Announcements

Taanit Asara Betevet

Tomorrow Thursday 28 / 12 / 17

Taanit commences 6:27 am

Shacharit 8:00 am

Mincha – To be confirmed on the Moor Lane WhatsApp group

(if you are not on the WhatsApp

group please contact a member of the Mahamad for further information)

Taanit Finishes 4:48 pm

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Service From 10am Every Shabbat morning

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vayechi

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. Why is kindness towards the dead called "chesed shel emet" — kindness of truth?
   47:29 – Because the giver expects no reward from the recipient.
2. Give three reasons Yaakov didn’t want to be buried in Egypt.
   47:29 – a) Egypt’s ground was to be plagued with lice; b) At the time of the resurrection, those buried outside Israel will suffer; c) So the Egyptians wouldn’t make him into an idol.
3. How do you treat a "fox in his time" (i.e., a commoner who rules)?
   47:31 – Bow to him.
4. "When I was coming from Padan, Rachel died on me… I buried her there on the way to Efrat…" Why did Yaakov say all this to Yosef?
   48:7 – Yaakov thought Yosef harbored resentment since Yaakov had not buried Yosef’s mother, Rachel, in the Ma’arat HaMachpela.
5. Initially, why was Yaakov unable to bless Efraim and Menashe?
   48:8 – The Shechina departed from him.
6. What does pillalti mean?
   48:11 – "I thought."
7. What does "Shechem" mean as used in this week’s parsha? (two answers)
   48:22 – a) The actual city of Shechem; b) A portion.
8. Which individual is called "the Emori"? Why? Give two reasons.
   48:22 – Esav. a) He acted like an Emorite; b) He trapped his father with words (imrei pi).
9. What did Yaakov want to tell his sons but was unable to?
   49:1 – When mashiach will come.
10. What privileges did Reuven lose due to his rash actions?
    49:3 – Priesthood and Kingship.
11. What congregation from Yaakov’s offspring did Yaakov not want to be associated with?
    49:6 – Korach and his congregation.
12. What did Yehuda do after he heard Yaakov rebuke Reuven, Shimon and Levi? Why?
    49:8 – He drew back. He was afraid that Yaakov would rebuke him for the incident with Tamar.
13. What does milk do to teeth?
    49:12 – It makes them white.
14. Why is Yissachar like a "strong-boned donkey"?
    49:14 – Just as a donkey bears a heavy burden, so the tribe of Yissachar bears the yoke of Torah.
15. With what resource did both Yaakov and Moshe bless Asher?
    49:20 – Oil-rich land.
16. In Yosef’s blessing, Yaakov said, "They embittered him…" Who are "they"?
    49:23 – Yosef’s brothers, Potifar and his wife.
17. Which descendants of Binyamin "will divide the spoils in the evening"?
    49:27 – Mordechai and Esther.
18. From whom did Yaakov buy his burial place?
    50:5 – From Esav.
19. What oath did Yosef make to Pharaoh?
    50:6 – Yosef swore not to reveal Pharaoh’s ignorance of Hebrew.
20. Which two sons of Yaakov did not carry his coffin? Why not?
    50:13 – Levi, because he would carry the aron (holy ark). Yosef, because he was a king.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

תענית עשירי בטבת

ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) ויהי דבר ה’ אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי (הוא חודש טבת) בעשור לחודש לאמר, בן אדם כתב לך את שם היום הזה את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים.

ולפיכך אנו מתענים ביום עשירי בטבת, כדי להכניע לבבינו לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן לפני אלוקינו שירחם עלינו וישוב לגאלינו גאולת עולמים. וכמו שכתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים שאירעו בהם צרות לישראל, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי תשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם.

הכול חייבים להתענות ביום עשירי בטבת, ופורץ גדר ישכנו נחש, אבל קטנים, דהיינו בן שעדיין לא מלאו לו שלש עשרה שנים ויום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה שנים ויום אחד, פטורים לגמרי מן התענית, ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות, ואפילו אם יש בהם דעת להתאבל על חרבן ירושלים, כל שלא הגיעו למצוות הרי הם פטורים מתעניות אלו. ואפילו אם רוצים להחמיר על עצמם ולהתענות יש למחות בידם שלא יעשו כן.

מעוברות (נשים בהריון) ומניקות, פטורות מלהתענות ביום עשירי בטבת. ואינן רשאות להחמיר על עצמן ולהתענות. ולעניין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, כלומר שחלפו כבר שלשה חדשים מתחילת הריונה. ואם היא סובלת ממחושים והקאות פטורה מן התענית מתחילת הריונה, ובפרט אם חלפו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.

ומעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בשבעה עשר בתמוז, בצום גדליה ובעשרה בטבת. (ולענין תשעה באב נתבאר בזמנו). ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמן ולהתענות יש למחות בידן.

ולענין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, דהיינו שעברו שלושה חודשים מתחילת הריונה. ואם סובלת ממחושים והקאות פטורה מכל התעניות הללו גם קודם עבור שלושה חודשים מתחילת הריונה, ובפרט אם עברו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.

ומינקת שאמרו שפטורה מתעניות אלו, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שאפילו אם פסקה להניק את בנה, כל שהיא תוך עשרים וארבע חודש ללידתה, ומרגישה חולשה יתרה הרי היא פטורה מלהתענות. אבל אם היא אינה מרגישה חולשה יתירה וסחרחורת וכדומה, נכון להחמיר שתתענה גם היא. וכן פסק הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים". ויש מיקלים לכל אשה שהיא בתוך עשרים וארבע חודש מלידתה שלא תתענה, מפני שדרך כלל היא עסוקה בעניני הבית, ונחלשת מאד מחמת התענית

The Fast of the Tenth of Tevet

On the tenth day of the month of Tevet, the king of Babylon surrounded the city of Jerusalem in order to destroy it, as the verse in Yechezkel (chapter 24) states: “The word of Hashem was upon me on the tenth month (Tevet) of the ninth year saying, ‘Son of man, write for yourself the name of this day, for on the essence of this day did the king of Babylon besiege Jerusalem.’”

We therefore fast on the Tenth of Tevet in order to humble our hearts into repenting fully and to beseech Hashem to pity us and redeem us completely. The Rambam writes: “The entire Jewish nation fasts on days which tragedy has befallen Israel in order to awaken their hearts and open the pathways of repentance for them. This in turn will serve as a memorial of our grievous actions and the actions of our forefathers to which our current behavior can compare; and this eventually caused suffering to befall them and us. When we recall these things, it will cause us to return to the proper path, as the verse states, ‘And they will confess their sins and the sins of their fathers.’”

Everyone is obligated to fast on the tenth of Tevet, and no one may exclude himself. However, children, meaning boys under the age of thirteen and girls under the age of twelve, are completely exempt from this fast and they are not even obligated to fast for several hours. Even children who are intelligent enough to mourn over the destruction of the Holy Temple are exempt from these fasts as long as they have not yet reached the age of Bar/ Bat Mitzvah. Even if they would like to be stringent and fast, their parents should object to them doing so.

Pregnant and nursing women are exempt from the fast of the Tenth of Tevet and they may not be stringent and fast. The definition of “pregnant” regarding this Halacha is when the woman’s pregnancy is recognizable, meaning when at least three months have elapsed from the beginning of her pregnancy. However, if the pregnant woman suffers from pain and vomiting, she is exempt from the fast even in the beginning stages of her pregnancy, especially if forty days from the onset of her pregnancy have already elapsed.

Pregnant and nursing women are also exempt from the fasts of the Seventeenth of Tamuz and the Fast of Gedalya (their obligation to fast on Tisha Be’av will be explained at the appropriate time, G-d willing). Even if they wish to be stringent and fast, one must object to them doing so. Regarding this Halacha, “pregnant” is defined the same way as above, i.e. when three months of pregnancy have already elapsed. However, if she suffers from vomiting and pain, she is exempt from all of these fasts even before three months have passed, especially if forty days of pregnancy have elapsed.

Regarding the exemption of a nursing woman from these fasts as was mentioned above, Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that even if this woman is no longer physically nursing her child, if she is within twenty-four months of giving birth and she feels immense weakness, she is exempt from these fasts. However, if she feels no unusual weakness or dizziness and the like, it is proper for her to be stringent and fast. Hagaon Harav Meir Mazuz Shlit”a, Rosh Yeshivat Kisseh Rachamim, rules likewise. Nevertheless, there are those who rule leniently regarding any woman who is within twenty-four months of giving birth, even if she does not experience any special weakness, that she is exempt from these fasts because she is usually busy dealing with matters of the house and the fast may weaken her

