Mincha – To be confirmed on the Moor Lane WhatsApp group
(if you are not on the WhatsApp
group please contact a member of the Mahamad for further information)
Taanit Finishes 4:48 pm
****
SHABBAT
Shabbat Times
לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח
Winter Timetable 5778 – 2017 / 18
מוצאי שבת
ערבית )מוצ"ש(
שקיעה
מנחה שבת
סוף זמן קריאת שמע
הדלקת נרות
מנחה
וקבלת שבת
תאריך
שבת פרשת
Shabbat
Ends
Arbit
Sunset
Minha
Shema before
Candle Lighting
Minha & Kabalat Shabbat
Date
Parasha
PM
PM
PM
PM
AM
PM
PM
4:57
4:50
3:57
3:15
10:18
3:42
3:40
29/30 Dec
ויחי
Shabbat Services
Children’s Service From 10am Every Shabbat morning
Children’s Tehilim straight after Musaf
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Vayechi
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
Why is kindness towards the dead called "chesed shel emet" — kindness of truth? 47:29 – Because the giver expects no reward from the recipient.
Give three reasons Yaakov didn’t want to be buried in Egypt. 47:29 – a) Egypt’s ground was to be plagued with lice; b) At the time of the resurrection, those buried outside Israel will suffer; c) So the Egyptians wouldn’t make him into an idol.
How do you treat a "fox in his time" (i.e., a commoner who rules)? 47:31 – Bow to him.
"When I was coming from Padan, Rachel died on me… I buried her there on the way to Efrat…" Why did Yaakov say all this to Yosef? 48:7 – Yaakov thought Yosef harbored resentment since Yaakov had not buried Yosef’s mother, Rachel, in the Ma’arat HaMachpela.
Initially, why was Yaakov unable to bless Efraim and Menashe? 48:8 – The Shechina departed from him.
What does pillalti mean? 48:11 – "I thought."
What does "Shechem" mean as used in this week’s parsha? (two answers) 48:22 – a) The actual city of Shechem; b) A portion.
Which individual is called "the Emori"? Why? Give two reasons. 48:22 – Esav. a) He acted like an Emorite; b) He trapped his father with words (imrei pi).
What did Yaakov want to tell his sons but was unable to? 49:1 – When mashiach will come.
What privileges did Reuven lose due to his rash actions? 49:3 – Priesthood and Kingship.
What congregation from Yaakov’s offspring did Yaakov not want to be associated with? 49:6 – Korach and his congregation.
What did Yehuda do after he heard Yaakov rebuke Reuven, Shimon and Levi? Why? 49:8 – He drew back. He was afraid that Yaakov would rebuke him for the incident with Tamar.
What does milk do to teeth? 49:12 – It makes them white.
Why is Yissachar like a "strong-boned donkey"? 49:14 – Just as a donkey bears a heavy burden, so the tribe of Yissachar bears the yoke of Torah.
With what resource did both Yaakov and Moshe bless Asher? 49:20 – Oil-rich land.
In Yosef’s blessing, Yaakov said, "They embittered him…" Who are "they"? 49:23 – Yosef’s brothers, Potifar and his wife.
Which descendants of Binyamin "will divide the spoils in the evening"? 49:27 – Mordechai and Esther.
From whom did Yaakov buy his burial place? 50:5 – From Esav.
What oath did Yosef make to Pharaoh? 50:6 – Yosef swore not to reveal Pharaoh’s ignorance of Hebrew.
Which two sons of Yaakov did not carry his coffin? Why not? 50:13 – Levi, because he would carry the aron (holy ark). Yosef, because he was a king.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
תענית עשירי בטבת
ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) ויהי דבר ה’ אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי (הוא חודש טבת) בעשור לחודש לאמר, בן אדם כתב לך את שם היום הזה את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים.
ולפיכך אנו מתענים ביום עשירי בטבת, כדי להכניע לבבינו לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן לפני אלוקינו שירחם עלינו וישוב לגאלינו גאולת עולמים. וכמו שכתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים שאירעו בהם צרות לישראל, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם.
הכול חייבים להתענות ביום עשירי בטבת, ופורץ גדר ישכנו נחש, אבל קטנים, דהיינו בן שעדיין לא מלאו לו שלש עשרה שנים ויום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה שנים ויום אחד, פטורים לגמרי מן התענית, ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות, ואפילו אם יש בהם דעת להתאבל על חרבן ירושלים, כל שלא הגיעו למצוות הרי הם פטורים מתעניות אלו. ואפילו אם רוצים להחמיר על עצמם ולהתענות יש למחות בידם שלא יעשו כן.
מעוברות (נשים בהריון) ומניקות, פטורות מלהתענות ביום עשירי בטבת. ואינן רשאות להחמיר על עצמן ולהתענות. ולעניין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, כלומר שחלפו כבר שלשה חדשים מתחילת הריונה. ואם היא סובלת ממחושים והקאות פטורה מן התענית מתחילת הריונה, ובפרט אם חלפו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.
ומעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בשבעה עשר בתמוז, בצום גדליה ובעשרה בטבת. (ולענין תשעה באב נתבאר בזמנו). ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמן ולהתענות יש למחות בידן.
ולענין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, דהיינו שעברו שלושה חודשים מתחילת הריונה. ואם סובלת ממחושים והקאות פטורה מכל התעניות הללו גם קודם עבור שלושה חודשים מתחילת הריונה, ובפרט אם עברו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.
ומינקת שאמרו שפטורה מתעניות אלו, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שאפילו אם פסקה להניק את בנה, כל שהיא תוך עשרים וארבע חודש ללידתה, ומרגישה חולשה יתרה הרי היא פטורה מלהתענות. אבל אם היא אינה מרגישה חולשה יתירה וסחרחורת וכדומה, נכון להחמיר שתתענה גם היא. וכן פסק הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים". ויש מיקלים לכל אשה שהיא בתוך עשרים וארבע חודש מלידתה שלא תתענה, מפני שדרך כלל היא עסוקה בעניני הבית, ונחלשת מאד מחמת התענית
The Fast of the Tenth of Tevet
On the tenth day of the month of Tevet, the king of Babylon surrounded the city of Jerusalem in order to destroy it, as the verse in Yechezkel (chapter 24) states: “The word of Hashem was upon me on the tenth month (Tevet) of the ninth year saying, ‘Son of man, write for yourself the name of this day, for on the essence of this day did the king of Babylon besiege Jerusalem.’”
We therefore fast on the Tenth of Tevet in order to humble our hearts into repenting fully and to beseech Hashem to pity us and redeem us completely. The Rambam writes: “The entire Jewish nation fasts on days which tragedy has befallen Israel in order to awaken their hearts and open the pathways of repentance for them. This in turn will serve as a memorial of our grievous actions and the actions of our forefathers to which our current behavior can compare; and this eventually caused suffering to befall them and us. When we recall these things, it will cause us to return to the proper path, as the verse states, ‘And they will confess their sins and the sins of their fathers.’”
Everyone is obligated to fast on the tenth of Tevet, and no one may exclude himself. However, children, meaning boys under the age of thirteen and girls under the age of twelve, are completely exempt from this fast and they are not even obligated to fast for several hours. Even children who are intelligent enough to mourn over the destruction of the Holy Temple are exempt from these fasts as long as they have not yet reached the age of Bar/ Bat Mitzvah. Even if they would like to be stringent and fast, their parents should object to them doing so.
Pregnant and nursing women are exempt from the fast of the Tenth of Tevet and they may not be stringent and fast. The definition of “pregnant” regarding this Halacha is when the woman’s pregnancy is recognizable, meaning when at least three months have elapsed from the beginning of her pregnancy. However, if the pregnant woman suffers from pain and vomiting, she is exempt from the fast even in the beginning stages of her pregnancy, especially if forty days from the onset of her pregnancy have already elapsed.
Pregnant and nursing women are also exempt from the fasts of the Seventeenth of Tamuz and the Fast of Gedalya (their obligation to fast on Tisha Be’av will be explained at the appropriate time, G-d willing). Even if they wish to be stringent and fast, one must object to them doing so. Regarding this Halacha, “pregnant” is defined the same way as above, i.e. when three months of pregnancy have already elapsed. However, if she suffers from vomiting and pain, she is exempt from all of these fasts even before three months have passed, especially if forty days of pregnancy have elapsed.
Regarding the exemption of a nursing woman from these fasts as was mentioned above, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that even if this woman is no longer physically nursing her child, if she is within twenty-four months of giving birth and she feels immense weakness, she is exempt from these fasts. However, if she feels no unusual weakness or dizziness and the like, it is proper for her to be stringent and fast. Hagaon Harav Meir Mazuz Shlit”a, Rosh Yeshivat Kisseh Rachamim, rules likewise. Nevertheless, there are those who rule leniently regarding any woman who is within twenty-four months of giving birth, even if she does not experience any special weakness, that she is exempt from these fasts because she is usually busy dealing with matters of the house and the fast may weaken her
****
During the week
Shiurim in our Bet Hakeneset
Shiurim /
Topic
Time
Rabbi
Venue
Language
For
Sunday ~ Thurday
Chavruta learninig
6:45 – 7:30 pm
Avrechim of the kolel more info: Rabbi Stamler
Shul Hall
Any
Men
Monday
Yedia Kelaliot
8:00 pm
Shul Hall
Ivrit
Men
Tuesday
Seed 1-2-1 learning
7:45 pm
Contact Jonny Jacobs
Shul Hall
Any
Men
Shabbat Shalom
moorlanenews@gmail.com
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Miketz
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
What did the fat cows being eaten symbolize? 41:4 – That all the joy of the plentiful years would be forgotten. (Notthat the good years would provide food for the bad years.)
How did Pharaoh’s recollection of his dream differ from Nevuchadnetzar’s recollection of his dream? 41:8 – Pharaoh remembered the contents of his dream but didn’t know its meaning. Nevuchadnetzar forgot even the contents of his dream.
What was significant about the fact that Pharaoh dreamed repeatedly? 41:32 – It showed that the seven good years would start immediately.
What does "Tsafnat Panayach" mean? 41:45 – He who explains things that are hidden and obscure.
What happened to the Egyptians’ grain that was stored in anticipation of the famine? 41:55 – It rotted.
What did Yosef require the Egyptians to do before he would sell them grain? 41:55 – Become circumcised.
Did Yaakov and his family still have food when he sent his sons to Egypt? If yes, why did he send them? 42:1 – Yes, but he sent them because he did not want to cause envy in the eyes of those who did not have food.
What prophetic significance lay in Yaakov’s choice of the word "redu" — "descend" (and not "lechu" — "go")? 42:2 – It hinted to the 210 years that the Jewish people would be in Egypt: The word "redu" has the numerical value of 210.
Why does the verse say "Yosef’s brothers" went down to Egypt (and not "Yaakov’s sons")? 42:3 – Because they regretted selling Yosef and planned to act as brothers by trying to find him and ransom him at any cost.
When did Yosef know that his dreams were being fulfilled? 42:9 – When his brothers bowed to him.
Under what pretext did Yosef accuse his brothers of being spies? 42:12 – They entered the city through 10 gates rather than through one gate.
Why did the brothers enter the city through different gates? 42:13 – To search for Yosef throughout the city.
Who was the interpreter between Yosef and his brothers? 42:23 – His son Menashe.
Why did Yosef specifically choose Shimon to put in prison? 42:24 – Because he was the one who cast Yosef into the pit and the one who said, "Here comes the dreamer." Alternatively, to separate him from Levi, as together they posed a danger to him.
How does the verse indicate that Shimon was released from prison after his brothers left? 42:24 – The verse says Shimon was bound "in front of their eyes," implying that he was bound only while in their sight.
What was Yaakov implying when he said to his sons: "I am the one whom you bereaved"? 42:36 – That he suspected them of having slain or sold Shimon, and that they may have done the same to Yosef.
How did Reuven try to persuade Yaakov to send Binyamin to Egypt? 42:37 – He said, "Kill my two sons if I fail to bring back Binyamin."
How long did it take for Yaakov and family to eat all the food that the brothers brought back from Egypt? Give the answer in terms of travel time. 43:2,10 – Twice the travel time to and from Egypt.
How much more money did the brothers bring on their second journey than they brought on the first journey? Why? 43:12 – Three times as much, in order to repay the money they found in their sacks and to buy more even if the price had doubled.
How did the brothers defend themselves against the accusation of theft? 44:8 – They said, "We returned the money we found in our sacks; can it be that we would steal?"
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
חג החנוכה
בימים אלו, אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך.
זמני ימי החנוכה בשנה זו ימי החנוכה הם שמונת ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ו) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני הבא (בעוד כשבוע). ובליל יום שני, כלומר, מוצאי יום ראשון, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.
נס חנוכה בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.
וכשגברו החשמונאים על היוונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".
למה נקרא שמו "חנוכה"? כתב רבינו פרחיה בפירושו על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה’ יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).
הזהירות בהדלקת נרות חנוכה צריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה’ יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.
כמה נרות יש להדליק כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד יוצאי ארם צובא, שחלקם נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד כ"שמש", והשני, זכר לנס שנעשה להם).
מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.
The Holiday of Chanukah
Since we are approaching the holiday of Chanukah, let us begin discussing some of its pertinent laws based on what we have written in previous years in addition to new some new ideas as well.
When Chanukah Falls Out this Year The holiday of Chanukah lasts for eight days beginning from the 25th of Kislev, as we shall discuss. This year (5776), the 25th of Kislev will fall out on Monday of next week. Chanukah candles will be lit for the first time next Sunday night. On the Sunday night of the following week, Chanukah candles will be lit for the last time this year.
