הקדמה להלכות כבוד אב ואם – יחסו של מרן זצ”ל לאמו ע”ה

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, ומכיון שרבים מבקשים להבהיר עוד כמה פרטי דינים בנדונים אלו, וחסרו הרבה פרטים בהלכות שפורסמו כבר, לכן בימים הקרובים נדבר מעניני כבוד אב ואם, בתוספת נופך מרובה ממה שנכתב כאן כבר בעבר.

גודל החיוב בכבוד ההורים 
שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: “כבד את אביך ואת אמך”,  ונאמר “כבד את ה' מהונך”, השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום (המקום, היינו הקדוש ברוך הוא.) נאמר “איש אמו ואביו תיראו” ונאמר “את ה' אלוקיך תירא”, השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום.

כלומר, כל כך החמיר הקדוש ברוך בחיוב כבוד ההורים, עד שהשווה את כבודם ואת מוראם לכבודו ומוראו.

שלשה שותפים באדם 
תנו רבנן, שלשה שותפין באדם הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. כלומר, שביצירת האדם שותפין האב והאם, והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה, מראה עין ושמיעת אוזן ודיבור, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא, מעלה אני עליכם כאילו דרתי ביניכם וכבדתם אותי.

עוד נאמר בתורה (ויקרא יט), “איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו”, ללמדך, שאם יאמר לך אביך לחלל שבת, לא תשמע בקולו, שאף אביך מחוייב בכבוד ה' יתברך שצוה על שמירת השבת. וכן בכל עניני המצות, שאם יאמרו לך הוריך לעבור על אחת מכל מצות התורה או מדברי חכמים, לא תשמע בקולם, שאף הם מחוייבים במצות הללו.

כבוד אביו וכבוד אמו 
תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא כבוד אב לכבוד אם (שנאמר, “כבד את אביך ואת אמך”). וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא מורא אם למורא האב. (שנאמר “איש אמו ואביו תיראו“).
  
עד היכן כבוד אב ואם?
שאלו את רבי אליעזר, עד היכן כבוד אב ואם? אמר להם, צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד של הכהן הגדול, והיה שוויו סכום עצום של שש מאות אלף דינרי זהב, והיה המפתח של אותו המקום שבו האבנים מונח תחת הכר שישן עליו אביו, וכדי לא לצער את אביו, לא הקיצו משנתו, והפסיד את ההון שהציעו לו חכמי ישראל. לשנה האחרת, נתן הקדוש ברוך הוא שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו, ומכר אותה לחכמי ישראל בעד אותו סכום שהפסיד בשביל כבוד אביו.

ועוד סיפרו שם בגמרא על דמא בן נתינה, שפעם אחת היה לבוש בגדי זהב מאותם של נכבדי רומי, והיה יושב בין גדולי רומי, ובאה אמו וקרעה ממנו את אותו הבגד, וטפחה על ראשו וירקה בפניו, והוא לא הכלימה.

ועוד הביאו שם (דף לא:) מעשה ברבי טרפון, שבכל פעם שהייתה אמו יורדת ועולה למיטתה (שהייתה גבוהה מן הארץ) היה כורע כדי שתוכל אמו לרדת על גבו (דהיינו שהיה משמש לה כ”דרגש” לעלות ולרדת ממיטתה.) ועוד הובאו שם בגמרא כמה מעשים בגודל מצות כבוד אב ואם ועד היכן הדברים מגיעים. ומרן רבינו יוסף קארו, בשלחן ערוך (יו”ד סי' רמ) פתח את הלכות כבוד אב ואם “צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם”, כי מצוה זו היא יקרה מאד, ובנקל יכול אדם להיכשל בה, ועל כן החובה מוטלת על כל אדם להיזהר הרבה במצוה זו לקיימה כהלכתה.

חומר עון זלזול הורים גדול מאד, הרבה יותר ממה שנראה לבני אדם. ורבותינו המקובלים האריכו לתת תיקון לכל חוטא על חטאו, וכגון, מי שנשבע לשקר, שעוונו גדול מאד כנודע, ותקנתו שיתענה שלשים ושבעה תעניות לכפר על חטאו (ואין אנו נכנסים כאן לענין מעשה, כיצד יש לנהוג בזה בזמנינו שהדורות חלשים), ומי שביזה את אביו או אמו, כתב בספר חרדים, שתקנתו להתענות על חטאו ששים תעניות. ומכאן נלמד חומר העון של מי שאינו זהיר בכבוד אביו ואמו. ואשרי חלקו של הזהיר בזה, כי טובה מדה טובה ממדת פורענות.

