האם
שלג הוא מוקצה בשבת – מעשה מהגאון רבי צבי פסח פראנק

שאלה: האם שייך איסור “מוקצה” בשלג היורד
בשבת?

תשובה: כתב מרן הבית יוסף (סוף סימן שי), בשם השבלי
הלקט, בשם רב צמח גאון, “מטר היורד בשבת, מותר לרחוץ ולשתות ממנו, אף על פי
שלא היו עננים מאתמול“. כלומר, אין איסור מוקצה
בגשמים היורדים בשבת, וכל שכן שלא שייך איסור מוקצה על מי הגשמים שירדו עוד לפני
כניסת השבת.

וכן מוכח עוד
ממה שפסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן שלח), שמי שנתן כלי בביתו במקום שזולפים מי
גשמים, מותר לטלטל את הכלי עם המים שבו. מוכח מכאן, שאין איסור מוקצה במי הגשמים.

[שורש הדבר שאנו
דנים בכלל מצד איסור מוקצה במי הגשמים, הוא משום “נולד”, וכגון ביצה
שנולדה בשבת, שאסור לאכול ממנה עד למוצאי שבת. ולא נאריך כאן בפרטי הדינים השייכים
לזה, כי להלכה מבואר בגמרא במסכת עירובין (דף מו.) שלא שייך איסור “מוקצה מחמת
נולד” במי הגשמים, אבל במים היוצאים מן המזגן בשבת, יש אומרים שיש בהם איסור
מוקצה. ועיין במה שכתב בזה מרן זצ”ל בספר חזון עובדיה ח”ג עמוד קמד)
עיין שם].

והגאון רבי צבי
פסח פראנק, רבה של ירושלים, שהיה גדול הדור למעלה מחמשים שנה, כתב בספרו שו”ת
הר צבי (עמוד רפח) בזו הלשון: “בשבת, ראש חודש אדר תשי”ז, ירד שלג כבד,
ונשאלתי אם יש בו איסור מוקצה ואסור בטלטול. ונראה שהדבר פשוט לגבי שלג שירד בערב
שבת, שבודאי אין בו חשש של מוקצה מצד עצמו, כמו שמוכח במסכת שבת ש”מרסקין את
השלג לתוך המים”, וכיון שהשלג מצד עצמו אין בו חשש של מוקצה, פשוט שגם אם ירד
בשבת, דינו שווה לגמרי לדין מטר (גשם) שירד בשבת, שאינו מוקצה“.

ולגבי גריפת
השלג משטח הכניסה לבית על ידי מעדר וכדומה (כשיש שם עירוב, ומותר לטלטל באותו
מקום). כאשר הקרקע מתחת לשלג היא מרוצפת, או מכוסה אספלט וכדומה, אף שיש מחמירים
שלא לפנות את השלג לצדדים, משום שהדבר כרוך בטרחה גדולה, והביאו ראיות
לדבריהם, מכל מקום למעשה פסק מרן זצ”ל (בספרו שם), שלהלכה יש להקל בזה, ובפרט
במקום שיש חשש שיבואו לידי החלקה ונפילה, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות, וכן יהיה
מותר לפזר מלח על גבי הקרח, כדי למהר את הפשרתו, שלא יהיה למכשול.

ולסיכום: השלג היורד בשבת, הרי הוא מותר בטלטול בשבת,
ומותר לשתות ממנו. ומעיקר הדין מותר לפנות מן הכניסה לבית את השלג לצדי הדרך,
(בתנאי שיש שם עירוב וכדומה, שאם לא כן אסור לטלטל בלאו הכי שום דבר).

ואגב שהזכרנו את
הגאון רבי צבי פסח פראנק, נספר בזאת, כי הגאון היה מגדולי גאוני ישראל שהאירו את
שמי העולם בתורתם וצדקתם. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, היה ממקורביו, עוד
מימי בחרותו, שהיה מרן זצ”ל מגיע לביתו של רבי צבי פסח פראנק, להשתתף
בשיעורים שהיה מוסר מידי שבת לטובי הלמדנים בירושלים. שבת אחת, התאחר מעט מרן
זצ”ל, וכשכבר ישב הרב פראנק במקומו והחל נושא דבריו, נכנס מרן
זצ”ל לחדרו. (היה זה בערך בשנת תשי”ב, כשהיה מרן בן שלושים שנה).
תיכף
קם הגאון לכבוד מרן זצ”ל, אף שהיה צעיר לימים. וכל תלמידי הרב פראנק המה ראו
כן תמהו, מה כל החרדה הגדולה הזאת אשר חרד גאון ישראל מפני אותו אברך צעיר. אחד
מהם העז פניו, ופנה לרבי צבי פסח בשאלה, מאיזו סיבה כבוד הרב קם בפני זה
ה”פרענק”? השיבו רבי צבי פסח, זה הפרענק יהיה המשיב של הדור הבא!

