Announcements

****

Mazal tov to 

Mr & Mrs A Hadad

on the engagement of their son

Yechiel

to

Batya Mimran

Gateshead

May we share semachot

****

****

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

***

Dear readers

during the past couple of years

Jewish schools throughout the country

have faced the increasing pressures 

by the government and Ofsted

to implement curriculums and ideas 

which go against Torah ideas.

Although we should have the knowledge

of what happens in the world 

and the dangers they pose to Torah life

yet our Chachamim have established

how these sensitive issues should be taught,

the times, situations and age a child

should be exposed to this knowledge.

The latest issue that has risen is 

sex education in our schools.

Below there is a link to sign a petition 

giving parents the right to opt out of sex education  

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q & A on Parashat Vaera

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. Did G-d ever appear to Avraham and say "I am G-d"?
   6:9 – Yes.
2. What cause did the forefathers have to question G-d?
   6:9 — Although G-d swore to give them the land, they never actually had control over it.
3. How was Moshe commanded to act towards Pharaoh?
   6:13 – With the respect due a king.
4. How long did Levi live?
   6:16 – 137 years.
5. Who was Aharon's wife? Who was her father? Who was her brother?
   6:23 – Elisheva, daughter of Aminadav, sister of Nachshon.
6. Why are Yitro and Yosef both referred to as "Putiel "?
   6:25 – Yitro fattened (pitem ) cows for idol worship. Yosef scoffed (pitpet) at his evil inclination.
7. After which plague did G-d begin to "harden Pharaoh's heart"?
   7:3 – After the sixth plague — shechin .
8. Why did Pharaoh go to the Nile every morning?
   7:15 – To relieve himself. Pharaoh pretended to be a god who did not need to attend to his bodily functions. Therefore, he secretly used the Nile for this purpose.
9. Give two reasons why the blood was chosen as the first plague.
   (a) 7:17 – Because the Nile was an Egyptian god.
   (b) 8:17 – Because an invading army first attacks the enemy's water supply, and G-d did the same.
10. How long did the plague of blood last?
    7:25 – Seven days.
11. Why did the frogs affect Pharaoh's house first?
    7:28 – Pharaoh himself advised the enslavement of the Jewish People.
12. What did Moshe mean when he told Pharaoh that the frogs would be "in you and in your nation"?
    7:29 – He warned that the frogs would enter their intestines and croak.
13. What are "chamarim"?
    8:10 – Piles.
14. Why didn't Moshe strike the dust to initiate the plague of lice?
    8:12 – Because the dust protected Moshe by hiding the body of the Egyptian that Moshe killed.
15. Why were the Egyptian sorcerers unable to bring lice?
    8:14 – The Egyptian sorcerers' magic had no power over anything smaller than a barley kernel.
16. What were the Egyptians likely to do if they saw the Jews slaughtering lambs?
    8:22 – Stone the Jews.
17. Why didn't the wild beasts die as the frogs had?
    8:27 – So the Egyptians would not benefit from their hides.
18. The dever killed "all the cattle of Egypt." Later, boils afflicted their cattle. How can this be?
    9:10 – In the plague of dever only the cattle in the fields died. The plague of shechin affected the surviving cattle.
19. Why did Moshe pray only after leaving the city?
    9:29 – Because the city was full of idols.
20. What was miraculous about the way the hail stopped falling?
    9:33 – The hailstones stopped in mid-air and didn't fall to the ground.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 דין נטילת ידיים לסעודה

תקנת נטילת ידיים לסעודה
מצוה מדברי סופרים (כלומר, תקנת חכמים) ליטול את הידיים לפני סעודה שאוכל בה פת. ובמשנה במסכת עדיות (פרק ה) שנינו, שנידו את רבי אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידיים, ואף שפקפק על תקנת חז"ל מפני קושיות שהיו לו על טעם התקנה, מכל מקום נידו אותו כיון שמצוה לשמוע לדברי חכמים.

טעמי התקנה, טעם ראשון משום "סרך תרומה"
וטעם התקנה ליטול ידיים קודם הסעודה, הוא מפני כמה טעמים.

