ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
******
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
Winter Timetable 5784 – 2023/24
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:39 | 6:35 | 5:48 | 5:10 | 9:37 | 5:32 | 5:32 | 1/2 Mar | כי תשא |
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
********
Moshe conducts a census by counting each silver half-shekel donated by all men age twenty and over. Moshe is commanded to make a copper laver for the Mishkan. The women donate the necessary metal. The formula of the anointing oil is specified, and G-d instructs Moshe to use this oil only for dedicating the Mishkan, its vessels and Aharon and his sons. G-d selects Betzalel and Oholiav as master craftsmen for the Mishkan and its vessels.
The Jewish People are commanded to keep the Shabbat, an eternal sign that G-d made the world. Moshe receives the two Tablets of Testimony on which are written the Ten Commandments.
The mixed multitude who left Egypt with the Jewish People panic when Moshe's descent seems to be delayed, and so they force Aharon to make a golden calf for them to worship. Aharon stalls, trying to delay them. Hashem tells Moshe to return to the people immediately, threatening to destroy everyone and build a new nation from Moshe. When Moshe sees the camp of idol-worship, he smashes the Tablets and destroys the golden calf. The sons of Levi volunteer to punish the transgressors, executing 3,000 men.
Moshe ascends the mountain again to pray for forgiveness for the people, and G-d accepts his prayer. Moshe sets up the Mishkan and G-d's clouds of glory return. Moshe asks G-d to show him the rules by which he conducts the world, but he is granted only a small portion of this request. G-d tells Moshe to hew new Tablets, and reveals to him the text of the prayer that will invoke Divine mercy.
Idol worship, intermarriage and the combination of milk and meat are prohibited. The laws of Pesach, the first-born, the first-fruits, Shabbat, Shavuot and Succot are taught. When Moshe descends with the second set of Tablets, his face is luminous as a result of contact with the Divine.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
ברוך שפטרני מעונשו של זה
שאלה: האם נכון הדבר שביום שהבן נעשה בר מצוה, על אביו לברך “ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה”? והאם יש לנהוג כן גם כאשר הבת נעשית בת מצוה?
תשובה: במדרש רבה (פרשת תולדות) אמר רבי אלעזר, צריך אדם לטפל בבנו עד שלש עשרה שנה, מאכן ואילך צריך שיאמר “ברוך שפטרני מעונשו של זה”. וכן כתב תלמיד מהר”ם בספר תשב”ץ, “יש לו לאדם לטפל עם בנו עד י”ג שנה, מכאן ואילך צריך לומר, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה”. וכן בספר מהרי”ל כתב: “מהרי”ל (הוא רבינו יעקב מולין, שרוב מנהגי אשכנז מיוסדים על פי דרכו, ודבריו מובאים תדיר בדברי הרמ”א), בזמן שנעשה בנו בר מצוה וקרא בתורה, בירך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה”. וכן הובאה ברכה זו עוד בדברי גדולי הפוסקים, “בשם ומלכות”, כלומר, עם הזכרת שם ה' ככל הברכות כולן.
אולם רבינו הרמ”א בספרו דרכי משה (סי' רכה) הביא דברי המהרי”ל והמדרש רבה שהזכרנו, וכתב, “אך לא מצאתי ברכה זו בגמרא, וקשה עלי שיברכו ברכה שלא נזכרה בגמרא”. כלומר, מאחר וברכת ברוך שפטרני לא הוזכרה בגמרא, בודאי שלא נוכל לברך ברכה זו “בשם ומלכות”, אף שהובאה במדרשים ובדברי הרבה פוסקים. וכמו שכבר כתב הרא”ש (פ”ח דבכורות), שלא מצינו שמברכים שום ברכה שלא נזכרה במשנה או בגמרא, כי אחר שסידרו רב אשי ורבינא את הגמרא, לא נתחדשה שום ברכה. (ויש לכלל זה השלכות הלכתיות רבות).
