ברכת אשר יצר באמצע פסוקי דזמרה

שאלה: מי שהוצרך לנקביו (היה צריך לצאת לבית הכסא לעשות צרכיו) באמצע פסוקי דזמרה (שהם הפרקים שאנו אומרים בכל יום בתפילת שחרית, מברכת “ברוך שאמר” ועד ברכת “ישתבח שמך”), מתי יברך ברכת אשר יצר?

תשובה: מי שמרגיש שהוא צריך לצאת להתפנות באמצע פסוקי דזמרה, לא ימשיך בתפילתו, אלא צריך שיפסיק מאמירת המזמורים, וילך לעשות את צרכיו. ואחר שיסיים, יטול ידיו כדין (כלומר, ברחיצת הידיים, כמו שביארנו בדין ברכת אשר יצר).

ומעתה עלינו לדון, מתי יברך ברכת אשר יצר. כי אם ימתין עד שיסיים את פסוקי דזמרה, אפשר שישכח לברך אחר כך ברכת אשר יצר. וגם בלאו הכי לא ראוי לדחות את ברכת אשר יצר שלא לצורך. אולם מאידך גיסא, אסור להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לדבר דברים אחרים, ולכאורה ברכת אשר יצר אינה שייכת לפסוקי דזמרה, ועל כן יש מקום לומר שנכון יותר לדחות את ברכת אשר יצר עד לאחר התפילה, או על כל פנים לאחר ברכת ישתבח שמך, לפני ברכת יוצר אור. וכן כתב בספר חיי אדם, שלכאורה נראה שעדיף לדחות את ברכת אשר יצר עד לאחר ברכת ישתבח.

אולם הגאון רבי ישועה שבאבו בתשובה שהובאה בשו”ת גנת ורדים כתב, שמכיון שבלאו הכי התפילה מופסקת בכך שיצא לבית הכסא, לכן יוכל לברך גם ברכת ישתבח. וכתב שיוכל להפסיק לברכת אשר יצר אפילו בין פסוקי דזמרה לברכת ישתבח, אף על פי שברכת ישתבח היא נתקנה שיאמרו אותה לאחר פסוקי דזמרה. והגאון גנת ורדים עצמו גם כן הסכים לדבריו בזה.

ולהלכה, כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט”א, שמכיון שיש מקום לומר שברכת אשר יצר גם היא שייכת לפסוקי דזמרה, שכן גם היא ענינה הוא שבח והודאה להשם יתברך, ובצירוף סברת המהר”י שבאבו שבלאו הכי הופסקה התפילה, לכן יש להורות שיברך ברכת אשר יצר מיד לאחר שירחץ ידיו, ואפילו באמצע פסוקי דזמרה. אבל אם סיים כבר פסוקי דזמרה, ורק לא בירך עדיין ברכת “ישתבח שמך”, נכון יותר לדחות את ברכת אשר יצר עד לאחר ברכת ישתבח. וכן אם הוא עדיין באמצע אמירת מזמור, יסיים לומר את אותו המזמור, ולאחר מכן יברך אשר יצר. 

ולסיכום: מי שהוצרך לברך אשר יצר באמצע פסוקי דזמרה, יסיים את אמירת אותו המזמור שהוא עומד בו, ויברך אשר יצר. ואם סיים את אמירת כל המזמורים, ורק לא בירך עדיין ברכת ישתבח שמך, יסיים את ברכת ישתבח, ולאחריה יברך גם אשר יצר.

Reciting the “Asher Yatzar” Blessing in the Middle of Pesukei De’Zimra

Question: If one uses the restroom while in the middle of reciting Pesukei De’Zimra (the segment of the Shacharit prayer between “Baruch She’amar” and “Yishtabach”), when should one recite the “Asher Yatzar” blessing?

Answer: If one feels that he must use the restroom while reciting Pesukei De’Zimra should not continue praying; rather, one should stop praying and use the facilities. After one has concluded, one should wash his hands (as we have already discussed in the laws of the “Asher Yatzar” blessing) before resuming one’s prayer.