וראשית עלינו להקדים ידיעה פשוטה. כי הנה בזמנינו, כולנו טמאי מתים, משום שכל אחד מאיתנו נכח בימי חייו בחדר שנמצא בו מת, או שנגע באדם אחר שהיה בחדר שנמצא בו מת. אבל בזמן שהיה מצוי ביד עם ישראל אפר פרה אדומה, והיה הדבר אפשרי להטהר מטומאת מת, רבים מאד מעם ישראל היו נזהרים תמיד לשמור על כל כליהם והמאכלים שלהם טהורים. ובפרט הכהנים, שנזהרו שכל מאכליהם יהיו טהורים ולא יגעו בשום טומאה, מפני שהיו הכהנים אוכלים תרומה, וכידוע, תרומה טמאה אסורה באכילה.

ועתה לענין טעמי מצות נטילת ידיים לסעודה. הנה הטעם הראשון לתקנה זו, הוא מפני "סרך תרומה", כלומר, מכיון שהידיים עסקניות הן, ונוגעות בכל דבר, לפני שהיו הכהנים יושבים לאכול בסעודה, (בזמן שהיו נזהרים בטומאה וטהרה כאמור), היו צריכים ליטול את ידיהם, כדי שלא יטמאו את התרומה בנגיעתם. ובכדי שיהיו הכהנים רגילים בתקנה זו, גזרו גם על שאר שבטי ישראל (שאף הם השתדלו לאכול תמיד בטהרה), שכל האוכל פת, יטול ידיו קודם האכילה. וגם בזמנינו שאין הכהנים אוכלים תרומה, לא בטלה התקנה, כדי שיהיו רגילים ישראל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרה.

טעם שני, משום נקיות
טעם נוסף לנטילת ידיים הוא משום שרצון הקדוש ברוך הוא שנתנהג בנקיות, שנקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות וקדושה, ולכן תקנו חכמים נטילת ידיים קודם הסעודה, שיתנהג אדם בנקיות, ולא יאכל כשידיו מלוכלכות.

פירוש הבטוי "נטילת ידיים"
והמקור ללשון "נטילה" יש בו כמה הסברים, והרשב"א (רבינו שלמה בן אברהם בן אדרת, מרבותינו הראשונים), בתשובה כתב, שלשון נטילה מלשון אנטל, שהוא שם הכלי שמחזיק בתוכו רביעית מים שהוא שיעור המים שצריך לנטילת ידיים. ובעל תוספות יום טוב (רבי יום טוב ליפמן הלר) כתב שנטילה מלשון לקיחה, ליקח המים, וכמו שאנו מברכים, על נטילת לולב. (ילקוט יוסף ח"ג)

The Laws of Washing One’s Hands for a Bread Meal

The Enactment of Washing One’s Hands for a Bread Meal

There is a rabbinic enactment to wash one’s hands before sitting down to eat a bread meal. The Mishnah in Masechet Eduyot (Chapter 5) relates that Rabbi Eliezer ben Chanoch was excommunicated for having raised doubts about the necessity to purify one’s hands. Although he raised doubts about this rabbinic enactment as a result of certain questions he had about the enactment, he was nevertheless excommunicated because there is a Mitzvah to heed the words of our Sages.

The First Reason for this Enactment: “As a Result of Terumah”
There are several reasons for the enactment requiring one to wash his hands prior to a bread meal.

Let us first preface this discussion by stating the obvious fact that nowadays we are all impure as a result of coming into contact with corpses, for every single one of us has either been in the same room as a corpse himself or at least touched someone else who has been sometime during his lifetime. However, during the times when the ashes of the Red Heifer were accessible to the Jewish nation and it was therefore still possible to purify one’s self from the impurity of corpses, a large part of the Jewish nation would be careful to always keep their vessels and foods pure. This was especially true regarding the Kohanim who were meticulous that all of their foods stay pure and that no impurity come in contact with them, for the Kohanim would eat Terumah and it is well-known that impure Terumah may not be consumed.

Now, let us return to our discussion about the reasons for washing one’s hands before a bread meal. The first reason for this enactment is “as a result of Terumah,” meaning that since one’s hands are constantly in motion and they touch many objects, before the Kohanim would sit down to eat a meal (during the times when they were careful with the laws of purity and impurity, as we have explained above), they were required to wash their hands so as not to cause impurity to the Terumah by touching it. In order for the Kohanim to become accustomed to this enactment, our Sages decreed on the rest of the Jewish nation (who also tried to always eat their food amid purity) that whoever eats bread must wash his hands first. Even nowadays when Kohanim no longer eat Terumah, this enactment is nevertheless still in effect so that when the Third Bet Hamikdash is rebuilt, may this be speedily in our days, the Jewish nation will be accustomed to eating amid purity.