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Announcements

Happy Chanuka

to all members, friends & readers

****

***

***

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Miketz

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. What did the fat cows being eaten symbolize?
   41:4 – That all the joy of the plentiful years would be forgotten. (Notthat the good years would provide food for the bad years.)
2. How did Pharaoh’s recollection of his dream differ from Nevuchadnetzar’s recollection of his dream?
   41:8 – Pharaoh remembered the contents of his dream but didn’t know its meaning. Nevuchadnetzar forgot even the contents of his dream.
3. What was significant about the fact that Pharaoh dreamed repeatedly?
   41:32 – It showed that the seven good years would start immediately.
4. What does "Tsafnat Panayach" mean?
   41:45 – He who explains things that are hidden and obscure.
5. What happened to the Egyptians’ grain that was stored in anticipation of the famine?
   41:55 – It rotted.
6. What did Yosef require the Egyptians to do before he would sell them grain?
   41:55 – Become circumcised.
7. Did Yaakov and his family still have food when he sent his sons to Egypt? If yes, why did he send them?
   42:1 – Yes, but he sent them because he did not want to cause envy in the eyes of those who did not have food.
8. What prophetic significance lay in Yaakov’s choice of the word "redu" — "descend" (and not "lechu" — "go")?
   42:2 – It hinted to the 210 years that the Jewish people would be in Egypt: The word "redu" has the numerical value of 210.
9. Why does the verse say "Yosef’s brothers" went down to Egypt (and not "Yaakov’s sons")?
   42:3 – Because they regretted selling Yosef and planned to act as brothers by trying to find him and ransom him at any cost.
10. When did Yosef know that his dreams were being fulfilled?
    42:9 – When his brothers bowed to him.
11. Under what pretext did Yosef accuse his brothers of being spies?
    42:12 – They entered the city through 10 gates rather than through one gate.
12. Why did the brothers enter the city through different gates?
    42:13 – To search for Yosef throughout the city.
13. Who was the interpreter between Yosef and his brothers?
    42:23 – His son Menashe.
14. Why did Yosef specifically choose Shimon to put in prison?
    42:24 – Because he was the one who cast Yosef into the pit and the one who said, "Here comes the dreamer." Alternatively, to separate him from Levi, as together they posed a danger to him.
15. How does the verse indicate that Shimon was released from prison after his brothers left?
    42:24 – The verse says Shimon was bound "in front of their eyes," implying that he was bound only while in their sight.
16. What was Yaakov implying when he said to his sons: "I am the one whom you bereaved"?
    42:36 – That he suspected them of having slain or sold Shimon, and that they may have done the same to Yosef.
17. How did Reuven try to persuade Yaakov to send Binyamin to Egypt?
    42:37 – He said, "Kill my two sons if I fail to bring back Binyamin."
18. How long did it take for Yaakov and family to eat all the food that the brothers brought back from Egypt? Give the answer in terms of travel time.
    43:2,10 – Twice the travel time to and from Egypt.
19. How much more money did the brothers bring on their second journey than they brought on the first journey? Why?
    43:12 – Three times as much, in order to repay the money they found in their sacks and to buy more even if the price had doubled.
20. How did the brothers defend themselves against the accusation of theft?
    44:8 – They said, "We returned the money we found in our sacks; can it be that we would steal?"

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

חג החנוכה

בימים אלו, אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך.

זמני ימי החנוכה בשנה זו
ימי החנוכה הם שמונת ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ו) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני הבא (בעוד כשבוע). ובליל יום שני, כלומר, מוצאי יום ראשון, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

נס חנוכה
בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

וכשגברו החשמונאים על היוונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".

למה נקרא שמו "חנוכה"?
כתב רבינו פרחיה בפירושו על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה’ יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).

הזהירות בהדלקת נרות חנוכה
צריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה’ יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד יוצאי ארם צובא, שחלקם נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד כ"שמש", והשני, זכר לנס שנעשה להם).

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

The Holiday of Chanukah

Since we are approaching the holiday of Chanukah, let us begin discussing some of its pertinent laws based on what we have written in previous years in addition to new some new ideas as well.

When Chanukah Falls Out this Year
The holiday of Chanukah lasts for eight days beginning from the 25th of Kislev, as we shall discuss. This year (5776), the 25th of Kislev will fall out on Monday of next week. Chanukah candles will be lit for the first time next Sunday night. On the Sunday night of the following week, Chanukah candles will be lit for the last time this year.

The Miracle of Chanukah
In the Second Temple era, the Greek sovereignty decreed many terrible decrees upon the Jewish people and did not allow them to involve themselves in Torah learning or Mitzvah observance with hopes of making them forget the commandments of the Torah. Additionally, the Greeks entered the Bet Hamikdash and inflicted much damage and disrepair upon it. All this caused tremendous anguish to the Jewish nation until Hashem had mercy on them and brought about salvation to Israel through the sons of the Hashmonai high-priests who defeated and annihilated the Greeks and eventually appointed a member of their own priestly family as king.

