Announcements

***

Rosh Chodesh Kislev

TONIGHT, Thursday & Friday

***

****

Mazal Tov

to 

Rabbi & Mrs Moishe Weider

on the safe arrival of a 

Baby Girl

Mazal Tov to all the family

Sheyegadela Leahavat hatorah 

lachupa ulemaasim tovim

&

much nachat from all their children

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:10 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Parents are encouraged to 

attend & bond with their child in 

Learning Torah

***** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Toledot

All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. Why was it important that Yitzchak look like Avraham?
   25:19 – So everyone would agree that Avraham was indeed his father.
2. Why does the Torah stress that Rivka was Betuel's daughter and Lavan's sister?
   25:20 – To praise her, that even though her family was evil she was righteous.
3. What are the two differences between Tamar's pregnancy and Rivka's pregnancy?
   25:24 – Rivka gave birth at full term to two children, one righteous and one wicked. Tamar gave birth after seven months to two righteous children.
4. Why was Esav named Esav?
   25:25 – He was born fully developed. The name Esav is based on the Hebrew word for "made".
5. Who gave Yaakov his name?
   25:26 G-d.
6. How did Esav deceive his father?
   25:27 – Esav deceived Yitzchak by asking questions that suggested that he was very strict in mitzvah observance.
7. Why was Esav faint when he returned from the field?
   25:29 – From having murdered.
8. Why are lentils a food for mourners?
   25:30 – They are round like a wheel and mourning is like a revolving wheel that eventually touches everyone.
9. What was the birthright that Yaakov bought from Esav?
   25:31 – The right to bring sacrifices.
10. Why was Yitzchak not permitted to go to Egypt?
    26:2 – Through the akeida he had attained the status of a korban and was forbidden to leave Eretz Canaan.
11. Why did the Philistines plug up the wells?
    26:15 – They felt that either marauders would attack to capture the wells, or, if attacking for other reasons, they would use the wells as a water supply.
12. Why did Yitzchak lose his sight? (three reasons)
    27:1 – a) From the smoke of the incense offered by Esavs wives to their idols; b) From the angels tears which fell into Yitzchaks eyes at the time of the akeida; c) In order for Yaakov to receive the blessings.
13. At what age should one anticipate his own death?
    27:2 – When he reaches five years from the age his parents were when they passed away, until five years after.
14. Why did Rivka ask Yaakov to bring two kid goats?
    27:9 – One for Yitzchak and the other to offer as a korban Pesach.
15. Why did Esav leave his special garments with Rivka?
    27:15 – He suspected that his wives might steal them.
16. What fragrance did Yitzchak detect on Yaakovs garments?
    27:27 – The scent of Gan Eden.
17. What was the "fat of the land" promised to Esav?
    27:36 – Italy.
18. When will Esav be freed from subjugation to Yaakov?
    27:40 – When the Jewish People transgress the Torah.
19. What inspired Esav to marry the daughter of Yishmael?
    28:7 – Seeing that his father despised his current wives, he resolved to take a wife from his father's family.
20. Knowing that Machalat was Yishmael's daughter, its self-evident that she was the sister of Nevayot. Why, then, does the Torah state that Esav married "Yishmael's daughter, the sister of Nevayot?"
    28:9 – To indicate that Yishmael died between her betrothal and her wedding, and that it was Nevayot who gave his sister in marriage to Esav. Knowing the date of Yishmael's death, we can determine the date of Esav's marriage and thus Yaakov's age, 63, at the time of his flight from Esav.

 ****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת
ראש חודש

שאלה: מי ששכח להזכיר בתפלת ראש חודש, "יעלה
ויבא", האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: הדבר ידוע בסדר התפלה של ראש חודש, שאנו מזכירים
באמצע ברכת "רצה" שבתפלת העמידה, נוסח "יעלה ויבא", שבו מוזכר
ענין ראש חודש, שיחדשהו ה' לטובה ולברכה. ונוסח זה הוא מעיקר תקנת חכמים שסידרו
עבורינו את כל נוסחי התפלה.

בגמרא במסכת ברכות (ל:) מבואר,
כי מי שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבא" בתפלת ראש חודש (וכמו יום שלישי ויום רביעי שלפנינו, שהם ימי ראש חודש
אלול), חייב לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. משום שהמתפלל בלא הזכרת ראש חודש,
הרי הוא כמי שלא הזכיר חלק מנוסח התפלה שכולו תקנת חכמים, ועליו לחזור ולהתפלל
שנית את תפלת העמידה. (ובכל מקום שאנו אומרים שעליו לחזור ולהתפלל, הכוונה רק
לתפלת העמידה).

