Announcements

Wishing all our members and friends

an enjoyable summer break

Moorlanenews 

will be taking a break 

and back in time for 

SELICHOT

on 

Monday 2nd Elul

13 August @ 6 am

For updates on the Daily & Shabbat Minyan

during the summer holidays

please check on the 

Moorlane Minyan Whatsapp Group

or check with a member of the Mahamad

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ח

Summer Timetable 5778 – 2018

*    For those not in synagogue, but wishing to bring in Shabbat with the community, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all cases.)

Mincha 6:00 pm

Followed by Shiur

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat

1. "And I prayed to Hashem at that time." Why "at that time"?
   3:23 – Defeating Sichon and Og, whose lands were part of Eretz Canaan, Moshe thought perhaps Hashem had annulled the vow against his entering the Land.
2. What characteristic trait is represented by Hashem's "strong hand"?
   3:24 – His willingness to forgive.
3. What is ha'levanon?
   3:25 – Ha'levanon means the Beit Hamikdash, which makes "white" (lavan), i.e., atones for, the Jewish People.
4. What did Hashem tell Yehoshua after the battle of Ai?
   3:28 – Yehoshua must lead the army into battle.
5. What will happen if the Jewish People fail to keep the mitzvot properly?
   4:9 – The non-Jewish world will regard them as foolish.
6. How did the decree that Moshe not enter the Land affect him even in death?
   4:22 – Even his remains weren't buried in the Land.
7. What is hinted by the word v'noshantem?
   4:25 – The gematria of v'noshantem, 852, hints at the number of years until the first exile.
8. Why were the Jewish People exiled two years earlier than indicated by Moshe's prophecy?
   4:25 – So that the rest of the prophecy "that you shall utterly perish" would not be fulfilled.
9. "You'll serve man-made gods." Is this literal?
   4:28 – No. It means you'll serve others who serve idols.
10. Why is east called mizrach?
    4:41 – It's the direction from which the sun shines (mizrach means shining).
11. "Keep the Shabbat day as I have commanded you." When had Hashem previously commanded us to keep Shabbat?
    5:13 – Before Matan Torah, at Marah. (Shmot 15:25)
12. Where did the Jewish People first receive the command to honor parents?
    5:16 – At Marah. (Shmot 15:25).
13. What is meant by "Hashem, our G-d, Hashem is One"?
    6:4 – Hashem, who is now our G-d, but not [accepted as] G-d of the other nations, will eventually be [accepted as] the one and only G-d.
14. What are two meanings of loving Hashem "with all your might"?
    6:5 – 1) With everything you own. 2) Whether Hashem treats you with kindness or harshness.
15. How well-versed must one be in Torah?
    6:7 – If asked a Torah question, one should be able to reply quickly and clearly.
16. Where does the word totafot come from?
    6:8 – Tot means two in Caspi. Fot means two in Afriki. Together they allude to the four sections of tefillin.
17. Who is fit to swear in Hashem's name?
    6:13 – One who serves Hashem and reveres His name.
18. What does it mean that the Jews are the "smallest nation"?
    7:7 – B'nei Yisrael are the humblest nation.
19. When someone serves Hashem with love, how many generations receive reward?
    7:9 – 2,000.
20. Why are evil-doers rewarded in this world?
    7:10 – So that they get no reward in the next world.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ט"ו באב

בעוד יומיים, יום ששי, הוא יום ט"ו באב, וכידוע יש ליום זה משמעות מיוחדת, ולכן בהלכה זו ובהלכה שאחריה, נדבר בענינים אלה.

במשנה במסכת תענית (דף כ"ו:) אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי (בבגדי) לבן שאולין (שכולן שואלות זו מזו אפילו עשירות כדי שלא לבייש את מי שאין לה) ויוצאות וחולות בכרמים.

ובגמרא (דף ל"א:) נזכרו עוד כמה טעמים שיום ט"ו באב היה יום טוב לישראל, ולכן נפסק להלכה שביום זה אין אומרים תחנון, וידוי ונפילת אפיים.

ונזכר בגמרא, יפיפיות שבהן מה היו אומרות? תנו עינכם ליופי וכו', מכוערות שבהן מה היו אומרות? קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כתב לפרש הכוונה עפ"י דברי הגמרא (נדרים כא.) מעשה באחד שנדר שלא ישא את בת אחותו, משום שהייתה נראית לו כעורה, והכניסוה לבית, רבי ישמעאל וייפוה, אמר לו רבי ישמעאל, בני, מזו נדרת? והתירה לו רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל, ואמר, בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות עיניהן עליו, ואומרות, בנות ישראל, על רבי ישמעאל בכינה. ואף כאן מה שהיו אומרות המכוערות ובלבד שתעטרונו בזהובים, כוונתן לומר שיעטרו אותן בתכשיטין וכדומה, ואז יראו נכוחה שהן נאות וראויות להם.

