ההלל בליל פסח – דין האנשים
ודין הנשים

בתוספתא (פ”ג דסוכה) שנינו: שמנה עשר יום ולילה
אחד קוראים בהם את ההלל, ואלו הם: שמונת ימי חג הסוכות, שמונת ימי חנוכה, יום טוב
הראשון של פסח, ולילו, ויום טוב של עצרת. וכן מבואר עוד בדברי חז”ל, ובמסכת
סופרים (פרק כ הלכה ט) שנינו: “ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בנעימה, לקיים
מה שנאמר וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו“.

ומבואר אם כן שיש מקור למנהג הספרדים ובני ארץ ישראל,
שנוהגים לומר הלל שלם “בברכה” בליל פסח לאחר תפלת ערבית. וכן כתב הטור
(בסימן תעג): “ומה טוב ומה נעים המנהג שנוהגים לקרות ההלל בצבור בבית הכנסת
בליל פסח בברכה, ויש לו סמך במסכת סופרים“.

והנה הדבר ברור שעיקר אמירת ההלל בליל פסח היא משום
הנס של יציאת מצרים, שבו יצאנו מעבדות לחירות, וכמו שאמרו בירושלמי (פסחים פרק ה
הלכה ה): אמר רבי לוי, נתן הקדוש ברוך הוא כח בקולו של פרעה בלילה ההוא, והיה קולו
מהלך בכל מצרים, והיה אומר: קומו צאו מתוך עמי! לשעבר הייתם עבדי פרעה, מכאן ואילך
אתם עבדי ה'! באותה שעה פתחו ואמרו: הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה', ולא עבדי
פרעה! ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

ועוד טעם נוסף יש באמירת ההלל בליל פסח, שבני ישראל
בהיותם במצרים, היו אומרים את ההלל בשעה ששחטו את קרבן הפסח. ומנהג זה הובא הרבה
בדברי רבותינו האחרונים והמקובלים, שהאריכו בשבח המנהג לומר הלל בליל פסח לפני
הקידוש, כי יסודתו בהררי קודש. וכן נהגו רבים מגדולי גאוני אשכנז, ועל צבאם הגאון
בעל נודע ביהודה שהיה אומרו לאחר התפלה, אף שהציבור בעירו לא היו אומרים הלל, כי
נהגו כספק הרמ”א. (תשובה מאהבה סימן צ).

והנה בכל החגים, אין הנשים מברכות על קריאת ההלל,
שהרי ההלל הוא בכלל מצוות עשה שהזמן גרמן (שתלויות בזמן) שהנשים פטורות מהן, כמו
שכתבו התוספות במסכת סוכה (לח.), אבל בליל פסח, שהנשים חייבות בכל המצוות של ליל
הסדר, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל (יחוה דעת ח”ה סימן לד), שאף
הנשים צריכות לגמור את ההלל בברכותיו בליל פסח “לפני הקידוש”, כלומר,
לפני תחילת ליל הסדר. וזהו הזמן היחידי בשנה שהנשים מברכות על ההלל, וצריכות לקרוא
את כולו בברכות ממש, שהרי אף הן היו באותו הנס, ואף הן מחוייבות בכל מצוות ליל
פסח, ואדרבא, הלא בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, ובזכותן עתידים להגאל.

Hallel on the Night of
Pesach-The Laws Regarding Men and Women

The
Tosefta (Chapter 3 of Sukkah) states: “There are eighteen days and one night
throughout the year when the (complete) Hallel is recited, as follows: The
eight days of the Sukkot holiday, the eight days of Chanukah, the first day of
Pesach as well as the first night of Pesach, and on the holiday of Shavuot.”
Our Sages in Masechet Sofrim (Chapter 20, Halacha 9) states: “It is especially
worthy to recite the Hallel pleasantly in order to fulfill the verse, ‘And let
us exalt His name together.’”

The above
serves as the source for Sephardic Jews and the Jews of Israel who customarily
recite the complete Hallel with its blessings on the first night of Pesach
following the Arvit Amida prayer. Indeed, the Tur (Chapter 473) states: “How
good and pleasant is the custom of reciting the Hallel along with the
congregation in the synagogue on the first night of Pesach with its blessings;
there is indeed a source for this custom in Masechet Sofrim.”

Clearly,
reciting Hallel on the night of Pesach is because of the miracle of the exodus
from Egypt which is the time when Hashem delivered us from slavery to freedom,
as the Talmud Yerushalmi (Pesachim, Chapter 5, Halacha 5): “Rabbi Levi said: On
that night, Hashem made Pharaoh’s voice resound throughout the entire land of
Egypt and he said, ‘Get up and leave from the midst of my nation! Until now,
you were the slaves of Pharaoh. From this point on, you are now Hashem’s
slaves!” At that moment, the Jewish nation began to praise Hashem and said,
“Praise Hashem! Praise, oh servants of Hashem and not the servants of Pharaoh.”
Indeed, in every generation, one must envision as though he himself has left
Egypt.

Another
reason for reciting the Hallel on the night of Pesach is because when the
Jewish nation was in Egypt, they recited the Hallel while slaughtering the
Pesach offering. This custom quoted by the great Acharonim and Mekubalim who
speak lengthily about the virtues of reciting the Hallel on the night of Pesach
before Kiddush. Several Ashkenazi luminaries observed this custom as well,
including the great Noda Bi’huda (Hagaon Rabbeinu Yechezkel Ha’Levi Landau,
head of the rabbinical court in Prague) who would recite the Hallel following
Arvit prayers although the custom of the people of that city was not to recite
Hallel on the night of Pesach in accordance with the ruling of the Rama. (See
Teshuva Me’Ahava, Chapter 90)

Regarding
all other holidays, women do not recite a blessing before and after reciting
the Hallel, for Hallel is considered positive, time-bound Mitzvah which women
are exempt from performing based on the words of the Tosafot (Sukkah 38a).
Nevertheless, on the first night of Pesach when women are obligated in all of
the Mitzvot of the Seder night in the same manner as men, Maran Rabbeinu Ovadia
Yosef zt”l writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 5,
Chapter 34) that women are likewise obligated to recite the complete Hallel
along with its blessings before Kiddush, i.e. before the Seder begins. This is
actually the only time of year that Sephardic women may recite a blessing on
the Hallel and they must recite it completely along with its blessings,
beginning and end, since they were also included in this miracle and they are
likewise obligated in all of the Mitzvot of the Seder night. Indeed, in the
merit of righteous women, we were redeemed from the bondage of Egypt and in the
merit of righteous women shall we merit the Ultimate Redemption!