When the Hashmonai family entered the recently ruined Temple and wished to light the pure Menorah (candelabra), only one container of pure olive oil, enough to last for only one day, was found. Nevertheless, Hashem performed a miracle and the flames of the Menorah kindled for eight consecutive days until they were able to procure more olives in order to produce more pure olive oil. The day that the single container of pure oil was found was the 25th of Kislev and thus, the Sages of that generation established these eight days, beginning with the 25th of Kislev, as days of thanksgiving and joy. Furthermore, they established that candles should be lit every one of these eight nights in order to publicize this miracle. These days are called “Chanukah.”

Why the Holiday is Called “Chanukah”
Rabbeinu Perachya writes (in his commentary on Shabbat 21b) that the reason why this holiday is called “Chanukah” is because during these days, the Bet Hamikdash was re-inaugurated (which is the definition of the word “Chanukah” in Hebrew) through thanksgiving offerings to Hashem for the miracles He performed for us by allowing the Hashmonai family to defeat the Greek armies who had destroyed the Altar and other portions of the Bet Hamikdash. When the Hashmonai family overcame the Greeks, they renovated the Bet Hamikdash anew and the rededicated it. The entire eight-day period of Chanukah was a time when the Jewish nation returned to the Bet Hamikdash and carried out the required repairs to return it to its original majesty. (Chazon Ovadia-Chanukah, page 6)

Being Meticulous Regarding Lighting Chanukah Candles
One should be extremely meticulous regarding the Mitzvah of kindling the Chanukah lights, for it is a very beloved Mitzvah since through it we publicize the miracle amid thanks to Hashem. Our Sages teach us (Shabbat 23b) that one who fulfills this Mitzvah properly will merit having children who are Torah scholars. They derived this from the verse (Mishlei 6), “For a Mitzvah is a candle and Torah is light” where Rashi explains that through a candle associated with a Mitzvah (i.e. Chanukah candles) the light of Torah emanates. The Meiri further elaborates that this means that this Mitzvah must be done in a beautified and loving manner.

The Amount of Candles One Should Light
How many candles must one light on the holiday of Chanukah? According to the law, one candle per Jewish household is sufficient, whether the members of the household are few or many. However, it is customary to beautify the Mitzvah by adding one extra candle per night, such that on the last night one would be lighting eight candles (excluding the “Shamash” candle; some Syrian communities have the custom to two additional candles each night of Chanukah, one as the “Shamash” and one commemorating an unrelated miracle that they experienced).

The custom of the Sephardim and Middle Eastern communities is in accordance with the opinion of Maran, whose rulings we have accepted, that only one member of the household lights and thus exempts the other members of the household. Ashkenazim, however, differ in their custom in that every member of the household lights Chanukah candles for himself.

סדר הדלקת נרות חנוכה

כבר ביארנו, שכדי לפרסם את נס חנוכה, תיקנו חכמים להדליק נרות חנוכה בכל לילה מלילות החנוכה.

סדר הברכות
המדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות לפני ההדלקה: ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ובשאר לילות החנוכה אינו מברך ברכת "שהחיינו", אלא ברכת להדליק נר חנוכה וברכת שעשה נסים לאבותינו בלבד. (ואם שכח לברך שהחיינו ביום הראשון, רשאי לברך ביום השני).

וכתב בספר מטה משה (סימן תתקפ), שנתנו סימן לסדר הברכות, על פי הנאמר בפסוק (במדבר כא), "עשה לך שרף (רמז לברכת להדליק נר חנוכה), ושים אותו על נס (רמז לברכת שעשה נסים), והיה כל הנשוך, וראה אותו וחי" (רמז לברכת שהחיינו).

להזהר להדליק את הפתילות היטב
יש נוהגים, שכאשר מדליקים את הנרות, מיד כאשר רואים שהאש נאחזה בפתילה, מסלקים ידיהם ועוברים לנר הבא. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאינם עושים כהוגן. משום שיש להזהר בשעת ההדלקה, שלא לסלק את היד, עד שתהיה השלהבת עולה מאליה, כלומר, שתאחז האש היטב בפתילה. וכמו שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שעל האשה להזהר להדליק "את רוב היוצא מראש הפתילה שבנר". וכן הדין לגבי נר חנוכה. שכיון שמברך "להדליק נר חנוכה" צריך להדליקו בעצמו היטב.

The Order of Lighting Chanukah Candles

We have already established that in order to publicize the miracle of Chanukah, our Sages enacted that one must light Chanukah candles every night during the holiday of Chanukah.

The Order of the Blessings
When lighting the Chanukah candles on the first night of Chanukah, one must first recite three blessings before lighting: “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Asher Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Le’Hadlik Ner Chanukah,” “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Asa Nissim La’Avotenu Bayamim Hahem Ba’Zeman Hazeh,” and “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh.”

