rosh Chodesh Av, in any case, as we shall explain in a following Halacha.

Reciting “Tikkun Chatzot
Since these days are a time of mourning for the Jewish nation, we customarily observe some customs pertaining to mourning. Pious and upstanding people customarily recite “Tikkun Chatzot” (Psalms and prayers related to the destruction of the Bet Hamikdash) after halachic midday during the “Three Weeks” (Halachic midday is calculated by splitting the nighttime hours between sunset and sunrise and the mid-point is Halachic midnight. The exact same time during the day is Halachic midday. Many Jewish calendars state either only Halachic midnight or midday since they are in essence the same time.) “Tikkun Rachel,” which includes verses that lament the destruction of the Bet Hamikdash, is recited. Maran Ha’Chida in his works “Moreh Be’Etzba” and “Yosef Ometz” writes that this is an ancient custom that was observed in Israel based on the words of the holy Arizal. He writes that the custom is to recite “Tikkun Rachel” because it is based on weeping and lamentation for the destruction of holy Temple. He adds in the name of the Ari who writes that it is a worthy custom to sit and mourn after the Halachic midday every day during the “Three Weeks,” including shedding actual tears for the destruction of the Bet Hamikdash. Through reciting “Tikkun Chatzot,” one will surely be moved to tears because of the sorrow of the destruction of the Bet Hamikdash and all of the other suffering we and our forefathers have endured during this long and arduous exile.

Indeed, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l would encourage his congregation to recite “Tikkun Chatzot” after halachic midday during this period of the “Three Weeks.” (“Tikkun Rachel” is printed in most Siddurim.) This was indeed the custom in Yeshivat Porat Yosef in Jerusalem. Some actually have the custom to recite “Tikkun Chatzot” throughout the entire year after halachic midnight, and they shall indeed be blessed.

We should point out that it is worthy to recite “Tikkun Chatzot” throughout the year following halachic midnight. When Maran zt”l would recite “Tikkun Chatzot,” he would shed copious tears about the suffering of the Jewish nation and the fact that the Mashiach had not yet arrived.

May Hashem grant our eyes the merit to see the comforting of Zion through the rebuilding of Jerusalem, Amen.