ולפיכך פסק הרמ”א בהגה, שאמנם יש לברך ברכה זו ביום הבר מצוה, וכמנהג מהרי”ל, אך יש לברכה בלא שם ומלכות, כלומר, יאמר האב “ברוך שפטרני מעונשו של זה”. ופירוש הברכה, שעד עתה היה האב נענש בתוקף על כל מעשי בנו, כי הוא האחראי על מעשיו, לחנכו בדרך התורה. ומעתה הבן אחראי על מעשיו, שכבר גדל ונעשה בן ישראל לכל דבר, ואין האחריות מוטלת כל כך על אביו כאשר היתה מקדם. ויש מפרשים שהכוונה היא להיפך, שעד שגדל הבן, הוא עלול להענש בעון אביו, כי לעתים הבנים הקטנים נענשים בעוון ההורים שלהם, מה שאין כן אחר שגדלו, שוב אינם נענשים אלא מחמת מעשיהם. (וראה מה שפלפל בזה מרן רבינו הגדול זצוק”ל בס' הליכות עולם ח”ב עמוד ר).
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שנראה ברור שאף ביום שנכנסת בתו לעול מצות, כלומר, ביום הגיעה לגיל שתים עשרה שנים ויום אחד, יברך בלא שם ומלכות, “ברוך שפטרני מעונשה של זו“.
ולסיכום: ביום בו הבן או הבת נכנסים לעול מצות, על האב לברך בלא הזכרת שם השם, “ברוך שפטרני מעונשו של זה”. (ובספר בן איש חי הוסיף, שנכון שיהרהר את הזכרת שם ה' ומלכות, כלומר, ה' אלהינו מלך העולם, בלבו, אך לא יזכר שם השם בפיו).
“Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh”
Question: Is it correct that on the day of one’s son’s Bar Mitzvah, one should recite the blessing of “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh” (“Blessed are You Hashem, our G-d, King of the universe, Who has exempted me from the punishment of this one”)? Does the same apply when one’s daughter reaches Bat Mitzvah age?
Answer: The Midrash Rabba (Parashat Toldot) states: “One must tend to one’s child for thirteen years. From then on, one must recite ‘Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh.’” The student of the Maharam writes likewise in his Sefer Tashbetz. Similarly, the Sefer Maharil states: “Maharil (acronym for Rabbeinu Yaakov Molin, the great halachic authority on whom most Ashkenazi customs are based; his opinions are frequently quoted by the Rama) recited the blessing ‘Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh’ when his son reached Bar Mitzvah age and read from the Torah.” This blessing, including the recitation of Hashem’s name as is the case with any other blessing, is quoted by many great Poskim.
However, the Rama in his work, Darkei Moshe (Chapter 225), quotes the aforementioned Maharil and Midrash Rabba and writes, “However, I have not found this blessing mentioned in the Gemara and it is difficult for me to see people reciting a blessing that is not mentioned in the Gemara.” This means that since this blessing of “Baruch She’Petarani” is not mentioned in the Gemara, we may certainly not recite this blessing with Hashem’s name, although it is mentioned in the Midrash and in the words of many Poskim. Similarly, the Rosh (Chapter 8, Bechorot) writes that we do not recite blessings that are not mentioned in the Mishnah or Gemara, for after Ravina and Rav Asheh compiled the Talmud, no other blessings were instituted. (This ruling has many halachic ramifications.)
The Rama therefore rules in his notation that although this blessing should be recited on the day of one’s son’s Bar Mitzvah in accordance with the opinion of the Maharil, nevertheless, one should recite it without Hashem’s name, i.e. “Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh.” The meaning of this blessing is that thus far, the father was punished sternly for his son’s actions, for a father is responsible for his son’s actions and to educate him in the path of Torah. From now on, the son is responsible for his own actions since he has already grown up and become a full-fledged Jewish man; the father no longer shoulders as much responsibility as before. Others explain just the opposite: Until the son grows up, he may be punished for his father’s sins, for sometimes young children are held accountable for their parents’ sins. However, once he has grown up, he is held accountable only for his own actions (see Halichot Olam Volume 2, page 200, where Maran zt”l discusses this matter at length).
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that clearly, the same applies to the day one’s daughter reaches the Bat Mitzvah age of twelve and one should recite (without Hashem’s name): “Baruch She’Petarani Me’Onsha Shel Zo.”
Summary: On the day one’s son or daughter becomes Bar/Bat Mitzvah, the father should recite the following blessing, without Hashem’s name: “Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh.” (The Ben Ish Hai adds that one should preferably think Hashem’s name, i.e. “Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam,” in one’s mind, but not actually recite it.)