וגם לאחר מכן
במשך רבות בשנים, עמד רבי צבי פסח לימין צדקו של מרן זצ”ל, וחיזקו הרבה מאד,
והאיר עליו מאורו הגדול, כמו שכתבנו באריכות בספרי אביר הרועים חלק ראשון וחלק שני.

כל האמור
בדברינו, נודע לעצם טלטול השלג בשבת. אבל שאלת דחיסתו כדי לעשות ממנו מין כדור,
וכן בניית דמות או בית על ידי שלג בשבת, נוגעת לאיסור משום “בונה“,
ויש
מגדולי הפוסקים שחיוו דעתם בזה לאסור, והביאו ראיה לזה מלשון הרמב”ם
המפורסמת, ש”כל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד – דומה לבנין“.
ולכן
לענין זה אין להקל.

Is Snow Muktzeh on Shabbat?

Question: Does
the prohibition of Muktzeh apply to snow that falls on Shabbat?

Answer: Maran
Ha’Bet Yosef (end of Chapter 310) quotes the Shiboleh Ha’Leket who quotes Rav
Tzemach Gaon who writes, “One may wash with or drink rainwater that fell on
Shabbat although there were no clouds the day before.” This means that rain
that falls on Shabbat is not Muktzeh and thus, rain which fell before the onset
of Shabbat is certainly not Muktzeh.

This can likewise be inferred from the ruling of Maran
Ha’Shulchan Aruch (end of Chapter 338) that if one places a vessel in one’s
home in a place where rain is leaking into the house, the vessel with the water
inside. This implies that the prohibition of Muktzeh does not apply to
rainwater.

(The root of the discussion whether or not Muktzeh
applies to rainwater is due to the prohibition of “being born” or coming into
existence on Shabbat, such as an egg laid on Shabbat, which cannot be eaten
until Motza’ei Shabbat. We shall not delve into this law at length because
halachically speaking, the Gemara (Eruvin 46a) rules that the prohibition of
Muktzeh does not apply as the result of an object’s coming into existence on
Shabbat. Nevertheless, some rule that water dripping from an air conditioner on
Shabbat does retain a Muktzeh status. See Maran zt”l’s discussion in his
Chazon Ovadia, Shabbat-Part 3, page 144.)

Hagaon Harav Tzvi Pesach Frank zt”l, late Chief
Rabbi of Jerusalem and the leading halachic authority of the generation for
over fifty years, writes in his Responsa Har Tzvi (page 288), as follows: “On
Shabbat, Rosh Chodesh Adar of the year 5717 (1957), there was heavy snowfall in
Jerusalem. I was asked if the snow is Muktzeh and forbidden to move. Clearly,
snow which fell on Erev Shabbat is not Muktzeh in and of itself as the Gemara
in Masechet Shabbat states, ‘One may crush snow into water on Shabbat.’ Since
snow is innately non-Muktzeh, the same law will apply if it falls on Shabbat
and it shares the law of rain which falls on Shabbat and is not Muktzeh.”

Regarding shoveling snow with a shovel or any other tool
(when there is an Eruv and carrying is permissible), when the ground under the
snow is layered, such as asphalt or cement, although there are those who rule
stringently and forbid moving the snow aside because this is a great bother on
Shabbat, nevertheless, Maran zt”l (ibid.) rules that there is room for
leniency in this regard, especially when one may slip and fall as a result of
not shoveling. It is likewise permissible to spread salt on the snow so as to
cause it to melt faster.

Summary: Snow
which falls on Shabbat may be moved and may be used to drink. According to the
letter of the law, one may shovel snow from the entrance to one’s home on
Shabbat (as long as there is an Eruv in the area without which nothing may be
carried).

Nevertheless, this applies only to moving snow on
Shabbat. However, pressing snow into snowballs, snowmen, or igloos is similar
to the forbidden work of building on Shabbat and several Poskim who prohibit
this rule this way based on the wording of the Rambam that “gathering piece by piece
and sticking them together until they become one unit is similar to building.”
Thus, one should not act leniently regarding this issue.

תענית עשרה בטבת בשנה זו 

יום ששי,
הוא צום עשרה בטבת.

בשנה
כמו זו, שחל יום עשרה בטבת בערב שבת, נחלקו רבותינו הראשונים,
האם
יש לסיים את התענית כבכל תענית, או שיש לאכול לפני סיום הצום, כדי שלא להכנס לשבת
כשהוא מעונה. ולהלכה, יש לסיים את התענית גם כשהיא חלה ביום ששי. (הרמ”א סימן
רמט, חזון עובדיה ד' תעניות עמוד טו). אולם אין לדחות את צאת הצום יותר מדאי.

