לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״א

Summer Timetable 5781 – 2021

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle
lighting’ column is earlier, when
candles should be lit by that time, in all cases.

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Which male descendants of Aharon are exempt from the prohibition against contacting a dead body?
   21:1 – Challalim – those disqualified from the priesthood because they are descended from a relationship forbidden to a kohen.
2. Does a kohen have an option regarding becoming ritually defiled when his unmarried sister passes away?
   21:3 – No, he is required to do so.
3. How does one honor a kohen?
   21:8 – He is first in all matters of holiness. For example, a kohen reads from the Torah first, and is usually the one to lead the blessings before and after meals.
4. How does the Torah restrict the Kohen Gadol with regard to mourning?
   21:10-12 – He may not allow his hair to grow long, nor attend to his close relatives if they die, nor accompany a funeral procession.
5. The Torah states in verse 22:3 that one who “approaches holy objects” while in a state of tumah (impurity) is penalized with excision. What does the Torah mean by “approaches”?
   22:3 – Eats.
6. What is the smallest piece of a corpse that is able to transmit tumah?
   22:5 – A piece the size of an olive.
7. Who in the household of a kohen may eat terumah?
   22:11 – He, his wife, his sons, his unmarried daughters and his non-Jewish slaves.
8. If the daughter of a kohen marries a “zar” she may no longer eat terumah. What is a zar?
   22:12 – A non-kohen.
9. What is the difference between a neder and a nedavah?
   22:18 – A neder is an obligation upon a person; a nedavah is an obligation placed upon an object.
10. May a person slaughter an animal and its father on the same day?
    22:28 – Yes. The Torah only prohibits slaughtering an animal and its mother on the same day.
11. How does the Torah define “profaning” the Name of G-d?
    22:32 – Willfully transgressing the commandments.
12. Apart from Shabbos, how many days are there during the year about which the Torah says that work is forbidden?
    23:7-36 – Seven.
13. How big is an omer?
    23:10 – One tenth of an eipha.
14. On what day do we begin to “count the omer“?
    23:15 – On the 16th of Nissan.
15. Why do we begin counting the omer at night?
    23:15 – The Torah requires counting seven complete weeks. If we begin counting in the daytime, the seven weeks would not be complete, because according to the Torah a day starts at nightfall.
16. How does the omer differ from other minchah offerings?
    23:16 – It was made from barley.
17. The blowing of the shofar on Rosh Hashanah is called a “zichron teruah” (sound of remembrance). For what is it a reminder?
    23:24 – The akeidas (binding of) Yitzchak.
18. What is unusual about the wood of the esrog tree?
    23:40 – It has the same taste as the fruit.
19. Who was the father of the blasphemer?
    24:10 – The Egyptian killed by Moshe (Shemos 2:12).
20. What is the penalty for intentionally wounding one's parent?
    24:21 – Death.

ל”ג ול”ד לעומר 

מה אירע ביום ל”ג לעומר?

יום ל”ג לעומר, שעושים בו שמחה יתירה,
ולא אומרים בו תחנון (וידוי ונפילת אפיים), משום שהוא יום שנתגלו בו סתרי תורה,
ובו ניצול רבי שמעון בר יוחאי מעונש מיתה, ובו התחיל רבי עקיבא ללמד את חמשת
תלמידיו שהפיצו את התורה בכל העולם, וכמו שהארכנו כבר בשנים עברו, בביאור הדברים, מדברי הפוסקים, רבינו
האר”י ומרן החיד”א.

מנהגי אבלות בל”ג לעומר
כל מנהגי האבלות שנוהגים בהם בימי העומר (מחמת פטירתם של תלמידי רבי
עקיבא), וכגון מה שנהגו שלא לשאת אשה, ושלא להסתפר ולהתגלח וכיוצא בזה, נחלקו
הפוסקים אם יש להזהר בדברים אלה עד יום ליל ל”ג לעומר, או שיש להזהר בכל אלו
עד ליום ל”ד לעומר (כלומר, ביום ל”ד לעומר בבוקר).