ובגמרא שם, מבואר בדברי רבי
יוחנן, שכל מה שאמרנו שמי ששכח לומר יעלה ויבוא חוזר להתפלל, זהו דוקא באדם יחידי,
אבל השליח ציבור שהתפלל ושכח בתפלתו להזכיר "יעלה ויבא", אינו חוזר,
מפני טורח הציבור, שיצטרכו כולם להמתין ולשמוע שנית את תפלת החזן, ולכן לא
הצריכוהו חכמים לחזור ולהתפלל, ודי לו במה שיזכיר אחר כך את ענין ראש חודש בתפלת
המוסף. אבל אדם יחיד שהוא מתפלל, בין הוא מתפלל בציבור, ובין הוא מתפלל ביחידות
בביתו, ושכח להזכיר יעלה ויבא של ראש חודש בתפלה, חייב לחזור ולהתפלל שנית. וטוב
שיחזור להניח תפילין כשמתפלל פעם שניה. (וכמו שביאר ענין זה באורך, מרן רבינו שליט"א
בספר הליכות עולם בראש חלק ה).

ולסיכום: השוכח להזכיר "יעלה ויבוא בתפלת ראש חודש, ונזכר לאחר
שסיים את התפלה, עליו
לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר לפני שסיים את תפלת העמידה, עליו לחזור
ל"רצה", ולומר "יעלה ויבוא" כהלכה. וכמבואר בדברי מרן בשלחן
ערוך (סימן קכו).

וכל זה שייך דוקא בתפלת שחרית
או בתפלת מוסף ומנחה של ראש חודש, אבל השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ערבית של ראש
חודש, אינו צריך לחזור כלל על תפלתו.

One Who Forgets to Mention "Ya'aleh Ve'Yavo"
During Rosh Chodesh Prayers

Question: If one forgets to mention
"Ya'aleh Ve'Yavo" during Rosh Chodesh prayers, must one repeat the
Amidah prayer again?

Answer: It is well-known that during Rosh Chodesh prayers, the
"Ya'aleh Ve'Yavo" paragraph, which discusses the idea of the new
month coming upon us amid blessing and goodness, is added in the middle of the
"Retzeh" blessing of the Amidah prayer. This text was established by
the same Sages who established the rest of the prayer texts.

The Gemara (Berachot 30b) states that if one mistakenly forgets to insert
"Ya'aleh Ve'Yavo" into the Amidah prayer of Rosh Chodesh (such as
will be the case this coming Tuesday and Wednesday which are both days of Rosh
Chodesh Elul), one must repeat the entire Amidah prayer, for if one prays
without mentioning Rosh Chodesh, it is as if he has omitted any other part of
the Amidah prayer which was entirely instituted by the Sages; one must
therefore repeat the entire Amidah. (Anytime we mention praying again, this
refers to repeating only the Amidah prayer.)

The Gemara (ibid.) explains that according to the opinion of Rabbi Yochanan,
when we said that one who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" must
repeat the Amidah prayer, this refers only to the regular members of the
congregation; however, if the Chazzan forgets to insert "Ya'aleh
Ve'Yavo" into his repetition of the Amidah prayer, he need not repeat the
Amidah, for this will over-burden the congregation since they will have to wait
until the Chazzan recites the repetition of the Amidah once again. Our Sages
therefore did not require the Chazzan to repeat the Amidah and his mention of
Rosh Chodesh in the Mussaf prayer is sufficient. However, if any other person
besides for the Chazzan who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" in the
Rosh Chodesh Amidah prayers, whether one is praying with a Minyan or alone in
one's home, one must repeat the Amidah prayer once again. It is preferable for
one to don one's Tefillin again before praying a second time (as Maran
Shlit"a discusses at length in his Halichot Olam-beginning of Volume 5).

Summary: If one forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in the
Amidah prayer of Rosh Chodesh and remembers his error only after concluding the
Amidah, one must recite the Amidah prayer over again. If one remembers before
the conclusion of the Amidah prayer, one must return to the beginning of the
"Retzeh" blessing, insert "Ya'aleh Ve'Yavo" as per the Halacha, and then continue with the
rest of the Amidah as usual. (See Maran Ha'Shulchan Aruch, Chapter 126)

All this applies only to the Shacharit and Mincha prayers of Rosh Chodesh.
However, if one forgets to mention "Ya'aleh Ve'Yavo" within the
Amidah of the Arvit prayer of Rosh Chodesh, one need not repeat the Amidah
prayer at all.

שכח לומר יעלה
ויבוא, ועבר זמן התפלה

שאלה: מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת
העמידה של שחרית של ראש חודש, ונזכר בכך רק לאחר שעבר כבר זמן התפלה, מה עליו
לעשות? ומה דין אשה שהתפללה ושכחה להזכיר יעלה ויבוא?

בהלכה
הקודמת ביארנו, שמי שהתפלל תפלת העמידה של שחרית
או של מנחה של ראש חודש, ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבוא", ונזכר בכך
לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכפי שנתבאר.

תזכורת
– דין "תפלת התשלומין"
ועתה
לנדון השאלה שלנו, עלינו להזכיר, כי מי ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, כגון שלא
התפלל שחרית, ונזכר בכך לאחר שעבר זמן אותה התפלה, הרי הדין הוא,
שעליו
להתפלל לאחר מכן פעמיים. ולדוגמא, מי ששכח להתפלל תפלת שחרית, ועבר זמן התפלה,
עליו לחזור ולהפלל פעמיים תפלת מנחה, הפעם הראשונה לשם תפלת מנחה, והפעם השנייה
לשם "תפלת תשלומין".