On all subsequent nights, the “Shehecheyanu” blessing is omitted; only the “Le’Hadlik Ner Chanukah” and “She’Asa Nissim La’Avotenu” blessings are recited. (If one forgets to recite the “Shehecheyanu” blessing on the first night, one may recite it on the second night.)

The Sefer Mateh Moshe (Chapter 580) writes that there is a sign to remember the order of the blessings based on what is written in the following verse (Bamidbar 21): “Make for yourself a fiery serpent (hinting to the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah”) and place it on a pole (“Ness” in Hebrew; hinting to the blessing of “She’Asa Nissim”); it shall be that anyone who has been bitten shall gaze at it and live (hinting to the “Shehecheyanu” blessing).”

Taking Care to Light the Wicks Well
Some customarily light the candles and immediately upon seeing that the wick catches fire, they remove their hand and move on to the next candle. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this is incorrect, for one should take care when lighting not to remove one’s hand until the flame has caught onto the wick well (i.e. that the flame engulfs a majority of the wick). This is similar to what the Poskim write regarding lighting Shabbat candles that a woman should make sure to light “most of what emerges from the head of the wick.” The same applies to lighting Chanukah candles; since one recites the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah,” one must make sure to light it well on one’s own.

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.

כשמדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה, ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.

אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.) הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות, אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.

אבל אם בשעה שהדליק את הנרות, לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו מברך על הדלקה זו.

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.

נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.

Some Laws Pertaining to Lighting the Chanukah Candles

When lighting Chanukah candles, one should be certain to put in enough oil so that they will remain lit for at least half an hour from the initial lighting time. Similarly, if one is using wax candles, care should be taken that they should be long enough to burn for at least half an hour after the appropriate candle-lighting time which is when stars appear in the sky. There are some multi-colored candles on the market made especially for small Menorahs which do not last for half an hour; one should abstain from using such candles. On Friday afternoon when Chanukah candles are lit earlier than usual, more oil should be added, as will be explained, G-d-willing, in a following Halacha.

On the first night of Chanukah one should light the candle to the extreme right of the Menorah. On all subsequent nights, the new candle should be lit first followed by the candle(s) lit on the previous night(s). Thus, the proper direction for lighting Chanukah candles is from left to right such that the new candle that is added every night due to the additional miracle is lit first.

Our Sages taught us in the Gemara in Tractate Shabbat (23a) that the mitzvah of the Chanukah candles is performed through the lighting of the candles and if the candles are extinguished, one is not obligated to rekindle them. This means that the main Mitzvah is through lighting Chanukah candles which will innately have the ability to burn for half an hour. Therefore, if the candles were extinguished due to a cause non-existent at the time the candles were lit, for instance, if the door or window were opened suddenly and a gust of wind blew out the flames, one is exempt from rekindling the flames. Even so, it is an extra special Mitzvah to relight any candle (without a blessing) that has been extinguished if it is still within a half hour of being lit.

However, if the candle was extinguished before the halachic timespan of half an hour due to an intrinsic reason, for instance, because it was lit in a windy place or it was not filled with enough oil, one is obligated to relight the candle, albeit without a blessing.

One may not derive personal benefit from the Chanukah candles. Thus, one may not use the light of the candles to aid in counting money or reading a book. After the candles have been lit for half an hour, however, one may use the light for whatever one pleases.

It is customary for women not to perform work during the holiday of Chanukah while the candles are lit, i.e. until a half-hour has elapsed from the time the candles were lit. One of the reasons for this is because the miracle of Chanukah was brought about through a woman. This custom should not be treated lightly.