The Miracle of Chanukah In the Second Temple era, the Greek sovereignty decreed many terrible decrees upon the Jewish people and did not allow them to involve themselves in Torah learning or Mitzvah observance with hopes of making them forget the commandments of the Torah. Additionally, the Greeks entered the Bet Hamikdash and inflicted much damage and disrepair upon it. All this caused tremendous anguish to the Jewish nation until Hashem had mercy on them and brought about salvation to Israel through the sons of the Hashmonai high-priests who defeated and annihilated the Greeks and eventually appointed a member of their own priestly family as king.
When the Hashmonai family entered the recently ruined Temple and wished to light the pure Menorah (candelabra), only one container of pure olive oil, enough to last for only one day, was found. Nevertheless, Hashem performed a miracle and the flames of the Menorah kindled for eight consecutive days until they were able to procure more olives in order to produce more pure olive oil. The day that the single container of pure oil was found was the 25th of Kislev and thus, the Sages of that generation established these eight days, beginning with the 25th of Kislev, as days of thanksgiving and joy. Furthermore, they established that candles should be lit every one of these eight nights in order to publicize this miracle. These days are called “Chanukah.”
Why the Holiday is Called “Chanukah” Rabbeinu Perachya writes (in his commentary on Shabbat 21b) that the reason why this holiday is called “Chanukah” is because during these days, the Bet Hamikdash was re-inaugurated (which is the definition of the word “Chanukah” in Hebrew) through thanksgiving offerings to Hashem for the miracles He performed for us by allowing the Hashmonai family to defeat the Greek armies who had destroyed the Altar and other portions of the Bet Hamikdash. When the Hashmonai family overcame the Greeks, they renovated the Bet Hamikdash anew and the rededicated it. The entire eight-day period of Chanukah was a time when the Jewish nation returned to the Bet Hamikdash and carried out the required repairs to return it to its original majesty. (Chazon Ovadia-Chanukah, page 6)
Being Meticulous Regarding Lighting Chanukah Candles One should be extremely meticulous regarding the Mitzvah of kindling the Chanukah lights, for it is a very beloved Mitzvah since through it we publicize the miracle amid thanks to Hashem. Our Sages teach us (Shabbat 23b) that one who fulfills this Mitzvah properly will merit having children who are Torah scholars. They derived this from the verse (Mishlei 6), “For a Mitzvah is a candle and Torah is light” where Rashi explains that through a candle associated with a Mitzvah (i.e. Chanukah candles) the light of Torah emanates. The Meiri further elaborates that this means that this Mitzvah must be done in a beautified and loving manner.
The Amount of Candles One Should Light How many candles must one light on the holiday of Chanukah? According to the law, one candle per Jewish household is sufficient, whether the members of the household are few or many. However, it is customary to beautify the Mitzvah by adding one extra candle per night, such that on the last night one would be lighting eight candles (excluding the “Shamash” candle; some Syrian communities have the custom to two additional candles each night of Chanukah, one as the “Shamash” and one commemorating an unrelated miracle that they experienced).
The custom of the Sephardim and Middle Eastern communities is in accordance with the opinion of Maran, whose rulings we have accepted, that only one member of the household lights and thus exempts the other members of the household. Ashkenazim, however, differ in their custom in that every member of the household lights Chanukah candles for himself.
סדר הדלקת נרות חנוכה
כבר ביארנו, שכדי לפרסם את נס חנוכה, תיקנו חכמים להדליק נרות חנוכה בכל לילה מלילות החנוכה.
סדר הברכות המדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות לפני ההדלקה: ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
ובשאר לילות החנוכה אינו מברך ברכת "שהחיינו", אלא ברכת להדליק נר חנוכה וברכת שעשה נסים לאבותינו בלבד. (ואם שכח לברך שהחיינו ביום הראשון, רשאי לברך ביום השני).
וכתב בספר מטה משה (סימן תתקפ), שנתנו סימן לסדר הברכות, על פי הנאמר בפסוק (במדבר כא), "עשה לך שרף (רמז לברכת להדליק נר חנוכה), ושים אותו על נס (רמז לברכת שעשה נסים), והיה כל הנשוך, וראה אותו וחי" (רמז לברכת שהחיינו).
להזהר להדליק את הפתילות היטב יש נוהגים, שכאשר מדליקים את הנרות, מיד כאשר רואים שהאש נאחזה בפתילה, מסלקים ידיהם ועוברים לנר הבא. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאינם עושים כהוגן. משום שיש להזהר בשעת ההדלקה, שלא לסלק את היד, עד שתהיה השלהבת עולה מאליה, כלומר, שתאחז האש היטב בפתילה. וכמו שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שעל האשה להזהר להדליק "את רוב היוצא מראש הפתילה שבנר". וכן הדין לגבי נר חנוכה. שכיון שמברך "להדליק נר חנוכה" צריך להדליקו בעצמו היטב.
The Order of Lighting Chanukah Candles
We have already established that in order to publicize the miracle of Chanukah, our Sages enacted that one must light Chanukah candles every night during the holiday of Chanukah.
The Order of the Blessings When lighting the Chanukah candles on the first night of Chanukah, one must first recite three blessings before lighting: “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Asher Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Le’Hadlik Ner Chanukah,” “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Asa Nissim La’Avotenu Bayamim Hahem Ba’Zeman Hazeh,” and “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh.”
On all subsequent nights, the “Shehecheyanu” blessing is omitted; only the “Le’Hadlik Ner Chanukah” and “She’Asa Nissim La’Avotenu” blessings are recited. (If one forgets to recite the “Shehecheyanu” blessing on the first night, one may recite it on the second night.)
The Sefer Mateh Moshe (Chapter 580) writes that there is a sign to remember the order of the blessings based on what is written in the following verse (Bamidbar 21): “Make for yourself a fiery serpent (hinting to the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah”) and place it on a pole (“Ness” in Hebrew; hinting to the blessing of “She’Asa Nissim”); it shall be that anyone who has been bitten shall gaze at it and live (hinting to the “Shehecheyanu” blessing).”
Taking Care to Light the Wicks Well Some customarily light the candles and immediately upon seeing that the wick catches fire, they remove their hand and move on to the next candle. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this is incorrect, for one should take care when lighting not to remove one’s hand until the flame has caught onto the wick well (i.e. that the flame engulfs a majority of the wick). This is similar to what the Poskim write regarding lighting Shabbat candles that a woman should make sure to light “most of what emerges from the head of the wick.” The same applies to lighting Chanukah candles; since one recites the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah,” one must make sure to light it well on one’s own.
דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה
כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.
כשמדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה, ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.
אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.) הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות, אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.
אבל אם בשעה שהדליק את הנרות, לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו מברך על הדלקה זו.
אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.
נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.
Some Laws Pertaining to Lighting the Chanukah Candles
When lighting Chanukah candles, one should be certain to put in enough oil so that they will remain lit for at least half an hour from the initial lighting time. Similarly, if one is using wax candles, care should be taken that they should be long enough to burn for at least half an hour after the appropriate candle-lighting time which is when stars appear in the sky. There are some multi-colored candles on the market made especially for small Menorahs which do not last for half an hour; one should abstain from using such candles. On Friday afternoon when Chanukah candles are lit earlier than usual, more oil should be added, as will be explained, G-d-willing, in a following Halacha.
On the first night of Chanukah one should light the candle to the extreme right of the Menorah. On all subsequent nights, the new candle should be lit first followed by the candle(s) lit on the previous night(s). Thus, the proper direction for lighting Chanukah candles is from left to right such that the new candle that is added every night due to the additional miracle is lit first.
Our Sages taught us in the Gemara in Tractate Shabbat (23a) that the mitzvah of the Chanukah candles is performed through the lighting of the candles and if the candles are extinguished, one is not obligated to rekindle them. This means that the main Mitzvah is through lighting Chanukah candles which will innately have the ability to burn for half an hour. Therefore, if the candles were extinguished due to a cause non-existent at the time the candles were lit, for instance, if the door or window were opened suddenly and a gust of wind blew out the flames, one is exempt from rekindling the flames. Even so, it is an extra special Mitzvah to relight any candle (without a blessing) that has been extinguished if it is still within a half hour of being lit.
However, if the candle was extinguished before the halachic timespan of half an hour due to an intrinsic reason, for instance, because it was lit in a windy place or it was not filled with enough oil, one is obligated to relight the candle, albeit without a blessing.
One may not derive personal benefit from the Chanukah candles. Thus, one may not use the light of the candles to aid in counting money or reading a book. After the candles have been lit for half an hour, however, one may use the light for whatever one pleases.
It is customary for women not to perform work during the holiday of Chanukah while the candles are lit, i.e. until a half-hour has elapsed from the time the candles were lit. One of the reasons for this is because the miracle of Chanukah was brought about through a woman. This custom should not be treated lightly.
****
During the week
Shiurim in our Bet Hakeneset
Shiurim /
Topic
Time
Rabbi
Venue
Language
For
Sunday ~ Thurday
Chavruta learninig
6:45 – 7:30 pm
Avrechim of the kolel more info: Rabbi Stamler
Shul Hall
Any
Men
Monday
Yedia Kelaliot
8:00 pm
Shul Hall
Ivrit
Men
Tuesday
Seed 1-2-1 learning
7:45 pm
Contact Jonny Jacobs
Shul Hall
Any
Men
— Shabbat Shalom
moorlanenews@gmail.com
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".
Hephzi Day 07762300578 or Naomi Jacobs 07708069794
ASAP
****
SHABBAT
Shabbat Times
לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח
Winter Timetable 5778 – 2017 / 18
מוצאי שבת
ערבית )מוצ"ש(
שקיעה
מנחה שבת
סוף זמן קריאת שמע
הדלקת נרות
מנחה
וקבלת שבת
תאריך
שבת פרשת
Shabbat
Ends
Arbit
Sunset
Minha
Shema before
Candle Lighting
Minha & Kabalat Shabbat
Date
Parasha
PM
PM
PM
PM
AM
PM
PM
4:48
4:40
3:48
3:05
10:07
3:35
3:35
8/9 Dec
וישב
Shabbat Services
Children’s Service From 10am Every Shabbat morning
Children’s Tehilim straight after Musaf
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Vayeshev
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
"These are the offspring of Yaakov: Yosef…." Give three reasons why Yosef is considered Yaakov’s main offspring. 37:2 – (a) Yosef was the son of Rachel, Yaakov’s primary wife. (b) Yosef looked like Yaakov. (c) All that befell Yaakov befell Yosef.
What was praiseworthy about the fact that Yosef’s brothers did not speak to him in a friendly manner? 37:4 – They did not act hypocritically.
How do we see from Yosef’s dream about the sun, moon and stars that all dreams contain some untrue element? 37:10 – The moon represented Rachel. Since she had already died, it was impossible for that element of the dream to come true.
Who brought Yosef down to Egypt? 37:28 – A caravan of Midianites.
Where was Reuven when Yosef was sold? 37:29 – He was attending to Yaakov.
In addition to the brothers, who else knew that Yosef was alive? 37:33 – Yitzchak.
Why didn’t G-d reveal prophetically to Yaakov that Yosef was alive? 37:33 – Because the brothers had issued a ban against revealing the truth to Yaakov, and G-d, so to speak, abided by their ban.
For how long did Yaakov mourn the loss of Yosef? 37:34 – Twenty-two years.
Verse 37:35 states "his father wept." To whom does this refer? 37:35 – Yitzchak, who wept because of Yaakov’s suffering.
Who was Tamar’s father? 38:24 – Shem.
In what merit did Tamar deserve to have kings as her descendants? 38:26 – In the merit of her modesty.
Why is the word "hand " mentioned four times in connection to the birth of Zerach? 38:30 – To allude to his descendent, Achan, who sinned with his hand by taking four things from the spoils of Jericho.
Why does the Torah relate the incident with Potiphar’s wife immediately after the incident of Yehuda and Tamar? 39:1 – To teach us that just as Tamar acted with pure motives, so did Potiphar’s wife.
How did Potiphar "see" that G-d was with Yosef? 39:3 – Yosef mentioned G-d’s name frequently in his speech.
Who in this week’s Parsha pretended to be sick? 39:11 – Potiphar’s wife.
Why were the butler and the baker imprisoned? 40:1 – The butler was imprisoned because a fly was found in the king’s goblet, and the baker was imprisoned because a pebble was found in the king’s bread.
For how long were the butler and the baker in prison? 40:4 – Twelve months.
How did the baker know that Yosef had correctly interpreted the butler’s dream? 40:5 – The baker dreamed the interpretation of the butler’s dream.
What prompted the butler and baker to tell Yosef their dreams? 40:6 – Yosef asked them why they looked troubled.
How was Yosef punished for asking the butler for help? 40:23 – He remained in prison an additional two years.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
ברכת השנים
תקנו חכמים לשאול (לבקש) מה’ יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ב) ליל שבעה במרחשון יחול בליל ששי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.
הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה
ואף על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.
ברכת השנים בחוץ לארץ בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.
ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".
ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.
שיש לשים לב בתפלת העמידה שלא לטעות בברכת השנים ובאמירת משיב הרוח
ויש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה)., ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה
“The Blessing of the Years”
Our Sages enacted that one must request dew and rain from Hashem during the rainy season in the “Blessing of the Years” found in the Amida prayer (ninth blessing of the Amida). In Israel, we begin requesting rain from the night of the Seventh of Marcheshvan. This year (5772), the night of the Seventh of Marcheshvan falls out on this coming Thursday night, i.e. during the Arvit prayer of this coming Thursday night, one should begin reciting “Barech Alenu” and “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha.” “The Blessing of the Years” is a blessing which includes mankind’s collective need to be showered with abundance from Heaven. Included in this blessing is a prayer for one’s livelihood and that blessing rest in all that we do.