לכן,
נוהגים
להקדים מעט את תפלת המנחה של ערב שבת (בכעשרים דקות יותר מוקדם מהרגיל, בארץ ישראל
בערך בשעה ארבע אחר הצהריים), ומסיימים את החזרה לפני השקיעה (כי בחזרת הש”ץ
יש קריאת התורה וברכת כהנים), ולאחר מכן מזדרזים כמה שניתן כדי שיוכלו הקהל להגיע
לבתיהם לקדש ולסעוד מוקדם ככל האפשר.

Tenth of Tevet

השמן
והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה?

תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר,
כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר,
מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא
עושה לו מדורה ושורפו. (כלומר שורף את השמן שלא לשום צורך).

והכוונה
במה שאמרנו שאין להשתמש בשמן הנותר לשימוש של חול, אינה לשמן הנשאר בבקבוק, אלא אך
ורק לשמן הנשאר בבזיכים של מנורת החנוכה, שאין להשתמש בו אחר כך לשימוש של חול, או
להשליכו לאשפה. וכן נרות הנותרים בקופסת הנרות, לא הוקצו כולם למצות הדלקת נרות
חנוכה, ורק שארית הנר שנותרה מן ההדלקה, אין להשתמש בה לשימוש אחר. 

יש
אומרים שאין לאסור להשתמש בשמן הנותר, אלא כאשר כבו הנרות בתוך חצי שעה מזמן
הדלקתן, שלמשך חצי שעה הוקצו למצותן. אבל אם דלקו הנרות כבר יותר מחצי שעה ואחר כך
כבו, אין עוד קדושה בשמן הנותר, ומותר להשתמש בו לכל שימוש. וכן דעת מרן הבית יוסף.

אולם
יש חולקים ואומרים שגם אם עברה חצי שעה, עדיין יש קדושה בשמן ובפתילות הנותרים.
ולכן כדי שלא להכנס למחלוקת הפוסקים בזה, נכון לעשות “תנאי” לפני ימי
החנוכה (או באמצע ימי החנוכה, שהתנאי שיועיל מכאן ולהבא, לימים הנותרים), ולומר
בפיו, שאינו מקצה את השמן והפתילות למצותן. (כלומר, יאמר: אני מתנה בזה, שאיני
מקצה את השמן והפתילות והנרות הנותרים מהדלקת נרות חנוכה למצותן). ואז לכל הדעות
יוכל להשתמש בהם לכל דבר. (חזון עובדיה חנוכה עמוד קס. תורת המועדים חנוכה עמוד
קכו. 

ולסיכום: נכון להתנות לפני חנוכה, או אפילו בתוך ימי החנוכה, שאין בכוונתו להקצות את
השמן והפתילות לשם מצוה. ואז לא תחול קדושה על שאריות השמן והפתילות, ויוכל לעשות
בהן מה שירצה.

The Laws of the Remaining Oil and Wicks used for Lighting Chanukah Candles

Question: May
one dispose of the remaining oil used for lighting Chanukah candles?

Answer: One should not use
the oil (or wax candles) designated for lighting Chanukah candles for any other
purpose, such as for eating or lighting Shabbat candles, since this oil has
already been designated for the Mitzvah of lighting Chanukah candles; thus, one
must not use it for any other purpose. Rather, one must burn the remaining oil
on its own, with this burning serving no alternate purpose.

When
we say that one may not use the leftover oil for a mundane purpose, this does
not refer to the oil remaining in the bottle; rather, this refers to the oil
that remains in the glass cups of the Chanukah Menorah. Only this oil should
not be used for a mundane purpose or disposed of. Similarly, those candles
remaining in the box have not become designated for the Mitzvah of lighting
Chanukah candles; only those candles which were actually lit as Chanukah
candles should not be used for any other purpose.

Some
say that it is only prohibited to make use of the remaining oil when the
candles were extinguished within a half-hour of being lit, for they were designated
for their Mitzvah for a timespan of a half-hour. However, if the candles stayed
lit for more than a half-hour and then went out, no sanctity rests on the
remaining oil and one may use it for whatever he pleases. This is indeed the
opinion of Maran Ha’Bet Yosef.

Nevertheless,
some disagree and write that even if the candles stayed lit for more than
half-an-hour, sanctity still rests on the remaining oil and wicks. Thus, one
should make a “condition” before the onset of Chanukah and delineate clearly by
mouth that he is not designating the oil and wicks for their Mitzvah. In this
way, one may use the remaining oil and wicks for whatever he pleases according
to all opinions (See Chazon Ovadia-Chanukah, page 160 and Torat Ha’Moadim-
Chanukah, page 126).