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—
Shabbat Shalom

moorlanenews@gmail.com

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Announcements

Challa Baking

for

ladies & girls

TOMORROW NIGHT

Thursday 7th December

for more details contact

Hephzi Day 07762300578
or
Naomi Jacobs 07708069794

ASAP

****

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורףתשע"ח

Winter Timetable 5778 – 2017 / 18

Shabbat Services

Children’s Service From 10am Every Shabbat morning

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q & A on Parashat Vayeshev

All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. "These are the offspring of Yaakov: Yosef…." Give three reasons why Yosef is considered Yaakov’s main offspring.
   37:2 – (a) Yosef was the son of Rachel, Yaakov’s primary wife. (b) Yosef looked like Yaakov. (c) All that befell Yaakov befell Yosef.
2. What was praiseworthy about the fact that Yosef’s brothers did not speak to him in a friendly manner?
   37:4 – They did not act hypocritically.
3. How do we see from Yosef’s dream about the sun, moon and stars that all dreams contain some untrue element?
   37:10 – The moon represented Rachel. Since she had already died, it was impossible for that element of the dream to come true.
4. Who brought Yosef down to Egypt?
   37:28 – A caravan of Midianites.
5. Where was Reuven when Yosef was sold?
   37:29 – He was attending to Yaakov.
6. In addition to the brothers, who else knew that Yosef was alive?
   37:33 – Yitzchak.
7. Why didn’t G-d reveal prophetically to Yaakov that Yosef was alive?
   37:33 – Because the brothers had issued a ban against revealing the truth to Yaakov, and G-d, so to speak, abided by their ban.
8. For how long did Yaakov mourn the loss of Yosef?
   37:34 – Twenty-two years.
9. Verse 37:35 states "his father wept." To whom does this refer?
   37:35 – Yitzchak, who wept because of Yaakov’s suffering.
10. Who was Tamar’s father?
    38:24 – Shem.
11. In what merit did Tamar deserve to have kings as her descendants?
    38:26 – In the merit of her modesty.
12. Why is the word "hand " mentioned four times in connection to the birth of Zerach?
    38:30 – To allude to his descendent, Achan, who sinned with his hand by taking four things from the spoils of Jericho.
13. Why does the Torah relate the incident with Potiphar’s wife immediately after the incident of Yehuda and Tamar?
    39:1 – To teach us that just as Tamar acted with pure motives, so did Potiphar’s wife.
14. How did Potiphar "see" that G-d was with Yosef?
    39:3 – Yosef mentioned G-d’s name frequently in his speech.
15. Who in this week’s Parsha pretended to be sick?
    39:11 – Potiphar’s wife.
16. Why were the butler and the baker imprisoned?
    40:1 – The butler was imprisoned because a fly was found in the king’s goblet, and the baker was imprisoned because a pebble was found in the king’s bread.
17. For how long were the butler and the baker in prison?
    40:4 – Twelve months.
18. How did the baker know that Yosef had correctly interpreted the butler’s dream?
    40:5 – The baker dreamed the interpretation of the butler’s dream.
19. What prompted the butler and baker to tell Yosef their dreams?
    40:6 – Yosef asked them why they looked troubled.
20. How was Yosef punished for asking the butler for help?
    40:23 – He remained in prison an additional two years.

****

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz’l

ברכת השנים

תקנו חכמים לשאול (לבקש) מה’ יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ב) ליל שבעה במרחשון יחול בליל ששי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.

הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה

ואף על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.

ברכת השנים בחוץ לארץ
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".

ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.

שיש לשים לב בתפלת העמידה שלא לטעות בברכת השנים ובאמירת משיב הרוח

ויש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה)., ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה

“The Blessing of the Years”

Our Sages enacted that one must request dew and rain from Hashem during the rainy season in the “Blessing of the Years” found in the Amida prayer (ninth blessing of the Amida). In Israel, we begin requesting rain from the night of the Seventh of Marcheshvan. This year (5772), the night of the Seventh of Marcheshvan falls out on this coming Thursday night, i.e. during the Arvit prayer of this coming Thursday night, one should begin reciting “Barech Alenu” and “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha.” “The Blessing of the Years” is a blessing which includes mankind’s collective need to be showered with abundance from Heaven. Included in this blessing is a prayer for one’s livelihood and that blessing rest in all that we do.

The Reason We do not Request Rain Beginning from Simchat Torah
Although it seems that we should have begun requesting rain immediately following the holiday of Sukkot since we enter the season worthy of rainfall at that point (it is for this reason that we indeed begin reciting the “Powers of Rain,” i.e. “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” from the Mussaf prayer of Simchat Torah [Shemini Atzeret outside of Israel]), nevertheless, our Sages enacted that one should not request rain in the “Blessing of the Years” until the night of the Seventh of Marcheshvan, for the entire Jewish nation would make a pilgrimage to the Bet Hamikdash during the Sukkot holiday and would then head home; since it took certain people until the Seventh of Marcheshvan to arrive home, in order for those making the pilgrimage not to be harmed by the rain, our Sages established to abstain from asking for rain until the Seventh of Marcheshvan.

“The Blessing of the Years” Outside of Israel
Outside of Israel, we begin requesting dew and rain in the “Blessing of the Years” beginning from the Arvit prayer of the Fourth of December. In a year during which February has twenty-nine days (such as this coming year), we begin asking for dew and rain beginning from the Arvit prayer of the Fifth of December. This is indeed the custom in Europe and in the United States.

In countries where the climate is the opposite of Israel and Europe, i.e. their summer is between Sukkot and Pesach, they do not request dew and rain in the “Blessing of the Years” and they do not mention “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” in the “Ata Gibor” blessing of the Amida. During their winter, they should request dew and rain within the “Shema Koleinu” blessing of the Amida.

In countries with seasons opposite of those in Israel, such as Argentina and Brazil, the Halacha for such countries follows the ruling prescribed by the Sefer Halacha Berura that they have the same law as those in the United States and must request dew and rain from the Fourth or Fifth of December. This is indeed the opinion of the consensus of great Poskim.

Taking Care not To Err While Reciting the “Blessing of the Years” or “Mashiv Ha’Ruach”
One should take care not to continue his recitation of the “Blessing of the Years” during the winter months as he has during the summer months, for besides for resulting in the prohibition of reciting blessings in vain, this also shows an overall levity towards one’s prayer, as he shows that he is not even paying attention to the words emerging from his mouth. The same applies to the recitation of “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem,” for although we have already established that if one mistakenly said “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv Ha’Ruach” as he was accustomed to during the summer months, he does not repeat the Amida prayer, nevertheless, the Mekubalim write that this causes a great deficiency in one’s prayer. (See Chemdat Yamim, Shemini Atzeret, for more on this matter.) With some minor attentiveness, one can prevent all of these errors

דין מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת

ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועל כל אדם להזהר בתפילתו שלא ישכח להזכיר את בקשת הגשמים בתפילה. ועתה נבאר הדין במי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם.

בגמרא במסכת ברכות (כט.) אמרו, טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים, מחזירין אותו. כלומר, אם טעה אדם ולא הזכיר בקשה על הגשמים בברכת השנים, דינו כדין מי שחיסר ברכה אחת מברכות התפילה, שאין תפילתו תפילה, ועליו לחזור ולהתפלל שנית אם סיים תפילתו בלא שאלת גשמים. וכן פסקו הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה) ומרן השלחן ערוך (סימן קיז).

אולם אם נזכר ששכח לבקש על הגשמים לפני שסיים את ברכת השנים, כלומר שעדיין לא בירך "מברך השנים", יחזור לתחילת ברכת השנים ויתקן לומר את הנוסח שאנו אומרים בחורף. ואם התחיל כבר בחתימת ברכת השנים, כלומר שאמר, "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים ברוך אתה ה’", ונזכר שלא ביקש על הגשמים, לא יוכל לחזור מיד לתחילת הברכה, שאז נמצא שהזכיר שם ה’ לשוא. ולכן יאמר "למדני חוקיך", (שאז הזכרת ה’ אינה לשוא, שהרי פסוק הוא בתהלים "ברוך אתה ה’ למדני חקיך"), ויחזור לתחילת הברכה, ברך עלינו וכו’ (או "ברכנו" למנהג האשכנזים), ויבקש על הגשמים.

ואם נזכר אחר שסיים כבר את ברכת השנים, אבל עדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול", יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בתפילתו. (וטוב שבברכת שמע קולינו יחזור ויאמר, ותן טל ומטר לברכה "על כל פני האדמה").

ואם סיים את ברכת השנים ונזכר שלא שאל טל ומטר, מבואר בגמרא, שאם נזכר לפני שהגיע לברכת "שומע תפילה", גם כן אינו חוזר להתפלל מראש התפילה, מפני שיכול לבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו שהיא כוללת את כל הבקשות בתפילה, ובכך יתקן את מה שהחסיר בתפילתו. והכוונה בזה, שבברכת שומע תפילה, לפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו’, יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה", ובכך הוא מבקש על הגשמים. ואם נזכר שלא שאל טל ומטר אחרי שהתחיל כבר בחתימת ברכת שומע תפילה, כלומר שאמר, כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה’", יסיים מיד "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה, ויבקש בברכתו על הגשמים.

ואם נזכר אחר שסיים את ברכת שומע תפילה לגמרי, אבל לא התחיל עדיין לומר "רצה ה’ אלהינו בעמך ישראל", יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה", ואחר כך ימשיך בברכת "רצה".

ואם התחיל כבר בברכת "רצה", וכן אם נזכר באחת הברכות שלאחר מכן, או אפילו באמצע "אלוקי נצור", כל שעדיין לא אמר "יהיו לרצון" האחרון שלאחר אלוקי נצור, חוזר לברכת השנים, ושואל שם טל ומטר וממשיך בתפילתו משם על סדר הברכות.

אבל אם נזכר אחרי שסיים את אמירת יהיו לרצון שאחרי אלוקי נצור, שוב אין לו תקנה, ועליו לחזור לראש התפילה ולהתפלל שנית.

ולסיכום: מי ששכח לבקש על הגשמים בברכת השנים, אם נזכר באמצע ברכת השנים, יחזור לתחילת הברכה ויבקש על הגשמים. ואם נזכר לאחר שהתחיל בחתימת הברכה "ברוך אתה ה’", יסיים "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת השנים. ואם נזכר לאחר שסיים את ברכת השנים לגמרי, אבל לא התחיל עדיין בברכת "תקע בשופר גדול", אז יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך בברכת תקע בשופר גדול.

