SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע“ח

Summer Timetable 5778 – 2018

*    For those not in synagogue, but wishing to bring in Shabbat with the community, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all cases.)

Pirke Avot 5:50 pm

Mincha 6:00 pm

*****

Children’s Service From 10am Every Shabbat morning

Children’s Tehilim straight after Musaf

****

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Shemini

1. What date was “yom hashemini“?
   9:1 – First of Nissan.
2. Which of Aharon’s korbanot atoned for the Golden Calf?
   9:2 – The calf offered as a korban chatat.
3. What korbanot did Aharon offer for the Jewish People?
   9:3,4 – A he-goat as a chatat, a calf and a lamb for an olah, an ox and a ram for shelamim, and a mincha.
4. What was unique about the chatat offered during the induction of the Mishkan?
   9:11 – It’s the only example of a chatat offered on the courtyard mizbe’ach that was burned.
5. When did Aharon bless the people with the birkat kohanim?
   9:22 – When he finished offering the korbanot, before descending from the mizbe’ach.
   
6. Why did Moshe go into the Ohel Mo’ed with Aharon?
   9:23 – For one of two reasons: Either to teach Aharon about the service of the incense, or to pray for the Shechina to dwell with Israel.
   
7. Why did Nadav and Avihu die?
   10:2 – Rashi offers two reasons: Either because they gave a halachic ruling in Moshe’s presence, or because they entered the Mishkan after drinking intoxicating wine.
   
8. Aharon quietly accepted his sons’ death. What reward did he receive for this?
   10:3 – A portion of the Torah was given solely through Aharon.
   
9. What prohibitions apply to a person who is intoxicated?
   10:9-11 – He may not give a halachic ruling. Also, a kohen is forbidden to enter the Ohel Mo’ed, approach the mizbe’ach, or perform the avoda.
   
10. Name the three chatat goat offerings that were sacrificed on the day of the inauguration of the Mishkan.
    10:16 – The goat offerings of the inauguration ceremony, of Rosh Chodesh, and of Nachshon ben Aminadav.
    
11. Which he-goat chatat did Aharon burn completely and why?
    10:16 – The Rosh Chodesh chatat: Either because it became tamei, or because the kohanim were forbidden to eat from it while in the state of aninut (mourning).
    
12. Why did Moshe direct his harsh words at Aharon’s sons?
    10:16 – Out of respect for Aharon, Moshe directed his anger at his sons and not directly at Aharon.
    
13. Moshe was upset that Aharon and his sons diatat.d not eat the ch Why?
    10:17 – Because only when the kohanim eat the chatat are the sins of the owners atoned.
    
14. Why did G-d choose Moshe, Aharon, Elazar, and Itamar as His messengers to tell the Jewish People the laws of kashrut?
    11:2 – Because they accepted the deaths of Nadav and Avihu in silence.
    
15. What are the signs of a kosher land animal?
    11:3 – An animal whose hooves are completely split and who chews its cud.
    
16. How many non-kosher animals display only one sign of kashrut? What are they?
    11:4,5,6,7 – Four: Camel, shafan, hare, and pig.
    
17. If a fish sheds its fins and scales when out of the water, is it kosher?
    11:12 – Yes.
    
18. Why is a stork called chasida in Hebrew?
    11:19 – Because it acts with chesed (kindness) toward other storks.
19. The chagav is a kosher insect. Why don’t we eat it?
    11:21 – We have lost the tradition and are not able to identify the kosher chagav.
    
20. What requirements must be met in order for water to maintain its status of purity?
    11:36 – It must be connected to the ground (i.e., a spring or a cistern).

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

מצות ספירת העומר

מצות ספירת העומר
כתוב בתורה (ויקרא כא טו): וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. וקבלו חז”ל (במסכת מנחות דף סה:) שפירוש “ממחרת השבת” הוא מחרת יום טוב הראשון של פסח שהוא יום שבתון (ואליו הכוונה במילים “ממחרת השבת”, ממחרת ליום ראשון של פסח שהוא יום שבתון, לכן מיד במוצאי יום טוב ראשון של פסח אחרי תפילת ערבית מתחילים לספור ספירת העומר). ומצות עשה מן התורה לספור ספירת העומר החל מליל ט”ז בניסן עד גמר שבעה שבועות שהם ארבעים ותשעה ימים.

ספירת העומר – מצוה מדרבנן או מן התורה?
ומכל מקום הואיל ונאמר (דברים טז ט): שבעה שבועות תספר לך “מהחל חרמש בקמה” תחל לספור שבעה שבועות, דהיינו משעת קצירת העומר, ובזמן הזה שבית המקדש חרב אין לנו קצירת העומר ולא קרבן העומר, לכן אין מצות ספירת העומר בזמן הזה אלא מדברי סופרים זכר למקדש. ולכן בנוסח “לשם יחוד” שנוהגים לומר קודם ספירת העומר נכון להשמיט ממנו מה שאומרים “כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וכו'” שהרי מצות ספירת העומר אינה מן התורה. (ואף שבאמת לדעת הרמב”ם והראבי”ה אין שייכות בין מצות ספירת העומר לקצירת העומר, ולדעתם מצות ספירת העומר מן התורה אף בזמן זה, מכל מקום אין אנו פוסקים כדבריהם, אלא כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שפסק שספירת העומר מדרבנן, שכן דעת רב האי גאון והתוספות והרא”ש והעיטור והרשב”א והר”ן ועוד(.

