ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Most of the portion of Ha'azinu is a song, written in the Torah in two parallel columns. Moshe summons heaven and earth to stand as eternal witnesses to what will happen if the Jewish People sin. He reminds the people to examine world history and note how the Jewish People are rescued from obliteration in each generation — that Hashem “pulls the strings” of world events so that Bnei Yisrael can fulfill their destiny as Hashem's messengers.
Hashem's kindness is such that Israel should be eternally grateful, not just for sustaining them in the wilderness, but for bringing them to a land of amazing abundance, and for defeating their enemies. But, this physical bounty leads the people to become self-satisfied and over-indulged. Physical pleasures corrupt their morals. They will worship empty idols and indulge in depravity. Hashem will then let nations with no moral worth subjugate Israel and scatter them across the world. However, the purpose of these nations is as a rod to chastise the Jewish People. When these nations think that it is through their own power that they have dominated Israel, Hashem will remind them that they are no more than a tool to do His will.
The purpose of the Jewish People is to make mankind aware of the Creator. Neither exile nor suffering can sever the bond between Hashem and His people, and in the final redemption this closeness will be restored. Hashem will then turn His anger against the enemies of Israel. Hashem then gives His last commandment to Moshe: That he ascend Mount Nevo and be gathered there to his people.
Passover commemorates the going out of Egypt. Shavuos commemorates the giving of the Torah. What historical event can Yom Kippur be said to commemorate?
Moshe came down from Mount Sinai on the tenth of Tishrei with the second set of Tablets, signifying forgiveness for the sin of the golden calf. Yom Kippur can be said to commemorate this event, the first national day of forgiveness for the Jewish People.- For what kinds of sins does Yom Kippur not atone?
Sins committed against other people, including hurting someone's feelings. Yom Kippur does not atone for these sins until the perpetrator gains forgiveness from the victim himself. (Orach Chaim 606:1) - What should someone do if the person he wronged does not forgive him the first time?
He should try at least two more times to gain forgiveness.(Orach Chaim 606:1) - Why is the vidui confession included during the mincha prayer the afternoon before Yom Kippur?
Lest one choke while eating the pre-Yom Kippur meal and die without atonement, or lest one become intoxicated and unable to concentrate on the prayers at night.(Mishna Berura 607:1) - On Yom Kippur we refrain from: Working, eating, drinking, washing, anointing, family relations and wearing leather shoes. Which three of these prohibitions are more severe than the others?
Eating, drinking, working. (Mishna Kritut 1:1) - In what two ways does the prohibition against eating food on Yom Kippur differ from the prohibition against eating pork the entire year?
- Although any amount is forbidden, eating on Yom Kippur is not punishable by a Sanhedrin until one has eaten food equal in volume to the size of a date. Eating pork, on the other hand, is punishable for eating even an olive-sized piece, which is smaller than a date. (Mishna Berura 612:1)
- Eating on Yom Kippur incurs the punishment of karet – spiritual excision, whereas eating pork does not.
- Who wrote the prayer “Unesaneh Tokef” said during the chazan's repetition of musaf?
“Unesaneh Tokef” was written by Rabbi Amnon of Mainz, Germany about 1000 years ago. - Why do we read the book of Yona on Yom Kippur?
The repentance of the people of Ninveh serves as an inspiration to us to repent, and shows us that repentance can overturn a Divine decree. (Shelah Hakadosh) - In what two ways does havdalah after Yom Kippur differ from havdalah after Shabbos?
After Yom Kippur, the blessing over spices is omitted from havdalah. Also, the source of the flame used for havdalah after Yom Kippur must be a fire kindled before Yom Kippur. (Orach Chaim 624:3,4) - Ideally, what mitzvah should one begin immediately after Yom Kippur?
Building the succa. (Rema, Orach Chaim 624:5)
שבת שובה
שנינו במסכת יומא (פה:), אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרים
ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים! שנאמר “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים
וּטְהַרְתֶּם”, וכן נאמר, “מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'”, מה מקוה מטהר
את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל!
ולכאורה, מהפסוק הראשון שהביא רבי עקיבא, שנאמר “וזרקתי עליכם מים
טהורים”, באמת רואים אנו שה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך על מה שהמשיך רבי
עקיבא ואמר, מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, הקשה מרן
רבינו עובדיה יוסף זצ”ל (מאור ישראל דרוש א לשבת שובה), שלכאורה הדברים אינם
מובנים בכלל. שהרי מצד הסברא, כלומר, מצד השכל הפשוט, לא היינו יודעים בכלל שהמקוה
מטהר את הטמאים. ורק הקדוש ברוך הוא שגזר בתורתו שהמקוה מטהר את הטמאים. ואם כן
מהי ההקבלה בין מקוה לבין הטהרה שמטהר ה' את ישראל? כיצד אנו יכולים בכלל ללמוד
מדיני המקוה שהקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל? אמנם ה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך
לשם מה צריכים אנו את ההקבלה הזו למקוה של מים? די לנו אם נאמר שה' גזר שהוא מטהר
את ישראל!
