לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״א

Summer Timetable 5781 – 2021

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all cases.

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. What is the significance of the number 8,580 in this weeks Parsha?
   4:47-48 – It is the number of leviim between ages thirty and fifty.
2. Besides transporting the Mishkan, what other service performed by the leviim is referred to in this Parsha?
   4:47 – Singing and playing cymbals and harps to accompany the sacrifices.
3. On which day did Moshe teach the command to send those who are temeim (ritually impure) out of the camp?
   5:2 – The day the Mishkan was erected.
4. Name the three camps in the desert.
   5:2 – The camp of the Shechina was in the center, surrounded by the camp of Levi which was surrounded by the camp of Yisrael.
5. Who was sent out of each of the camps?
   5:2 – A metzora was sent out of all three camps. A zav was permitted in the camp of Yisrael but excluded from the two inner camps. A person who was tamei from contact with the dead had to leave only the camp of the Shechina.
6. A person stole from another and swore that he was innocent. If he later confesses his guilt, what are his obligations?
   5:6-8 – He pays the principle plus a fifth to the victim, and brings a korban asham.
7. Who determines which kohen receives the gifts that must be given to the kohanim?
   5:10 – The giver.
8. What does the Torah promise a person who gives matnot kehuna?
   5:10 – Great wealth.
9. Why are the verses about matnot kehuna followed by the verses about the sotah?
   5:12 – To teach that someone who withholds the gifts due the kohanim is deserving of eventually bringing his wife to the kohanim to be tried as a sotah.
10. Why is the sotah given water from the holy basin?
    5:17 – The holy basin was made from the mirrors of the righteous women who left Egypt; the sotah strayed from the example set by these women.
11. What does the kohen do to the hair of a sotah?
    5:18 – He uncovers it.
12. When a sotah who is guilty of adultery drinks the water, she dies in a very specific fashion. What happens to the adulterer?
    5:22 – He dies a similar death.
13. Before the name of G-d is erased, the sotah has the option either to admit guilt or to drink the water. Does she have a third option?
    5:27 – Yes, she can refuse both: She can refuse to admit guilt and also refuse to drink the water. (After the Name of G-d is erased, she loses this option.)
14. What are chartzanim? What are zagim?
    6:4 – Chartzanim are seeds. Zagim are peels.
15. What sin does a Nazir commit against himself?
    6:11 – He abstains from enjoying wine.
16. Where was the cut hair of a Nazir placed?
    6:18 – It was placed on the fire under the pot in which the nazirs shelamim offering was cooked.
17. A kohen should bless the people “with a full heart”. What word in the Parsha conveys this idea of “a full heart”?
    6:23 – “Amor.”
18. What is the meaning of the blessing “May G-d bless you and guard you?”
    6:24 – “May G-d bless you” that your property may increase, “and guard you” from robbery.
19. What is the meaning of the blessing “May G-d lift up His countenance upon you?”
    6:26 – “May He suppress His anger.”
20. The tribe of Yissachar was the second tribe to offer their gifts. Why did they merit this position?
    7:18 – The Tribe of Yissachar was well versed in Torah. Also, they proposed the idea that the nesiim should offer gifts.

חייל בבית
כנסת ובכותל המערבי

שאלה: חייל
המצוייד בנשק, האם רשאי להכנס לבית הכנסת או לכותל המערבי עם הרובה או האקדח שעמו?

תשובה: בספר
ארחות חיים, כתב בשם מהר”ם מרוטנבורג, אסור להכנס לבית הכנסת בסכין (עם סכין) ארוך, מפני שהתפילה מאריכה חייו של אדם (כמו
שאמרו בברכות נד🙂
והסכין מקצר ימיו. ומרן הבית יוסף
(סימן יז) הביא דברי הארחות חיים. וכן כתב רבינו הרשב”ץ. וכיוצא בזה שנינו
במכילתא, “ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית (אבנים מסותתות), כי
חרבך הנפת עליה ותחלליה” (שסיתות אבנים הוא על ידי חרב). אמר רבי שמעון בן
אלעזר, המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם, והברזל מקצר שנותיו של אדם, אינו רשאי
להניף המקצר על המאריך.

ואף שכך דעת המהר”ם, מכל מקום רבינו פרץ
חולק על דעת המהר”ם בזה, וסובר שאין בזה איסור מן הדין. אבל אנו פוסקים להלכה
כדעת המהר”ם מרוטנבורג, שכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן קנא). ועל כן יש לאסור
להכנס לבית הכנסת עם חרב או סכין גדולה.
אלא שדין זה אינו נפוץ כל כך
בזמנינו, שסתם בני אדם אינם נושאים עמם חרבות, אולם יש לדון
מכאן לענין נשק אישי, שגם הוא מקצר ימיו של אדם, ועשוי מברזל, ואם כן מסתבר גם כן
שיש לאסור כניסה עם נשק אישי לבית הכנסת.

והנה בהלכה הקודמת כתבנו, שנהגו
לכסות את הסכינים בשעת ברכת המזון, מפני שהסכין מקצר ימיו של אדם, וברכת המזון
מאריכה חייו, ועל כן נכון לכסות את הסכינים כמו שביארנו. וכן פסק מרן
השלחן ערוך (סי' קפ). והקשה מכאן הטורי זהב, למה כתב המהר”ם שדוקא בסכין
“ארוך” אין להכנס לבית הכנסת, והרי לגבי ברכת המזון לא מצאנו חילוק בין
סכין ארוך לסכין קצר. ותירץ הטורי זהב, שבברכת המזון ניתן בקלות לכסות כל סכין שעל
השלחן, ולמה לא נעשה כן, מה שאין כן בבית הכנסת שיצטרך להסיר מעליו את הסכין לגמרי
ולמצוא מקום להניחו, וגם לעתים יש צורך להשתמש בסכין בבית הכנסת, ואז יצטרך ללכת
להחזירה, והיא טירחה יתירה, לכן לא הטריחוהו כל כך מפני סיבה זו. מה שאין כן בסכין
גדולה, שאין בה צורך כל כך,
הטריחוהו שלא להכניסה כלל לבית
הכנסת.

