Announcements

Mazal Tov

to 

Ruvi & Esther Bloom

on the occasion of their daughter's 

Bat Mitzvah

&

Mazal Tov

to our dear friends

Yehuda & Nomi Marshall

on the Bat Mitzvah 

of their daughter

Tami

May they both grow in 

Torah, Mitzvot and Maasim Tovim

Special Mazal Tov

to 

Dr & Mrs Marshall

on their granddaughters'

Bat Mitzvah

Much Nachat & semachot in the future

****

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club 4:00 pm

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Shelach

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Why is the portion about the meraglim written immediately after the portion about Miriam's tzara'at?
   13:2 – To show the evil of the meraglim (spies), that they saw Miriam punished for lashon hara (negative speech) yet failed to take a lesson from it.
2. To what was Moshe referring when he asked the meraglim "Are there trees in the land"?
   13:20 – Were there any righteous people in the land whose merit would "shade" the Canaanites from attack?
3. Who built Hebron?
   13:22 – Cham.
4. Which fruits did the meraglim bring back?
   13:23 – A cluster of grapes, a pomegranate and a fig.
5. How many people carried the grape cluster?
   13:23 – Eight.
6. Why did G-d shorten the meraglim's journey?
   13:25 – G-d knew the Jews would sin and be punished with a year's wandering for each day of the spies' mission. So He shortened the journey to soften the decree.
7. Why did the meraglim begin by saying the land is "flowing with milk and honey"?
   13:27 – Any lie which doesn't start with an element of truth won't be believed. Therefore, they began their false report with a true statement.
8. Why did the meraglim list Amalek first among the hostile nations they encountered?
   13:29 – To frighten the Jews. The Jewish People were afraid of Amalek because Amalek had once attacked them.
9. How did Calev quiet the people?
   13:30 – He fooled them by shouting, "Is this all that the son of Amram did to us?" The people quieted themselves to hear what disparaging thing Calev wished to say about the "son of Amram" (Moshe).
10. Why did the Land appear to "eat its inhabitants"?
    13:32 – G-d caused many deaths among the Canaanites so they would be preoccupied with burying their dead and not notice the meraglim.
11. Besides the incident of the meraglim, what other sin led to the decree of 40 years in the desert?
    13:33 – The golden calf.
12. On what day did Bnei Yisrael cry due to the meraglim's report? How did this affect future generations?
    14:1 – The 9th of Av (Tisha B'av). This date therefore became a day of crying for all future generations: Both Temples were destroyed on this date.
13. "Don't fear the people of the Land…their defense is departed." (14:9) Who was their chief "defender"?
    14:9 – Iyov.
14. Calev and Yehoshua praised Eretz Canaan and tried to assure the people that they could be victorious. How did the people respond?
    14:10 – They wanted to stone them.
15. "How long shall I bear this evil congregation?" G-d is referring to the 10 meraglim who slandered the Land. What halacha do we learn from this verse?
    14:27 – That ten men are considered a congregation.
16. How is the mitzvah of challa different from other mitzvot associated with Eretz Yisrael?
    15:18 – The obligation to observe other mitzvot associated with Eretz Yisrael began only after the possession and division of the Land. The mitzvah of challa was obligatory immediately upon entering the Land.
17. What is the minimum amount of challa to be given to a kohen according to Torah Law? Rabbinic Law?
    15:20 – No fixed amount is stated by the Torah. Rabbinic Law requires a household to give 1/24 and a baker to give 1/48.
18. Verse 15:22 refers to what sin? How does the text indicate this?
    15:22 – Idolatry. "All these commandments" means one transgression which is equal to transgressing all the commandments – i.e. idolatry.
19. Moshe's doubt regarding the punishment of the mekoshesh etzim (wood-gatherer) was different than his doubt regarding the punishment of the blasphemer. How did it differ?
    15:34 – Moshe knew that the mekoshesh etzim was liable for the death penalty, but not which specific means of death. Regarding the blasphemer, Moshe didn't know if he was liable for the death penalty.
20. How do the tzitzit remind us of the 613 commandments?
    15:39 – The numerical value of the word tzitzit is 600. Tzitzit have eight threads and five knots. Add these numbers and you get 613.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 מכונת ממתקים ואתרי אינטרנט בשבת

שאלה: האם
מותר להניח מערב שבת בשכונה של גויים, מכונת אוטומט למכירת ממתקים ומשקאות וכיוצא
בזה, אף על פי שידוע שתושבי המקום מכניסים בשבת מטבע למכונה, בכדי לרכוש מוצרים
שונים, או שיש בזה איסור?

תשובה: הנה ביארנו כבר שמצד עצם הפעלת המכונה בערב שבת בודאי שאין איסור
כלל, אף שהיא ממשיכה פעולתה בשבת, שהרי שביום השבת עצמו היהודי אינו עושה כל מלאכה
האסורה. ולפי זה לכאורה היה נראה שיש להקל גם כן להפעיל
מכונת אוטומט מערב שבת, אף על פי שבשבת יבואו אנשים גויים (שאינם מצווים על שמירת
שבת) לקנות ממנה מוצרים.

אלא שלענין מכונה כזו יש לדון מצד חשש איסור
אחר, שבעצם יום השבת עושה בעל המכונה פעולה אסורה. מפני שמבואר בשלחן ערוך בחלק
חושן משפט (סי' ר ס"ג), "כליו של אדם בכל מקום שיש רשות לאדם להניחם,
קונים לו, וכל שנכנסו לתוך כליו קנה קנין גמור". וכגון, חפץ שאינו שייך לאף
אחד, שנפל לתוך כלי של אדם במקום שיש לו רשות להניח את כליו  שם, מיד נעשה
אותו חפץ שייך לבעל הכלי, מפני שכליו של אדם הם כמו ידיו לענין זה שיקנה בהם מה
שיבא לידו. ואם כן לכאורה הוא הדין לעניננו, שהואיל ומכונת האוטומט שייכת לבעל
המכונה, והיא ניצבת ברחוב על פי רשיון הממשלה הנותנת רשות לבעל המכונה, אם כן כל
מטבע המוכנס למכונה בשבת, מיד הוא שייך לבעל המכונה, ויש בזה איסור מדין איסור
עשיית מקח וממכר בשבת, שהרי אסור לקנות ולמכור ביום השבת.

אלא שגם מצד זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף
זצ"ל, שאין לחוש לאיסור עשיית מקח וממכר כלל, הואיל ובעל
המכונה אינו עושה כלום, ולא שייך איסור מיקח וממכר בדבר כזה. רק כתב שיש להקל בזה
דוקא באופן שלא ידוע למי שייכת המכונה, שאם יודעים כולם שהיא שייכת ליהודי, אין
להקל בזה. והביא שכעין זה כתב בשו"ת מהר"ם שיק, בדבר יהודי
המשתתף במכרז בערב שבת, והשופטים הגויים פעמים רבות שהם יושבים ומחליטים בעצם יום
השבת מי הוא הזוכה במכרז, ולפעמים יהיו התוצאות שהיהודי זכה במכרז. כתב
המהר"ם שיק, נראה לעניות דעתי שהדבר פשוט שמותר, שהרי כל מלאכות של תורה אדם
רשאי להתחיל בהם מערב שבת, באופן שמלאכה נגמרת מאליה (כמו שביארנו). ואם כן הוא הדין לנדונינו, שמותר להשאיר מכונה כזו פועלת
בשבת, על מנת שיקנו ממנה הגויים בעצם יום השבת. ומכל מקום, הרוצה לחוש לדברי
האוסרים בזה, יעשה תנאי, שאינו חפץ לקנות מה שיחול המקח, אלא רק במוצאי שבת, שכן
כליו של אדם אינם קונים לו בעל כרחו, והואיל והוא מתנה שאינו רוצה לזכות במקח אלא
במוצאי שבת, ממילא לא יחול המקח אלא בצאת השבת, שאז בודאי שאין בכך איסור.

ונראה שהוא הדין לאתרי אינטרנט המוכרים מוצרים
בשבת, שלא ידוע מי הוא בעל האתר, וגם המשתמשים בו הם גויים, שמותר להניחם פועלים
בשבת, שכן היהודי אינו עושה כל מלאכה האסורה בשבת. (ומכל מקום אין להקיש מכאן לכל
מקרה ומקרה, כי יש חילוקים רבים בזה, ועל כל מקרה יש לעשות שאלת חכם).

ולסיכום: מותר
מעיקר הדין להניח מערב שבת, מכונה אוטומטית לממכר מוצרים בשבת, במקום שרובו גויים,
באופן שלא ידוע לציבור מי הוא בעל המכונה. והרוצה להחמיר בזה, יעשה תנאי בפירוש,
שאינו רוצה לזכות במקח אלא במוצאי שבת. והוא הדין לאתרי אינטרנט המוכרים מוצרים
בשבת, ולא ידוע מי הוא בעל האתר, וגם אין שום צורך לתפעלו בשבת, והגולשים בו הם
גויים, שאין חיוב להפסיק פעולתו מערב שבת.

ובדרך אגב נציין, שנשאל מרן הרב זצ"ל, לגבי
אתר "הלכה יומית", שלצערינו
הרב לעתים מזומנות מתקבלות בו בעצם יום השבת בקשות למנוי ל"הלכה
יומית"
שבו. והשאלה היתה אם יש להיענות
לבקשות אלו, שהרי נמצא שמי שחילל שבת בעצם הבקשה, יהנה ממעשה שבת כשיקבל את
ההלכות. אלא שאם נתעלם מהבקשה, יפסידו אותם האנשים זכות תלמוד תורה שתהיה להם באם
נענה לבקשתם. ותשובת מרן זצ"ל היתה, שלא נתעלם מהבקשות, ונשלח לאנשים את
ההלכות, בתקוה שמאור התורה יחזירם למוטב, ויזכו כולם לשמור שבת כהלכתה, ובזכות זה
נזכה לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו. אמן.

Operating Vending
Machines and Websites on Shabbat

Question: May one place an automatic snack or soda
machine in a non-Jewish neighborhood on Erev Shabbat even if one is certain
that the residents of this neighborhood will put money into the machine in
order to purchase an items on Shabbat or is this forbidden?

Answer: We have already explained above, that in terms of leaving a machine on
before the onset of Shabbat, there is no prohibition to do so, for the
individual is not performing any forbidden work on Shabbat itself. It seems
that the same law should apply to turning on automatic vending machines on Erev
Shabbat although non-Jews (who are not obligated to observe Shabbat) will come
and purchase merchandise from these machines on Shabbat.

However, there is another
prohibition which may apply to such vending machines which may cause the owner
of these machines to transgress a prohibition on Shabbat. Maran Ha’Shulchan
Aruch (Choshen Mishpat, Chapter 200, Section 3) states: “An individual’s
vessels acquire [any object] for him anywhere one has permission to leave them;
as soon as any object enters one’s vessels, one has acquired them completely.”
For instance, if an ownerless object falls into one’s vessel in a place where
the owner of the vessel has permission to leave it, this object immediately
belongs to the owner of the vessel, for one’s vessels are like his hands in
that one will acquire anything that comes within them. It seems that this idea
should apply here as well, for since the automatic vending machine belongs to
its owner and one it stands in the street because one has a permit from the
local municipality to place it there, any money inserted into the machine
immediately belongs to the owner of the vending machine and this constitutes
the prohibition of conducting monetary transactions on Shabbat.

Nevertheless, even with regards to
this issue, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this does not
constitute the prohibition of performing monetary transactions on Shabbat, for
the owner of the vending machine is not actually performing any action. On the
other hand, Maran zt”l writes that there is only room for leniency in
this regard when people are not aware whom this machine belongs to, for if
everyone knows that this machine belongs to a Jew, there is no longer room for
leniency. Indeed the Maharam Schick deals with a similar issue where Jews
participated in a public bid on Erev Shabbat and many times, the non-Jewish
judges deliberated on Shabbat who should win the tender. Several times, Jews
would be granted the tender on Shabbat. The Maharam Schick writes that it seems
to him that this is completely permissible, for one may begin any
biblically-forbidden work before the onset of Shabbat as long as the forbidden
work will conclude on its own. The same would seem to apply here in that it is
permissible to leave these machines to operate in order for non-Jews to
purchase items from these vending machines on Shabbat. Nevertheless, if one
wishes to be concerned with the more stringent opinions, one may specifically
stipulate that he only wishes to acquire whatever money is inserted into the
machine on Shabbat after Shabbat has concluded, for one’s vessels cannot
acquire objects for him against his will. Since one specifically stipulates
that he does not wish to acquire the money until Motza’ei Shabbat, this is
certainly permissible, for the transaction will only be complete after the
conclusion of Shabbat.

It seems that it is likewise
permissible to allow websites where one sells merchandise to continue to
operate on Shabbat as long the owner of the website is unknown and the
customers making the purchase on Shabbat are non-Jews, for the Jewish owner is
not performing any form of forbidden work on Shabbat. Nevertheless, one should
not draw an analogy from this to all other situations, for there are many
details involved here and one must consult a competent halachic
authority regarding each individual scenario.

Summary: According to the letter of the law, one
may place an automatic vending machine in a non-Jewish neighborhood before
Shabbat when the public is unaware whom the machine belongs to. If one wishes
to act stringently, one should stipulate before Shabbat that one wishes to
acquire the money inserted into the machine, hence completing the transaction,
until Shabbat has concluded. Similarly, one may allow a website with
merchandise for sale to continue to operate on Shabbat provided the owner of
the website is unknown, the customers are non-Jewish, and the website requires
no maintenance on Shabbat.

As a side note, we have asked
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l regarding our very own website, “Halacha Yomit,”
that many times, unfortunately, we receive requests for subscriptions to
receive the “Halacha Yomit” by email on Shabbat itself. The question was
whether or not to honor these requests, for this will cause the individual who
desecrated Shabbat by sending the subscription request to benefit directly from
this Shabbat desecration by receiving the daily Halachot. On the other hand, if
we were to ignore these requests, these individuals would lose the merit of
Torah study that they may have enjoyed, were we to honor their request. Maran zt”l
instructed us not to ignore these requests and send Halachot to these individuals
with the hope that the light of the Torah would help them return to the correct
path and to observe the holy Shabbat properly. In this merit, may we all merit
greeting our righteous Mashiach, speedily and in our days, Amen.

****

Announcements

Mazal Tov

to 

Rabbi & Mrs Stamler

on the recent births 

of two new grandchildren

May they grow healthy and in 

Torah, Mitzvot & Maasim Tovim

**** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*    For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Youth Club 4:00 pm

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

*****

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Behaalotecha

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. Toward which direction did the wicks of the Menorah burn, and why?
   8:2 – They leaned toward the middle wick so people wouldn't say that the Menorah was lit for its light.
2. From what material and in what manner was the Menorah made?
   8:4 – It was made from one solid piece of hammered gold.
3. Moshe was commanded to cleanse the levi'im by sprinkling on them "mei chatat." What is "mei chatat"?
   8:7 – Water containing ashes of the para aduma.
4. Which three "t'nufot" (wavings) are in the parsha?
   8:11 – The wavings of Kehat, Gershon and Merari.
5. Why did G-d claim the first-born of the Jewish People as His possession?
   8:17 – Because in Egypt He spared them during makat bechorot.
6. Why are the words "Bnei Yisrael" repeated five times in verse 8:19?
   8:19 – To show G-d's love for them.
7. When a levi reaches age 50, which functions may he still perform?
   8:25 – Closing the courtyard gates of the Mishkan and Beit Hamikdash; singing during the avoda; loading the wagons to transport the Mishkan.
8. Why was the mitzvah of Pesach Sheini not commanded directly to Moshe?
   9:7 – The people who asked about it were rewarded by being the catalyst for the teaching of this mitzvah.
9. What similarity is there between the Menorah and the trumpets?
   8:4, 10:2 – They were each made from a single, solid block.
10. What three purposes did trumpet signals serve?
    10:2-7 – Announcement of the gathering of Bnei Yisrael, the gathering of the nesi'im, and the beginning of a move of the encampment.
11. How many tribes marched between the Gershon-Merari detachment and that of Kehat? How was the time differential used?
    10:17-21 – Three: Reuven, Shimon and Gad. In the meantime Gershon and Merari set up the Mishkan.
12. The tribe of Dan, who traveled last, was called "the gatherer of all the camps." What did they gather?
    10:25 – They gathered and returned things lost by the other tribes.
13. When the Jewish People entered the Land, who took temporary possession of Jericho?
    10:32 – The children of Yitro.
14. Which aron is referred to in verse 10:33?
    10:33 – The aron which held the broken pieces of the first tablets, that was taken to the battlefront.
15. Which two topics are out of chronological order in the parsha?
    9:1, 10:35,36 – The Pesach sacrifice, and the traveling of the aron.
16. Which tastes did the manna not offer, and why not?
    11:5 – Cucumbers, melons, leeks, onion and garlic – these are harmful to nursing women.
17. Moshe was commanded to choose 70 elders to help him lead the Jewish People. What happened to the elders who led the Jewish People in Egypt?
    11:16 – They were consumed in the fire at Taverah (11:3).
18. Whom did Moshe choose as elders?
    11:16 – People who were supervisors in Egypt and had pity on Bnei Yisrael at risk to themselves.
19. What was the prophecy of Eldad and Medad?
    11:28 – "Moshe will die and Yehoshua will lead the Jewish People into the Land."
20. Why did Miriam merit to have the people wait for her?
    12:15 – Because she waited for Moshe when he was cast into the river.

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ארון קודש בלי פרוכת

שאלה: בית כנסת שיש בו ארון קודש
מפואר ביותר, ועתה באים לצפותו בזהב, כולו אומר כבוד, האם מותר להסיר את הפרוכת
מעל ארון הקודש, להראות יופיו לקהל המתפללים?

תשובה: ראשית, אין ספק שעצם המעשה ליפות ולהדר את ארון
הקודש, הוא מצוה רבה, וכמו שאמרו חז"ל (בשבת קלג:), "זה אלי
ואנוהו", התנאה לפניו במצוות. עשֵה סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, ספר תורה
נאה, בדיו נאה, וכורכו בשיראים נאים.

ובמסכת
יומא (ע.) אמרו, שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל אחד ואחד היה מביא ספר התורה
מביתו, וקורא בו ברבים, להראות חזותו לרבים. ופירש רש"י, להראות נויו של ספר
התורה, ותפארת בעליו, שטרח להתנאות במצוה. שנאמר "זה אלי ואנוהו.

ואף
כאן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט), שנכון להראות חזותו
ויופיו של ארון הקודש המפואר בשעה שגוללים את הפרוכת ופותחים את דלתות הארון
להוצאת ספר תורה והכנסתו.

אבל
להסיר את הפרוכת מעל ארון הקודש לגמרי, לא נכון לעשות כן, כי באמת המנהג שנהגו בכל
תפוצות ישראל לפרוס פרוכת על ארון הקודש, הוזכר בדברי התוספות (מגילה כו
סע"ב), ואינו לשם נוי בלבד, אלא על דרך שנאמר בתורה (שמות כו לג),
"והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". (ובכמה בתי כנסת של
ספרדים נוהגים לפרוס עוד פרוכת מבפנים לדלתות הארון, וכמו שכתב בשו"ת ישכיל
עבדי חלק ד חלק אורח חיים סימן ז).

וכן
מבואר בשו"ת זרע אמת חלק א (חלק
אורח חיים סימן כו), שאפילו אם ארון הקודש נאה ביותר, והוא נראה יפה בלא פרוכת
יותר מאשר עם פרוכת, מכל מקום לא נכון להסיר הפרוכת מעל ארון הקודש, לפי שמנהג
פריסת הפרוכת אינו רק לנוי וליופי, אלא הוא על שם מה שנאמר "והבדילה הפרוכת
לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים". וגם על דרך כיסוי כלי הקודש. וכן כתב
בשו"ת תרומת הדשן (סימן סח), שהפרוכת התלויה לפני ארון הקודש היא לצניעות.

ולפי
זה גם אם ארון הקודש נאה יותר בלי הפרוכת, אין לשנות ממנהג ישראל הפשוט בכל ישראל
ומיוסד על אדני פז.

ועוד
הוסיף מרן שליט"א, שטעם פריסת הפרוכת, מפני שארון הקודש קדושתו חמורה ביותר
שהוא תשמיש קדושה, ואילו הפרוכת היא "תשמיש דתשמיש" של קדושה, ואין ראוי
שיזונו הקהל את עיניהם מקדושת הארון עצמו כל הזמן. והביא ראיות לדבריו.

והנה
ידוע ומפורסם שמנהג ישראל תורה הוא (תוספות מנחות כ:), ולכן אין לשלוח יד לשנות
ממנהגי ישראל. וכבר האריך הגאון מהר"י קולון בתשובה (שרש ט) להוכיח מהגמרא
(תענית כח:) שאין לבטל שום מנהג. ושכן כתב רבינו יצחק אבן גיאת, שאין לשנות ממנהג
המקום אפילו למנהג אחר טוב ממנו. ע"ש.
וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. והגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה חלק ב (סימן
תקפב, דף לו ע"א, בד"ה מלך), כתב, שאין לשנות ממנהגי ישראל כלל וכלל,
וכל המשנה ידו על התחתונה ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר, מפני שכל מנהג ומנהג יש
לו שורש וצינור למעלה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת בית יהודה (חלק אורח חיים סימן ס),
שכל הרבנים אשר הנהיגו את קהלותיהם על פי התורה, היו נזהרים שלא לשנות ממנהגי ישראל כלל, והיו טורחים
לקיים המנהג ומעמידים ומחזקים אותו בדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל.

לפיכך
אף בנידון שלנו, סיים מרן שליט"א, יש להשאיר את המנהג של פריסת הפרוכת על
ארון הקודש על כנו, אף אם הארון עצמו נאה ומפואר ביותר. וכן בבית הכנסת של מרן
שליט"א, מכוסה
הארון בפרוכת, כמנהג ישראל מימים ימימה

An Aron Kodesh without a Curtain

Question: If a synagogue has a truly
elegant Aron Kodesh (holy ark where Sifrei Torah are stored) which the members
now wish to plate with gold, will it be permissible to remove the curtain
covering the Aron in order to show its beauty to all of the worshippers?

Answer: Firstly, the act of enhancing and beautifying the Aron Kodesh is
certainly a great Mitzvah, as our Sages tell us (Shabbat 133b), “This is my G-d
and I shall beautify Him,” one achieves this by beautifying His Mitzvot: Make a
beautiful Sukkah, take a beautiful Lulav, tie beautiful Tzitzit, and write a
beautiful Sefer Torah with nice ink and cover it with beautiful cloth.

The Gemara in Masechet Yoma (70a) states that when the Bet Hamikdash stood,
every person would bring his own Sefer Torah from his house and read from it in
public in order to show off its appearance in public. Rashi (ibid.) explains
this to mean that he would show of the beauty of the Sefer Torah and the glory
of its owner who troubled himself to beatify the Mitzvot, as the verse states,
“This is my G-d and I shall beautify Him.”

Similarly, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes (in his Responsa Yechave
Da’at, Volume 6, Chapter 9) that it is correct to show off the beauty of the
Aron Kodesh when the curtain is pulled aside and the doors of the Aron are
opened to remove the Sefer Torah.

Nevertheless, it is improper to completely remove the curtain covering the Aron
Kodesh, for the wide-spread custom of covering the Aron Kodesh with a curtain
is indeed mentioned in the Tosafot (Megillah 26b). It is not only a matter of
beauty, rather, this is actually based on the verse (Shemot 26, 33), “And the
curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.” (Some
Sephardic communities customarily hang another curtain on the inside of the
doors of the Aron Kodesh, as is quoted by the Responsa Yaskil Avdi, Volume 4,
Orach Chaim, Chapter 7).

Similarly, the Responsa Zera Emet, Volume 1 (Orach Chaim, Chapter 26) writes
that even if the Aron Kodesh is especially magnificent and looks nicer without
a curtain than with one, the curtain should nevertheless not be removed from
the Aron Kodesh, for the custom of hanging a curtain is not merely for
aesthetic purposes; rather, it is based on the verse, “And the curtain shall
separate for you between the Holy and between the Holy of Holies.” It is also
similar to the coverings of the holy vessels. The Responsa Terumat Ha’Deshen
(Chapter 68) writes similarly that the curtain hung on the Aron Kodesh is made
for modesty.

Based on this, even if the Aron Kodesh is more beautiful without a curtain, the
prevalent Jewish custom among all communities should not be changed.

Maran Shlit”a adds that that the reason for hanging a curtain is because the
sanctity of the Aron Kodesh is extremely great since it is a “primary service
to a holy item” while the curtain is merely “secondary service to a holy
vessel” (since it serves the Aron which serves the Sefer Torah). It is not
correct that the congregants be able to feast their eyes on the sanctity of the
Aron Kodesh at all times. He proceeds to brings sources for this matter.

It is well-known that a custom of the entire Jewish nation has the status of
Torah law (see Tosafot Menachot 20b) and it is therefore forbidden to change
customs accepted by the entire Jewish nation. Indeed, Rabbeinu Yosef Cologne
writes lengthily (Chapter 9) to prove from the Gemara (Ta’anit 28b) that one
may not nullify any custom. Similarly, Rabbeinu Yitzchak ibn Giat writes that
one may not change any custom, even if one is doing so to enact a better custom
in its place. Other great Poskim write likewise. Hagaon Harav Yehuda Ayash
writes in his Sefer Mateh Yehuda, Volume 2 (Chapter 582, page 36a) that no
Jewish custom should be changed and anyone who does so is considered a
fence-breacher, for every custom has a Heavenly root. He writes likewise in his
Responsa Bet Yehuda (Orach Chaim, Chapter 60) that all rabbis who have led
their communities based on the Torah were always very careful not to change any
Jewish customs in the least; on the contrary, they would always search to
strengthen the observance of the custom as best they could.

Thus, regarding our case as well, Maran Shlit”a concludes that the custom of
hanging a curtain on the Aron Kodesh should remain intact, even if the Aron is
more beautiful without it. This is indeed the case in Maran Shlit”a’s synagogue
where the Aron Kodesh is covered with a curtain, in accordance with this
age-old Jewish custom

פרוכת שרקום עליה צורת אריות
מצדי לוחות הברית

שאלה: פרוכת שרקום עליה צורת אריות משני צידי לוחות הברית,
האם מותר לעשותה ולתלותה על ארון הקודש מבחוץ?

תשובה: הנושא עליו נסובה השאלה, מורכב,
ולא נביא כאן אלא מקצת מדברי הפוסקים בזה.

כתב
האור זרוע (מסכת עבודה זרה סימן רג), מעשה בקולוניא (שם מקום), שציירו צורת אריות
בחלונות של בית הכנסת, והורה רבינו אליקים להסירן, שהרי נאמר "לא תעשה לך פסל וכל
תמונה". ועוד, שכשמתפללים ושוחין (משתחוים) כנגד הצורות האלה, נראה כמי ששוחה
לצורות. ויש בדבר איסור. וכתב על זה האור זרוע: וזכורני, שבימי חורפי, ראיתי שהיו
מציירים בבית הכנסת עופות ושאר חיות, ודנתי שאסור לעשות כן, שמחמת שנותן לבו ליופי
הצורות, אינו מכוין בתפלתו. והביא ראיות לדבריו.

ומרן
הבית יוסף (יורה דעה סימן קמא), דחה דברי רבינו אליקים. וכתב שאין בדבר איסור מן
הדין, אלא בצורת אדם בולטת (שנראים כל פניו. אבל אם נראה רק חצי מצד הפנים, גם כן
אין בדבר איסור. כמו שהורה מרן שליט"א לגבי קמעין שעשו עם דמות פניו של רבי
יצחק כדורי לפני כחמש עשרה שנה). אבל בצורה של אריה וכדומה, אין בדבר איסור.

אולם
מרן הבית יוסף עצמו, בתשובתו שבשו"ת אבקת רוכל (סימן סג), האריך בנדון זה, וכתב שאין לעשות כן.
כלומר, אין לעשות צורות של אריות וכדומה על הפרוכת או על היכל הקודש עצמו, וכתב
שבאמת ראוי לכל מי שנגע יראת ה' בלבו למחות בתוקף על זה, להסיר צורת אריות שבבית
הכנסת, בפרט שיש בדבר חשד, שנראה כאילו הציבור משתחוים לצורות האריות שבבית הכנסת.
ועל כל פנים בבית הכנסת שהוא מקום מקדש מעט, אין לעשות צורות כאלה.

והגאון
מרן החיד"א (בספר
שיורי ברכה יורב דעה סימן קמא) הביא בשם גאון אחד, שהדבר פשוט שבבית הכנסת או בבית
המדרש שמתפללים שם בקביעות, אסור להשהות צורות אריות. וכתב שהמורה להתיר בזה עתיד
ליתן את הדין.

ולמעשה
מנהג ארץ ישראל, כפי שהובא בדברי הפוסקים, היה להמנע לגמרי מעשיית צורות בבית
הכנסת. והגאון רבי שמואל הלר, שהיה רב בעיר צפת, האריך בקונטרס מיוחד בענין זה,
אודות עולים חדשים שבאו מארצות אירופה ואשכנז, שציירו על דלתות ארון הקודש של בית
הכנסת האר"י בצפת, צורות בולטות של אריה וצבי, והעלה שהעיקר להלכה לאסור בזה,
בפרט כאן בארץ ישראל שכל הספרדים החמירו בזה, ולכן אף הבאים מאשכנז עליהם להחמיר
כמנהג המקום.

ולסיכום, לאחר אריכות בנושא, כתב מרן שליט"א
(שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סב), שיש לאסור לתלות פרוכת שמצוייר עליה
אריות, על ההיכל של ארון הקודש. וכתב שרבני ישראל נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר
על לב הגבאים בבתי הכנסת להסיר צורות אלה, ולפרסם שלא ימשיכו לעשות פרוכות כאלה,
ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב

A Curtain Covering an Aron Kodesh with the Form of Lions
Alongside the Ten Commandments Embroidered onto it

Question: Is it permissible to order a
curtain embroidered with the image of lions standing on either side of the Ten
Commandments and hang it up on the outside of the Aron Kodesh?

Answer: The subject matter that this question is based on is quite
complicated and involved and we shall therefore discuss only some of the words
of the Poskim as they apply here.

The Ohr Zarua (Masechet Avodah Zara, Chapter 203) writes that there was an
incident in Cologne where images of lions were drawn on the windows of the
synagogue and Rabbeinu Elyakim ruled that they must be removed based on the
verse, “You shall not make for yourself a statue or any image.” Furthermore,
when the congregation prays and bows while facing these images, it seems as if
they are bowing to the images and this is forbidden. The Ohr Zarua adds: “I
remember that when I was younger, they would draw forms of birds and other
animals in the synagogue and I ruled that this is forbidden, for this would
cause people to pay attention to the beauty of the images and not to
concentrate on their prayer.” He brings sources to support his view.

Maran Ha’Bet Yosef (Yoreh De’ah, Chapter 141) rejects Rabbeinu Elyakim’s
opinion and writes that the only true prohibition applies to a protruding human
figure (whose entire face can be seen; however, if only half of the face can be
seen, this is likewise not prohibited). However, the forms of lions and the
like are not forbidden.

On the other hand, Maran Ha’Bet Yosef himself in his Responsa Avkat Rochel
(Chapter 63) writes lengthily about this matter and writes that one should not
make forms or images of lions and the like on the curtain of the Aron Kodesh or
on the Aron Kodesh itself. He adds that one who is truly G-d-fearing should
protest vehemently until the images of the lions are removed from the
synagogue, especially because there is concern that it may seem that the
congregation is bowing to the images of these lions. In any event, these forms
should not be made in a synagogue which is considered a “Miniature Bet Hamikdash.”

Maran Ha’Chida (in his Sefer Shiyurei Beracha, Yoreh De’ah, Chapter 141) quotes
a certain Gaon who writes that it is obvious that one may not allow such images
of lions in synagogues or Batei Midrash (Houses of Study) where people pray on
a regular basis. He adds that anyone who rules leniently on this matter will
have to give reckoning before Hashem for this.

Halachically speaking, the custom in Israel was to completely abstain from
making any images in the synagogue, as is quoted in the works of the Poskim.
Hagaon Harav Shmuel Heller, a rabbi in Tzefat, writes lengthily on this matter
in a special pamphlet dedicated to this topic. Regarding new immigrants to
Israel from Germany and other places in Europe who drew protruding forms of
lions and deer on the Aron Kodesh of the Ari z”l’s synagogue in Tzefat, he
writes that according to the letter of the law, this is forbidden, especially
in Israel where Sephardic Jews had ruled stringently on this law. Thus, even
those who had emigrated from Ashkenazi countries were obligated to follow the
more stringent view in accordance with the pre-established custom of the place.

Summary: After dealing with this matter extensively, Maran Shlit”a
writes (in his Responsa Yechave Da’at, Volume 3, Chapter 62) that it is
forbidden to hand a curtain embroidered with images of lions on the Aron
Kodesh. He adds that rabbis in Israel and all over the world for that matter
must raise public awareness about this issue, convince the caretakers of
synagogues to remove such curtains and other such forms around the synagogue,
and to no longer produce such curtains with these images

****

Announcements

1) To Family A Hodari 

for the flower decorations during Shavuot

2) To Family J Jacobs 

for preparing the speakers & refreshments 

during the night of Shavuot

3) To Family M Maman

for arranging the ice cream Kiddush 

on the 2nd day of Shavuot

4) To D Menashe

&

the kind donors for the ice cream kiddush

***

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לקיץ תשע"ט

Summer
Timetable 5779 – 2019

*             For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to
bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after
the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat. (Unless the time listed in the ‘latest
candle lighting’ column is earlier, when candles should be lit by that time, in all
cases.)