השוכח לספור יום אחד
מצות ספירת העומר, היא מצוה בכל יום ויום מימי הספירה, ולכן אנו מברכים עליה בכל יום ויום קודם הספירה.

אולם לדעת בעל הלכות גדולות, מי ששכח לספור ספירת העומר יום אחד, שוב אינו יכול להמשיך בספירת העומר, הואיל ואי אפשר לספור בדילוג (שכן הסופר אחד שנים ארבעה אינו סופר נכון, כמו כן השוכח יום אחד, שוב אין לו תקנה והמשך הספירה שלו אינו נחשב לספירה). ואנו נוקטים להלכה, שגם אם שכח יום אחד לספור ספירת העומר, ימשיך עוד בספירת שאר הימים, מכיון שכל יום הוא מצוה בפני עצמה שאינה תלויה בשאר הימים. רק הואיל וכלל גדול בידינו “ספק ברכות להקל“, לכן לענין הברכה אנו חוששים לסברת בעל הלכות גדולות.

נמצא אם כן, שמי ששכח יום אחד לספור ספירת העומר, ימשיך בשאר הימים לספור כדרכו, רק מכאן ולהבא אינו מברך על הספירה.

קטן שהגדיל בימי הספירה
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט”א (בשו”ת יביע אומר ח”ג או”ח סימן כז), אודות ילד, שמלאו לו שלוש עשרה שנה בתוך ימי הספירה. שמאחר והימים שספר לפני שנעשה בר מצוה, היו בעודו קטן, שלא היה עדיין מחוייב במצות מן התורה כמו גדול, לכן, הרי זה דומה למי שעד עתה לא ספר ספירת העומר, ואינו יכול להמשיך לספור בברכה בשאר הימים. והאריך בדין זה מאד, והביא ראיות לדבריו. וגדולי הדור הקודם התכווחו הרבה בדין זה. אולם להלכה יש להורות, שקטן שנעשה בר מצוה בתוך ימי הספירה, ימשיך לספור “בלא ברכה“.

זמן הספירה, ודין הנשים
זמן ספירת העומר בלילה, ומכל מקום אם שכח לספור בלילה יספור ביום שאחריו בלי ברכה, ואחר כך יוכל להמשיך לספור בכל לילה ולילה בברכה.

אשה הסופרת ספירת העומר, לא תברך על הספירה. ולמנהגינו, אין הנשים סופרות ספירת העומר. והטעם בזה מבואר על פי דברי המקובלים

The Mitzvah of Counting the Omer

The Torah states (Vayikra 21, 15): “And you shall count for yourselves, from the day following the Shabbat, from the day the waved Omer offering is brought, seven complete weeks shall they be.” Our Sages (Menachot 65b) have a tradition that the “day following the Shabbat” refers to the day following the first day of Pesach which is a holiday. (This is what is meant by the words, “the day following the Shabbat,” i.e. the day following the first day of Pesach which is a holiday, also known as “Shabbaton.” Therefore, on the night following the first day of Pesach following Arvit, we immediately begin counting the Omer.) It is a Torah commandment to count the Omer beginning from the sixteenth of Nissan until the end of seven weeks, which is a period of forty-nine days.

Counting the Omer-A Torah or Rabbinic Commandment
Nevertheless, since the Torah also states (Devarim 16, 9), “You shall count for yourselves seven weeks, from when the sickle begins to strike the standing stalks shall you begin to count these seven weeks,” which means from the time the Omer offering was harvested, and unfortunately nowadays when the Bet Hamikdash is destroyed, we have neither the harvesting of or bringing of the Omer offering. Thus, this Mitzvah of counting the Omer is only rabbinic in commemoration of the services performed in the Bet Hamikdash. Therefore, in the “Leshem Yichud” text customarily recited before counting the Omer, one should omit the phrase, “As the Torah states, ‘And you shall count for yourselves’” etc. for the Mitzvah of counting the Omer is no longer a Torah commandment. (Although according to the opinion of the Rambam and the Ra’avaya there is no correlation between the Mitzvah of counting the Omer and the harvesting the Omer and according to them the Mitzvah of counting the Omer is a Torah commandment even nowadays, nonetheless, we do not rule this way and the Halacha in this matter follows Maran HaShulchan Aruch, whose rulings we have accepted, who rules that counting the Omer is only a rabbinic commandment nowadays, for this is indeed the opinion of Rav Hai Gaon, Tosafot, Rosh, Itur, Rashba, Ran, and others).

One Who Forgets to Count One Day
The Mitzvah of counting the Omer is a Mitzvah during every single day of the counting period, and for this reason we recite a blessing on it before counting every single day.