והביא מרן שליט"א, מדברי ספר אורחות חיים שכתב, ואין לתמוה על זה, שאיך היה מנהג זה טוב בעיני החכמים, שדומה חס וחלילה כאילו בנות ישראל הפקר, אין זה תימה, כי בודאי שכל מי שהייתה ידו משגת להשיא את בתו למי שהגון לה, לא היה שולח את בתו לשם, אלא המנהג היה בשביל הבנות שאין יד אביהן משגת להשיאן, ואלמלא היו נוהגים כן היו יושבות עד שילבין שיער ראשן. (ומכאן תוכחת מגולה על הנוהגין כאילו בנות ישראל הפקר בחינם בדור יתום זה.)

והנה נאמר בספר משלי "דבר בעתו מה טוב", ובודאי סגולת יום זה של ט"ו באב, שבו יש הארה יותר בענין הזיווגים. ולכם ראוי לכל אדם להעתיר בתפילה ביום זה יותר ממה שרגיל תמיד, שיזמן לו ה' יתברך את זיווגו הטוב לו, וכן יתפלל אדם על יוצאי חלציו שיזכו לחופה בשעה טובה, ונשמע ונתבשר בשורות טובות

Tu Be’av

Tu Be’av (the Fifteenth of Av) will fall out this coming Friday. It is known that this day has great significance. Therefore, let us discuss this matter in today’s Halacha and in the following Halacha as well.

The Mishnah in Masechet Ta’anit (26b) states: “Rabban Shimon ben Gamilel said: There were no better days for the Jewish nation than the Fifteenth of Av and Yom Kippur, for on the Fifteenth of Av the young women of Jerusalem would go out wearing borrowed white garments (they would all borrow from one another, even the wealthy girls, so as not to embarrass those who did not have) and dance in the vineyards.”

The Gemara (ibid. 31b) cites several other reasons why Tu Be’av was a joyous day for the Jewish nation. It was therefore established that Tachanun and Viduy (supplication prayers) are not recited on this day.

The Gemara continues to recount: “What would the pretty women say? Pay attention to my beauty etc. What would the ugly women say? Take your purchase for the sake of Heaven as long as you adorn us with golden jewelry.” Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a explains this based on the Gemara (Nedarim 21a) that once, a man vowed not to marry his niece for she appeared ugly to him. This woman was taken to the home of Rabbi Yishmael and beautified. Rabbi Yishmael asked this man, “My son, did you intend to make a vow about such a woman?” Rabbi Yishmael then proceeded to annul the man’s vow and allowed him to marry this woman. At that point, Rabbi Yishmael cried and exclaimed, “The daughters of Israel are beautiful but poverty makes them unappealing.” When rabbi Yishmael passed away, the Jewish women exclaimed, “Daughters of Israel, cry for Rabbi Yishmael!” Similarly, when the ugly women stipulated that the man must adorn them with golden jewelry, they meant that after they would be adorned with jewelry and the like, it would become apparent that they were indeed as beautiful and worthy as anyone else.

Maran Shlit”a quotes the Orchot Chaim who writes that one should not wonder how the Sages found this custom to be proper as it would appear that, G-d-forbid, Jewish women are cheap and lowly, for clearly whoever had the means to marry off his daughter to a worthy individual did so and did not send his daughter to these places. This custom was instituted only for those who were unable to marry off their daughters and if they would not do this, the women would stay unmarried for the rest of their lives.

The verse in Mishlei states, “A matter in its proper time is quite good.” Thus, in the spirit of the day, it is an especially auspicious day for finding a partner for marriage. It is therefore especially prudent that one pray more than usual on this day that Hashem prepare him a good and worthy match. One should likewise pray for his children to find their proper matches on the day of Tu Be’av

תוספת בלימוד התורה מיום ט"ו באב

בהלכה הקודמת ביארנו שיום ט"ו לחודש אב, יום גדול הוא לישראל, ולכן אין אומרים בו תחנון ונפילת אפים.