We must now discuss when one should recite the “Asher Yatzar” blessing. If one waits until one has concluded the Pesukei De’Zimra, one may forget to recite the blessing at that point. Additionally, it is not proper to postpone reciting the “Asher Yatzar” blessing needlessly. On the other hand, however, one may not interrupt in the middle of Pesukei De’Zimra by reciting unrelated things; it seems that the “Asher Yatzar” is not related to the Pesukei De’Zimra and it therefore seems that one should postpone reciting this blessing until after the prayer or, at the very least, until one has concluded the “Yishtabach” blessing, before beginning the “Yotzer Ohr” blessing. Indeed, the Chayei Adam rules that it seems that the “Asher Yatzar” blessing should be postponed until after “Yishtabach”.

Nevertheless, Hagaon Harav Yeshua Shababo quoted in Responsa Ginat Veradim writes that since one has, in any case, interrupted his prayer by going to use the restroom, one may still recite the “Yishtabach” blessing. He writes that one may also recite the “Asher Yatzar” blessing in the middle of the Pesukei De’Zimra before “Yishtabach” although the “Yishtabach” blessing was instituted to be recited immediately following the Pesukei De’Zimra. The author of Ginat Veradim agrees to this ruling as well.

Halachically speaking, Hagaon Harav David Yosef Shlit”a writes in his Halacha Berura that since there is room to claim that the “Asher Yatzar” blessing is somewhat related to the Pesukei De’Zimra, for it is also a form of praise and thanksgiving to Hashem in addition to the fact that according to the reason set forth by Rabbeinu Yeshua Shababo that one’s prayer has, in any case, been interrupted, the correct ruling on this matter is that one should recite the “Asher Yatzar” blessing immediately after washing his hands, even if one is in the middle of Pesukei De’Zimra. However, if one has already concluded the Pesukei De’Zimra and all that remains is to recite the “Yishtabach” blessing, it is preferable to postpone reciting the “Asher Yatzar” blessing until after “Yishtabach”. Similarly, if one is in the middle of a given psalm or prayer within Pesukei De’Zimra, one should conclude that paragraph and only then recite the “Asher Yatzar” blessing.

Summary: If one uses the restroom in the middle of Pesukei De’Zimra, one should conclude the paragraph one was in the middle of reciting and then recite the “Asher Yatzar” blessing. If one has already concluded the entire Pesukei De’Zimra and has just not recited “Yishtabach” yet, one should first recite the “Yishtabach” blessing and only then recite the “Asher Yatzar” blessing.

דין הזכרת
משיב הרוח

מתחילין לומר “משיב הרוח“
“משיב הרוח ומוריד
הגשם”, הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה,
בברכת “מחיה המתים”. וכפי שמופיע בכל הסידורים.

מתחילין לומר “משיב הרוח
ומוריד הגשם” החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה
על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת “גבורות גשמים”,
שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.

אבל שאלת “טל ומטר” שבברכת השנים,
(כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים “ותן טל ומטר לברכה”), היא
בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת
“אתה גבור”, לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון
הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת
גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון כפי שיתבאר בהלכות הבאות.

מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין
גבורות גשמים (“משיב הרוח”) בברכת “אתה גבור”, שהיא ברכת
“מחיה המתים”, משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה
כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים (“ותן טל ומטר
לברכה”), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת
גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.

מי ששכח להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם“
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד
הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת “מחיה המתים”, יש לבאר,

 האם עליו לחזור
לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא
תלוי,

 שאם אמר “מוריד הטל” במקום “משיב הרוח
ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר
“מוריד הטל“.