אלא, הסביר מרן זצ”ל, שבאמת מן הפסוק “מקוה ישראל ה'” אין
אנו למדים שה' הוא המטהר את עם ישראל, אלא כוונת רבי עקיבא היתה, ללמדינו נקודה
אחרת. שמהלכות הטבילה במקוה, נוכל ללמוד הלכה הנוגעת להלכות תשובה.
שכשם שבמקוה נאמר “וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ”, ומכאן
למדנו שאפילו אם היתה אצבע אחת מחוץ למקוה, ואפילו חזר אחר כך והטביל את אותה
האצבע לבדה, לא עלתה לו טבילה כלל. וכמן כן החוזר בתשובה שחושב לעצמו, כעת אשוב
בתשובה ואקבל עלי עול של כל המצוות שנאמרו בתורה, חוץ ממצוה אחת שאיני יכול
לקיימה, כמו למשל שקר, שאומרים ההמון דלת העם, כי בלי השקר והרמאות אי אפשר לחיות
חס ושלום. ולכן אותו אדם אומר, את ענין השקרים, אניח לעת זקנה, כשאפסיק לעסוק
בסחורה, אז אפסיק גם כן לשקר. או למשל אדם שהוא מתגלח בתער, וקשה לו לוותר על כך,
על זה אינו רוצה לשוב כעת בתשובה, ואינו דורש עליהם סליחה וכפרה. אדם כזה, עליו
אמר רבי עקיבא, כשם שהמקוה מטהר את הטמאים, רק כאשר כל גופו של האדם נכנס למקוה,
אף הקדוש ברוך הוא כמו כן, אינו מטהר את החוטאים, אלא כאשר הם שבים בתשובה שלימה,
ולא מניחים עבירה אחת שאינם חוזרים עליה בתשובה.
והוסיף על כך מרן זצ”ל, שהרי ידוע, שרמ”ח מצוות עשה ושס”ה
מצוות לא תעשה, הם כנגד רמ”ח אברים ושס”ה גידים שיש בגופו של האדם. וכל
מצוה ומצוה שייכת לאבר מסוים בגופו של האדם. נמצא, שכאשר אדם מחליט להמשיך לחטוא
באיזה ענין, גם אחד מאבריו נמצא מחוץ לתחום של מצות התשובה, ואותו אדם חיסר את אחד
מאבריו במצות הטהרה השייכת לתשובה, ולא מוחלים לו כלל עד שיקבל על עצמו את מצות
התשובה במלואה, את כל המצוות כולם.
השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם.
Parashat Ha’azinu Shabbat Shuva
We are taught in the Talmud (Yoma 85b), Rabbi Akiva
said, happy are you Yisrael! Before whom are you purifying yourselves and who
purifies you? Your Father in Heaven! As the pasuk states: “And I shall sprinkle
upon you pure waters and you shall be purified” (Yechezkel 36:25), and so it
states: “Hashem is the mikveh of the Jewish People” (Yirmiyahu 17:13), just as
a mikveh purifies the impure, so Hashem purifies the Jewish People!
Maran Rabbenu Rav Ovadia Yosef zt”l (Me’or Yisrael
Drush 1 Shabbat Shuva) asks that from the first pasuk that Rabbi Akiva quoted
“And I shall sprinkle upon you pure waters”, we see that it is Hashem purifies
the Jewish People, but then what is added by his statement “just as a mikveh
purifies the impure, so Hashem purifies the Jewish People”. Let’s clarify the
question more clearly. We would not know logically that a mikveh purifies the
impure, it is only because Hashem decreed so in His Torah that a mikveh
purifies the impure. If so what is the connection between the mikveh on the one
hand and the fact that Hashem purifies the Jewish People? How may we deduce
from the halachot of mikveh that Hashem purifies the Jewish People? In truth it
is Hashem that purifies the Jewish People, so why do we need the connection
between the mikveh of water? It should simply suffice to say that Hashem
decreed that He purifies the Jewish People!
Maran zt”l explained that in truth from the pasuk
“Hashem is the mikveh of the Jewish People” we do not deduce that Hashem
purifies the Jewish People, rather Rabbi Akiva’s intention was to teach a
different point altogether. Namely, that from the halachot of immersion we may
learn the halachot of teshuva (repentance).
Just as with regards to a mikveh is states, “and he
shall wash his whole body in the water” (Vayikra 15:16), and from here we learn
that even if one finger is outside of the mikveh [when he immersed his body]
and even if he immersed that finger alone afterwards [whilst the rest of his
body was outside of the mikveh] the immersion has not been effective. Likewise,
with one who repents and thinks to himself, now when I repent and I accept upon
myself the yoke of mitzvot as stated in the Torah, except for one mitzvah that
I cannot observe, for example like talking lies, like many weak people do, for
without lies and trickery they think they cannot live chas veshalom! And so
such a person says, lies I’ll leave to remedy in my old age, when I no longer
engage in commerce, that’s when I’ll stop lying.
Or for example, a man who shaves with a razor blade
and he finds it difficult to give up, and for this he does not want to repent
just now and does not seek forgiveness and atonement. About such a person Rabbi
Akiva said just as a mikveh purifies the impure, only when his whole body is
immersed in the mikveh, so Hashem acts likewise, He doesn’t purify the sinners
unless when they repent it is with complete repentance and they don’t leave out
one sin that they do not repent for.