Summary: It is
proper to make a condition before Chanukah or even during the days of Chanukah
that one does not intend to designate the oil and wicks for the sake of the
Mitzvah. In this way, no sanctity will rest on the remaining oil and wicks and
one will be able to use them for whatever one wishes.

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.

אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.

ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט”א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.

וכתב הגאון הראשון לציון שליט”א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק אם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש”ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו “בברכה”.

אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

The Laws of Boarders, Guests, Soldiers, and Yeshiva Students Regarding Chanukah Candles

Question: If one will be away from home as a guest during Chanukah, how should one act regarding lighting Chanukah candles? Similarly, what is the law regarding a soldier who will be at his military base during Chanukah?

Answer: If one is away from home during the holiday of Chanukah and stays as a guest at a friend’s home, we must discuss whether or not this guest must light Chanukah candles. Let us mention though that whether or not there is someone else lighting candles at home or not does make a halachic distinction.

If There is Someone Lighting Candles at Home
If one is travelling during the holiday of Chanukah but one’s wife or other family members are still at home and are lighting Chanukah candles there, one fulfills his obligation with the candles being lit in one’s home and one need not light Chanukah candles in his present location, for when Chanukah candles are lit in one’s home, all of the family members residing in the home fulfill their obligation, wherever they may be. For this reason, our custom is that only the head of the household lights the Chanukah candles at home since by doing so, the entire household fulfills their obligation.

According to the Ashkenazi custom, however, that each member of the household lights his own Chanukah candles, some say that if the head of the household is away from home, he must light on his own while others disagree.

Halachically speaking, the great Rishon Le’Zion, Hagaon Harav Yitzchak Yosef Shlit”a rules (in his Yalkut Yosef–Chanukah, page 486) that as long as there is someone lighting at the individual’s home, one will have fulfilled his obligation with this lighting. One may not have in mind not to fulfill one’s obligation with the lighting in one’s home, for one has already fulfilled his obligation in this way and one may not remove one’s self from this obligation and recite the blessings by himself.

If There is No One Lighting Candles at Home
If one is travelling and knows that there is no one lighting Chanukah candles in his home, for instance, if one’s wife and children are travelling with him, if this individual is staying in the home of a fellow Jew and is paying his host for his expenses, such as lodging, food, and the like, this individual must give his host a small sum of money in order to purchase a share of the host’s oil and wicks for the Chanukah candles. Alternatively, the host may grant his guest some of the oil and wicks as a gift (and in this instance, the host should add some more oil for the guest). In this way, the guest fulfills his obligation with the lighting of the host’s Chanukah candles.

The great Rishon Le’Zion Shlit”a (Yalkut Yosef-ibid, page 475) writes that when one is unsure whether or not someone will be lighting Chanukah candles on his behalf at home, one should light Chanukah candles in one’s current location with a blessing. He proceeds to support this view from the words of the Maharshal.

Soldiers and Yeshiva Students
Sephardic soldiers serving in the army and Yeshiva students studying abroad may rely on their father’s Chanukah candle-lighting at home and they need not light Chanukah candles at all. Regarding soldiers or Yeshiva students of Ashkenazi descent, if they have their own room in the military base or Yeshiva dormitory, they should light Chanukah candles with a blessing in their room similar to the above law of a guest.

Nevertheless, we must point out that Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 677) rules that if one is in a completely non-Jewish town where there are no Chanukah candles to be seen at all, although Chanukah candles are being lit in one’s home, one must nevertheless light Chanukah candles with a blessing in one’s current location in commemoration of the miracle of Chanukah. Thus, even Sephardic soldiers serving on the front must light Chanukah candles with a blessing in their room.   

If the soldiers do not have a room for themselves, for instance, because they are encamped on the field or in uncovered trenches, they should make an effort to light in a glass box (which protects the candles from the wind) without reciting a blessing (see Chazon Ovadia-Chanukah, page 152).

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.

אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.

ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט”א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.

וכתב הגאון הראשון לציון שליט”א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק אם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש”ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו “בברכה”.

אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

The Laws of Boarders, Guests, Soldiers, and Yeshiva Students Regarding Chanukah Candles

Question: If one will be away from home as a guest during Chanukah, how should one act regarding lighting Chanukah candles? Similarly, what is the law regarding a soldier who will be at his military base during Chanukah?

Answer: If one is away from home during the holiday of Chanukah and stays as a guest at a friend’s home, we must discuss whether or not this guest must light Chanukah candles. Let us mention though that whether or not there is someone else lighting candles at home or not does make a halachic distinction.