The Second Reason: Cleanliness
An additional reason for washing one’s hands is because Hashem wants us to conduct ourselves with cleanliness, for cleanliness results in purity and purity results in abstinence and sanctity. Thus, our Sages instituted that one wash his hands before a bread meal to conduct one’s self with cleanliness and not to eat when one’s hands are soiled.

The Definition of the Term “Netilat Yadayim”
There are several explanations regarding the origin of the word “Netila.” The Rashba (Rabbeinu Shlomo ben Aderet, one of the great Rishonim) writes in one of his responses that the word “Netila” is a derivative of the word “Antal,” which is the name of the vessel which holds a Revi’it (81 cc or approximately 2.7 fluid oz.) of water, which is the amount of water prescribed for Netilat Yadayim. The author of the Tosafot Yom Tov (Hagaon Harav Yom Tov Lipman HaLevi Heller), however, writes that “Netila” is another term for “taking,” i.e. taking the water, just as we bless “Al Netilat Lulav” (“The Taking of the Lulav”). (See Yalkut Yosef, Volume 3)

שאלה: האם מותר לאכול פת לחם בלא נטילת ידים, באופן שהאוכל אינו נוגע בלחם בידיו אלא באמצעות מפית וכדומה?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קז:) אמרו, התירו מפה )כלומר התירו אכילת פת על ידי שיעטוף ידיו במפה, בלא נטילת ידים) לאוכלי תרומה (שהכהנים שהיו באים לאכול תרומה בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מחוייבים ליטול ידיהם קודם אכילתם, כדי שלא יטמאו את התרומה במגעם, והקילו עליהם חכמים, שאם רצו, אינם מוכרחים ליטול ידיהם, ורשאים לאכול את תרומתם באופן שלא יגעו בה בידיהם אלא בהפסק מפה או כפפות וכדומה) ולא התירו מפה לאוכלי טהרות (שבזמן שבית המקדש היו סתם בני אדם שאינם כהנים, שנוהגים בחסידות ואוכלים את כל מאכליהם בטהרה, כדי שלא יטמאו מאכליהם, וממילא אותם בני אדם הוצרכו גם כן ליטול ידיהם לפני שהיו אוכלים כל דבר, כדי שלא יטמא במגעם, ולאנשים אלו לא הקילו רבותינו לאכול באמצעות מפה בלא נטילת ידים) וטעם הדבר שלא הקילו בזה אלא לכהנים הבאים לאכול תרומה ולא לסתם בני אדם, פירש רש"י, שהוא מפני שהכהנים היו מורגלים מאד כל ימיהם לאכול את כל מאכליהם בטהרה (לפי שאצלם נוגע הדבר לאיסור ממש) ולפיכך אין לחוש שיטעו ויגעו בידיהם במאכליהם, על כן היקלו להם שיאכלו לאכול בלא נטילת ידים באמצעות מפה, מה שאין כן סתם בני אדם, שאינם רגילים וזהירים כל כך לאכול בטהרה (שהרי אצלם אין הדבר נוגע לאיסור ממש וממילא אינם זהירים וזריזים כל כך בזה) יש לחוש שיגעו בטעות בידיהם במאכל, לפיכך אין להקל להם לאכול באמצעות מפה בלא נטילת ידיים.

ולאור האמור, כתבו רבים מרבותינו הראשונים, לעניין נטילת ידיים שבזמנינו קודם אכילת פת לחם, שמכיון שבודאי אין אנו בכלל אותם כהנים שהיו זריזים וזהירים לשמור על מאכליהם בטהרה, ממילא תקנת רבותינו ליטול ידים קודם הסעודה שייכת בכל מקרה, ואין להקל בה על ידי אכילה באמצעות מפית. והעושה כן, לבטל נטילת ידים מכיון שאוכל על ידי מפית, מבטל תקנת חז"ל. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קסג) ומובן שכל זה שייך גם לענין הבא לאכול דבר שטיבולו במשקה שביארנו בעבר שחייב בנטילת ידיים.

ולסיכום: אין להקל לאכול פת לחם בלא נטילת ידים, אפילו אם אינו נוגע בפת בידו, וכגון שאוכל באמצעות מפית וכדומה, שבכל מקרה חייב בנטילת ידים. אלא שעדיין יש אופן שבו הקילו לאדם לאכול פת בלא נטילת ידים, וכמו שנבאר בהלכה הבאה

Question: May one eat bread without washing his hands if one does not touch the bread with his hands directly and instead holds it with a napkin and like?