ומנהג האשכנזים, שהם נושאים נשים החל מליל ל”ג לעומר, מפני שהם סוברים
שתלמידי רבי עקיבא פסקו למות ביום ל”ג לעומר, וכך פסק הרמ”א (סימן
תצ”ג), שכך כתבו כמה ראשונים (ומהם בעל ספר המנהיג), שקבלה בידם שביום
ל”ג פסקו מלמות, ואף בליל ל”ג לעומר יש מהאשכנזים שנוהגים להקל לשאת אשה.

אבל מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שאין נושאין נשים, ולא מסתפרים, עד ליום
ל”ד לעומר בבוקר,

טעם הדבר שאנו נזהרים במנהגי האבלות עד ליום ל”ד לעומר, מבואר על פי
מה שכתב בספר המנהיג (דף עב עמוד ב, חיברו רבי אברהם ברבי נתן הירחי הראב”ן,
שחי בלוניל ונפטר בשנת תתקע”ה 1215) בשם רבינו זרחיה הלוי (הרז”ה בעל
המאור) שמצא כתוב בספר קדמון הבא מספרד, שכל תלמידי רבי עקיבא מתו “מפסח ועד
פרוס עצרת”, ומאי פרוס, (כלומר, מה הכוונה “בפרוס”?), פורסא, פלגא
(דהיינו “פרוס” פירושו חצי מהתקופה שקודמת לשבועות) כדתנן, (כמו
ששנינו), שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום, ופלגא דידהו, (וחצי משלושים
יום), דהיינו ט”ו יום קודם עצרת (קודם חג השבועות). וכן כתבו עוד מרבותינו
הראשונים, וביארו שאם נסיר חמשה עשר מארבעים ותשעה יום שבין פסח לעצרת נשארו
שלושים וארבעה ימים, ומכל מקום ביום ל”ד לעומר בבוקר, כבר מותר לשאת אשה משום
שמקצת היום ככולו לענין אבילות, וכיון שכבר עבר קצת מיום ל”ד אין צריך יותר
לנהוג אבילות.

ויהי רצון שזכותם של רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו תעמוד לנו ולכל
ישראל, ונזכה לתשובה שלימה וגאולה קרובה, אמן.

The 33rd and 34th Days of the Omer

What Occurred on the 33^rd Day
of the Omer?
The 33^rd day
of the Omer (commonly known as Lag Ba’Omer), which is celebrated
amid great joy and when Tachanun (confessional prayer found after
the Amida prayer) is omitted for it marks the day when the secrets of the Torah
were revealed, Rabbi Shimon bar Yochai was saved from his death sentence and
Rabbi Akiva started teaching his five students that would eventually spread the
Torah to the rest of the world, as we have already discussed. This is based on
the words of the Poskim, the saintly Ari z”l, and Maran Ha’Chida.

Mourning Customs on the 33^rd Day
of the Omer
Regarding all of the customs of mourning that have been customarily observed
during the Omer period (due to the passing of the students of Rabbi Akiva), for
instance, abstaining from getting married, taking haircuts, and shaving, there
is a dispute among the Poskim whether these customs must be observed until the
33^rd day of the Omer or until the 34^th day of
the Omer (i.e. the morning of the 34^th).

The custom of the Ashkenazim is to permit weddings
beginning from the night of the 33^rd of the Omer, for they are
of the opinion that Rabbi Akiva’s disciples ceased dying on the 33^rd of
the Omer. This is indeed the ruling of the Rama (Chapter 493) in the name of
several Rishonim (including the author of the Sefer Ha’Manhig) who have
accepted by way of oral tradition that the students of Rabbi Akiva stopped
dying on the 33^rd day of the Omer. Some Ashkenazim have the
custom to permit weddings even from the night of the 33^rd of
the Omer.