The Reason We do not Request Rain Beginning from Simchat Torah Although it seems that we should have begun requesting rain immediately following the holiday of Sukkot since we enter the season worthy of rainfall at that point (it is for this reason that we indeed begin reciting the “Powers of Rain,” i.e. “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” from the Mussaf prayer of Simchat Torah [Shemini Atzeret outside of Israel]), nevertheless, our Sages enacted that one should not request rain in the “Blessing of the Years” until the night of the Seventh of Marcheshvan, for the entire Jewish nation would make a pilgrimage to the Bet Hamikdash during the Sukkot holiday and would then head home; since it took certain people until the Seventh of Marcheshvan to arrive home, in order for those making the pilgrimage not to be harmed by the rain, our Sages established to abstain from asking for rain until the Seventh of Marcheshvan.
“The Blessing of the Years” Outside of Israel Outside of Israel, we begin requesting dew and rain in the “Blessing of the Years” beginning from the Arvit prayer of the Fourth of December. In a year during which February has twenty-nine days (such as this coming year), we begin asking for dew and rain beginning from the Arvit prayer of the Fifth of December. This is indeed the custom in Europe and in the United States.
In countries where the climate is the opposite of Israel and Europe, i.e. their summer is between Sukkot and Pesach, they do not request dew and rain in the “Blessing of the Years” and they do not mention “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” in the “Ata Gibor” blessing of the Amida. During their winter, they should request dew and rain within the “Shema Koleinu” blessing of the Amida.
In countries with seasons opposite of those in Israel, such as Argentina and Brazil, the Halacha for such countries follows the ruling prescribed by the Sefer Halacha Berura that they have the same law as those in the United States and must request dew and rain from the Fourth or Fifth of December. This is indeed the opinion of the consensus of great Poskim.
Taking Care not To Err While Reciting the “Blessing of the Years” or “Mashiv Ha’Ruach” One should take care not to continue his recitation of the “Blessing of the Years” during the winter months as he has during the summer months, for besides for resulting in the prohibition of reciting blessings in vain, this also shows an overall levity towards one’s prayer, as he shows that he is not even paying attention to the words emerging from his mouth. The same applies to the recitation of “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem,” for although we have already established that if one mistakenly said “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv Ha’Ruach” as he was accustomed to during the summer months, he does not repeat the Amida prayer, nevertheless, the Mekubalim write that this causes a great deficiency in one’s prayer. (See Chemdat Yamim, Shemini Atzeret, for more on this matter.) With some minor attentiveness, one can prevent all of these errors
ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועל כל אדם להזהר בתפילתו שלא ישכח להזכיר את בקשת הגשמים בתפילה. ועתה נבאר הדין במי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם.
בגמרא במסכת ברכות (כט.) אמרו, טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים, מחזירין אותו. כלומר, אם טעה אדם ולא הזכיר בקשה על הגשמים בברכת השנים, דינו כדין מי שחיסר ברכה אחת מברכות התפילה, שאין תפילתו תפילה, ועליו לחזור ולהתפלל שנית אם סיים תפילתו בלא שאלת גשמים. וכן פסקו הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה) ומרן השלחן ערוך (סימן קיז).
אולם אם נזכר ששכח לבקש על הגשמים לפני שסיים את ברכת השנים, כלומר שעדיין לא בירך "מברך השנים", יחזור לתחילת ברכת השנים ויתקן לומר את הנוסח שאנו אומרים בחורף. ואם התחיל כבר בחתימת ברכת השנים, כלומר שאמר, "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים ברוך אתה ה’", ונזכר שלא ביקש על הגשמים, לא יוכל לחזור מיד לתחילת הברכה, שאז נמצא שהזכיר שם ה’ לשוא. ולכן יאמר "למדני חוקיך", (שאז הזכרת ה’ אינה לשוא, שהרי פסוק הוא בתהלים "ברוך אתה ה’ למדני חקיך"), ויחזור לתחילת הברכה, ברך עלינו וכו’ (או "ברכנו" למנהג האשכנזים), ויבקש על הגשמים.
ואם נזכר אחר שסיים כבר את ברכת השנים, אבל עדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול", יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בתפילתו. (וטוב שבברכת שמע קולינו יחזור ויאמר, ותן טל ומטר לברכה "על כל פני האדמה").
ואם סיים את ברכת השנים ונזכר שלא שאל טל ומטר, מבואר בגמרא, שאם נזכר לפני שהגיע לברכת "שומע תפילה", גם כן אינו חוזר להתפלל מראש התפילה, מפני שיכול לבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו שהיא כוללת את כל הבקשות בתפילה, ובכך יתקן את מה שהחסיר בתפילתו. והכוונה בזה, שבברכת שומע תפילה, לפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו’, יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה", ובכך הוא מבקש על הגשמים. ואם נזכר שלא שאל טל ומטר אחרי שהתחיל כבר בחתימת ברכת שומע תפילה, כלומר שאמר, כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה’", יסיים מיד "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה, ויבקש בברכתו על הגשמים.
ואם נזכר אחר שסיים את ברכת שומע תפילה לגמרי, אבל לא התחיל עדיין לומר "רצה ה’ אלהינו בעמך ישראל", יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה", ואחר כך ימשיך בברכת "רצה".
ואם התחיל כבר בברכת "רצה", וכן אם נזכר באחת הברכות שלאחר מכן, או אפילו באמצע "אלוקי נצור", כל שעדיין לא אמר "יהיו לרצון" האחרון שלאחר אלוקי נצור, חוזר לברכת השנים, ושואל שם טל ומטר וממשיך בתפילתו משם על סדר הברכות.
אבל אם נזכר אחרי שסיים את אמירת יהיו לרצון שאחרי אלוקי נצור, שוב אין לו תקנה, ועליו לחזור לראש התפילה ולהתפלל שנית.
ולסיכום: מי ששכח לבקש על הגשמים בברכת השנים, אם נזכר באמצע ברכת השנים, יחזור לתחילת הברכה ויבקש על הגשמים. ואם נזכר לאחר שהתחיל בחתימת הברכה "ברוך אתה ה’", יסיים "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת השנים. ואם נזכר לאחר שסיים את ברכת השנים לגמרי, אבל לא התחיל עדיין בברכת "תקע בשופר גדול", אז יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך בברכת תקע בשופר גדול.
ואם נזכר לאחר שהתחיל בברכת תקע בשופר גדול, יבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו, שלפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה", יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה". ואם נזכר בסיום ברכת שומע תפילה לאחר שאמר "ברוך אתה ה’", אז יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה ויבקש על הגשמים. ואם סיים את ברכת שומע תפילה, אבל לא התחיל עדיין באמירת "רצה", יזכיר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בברכת רצה.
ואם נזכר לאחר שהתחיל בברכת רצה, חוזר לברכת השנים, ומבקש שם על הגשמים וממשיך על סדר הברכות משם. ואם נזכר אחר שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שבסיום אמירת "אלקי נצור", יחזור לראש התפילה ויתפלל שנית
The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”
In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request rain in his prayer.
The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran HaShulchan Aruch (Chapter 117) rule likewise.
Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the “Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in Tehillim, “Baruch Ata Hashem Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.
If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but before beginning the next blessing of “Teka Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama” within the “Shema Kolenu” blessing of the Amida.)
If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers this before reciting the “Shema Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,” one should recite “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he should immediately insert the words “Lamedeni Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and then insert his request for rain.
If one only remembers after completing the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha Yisrael,” one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.
If, however, one has already begun saying “Retzeh” and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the Amida prayer, even in the middle of “Elokai Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.
However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray again.
Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the Years,” but remembers within the “Blessing of the Years,” he should go back to the beginning of the blessing and request rain. If one only remembers after beginning the blessing’s conclusion of “Baruch Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the beginning of the “Blessing of the Years.” If one remembers only after concluding the blessing entirely but before beginning the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing.
If one only remembers after starting the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, he should request rain within the “Shema Kolenu” blessing by inserting “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” before saying “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.” If one remembers only after beginning the conclusion of this blessing, i.e. after saying “Baruch Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and request rain. If one remembers only after concluding the “Shome’a Tefillah” blessing but has not yet begun reciting “Retzeh,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” after which he may continue reciting “Retzeh” as usual.
If one remembers only after beginning the “Retzeh” blessing, one must go back to the “Blessing of the Years” and request dew and rain there and then continue reciting the rest of the blessings of the Amida as usual. If one remembers only after reciting the final “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the beginning of the Amida prayer and pray once again
The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”
In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request rain in his prayer. Since there are eight different scenarios, we have summarized this Halacha briefly at the end of the Halacha.
One who Forgets to Request Rain Must Repeat the Amida Prayer The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 117) rule likewise.
If One Remembers in the Middle of the Amida that he has Forgotten Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the “Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in Tehillim, “Baruch Ata Hashem Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.
If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but before beginning the next blessing of “Teka Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama” within the “Shema Kolenu” blessing of the Amida.)
If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers this before reciting the “Shema Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,” one should recite “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he should immediately insert the words “Lamedeni Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and then insert his request for rain.
If one only remembers after completing the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha Yisrael,” one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.
If, however, one has already begun saying “Retzeh” and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the Amida prayer, even in the middle of “Elokai Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.
However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray again.
Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the Years”:
If one remembers in the middle of the Blessing of the Years, he should return to the beginning of the blessing and recite the appropriate text for the winter months.
If one remembers after he says the words, “Ki El Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim Baruch Ata Hashem,” one should say the words “Lamedeni Chukecha” and return to the beginning of the blessing and recite it correctly.
If one remembers after concluding the blessing by saying “Baruch Ata Hashem Mevarech Ha’Shanim” but has not yet begun the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, one should insert the words “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing.
If one remembers only after he has begun the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, one should insert the words “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” in the “Shema Kolenu” blessing before the words “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.”
If one remembers during the “Shema Kolenu” blessing after reciting the words “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh Baruch Ata Hashem,” one should recite the words “Lamedeni Chukecha,” return to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing, and insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha.”
If one remembers only after he has completed the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun the “Retzeh” blessing, one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Retzeh” blessing.
If one remembers after beginning the “Retzeh” blessing, one must return to the “Blessing of the Years”, recite the correct version, and continue with the rest of the blessings of the Amida (“Teka Be’Shofar Gadol”, “Hashiva Shofetenu”, etc.) once again.
If one remembers only after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” verse after the “Elokai Netzor” prayer, one must return to the beginning of the Amida and pray again, this time concentrating and requesting rain in accordance with the law.
דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו
בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת עלה ספק בלבו אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר אם לאו.
דברי רבותינו בענין רגילות הלשון מדברי רבותינו בתלמוד ירושלמי (בתחילת מסכת תענית) למדנו, שכל מי שהוא מסופק אם ביקש גשמים בתפילתו, הדין הוא שעד שלשים יום הרי הוא בחזקת שלא התפלל כפי שצריך, ועליו לחזור ולהתפלל שנית. וביאור הדברים, שעד שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, (כלומר, מתאריך ז’ בחשוון, במשך שלושים יום), חזקה על האדם שלשונו המשיכה בתפילה כפי שהיא מורגלת, ומכיון שהיא רגילה שלא לבקש על הגשמים, לכן במקום ספק, יש לנו לתלות יותר שלא הזכיר בתפילה את בקשת הגשמים, ולפיכך עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קיד).
והנה עיקר דין זה שהבאנו בשם הירושלמי, נזכר לענין הזכרת "משיב הרוח" בברכת אתה גיבור, ולא לענין שאלת גשמים ברכת השנים. אולם מכיון שאין חילוק בדבר, כתבו האחרונים שהוא הדין אף לגבי שאלת גשמים בברכת השנים.
האם הדבר תלוי ב"שלושים יום" או ב"תשעים פעם"? ומכל מקום נחלקו רבותינו האחרונים בעיקר דין זה, אם הכוונה היא שלאחר שלושים יום הלשון מתרגלת לשינוי שחל בתפילה, או שהכוונה בזה היא, שלאחר תשעים תפילות (שהרי יש לנו שלוש תפילות בכל יום) מתרגלת הלשון לשינוי בתפילה.
ויש לדבר זה משמעות רחבה למעשה, שהרי ברכת השנים אינה נזכרת בתפילה תשעים פעם בשלושים יום, שהרי בשבתות אין אנו מבקשים כלל על הגשמים. ואם כן יש לדון מה יעשה אדם המסופק אם ביקש בתפילה על הגשמים, ועברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך עוד לא עברו תשעים תפילות עם שינוי זה. האם יחזור להתפלל, או לא? וכמו כן יש לדון במקום שעברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך אותו אדם החסיר מאיזו סיבה כמה תפילות בתוך השלושים יום. האם יחזור מספק שכן לא התפלל תשעים פעם את אותה התפילה, או שלא יחזור הואיל ועברו שלושים יום?
ולמעשה, מכיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, הנכון הוא שאם אירע שהסתפק אדם אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר, והיה זה בימים הסמוכים לשלשים יום אחר ז’ חשוון, כשעדיין לא עברו תשעים תפילות עם שאלת טל ומטר, טוב שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה "תנאי נדבה" לפני שיתחיל בתפילה. דהיינו שיאמר "הריני חוזר ומתפלל שנית אם אני חייב לחזור, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילה זו תהיה תפילת נדבה". ובזה הוא יוצא מכל ספק. כן העלה להלכה בספר הלכה ברורה (סימן קיד סעיף יד).