אבל אם לא הזכיר כלל, לא “מוריד הטל”,
ולא “משיב הרוח”, (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר
בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת “מחיה המתים”, עליו לומר מיד “משיב
הרוח ומוריד הגשם”, ואחר כך ימשיך בברכת “אתה קדוש”. ואם התחילה
כבר בברכת “אתה קדוש”, ונזכר שלא אמר “משיב הרוח”, הרי אין לו
תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We begin reciting “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem”
in the Mussaf prayer of Simchat Torah (outside of Israel from Shemini Atzeret).
This recitation does not constitute a request or plea for rain; rather, it is
merely meant as praise to Hashem and is therefore dubbed, “Powers of Rain.” The
actual request for dew and rain can be found in the ninth blessing of the
Amidah prayer referred to as the “Blessing of the Years” (Barech Aleinu). There
are several halachic differences between mentioning the “Powers of Rain” in the
second blessing of the Amidah prayer entitled, “Ata Gibor,” and the
actual request for dew and rain in the ninth blessing. Firstly, whereas we
begin mentioning the “Powers of Rain” from Mussaf of Shemini Atzeret, we do not
actually request dew and rain until the night of the Seventh of Marcheshvan
(outside of Israel from the night of the Fifth of December), as we shall
discuss in following Halachot.

However, if one mentioned neither “Mashiv Ha’Ruach”
nor “Morid Ha’Tal” (which is indeed customary among several Ashkenazi
communities during the summer months), if one has not yet begun the “Ata
Kadosh” blessing, one should recite “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem”
between the “Mechayeh Ha’Metim” and “Ata Kadosh” blessings and
then just continue his prayer as usual. If, however, one has already begun the
“Ata Kadosh” blessing and only then realizes his mistake, one must begin
his Amida prayer anew.

גשמים בסוכה

ישנם מקומות, כמו במדינת ניו יורק וסביבותיה, שרגילים לרדת שם גשמים בימי
חג הסוכות. וגם בארץ ישראל אירע כמה פעמים שירדו גשמים בחג הסוכות.

ובארץ ישראל, הגשמים בחג הסוכות אינם סימן ברכה, כמו שאמרו רבותינו, למה זה
דומה? לעבד שמוזג כוס לרבו, ושפך לו רבו את הכוס על פניו. כלומר, שאינו חפץ במעשיו
של העבד. אף כאן, כשיורדים גשמים בחג, כולם יוצאים מן הסוכה ונראה שאין הקדוש ברוך
הוא חפץ שישבו בסוכה.  

ומכל מקום עלינו לדון, כיצד יש לנהוג כאשר יורדים גשמים בסוכה?

אדם שהיה אוכל בסוכה, ולפתע התחילו לרדת גשמים רבים (באופן, שאילו היה
תבשיל עדין מונח על השולחן בסוכה, היה התבשיל מתקלקל מחמת הגשמים. רש”י סוכה
כט.), עליו לצאת מן הסוכה ולהכנס לביתו. ושם ימשיך את סעודתו. ואף על פי שאין
בפועל תבשיל שמתקלקל על השולחן, ולמשל, אדם האוכל עוגות בסוכה, ואין שם דבר שיתקלקל
מחמת הגשמים שאינם חזקים כל כך, גם כן אינו צריך להשאר בסוכה במצב כזה, ועליו
להכנס לביתו. (שלחן ערוך סימן תרלט סעיף ה).

ואם תוך כדי הסעודה, בשעה שיושב בביתו, פסקו הגשמים, אין חובה לחזור ולאכול
את המשך הסעודה בסוכה, ורק בתורת חומרא, אם ירצה לחזור ולהשלים את הסעודה בסוכה,
תבוא עליו ברכה. (יביע אומר ח”ט סימן סג). וכל זה בשאר ימי החג, אבל בליל יום
טוב הראשון של החג, יש חובה לחזור ברגע שיפסקו הגשמים, ולאכול בסוכה כזית פת.

וכן הדין לגבי אדם שראה שיורדים גשמים, ולכן התחיל לאכול בביתו, ופסקו
הגשמים. שאין עליו חובה לעבור לסוכה ולהשלים שם את הסעודה, אלא גומר את כל הסעודה
בביתו. ודין זה אינו שייך דוקא לגבי ירידת גשמים, אלא גם אם היה יושב בסוכה, ולפתע
החלה לנשוב רוח עזה שמחמתה החלו נושרים קסמים מהסכך לתוך הסוכה, וקשה לו לסבול את
הדבר, הרי הוא רשאי להכנס ולאכול בביתו. (סוכה דף כט.).