Nevertheless, the Sephardic custom is to abstain
from holding weddings or taking haircuts until the morning of the 34^th day
of the Omer.

The reason why we customarily abstain from these
things until the 34^th of the Omer is based on the words of the
Sefer Ha’Manhig (page 72b, authored by Rabbeinu Avraham bar Natan Ha’Yarchi,
the Ra’avan, who lived in Lonil and passed away in the year 4975 [1215]) in the
name of Rabbeinu Zerachya Ha’Levi (the Razah, Ba’al Ha’Maor) who found in an
early manuscript found in Spain, that all of Rabbi Akiva’s students passed away
from Pesach until “Half of Shavuot,” and this refers to half of the period
prior to Shavuot, which is thirty days, as the Mishnah tells us, “One must
begin to inquire about the laws of Pesach thirty days before the holiday”;
thus, half of thirty is fifteen days before the holiday of Shavuot. Several
other Rishonim write accordingly. Thus, if we subtract fifteen from the
forty-nine days between Pesach and Shavuot, the difference is thirty-four.
Nevertheless, beginning from the morning of the 34^th day of the
Omer, it is already permissible to hold weddings, for regarding mourning, the
rule is “A portion of the day is considered like the entire day” and since some
of the 34^th day has already passed, one need not continue to
observe the mourning customs.

May the merits of Rabbi Shimon bar Yochai and his
son, Rabbi Elazar, protect us all and may we all merit repenting fully and
taking part in the Final Redemption, speedily and in our days, Amen.

יום ל”ג לעומר

 יום ל”ג לעומר, שבו שמחים בהילולא של התנא האלהי רבי שמעון
בר יוחאי זכותו תגן עלינו אמן.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, כי אחד הדברים שמצאנו ברבי שמעון בר
יוחאי, שלא נמצאה להם דוגמא אצל אחרים מגדולי רבותינו, היא גילוי סודות התורה. כי
עד זמנו של רבי שמעון בר יוחאי, לא ניתנה רשות מן השמים לשום אדם לגלות את סודות
התורה ברבים, (וכמו שאומרים בפתיחת אליהו), עד שהופיעה דמותו של רבי שמעון, שזכה
לגלות סודות התורה והקבלה ברבים לתלמידים צדיקים וחסידים, “דָרַשׁ כָּל
תַּעֲלוּמוֹת בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת”, ואחת הסיבות לכך שזכה רבי שמעון למה שלא
זכו תנאים אחרים, היה מפני מסירותו ללא גבול בשקידה על לימוד תורתינו הקדושה, וכמו
שאמרו במסכת שבת (יא.), “כגון רבי שמעון בר יוחאי שתורתו אומנותו”.
כלומר, לשם ולתפארת נודע שמו של רבי שמעון, שהיה ראוי לקרוא עליו יותר מעל אחרים
את התואר “תורתו אומנותו“.

כל זאת משום שרבי שמעון בר יוחאי היה נאמן לשיטתו (במסכת ברכות לה:), כי על
עם ישראל מוטל לשבת ולעסוק בתורה יומם ולילה, כמו שנאמר “והגית בו יומם
ולילה” פשוטו כמשמעו. ומלאכתן של ישראל תעשה בידי אחרים, “וְעָמְדוּ
זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם”, רבי שמעון
בר יוחאי לא היה יכול לסבול את העוזבים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה של פרנסה. וזאת
משום שהוא ידע היטב את ערכה הרב של התורה הקדושה. (מאור ישראל דרושים, עמוד קסא).

מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי, שיצא מארץ ישראל חוץ לארץ, כדי
לעשות עסקים. חזר לארץ ישראל, והנה כל חבריו ראו שהוא נעשה עשיר גדול, והיו עומדים
ומתקנאים בו על עושרו, והחלו לחשוב, אולי גם להם כדאי לצאת לתקופה מסויימת לחוץ
לארץ, להרויח הון, ולשוב ארצה לחיות בהרווחה.