If There is Someone Lighting Candles at Home
If one is travelling during the holiday of Chanukah but one’s wife or other family members are still at home and are lighting Chanukah candles there, one fulfills his obligation with the candles being lit in one’s home and one need not light Chanukah candles in his present location, for when Chanukah candles are lit in one’s home, all of the family members residing in the home fulfill their obligation, wherever they may be. For this reason, our custom is that only the head of the household lights the Chanukah candles at home since by doing so, the entire household fulfills their obligation.

According to the Ashkenazi custom, however, that each member of the household lights his own Chanukah candles, some say that if the head of the household is away from home, he must light on his own while others disagree.

Halachically speaking, the great Rishon Le’Zion, Hagaon Harav Yitzchak Yosef Shlit”a rules (in his Yalkut Yosef–Chanukah, page 486) that as long as there is someone lighting at the individual’s home, one will have fulfilled his obligation with this lighting. One may not have in mind not to fulfill one’s obligation with the lighting in one’s home, for one has already fulfilled his obligation in this way and one may not remove one’s self from this obligation and recite the blessings by himself.

If There is No One Lighting Candles at Home
If one is travelling and knows that there is no one lighting Chanukah candles in his home, for instance, if one’s wife and children are travelling with him, if this individual is staying in the home of a fellow Jew and is paying his host for his expenses, such as lodging, food, and the like, this individual must give his host a small sum of money in order to purchase a share of the host’s oil and wicks for the Chanukah candles. Alternatively, the host may grant his guest some of the oil and wicks as a gift (and in this instance, the host should add some more oil for the guest). In this way, the guest fulfills his obligation with the lighting of the host’s Chanukah candles.

The great Rishon Le’Zion Shlit”a (Yalkut Yosef-ibid, page 475) writes that when one is unsure whether or not someone will be lighting Chanukah candles on his behalf at home, one should light Chanukah candles in one’s current location with a blessing. He proceeds to support this view from the words of the Maharshal.

Soldiers and Yeshiva Students
Sephardic soldiers serving in the army and Yeshiva students studying abroad may rely on their father’s Chanukah candle-lighting at home and they need not light Chanukah candles at all. Regarding soldiers or Yeshiva students of Ashkenazi descent, if they have their own room in the military base or Yeshiva dormitory, they should light Chanukah candles with a blessing in their room similar to the above law of a guest.

Nevertheless, we must point out that Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 677) rules that if one is in a completely non-Jewish town where there are no Chanukah candles to be seen at all, although Chanukah candles are being lit in one’s home, one must nevertheless light Chanukah candles with a blessing in one’s current location in commemoration of the miracle of Chanukah. Thus, even Sephardic soldiers serving on the front must light Chanukah candles with a blessing in their room.   

If the soldiers do not have a room for themselves, for instance, because they are encamped on the field or in uncovered trenches, they should make an effort to light in a glass box (which protects the candles from the wind) without reciting a blessing (see Chazon Ovadia-Chanukah, page 152).

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.

אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.

ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט”א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.

וכתב הגאון הראשון לציון שליט”א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק אם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש”ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו “בברכה”.

אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

The Laws of Boarders, Guests, Soldiers, and Yeshiva Students Regarding Chanukah Candles

Question: If one will be away from home as a guest during Chanukah, how should one act regarding lighting Chanukah candles? Similarly, what is the law regarding a soldier who will be at his military base during Chanukah?

Answer: If one is away from home during the holiday of Chanukah and stays as a guest at a friend’s home, we must discuss whether or not this guest must light Chanukah candles. Let us mention though that whether or not there is someone else lighting candles at home or not does make a halachic distinction.

If There is Someone Lighting Candles at Home
If one is travelling during the holiday of Chanukah but one’s wife or other family members are still at home and are lighting Chanukah candles there, one fulfills his obligation with the candles being lit in one’s home and one need not light Chanukah candles in his present location, for when Chanukah candles are lit in one’s home, all of the family members residing in the home fulfill their obligation, wherever they may be. For this reason, our custom is that only the head of the household lights the Chanukah candles at home since by doing so, the entire household fulfills their obligation.

According to the Ashkenazi custom, however, that each member of the household lights his own Chanukah candles, some say that if the head of the household is away from home, he must light on his own while others disagree.

Halachically speaking, the great Rishon Le’Zion, Hagaon Harav Yitzchak Yosef Shlit”a rules (in his Yalkut Yosef–Chanukah, page 486) that as long as there is someone lighting at the individual’s home, one will have fulfilled his obligation with this lighting. One may not have in mind not to fulfill one’s obligation with the lighting in one’s home, for one has already fulfilled his obligation in this way and one may not remove one’s self from this obligation and recite the blessings by himself.