ולסיכום: המסופק אם שאל בתפילתו טל ומטר, אם היה זה תוך שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, יחזור ויתפלל, שמן הסתם לא שאל טל ומטר. ואם היה זה אחר שעברו יותר משלושים יום, וכבר עברו עליו תשעים תפילות עם הזכרת טל ומטר, אינו חוזר, שמן הסתם הורגלה לשונו לשינוי שחל בתפילה. ואם היה זה אחר שלושים יום, אבל לא עברו עדיין תשעים תפילות עם שאלת גשמים, אז הדין הוא שיחזור להתפלל על תנאי נדבה, וכמבואר.
If One is Uncertain Whether or Not he has Requested Rain in his Prayer
In the previous Halachot we have discussed the basic Halachot of requesting dew and rain in the “Blessing of the Years.” We have likewise mentioned that if one has completed the Amida prayer and remembers that he has not requested rain, he must repeat the entire Amida prayer, for he is considered to have omitted a blessing from the Amida and thus not prayed at all. We shall now discuss the law regarding one who has completed the Amida and is unsure whether or not he requested rain in his prayer.
The Words of our Sages Regarding the “Routine of the Tongue” Our Sages in the Talmud Yerushalmi (beginning of Masechet Ta’anit) teach us that when one is unsure whether or not he has requested rain in his prayer, until thirty days have passed, we must assume that he has not prayed properly. This means that until thirty days elapse from the day the change is implemented in the Amida prayer (the 7th of Cheshvan in Israel or the 4th/5th of December outside of Israel), we must assume that one prayed based on the “routine of his tongue,” i.e. the way he is accustomed to. Since one has not been accustomed to request rain in the prayer during the summer months, when in doubt, we must assume that he has indeed not done so and must repeat the Amida prayer again. The Poskim, as well Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 114), rule likewise.
Indeed, this law quoted from the Yerushalmi is primarily cited with regards to mentioning “Mashiv Ha’Ruach” in “Ata Gibor” and not with regards to requesting rain in the “Blessing of the Years.” Nevertheless, the Poskim write that since there is no distinction between them, the same law applies to the requesting rain in the “Blessing of the Years.”
Does this Law Depend on “Thirty Days” or “Ninety Prayers”? There is a disagreement among the Acharonim regarding the meaning of this law. Does it mean that after thirty days, one’s tongue becomes accustomed to the variation in the text of the prayer or does it mean that one becomes accustomed after ninety prayers (for there are three prayers a day). There is indeed a great halachic implication here, for the “Blessing of the Years” is not recited in the Amida prayer ninety times in thirty days, for rain is not mentioned on Shabbat at all. Based on this, we must discern the law of a person who is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer at a time during which thirty days have elapsed from when the change was implemented but ninety prayers have not yet been recited. Must he repeat the Amida prayer or not? Similarly, if thirty days have elapsed since the change in the prayer has been implemented, but for whatever reason, the individual has not recited all of the prayers during the thirty days. Shall he repeat the Amida as a result of his doubt, for he has not recited all ninety prayers, or should he not repeat the prayer since thirty days have elapsed?
Halachically speaking, since this matter is subject to a disagreement among the Poskim, if an individual is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer close to the 7th of Cheshvan (or the 4th/5th of December outside of Israel), it is proper to repeat the Amida prayer. Nevertheless, before beginning to pray, one should stipulate and say as follows: “If I am obligated to repeat the Amida, I am hereby repeating it. If I am not obligated to do so, this prayer should be considered a voluntary prayer.” By doing so, one avoids all concerns. The Sefer Halacha Berura (Chapter 114, Section 14) rules likewise.
Summary: If one is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer, if this occurs within thirty days of the initial change in the prayer, one must repeat the Amida prayer, for we must assume that he did not request rain. If this occurs once thirty days have elapse and one has already recited ninety prayers including a request for rain, one need not repeat the Amida prayer, for we can assume that he has already become accustomed to saying the change that has been implemented in the prayer. If this occurs once thirty days have elapsed but one has not yet recited ninety prayers including a request for rain, one must repeat the Amida prayer and make the aforementioned condition.
"My hotplate went off can I ask my non-jewish neighbour to turn it on?"
"I left the light on in the bedroom can I ask my non-jewish cleaner to switch it off?"
Would you like to know the halachot of Amira Lenochri?
(what I can or can’t ask a non-jew to do for me on Shabbat)
Introducing a new series of 6 shiurim by Rabbi S.Bensalmon
proposed time:6.50-7.30 pm every Sunday evening.
To register your interest or for more information please contact: 07805170452
****
SHABBAT
Shabbat Times
לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח
Winter Timetable 5778 – 2017 / 18
מוצאי שבת
ערבית )מוצ"ש(
שקיעה
מנחה שבת
סוף זמן קריאת שמע
הדלקת נרות
מנחה
וקבלת שבת
תאריך
שבת פרשת
Shabbat
Ends
Arbit
Sunset
Minha
Shema before
Candle Lighting
Minha & Kabalat Shabbat
Date
Parasha
PM
PM
PM
PM
AM
PM
PM
4:55
4:50
3:57
3:15
9:54
3:45
3:45
24/25 Nov
ויצא
Shabbat Services
Children’s Tehilim straight after Musaf
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Vayetze
All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.
When Yaakov traveled to Charan, the Torah stresses that he departed from Beer Sheva. Why? 28:10 – The departure of a righteous person leaves a noticeable void in that place.
On the night of his dream, Yaakov did something he hadn’t done in 14 years. What? 28:11 – Sleep at night lying down.
G-d compressed the entire Land of Israel underneath the sleeping Yaakov. What did this symbolize? 28:13 – That the Land would be easy for his descendants to conquer.
Yaakov said "I will return with shalom." What did he mean by "shalom"? 28:21 – Completely without sin.
Why did Yaakov rebuke the shepherds? 29:7 – He thought they were loafing, stopping work early in the day.
Why did Rachel, and not her brothers, tend her father’s sheep? 30:27 – Her brothers weren’t born yet.
Why did Yaakov cry when he met Rachel? 29:11 – He saw prophetically that they would not be buried together; or because he was penniless.
Why did Lavan run to greet Yaakov? 29:13 – He thought Yaakov was carrying money.
Why were Leah’s eyes tender? 29:17 – She cried continually because she thought she was destined to marry Esav.
How old was Yaakov when he married? 29:21 – Eighty-four.
What did Rachel find enviable about Leah? 30:1 – Her good deeds, thinking they were the reason Leah merited children.
Who was Yaakov’s fifth son? 30:5 – Dan.
Who was Leahs handmaiden? Was she older or younger than Rachels handmaiden? 30:10 – Zilpah. She was younger.
How do you say dudaim in Arabic? 30:14 – Jasmine (Yasmin).
"G-d remembered Rachel" (30:22). What did He remember? 30:22 – That Rachel gave Leah the "signs of recognition" that Yaakov had taught her, so that Leah wouldnt be embarrassed.
What does "Yosef" mean? Why was he named that? 30:24 "Yosef" means "He will add." Rachel asked G-d for another son in addition to Yosef.
G-d forbade Lavan to speak to Yaakov "either of good or of bad." Why didnt G-d want Lavan to speak of good? 31:24 – Because the "good" that comes from wicked people is bad for the righteous.
Where are there two Aramaic words in this weeks Parsha? 31:41 – Yagar Sahaduta, meaning "wall of testimony."
Who was Bilhahs father? Who was Zilpahs father? 31:50 – Lavan.
Who escorted Yaakov into Eretz Yisrael? 32:1 – The angels of Eretz Yisrael.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
שאלה: האם יש לענות אמן אחר ברכותיהם של ילדים קטנים?
תשובה: בבריתא במסכת ברכות (דף נג.) שנינו: אחרי כל מי שמברך עונים אמן, חוץ מאחרי תינוקות של בית רבן. והני מילי (ואלו הדברים, כלומר וכך הדין) בעידנא דגמרי, כלומר בזמן שלומדים סדר הברכות בפני רבן (רב שלהם) אבל בעידנא דמפטרי נפשייהו, עונין. כלומר בזמן שהם מתברכים בכדי לפטור את עצמם, עונים אמן אחר ברכותיהם.
וביאור הדבר הוא, כמו שכתב מרן השלחן ערוך (סימן רטו) שמותר ללמד לתינוקות את הברכות כתקנן, ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד, שהרי בזמן שמלמדים ילד קטן לברך, מלמדים אותו נוסח הברכה אף בלא שיתחייב בה. וכגון הרוצה לחנך את בנו לברך ברכת בורא פרי העץ, רשאי לבקשו לברך כמה פעמים על פרי אחד, אף שמן הדין אין לברך אלא פעם אחת. ולכן אין לענות "אמן" אחר ברכות כאלה, שהרי לא שייך לומר אמן לאמת ולקיים את דברי המברך בזמן שברכתו אינה ברכה.
אבל בזמן שהם מברכים כדין כדי לפטור את עצמם, כיון שממצות חינוך הם מברכים אף לפני הגיעם לגיל מצוות, לכן יש לענות אחר ברכתם אמן.
אולם כתבו האחרונים שכל זה דוקא בקטנים שכבר הגיעו לגיל חינוך, שיודעים כבר ענין הברכה ומבינים למי הם מברכים, אבל תינוקות וילדים קטנים ממש אין לענות אמן אחר ברכותיהם, לפי שיש לחוש שאין גופם נקי כראוי, ולכן מה שפסקו הטור ומרן השלחן ערוך שיש לענות אמן אחרי ברכת קטנים שהם מברכין לפטור את עצמן כיון שהם בני חינוך, כוונתם היא דוקא בילדים שהגיעו כבר לגיל חינוך. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שמספק אין לענות אמן אלא על ברכה של ילד שהגיע לגיל תשע ואילך.
ומכאן נלמד, שיש לחנך את הילדים לנקות את גופם היטב היטב, שאם אינם מנקים עצמם כראוי לאחר שעושים את צרכיהם, הרי שכל ברכותיהם ותפלותיהם הולכים לשוא
Question: May one answer “Amen” to a blessing recited by a young child?
Answer: The Baraita in Masechet Berachot (53b) states, “One answers ‘Amen’ to a blessing recited by anyone except for young children. However, this only applies when they are learning how to recite the blessing with their Rebbi, but if they are reciting the blessing in order to exempt themselves, ‘Amen’ is answered to their blessings.”
Maran HaShulchan Aruch (Chapter 215) explains this to mean that it is permissible to teach children the proper way to recite a blessing even though one is reciting a blessing in vain, for when one teaches a young child to bless, this is done even when the child has not done anything (or eaten anything) to require a blessing. For instance, if one wishes to educate his child to recite the “Boreh Peri Ha’etz” blessing, one may ask him to recite the blessing several times on the same fruit although halachically, he should only be reciting the blessing once. One should therefore not answer “Amen” after such blessings, for one cannot say “Amen” which is in essence verifying and affirming the words of the one blessing when the blessing is not a blessing at all.
However, if they are reciting a blessing to exempt themselves (i.e. they are actually performing an action which requires the recitation of a blessing), since they are obligated to recite blessings before the age of Bar/Bat Mitzvah based on the Mitzvah of educating them, one indeed answers “Amen” to their blessing.
Nevertheless, the Acharonim point out that this applies only to children who have reached the age of education which is when they understand the idea of blessings and know to Whom they are blessing; however, one should not answer “Amen” to the blessings of toddlers and very young children, for we must be concerned that their body is not properly clean. Thus, when the Tur and Maran HaShulchan Aruch write that one should answer “Amen” to the blessings of children when they are reciting the blessing in order to exempt themselves, this refers only to children who have reached the age of education. Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that because this age is doubtful, one should answer “Amen” only when the child is nine years of age and older.
Based on this, one should educate his children to clean their body very well, for if they do not clean themselves well after using the facilities, all of their blessings and prayers will have been in vain
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Toledot
All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.
Why was it important that Yitzchak look like Avraham? 25:19 – So everyone would agree that Avraham was indeed his father.
Why does the Torah stress that Rivka was Betuel’s daughter and Lavan’s sister? 25:20 – To praise her, that even though her family was evil she was righteous.
What are the two differences between Tamar’s pregnancy and Rivka’s pregnancy? 25:24 – Rivka gave birth at full term to two children, one righteous and one wicked. Tamar gave birth after seven months to two righteous children.
Why was Esav named Esav? 25:25 – He was born fully developed. The name Esav is based on the Hebrew word for "made".
Who gave Yaakov his name? 25:26 G-d.
How did Esav deceive his father? 25:27 – Esav deceived Yitzchak by asking questions that suggested that he was very strict in mitzvah observance.
Why was Esav faint when he returned from the field? 25:29 – From having murdered.
Why are lentils a food for mourners? 25:30 – They are round like a wheel and mourning is like a revolving wheel that eventually touches everyone.
What was the birthright that Yaakov bought from Esav? 25:31 – The right to bring sacrifices.
Why was Yitzchak not permitted to go to Egypt? 26:2 – Through the akeida he had attained the status of a korban and was forbidden to leave Eretz Canaan.
Why did the Philistines plug up the wells? 26:15 – They felt that either marauders would attack to capture the wells, or, if attacking for other reasons, they would use the wells as a water supply.
