Sheyizke Laberit Bizmana Latorah Lachupa Ulemaasim Tovim
לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב
Summer Timetable 5782 – 2022
מוצאי שבת | ערבית )מוצ”ש( | סוף זמן קריאת שמע | זמן | פלג מנחה (תה״ד) | פלג מנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Shema to be read before | Candles to be |
| Earliest Candle | Minha & Kabbalat Shabbat* | Date | Parasha |
PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
11:00 | 10:56 | 8:56 | 9:27 | 8:40 | 7:56 | 7:40 | 24/25 | שלח (ש”מ) |
*****
שבת שחרית
קרבנות
9:00 am
הודו
9:15 am
5:00 pm ******
- Why is the portion about the meraglim written immediately after the portion about Miriam’s tzara’at?
13:2 – To show the evil of the meraglim (spies), that they saw Miriam punished for lashon hara (negative speech) yet failed to take a lesson from it. - To what was Moshe referring when he asked the meraglim “Are there trees in the land”?
13:20 – Were there any righteous people in the land whose merit would “shade” the Canaanites from attack? - Who built Hebron?
13:22 – Cham. - Which fruits did the meraglim bring back?
13:23 – A cluster of grapes, a pomegranate and a fig. - How many people carried the grape cluster?
13:23 – Eight. - Why did G-d shorten the meraglim’s journey?
13:25 – G-d knew the Jews would sin and be punished with a year’s wandering for each day of the spies’ mission. So He shortened the journey to soften the decree. - Why did the meraglim begin by saying the land is “flowing with milk and honey”?
13:27 – Any lie which doesn’t start with an element of truth won’t be believed. Therefore, they began their false report with a true statement. - Why did the meraglim list Amalek first among the hostile nations they encountered?
13:29 – To frighten the Jews. The Jewish People were afraid of Amalek because Amalek had once attacked them. - How did Calev quiet the people?
13:30 – He fooled them by shouting, “Is this all that the son of Amram did to us?” The people quieted themselves to hear what disparaging thing Calev wished to say about the “son of Amram” (Moshe). - Why did the Land appear to “eat its inhabitants”?
13:32 – G-d caused many deaths among the Canaanites so they would be preoccupied with burying their dead and not notice the meraglim. - Besides the incident of the meraglim, what other sin led to the decree of 40 years in the desert?
13:33 – The golden calf. - On what day did Bnei Yisrael cry due to the meraglim’s report? How did this affect future generations?
14:1 – The 9th of Av (Tisha B’av). This date therefore became a day of crying for all future generations: Both Temples were destroyed on this date. - “Don’t fear the people of the Land…their defense is departed.” (14:9) Who was their chief “defender”?
” 14:9 – Iyov. ? - Calev and Yehoshua praised Eretz Canaan and tried to assure the people that they could be victorious. How did the people respond?
14:10 – They wanted to stone them. - “How long shall I bear this evil congregation?” G-d is referring to the 10 meraglim who slandered the Land. What halacha do we learn from this verse?
14:27 – That ten men are considered a congregation. - How is the mitzvah of challa different from other mitzvot associated with Eretz Yisrael?
15:18 – The obligation to observe other mitzvot associated with Eretz Yisrael began only after the possession and division of the Land. The mitzvah of challa was obligatory immediately upon entering the Land. - What is the minimum amount of challa to be given to a kohen according to Torah Law? Rabbinic Law?
15:20 – No fixed amount is stated by the Torah. Rabbinic Law requires a household to give 1/24 and a baker to give 1/48. - Verse 15:22 refers to what sin? How does the text indicate this?
15:22 – Idolatry. “All these commandments” means one transgression which is equal to transgressing all the commandments – i.e. idolatry. - Moshe’s doubt regarding the punishment of the mekoshesh etzim (wood-gatherer) was different than his doubt regarding the punishment of the blasphemer. How did it differ?
15:34 – Moshe knew that the mekoshesh etzim was liable for the death penalty, but not which specific means of death. Regarding the blasphemer, Moshe didn’t know if he was liable for the death penalty. - How do the tzitzit remind us of the 613 commandments?
15:39 – The numerical value of the word tzitzit is 600. Tzitzit have eight threads and five knots. Add these numbers and you get 613.
המסתפק
אם בירך
שאלה: אדם המסתפק עם בירך על מה שהוא אוכל כעת, האם
עליו לברך מחמת הספק? ובמידה ואינו מברך, האם הוא רשאי להמשיך לאכול?
תשובה: כלל גדול בידינו “ספק ברכות להקל”,
והוא משום חומרת האיסור לברך ברכה לחינם, שהרי בכל ברכה וברכה אנו מזכירים שם
שמים, והזכרת שם שמים שלא לצורת היא עוון גדול, לכן לעולם, כאשר יש בידינו ספק אם
לברך או לא לברך, אנו פוסקים להקל, כלומר, שלא לברך את הברכה. והזכרנו ענין זה כבר
בכמה הזדמנויות. כי יסוד הדברים הוא על פי מאמר רבותינו במסכת ברכות, “כל
המברך ברכה שאינה צריכה (כלומר, מברך ברכה שאינו חייב לברך אותה) עובר משום לא
תשא”. ונחלקו רבותינו הראשונים בביאור דברי הגמרא, כי לדעת התוספות במסכת ראש
השנה (לג.) ועוד מרבותינו הראשונים, איסור ברכה שאינה צריכה אינו אלא מדרבנן, ומה
שאמרו בגמרא שכל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא, אין הכוונה שיש בזה
איסור תורה ממש, אלא לעולם איסורו מדרבנן, והסמיכוהו (אסמכתא, היינו
פסוק שעליו נסמכו חז”ל כשגזרו גזירה שאינה אסורה מן התורה)
רבנן
על הפסוק “לא תשא את שם ה’ אלהיך לשוא“.