Answer: The Gemara in Masechet Chullin (107b) states: “The Sages permitted a cloth (i.e. they permitted eating bread without first washing one’s hands by wrapping one’s hands in a cloth) for those eating Terumah (meaning that during the time when the Bet Hamikdash still stood, before eating Terumah, the Kohanim were required to wash their hands first so as not to impurify the Terumah by touching it. Our Sages ruled leniently for them that if they wished, they would not need to wash their hands; rather, they would be permitted to eat their Terumah in a way where they would not touch it directly, i.e. by wrapping their hands in a cloth or by wearing gloves and the like). However, they did not permit a cloth for those eating their food amid purity (for in the times of the Bet Hamikdash, there were pious non-Kohanim who would eat all of their foods amid purity so as not to impurify their foods. These individuals would also need to wash their hands before eating any food so as not to impurify the food by touching it. Our Sages did not provide the leniency of eating without washing one’s hands by using a cloth for such people).” Rashi there explains that the reason why our Sages were lenient in this matter only with regards to Kohanim eating their Terumah and not for any other people is because the Kohanim were quite accustomed to eating all of their foods amid purity all their lives (for with regards to them, this matter could sometimes border on an actual prohibition) and there is therefore no need to be concerned that they will mistakenly touch their food with their hands. Thus, our Sages were lenient and allowed them to eat without first washing their hands with the use of a cloth. On the other hand, regarding other people who were not as accustomed and careful to eat their food amid purity (for this matter never borders on an actual prohibition for them and they are therefore less meticulous in this regard), we must be concerned that they will mistakenly touch the food with their hands. Therefore, there is no room for leniency for them to eat with the use of a cloth without first washing their hands.

Based on this, many Rishonim deduce from here regarding the hand-washing we perform before eating bread that since we can certainly not be included in the category of the Kohanim who were especially careful to keep their foods pure, the rabbinic edict to wash one’s hands before eating a bread meal is applicable in any case and one may not act leniently by eating with the use of a napkin. If one does eat with the use of a napkin in order to circumvent the requirement to wash his hands, he has nullified an edict of our Sages. The Tur and Maran HaShulchan Aruch (Chapter 163) rule likewise. All this applies to one who would like to eat a food dipped in liquid (which requires one to wash his hands before) as well.

Summary: One may not be lenient and eat bread without first washing his hands even if he is not directly touching the bread with his hands, for instance, if he is eating with a napkin and the like; in any case, one is obligated to wash his hands. However, there is one situation where the Sages were lenient and permitted one to eat bread without first washing one’s hands. We shall discuss this, G-d-willing, in the following Halacha

אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר.

בגמרא במסכת פסחים (דף מו) דנו לגבי אדם ההולך בדרך ולא מצויים אצלו מים לנטילת ידים, לאיזה מרחק צריך אותו אדם ללכת בכדי להשיג מים?, וכך אמרו בגמרא: לנטילת ידים (כלומר, מי שאין לו מים לנטילת ידים ורוצה לאכול פת, המרחק שחייב ללכת בכדי להשיג מים) ארבעה מילין (שהם שמונת אלפים אמה, דהיינו קרוב לארבעה קילומטרים) והמרחק מלפניו (כלומר, כשהוא הולך בדרך, הטריחוהו לעכב סעודתו ולהמשיך בדרכו עד מרחק ארבעה מילין, בכדי שיוכל ליטול ידיו) אבל לאחריו, אפילו מיל אין מטריחין אותו (כלומר, אם לפניו בהמשך דרכו לא מצויים מים אפילו במרחק ארבעה מילין, אבל אם יחזור על עקבותיו יוכל להשיג מים, אינו חייב לחזור למרחק רב כל כך, אלא למרחק פחות משיעור מיל, שהוא פחות מקילומטר אחד) אבל אם אין באפשרותו כלל להשיג מים אפילו אם ילך למרחקים אלו, (דבר שעשוי לקרות בטיולים) רשאי לאכול בלי נטילת ידים, באופן שיכרוך ידיו במפה, דהיינו שיעטוף שתי ידיו ממש במפה, או שילבש כפפות, בכדי שלא יטעה ויגע בפת בידו ואז רשאי לאכול.
וככל דברי הגמרא הללו פסק מרן השלחן ערוך (סימן קסג) ויש מקילים בזה אף במקום שיש ספק אם ימצא מים אם לאו, שיוכל לאכול בלא נטילה על ידי לבישת כפפות וכדומה וכנ"ל.