Why did Yitzchak lose his sight? (three reasons) 27:1 – a) From the smoke of the incense offered by Esavs wives to their idols; b) From the angels tears which fell into Yitzchaks eyes at the time of the akeida; c) In order for Yaakov to receive the blessings.
At what age should one anticipate his own death? 27:2 – When he reaches five years from the age his parents were when they passed away, until five years after.
Why did Rivka ask Yaakov to bring two kid goats? 27:9 – One for Yitzchak and the other to offer as a korban Pesach.
Why did Esav leave his special garments with Rivka? 27:15 – He suspected that his wives might steal them.
What fragrance did Yitzchak detect on Yaakovs garments? 27:27 – The scent of Gan Eden.
What was the "fat of the land" promised to Esav? 27:36 – Italy.
When will Esav be freed from subjugation to Yaakov? 27:40 – When the Jewish People transgress the Torah.
What inspired Esav to marry the daughter of Yishmael? 28:7 – Seeing that his father despised his current wives, he resolved to take a wife from his father’s family.
Knowing that Machalat was Yishmael’s daughter, its self-evident that she was the sister of Nevayot. Why, then, does the Torah state that Esav married "Yishmael’s daughter, the sister of Nevayot?" 28:9 – To indicate that Yishmael died between her betrothal and her wedding, and that it was Nevayot who gave his sister in marriage to Esav. Knowing the date of Yishmael’s death, we can determine the date of Esav’s marriage and thus Yaakov’s age, 63, at the time of his flight from Esav.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?
תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה’ שאין בו כוח להציל, לא נשמע לכם! ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים, ושכרן לעולם הבא שהן עתידות להתחדש כנשר נעוריהן, כמו המולד של ראשי חדשים. ולפיכך נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש. ונאמרו אודות מנהג זה עוד כמה טעמים. והטור הוסיף טעם בשם אחיו רבי יהודה (בעל שו"ת זיכרון יהודה) לפי שהמועדים נתקנו כנגד האבות (שהרי ישנם שלושה מועדים מן התורה, פסח, סוכות ושבועות) ושנים עשר ראשי חדשים נתקנו כנגד שנים עשר השבטים, וכשחטאו ישראל בחטא העגל ניטלו (נלקחו) מהם וניתנו לנשותיהם, לזכר שלא היו באותו החטא.
אולם כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שלא נהגו הנשים לאסור עליהן כל מלאכה, אלא רק מלאכות טויה (של חוטים, שהיא מלאכה קשה שהיו נוהגות הנשים לעשותה) וכדומה, וכן כתב הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, שמלאכות קלות ממלאכת הנשים ודאי מותרות לעשותן בראש חודש, ולפיכך מותרות גם לכבס במכונת כביסה שאין בה טורח כל כך, ומותרות לסרוג ולתפור לצורך בני ביתן, אבל לא לצורך קבלת שכר מאנשים אחרים. והעובדות והעוסקות במלאכתן לצורך פרנסתן, שאם לא יעבדו בראש חודש יפסידו פרנסתן, מותר להן לעבוד בראש חודש.
בימי הראשונים, היו גם אנשים רבים, שנמנעו מעשיית מלאכה בימי ראש חודש, מכמה טעמים, ולפיכך כתב מרן החיד"א, שאדם הרוצה להחמיר שלא לעשות מלאכה בראש חודש, יחשב לו הדבר לצדקה (כלומר, לזכות מיוחדת) וכתב עוד מרן הרב זצ"ל, שהנוהג שלא לעשות מלאכה בראש חודש, ומקדיש את אותו היום לתורה, אשריו ואשרי חלקו, (ואם רוצה לבטל מנהגו צריך לעשות "התרת נדרים" אם לא אמר שעושה כן "בלי נדר".)
Question: Is it correct that women may not perform work on Rosh Chodesh?
Answer: Our Sages teach us in Pirkei De’Rabbi Eliezer that during the sin of the Golden Calf, Aharon told the entire Jewish nation, “Remove the golden rings from the ears of your wives, sons, and daughters” in order to melt down this gold and use it to form the Golden Calf. When the women heard this, they refused to give their golden jewelry to their husbands and told them, “We shall not allow you to form an idol repulsive to Hashem which cannot save you at all!” Hashem rewarded them in this world by having them observe Rosh Chodesh more than men. Their reward in the World to Come is that their youthfulness shall be rejuvenated like an eagle similar to the “rebirth” of the moon on Rosh Chodesh. It is therefore customary for women not to perform work on Rosh Chodesh. There are several other reasons offered for this custom. The Tur adds in the name of his brother, Rabbeinu Yehuda (author of Responsa Zichron Yehuda), that the festivals correspond to our Patriarchs (as there are three festivals in the Torah: Pesach, Shavuot, and Sukkot) and the twelve Rashei Chodashim correspond to the twelve tribes. When the Jewish nation sinned in the incident regarding the Golden Calf, Rosh Chodesh was taken away from the men and given to the Jewish women as a commemoration that they were not involved in this sin.
Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosefzt”l writes that women did not customarily prohibit themselves from performing any kind of work and this only applies to spinning and weaving (threads, which is an intricate and difficult craft) and the like. Indeed, Hagaon Ya’abetz writes in his Sefer Mor Uktzia that any works that are lighter and easier than women’s crafts are certainly permissible on Rosh Chodesh. It is therefore permissible for women to launder clothing in a washing machine, for this is not such a hassle. They are likewise permitted to knit and sew when this is necessary for the members of their household; however, they should not do so for others in order to earn a profit. Those women who work in order to earn a living and will lose money by not working on Rosh Chodesh may indeed work on Rosh Chodesh.
In the times of the Rishonim, there were also many men who abstained from performing work on Rosh Chodesh for several reasons. It is for this reason that Maran Ha’Chida writes that a man who wishes to act stringently and abstain from performing work on Rosh Chodesh is considered especially meritorious. Maran Haravzt”l adds that if a man abstains from performing work on Rosh Chodesh and dedicates the entire day to Torah study is indeed very praiseworthy. (If one wishes to annul this custom and did not say “Bli Neder” before beginning to observe it, one must perform the order of “Annulment of Vows.”)
****
During the week
Shiurim in our Bet Hakeneset
Shiurim /
Topic
Time
Rabbi
Venue
Language
For
Sunday ~ Thurday
Chavruta learninig
6:45 – 7:30 pm
Avrechim of the kolel more info: Rabbi Stamler
Shul Hall
Any
Men
Monday
Yedia Kelaliot
8:00 pm
Shul Hall
Ivrit
Men
Tuesday
Seed 1-2-1 learning
7:45 pm
Contact Jonny Jacobs
Shul Hall
Any
Men
— Shabbat Shalom
moorlanenews@gmail.com
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".
Children’s Service From 10:20 am Every Shabbat morning
Children’s Tehilim straight after Musaf
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Chaye Sara
All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.
Name the four couples buried in Kiryat Arba. 23:2 – Adam and Chava, Avraham and Sara, Yitzchak and Rivka, Yaakov and Leah.
What did Sara hear that caused her death? 23:2 – That Yitzchak was almost slaughtered.
What title of honor did the BneiChet bestow upon Avraham? 23:6 – Prince of G-d.
Where was Avraham born? 24:7 – Ur Kasdim.
How were Avraham’s camels distinguished? 24:10 – They were muzzled, so they wouldn’t graze in the fields of others.
What is meant by "all the good of his master in his hand"? 24:10 – Eliezer carried a document in which Avraham gave all he owned to Yitzchak so that people would want their daughter to marry him.
What special character trait did Eliezer seek when choosing a wife for Yitzchak? 24:14 – He sought someone who excelled in performing acts of kindness.
Why did Avraham’s servant, Eliezer, run toward Rivka? 24:17 – He saw that the waters of the well rose when she approached.
Why did Lavan run to greet Eliezer? 24:29 – Lavan coveted his money.
When Lavan told Eliezer that the house was cleared out, what did he remove? 24:31 – Idols.
Who did Eliezer want Yitzchak to marry? 24:39 – His own daughter.
Aside from Eliezer, to which other people did Rivka offer to give water? 24:44 – To the men who accompanied Eliezer.
Lavan answered Eliezer before his father, Betuel, had a chance. What does this indicate about Lavan’s character? 24:50 – That he was wicked.
What did Rivka mean when she said "I will go?" 24:58 – I will go even if you don’t want me to go.
What blessing did Rivka’s family give her before she departed? 24:60 – That the blessings given to Avraham would continue through her children.
Who was Ketura? 25:1 – Hagar.
What gift did Avraham give to Yitzchak? 25:5 – The power of blessing.
How old was Avraham when he died? 25:7 – 175 years old.
For how many years did Yaakov attend the Yeshiva of Ever? 25:17 – 14 years.
How many times is Eliezer’s name mentioned in this week’s Parsha? None!
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
איסור אכילה קודם שיתן מאכל לבהמתו
בגמרא במסכת ברכות (מ.) אמר רב יהודה אמר רב, אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו לאכול, שנאמר (דברים יא) "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". ומבואר אם כן, שמכיון שהקדימה התורה את הבהמה לאדם לענין האכילה (להיפך ממה שהיה ראוי יותר להקדים את האדם לבהמה), לכן אסור לאדם לאכול לפני שיתן מאכל לבהמתו. וכן פסקי הרמב"ם וכל הפוסקים. ומובן שאין חילוק בזה בין בהמה לחיה ועוף, שלכולם חייב לתת מאכל לפני שיאכל הוא. ועל כן המגדל בביתו בעל חי ורוצה לאכול איזה דבר, עליו לתת קודם מאכל לאותו בעל חי ואחר כך רשאי לאכול.
ולענין טעימת מאכל בלבד לפני נתינת מאכל לבהמות, כתב הטורי זהב ( סי’ קסז ס"ק ז) שבטעימה בלבד אין איסור, וכלשון הגמרא, אסור "לאכול" עד שיתן מאכל לבהמתו, משמע שבטעימה בלבד אין איסור.
אולם מרן החיד"א בברכי יוסף (ס"ק ה) תמה על דברי הטורי זהב, שהרי גירסת הרי"ף והרא"ש בגמרא, אסור "לטעום", וכן גורסים עוד רבים מן הראשונים, ואם כן משמע שאף בטעימה בלבד יש לאסור. ובאמת שכך היא גרסת הגמרא בגיטין (סב.) שאסור אף לטעום קודם שיתן מאכל לבהמתו. ולכן גם בטעימה בלבד יש לאסור. וכן פסק מרן הרב שליט"א בספר הליכות עולם (עמ’ שנב).
ולענין שתיה קודם נתינת משקה לבהמה, כתב בספר חסידים שלענין שתיה האדם קודם לבהמה, ורשאי לשתות קודם שיתן משקה לבהמתו, שנאמר (במדבר כ) "והשקית את העדה ואת בעירם" (בעירם כלומר בהמתם). וכן נאמר (בבראשית כד) "שתה וגם גמליך אשקה", מה שאין כן באכילה שנאמר, ויתן תבן ומספוא לגמלים" ואחר כך נאמר "ויושם לפניו לאכול".
על כן למעשה, אסור לטעום שום דבר לפני שיתן לבעלי החיים שבאחריותו לאכול, אולם לענין שתיה, רשאי לשתות לפני שיתן שתיה לבהמתו. אולם כל זה דוקא במקום שאין צער לבעלי החיים במניעת המשקה מהם, אבל אם הם מצטערים מחסרון המאכל או המשקה, הרי בלאו הכי מחוייב האחראי עליהם לדאוג לכל מחסורם מדין "צער בעלי חיים" שעונשו חמור מאד.
וכאן המקום להזכיר, שמי שיש לו בעלי חיים תחת אחריותו, צריך להזהר מאד שלא יגרם להם שום צער תחת חזקתו, אם במניעת מאכל ומשקה, ואם מבחינת תנאי הגידול שלהם וכיוצא בזה, כי עון זה הוא חמור מאד, וה’ יתברך רחמיו על כל מעשיו, והוא שומע צעקת אותם בעלי חיים, ועלול לבא מתוך כך עונש קשה על האדם. ומפורסם המעשה מהרב האר"י בענין זה, שאמר לאשה אחת שלא היו לה ילדים, כי סיבת העונש היא מפני שמנעה דרך נוחה לתרנגולים לשתות מים. ועל כן הזהירו כמה גדולים, ומהם בספר פלא יועץ, שאין ראוי לכתחילה להכנס לזה בכלל, ולא כדאי לאדם לגדל בעלי חיים כלל אם אינו יודע כיצד לטפל בהם שלא יגרם להם שום צער, ובעיקר יש להמנע מגידול בעלי חיים המועדים לפורענות כגון אפרוחים וכדומה, שעלולים להצטער בנקל. ובכל מקרה שכבר נכנסו לדבר כזה, יש להזהר מאד באיסור צער בעלי חיים, לטפל בהם בדרך הראויה להם כדת וכדין
The Prohibition to Eat before Feeding One’s Animal
The Gemara in Masechet Berachot (40a) states: “Rav Yehuda said in the name of Rav: One may not eat before feeding his animal as the Torah states (Devarim 11), ‘And I shall give grass in your field for your animals, and you shall eat and be satisfied.’” Since the Torah mentions animals before man within the context of eating (contrary to what would have been more proper, i.e. mentioning man first), it is therefore teaching us that one may not eat before feeding his animal. The Rambam and all other Poskim rule likewise. Clearly, there is no distinction between domesticated animals, undomesticated animals, or birds regarding this law and one must feed all of them before eating himself. Thus, if one has a pet in his home and would like to eat something, he must first feed the pet and only then is he permitted to eat.
Regarding just tasting some food before feeding one’s animal, the Turei Zahav (Chapter 167, Subsection 7) writes that tasting alone is not prohibited, as the Gemara writes that one may not “eat” before feeding his animal; we can infer that tasting is indeed permitted.
Nevertheless, Maran HaChida in his Birkei Yosef (ibid. subsection 5) questions this ruling of the Turei Zahav, for the Rif and Rosh’s version of the Gemara is that one may not “taste”; many other Rishonim have the same text. If so, we can infer that merely tasting alone is also prohibited. Indeed, this is the text of the Gemara in Masechet Gittin (62a) that one may not even taste food before he has fed his animal. Thus, even tasting alone is prohibited. Maran Harav Shlit”a rules likewise in his Halichot Olam (page 352).
Regarding drinking before giving one’s animal to drink, the Sefer Chassidim writes that in this regard, man comes before his animal and he may indeed drink before giving his animal to drink, as the verse (Bamidbar 20) states, “And you shall give the congregation and their animals to drink.” Similarly, the verse (Bereshit 24) states, “Drink and I shall also give your camels to drink,” whereas regarding eating the verse states, “And he gave straw and fodder to the camels” and only then does it say, “And [food] was placed before him to eat.”
Thus, halachically speaking, one may not taste any food before feeding the animals one has in his care; however, regarding drinking, one may, in fact, drink before giving his animals to drink. Nevertheless, this only applies when withholding the drink from them does not cause the animals any suffering, however, if they suffer as a result of the lack of food or drink, their caretaker must supply them with all of their needs in any case due to the law of “suffering of animals,” for which the punishment is quite severe.
We should indeed point out that if one has animals under his care, he must be exceedingly careful not to cause them any suffering either as a result of withholding food and drink from them or with regards to their living conditions and the like, for this is a very grave sin and the merciful Hashem hears the cries of these animals and the result may be a very harsh punishment for their keeper. There is a very famous incident related to this where the holy Ariz”l told a woman who could not conceive that the reason for her punishment was because she made it difficult for her chickens to drink water. For this reason, several luminaries, including the Sefer Peleh Yo’etz, advise that it is preferable not to get involved with this to begin with and it is not worthwhile to raise animals at all if one does not know how to take care of them in a way which will not inflict suffering upon them. This primarily applies to raising certain problematic animals, such as chicks and the like, which are easily made to suffer. In any case, if one has already entered this situation, one must be exceedingly careful regarding the prohibition of causing pain to animals by caring for them in the appropriate way, as prescribed by Halacha
****
During the week
Shiurim in our Bet Hakeneset
Shiurim /
Topic
Time
Rabbi
Venue
Language
For
Sunday ~ Thurday
Chavruta learninig
6:45 – 7:30 pm
Avrechim of the kolel more info: Rabbi Stamler
Shul Hall
Any
Men
Monday
Yedia Kelaliot
8:00 pm
Shul Hall
Ivrit
Men
Tuesday
Seed 1-2-1 learning
7:45 pm
Contact Jonny Jacobs
Shul Hall
Any
Men
— Shabbat Shalom
moorlanenews@gmail.com
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Vayera
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
Why did G-d appear to Avraham after the brit mila? 18:1 – Avraham was sick, so G-d came to "visit" him.
Why was Avraham sitting at the entrance to his tent? 18:1 – He was looking for guests.
What were the missions of the three angels? 18:2 – To announce Yitzchak’s birth, to heal Avraham and to destroy Sodom.
Why did Avraham enjoin the guests to wash the dust off their feet? 18:4 – He thought they were among those who worship the dust, and he didnt want any object of idolatry in his home.
Why did Avraham ask specifically Yishmael, and not someone else, to prepare food for the guests? 18:7 – To train him in the performance of mitzvot.
Why did the angels ask Avraham where Sarah was? 18:9 – To call attention to Sarahs modesty, so as to endear her to her husband.
When G-d related Sarahs thoughts to Avraham, He did not relate them precisely. Why? 18:13 – For the sake of peace.
What "cry" from Sodom came before G-d? 18:21 – The cry of a girl who was executed for giving food to the poor.
How many angels went to Sodom? 19:1 – Two; one to destroy the city and one to save Lot.
Why was Lot sitting at the gate of Sodom? 19:1 – He was a judge.
Lot served the angels matza. Why? 19:3 – It was Passover.
Why did Lot delay when he left Sodom? 19:16 – He wanted to save his property.
Why were Lot and his family not permitted to look back at Sodom? 19:17 – As they, too, deserved to be punished, it wasnt fitting for them to witness the destruction of Sodom.
Lots wife looked back and became a pillar of salt. Why was she punished in this particular way? 19:26 – She was stingy, not wanting to give the guests salt.
In what merit did G-d save Lot? 19:29 – Lot had protected Avraham by concealing from the Egyptians the fact that Sarah was his wife.
Why did Avraham relocate after the destruction of Sodom? 20:1 – Because travel in the region ceased and Avraham could no longer find guests.
Why did Avimelech give gifts to Avraham? 20:14 – So that Avraham would pray for him.
Why was Avraham told to listen to Sarah? 21:12 – Because she was greater in prophecy.
Why did G-d listen to the prayer of Yishmael and not to that of Hagar? 21:17 – Because the prayer of a sick person is more readily accepted than the prayer of others on his behalf.
Who accompanied Avraham and Yitzchak to the akeidah (binding)? 22:3 – Yishmael and Eliezer.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
בשולי גויים
שאלה: בביתנו נמצאת עובדת שאינה יהודייה. היא מסייעת בכל עניני הבית, וכן מבשלת עבורינו את האוכל. כל החומרים הנכנסים לבית הם כשרים, ואנו רואים את העובדת בשעת הבישול, כך שאין חשש מצד כשרות המאכלים. האם מותר לאכול מתבשיליה?
תשובה: רבותינו גזרו על תבשילים שבישלום גויים, שלא יאכל מהם ישראל, כלומר, יהודי.
טעם גזירת בישולי גויים ובטעם הגזירה שאסרו רבותינו לאכול תבשילי גוים, נמצאו שני טעמים, האחד, משום חתנות. כלומר, הואיל ואסור לישראל להתחתן עם הגויים, ואם יהיו ישראל רגילים לאכול ממאכלי הגויים ולשהות בחברתם, הם עלולים לבא לידי נשואין עם הגויים.
והטעם השני, משום שחששו רבותינו, שמא הגוי יכניס דברים לא כשרים בתבשילו, ויאכילם את הישראל.
לפיכך אסור בהחלט לאכול מתבשילים שבישל הגוי.
דין הכלים שהגוי בישל בתוכם ביארנו כבר בהלכות ערב פסח וכן בהלכות בשר בחלב, שכל כלי שנתבשל בתוכו מאכל כל שהוא, הרי שטעם המאכל נבלע בדפנות הכלי, מחמת חום התבשיל. ולכן אנו מייחדים מערכות כלים נפרדות לחלב ולבשר, וכן לפסח ולשאר ימות השנה.
וכן הדין לגבי תבשילי הגוי, שלא רק שאין לאכול מהתבשילים שבישל הגוי, אלא שדינם כדין כל שאר איסורי האכילה, נבלות וטרפות, בשר בחלב וכדומה, שאם בישלום בכלי, הכלי נאסר להשתמש בו שוב, מכיון שדפנות הכלי בועלות מטעם המאכל שנתבשל בו.
נמצא אם כן, שגוי שבישל תבשילים בכלים של ישראל, לא רק שאסור לאכול את המאכלים שבישל הגוי, אלא שכל הכלים שבישל בהם, נאסרו בשימוש חוזר, אלא אם יכשירו אותם, על ידי "הגעלה" במים רותחים. וכפי שביארנו בערב פסח. (וכלי חרס, שעל פי הדין אין אפשרות להכשירם אפילו בהגעלה, מכל מקום באיסור בישולי גויים, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שיש להקל בהגעלת הכלי שלש פעמים, אפילו בכלי חרס). (הליכות עולם עמוד צז, ועמוד קד).
וכשהיה מרן רבינו שליט"א אב בית הדין בקהיר, היתה אשה ערביה אחת מסייעת לרעייתו הרבנית בעבודות הבית. ופעם אירע שהכינה לעצמה חביתה על מחבת השייך למרן רבינו שליט"א ולבני ביתו. והורה מרן שליט"א לרעייתו, שתגעיל את המחבת במים רותחים, ושתעשה כן בנוכחות הערביה, כדי שתלמד מכאן ולהבא שלא לעשות כך עוד. (וכשעזבו מרן שליט"א ובני ביתו את קהיר, עמדה אותה ערביה ומיררה בבכי, על צערה הגדול בפרידתה מהרבנית, ועל הזכות הגדולה שהיא מאבדת בכך שלא תוכל עוד לעמוד לימין רעייתו של החכם הקדוש).
ואמנם ישנם אופנים שמותר לאכול מתבשיל של הגוי, כמו שנבאר בהלכות הבאות
Foods Cooked by a Non-Jew
Question: We currently employ a non-Jewish maid in our home. She helps with things around the house including cooking our food. All of the ingredients which enter the house are kosher and we supervise the maid while she is cooking, such that there is not Kashrut concern with the food. May we eat the food she prepares?
Answer: Our Sages decreed that a Jew may not eat foods cooked by a non-Jew.
The Reason for the Prohibition to Eat Foods Cooked by a Non-Jew There are two reasons for the why our Sages decreed that a Jew may not eat food cooked by a non-Jew: The first is since a Jew may not marry a non-Jew, if Jews are accustomed to eating with non-Jews and mingling with them, this may cause intermarriage between them.
The second reason is because our Sages were concerned that the non-Jew may place non-kosher ingredients in the food and feed it to the Jew.
Thus, it is absolutely forbidden to eat foods that were cooked by a non-Jew.
The Status of Vessels that a Non-Jew Cooked Food In We have already discussed in the laws of Pesach and the laws of milk and meat that any vessel which had any kind of food cooked in it absorbs some of the flavor of the food into the walls of the vessel as a result of the heat during the cooking. It is for this reason that we designate different sets of dishes for milk and meat as well as for Pesach and the rest of the year.
The same applies to food cooked by a non-Jew that not only is it forbidden to eat from the food cooked by the non-Jew, but the status of such food is like other forbidden foods such as non-kosher meat, milk and meat, and the like which prohibit the vessel they were cooked in since the walls of the vessel absorb some of the flavor of the forbidden food cooked in it.
Thus, if a non-Jew cooks food in a Jew’s vessels, not only are the foods prohibited for consumption, but the vessels may not be used anymore without first koshering them by immersing them in a pot of boiling water on the fire (“Hag’ala”). (Regarding earthenware vessels, which according to the Halacha cannot be koshered through Hag’ala, nevertheless, regarding the prohibition of food cooked by a non-Jew, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that one may be lenient and kosher it by immersing it in boiling water on the flame three times, even if it is and earthenware vessel. See Halichot Olam, Volume 7, pages 97 & 104.)
When Maran Shlit”a served as head of the Rabbinical Court in Cairo, there was an Arab maid who would help the rabbi’s wife with chores around the house. This maid once prepared herself an omelet using a frying-pan belonging to Maran’s family. Maran Shlit”a instructed his wife to immerse the pan in boiling water in a pot on the fire in the presence of this maid in order for her to realize that she should not do this again in the future. (When Maran Shlit”a and his family left Cairo, this maid stood and wept bitterly for she was distressed about parting with the rabbi’s wife and because of her loss of the great merit to be a helping-hand to the wife of the holy sage.)
There are, however, instances where it will be permissible to eat food cooked by a non-Jew which we will, G-d-willing, discuss in the following Halachot
התנאים להיתר אכילת בישולי גויים
בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את האיסור לאכול מתבשילים שבישלם הגוי. וכגון, אם בישל הגוי תפוח אדמה, אסור לאכול ממנו, אף על פי שאין כל חשש מצד כשרות המאכל, מכל מקום גזרו רבותינו איסור אכילה מתבשילים שבישל הגוי, מן הטעמים שהוזכרו בהלכה הקודמת.
אולם בעצם הדין שאין לאכול מבישולי הגוי, ישנם שני תנאים, שבההעדר אחד מהם, מותר לאכול מתבשילי הגוי.
תנאי איסור בישולי גויים התנאי הראשון הוא, שיהיה התבשיל עשוי ממאכלים שאינם נאכלים כשהם חיים, (חיים, כלומר, אינם מבושלים). כגון תפוחי אדמה, בשר (לרוב סוגיו), אורז וכיוצא בזה. שכל המאכלים הללו אי אפשר לאכלם ללא בישול, ולפיכך אסור לאכלם אם בישלם הגוי.
אבל דבר שנאכל כמות שהוא חי, כגון תפוחים, גזר וכיוצא בזה, שרגילים לאכלם אף ללא בישול, מותר לאכלם אם בישלם הגוי. שכל דבר הנאכל כמות שהוא חי, לא נאסר באכילה מחמת בישול הגוי.
והתנאי השני, שיהיה התבשיל ראוי להעלותו על שלחן מלכים. כלומר, דוקא תבשיל שיש לו חשיבות, כמו בשר ודגים, שייכת בו גזירת רבותינו שלא לאכול מבישולי הגוי. אבל תבשיל פשוט מאד, שאין להעלותו על שלחן מלכים, מותר לאכול ממנו, אף על פי שבישלו גוי.
וכל תבשיל שחסר בו אחד מן התנאים הללו, כלומר, או שהוא נאכל כמות שהוא חי, או שהוא אינו עולה על שלחן מלכים, הרי שמותר לאכלו אפילו אם בישלו הגוי. ואין צורך שיתקיימו שני התנאים יחד.
ובהלכה הבאה, נביא דוגמאות למאכלים שמותר לאכלם, אף על פי שבישלם הגוי. (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג)
The Conditions to Permit Eating Foods Cooked by a Non-Jew
In the previous Halacha we have explained in a general manner the prohibition to eat foods cooked by a non-Jew, for instance, a Jew may not eat a potato cooked by a non-Jew; even if there is no concern as to the Kashrut of the food, our Sages nevertheless forbade eating foods cooked by a non-Jew for the reasons mentioned in the previous Halacha.
However, with regards to the actual prohibition of eating food cooked by a non-Jew there are two conditions which, if they are not both met, it will be permissible to eat the foods cooked by a non-Jew. The Conditions of when the Prohibition of Foods Cooked by a Non-Jew Applies
The first condition is that the cooked food must consist of foods which cannot be eaten raw or uncooked, such as potatoes, most kinds of meat, rice, and the like; all of these foods cannot be eaten uncooked and will therefore be prohibited for consumption if cooked by a non-Jew.
However, foods which can be eaten as is, uncooked, such as apples, carrots, and the like which are regularly eaten uncooked, may be eaten even if they were cooked by a non-Jew, for anything able to be eaten raw does not become prohibited when cooked by a non-Jew.
The second condition is that the food must be worthy of being served on a king’s table, meaning that only a cooked food which is respectable, such as meat or fish, is included in the edict of our Sages banning food cooked by a non-Jew. However, a very simple dish which is not fit to be served on a king’s table may be eaten even if it has been cooked by a non-Jew.
Any cooked food which is missing any one of these two conditions, i.e. either it is able to be eaten raw or uncooked or it is not worthy of being served on a king’s table, is permitted for consumption even if it was cooked by a non-Jew. It is unnecessary for both conditions to be fulfilled.
In the following Halacha we shall discuss several examples of foods which may be eaten even if they were cooked by a non-Jew (Shulchan Aruch, Yoreh De’ah, Chapter 113)
5. Treasurer’s Report and Presentation of Accounts
6. Discussion and Adoption of Report
7. *Election of Hon Officers and Members of the Mahamad
a) Parnas Presidente
b) Parnas Vice Presidente
c) Treasurer
d) Gabbai
e) Hon. Secretary
f) Ladies Committee Chair
g) Mahamad
8. Election of delegates to:
a) Manchester Shechita Board
b) Manchester Jewish Rep Council
9. A.O.B.
Thank you in advance for attending – your support for this meeting is important.
On behalf of the Mahamad
***
Reminder
This Motzae Shabbat
we change the clocks BACK
to Wintertime
***
SHABBAT
Shabbat Times
לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח
Winter Timetable 5778 – 2017 / 18
מוצאי שבת
ערבית )מוצ"ש(
שקיעה
מנחה שבת
סוף זמן קריאת שמע
הדלקת נרות
מנחה
וקבלת שבת
תאריך
שבת פרשת
Shabbat
Ends
Arbit
Sunset
Minha
Shema before
Candle Lighting
Minha & Kabalat Shabbat
Date
Parasha
PM
PM
PM
PM
AM
PM
PM
6:35
6:30
5:43
5:00
10:26
5:31
5:30
27/28 Oct
לך לך
Shabbat Services
Children’s Service From 10:20 am Every Shabbat morning
Children’s Tehilim straight after Musaf
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Lech Lecha
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
What benefits did G-d promise Avraham if he would leave his home? 12:1 – He would become a great nation, his excellence would become known to the world, and he would be blessed with wealth.
"And all the families of the earth will be blessed through you." What does this mean? 12:3 – A person will say to his child, "You should be like Avraham."
Who were the souls that Avraham and Sarah "made?" 12:5 – People they converted to the worship of G-d.
What were the Canaanites doing in the Land of Canaan when Avraham arrived? 12:6 – They were in the process of conquering the land from the descendants of Shem.
Why did Avraham build an altar at Ai? 12:8 – He foresaw the Jewish People’s defeat there in the days of Yehoshua due to Achans sin. He built an altar to pray for them.
What two results did Avraham hope to achieve by saying that Sarah was his sister? 12:13 – That the Egyptians would not kill him, and would give him presents.
Why did Avraham’s shepherds rebuke Lot’s shepherds? 13:7 Lot’s shepherds grazed their flocks in privately owned fields.
Who was Amrafel and why was he called that? 14:1 – Amrafel was Nimrod. He said (amar ) to Avraham to fall (fel ) into the fiery furnace.
Verse 14:7 states that the four kings "smote all the country of the Amalekites". How is this possible, since Amalek had not yet been born? 14:7 – The Torah uses the name that the place would bear in the future.
Why did the "palit " tell Avraham of Lot’s capture? 14:13- He wanted Avraham to die trying to save Lot so that he himself could marry Sarah.
Who accompanied Avraham in battle against the four kings? 14:14 – His servant, Eliezer.
Why couldn’t Avraham chase the four kings past Dan? 4:14 – He saw prophetically that his descendants would make a golden calf there, and as a result his strength failed.
Why did Avraham give "ma’aser " specifically to Malki-Tzedek? 14:20 – Because Malki-Tzedek was a kohen.
Why didn’t Avraham accept any money from Sodom’s king? 14:23 – G-d had promised Avraham wealth, and Avraham didn’t want Sodom’s King to say, "I made Avraham wealthy."
When did the decree of 400 years of exile begin? 15:13 – With the birth of Yitzchak.
What did G-d indicate with His promise that Avraham would "come to his ancestors in peace"? 15:15 – That his father, Terach, would repent and become righteous.
How did G-d fulfill His promise that Avraham would be buried in "a good old age"? 15:15 – Avraham lived to see his son Yishmael repent and become righteous, and he died before his grandson Esav became wicked.
Why did the Jewish People need to wait until the fourth generation until they returned to Eretz Canaan? 15:16 – They needed to wait until the Amorites had sinned sufficiently to deserve expulsion.
Who was Hagar’s father? 16:1 – Pharaoh.
Why did Avraham fall on his face when G-d appeared to him? 17:3 – Because he was as yet uncircumcised.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
מאימתי מותר לשבת בחזרת התפילה?
בהלכה הקודמת ביארנו, שמעיקר הדין מותר לשבת בשעת חזרת התפילה שעל ידי השליח ציבור. כלומר, אחר תפילת העמידה שכל אחד ואחד מתפלל בעצמו, מותר לציבור לשבת, ואינם חייבים לעמוד במשך כל זמן החזרה.
אולם יש להבהיר, כי אין לשבת בחזרת התפלה, אלא לאחר שסיים השליח ציבור את ברכת "האל הקדוש". שכן כתב מרן השלחן ערוך (סימן קכג), שלאחר שמסיים כל אחד ואחד מן הציבור את תפילת הלחש, עליו לפסוע שלוש פסיעות לאחריו, ואז יעמוד במקומו ולא יזוז. ולא יחזור למקום שבו התפלל, אלא כאשר יגיע הציבור עם החזן לקדושה (נקדישך ונעריצך). שאז יחזור למקומו ויאמר את נוסח הקדושה כדין. ולאחר הקדושה ישאר במקומו, ויענה ברוך הוא וברוך שמו לברכת "האל הקדוש". ולאחר ברכה זו רשאי לשבת במקומו.
וכתב בספר תורת חיים, שיש לתמוה על מנהג ההמון שמיקלים בדבר זה, ומיד כשמסיימים תפילתם הם יושבים במקומותיהם, וכשמגיע שליח ציבור לקדושה הם עומדים. שמנהג זה עומד בניגוד למה שפסק מרן השלחן ערוך הנ"ל, שלכל הפחות חייבים לעמוד במקומם עד שיתחיל השליח ציבור את חזרת הש"ץ, שאז מותרים הם לחזור למקומם הראשון בשתיקה, ושם יענו לקדושה שבחזרת התפילה. ומן הראוי לעורר את לב העם לכך. עד כאן עיקר דבריו.
ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), גם בערוב ימיו, כשהיה חלש, ורגליו כואבות, היה עומד תמיד על מכונו, לאחר שסיים את התפלה, והיה ממתין לשליח ציבור עד אחר הקדושה. ורק אז היה מתיישב על מקומו.
ועוד יש להעיר, אודות מה שיש נוהגים, שבשעה שמגיע החזן לברכת "מודים", הם אינם עומדים במקומותיהם לעניית "מודים", אלא נשארים יושבים, ומסתפקים בקימה מועטת לעניית מודים. שמנהג זה אינו נכון, כי חובה עלינו לכרוע בשעת אמירת "מודים", וכאשר אדם יושב, הכריעה שהוא עושה אינה נחשבת כריעה מצד ההלכה, ולכן פסק מרן רבינו זצ"ל, שחייב כל אדם לעמוד בשעה שמגיע החזן לברכת מודים, כדי שיוכל לכרוע כדין וכפי מצות חכמים.
ואם הוא זקן או חולה שאינו יכול לעמוד אלא במאמץ גדול, יוכל להקל ולשבת מיד כשמסיים תפילתו, ועד עניית הקדושה, ולאחר מכן ישב עד אמירת מודים, ואז יענה מודים כשהוא יושב, ויכרע מעט כשהוא יושב. אבל אדם בריא, חייב לעמוד ממש, כדי שיוכל לכרוע כדין.
ולסיכום: כשמסיים אדם את תפילתו, עליו לפסוע שלוש פסיעות לאחריו. וישאר עומד במקומו עד שיגיע החזן לקדושה, שאז יחזור למקום בו עמד בתפילתו, ויענה לקדושה. וישאר עומד על מקומו עד סיום ברכת "האל הקדוש", ולאחר ברכת האל הקדוש רשאי מעיקר הדין לשבת במקומו, עד שיגיע החזן ל"מודים", ואז יעמוד ויכרע באמירת "מודים", ויוכל לחזור ולשבת בסיום אמירת "מודים".
At What Point During the Chazzan’s Repetition of the Amida May One be Seated?
In the previous Halacha we have explained that, according to the letter of the law, one may sit during the Chazzan’s repetition of the Amida. This means that after one has concluded one’s personal, silent Amida, the congregation may be seated and need not remain standing for the entire duration of the Chazzan’s repetition.
Nevertheless, we must point out that one may only be seated during the Chazzan’s repetition once the Chazzan has concluded the "Ha’El Ha’Kadosh" blessing. Indeed, Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 123) states that when one concludes one’s silent Amida, one should take three steps back and then stand in that very same place and not move. One may only return to the original place one prayed (i.e. by taking three steps forward) when the Chazzan and congregation reach the Kedusha ("Nakdishach Ve’Na’aritzach") at which point one should return to one’s original place and recite Kedusha along with the congregation. After the Kedusha is concluded, one should remain standing in place until one has answered "Baruch Hu U’Varuch Shemo" and Amen to the "Ha’El Ha’Kadosh" blessing. Only at the conclusion of this blessing may one be seated.
The Sefer Torat Chaim wonders about the common custom that many have to be seated immediately upon concluding their silent Amida and then rise when the Chazzan reaches the Kedusha, for this custom is contrary to the ruling of Maran Ha’Shulchan Aruch who writes that one must remain in place at least until the Chazzan begins the repetition of the Amida, at which point one is permitted to return to one’s original place silently and recite the Kedusha along with the congregation. One should point this law out to as many people as possible.
Indeed, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt"l would stand in place after having concluded his Amida prayer, even when he was advanced in age and his feet hurt, and he would only be seated once the Chazzan had concluded the Kedusha. Furthermore, another issue that must be addressed is that when the Chazzan reaches the "Modim" blessing, many individuals do not rise to recite "Modim"; rather, they do so while remaining seated and only having risen ever so slightly. This custom is incorrect, for one is obligated to bow while reciting "Modim" and any bowing exercised while seated has no halachic significance. It is for this reason that Maran zt"l that the entire congregation must rise when the Chazzan reaches the "Modim" blessing, in order to be able to bow in accordance with the edict of our Sages.
If one is elderly or infirm such that standing requires much strain and effort, one may be seated immediately upon concluding one’s silent Amida prayer until Kedusha is recited (at which point one must rise) and one may then be seated again upon conclusion of the Kedusha. When the Chazzan reaches "Modim", such a person may recite "Modim" while remaining seated, albeit by bowing while raising one’s body slightly. However, a healthy person must rise completely in order to be able to bow according to Halacha.
Summary: Upon concluding one’s silent Amida prayer, one must take three steps back and remain standing in that very place until the Chazzan reaches Kedusha, at which point one should take three steps forward and return to the place one had originally prayed in order to recite Kedusha along with the congregation. One must remain in this position until the Chazzan concludes the "Ha’El Ha’Kadosh" blessing, at which point one may, according to the letter of the law, be seated until the "Modim" blessing. When the Chazzan reaches the "Modim" blessing, one must rise, bow, and recite "Modim" after which one may once again be seated.
****
During the week
Shiurim in our Bet Hakeneset
Shiurim /
Topic
Time
Rabbi
Venue
Language
For
Sunday ~ Thurday
Chavruta learninig
6:45 – 7:30 pm
Avrechim of the kolel more info: Rabbi Stamler
Shul Hall
Any
Men
Monday
Yedia Kelaliot
8:00 pm
Shul Hall
Ivrit
Men
Tuesday
Seed 1-2-1 learning
7:45 pm
Contact Jonny Jacobs
Shul Hall
Any
Men
— Shabbat Shalom
moorlanenews@gmail.com
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".
Children’s Service From 10:20 am Every Shabbat morning
Children’s Tehilim straight after Musaf
Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews
****
Q & A on Parashat Noach
All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.
Which particular sin sealed the fate of the flood generation? 6:13 – Robbery.
Why did Hashem tell Noach to build an ark, as opposed to saving him via some other method? 6:14 – So that people would see Noach building the ark and ask him what he was doing. When Noach would answer, "Hashem is bringing a flood," it might encourage some people to repent.
The ark had three levels. What function did each level serve? 6:16 – The top level housed the people, the middle level housed the animals, and the bottom level, the refuse.
What indication do we have that Noach was familiar with the Torah? 7:2 – Hashem told him to take into the ark seven of each kosher-type animal, and two of each non-kosher type. "Kosher" and "non-kosher" are Torah concepts.
Why did Hashem postpone bringing the flood for seven days? 7:4 – To allow seven days to mourn the death of Metushelach.
Why did the first water of the flood come down as light rain? 7:12 – To give the generation a chance to repent.
What did people say that threatened Noach, and what did Hashem do to protect him? 7:13,15 – People said, "If we see him going into the ark, we’ll smash it!" Hashem surrounded it with bears and lions to kill any attackers.
What grouping of creatures escaped the punishment of the flood? 7:22 – The fish.
How deeply was the ark submerged in the water? 8:4 – Eleven amot.
What did the olive branch symbolize? 8:11 – Nothing. It was a leaf, not a branch. (The olive leaf symbolized that its better to eat food "bitter like an olive" but which comes directly from Hashem, rather than sweet food provided by humans.)
How long did the punishment of the flood last? 8:14 – A full solar year.
A solar year is how many days longer than a lunar year? 8:14 – Eleven days.
When did humans receive permission to eat meat? 9:3 – After the flood.
What prohibition was given along with the permission to eat meat? 9:4 – The prohibition of eating a limb cut from a living animal.
Why does the command to "be fruitful and multiply" directly follow the prohibition of murder? 9:7 – To equate one who purposely abstains from having children to one who commits murder.
Name two generations in which the rainbow never appeared. 9:12 – The generation of King Chizkiyahu and the generation of Shimon bar Yochai.
Why did Noach curse Canaan specifically? Give two reasons. 9:22,24 – Because Canaan is the one who revealed Noachs disgrace to Cham. And because Cham stopped Noach from fathering a fourth son. Thus, Noach cursed Cham’s fourth son, Canaan.
Why does the Torah call Nimrod a mighty hunter? 10:9 – He used words to ensnare the minds of people, persuading them to rebel against Hashem.
The sin of the generation of the dispersion was greater than the sin of the generation of the flood. Why was the punishment of the former less severe? 11:9 – They lived together peacefully.
Why was Sarah also called Yiscah? 11:29 – The word "Yiscah" is related to the Hebrew word "to see." Sarah was called Yiscah because she could "see" the future via prophecy. Also, because of her beauty, everyone would gaze at her.
****
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l
דין הזכרת משיב הרוח
מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.
מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים", שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.
אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים, (כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון כפי שיתבאר בהלכות הבאות.
מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים? אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת "מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.
מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר "מוריד הטל".
אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל", ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.
The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”
We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach” “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing of the Amidah as is printed in all Siddurim.
We begin reciting “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” in the Mussaf prayer of Simchat Torah (outside of Israel from Shemini Atzeret). This recitation does not constitute a request or plea for rain; rather, it is merely meant as praise to Hashem and is therefore dubbed, “Powers of Rain.” The actual request for dew and rain can be found in the ninth blessing of the Amidah prayer referred to as the “Blessing of the Years” (Barech Aleinu). There are several halachic differences between mentioning the “Powers of Rain” in the second blessing of the Amidah prayer entitled, “Ata Gibor,” and the actual request for dew and rain in the ninth blessing. Firstly, whereas we begin mentioning the “Powers of Rain” from Mussaf of Shemini Atzeret, we do not actually request dew and rain until the night of the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the night of the Fifth of December), as we shall discuss in following Halachot.
Why is “Mashiv Ha’Ruach” Mentioned in the “Mechayeh Ha’Metim” Blessing? The Gemara (Berachot 33a) states that we mention the “Powers of Rain” in the “Ata Gibor” blessing for this blessing deals with the Resurrection of the Dead and since rainfall is tantamount to The Resurrection, our Sages thus established this sentence to be mentioned in the blessing dealing with The Resurrection. Our Sages established the actual request for rain in the “Blessing of the Years,” for this is a blessing regarding one’s livelihood and rainfall is a matter of sustenance for the entire world.
One Who Forgets to Mention “Mashiv Ha’Ruach” If one forgets to recite “Mashiv Ha’Ruach” and becomes aware of his mistake only after concluding the “Mechayeh Ha’Metim” blessing, we must analyze whether one must return to the beginning of the Amidah prayer and begin it again or may one continue his prayer as usual. This law indeed depends on one important factor: If one inserted “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv Ha’Ruach” (as is the Sephardic custom during the summer months), one would not return to the beginning of the Amidah prayer since one has said “Morid Ha’Tal.”
However, if one mentioned neither “Mashiv Ha’Ruach” nor “Morid Ha’Tal” (which is indeed customary among several Ashkenazi communities during the summer months), if one has not yet begun the “Ata Kadosh” blessing, one should recite “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” between the “Mechayeh Ha’Metim” and “Ata Kadosh” blessings and then just continue his prayer as usual. If, however, one has already begun the “Ata Kadosh” blessing and only then realizes his mistake, one must begin his Amida prayer anew.
לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה
1. הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות.
2. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן הארץ, אין להניח על גביהן את הסכך, אלא בהפסק של נסרים של עץ וכדומה, שהוא דבר הגדל מן הארץ ואינו מקבל טומאה.
3. הסכך צריך שיהיה מדבר הגדל מן הארץ, כגון נסרים של עץ וענפי אילנות וכדומה. וצריך שיהיה הסכך תלוש מן הקרקע, למעט אילן המחובר לקרקע שאין לסכך בו. וכן צריך שיהיה הסכך מדבר שאינו מקבל טומאה, למעט מיני אוכלים או כלי עץ, כגון ארגז או תיבה של עץ. מפני שכל אלו הם ראויים לקבל טומאה. ומחצלת של קש, שמן הסתם עשוייה לשכיבה, פסולה לסיכוך, שהרי היא ראויה לקבל טומאה, אבל מחצלת של קנים שעשויה לשם סכך, כשרה לסכך בה ללא חשש.
4. הקישוטים שנוהגים לתלות תחת סכך הסוכה, בכדי ליפות את הסוכה, הרי הם עלולים לפסול את הסוכה מפני שהם אינם סכך כשר, ולכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שצריך לתלות את קישוטי הסוכה שתחת הסכך, באופן שיהיו צמודים לסכך ותלויים בתוך ארבעה טפחים לסכך, (שהם שלושים ושניים סנטימטר,) ולא יהיו יורדים מן הסכך שיעור ארבעה טפחים שאז יש חשש פן יפסלו את הסוכה כאמור, אבל כשהם בתוך ארבעה טפחים, בטלים הם לגבי הסכך ואין כל חשש שיפסלו את הסוכה, אפילו אם הם גדולים מאד.
5. יש לעשות את הסיכוך באופן קל, שהכוכבים הגדולים נראים דרכו, ומכל מקום בדיעבד אפילו אם אין הכוכבים נראים דרכו, כשירה. אבל אם עשה את הסכך עבה כל כך עד שאפילו הגשמים אינם חודרים דרכו, יש לחוש לפסול סוכה זו. ויש להזהר שלא לעשות את הסוכה תחת מרפסת אחרת או תקרה, שסוכה כזו פסולה מן הדין.
6. בערב חג הסוכות לא יאכל פת לחם בשיעור של יותר מכביצה פת, משעה עשירית ולמעלה, (בערך משעה 2 בצהריים), כדי שיוכל לאכול את הסעודה של ליל החג לתיאבון. ויש מחמירים בזה מחצות היום ואילך. ובמקום צורך יש לסמוך על המיקלים.
7. מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. וצריך לכוין קודם אכילתו שהוא יושב בסוכה זכר ליציאת מצרים, ושהוא בא לקיים מצות עשה באכילתו.
8. בשאר ימי חג הסוכות, אין חיוב לאכול סעודה עם פת, אבל אם רוצה לאכול פת בשיעור של יותר מכביצה, חייב לאכול בסוכה. ויברך לישב בסוכה, וכמו שהארכנו בענין זה.
9. מותר לאכול פירות וירקות מחוץ לסוכה, וכן מותר לאכול אורז חוץ לסוכה, וכל שכן שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מים או מיץ. ואם אוכל פת כסנין, כלומר עוגה, אם אוכל יותר מכביצה, צריך לאכול בסוכה, אבל לא יברך על אכילה זו. ואם אוכל כשיעור קביעות סעודה, (ולענין סוכה שיעור זה הוא כשיעור מאה ששים ושתיים גרם), צריך לברך לישב בסוכה, וכמו שהסברנו כבר.
10. כאשר אוכל בסוכה אכילה שצריך לברך עליה ברכת לישב בסוכה, לכתחילה הנכון יותר הוא, שיברך לישב בסוכה לפני שמתיישב לאכול, ולאחר הברכה יישב ויברך על מה שאוכל ויאכל לשובע נפשו.
מערכתהלכה יומית, מברכת את קהל המנויים היקרים, בברכת חג שמח, תזכו לשנים רבותנעימות וטובות, ונזכה כולנו לראות בביאת משיח צדקינו, ובשמחת בית השואבה, בקול גילת ורנן, במהרה בימינו אמן.
The Laws of the Holiday of Sukkot
As per the request of many of our members and as a public service, we shall now list a synopsis of some laws which are essential for the upcoming Sukkot holiday:
The Sukkah must be made of three walls and Sechach (the roof). The walls may be made of any material which can withstand a normal wind, excluding sheets and the like which cannot and are thus invalid.
If the walls are made from metal, plastic, or anything else which does not grow from the ground, one should not place the Sechach directly on them; rather, one should place some wooden beams on top of the walls and place the Sechach on these beams, for these beams grow from the ground and thus are incapable of becoming impure.
The Sechach must be made of something that grows from the ground, for instance, wooden slats, tree branches, and the like. Likewise, it must be detached from the ground as opposed to a tree which is still attached to the ground and cannot be used. Similarly, the Sechach must be made of material that is unable to become impure, excluding foods or wooden vessels such as wooden crates or chests, for these are indeed capable of becoming impure. A mat made of straw which is usually made for lying on is capable of becoming impure and is thus invalid for use as Sechach. However, mats made of reeds (or bamboo) specially made for use as Sechach are completely valid for use as Sechach.
Decorations hung from the Sechach to beautify the Sukkah may in fact invalidate the Sukkah in certain instances since they are not valid to be used as Sechach. Therefore, Maran Harav Ovadia Yosef z’l writes that one must be sure to hang these decorations in close proximity to the Sechach, i.e. within four Tefachim (32 cm). The decorations should not hang down more than 32 cm from the Sechach, for they can invalidate the Sukkah in this way, as we have explained. However, when the decorations are within 32 cm of the Sechach, they are considered to be a part of the Sechach and there is no concern for invalidation of the Sukkah, even if they are quite large.
The Sechach should be made in a light manner, such that large stars can be seen through it. Nevertheless, even if one made the Sechach in a way that stars cannot be seen through it, it is still valid. However, if one made the Sechach so thick that rain cannot pass through it, one should be stringent and invalidate such a Sukkah. One should likewise be careful not to build his Sukkah under a balcony or roof, for this kind of Sukkah is invalid according to the letter of the law.
On Erev Sukkot, one should not eat over an egg’s volume (approximately 54 grams) of bread past the tenth halachic hour of the day (from approximately two o’clock PM and on), so that one will be able to eat the festive holiday meal that night with an appetite. Some are stringent and abstain from this beginning from halachic midday. When necessary, one may rely on the more lenient view.
There is a positive Torah commandment to eat an olive’s volume (approximately 27 grams) of bread in the Sukkah on the first night of Sukkot. Before eating, one should have in mind that he is sitting in the Sukkah in commemoration of the Exodus from Egypt and that he is fulfilling a positive Torah commandment with this eating.
On the other days of the Sukkot holiday (besides the second night in the Diaspora), there is no obligation to have a bread meal; however, if one wishes to eat more than an egg’s volume of bread (approximately 54 grams), one must do so in the Sukkah. In this case, one must recite the blessing of “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Asher Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Leeshev Ba’Sukkah,” as we have discussed at length previously.
One may eat fruits, vegetables, and rice outside of the Sukkah; one may certainly drink water or juice outside of the Sukkah. If one wishes to eat more than an egg’s volume of cake or other pastries, one must do so in the Sukkah, however, one would not recite the “Leeshev Ba’Sukkah” blessing in this instance. If one plans on eating an amount of cake or pastries which others would consider a meal (approximately 162 grams), one would need to recite the blessing of “Leeshev Ba’Sukkah."
When one eats a food in the Sukkah which requires the “Leeshev Ba’Sukkah” blessing, it is preferable to recite this blessing before one sits down to eat. After reciting the blessing, one should have a seat, recite the appropriate blessing for what is eating, and begin to enjoy his meal.
— Shabbat Shalom
moorlanenews@gmail.com
Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.
Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries
Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so
If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".