וכאן המקום להזכיר מנהגת מרן זצ”ל, שהיה מכבד את אביו ואמו מאד מאד, ובאופן מיוחד נהג כבוד רב כלפי אמו, משום שחש הכרת הטוב עצומה כלפיה, שכן בילדותו, בזמן שהיה שוקד על תלמודו, היתה היא עובדת במקומו בחנות של אביו, ותמיד היתה מעודדת אותו לשקוד על דלתות התורה, ואף שהיה זה בימי דוחק ועוני, היתה שומרת אצלה ממתקים כגון שוקולד וסוכריות יקרות ערך, ומעניקה לו אותם לאחר שהיה שוקד על התורה, ועל ידי כך התעודד להמשיך בשקידת התורה, למרות שכל שכניו וחבריו בני גילו יצאו לעסקים ונהנו מהנאות העולם הזה.

וכאשר התמנה מרן זצ”ל כדיין בבית הדין בפתח תקוה, קנו לו לבוש מיוחד “פראק” של הדיינים. והקפיד מרן זצ”ל ללבוש את הפראק בפעם הראשונה בנוכחות אמו, כדי שתראה אותו בגדולתו ותשמח בלבה. וכן היה תמיד מקפיד לבקרה בביתה ולשמח אותה, ואף לאחר מותה, היה מזכירה לשבח בהקדמות ספריו, אשריה ואשרי חלקה. (וכתבנו בזה באריכות בספר אביר הרועים חלק ראשון)

Introduction to the Laws of Honoring One’s Parents

Several years ago, we have discussed the laws of honoring one’s parents on “Halacha Yomit”. Since we have received many requests to clarify some details regarding these laws in addition to the fact that many details were missing from the Halachot we have published already, we will therefore spend the next few days revisiting the laws of honoring one’s parents with many additions to what we have published in the past.

The Importance of the Obligation to Honor One’s Parents
The Baraita in Masechet Kiddushin (30b) tells us: “Our Sages taught: The Torah states, ‘Honor your father and your mother,’ and it also states, ‘Honor Hashem with your wealth.’ The Torah thus equates honoring one’s parents to honoring Hashem. The Torah states, ‘Each shall revere his mother and father,’ and it also states, ‘You shall fear Hashem, your G-d.’ The Torah thus equates revering one’s parents to fearing Hashem.”

This means that Hashem treated honoring one’s parents so stringently that He actually equated the honor and reverence showed to parents to His own honor and reverence.

The Three Partners in the Formation of Man
“The Sages taught: There are three partners in [the formation of] man: Hashem, the father, and the mother (which means that the parents are partners in the formation of the child’s body whereas Hashem provides the soul, eyesight, hearing, and the power of speech). When one honors one’s parents, Hashem says, ‘I consider it as though I have dwelled among you and you have honored Me.’”

The Torah further states (Vayikra 19), “Each man shall revere his mother and father and you shall keep My Shabbat,” to teach us that if one’s father commands him to desecrate the Shabbat, the child may not obey his father, for the father is likewise obligated to honor Hashem who has commanded to observe the holy Shabbat. The same applies to any other Mitzvot in that if one’s parents command him to transgress any of the Torah’s commandments or that of the Sages, one may not obey them, for they are also obligated to keep these commandments.

The Honor of One’s Father Versus the Honor of One’s Mother
The Baraita states: “Rabbi [Yehuda HaNassi] says: It is revealed and known before the One Who said and brought the world into existence that a son honors his mother more than his father. Thus, Hashem preceded the Mitzvah to honor one’s father before the Mitzvah to honor one’s mother. It is also revealed and known before the One Who said and brought the world into existence that a son fears his father more than his mother. Thus, Hashem preceded the Mitzvah to revere one’s mother before the Mitzvah to revere one’s father (as the verse states, “Each man shall revere his mother and father”).”