ובדין האמור שיש לחזר אחר מים לנטילת ידים מלפניו עד מרחק של ארבעה מילין ומלאחריו עד מרחק של פחות ממיל, יש לשער לפי "זמן הליכה" למקום כזה, ושיעור הליכת ארבעה מילין הוא שבעים ושתים דקות, והליכת מיל אחד אורכת שמונה עשרה דקות. לפיכך אם יש מים במקום מרוחק מאד, אלא שיש בידו להגיע לשם באמצעות כלי רכב, אם יכול להגיע למים שבהמשך דרכו תוך שבעים ושתים דקות או מלאחריו בתוך פחות משמונה עשרה דקות צריך לעשות כן.

ולסיכום: אדם המהלך בדרך ונקלע למצב שאין לו מים לנטילת ידים, כל שיודע שבהמשך דרכו בתוך שבעים ושתים דקות של הליכה או נסיעה יהיו לו מים לנטילת ידים, צריך לעכב סעודתו ולהמתין עד שיגיע למקום המים ויטול ידיו כדין. וכן אם צריך לחזור על עקבותיו אחורנית לצורך השגת מים, כל שידוע לו שתוך שמונה עשרה דקות יהיו לו מים לנטילת ידים חייב לחזור על עקבותיו וליטול ידיו כדין. אבל אם אין לו מים אפילו במרחקים אלו, רשאי לאכול בלא נטילת ידים, באופן שיעטוף את שתי ידיו במפית או בכפפות וכדומה ויאכל לשובע נפשו

Eating without First Washing One’s Hands

In the previous Halacha we have explained that one may not be lenient and nullify the edict of washing one’s hands prior to eating bread; even if one does not touch the bread with his hands directly and merely holds it with gloves or a napkin, one may still not defy this edict. If one does so, he is nullifying the enactment of washing one’s hands. However, we did end off by saying that there still is one situation where one may be lenient and eat bread with the use of a napkin, as we shall now explain.

The Gemara in Masechet Pesachim (46a) discusses a situation where one is travelling and has no water to wash his hands for bread. How far must such a person travel in order to obtain water? The Gemara states: “For washing one’s hands (meaning that if one has no water to wash his hands and would like to eat bread, the distance which he must travel in order to obtain water is) four Mil (which is equivalent to eight-thousand Amot, approximately four kilometers or 2.5 miles) and this distance is before him (i.e. when one is travelling, our Sages required him to postpone his meal and continue traveling forward another four Mil in order for him to be able to wash his hands). However, behind him, they did not even trouble him one Mil (meaning that if there is no water obtainable on his journey forward even within a distance of four Mil, but if he would turn around and travel in the direction he had just come from, he would be able to find water, he need not travel back such a great distance; rather, he would only need to travel back less than one Mil which is less than one kilometer).” However, if one is unable to obtain water even by travelling these distances (which is sometimes the case when one is on a trip), one may eat the bread without washing his hands by wrapping his hands well in a cloth or napkin or by wearing gloves so that he does not mistakenly touch the bread with his hands and it will then be permissible to eat in this way.

Maran HaShulchan Aruch (Chapter 163) rules in accordance with this Gemara. Some are even more lenient and allow one to eat bread without washing his hands by wearing gloves and the like even when it is doubtful whether or not he will be able to find water.

Regarding the above law that in order to search for water for washing one’s hands one must travel four Mil forward and up to a Mil behind him, this must be calculated by the “time it takes to walk” these distances. The time it takes to walk four Mil is seventy-two minutes and the time it takes to walk just under a Mil is eighteen minutes. Thus, if water is available very far away and one is able to get to it by driving there with a car, if one is able to get there within a seventy-two minute journey on his way forward or within an eighteen minute journey of travelling in the opposite direction, one must do so.

Summary: If one is travelling and is in a situation where he has no water for washing his hands, as long as he knows that he will be able to obtain water for washing his hands upon continuing on his journey within seventy-two minutes of either walking or driving (depending on how he is travelling), he must postpone his meal and wait until he arrives at the place where the water is located so that he may wash his hands in accordance with Halacha. Similarly, if one needs to turn around and travel in the opposite direction in order to obtain water, as long as he knows that he will be able to obtain water for washing his hands within eighteen minutes, he must turn around and travel there in order to wash his hands as prescribed by Halacha. However, if one is unable to obtain water even within these distances, one may eat without first washing his hands by wrapping his hands with a napkin or gloves and the like

****