אולם לעומת אלו
הפוסקים הסבורים שאין בזה איסור אלא מדרבנן, דעת הרמב”ם ועוד מרבותינו
הראשונים, שאיסור ברכה שאינה צריכה הוא איסור גמור מן התורה, שכל שמזכיר שם שמים
בלשון ברכה ואינו חייב באותה ברכה עובר על איסור לא תשא את שם אלהיך לשוא. (וכבר
הזכרנו ענין זה בדין ברכת הדלקת הנרות של שבת), וכן פסק להלכה מרן השלחן ערוך
שקבלנו הוראותיו, שכל המברך ברכה שאין בה צורך ,עובר על איסור תורה, משום לא תשא
את שם ה’ אלהיך לשוא.
ולפיכך, הסכמת
הפוסקים, שבכל מקום שיש בידינו ספק אם לברך אם לאו, ההלכה היא שספק ברכות להקל,
ואין לברך מצד הספק, והמברך מחמת הספק, איסור עושה, שהרי הוא נכנס בספק נשיאת שם
שמים לשוא, שהרי יתכן שבירך כבר על מה שאוכל. וכן פסק הרמב”ם (בפ”ד
מהלכות ברכות), וזו לשונו: מי שנסתפק אם בירך המוציא או לא בירך,
אינו
חוזר ומברך, מפני שאינו מן התורה. (כלומר, חיוב ברכת המוציא, אינו מן התורה).
ולפיכך פסק מרן
השלחן ערוך (בסימן רט), בזו הלשון: כל הברכות, אם נסתפק אם בירך אם לאו, אינו מברך
לא בתחילה ולא בסוף. (חוץ מברכת המזון, מפני שהיא של תורה. ובדין זה הרחבנו
במקום אחר).
ולסיכום: המסופק אם בירך על האוכל שהוא אוכל כעת, אינו
חוזר לברך מספק.
ובהלכה הבאה
נבאר מה יעשה אדם זה, האם מותר לו להמשיך לאכול ממה שלפניו? והאם ישנה אפשרות לתקן
את הדבר?
When One is in Doubt About Having Recited a Blessing
Question: If one
is unsure whether or not he has recited a blessing a food he is currently
eating, must one recite the blessing again as a result of the doubt? If not,
may one continue eating?
Answer: Our
Sages taught us a great rule: “A doubt regarding a blessing is to be treated
leniently” (i.e. when in doubt regarding a blessing, do not bless). This is as
a result of the severity of the prohibition to recite a blessing in vain, for
every blessing contains the name of Hashem and reciting Hashem’s name for
naught is a grave sin. Thus, whenever a doubt exists regarding whether or not
to recite a blessing, we rule that one should not recite the blessing. We have
discussed this point on several different occasions. The basis for this is
another teaching of our Sages in Masechet Berachot that “one who recites an
unnecessary blessing (a blessing one is not obligated to recite) transgresses
the prohibition of uttering Hashem’s name in vain.” The Rishonim disagree
regarding the understanding of this Gemara, for according to the Tosafot (Rosh
Hashanah 33a) and other Rishonim, the prohibition of reciting an unnecessary
blessing is merely rabbinic and when the Gemara states that one who recites an
unnecessary blessing has transgressed the prohibition of uttering Hashem’s name
in vain, this does not refer to an actual Torah prohibition; rather, this is
only a rabbinic prohibition which the Sages based on the verse of “Do not bear
the name of Hashem, your G-d, in vain.”
On the other hand, the Rambam and other great Rishonim
maintain that reciting an unnecessary blessing is an absolute Torah
prohibition; thus, one who recites Hashem’s name within a blessing one is not
obligated to recite has transgressed the prohibition of “Do not bear the name
of Hashem, your G-d, in vain.” Maran Ha’Shulchan Aruch, whose rulings we
follow, rules likewise that one who recites an unnecessary blessing has
transgressed the Torah prohibition of uttering Hashem’s name in vain.
Based on this, the consensus of the Poskim is that when
in doubt regarding a blessing, one must act leniently and abstain from reciting
the blessing. Reciting the blessing as a result of the doubt is prohibited
because by doing so, one is entering a situation of possibly uttering Hashem’s
name in vain if one has, in fact, already recited this blessing. Indeed, the
Rambam (Chapter 4 of Hilchot Berachot) rules: “If one is in doubt whether or
not he has recited the ‘Hamotzi’ blessing, one should not recite this
blessing again since this is not a Torah obligation.”
Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 209) rules likewise:
“Any blessing about which one is in doubt whether or not one has recited it,
whether it is a blessing before or after eating, should not be recited (besides
for Birkat Hamazon which is a Torah obligation; we have discussed this
elsewhere).”
Summary: If one
is in doubt whether or not he has recited a blessing on the food he is
currently eating, one should not recite the blessing again because of the
doubt. In the following Halacha, we shall, G-d-willing, discuss whether or not
one may continue to eat the food before him and if there is a way to rectify
such a situation.