To What Extent Must One Honor His Parents?
Rabbi Eliezer was asked, “To what extent must one honor one’s parents?” He answered, “Take a look at what a certain non-Jew from Ashkelon by the name of Dama ben Netina did. Once, the Sages requested a certain stone for the apron (worn by the Kohen Gadol) from him for the sum of 600,000 golden Dinars. The key for the safe where the stones were placed lay under the pillow of his sleeping father. In order not to disturb his father, he did not awaken him. The next year, Hashem rewarded him by making a Red Heifer be born in his flock which he proceeded to sell to the Sages for the same amount that he lost for his father’s honor.”

The Gemara further recounts that once, Dama ben Netina was once adorned with the golden vestments usually worn by Rome’s highest officials and was sitting among some of the most respected citizens of Rome when his mother arrived, tore his clothing, whacked him on the head, and spit at him; yet, he did not humiliate her in return.

The Gemara (ibid. 31b) recounts another incident with Rabbi Tarfon that whenever his mother would need to get onto or off of her bed (which was slightly elevated from the ground), Rabbi Tarfon would kneel in order for her to step on his back (meaning that he would be like her “stool” to get on and off the bed). The Gemara there continues to bring similar incidents that illustrate the importance of honoring one’s parents and to what extent one must do so. Maran Rabbeinu Yosef Karo in his Shulchan Aruch (Yoreh De’ah, Chapter 240) introduces the laws of honoring one’s parents by saying, “One must be exceedingly careful regarding honoring and revering one’s parents,” for this is indeed a precious Mitzvah and one can easily fail in its performance. Thus, one must be extremely careful to fulfill this Mitzvah properly.

The severity of disrespecting one’s parents is indeed very grave; more serious that what it may seem to people. The Mekubalim describe lengthy atonement processes for various sins, such as if one swore falsely, which is understandably a great sin, one may atone for this by fasting thirty-seven fasts to atone for his transgression (we are not getting into what one should actually do in this generation that is weaker than previous ones). If one humiliates his father or mother, the Sefer Charedim writes that one must fast sixty fasts in order to atone for this sin. We can clearly see the gravity of the sin of one who is not careful with his parents’ respect. Praiseworthy is one who is careful with this Mitzvah, for the attribute of reward is far greater than the attribute of punishment.

Let us now discuss the custom of Maran zt”l who honored his parents tremendously. He especially honored his mother in a unique manner because he was grateful for the fact that when he toiled in Torah study in his youth, she would take his place working in his father’s store. She would likewise always encourage him to immerse himself in his Torah study. Although they were extremely poor, she would always save some expensive chocolates and other sweets and give them to him after he was done studying Torah. In this way, Maran was encouraged to continue in his quest of Torah knowledge while other children his age went on to work and enjoy the pleasures of this world.

When Maran zt”l was appointed as a judge in the rabbinical court in Petach Tikvah, he was presented with the special rabbinical coat called a “frock”. Maran zt”l made sure to wear this coat for the first time in the presence of his mother so that she should witness his rise to greatness and be proud of her son. Maran would always make sure to visit her at home and gladden her heart. Even after her passing, Maran would mention her admiringly in the introductions to his various works

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל”כיבוד” הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים “למורא”, כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, “כבד את אביך ואת אמך”, “איש אמו ואביו תראו“.

איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לאביו להסב בביתו, (כגון בראש השולחן), ולא יסתור דברי אביו, לומר מה שאמרת אבא, אינו נכון. ולא מכריע דברי אביו, כגון לומר נראין דברי אבא. (ובהמשך יבוארו הדברים). 

יש אומרים, שאסור לאדם לשבת במקומו של אביו, אפילו כאשר אביו אינו נמצא בבית. ויש אומרים שאין להחמיר בדבר, אלא בפני אביו, שאז יש בכך מדת חוצפה וחוסר דרך ארץ, שיושב במקומו של אביו, אבל אם אביו אינו נמצא בבית, מותר לשבת במקומו.

ולהלכה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, שמעיקר הדין מותר לשבת במקומו של אביו אם אביו אינו נוכח שם. אולם יש להוסיף על כך, שבמקומותינו, שישיבה במקום מיוחד לאביו, וכגון שיש לו כסא מיוחד, נחשבת לחוצפה כלפי האב, וזלזול בכבודו, הרי שאז לכל הדעות אין להקל בזה. משום שזלזול באב אסור בכל אופן.