בגמרא במסכת תענית (דף לא) תניא, רבי אליעזר הגדול אומר, מחמשה עשר באב והלאה, תשש כוחה של חמה, כלומר, מתחיל היום להתקצר ונעשים הלילות ארוכים, ולא היו כורתין עצים למערכה (לעבודה בבית המקדש) מפני שאינם יבשים, ויש לחוש שמא מחמת לחלוחית שבהם יש בהם תולעים, ועץ שהתליע פסול למערכה. אמר רב מנשיא, מכאן ואילך (כלומר מיום ט"ו באב) דמוסיף (מי שמוסיף בלימוד התורה) יוסיף, כלומר יוסיף לו ה' יתברך חיים על חייו, כמו שנאמר "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים". ומאן דלא יוסיף (ומי שלא יוסיף בתלמודו) יסיף, כלומר ימות ח"ו בקיצור ימים ושנים.

ועל כן כתב מרן הרב שליט"א, שיש להזהר להוסיף בלימוד התורה בלילה מיום ט"ו באב, וכמו שאמרו בגמרא במסכת עירובין (דף סה) לא נברא הלילה אלא לגירסא, כלומר ללימוד תורה, וכמו שאמרו במדרש רבה, אמר רבי יוחנן, אין רינה של תורה אלא בלילה, שנאמר "קומי רוני בלילה". וכן פסק הרמב"ם (בפ"ג מהל' ת"ת הי"ג) "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך הרוצה לזכות לכתרה של תורה, יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אף אחד מהם באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בזה, אלא בתלמוד תורה וחכמה, וכמו שאמרו חכמים אין רינה של תורה אלא בלילה."

וזכור לנו, כשהיה מרן הרב שליט"א מכתת רגליו בלילות חודש אלול מעיר לעיר להרבות תורה ויראה בישראל, והיה חוזר לביתו בשעות הלילה המאוחרות, לא היה מבטל מתלמודו, והיה משלים על חשבון שעות השינה שלו את כל הזמן שנדרש לו לסדרי הלימוד הרגילים שלו, וכל זאת מפני מה שהזכרנו. ומעט מגודל קדושתו והתמדתו בתורה לילות שלמים כל ימי חייו (לאוי"ט), כתבנו בספר אביר הרועים, כפי שעיני המעיין תחזינה משרים.

ועל כן חובה קדושה על כל אדם, לראות איך לקבוע לעצמו זמן יותר ללימוד התורה בלילות החורף, שלא יפול חלילה בקללת רבותינו. ואף על הנשים חובה קדושה, להפציר בבעליהן בדרכי נועם ובשפה רכה, שירבו בתורה ויראת ה', ורב שכרן מאד מאד, כמו שביארנו במקום אחר. ואף הן יראו ללמוד בעצמן דינים השייכים להן, אשר חובה עליהן ללומדם, כפי שביארנו גם כן.

ובדרך אגב נזכיר כאן ממה שכתב מרן הרב שליט"א בהקדמת ספרו "טהרת הבית" על הלכות נדה, אשר נתחבר במסירות נפש בימים שהיה מוטל על הרב עול הציבור הרבה מאד, וכה כתב שם: אזכרה ימים מקדם, עם לבבי אשיחה ועלה במחשבה לפני למעט בהופעותי ברבים כדי להתמסר יותר לעריכת כל חיבורי אשר עמי בכתובים, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי, ואם אין אני לי מי לי? ורעיוני על משכבי סליקו (כלומר נרדם מתוך מחשבה זו), והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים מבבל זצ"ל (מחבר "בן איש חי") אשר בא לבקרני בביתי, ופניו מאירות כזוהר החמה. נכנס לחדר הספריה, והתישב על יד השלחן, ראה לפניו את אחד מחיבורי, והתחיל לעיין בו אחת הנה ואחת הנה, וכשסיים אמר, טוב מאד. ושאל אותי, האם אני ממשיך להופיע ולדרוש ברבים בדברי תורה ומוסר, כאשר היתה באמנה איתי, עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך בימים אלה להופיע ברבים בדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם עמיתי הרב הגדול רבי יהודה צדקה שליט"א (זצ"ל, שהוא קרובו של רבי יוסף חיים). אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת חיבורי להוציאם לאור, שמוני נוטרה (שומר) את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי. ענה דודי ואמר לי, בסבר פנים יפות, טוב אשר תאחוז מזה וגם מזה אל תנח ידיך,(כלומר המשך לעסוק בחיבוריך אך אל תפסיק את הופעותיך בציבור), כי יש נחת רוח מאד לפני ה' יתברך בזיכוי הרבים ששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה. וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא. ואיקץ והנה חלום

Increasing one’s Torah Learning from the Day of Tu Be’av and On

****