However, according to the opinion of the Ba’al Halachot Gedolot, if one has forgotten to count the Omer on one day during the counting period he can no longer continue to count the Omer since it is not possible to count by skipping (for if one counts one, two, four, he has counted incorrectly; thus, if one missed counting one day he can no longer rectify this and what he counts from now on is not considered counting at all). Halachically speaking, we hold that even if one has forgotten to count one day of the Omer, he may in fact continue to count the rest of the days for every day is a separate Mitzvah regardless of the other days. Nevertheless, since we always follow the great rule of “when in doubt, do not bless,” regarding the blessing we are concerned about the opinion of the Ba’al Halachot Gedolot. Therefore, if one forgets to count one day of the Omer, he should continue to count the rest of the days as usual; however, from now on he should not recite the blessing before counting.

A Child who Turns Thirteen during the Omer
Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a discusses (in his Responsa Yabia Omer, Volume 3, Orach Chaim, Chapter 27) the Halacha regarding a child who turns thirteen years old during the Omer period. Since the days he has counted until this point were counted when he was still a child and not halachically obligated to perform the Mitzvot like an adult, his status is similar to one who has not counted the Omer until now and thus does not continue to count with a blessing on subsequent nights. He speaks lengthily and brings a great many sources to support his view. The luminaries of the previous generation debated this matter at length. Nevertheless, halachically speaking, a child who turns thirteen years old during the Omer should continue to count on the subsequent night without reciting a blessing.

The Time for the Counting and the Laws of Women and Counting the Omer
The appropriate time for counting the Omer is at night; however, if one forgets to count at night, he may count during the day without reciting a blessing before counting, in which case he may continue counting on all subsequent nights with reciting a blessing.

Women who count the Omer should not recite a blessing before counting. According to our custom though, women do not count the Omer at all. The reason for this is discussed by the Mekubalim

תספורת, גילוח הזקן, בימי הספירה

שלא להסתפר בימי הספירה
פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל”ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל”ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל”ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח), יש להם על מה שיסמוכו.

גילוח הזקן
החרדים לדבר ה’ נזהרים בענין תספורת בימי הספירה אף לענין גילוח הזקן, אלא שיש מיקלים בזה למי שמצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו, משום שכתב הרדב”ז שבענין כזה שאינו בתורת חובה ממש מתקנת חכמים, אלא מנהג בלבד, כל שיש צער כזה יש להקל. אולם ראוי מאוד להחזיק במנהג זה שנהגו בו אבותינו משנים קדמוניות, שלא לגלח את הזקן בימי הספירה, (ובפרט יש להחמיר בזה עד ראש חודש אייר).

דין הנשים במנהג זה
נשים, אינן בכלל האיסור לענין תספורת בימי הספירה, שהרי אף לענין אבלות ממש על אחד מהקרובים שנפטר, (שלאיש אבל אסור להסתפר כל שלשים יום של אבלותו) פסק מרן השלחן ערוך שנשים אינן בכלל איסור זה ומותרות בתספורת תוך שלשים יום. ואם כן כל שכן לענין מנהג האבלות בימי ספירת העומר, שאשה אינה צריכה להזהר שלא להסתפר. והוא הדין גם כן לענין ימי בין המצרים מאחרי שבעה עשר בתמוז, שאיסור התספורת שייך באנשים בלבד, אבל נשים מותרות להסתפר.

Taking Haircuts and Shaving during the Omer Period

Abstaining from Taking Haircuts during the Omer
It has become customary among the Jewish nation to refrain from taking haircuts during the Omer counting period: According to the Ashkenazi custom, until the 33^rd day of the Omer and according to the Sephardic custom, until the morning of the 34^th day of the Omer (as we have already explained regarding getting married during the Omer). Some Sephardic individuals act leniently with regards to haircuts in accordance with the Ashkenazi custom, i.e. taking haircuts beginning from the 33^rd day of the Omer. Those who act leniently in this regard (even Sephardic individuals) have on whom to rely.

Shaving
Those who are truly G-d-fearing customarily abstain from shaving their beard during the Omer period as well. However, there are those who rule leniently for individuals who are truly distressed as a result of not shaving their beard, for the Radbaz writes regarding such matters which are not actual obligations as a result of an edict of our Sages and is merely a custom, in a case of such distress, there is room for leniency. Nevertheless, it is indeed correct and proper to follow this custom which was observed by our ancestors for many generations with regards to refraining from shaving one’s beard during the Omer period (it is especially worthy to be stringent until Rosh Chodesh Iyar).

The Status of Women Regarding these Laws
Women are not included in the prohibition of taking haircuts during the days of the Omer, for even with regards to actual mourning for a relative who has passed away (for which a male mourner must abstain from taking a haircut for the entire thirty-day mourning period), Maran HaShulchan Aruch rules that women are not included in this prohibition and are permitted to take haircuts during the thirty-day mourning period. If so, this would certainly apply to the mourning customs observed during the Omer period in that a woman need not abstain from taking a haircut. The same would apply to the three week period between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av that the prohibition to take haircuts applies to men alone, however, women are permitted to take haircuts.

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset