Announcements

Mazal Tov

to 

Rabbi & Mrs Stamler

on the recent births 

of two new grandchildren

May they grow healthy and in 

Torah, Mitzvot & Maasim Tovim

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club 4:00 pm

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Behaalotecha

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Toward which direction did the wicks of the Menorah burn, and why?
   8:2 – They leaned toward the middle wick so people wouldn't say that the Menorah was lit for its light.
2. From what material and in what manner was the Menorah made?
   8:4 – It was made from one solid piece of hammered gold.
3. Moshe was commanded to cleanse the levi'im by sprinkling on them "mei chatat." What is "mei chatat"?
   8:7 – Water containing ashes of the para aduma.
4. Which three "t'nufot" (wavings) are in the parsha?
   8:11 – The wavings of Kehat, Gershon and Merari.
5. Why did G-d claim the first-born of the Jewish People as His possession?
   8:17 – Because in Egypt He spared them during makat bechorot.
6. Why are the words "Bnei Yisrael" repeated five times in verse 8:19?
   8:19 – To show G-d's love for them.
7. When a levi reaches age 50, which functions may he still perform?
   8:25 – Closing the courtyard gates of the Mishkan and Beit Hamikdash; singing during the avoda; loading the wagons to transport the Mishkan.
8. Why was the mitzvah of Pesach Sheini not commanded directly to Moshe?
   9:7 – The people who asked about it were rewarded by being the catalyst for the teaching of this mitzvah.
9. What similarity is there between the Menorah and the trumpets?
   8:4, 10:2 – They were each made from a single, solid block.
10. What three purposes did trumpet signals serve?
    10:2-7 – Announcement of the gathering of Bnei Yisrael, the gathering of the nesi'im, and the beginning of a move of the encampment.
11. How many tribes marched between the Gershon-Merari detachment and that of Kehat? How was the time differential used?
    10:17-21 – Three: Reuven, Shimon and Gad. In the meantime Gershon and Merari set up the Mishkan.
12. The tribe of Dan, who traveled last, was called "the gatherer of all the camps." What did they gather?
    10:25 – They gathered and returned things lost by the other tribes.
13. When the Jewish People entered the Land, who took temporary possession of Jericho?
    10:32 – The children of Yitro.
14. Which aron is referred to in verse 10:33?
    10:33 – The aron which held the broken pieces of the first tablets, that was taken to the battlefront.
15. Which two topics are out of chronological order in the parsha?
    9:1, 10:35,36 – The Pesach sacrifice, and the traveling of the aron.
16. Which tastes did the manna not offer, and why not?
    11:5 – Cucumbers, melons, leeks, onion and garlic – these are harmful to nursing women.
17. Moshe was commanded to choose 70 elders to help him lead the Jewish People. What happened to the elders who led the Jewish People in Egypt?
    11:16 – They were consumed in the fire at Taverah (11:3).
18. Whom did Moshe choose as elders?
    11:16 – People who were supervisors in Egypt and had pity on Bnei Yisrael at risk to themselves.
19. What was the prophecy of Eldad and Medad?
    11:28 – "Moshe will die and Yehoshua will lead the Jewish People into the Land."
20. Why did Miriam merit to have the people wait for her?
    12:15 – Because she waited for Moshe when he was cast into the river.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש
מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת
מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון
הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי
ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה
נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת
יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה
מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר
התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף
כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו
ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון
להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל
להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל
תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו
סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג),
"והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של
ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל
עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן
מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק
אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת
יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג
פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת
לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב
בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי
זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל
ומיוסד על אדני פז.

ועוד
הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר
שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי
שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה
ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות
ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא
(תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג
המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש.
וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן
תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל,
וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש
לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס),
שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים
לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך
אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על
ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן
שליט"א, מכוסה
הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

Question: If a synagogue has a truly
elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members
now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain
covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?

Answer: Firstly, the act of enhancing and beautifying the Aron Kodesh is
certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d
and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a
beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a
beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.

The Gemara in Masechet Yoma (70a) states that when the Bet Hamikdash stood,
every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in
public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains
this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory
of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states,
“This is my G-d and I shall beautify Him.”

Similarly, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (in his Responsa Yechave
Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the
Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are
opened to remove the Sefer Torah.

Nevertheless, it is improper to completely remove the curtain covering the Aron
Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain
is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of
beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the
curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some
Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the
doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4,
Orach Chaim, Chapter 7).

Similarly, the Responsa Zera Emet, Volume 1 (Orach Chaim, Chapter 26) writes
that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without
a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from
the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for
aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall
separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also
similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen
(Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made
for modesty.

Based on this, even if the Aron Kodesh is more beautiful without a curtain, the
prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.

Maran Shlit”a adds that that the reason for hanging a curtain is because the
sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service
to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy
vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not
correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the
Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.

It is well-known that a custom of the entire Jewish nation has the status of
Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change
customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne
writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one
may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that
one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom
in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash
writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no
Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a
fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his
Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led
their communities based on the Torah were always very careful not to change any
Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to
strengthen the observance of the custom as best they could.

Thus, regarding our case as well, Maran Shlit”a concludes that the custom of
hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is
more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue
where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this
age-old Jewish custom

פרוכת שרקום עליה צורת אריות
מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית,
האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב,
ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב
האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות
בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל
תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה
לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו
מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי
הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן
הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן
הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן
אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי
יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם
מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן.
כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב
שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית
הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת.
ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון
מרן החיד"א (בספר
שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית
המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד
ליתן את הדין.

ולמעשה
מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית
הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה,
אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית
הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה,
בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר
כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א
(שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה
אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר
על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה,
ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions
Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

Question: Is it permissible to order a
curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten
Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?

Answer: The subject matter that this question is based on is quite
complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words
of the Poskim as they apply here.

The Ohr Zarua (Masechet Avodah Zara, Chapter 203) writes that there was an
incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the
synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the
verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore,
when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if
they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I
remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other
animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would
cause people to pay attention to the beauty of the images and not to
concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.

Maran Ha’Bet Yosef (Yoreh De’ah, Chapter 141) rejects Rabbeinu Elyakim’s
opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human
figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be
seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the
like are not forbidden.

On the other hand, Maran Ha’Bet Yosef himself in his Responsa Avkat Rochel
(Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not
make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or
on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should
protest vehemently until the images of the lions are removed from the
synagogue, especially because there is concern that it may seem that the
congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms
should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, Yoreh De’ah, Chapter 141) quotes
a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images
of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on
a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will
have to give reckoning before Hashem for this.

Halachically speaking, the custom in Israel was to completely abstain from
making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim.
Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter
in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to
Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of
lions and deer on the Aron Kodesh of the Ari z”l’s synagogue in Tzefat, he
writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially
in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even
those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the
more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.

Summary: After dealing with this matter extensively, Maran Shlit”a
writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is
forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron
Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter
must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of
synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue,
and to no longer produce such curtains with these images

****