ומן האמור למד מרן אבינו מלכנו רבנו הקדוש רבי
עובדיה יוסף זצ”ל, לנדון דנן, שגם חייל שיש לו נשק, והוא חייב ללכת עם נשקו
בגלל סיבות בטחוניות, ואם יפרוק הנשק מעליו בבית הכנסת אפשר שיגרום לסכנה כלשהי,
רשאי להכנס לבית הכנסת עם הנשק שלו, שהרי במקרה כגון זה, לא הטריחוהו כל כך להמנע
מכניסה לבית הכנסת עם נשק. ומכל שכן אם יכסה את נשקו בבגדיו וכדומה, שאז יש מקום
יותר להקל בזה שיוכל להכנס בשופי לבית הכנסת עם נשק. והאריך עוד להביא סימוכין
לדבריו.

וכן לגבי הכותל המערבי, שנכון מאד שיהרו החיילים
הנכנסים לשם לתפלה וכדומה, לכסות נשקם. אבל אם יש צורך בהצגת הנשק מסיבה בטחונית
וכדומה, הורה מרן רבינו זצ”ל (חזון עובדיה תענית, בסוף הספר), שיוכלו לסמוך
על סברת המיקלים בזה.

ועל כן לסיכום, נכון ורצוי מאד
שחייל הנכנס לבית הכנסת להתפלל יכסה את נשקו תחת בגדיו, ולא יראה החוצה.
ואם אי אפשר לו לכסותו, כגון רובה וכדומה, ויש צורך שישא עמו נשק בגלל סיבה
בטחונית וכיוצא בזה, רשאי להכנס עם נשק לבית הכנסת לתפילה. וכן הדין בכותל המערבי,
שקדושתו דומה לקדושת בית הכנסת.

Entering a
Synagogue with a Weapon

Question: May a soldier or a citizen armed with a
pistol or a rifle enter a synagogue with his weapon?

Answer: The Mechilta (end of Parashat Yitro) states
regarding the verse, “And when you shall build Me a stone altar, you shall not
build it of hewn stone; for you will have waved your sword over it and
desecrated it”: “Rabbi Shimon ben Elazar said: The Altar was created to prolong
the life of man. Thus, one may not wave the ‘item that shortens’ (the item that
shortens man’s life, i.e. a knife) over the ‘item that lengthens’ (the item
that prolongs man’s life, i.e. the Altar).”

Similarly, regarding our question,
the Orchot Chaim (Hilchot Bet Ha’Kenesset, Section 7) writes in the name of
Maharam of Rottenberg that one may not enter a synagogue with a long knife, for
prayer prolongs one’s life and a knife shortens it. Although Rabbeinu Peretz
disagrees with the Maharam, Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 151) rules in
accordance with the opinion of the Maharam of Rottenberg. It is thus forbidden
to enter a synagogue with a sword or a long knife. Although this law is not so
common nowadays since people do not carry around swords, we must nevertheless
discuss weapons such as rifles which are likewise made out of metal and shorten
lives. It would seem based on the above that it should be forbidden to enter a
synagogue with one’s personal weapon.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l
(in his Responsa Yechave Da’at Volume 5, Chapter 18) explains that the Maharam
does not prohibit entering a synagogue with a long knife only because a knife
shortens one’s life; rather, he has an additional reason for this which is due
to the respect of the synagogue, for it is disrespectful to enter a synagogue
when one is armed with a weapon. He proceeds to support his view.

In the previous Halacha we have explained that it is customary to
cover the knives on the table during Birkat Hamazon, for a knife shortens man’s
life while Birkat Hamazon lengthens it. Based on this, the Turei Zahav asks:
Why is it that it is only prohibited to enter a synagogue with a “long” knife?
We do not find such a distinction between a long or short knife regarding
Birkat Hamazon! He explains that regarding Birkat Hamazon where it is quite
easy to cover all of the knives on the table, there is no reason for one not to
do so. Nevertheless, regarding entering a synagogue where one will have to
remove the knife completely a find a place to leave it in addition to the fact
that there is sometimes a need to use a knife in a synagogue as well in which
case one will have to go get it, our Sages did not trouble an individual to
such an extent. However, with regards to a long knife which is not usually
necessary in a synagogue, our Sages troubled one not to enter the synagogue
with it at all.

Based on this, Maran zt”l
writes that when there is a pressing need for one to carry his weapon and
removing it proves to be a great hassle, it is not forbidden to enter a
synagogue with it, similar to the law of a small knife. He proceeds to quotes
sources and proofs to the fact that as long as there is a great need for one to
carry the weapon, there is no prohibition to enter the synagogue and pray while
armed with it.

Summary: It is preferable that an armed soldier
entering a synagogue to pray cover his weapon with his clothing. If this is not
possible, for instance, because one is armed with a large rifle, and there is a
great need for one to be carrying his weapon, such as due to security concerns
and the like, one may be lenient and enter the synagogue to pray in this
manner.