תשלומין
למי ששכח יעלה ויבוא
וכן
הדין לגבי מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא בתפלת העמידה, ונזכר לאחר שעבר זמן תפלת
שחרית (כלומר, עבר זמן חצות היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך
בשעה שתים עשרה וארבעים וחמש דקות), הרי דינו של אדם זה, הוא שווה לדין
אדם ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, ועבר זמן אותה התפלה, שעליו להתפלל את
התפלה הבאה אחריה, ובסמוך לה להתפלל "תפלת התשלומין".

וכגון
במקרה שלנו, שעבר זמן תפלת שחרית, ושכח להזכיר יעלה ויבא, עליו להתפלל תפלת
תשלומין של שחרית, אחרי תפלת המנחה. ולכן מיד אחרי תפלת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל
תפלת שמונה עשרה לשם תשלומין על תפלת שחרית שלא התפלל.

שכח
"יעלה ויבוא", ושכח לגמרי להתפלל מוסף
אולם
אם אדם זה טעה בכפליים, שאם לא די בכך ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בשחרית,
הרי
ששכח גם להתפלל תפלת מוסף, מכיון שלא הלך לבית הכנסת, ופרח מזכרונו כל ענין ראש
חודש, ולא נזכר בכך אלא כאשר עבר זמן התפלה. הרי שעליו להתפלל ראשית כל תפלת
"מנחה", ואחריה יתפלל "תשלומין" של שחרית, ואחר כך יתפלל תפלת
מוסף. וטעם הדבר, כי תפלת מוסף, זמנה כל היום (כלומר, מותר להתפלל מוסף אפילו אחרי
חצות היום, עד שקיעת החמה), אולם אי אפשר להתפלל מוסף לפני שחרית, מפני שתפלת
שחרית קודמת לה. ושחרית אינו יכול להתפלל כי עבר זמנה. לכן, יתפלל
מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף.

אשה
ששכחה יעלה ויבוא
אשה
ששכחה לומר יעלה ויבוא, דינה שווה לדין האיש, שחייבת לחזור ולהתפלל שנית, עם כל
פרטי הדינים האמורים לעיל.

ולסיכום: השוכח להזכיר בתפלת ראש חודש "יעלה
ויבא", חייב לחזור ולהתפלל את תפלת העמידה שנית.

ואם
נזכר רק אחרי חצות היום, עליו להתפלל מנחה, ואחרי תפלת מנחה יתפלל שוב תפלת העמידה
כתשלומין על תפלת שחרית. ואם לא התפלל גם מוסף, ועבר זמן חצות היום, יתפלל מנחה,
ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף. ודין האשה שווה לדין האיש בכל פרטי
הדינים הללו.

If One Forgets to
Recite "Ya'aleh Ve'Yavo" and the Time for Prayer Has Passed

Question:
If
one forgets to mention "Ya'aleh Ve'Yavo" in the Shacharit prayer of
Rosh Chodesh and remembers only after the time for prayer has passed, what
should one do? Additionally, what is the law regarding a woman who has
forgotten to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" into her Rosh Chodesh prayer?

Answer: In the previous
Halacha we have discussed that
if one recites the Amidah of the Shacharit or Mincha prayer on Rosh Chodesh,
forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo", and remembers only after having
concluded one's Amidah prayer, one must repeat the Amidah a second time.

A Brief Overview of the Laws of a "Reimbursed" Prayer
Regarding our question, if one completely forgets to pray any given prayer, for
instance, if one has not prayed Shacharit, and the time for that prayer has
passed, one must recite the next prayer of the day twice. For example, if one
forgets to pray Shacharit and the time for Shacharit prayers has already
passed, one must then pray Mincha twice: the first time corresponding to the
Mincha prayer and the second acting as a "reimbursed" prayer for the
Shacharit one missed.

A "Reimbursed" Prayer for One Who Forgets "Ya'aleh
Ve'Yavo"
The above law applies to one who forgets to add "Ya'aleh Ve'Yavo" in
the Amidah prayer and remembers only after the time for praying Shacharit has
already passed (which is passed halachic midday, at this
time of year at approximately 12:45 PM in Israel and 1:00 PM in New York). The
law in such a scenario will be equal to the law of one who has completely
forgotten to pray any given prayer and the time for that prayer passes in which
case one will have to recite the following prayer of the day and immediately
afterwards recite a "reimbursement" prayer.

Thus, in our situation where one has forgotten to insert "Ya'aleh
Ve'Yavo" and the time for Shacharit has passed, one must recite a
"reimbursement" prayer for the Shacharit one has not prayed
adequately immediately after reciting the Amidah prayer of Mincha.