מקום שיורדים שם גשמים, אבל בסוכה יש סכך עבה, עד כדי כך שלא יורדים בתוכה
גשמים, צריך לאכול בסוכה, ורשאים גם כן לברך “לישב בסוכה” בשעה שאוכלים
שם. (חזון עובדיה סוכות עמוד קפה, בשם בכורי יעקב).

הפטור מן הסוכה מחמת ירידת הגשמים, ובכל זאת מחמיר על עצמו ואוכל בסוכה,
אינו אלא הדיוט, ואינו מקבל שכר על כך, (הרמ”א סימן תרלט). ואם בירך על
האכילה “לישב בסוכה”, ברכתו היא ברכה לבטלה.

היוצא מן הסוכה מפני הגשמים, לא יבעט ויצא, כלומר, לא ינוס בכעס ויצא, אלא
יצא בהכנעה, כמו עבד שבא למזוג כוס לרבו, ורבו שפך את המים על פניו, שעל העבד
להתנהג בהכנעה ולא בכעס וכדומה.

Rain in the Sukkah

There are certain places, such as New York, where
it commonly rains during the holiday of Sukkot. Even in Israel it has happened
in the past that rain has fallen during Sukkot.

In the Land of Israel, rain during the Sukkot
holiday is an ominous sign, as our Sages taught that this is comparable to a
servant who pours a beverage for his master and the master throws the cup in
the servant’s face. So too, when it rains on Sukkot and everyone leaves the
Sukkah, it is a sign that Hashem does not want us to be sitting in the Sukkah.

Nevertheless, we must discuss how one should behave
when it rains in the Sukkah. If one was sitting and eating in the Sukkah and it
suddenly begins to rain strongly (to the extent that if a plate of food was
before him, the food would get ruined, see Rashi’s commentary on Sukkah 29a),
one should exit the Sukkah and return home and continue one’s meal there.
Although there might not be an actual plate of food on the table getting
ruined, for instance, if one is eating cake and they do not get ruined from such
rain, nevertheless, one still need not remain in the Sukkah in this case and
one should return home (See Shulchan Aruch Chapter 639, Section 5).

If during one’s meal at home, the rain stops, there
is no obligation to continue one’s meal in the Sukkah and doing so is merely a
stringency (see Yabia Omer Volume 9, Chapter 63). The above applies on any
other day of the Sukkot holiday. However, on the first night of Sukkot, one is
obligated to return to the Sukkah and eat a Kezayit of bread
there as soon as the rain stops.

Similarly, if one begins to eat at home because he
sees that it is raining and then he realizes that the rain has stopped, he need
not go out to the Sukkah in order to finish his meal; rather, one may conclude
one’s meal at home. This law does not only apply to rain, rather, if one was
sitting in the Sukkah and strong winds start gusting suddenly and pieces of
the Sechach start falling into the Sukkah and it makes it
difficult to remain in the Sukkah, one may finish one’s meal at home (see Sukkah
29a).

If it is raining outside but the Sechach on
one’s Sukkah is so thick that the rain does not penetrate the Sukkah, one must
eat in the Sukkah and even recite the blessing of “Leeshev Ba’Sukkah.”
(Chazon Ovadia- Sukkot, page 185 quoting the Bikurei Yaakov)

If one is exempt from the Mitzvah of Sukkah because
of rain and the like and nevertheless acts stringently and eats in the Sukkah
anyway is considered a fool and does not receive reward for this (see Rama in
Chapter 639). If one recites the “Leeshev Ba’Sukkah” blessing in such a
case, this blessing will have been in vain.

If one must leave the Sukkah as a result of rain
and the like, one should not kick it on one’s way out; rather, one should leave
in a subjugated manner similar to a servant that had a beverage thrown in his
face by his master in that he must act in a subjugated manner and not with
anger and the like.