Avot Ubanim 5:00 pm

Mincha 6:00 pm

Followed by
Shiur

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Naso

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

1. What is the significance of the number 8,580 in this weeks Parsha?
   4:47-48 – It is the number of leviim between ages thirty and fifty.
2. Besides transporting the Mishkan, what other service performed by the leviim is referred to in this Parsha?
   4:47 – Singing and playing cymbals and harps to accompany the sacrifices.
3. On which day did Moshe teach the command to send those who are temeim (ritually impure) out of the camp?
   5:2 – The day the Mishkan was erected.
4. Name the three camps in the desert.
   5:2 – The camp of the Shechina was in the center, surrounded by the camp of Levi which was surrounded by the camp of Yisrael.
5. Who was sent out of each of the camps?
   5:2 – A metzora was sent out of all three camps. A zav was permitted in the camp of Yisrael but excluded from the two inner camps. A person who was tamei from contact with the dead had to leave only the camp of the Shechina.
6. A person stole from another and swore that he was innocent. If he later confesses his guilt, what are his obligations?
   5:6-8 – He pays the principle plus a fifth to the victim, and brings a korban asham.
7. Who determines which kohen receives the gifts that must be given to the kohanim?
   5:10 – The giver.
8. What does the Torah promise a person who gives matnot kehuna?
   5:10 – Great wealth.
9. Why are the verses about matnot kehuna followed by the verses about the sotah?
   5:12 – To teach that someone who withholds the gifts due the kohanimis deserving of eventually bringing his wife to the kohanim to be tried as a sotah.
10. Why is the sotah given water from the holy basin?
    5:17 – The holy basin was made from the mirrors of the righteous women who left Egypt; the sotah strayed from the example set by these women.
11. What does the kohen do to the hair of a sotah?
    5:18 – He uncovers it.
12. When a sotah who is guilty of adultery drinks the water, she dies in a very specific fashion. What happens to the adulterer?
    5:22 – He dies a similar death.
13. Before the name of G-d is erased, the sotah has the option either to admit guilt or to drink the water. Does she have a third option?
    5:27 – Yes, she can refuse both: She can refuse to admit guilt and also refuse to drink the water. (After the Name of G-d is erased, she loses this option.)
14. What are chartzanim? What are zagim?
    6:4 – Chartzanim are seeds. Zagim are peels.
15. What sin does a Nazir commit against himself?
    6:11 – He abstains from enjoying wine.
16. Where was the cut hair of a Nazir placed?
    6:18 – It was placed on the fire under the pot in which the nazirsshelamim offering was cooked.
17. A kohen should bless the people "with a full heart". What word in the Parsha conveys this idea of "a full heart"?
    6:23 – "Amor."
18. What is the meaning of the blessing "May G-d bless you and guard you?"
    6:24 – "May G-d bless you" that your property may increase, "and guard you" from robbery.
19. What is the meaning of the blessing "May G-d lift up His countenance upon you?"
    6:26 – "May He suppress His anger."
20. The tribe of Yissachar was the second tribe to offer their gifts. Why did they merit this position?
    7:18 – The Tribe of Yissachar was well versed in Torah. Also, they proposed the idea that the nesiim should offer gifts.

 ****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

הנחת תפילין
על גבי השעון – מעשה עם הרב מטשיבין

שאלה: כשמניח
אדם תפילין בבוקר, האם צריך מן הדין להסיר את שעון היד בכדי שלא תהיה חציצה בין
התפילין ליד, או שאין צורך להקפיד על כך?

תשובה: במשנה
במסכת מגילה (כד:) מבואר, שחציצה (דבר שמפריד בין התפילין לאדם), פוסלת בתפילין, והמניח את התפילין על בגדיו לא יצא ידי
חובתו. וכתב רבינו הרא"ש, כי איסור חציצה בתפילין של יד נלמד מהפסוק, שנאמר
"והיה לך לאות על ידך", שלא יהיה דבר חוצץ בין התפילין לידך. והביא
סימוכין ללימוד זה.

אולם יש מקום לדון אם דין זה נוהג גם במקום שרצועות
התפילין נמצאות שמה, או שדוקא במקום שהבית של התפילין מונח, שם יש להקפיד שלא תהיה
שום חציצה בין היד לתפילין,
אבל במקום הרצועות, אין דין חציצה
כלל.

דברי הרשב"א
ואמנם כתב רבינו הרשב"א
בתשובה, שאין איסור חציצה נוהג בתפילין אלא במקום הקציצה, (כלומר הבית של התפילין
שבו מונחות הפרשיות), אבל ברצועות אין דין חציצה נוהג. אלא שסיים, שאינו כותב כן
אלא להלכה, אבל למעשה יש ללכת אחר המנהג שנזהרים שלא תהיה חציצה אף במקום הרצועות.

הרמ"א, קושית המגן אברהם, והסבר מרן
זצ"ל
והרמ"א בהגהת השלחן ערוך
(סימן כז) הביא את דברי הרשב"א שאין דין חציצה נוהג אלא בבית של התפילין, אבל
ברצועות לא שייך דין חציצה. והקשה עליו המגן אברהם שהרי מקור הלכה זו היא
מהרשב"א, והרשב"א עצמו סיים שאינו כותב אלא להלכה, אבל למעשה יש להזהר
שלא תהיה חציצה אף במקום הרצועות, ואם כן כיצד כותב הרמ"א דין זה להלכה?
ותירץ המגן אברהם,
שסובר הרמ"א, שלא כתב
הרשב"א שיש להזהר, אלא בהנחת התפילין על גבי בגד ממש, אבל בחציצה
מועטת, כגון שכרוכה לו איזו רצועה על ידו, אין חשש חציצה בזה. ומרן רבינו
עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף לתרץ, על פי מה שכתבו כמה מגדולי הפסוקים, שכל מקום
שמצינו לגאון שכתב דין להלכה ולא למעשה, אין זאת אלא מפני ענותנותו, אבל באמת יש
מקום להתחשב בדבריו אף למעשה. ולפי זה בודאי שיש להקל לכרוך את רצועות התפילין על
גבי שעון היד.

דברי שאר הפוסקים
אולם הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי
בעל התניא כתב, שאף ברצועות שייך דין חציצה, ומכל מקום כתב שאין לחוש בזה אלא דוקא
בכריכה הראשונה של הרצועות, שהיא סמוכה למקום הבית של התפילין, אבל מדבריו מבואר
שגם הוא מודה לעצם דברי הרמ"א, שבשאר הכריכות של הרצועה אין לחוש לחציצה
מועטת. וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר ועוד מן הפוסקים, ויש בזה אריכות בדברי ראיות
וסברות בדבריהם. ואיך שיהיה, לענין שעון יד שהוא מונח אחר שבעת הכריכות שעל הזרוע,
בודאי שמעיקר ההלכה יש להקל בזה שלא לחוש לחציצה.

פגישת מרן עם הרב מטשיבין
והגאון רבי דוב בעריש וינפלד
מטשיבין, שהיה מגדולי רבני ירושלים בדור שלפנינו, כתב בספרו להחמיר בזה. וכשפגשו
פנים אל פנים מרן רבינו הגדול זצוק"ל בימי צעירותו, העיר את תשומת לבו למה
שכתב בזה בספרו יביע אומר, להקל בחציצה שעל ידי שעון היד לגבי תפילין, והגאון
ז"ל אמר לו שגם הוא סובר להקל בזה, ומתחילה כתב להחמיר מפני שחשב שהשעון מונח
למעלה בזרוע במקום הכריכות הראשונות, אבל באמת גם הוא מודה שלדינא יש להקל בזה כל
שהשעון מונח סמוך לפרק כף היד אחר הכריכות שעל הזרוע.

ולכן להלכה, המחמיר להסיר את
שעון היד מזרועו בעת הנחת התפילין תבא עליו ברכה, וכן היה נוהג מרן רבינו
זצ"ל, אולם מן הדין אין צורך להסיר את שעון היד בשעת הנחת התפילין, כי לא
שייך דין חציצה במקום זה.

ומאחר והזכרנו את הרב מטשיבין, נוכל להזכיר,
שמעשה היה לפני יותר משישים שנה, שישב אחד הרבנים בסמוך לרב מטשיבין בשעת לימודו,
והיה מונח שם ספר "יביע אומר" של מרן זצ"ל. אמר אותו רב להגאון
מטשיבין, "לדעתי, המחבר יביע אומר יהיה אחד מגדולי הדור", אמר לו הרב
מטשיבין, "לדעתי כבר עתה הוא אחד מגדולי הדור"!

Wrapping the Tefillin Straps
Over One’s Watch-

An Incident Regarding the
Tschebiner Rav zt”l

Question: When
one dons the Tefillin in the morning, must one remove one’s watch so that there
is no separation between the Tefillin straps and one’s hand or is this not a
concern?

Answer: The
Mishnah (Megillah 24b) states that a separation between the Tefillin and one’s
arm invalidates the donning of the Tefillin; thus, if one dons Tefillin on top
of one’s garments, one has not fulfilled his obligation. The Rosh writes that
the prohibition of having a separation regarding Tefillin is derived from the
verse, “And it shall be for you for a sign on your hand,” which teaches us that
there may not be any separation between the Tefillin and one’s hand.

Nevertheless, we must analyze whether this law applies
where the Tefillin straps are bound around the arm or if this limitation only
applies where the box of the Tefillin itself (the “Bayit” or phylactery)
rests and the law prohibiting a separation does not apply at all to the place
of the Tefillin straps.

The Opinion of the Rashba
Indeed, the Rashba writes in one of his responses that the law prohibiting a
separation regarding Tefillin applies only where the box of the Tefillin rests
and this law does not apply to the straps. He nevertheless concludes, “I am
writing this as Halacha. However, practically speaking, one should follow the
custom that people follow to be careful of separations even in the place of the
straps.”

The Rama, the Magen Avraham’s Question, and Maran zt”l’s
Explanation
The Rama (in his notation on Chapter 27) quotes the Rashba’s opinion that the
laws of separation apply only to the box of the Tefillin but not to the
Tefillin straps. The Magen Avraham questions this ruling, for the source of
this Halacha is the response of the Rashba and the Rashba himself concludes
that although this may be the Halacha, practically, one should be careful not
to have separations even in the place of the Tefillin straps! If so, how could
the Rama quote this law as Halacha? The Magen Avraham answers that the Rama
understood that the Rashba only wrote what he did regarding an actual
separation, such as donning Tefillin on top of a garment; however, regarding a
small separation, such as if one has a small strap wrapped around one’s hand,
there is no concern of separation regarding this object. Maran Rabbeinu Ovadia
Yosef zt”l adds based on the words of the great Poskim that whenever we
find a Posek writing a law “as Halacha but not for practice,” this is only
meant as his show of humility, but his opinion can be accepted for practice as
well. Based on this, there is certainly room for leniency to allow wrapping
one’s Tefillin straps over one’s watch.

The Opinions of Other Poskim
On the other hand, the great Hagaon Harav Shneur Zalman of Liadi, author of the
Tanya, writes that the law prohibiting separations applies to the Tefillin
straps as well; however, he writes that there is only room for concern
regarding the place where the first wrapping of the strap occurs for it is
close to the place where the box of the Tefillin is laid. His words imply that
he agrees to the opinion if the Rama that there is no concern of a small
separation regarding the rest of the windings of the Tefillin straps. Hagaon
Harav Shlomo Kluger and other great Poskim rule likewise based on proofs and
sources. In any event, regarding a watch which is located after the seven
windings of the strap on the arm, there is certainly room for leniency
according to Halacha not to be concerned with a separation.

Maran’s Meeting With the Tschebiner Rav
Hagaon Harav Dov Berish Weidenfeld zt”l of Tschebin, one of the greatest
Torah scholars of Jerusalem in the previous generation, rules stringently on
this matter in his work. When Maran zt”l met him face to face in his
youth, he pointed out his lenient approach for wrapping the Tefillin straps
over one’s watch recorded in his Responsa Yabia Omer. The Tschebiner Rav told
Maran that he also agreed that there was room for leniency and he only ruled
stringently originally because he thought the watch was placed higher up on the
arm where the first windings of the strap were. However, even he agreed that there
was room for leniency as long as the watch is placed on one’s wrist, after the
seven windings around the arm.

Thus, halachically speaking, one who acts stringently and
removes his watch before donning Tefillin is especially praiseworthy; indeed,
this was the custom of Maran zt”l. However, according to the letter of
the law, there is no obligation to remove one’s watch before donning one’s
Tefillin, for the laws of separation do not apply in this place.

Since we have mentioned the Tschebiner Rav, let us a
recount an interesting incident involving him. Once, more than sixty years ago,
a certain rabbi was seated next to the Tschebiner Rav as he was leaning and
there was a copy of Maran’s “Yabia Omer” in front of him. The rabbi pointed out
to the Gaon of Tschebin, “In my opinion, the author of ‘Yabia Omer’ will be one
of the luminaries of the generation.” The Tschebiner Rav replied, “In my
opinion, he is already one of the luminaries of the generation!”

****