If There is No One Lighting Candles at Home
If one is travelling and knows that there is no one lighting Chanukah candles in his home, for instance, if one’s wife and children are travelling with him, if this individual is staying in the home of a fellow Jew and is paying his host for his expenses, such as lodging, food, and the like, this individual must give his host a small sum of money in order to purchase a share of the host’s oil and wicks for the Chanukah candles. Alternatively, the host may grant his guest some of the oil and wicks as a gift (and in this instance, the host should add some more oil for the guest). In this way, the guest fulfills his obligation with the lighting of the host’s Chanukah candles.

The great Rishon Le’Zion Shlit”a (Yalkut Yosef-ibid, page 475) writes that when one is unsure whether or not someone will be lighting Chanukah candles on his behalf at home, one should light Chanukah candles in one’s current location with a blessing. He proceeds to support this view from the words of the Maharshal.

Soldiers and Yeshiva Students
Sephardic soldiers serving in the army and Yeshiva students studying abroad may rely on their father’s Chanukah candle-lighting at home and they need not light Chanukah candles at all. Regarding soldiers or Yeshiva students of Ashkenazi descent, if they have their own room in the military base or Yeshiva dormitory, they should light Chanukah candles with a blessing in their room similar to the above law of a guest.

Nevertheless, we must point out that Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 677) rules that if one is in a completely non-Jewish town where there are no Chanukah candles to be seen at all, although Chanukah candles are being lit in one’s home, one must nevertheless light Chanukah candles with a blessing in one’s current location in commemoration of the miracle of Chanukah. Thus, even Sephardic soldiers serving on the front must light Chanukah candles with a blessing in their room.   

If the soldiers do not have a room for themselves, for instance, because they are encamped on the field or in uncovered trenches, they should make an effort to light in a glass box (which protects the candles from the wind) without reciting a blessing (see Chazon Ovadia-Chanukah, page 152).

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, “לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית”. כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה וכיוצא בזה בדרך כבוד, הן בליל שבת, והן במוצאי שבת. ומשמע לכאורה שסעודה רביעית על הפת (כלומר עם נטילת ידים וברכת המוציא ואכילת פת וברכת המזון) הרי היא חובה, כמו הסעודה הראשונה של שבת, שהרי שתיהן הוזכרו באותו סגנון בגמרא.

וכן כתב באמת הגר”א מוילנא, שמסמיכות מאמרים אלו משמע שסעודה רביעית צריכה להיות עם פת דוקא. וכבר פסקו כן הפוסקים, הרמב”ם ומרן השלחן ערוך (סי' ש) באותו לשון שהוזכר הדבר בגמרא.

ומרן החיד”א בספרו מחזיק ברכה הוסיף, שיש להזהר מאד בסעודה רביעית, ובעת שאוכל יכוין “ללוות את השבת” ולהשאיר ברכה לסעודות החול. וזאת על פי מה שאמרו במסכת פסחים (קג.) שהדבר דומה למלך שמלוים אותו בצאתו כשם שמלוים אותו בכניסתו. ובספר תוספת מעשה רב (סימן לט) הובא מעשה בגודל החיוב לאכול סעודה רביעית בכלל, שפעם אחת חלה רבינו הגר”א מוילנא במוצאי שבת, והיה מקיא ולא היה יכול לאכול סעודה רביעית, ואחר שישן ונרגע, ציוה את בני ביתו שיראו אם לא עלה עמוד השחר עדיין, יפררו לו כזית פת ויאכילוהו בכף כדי לקיים מצות סעודה רביעית. ורבינו יוסף חיים זצ”ל הוסיף שמעלת סעודה רביעית גדולה שמצלת מחיבוט הקבר.

אמנם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל העיר, שלדעת הגאונים, אף שודאי חובה לאכול סעודה רביעית, מכל מקום אין חיוב לאכלה עם פת. וכן מוכח מדברי עוד כמה מרבותינו הראשונים, שאין חיוב לאכול סעודה רביעית עם פת, אלא יכול להסתפק באכילת פת הבאה בכסנין, כגון עוגה (בשיעור כזית, עשרים ושבעה גרם) או אף בפירות.

ולכן להלכה העלה, שמצוה להשתדל לאכול פת ממש בסעודה רביעית, אבל אם אינו יכול לעשות כן, מפני שהוא שבע, יוכל לסמוך על שיטת הגאונים ולהסתפק באכילת עוגה. ואם אינו יכול לסעוד אף עם עוגה, יאכל לכל הפחות פירות. (וכעין זה מורים דברי מרן החיד”א ז”ל).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל היה זהיר באכילת סעודה רביעית עם פת לחם. ובכל מוצאי שבת לאחר שהיה חוזר משיעורו בבית הכנסת לעדת היזדים, היה נוטל את ידיו ואוכל סעודה רביעית. (ובערוב ימיו, כאשר פעם אחת לא יכול היה לאכול סעודה זו מרוב חוליו, הצטער על כך, וכשדיבר על צערו בפני אחד ממקורביו, אמר לו, ראה, שאפילו סעודה רביעית לא אכלתי מרוב כאבים).