One Who Forgets to Mention "Ya'aleh Ve'Yavo" and Completely
Forgets to Pray Mussaf
Nevertheless, if one makes a double error, i.e. not only did one forget to
insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in Shacharit but one has also forgotten to
pray Mussaf (seemingly because one did not attend the synagogue and it has
completely slipped his mind that the day is Rosh Chodesh) and only remembers
after the time for prayer has passed, one must first pray Mincha after which
one recites a "reimbursement" prayer for Shacharit and only then
should one pray Mussaf. The reason for this is because the time for the Mussaf
prayer spans the entire day (i.e. one may pray Mussaf even after halachic midday until sunset), however, one cannot pray Mussaf
before praying Shacharit, for Shacharit precedes Mussaf and one cannot pray
Shacharit, for the time for Shacharit has already passed. Thus, one must first
pray Mincha, then recite a "reimbursement" prayer for the inadequate
Shacharit, and only then may one pray Mussaf.

A Woman Who Forgets to Add "Ya'aleh Ve'Yavo"
The laws of a woman who forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in her
Amidah prayer of Rosh Chodesh are equal to the laws of a man and she must
repeat the Amidah based on all of the detailed laws mentioned above and in the
previous Halacha.

Summary: One who forgets to insert "Ya'aleh Ve'Yavo" in a Rosh
Chodesh prayer must repeat the Amidah once again.

If one remembers only after halachic midday, one must
pray Mincha and immediately thereafter recite another Amidah as a
"reimbursement" prayer for Shacharit. If, in addition, one has
forgotten to pray Mussaf and halachic midday has passed,
one must first pray Mincha and then a "reimbursement" prayer for
Shacharit and then one should pray Mussaf. A woman's law is equal to a man's
regarding all of these detailed laws.

****

Announcements

***

New Opportunity for learning

The
Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi
Stamler

****

attached to this email

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:15 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Parents are encouraged to 

attend & bond with their child in 

Learning Torah 

****

                                                                                                              Portuguese nationality to
be granted to descendants of

Portuguese Sephardic Jews

The Portuguese Government has passed legislation to facilitate the
granting of Portuguese nationality to descendants of Portuguese Sephardic Jews
who demonstrate a traditional connection to a Community with Portuguese
Sephardic origins.

Portuguese nationality may be granted to descendants of Portuguese Sephardic
Jews who, after leaving Portugal due to religious persecution (1496-1821),
maintained ties with “organised communities” that were typically Portuguese or
maintained any tie whatsoever with a Spanish & Portuguese Synagogue /
Community in any part of the world.

Applicants will need to prove their ancestry by having a surname
of Spanish or Portuguese origin in his/her family tree or by providing evidence
that their family speaks Ladino / Portuguese and have maintained links with the
Iberian Peninsula. Sephardic Jews of Morocco may also often qualify to apply
for Portuguese nationality.

Those wishing to obtain Portuguese citizenship would be required to prove their
status by way of a certificate issued by the Portuguese Jewish Community which
attests to his/her ties to a Sephardic Jewish Community of Portuguese origin.

The possibility of acquiring an EU passport and its consequential effect on
residence, education and welfare could be attractive to many Sephardic Jews
across the world. The uncertainties surrounding Brexit also makes it an
attractive proposition for potential applicants to consider.

Hassans has been liaising closely with law firms in Portugal who
have been actively involved and instrumental in developing the process leading
to the passing of the all the relevant legislation facilitating the process. If
you come from a Sephardic background and are interested in exploring your
chances of obtaining Portuguese nationality, contact Moses Benady at Hassans on
moses.benady@hassans.gi for an initial assessment.

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Chaye Sara

1. Name the four couples buried in Kiryat Arba.
2. What did Sarah hear that caused her death?
3. What title of honor did the Bnei Chet bestow upon Avraham?
4. Where was Avraham born?
5. How were Avraham's camels distinguished?
6. What is meant by "all the good of his master in his hand"?
7. What special character trait did Eliezer seek when choosing a wife for Yitzchak?
8. Why did Avraham's servant, Eliezer, run toward Rivka?
9. Why did Lavan run to greet Eliezer?
10. When Lavan told Eliezer that the house was cleared out, what did he remove?
11. Who did Eliezer want Yitzchak to marry?
12. Aside from Eliezer, to which other people did Rivka offer to give water?
13. Lavan answered Eliezer before his father, Betuel, had a chance. What does this indicate about Lavan's character?
14. What did Rivka mean when she said "I will go?"
15. What blessing did Rivka's family give her before she departed?
16. Who was Ketura?
17. What gift did Avraham give to Yitzchak?
18. How old was Avraham when he died?
19. For how many years did Yaakov attend the Yeshiva of Ever?
20. How many times is Eliezer's name mentioned in this week's Parsha?

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 האם יש חיוב ללכת תמיד עם טלית
קטן לקיים מצות ציצית

בגמרא במסכת פסחים (דף קיג
ע"ב) שנינו, שבעה מנודים לשמים, ואחד מהם, מי שאינו מניח תפילין בראשו
ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו. וכתבו התוספות, שיש מקום לומר שחייב אדם לקנות
לעצמו בגד לציצית, בכדי להכניס עצמו לחיוב מצות ציצית, כמו שמצינו בגמרא במסכת
סוטה (יד ע"א), שמשה רבינו היה מתאוה להיכנס לארץ ישראל כדי שיוכל לקיים
מצוות התלויות בארץ.

ובמנחות (דף מא ע"א) אמרו, שכשמצא המלאך את רב קטינא
שמתעטף בטלית הפטורה מציצית, (כלומר בגד שאין בו ארבע כנפות, כמו רוב הבגדים שלנו, שהם
פטורים מחוטי הציצית בשוליים שלהם), הוכיחו ואמר לו: מצות ציצית מה תהא עליה? אמר
לו רב קטינא, וכי אתם מענישים גם על ביטול מצות עשה, שהיא בשב ואל תעשה? (שהרי הוא
מבטל מצות ציצית באפן שאינו עושה דבר בקום עשה), ענהו המלאך, כן, בשעת ריתחא ביום
פקודה אנו עונשים גם על ביטול מצות עשה. וכתב המרדכי שם (סימן תתקמא), שדוקא מי
שיש לו טלית של ארבע כנפות, ומחזר אחר עלילות להיפטר מן המצוה, כגון שעושה את אחת
מארבעת הכנפות עגולה וכיוצא בזה, נענש על כך, וכמו שאמר המלאך לרב קטינא, שבשעת חרון אף מענישים גם
על ביטול מצות עשה, וכל זה
בימיהם שהיו רגילים להתעטף בטליתות שיש בהן ארבע כנפות, אבל בזמן הזה שאין דרכינו
בבגדים של ארבע כנפות, אין בזה עונש כלל אם אינו מקיים מצות ציצית, ואפילו בשעת
חרון אף אין מענישים על כך. ומכל מקום מצוה מן המובחר, לחזר אחת טלית של ארבע
כנפות לקיים מצות ציצית.

ומן האמור מבואר שלדעת המרדכי
אין חיוב ממש ללכת עם טלית קטן מצויצת בציציות, שלא אמרו בגמרא שמענשים על כך, אלא דוקא בזמן שיש לו
בגד שהוא חייב בציצית, והוא
הולך בדרכים עקלקלות להפטר ממצוה זו, אבל בזמנינו שרוב הבגדים שלנו פטורים מן הציצית,
אין חיוב כלל ללכת בבגד עם ארבע כנפות בכדי להתחייב במצות ציצית. וכן כתב
הרמב"ם (בפרק ג מהלכות ציצית הלכה יא) "אף על פי שאין אדם מחויב לקנות
לו טלית של ארבע כנפות ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, מכל מקום אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה גדולה
זו, אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחויבת בציצית כדי לקיים המצוה, וביותר
צריך להזהר במצות ציצית בשעת התפילה, וגנאי גדול הוא לתלמיד חכם שמתפלל ואינו
מתעטף בציצית, ולעולם
יזהר אדם במצות ציצית שהרי הכתוב שקל אותה כנגד כל המצוות כולם שנאמר וראיתם אותו
וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם". וכן פסקו הטור והשולחן ערוך (סימן כד).

ובגמרא במסכת שבת (דף קנג.) בכל
עת יהיו בגדיך לבנים, זו ציצית. ואמרו בירושלמי (ברכות פרק א' הלכה ב') שכל הזהיר במצות ציצית זוכה
ומקבל פני שכינה.

ובספר חסידים (לרבינו יהודה
החסיד מגדולי הראשונים הקדמונים) כתוב, מעשה באדם אחד שאמר לו מת אחד בחלום שימות,
ופעם אחת אמר לו התוודה (שיאמר וידוי) כי במהרה תמות, ועל כל חלום היה מתענה,
ובתוך החלום היה אומר מזמור אליך ה' נפשי
אשא, ואחר כך כל הוידוי כולו היה אומר בבכיה. וחלה ונטה למות, וראה כנגדו ענן
בדמות אדם נושא משא גדול ובידו זהוב (מטבע חשוב) ודמות אדם אחר שמתעטף בטלית,
ואמר, בזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית (טלית), והזהוב שנתת לתלמיד חכם העני,
פדאוך מן המוות ותחיה, מיד הזיע וניצול והתרפא.

לכן אף שאין חיוב ללכת עם טלית
קטן להתחייב במצות ציצית, מכל מקום ראוי ונכון מאד שכל אדם ישתדל לקיים מצוה יקרה
זו, השקולה כנגד כל המצוות, וללבוש טלית קטן תחת בגדיו במשך כל היום. ונכון לחנך
גם את הקטנים במצוה יקרה זו ולהלבישם טלית קטן (ובספר אליה רבה כתב שנכון להלביש
טלית קטן לתינוק אחר גיל שלוש שנים ועל ידי כך יזכה לנשמה גבוהה)

Is One Obligated to Wear a Tallit Katan (Small
Four-Cornered Garment) at all times in order to fulfill the Mitzvah of Tzitzit?

The Gemara in Masechet
Pesachim (113b) states that there are seven kinds of individuals that are
excommunicated in Heaven and among them is one who does not don Tefillin on his
arm and head, tie Tzitzit to his garment, and place a Mezuzah on his doorpost.
The Tosafot (ibid.) write that it seems that one must purchase a garment to tie
Tzitzit onto so as to obligate one’s self in the Mitzvah of Tzitzit, just as we
find in the Gemara in Masechet Sotah (14a) that Moshe Rabbeinu longed to enter
Eretz Yisrael in order to be able to perform the Mitzvot that are specific to
the land of Israel.

The Gemara in Masechet Menachot (41a) recounts that when an angel met Rav
Ketina and saw him wrapping himself in a Tallit which was exempt from Tzitzit
(meaning a garment which did not have four corners, like most of our garments,
which is exempt from tying Tzitzit onto), he rebuked him and said, “What shall
be with the Mitzvah of Tzitzit?” Rav Ketina replied, “Do you punish for not
performing a positive commandment in a passive way as well?” (Meaning that he
was abstaining from performing a positive Mitzvah without actively doing
anything.) The angel answered him, “Indeed, at a time of wrath and day of
reckoning, we punish even for abstaining from performing a positive Mitzvah.”
The Mordechi there (Chapter 541) writes that only when one has a four-cornered
garment but looks for ways to exempt himself from this Mitzvah, such as
rounding off one of the corners, is he punished for this, just as the angel
told Rav Ketina that at a time of wrath, one is punished for abstaining from
performing positive Mitzvot. Nevertheless, all this applied only to their times
when they were accustomed to wearing four-cornered garments; however, nowadays
when we are unaccustomed to wearing four-cornered garments, there is no punishment
at all if one does not fulfill the Mitzvah of Tzitzit and even during a time of
wrath one will not be punished for this. Nonetheless, it is especially
preferable to search for a four-cornered garment so as to be able to fulfill
the Mitzvah of Tzitzit.

Based on the above, it is clear that according to the opinion of the Mordechi,
there is no actual obligation to wear a Tallit Katan with Tzitzit tied onto it,
for when the Gemara says one is punished for this, this applies only when one
has such a garment and tries to exempt himself from this Mitzvah by behaving a
crooked manner. However, nowadays when most of our garments are not
four-cornered, one need not specifically wear a four-cornered garment in order
to obligate one’s self in the Mitzvah of Tzitzit. Similarly, the Rambam
(Hilchot Tzitzit Chapter 3, Halacha 11) writes: “Although one is not obligated
to purchase a four-cornered garment a wrap himself in it in order to tie
Tzitzit onto it, nevertheless, it is not fitting for a pious individual to exempt
himself from this great Mitzvah; rather, one should always try to be wrapped
with a garment that is obligated in Tzitzit so as to fulfill this Mitzvah. One
should be extra careful with the Mitzvah of Tzitzit during prayer, for it is a
great degradation for a Torah scholar to pray without being wrapped in a
Tallit. One should always be careful regarding the Mitzvah of Tzitzit for the
Torah equates this Mitzvah to be as great as all the other Mitzvot, as the
verse states, ‘And you shall see it and you shall remember all of the Mitzvot
of Hashem and you shall perform them.’” The Tur and Shulchan Aruch (Chapter 24)
rule likewise.

The Gemara in Masechet Shabbat (153a) expounds the verse “Your clothing shall
be white at all times” to refer to the Mitzvah of Tzitzit. The Talmud
Yerushalmi (Berachot Chapter 1, Halacha 2) states that one who is meticulous
regarding this Mitzvah shall merit greeting Hashem’s holy presence.

The Sefer Chassidim (authored by Rabbeinu Yehuda HaChassid, one of the greatest
earlier Rishonim) recounts that a certain individual had a dream that a
deceased man came and told him he would die. Once, this man told him, “Confess,
for you will soon die.” The individual would fast after every dream. During the
dream, he would recite the Psalm of “By David, to you, Hashem, do I raise my
soul” followed by reciting the entire Viduy (confession) in tears. He became
deathly ill and saw before him a cloud in the form of a person carrying a load
and holding a gold coin and the form of another man wrapping himself in a
Tallit. He said, “In the merit of your wrapping yourself in a Tallit and the
gold coin that you gave to a poor Torah scholar, you have been redeemed from
death and you shall live.” He immediately perspired and was healed.

Thus, although there is no obligation to wear a Tallit Katan in order to
obligate one’s self in the Mitzvah of Tzitzit, nevertheless, it is very proper
and befitting that every individual try to fulfill this dear Mitzvah which is
equal to all other Mitzvot and to wear a Tallit Katan under one’s clothing all
day. It is also proper to educate children regarding this precious Mitzvah and
to dress them with a Tallit Katan ( the Sefer Eliyah Rabba writes that it is
proper to dress a child with a Tallit Katan from the age of three and by doing
so he will merit having a lofty soul)

****

Announcements

Shacharit time during the week is for Hodu 

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

 

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour after Motzae Shabbat)

Parents are encouraged to 

attend & bond with their child in 

Learning Torah 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Vayera

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. Why did G-d appear to Avraham after the brit mila?
   18:1 – Avraham was sick, so G-d came to "visit" him.
2. Why was Avraham sitting at the entrance to his tent?
   18:1 – He was looking for guests.
3. What were the missions of the three angels?
   18:2 – To announce Yitzchak's birth, to heal Avraham and to destroy Sodom.
4. Why did Avraham enjoin the guests to wash the dust off their feet?
   18:4 – He thought they were among those who worship the dust, and he didnt want any object of idolatry in his home.
5. Why did Avraham ask specifically Yishmael, and not someone else, to prepare food for the guests?
   18:7 – To train him in the performance of mitzvot.
6. Why did the angels ask Avraham where Sarah was?
   18:9 – To call attention to Sarahs modesty, so as to endear her to her husband.
7. When G-d related Sarahs thoughts to Avraham, He did not relate them precisely. Why?
   18:13 – For the sake of peace.
8. What "cry" from Sodom came before G-d?
   18:21 – The cry of a girl who was executed for giving food to the poor.
9. How many angels went to Sodom?
   19:1 – Two; one to destroy the city and one to save Lot.
10. Why was Lot sitting at the gate of Sodom?
    19:1 – He was a judge.
11. Lot served the angels matza. Why?
    19:3 – It was Passover.
12. Why did Lot delay when he left Sodom?
    19:16 – He wanted to save his property.
13. Why were Lot and his family not permitted to look back at Sodom?
    19:17 – As they, too, deserved to be punished, it wasnt fitting for them to witness the destruction of Sodom.
14. Lots wife looked back and became a pillar of salt. Why was she punished in this particular way?
    19:26 – She was stingy, not wanting to give the guests salt.
15. In what merit did G-d save Lot?
    19:29 – Lot had protected Avraham by concealing from the Egyptians the fact that Sarah was his wife.
16. Why did Avraham relocate after the destruction of Sodom?
    20:1 – Because travel in the region ceased and Avraham could no longer find guests.
17. Why did Avimelech give gifts to Avraham?
    20:14 – So that Avraham would pray for him.
18. Why was Avraham told to listen to Sarah?
    21:12 – Because she was greater in prophecy.
19. Why did G-d listen to the prayer of Yishmael and not to that of Hagar?
    21:17 – Because the prayer of a sick person is more readily accepted than the prayer of others on his behalf.
20. Who accompanied Avraham and Yitzchak to the akeidah (binding)?
    22:3 – Yishmael and Eliezer.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש
מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת
מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון
הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי
ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה
נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת
יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה
מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר
התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף
כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו
ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון
להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל
להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל
תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו
סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג),
"והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של
ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל
עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן
מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק
אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת
יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג
פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת
לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב
בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי
זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל
ומיוסד על אדני פז.

ועוד
הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר
שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי
שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה
ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות
ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא
(תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג
המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש.
וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן
תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל,
וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש
לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס),
שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים
לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך
אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על
ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן
שליט"א, מכוסה
הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

פרוכת שרקום עליה צורת אריות
מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית,
האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב,
ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב
האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות
בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל
תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה
לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו
מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי
הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן
הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן
הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן
אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי
יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם
מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן.
כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב
שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית
הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת.
ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון
מרן החיד"א (בספר
שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית
המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד
ליתן את הדין.

ולמעשה
מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית
הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה,
אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית
הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה,
בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר
כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א
(שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה
אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר
על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה,
ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions
Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

****

Announcements

***

***

New Opportunity for learning

The
Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 pm till
Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi
Stamler

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

 Shabbat Services

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Lech Lecha

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. What benefits did G-d promise Avraham if he would leave his home?
   12:1 – He would become a great nation, his excellence would become known to the world, and he would be blessed with wealth.
2. "And all the families of the earth will be blessed through you." What does this mean?
   12:3 – A person will say to his child, "You should be like Avraham."
3. Who were the souls that Avraham and Sarah "made?"
   12:5 – People they converted to the worship of G-d.
4. What were the Canaanites doing in the Land of Canaan when Avraham arrived?
   12:6 – They were in the process of conquering the land from the descendants of Shem.
5. Why did Avraham build an altar at Ai?
   12:8 – He foresaw the Jewish People's defeat there in the days of Yehoshua due to Achans sin. He built an altar to pray for them.
6. What two results did Avraham hope to achieve by saying that Sarah was his sister?
   12:13 – That the Egyptians would not kill him, and would give him presents.
7. Why did Avraham's shepherds rebuke Lot's shepherds?
   13:7 Lot's shepherds grazed their flocks in privately owned fields.
8. Who was Amrafel and why was he called that?
   14:1 – Amrafel was Nimrod. He said (amar ) to Avraham to fall (fel ) into the fiery furnace.
9. Verse 14:7 states that the four kings "smote all the country of the Amalekites". How is this possible, since Amalek had not yet been born?
   14:7 – The Torah uses the name that the place would bear in the future.
10. Why did the "palit " tell Avraham of Lot's capture?
    14:13- He wanted Avraham to die trying to save Lot so that he himself could marry Sarah.
11. Who accompanied Avraham in battle against the four kings?
    14:14 – His servant, Eliezer.
12. Why couldn't Avraham chase the four kings past Dan?
    4:14 – He saw prophetically that his descendants would make a golden calf there, and as a result his strength failed.
13. Why did Avraham give "ma'aser " specifically to Malki-Tzedek?
    14:20 – Because Malki-Tzedek was a kohen.
14. Why didn't Avraham accept any money from Sodom's king?
    14:23 – G-d had promised Avraham wealth, and Avraham didn't want Sodom's King to say, "I made Avraham wealthy."
15. When did the decree of 400 years of exile begin?
    15:13 – With the birth of Yitzchak.
16. What did G-d indicate with His promise that Avraham would "come to his ancestors in peace"?
    15:15 – That his father, Terach, would repent and become righteous.
17. How did G-d fulfill His promise that Avraham would be buried in "a good old age"?
    15:15 – Avraham lived to see his son Yishmael repent and become righteous, and he died before his grandson Esav became wicked.
18. Why did the Jewish People need to wait until the fourth generation until they returned to Eretz Canaan?
    15:16 – They needed to wait until the Amorites had sinned sufficiently to deserve expulsion.
19. Who was Hagar's father?
    16:1 – Pharaoh.
20. Why did Avraham fall on his face when G-d appeared to him?
    17:3 – Because he was as yet uncircumcised.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

דין הזכרת
משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח"
"משיב הרוח ומוריד
הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה,
בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.

מתחילין לומר "משיב הרוח
ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה
על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים",
שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.

אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים,
(כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא
בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת
"אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון
הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת
גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון כפי שיתבאר בהלכות הבאות.

מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין
גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת
"מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה
כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר
לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת
גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.

מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד
הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור
לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא
תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח
ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר
"מוריד הטל".

אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל",
ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר
בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב
הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה
כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו
תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach”
“Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to
Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing
of the Amidah as is printed in all Siddurim.

We begin reciting “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem”
in the Mussaf prayer of Simchat Torah (outside of Israel from Shemini Atzeret).
This recitation does not constitute a request or plea for rain; rather, it is
merely meant as praise to Hashem and is therefore dubbed, “Powers of Rain.” The
actual request for dew and rain can be found in the ninth blessing of the
Amidah prayer referred to as the “Blessing of the Years” (Barech Aleinu). There
are several halachic differences between mentioning the “Powers of Rain” in the
second blessing of the Amidah prayer entitled, “Ata Gibor,” and the
actual request for dew and rain in the ninth blessing. Firstly, whereas we
begin mentioning the “Powers of Rain” from Mussaf of Shemini Atzeret, we do not
actually request dew and rain until the night of the Seventh of Marcheshvan
(outside of Israel from the night of the Fifth of December), as we shall
discuss in following Halachot.

Why is “Mashiv Ha’Ruach” Mentioned in the “Mechayeh
Ha’Metim” Blessing?
The Gemara (Berachot 33a) states that we mention the “Powers of Rain” in the
“Ata Gibor” blessing for this blessing deals with the Resurrection of the Dead
and since rainfall is tantamount to The Resurrection, our Sages thus
established this sentence to be mentioned in the blessing dealing with The Resurrection.
Our Sages established the actual request for rain in the “Blessing of the
Years,” for this is a blessing regarding one’s livelihood and rainfall is a
matter of sustenance for the entire world.

One Who Forgets to Mention “Mashiv Ha’Ruach”
If one forgets to recite “Mashiv Ha’Ruach” and becomes aware of his
mistake only after concluding the “Mechayeh Ha’Metim” blessing, we must
analyze whether one must return to the beginning of the Amidah prayer and begin
it again or may one continue his prayer as usual. This law indeed depends on
one important factor: If one inserted “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv
Ha’Ruach” (as is the Sephardic custom during the summer months), one would
not return to the beginning of the Amidah prayer since one has said “Morid
Ha’Tal.” 

However, if one mentioned neither “Mashiv Ha’Ruach”
nor “Morid Ha’Tal” (which is indeed customary among several Ashkenazi
communities during the summer months), if one has not yet begun the “Ata
Kadosh” blessing, one should recite “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem”
between the “Mechayeh Ha’Metim” and “Ata Kadosh” blessings and
then just continue his prayer as usual. If, however, one has already begun the
“Ata Kadosh” blessing and only then realizes his mistake, one must begin
his Amida prayer anew.

****