Maran zt”l added that it is well known that there
are 248 mitzvot that we do and 265 mitzvot that we mustn’t do, these correspond
to the 248 bones and 365 sinews in a man’s body. Each mitzvah corresponds to a
particular bone or sinew. So it transpires that when a person decides to
continue to sin in a particular matter then that bone remains outside the
boundary of teshuva, and that person is missing one bone from becoming purified
with the mitzvah that is linked to the teshuva process. And so he is not forgiven
at all until he accepts upon himself the mitzvah of teshuva in a complete way,
all of the mitzvot without exception.
“May Hashem enable us to return to Him and may we
return, renew our days as before” (Eicha 5:21).
אכילה ורחיצה ביום הכפורים
מדיני יום הכפורים
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות
שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא
בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב
בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, “וחי בהם”, ולא שימות
בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום
הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול זצוק”ל היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים
שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע בכל ערב יום כפור, בשעות יקרות אלו, לבית החולים,
בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל יתענו, והיה מזכיר את דברי
הרדב”ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה,
שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי
כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.
חולה שעצם החולי אינו מביאו לסכנה
ויש לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת
תרופות שהוא נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם
באופן כזה יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה
בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו
סכנה.
מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים
ומי שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו
ממש, הרי שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל,
אין הדבר כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת
כמות גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של
כשלשים גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה.
ולפני יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין
לעצמו כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של
תינוקות וכדומה).
רחיצה וטבילה ביום הכפורים
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו
אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר
לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.
ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים
לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.
לא ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש
לו לכלוך ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת
עליו כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה
שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך
סביב עיניו וכיוצא בזה.
אסור לצחצח שיניים ביום הכפורים. ואפילו מי שמיקל בדבר בזהירות ביום תשעה
באב, לא יעשה כן ביום הכפורים.
Eating and Washing One’s Self Yom
Kippur
Any woman whose health is at risk due to the fast should consult a prominent
Torah scholar who is well-versed in these laws and he should render his ruling
whether or not she must fast. One whose medical condition does not allow him to
fast may not be stringent and fast, for our holy Torah writes, “That he shall
live by them,” and not that he should die by them. One may not cause himself to
die or even place himself in a possibly dangerous situation because of the fast
of Yom Kippur. When Maran zt”l served as Chief Rabbi of Tel
Aviv and for several years after this as well, he would spend the precious
hours of every Erev Yom Kippur by travelling to the hospital in order to
convince patients whom the fast of Yom Kippur posed a danger to not to fast. He
would quote the words of the Radbaz who writes that one who does not listen to
doctors claiming that he places his complete trust in Hashem is a pious fool,
for the Torah gives doctors permission to heal and by default, one must follow
the rules of medicine after consulting with a prominent halachic authority.
Essence does not Pose any Danger
is not necessarily life-threatening, nevertheless, sometimes the medications
one takes make it necessary for one to drink, and if one does not, this may
pose a danger to him. In such a situation, the patient should consult his
doctor and a prominent halachic authority to discern the proper course of
action. This situation is common in patients taking medications for mental
illnesses; indeed, sometimes, some of these illnesses can be considered
life-threatening in and of themselves.
regular manner, he may do so, as the is nothing that stands in the way of a
life-threatening situation. Nevertheless, usually this is not the case and one
can make do with eating or drinking in a way that he does not consume large
amount of food or beverage in one shot. Rather, one should take breaks between
eating and every time he eats or drinks, he should consume no more than thirty
grams of food or forty grams of beverage. After approximately ten minutes have
elapsed, he should eat or drink a similar amount. One should prepare organized
and measured portions of food of approximately thirty grams before Yom Kippur.
One should prepare himself a utensil that holds approximately forty grams of
liquid (such as a baby bottle, shot glass, and the like) and every time one
needs to, one should fill it up and drink from it.
Kippur
into water is prohibited. Nevertheless, only a pleasurable washing is
prohibited; however, if one’s hands or any other body part were soiled from
mortar and the like, one may wash them, as this does not constitute a
pleasurable washing. Immersing one’s self in a Mikveh is also forbidden on Yom
Kippur.
On the morning of Yom Kippur, one should wash his
hands only until his knuckles. One should wash each hand three times while
switching off hands and recite the “Al Netilat Yadayim” blessing, as he
would any other day of the year.
One should not wash his face on the morning of Yom
Kippur; if one’s face is dirty due to eye residue and the like, one may wash
the dirty place. If one is finicky and cannot relax until he has washed his
face in the morning, he may do so on the morning of Yom Kippur. Ashkenazim are
stringent regarding this matter and rule that even one who is finicky cannot
wash his face; rather, one may only wash off the dirt around one’s eyes and the
like.
One may not brush one’s teeth on Yom Kippur. Even
one who acts leniently and bushes one’s teeth carefully on Tisha Be’av may not
do so on Yom Kippur at all.