עד היכן מוראם? כלומר, עד כמה הבן מחוייב לירא מהוריו? היה הבן לבוש בגדים יקרים, ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם, ויאמר להם מה עשיתם לי? וכדומה, אלא ישתוק ויירא ממלך מלכי המלכים שצוהו בכך. (ודין זה נלמד מן המעשה שנזכר בגמרא והוזכר בהלכה הקודמת עד היכן וכו', פעם אחת היה דמא בן נתינה לבוש בגד של זהב והיה יושב בין גדולי רומי ובאה אמו וקרעתו ממנו וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו, ולא הכלימה.) 

איזהו כבוד הורים? מאכילם ומשקה אותם ומלביש ומכסה וכדומה, ויתן להם הכל בסבר פנים יפות, ואמרו רבותינו, שאפילו אם היה הבן מאכיל את אביו בכל יום אווזים מפוטמות, אבל היה מראה לו פנים זועפות, נענש עליו, כי היחס הטוב והארת הפנים להורים, היא חלק מרכזי ויסודי במצות כיבוד אב ואם.

ועד היכן הוא כבוד אב ואם? אפילו נטלו כיס (ארנק) של זהובים של הבן, והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק. ויש אומרים שמכל מקום אם יכול למנוע בעדם להשליך הארנק לים, רשאי לעשות כן, ועל כל פנים יכול אחר כך לתבוע את אביו ואמו לדין, משום שאדם אינו מחויב להפסיד ממון מפני מצות כבוד אב ואם.

ולהלן נבאר בעזרת ה' את החילוקים שיש בין עניני כבוד אב ואם, לעניני מורא אב ואם

The Laws of Honoring and Revering One’s Parents

As was mentioned in the previous Halacha, the Mitzvah of honoring one’s parents includes two different aspects: honoring one’s parents and revering one’s parents. Indeed, the Torah states, “Honor your father and mother” and “Each man shall fear his mother and father.”

What does revering entail? One should not stand in one’s father’s designated place for prayer or sit in his designated seat at home (for instance, at the head of the table). Additionally, one should not contradict one’s father’s words by saying, “Father, what you have said is incorrect” or approve of his words by saying, “My father’s words seem correct.” (This shall be explained further.)

Some say that one may not sit in one’s father’s designated seat even when the father is not home. Others say that this is only a problem when this is done in the father’s presence, for only then is it a display of audacity and a lack of respect by the child sitting in his father’s place. However, if the father is not home, one may sit in his place.

Halachically speaking, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that according to the letter of the law, a child may indeed sit in his father’s designated place if the father is not present. Nevertheless, we must add that in places such like ours where sitting in one’s father’s designated seat is considered disrespectful toward one’s father and his honor, for instance, due to the fact that he has a special chair and the like, according to all opinions one may not be lenient in this matter, for disrespect to one’s father is prohibited in any situation.

To what extent must one revere one’s parents? Even if one was wearing expensive clothing and sitting among important and influential people and his parents arrived, tore his clothing, hit him on the head, and spit at him, one may not humiliate them by exclaiming, “What have you done to me?,” and the like; rather, one must remain silent and fear Hashem, King of all kings, who has commanded one to do so. (This law is derived from the incident recorded by the Gemara, which we have mentioned in the previous Halacha, about how once,  Dama ben Netina was bedecked with golden garments and was sitting among honorary Roman noblemen; his mother came, tore his clothing, whacked him on the head, spit in his face, and yet, he did not humiliate her).

What does honoring entail? One must feed his parents, give them to drink, dress them, cover them, and the like. All this should be done with a smiling and radiant countenance, for even if one were to feed one’s parents stuffed ducklings every day while bearing a scowling expression, one will be punished for this. Indeed, cheer and a radiant countenance is an integral part of the Mitzvah of honoring one’s parents

To what extent must one honor one’s parents? Even if a parent takes a wallet full of gold coins belonging to the child and throws it into the sea in front of the child, the child should not humiliate them, distress them, or become angry at them; rather, he should accept this Heavenly decree and remain silent. Some say that if the child has the ability to prevent the parent from throwing the wallet into the sea, he may in fact exercise it. In any event, he may summon the parent to a Bet Din after the fact, for one is not obligated to lose money due to the Mitzvah of honoring one’s parents.

In coming Halachot we shall, G-d willing, explain the differences between honoring and revering one’s parents