שמע על כך רבי שמעון בר יוחאי, אסף את כל תלמידיו והוציאם לבקעה אחת הסמוכה
להר מירון, התפלל ואמר, בקעה בקעה! התמלאי דינרי זהב! התחילה הבקעה מושכת כמו נהר
של דינרי זהב לפניהם. עמדו התלמידים והשתוממו. אמר להם רבי שמעון, אם זהב אתם
מבקשים, הרי זהב! טלו לכם! אולם תהיו יודעים, כל מי שהוא נוטל עכשיו, נוטל מהחלק
ששמור לו לעולם הבא, שאין מתן שכרה של תורה בעולם הזה אלא לעולם הבא, כמו שאמרו
במסכת עירובין (כב.), “היום” לעשותם, ו”מחר” לקבל שכרן.

נלמד מן הדברים, מהו העיקר ומהו הטפל. מהם הדברים החשובים באמת בחיינו, על
מה כדאי לבזבז את כל כוחותינו וזמנינו, לאילו כיוונים בחיים כדאי לנו לנווט את
בנינו ובנותינו. “וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד
לָבוֹא”.

The Day of Lag
Ba’Omer

Lag Ba’Omer (the 33^rd day
of the Omer) which is the day where we express joy in honor of the saintly
Tanna, Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us all, Amen.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes
that one of the unique things that we find regarding Rabbi Shimon bar Yochai
that we do not find among any of the other Sages is the revelation of the
secrets of the Torah. Until the time of Rabbi Shimon bar Yochai, Hashem did not
grant anyone permission to reveal the secrets of the Torah in public (as we
read in Patach Eliyahu). This was the case until Rabbi Shimon
appeared in this world, at which point he merited revealing the secrets of the
Torah and Kabbalah in public to great students who were righteous and pious.
One of the reasons Rabbi Shimon merited this as opposed to many other great
Tannaim, was as a result of his boundless dedication and pursuit of study of
the holy Torah, as the Gemara (Shabbat 11a), “For instance, Rabbi Shimon bar
Yochai whose Torah is his occupation.” This means that Rabbi Shimon was worthier
of being crowned with the coveted title of “Torah is his occupation” than
others.

This is because Rabbi Shimon was faithful to his
own opinion (quoted in Berachot 35b) that the entire Jewish nation must sit and
toil in Torah day and night, as the verse states, “And you shall delve in it
day and night,” literally. In this way, the labor of the Jewish nation will be
performed by others, as the verse states, “And stranger shall stand and feed
your flocks and foreigners shall be your plowmen and vinedressers.” Rabbi
Shimon bar Yochai could not tolerate those who would disregard pursuit of
eternal life in favor of worldly matters, such as one’s livelihood because he
understood the ultimate value of the holy Torah. (Ma’or Yisrael-Derushim, page
161) 

Once, a student of Rabbi Shimon bar Yochai left the
Land of Israel to pursue a business venture. When he returned and all of his
friends saw that he had become a rich man, they began to grow jealous and they
thought to themselves that it may be worthwhile for them to travel abroad for a
short time to earn some money and live comfortably.

Rabbi Shimon bar Yochai heard about this and
gathered all of his students to valley near Mount Meron. He prayed and
exclaimed, “Valley, valley! Become filled with gold coins!” A river of gold
coins started to miraculously fill the valley as the students stood and watched
in awe. Rabbi Shimon told them, “If it is gold that you want, here it is, take
it! However, you must know that whoever takes it now is taking from the reward
prepared for him in the World to Come, for the reward for Torah learning is not
given in this world, only in the next, as the Sages taught (Eruvin 22a), ‘Today
to perform them and tomorrow to reap their reward.’”

The above is a true lesson regarding what is
primary and what is secondary in life. What are the important areas and ideals
where we should be investing our time and energy and which direction we should
be leading our children. “Know the reward of the righteous in the World to
Come.”