ובהלכה הבאה יבואר דין הנשים וסגולתן בענין זה.

Melaveh Malka

Question: Is one obligated to eat bread on Motza’ei Shabbat for the fourth Shabbat meal which is also referred to as “Melaveh Malka” (meal escorting out the Shabbat Queen)?

Answer: The Gemara in Masechet Shabbat (119b) tells us that one should always set one’s table nicely (by placing a tablecloth on it and the like) on Erev Shabbat even if one only plans to eat a Kezayit (olive’s volume) of bread and one should always set one’s table nicely on Motza’ei Shabbat even if one only plans on eating a Kezayit of bread. It seems from here that eating bread (meaning washing one’s hands, reciting the Hamotzi blessing, eating bread, and reciting Birkat Hamazon) during the fourth Shabbat meal is compulsory just as it is regarding the first Shabbat meal, for both of these meals were mentioned within the same Gemara.

The Gaon of Vilna proves likewise from the juxtaposition of these two teachings in the Gemara that we can infer that the fourth Shabbat meal requires bread. The Rambam and Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 300) rule likewise. Maran Ha’Chida adds in his Sefer Machazik Beracha that one should be very meticulous regarding the fourth Shabbat meal and one should have in mind while eating to “escort the Shabbat Queen out” and to retain blessing for the various meals during the week. This is based on the Gemara in Masechet Pesachim (103a) that a king is escorted out just as he is escorted in. The Sefer Tosefet Ma’aseh Rav (Chapter 39) recounts a story about the importance of eating the fourth Shabbat meal, that once Hagaon Rabbeinu Eliyahu (the Gaon) of Vilna fell ill on Motza’ei Shabbat and he vomited and was not able to partake of the fourth Shabbat meal. After falling asleep and recovering, when he awoke he asked his family members to check if dawn had broken yet, for if not, he asked for them to crumble a Kezayit of bread and spoon-feed it to him so that he may fulfill the Mitzvah of eating the fourth Shabbat meal. The saintly Rabbeinu Yosef Haim adds that partaking of the fourth Shabbat meal protects one from agonizing suffering after death some must endure in the grave.

 Maran zt”l points out that according to the Geonim, although there is certainly an obligation to eat the fourth Shabbat meal, nevertheless, there is no obligation to eat bread. This is also the opinion of several of the Rishonim that one need not eat bread during the fourth Shabbat meal, and “Kisnin” bread, such as cakes or pastries (a Kezayit worth, approximately 27 grams), or fruit is sufficient.

Thus, halachically speaking, Maran zt”l concludes that it is a Mitzvah to eat bread during the fourth Shabbat meal, however, if one cannot because one is already satiated, cake or cookies are sufficient. If one cannot even eat cake, one should at least have some fruit (the words of the Chida also imply this).

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l was extremely scrupulous regarding partaking of a bread meal for Melaveh Malka. Every Motza’ei Shabbat after returning from his weekly class in the Yazdim synagogue, he would wash his hands and partake of the fourth Shabbat meal. (Towards the end of his life when he was once so ill that he could not partake of this meal, this caused him much anguish, so much so that he exclaimed to one of his relatives, “Look at me! I am in so much pain that I cannot even eat the fourth Shabbat meal!)

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקרים וכדומה). ואם אינו יכול אף בפת הבאה בכסנין, יאכל על כל פנים פירות.

ולענין הנשים אם עליהן להשתדל לאכול סעודה רביעית, הנה בספר תוספת מעשה רב (סי' לט) כתב, שפעם אחת קבלה על עצמה הרבנית אשתו של הגר”א מוילנא להתענות הפסקה (תענית הפסקה היא תענית ממוצאי שבת עד ליל שבת רצוף) ולכן הפסיקה מלאכול אחר סעודה שלישית בשבת, ומיד אחר ששמעה הבדלה מאחרים שכבה לישון. ויוודע הדבר להגר”א ושלח להודיע לה, שבכל ההפסקות שתעשה לא יכופר לה ההפסד של מניעת סעודה רביעית אחת. ואז תיכף ומיד קמה וגם ניצבה ואכלה סעודה רביעית. ומזה מבואר דעת רבינו הגר”א שיש חיוב בסעודה זו גם לנשים. (וכיוצא בזה כתב גם הגאון רבי יוסף חיים מבבל בשו”ת רב פעלים (ס”י לה) שהנוהגים לעשות תענית הפסקה בשנה מעוברת, אסור להם להפסיק מלאכול תיכף אחר סעודה שלישית של שבת, ולבטל סעודה רביעית.)

וכן העלה בספר פתח הדביר, שאף הנשים צריכות לאכול סעודה רביעית, וזאת על פי מה שכתב בספר מטה משה (ס”י תקיג) “עצם יש באדם ונסכוי שמו, והיא הנקראת לוז, שהיא עיצומו ועיקרו ושרשו של האדם, מעצם השמים, וגם כשימות האדם העצם ההיא אינה נימוחה ולא נפחתת, ואפילו יכניסוה באש אינה נשרפת, והיא נצחית, וממנה יחיה האדם לעת תחית המתים”. וכן אמרו חז”ל במדרש (קהלת רבה פי”ב ס”ה) מהיכן אדם מניץ לעתיד לבא? מן הלוז שבשדרה. ואמרו המקובלים שאין העצם נהנית אלא מסעודה רביעית של מוצאי שבת. ולכן גם הנשים צריכות לסעוד סעודה רביעית. ויש עוד טעמים לזה שאי אפשר להאריך בהם.

ולפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל שגם הנשים תשתדלנה לקיים מצות סעודה רביעית. והוסיף שמובא בשם הרב הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק, שסגולה לנשים שתלדנה בקלות, שתאכלנה איזה דבר לשם מצות סעודה רביעית, ותאמרנה בפיהן “לשם מצות סעודת מלוה מלכה” ועל ידי זה תלדנה בנקל ובהרוחה בעזרת ה' יתברך. ושמענו כמה מקרים שנראה שהועילה סגולה זו.

The Laws of Women Regarding the “Melaveh Malka” Meal

In the previous Halacha we have explained that one should put forth an effort to eat The fourth Shabbat meal, which is also known as the “Melaveh Malka” meal, which is held on Motza’ei Shabbat to escort out the Shabbat Queen and to retain blessing for the rest of the meals of the week. We also explained that there is a special Mitzvah for one to eat bread during the fourth Shabbat meal, but if one is unable to do so because he is already satiated, one may partake of “Kisnin” bread (such as cake or crackers) instead. If one cannot even eat “Kisnin” bread, one should at least partake of some fruit.

Regarding whether or not women should put forth effort to eat the fourth Shabbat meal, the Sefer Tosefet Ma’aseh Rav (Chapter 39) recounts that once, the wife of the Gaon of Vilna accepted a fast upon herself that was to last from Motza’ei Shabbat until Friday night consecutively. Thus, she refrained from eating immediately after the Third Shabbat meal and immediately upon hearing Havdalah, she went to bed. This matter became known to the Gra and he sent a messenger to tell his wife that all of the fasts that she had undertaken would not suffice to atone for missing the fourth Shabbat meal even once. Immediately upon hearing this, she quickly rose and ate the fourth Shabbat meal. Clearly, we can infer that the Gra maintains that women are also obligated in the Mitzvah of partaking of the fourth Shabbat meal. (Similarly, Hagaon Rabbeinu Yosef Haim of Baghdad writes in his Responsa Rav Pe’alim (Chapter 35) that those who customarily fast on Jewish leap years from Motza’ei Shabbat until Friday night consecutively may not begin fasting immediately following the third Shabbat meal, thereby cancelling the fourth Shabbat meal.)

Similarly, the Sefer Petach Ha’Devir writes that women must also partake of the fourth Shabbat meal. This based on what is written in the Sefer Mateh Moshe (Chapter 513) that “there is a bone in a person’s body called ‘Nascoy’, which is also known as the ‘Luz’ bone, which is the essence and root of the human being from the essence of Heaven. When a person dies, this bone neither disintegrates nor becomes diminished and even if it were to be thrown into fire it would not burn, for this bone is eternal and from it will a person be restored at the time of the resurrection of the dead.” Similarly, our Sages tell us in the Midrash (Kohelet Rabba Parasha 12, Chapter 5) that in the future, a person will be resurrected using the “Luz” bone located in one’s spine. The Mekubalim tell us that this bone benefits solely from the fourth Shabbat meal eaten on Motza’ei Shabbat. Thus, women must also partake of the fourth Shabbat meal. There are more reasons for this which we cannot go into detail about at the present time.

Therefore, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that women should also put forth an effort to partake of the fourth Shabbat meal. He adds that it is quoted in the name of the saintly Rav Elimelech of Lizhensk that when a woman eats something for the fourth Shabbat meal and says beforehand, “this is for the sake of the Melaveh Malka meal,” it is especially auspicious for easy childbirth and in this merit they will, G-d willing, give birth easily and safely. We are actually aware of several cases where this Segulah (auspicious custom) has worked.