ואם נזכר לאחר שהתחיל בברכת תקע בשופר גדול, יבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו, שלפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה", יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה". ואם נזכר בסיום ברכת שומע תפילה לאחר שאמר "ברוך אתה ה’", אז יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה ויבקש על הגשמים. ואם סיים את ברכת שומע תפילה, אבל לא התחיל עדיין באמירת "רצה", יזכיר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בברכת רצה.

ואם נזכר לאחר שהתחיל בברכת רצה, חוזר לברכת השנים, ומבקש שם על הגשמים וממשיך על סדר הברכות משם. ואם נזכר אחר שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שבסיום אמירת "אלקי נצור", יחזור לראש התפילה ויתפלל שנית

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request rain in his prayer.

The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran HaShulchan Aruch (Chapter 117) rule likewise.

Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the “Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in Tehillim, “Baruch Ata Hashem Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.

If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but before beginning the next blessing of “Teka Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama” within the “Shema Kolenu” blessing of the Amida.)

If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers this before reciting the “Shema Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,” one should recite “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he should immediately insert the words “Lamedeni Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and then insert his request for rain.

If one only remembers after completing the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha Yisrael,” one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.

If, however, one has already begun saying “Retzeh” and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the Amida prayer, even in the middle of “Elokai Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.

However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray again.

Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the Years,” but remembers within the “Blessing of the Years,” he should go back to the beginning of the blessing and request rain. If one only remembers after beginning the blessing’s conclusion of “Baruch Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the beginning of the “Blessing of the Years.” If one remembers only after concluding the blessing entirely but before beginning the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing.

If one only remembers after starting the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, he should request rain within the “Shema Kolenu” blessing by inserting “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” before saying “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.” If one remembers only after beginning the conclusion of this blessing, i.e. after saying “Baruch Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and request rain. If one remembers only after concluding the “Shome’a Tefillah” blessing but has not yet begun reciting “Retzeh,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” after which he may continue reciting “Retzeh” as usual.

If one remembers only after beginning the “Retzeh” blessing, one must go back to the “Blessing of the Years” and request dew and rain there and then continue reciting the rest of the blessings of the Amida as usual. If one remembers only after reciting the final “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the beginning of the Amida prayer and pray once again

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request rain in his prayer. Since there are eight different scenarios, we have summarized this Halacha briefly at the end of the Halacha.

One who Forgets to Request Rain Must Repeat the Amida Prayer
The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 117) rule likewise.

If One Remembers in the Middle of the Amida that he has Forgotten
Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the “Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in Tehillim, “Baruch Ata Hashem Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.

If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but before beginning the next blessing of “Teka Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama” within the “Shema Kolenu” blessing of the Amida.)

If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers this before reciting the “Shema Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,” one should recite “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he should immediately insert the words “Lamedeni Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and then insert his request for rain.

If one only remembers after completing the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha Yisrael,” one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.

If, however, one has already begun saying “Retzeh” and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the Amida prayer, even in the middle of “Elokai Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.

However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray again.

Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the Years”:

• If one remembers in the middle of the Blessing of the Years, he should return to the beginning of the blessing and recite the appropriate text for the winter months.
• If one remembers after he says the words, “Ki El Tov U’Metiv Ata Umvarech Ha’Shanim Baruch Ata Hashem,” one should say the words “Lamedeni Chukecha” and return to the beginning of the blessing and recite it correctly.
• If one remembers after concluding the blessing by saying “Baruch Ata Hashem Mevarech Ha’Shanim” but has not yet begun the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, one should insert the words “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing.
• If one remembers only after he has begun the “Teka Be’Shofar Gadol” blessing, one should insert the words “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” in the “Shema Kolenu” blessing before the words “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.”
• If one remembers during the “Shema Kolenu” blessing after reciting the words “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh Baruch Ata Hashem,” one should recite the words “Lamedeni Chukecha,” return to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing, and insert “Ve’Ten Tal U’Matar Livracha.”
• If one remembers only after he has completed the “Shema Kolenu” blessing but has not yet begun the “Retzeh” blessing, one should insert “Ve’Ten Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Retzeh” blessing.
• If one remembers after beginning the “Retzeh” blessing, one must return to the “Blessing of the Years”, recite the correct version, and continue with the rest of the blessings of the Amida (“Teka Be’Shofar Gadol”, “Hashiva Shofetenu”, etc.) once again.
• If one remembers only after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” verse after the “Elokai Netzor” prayer, one must return to the beginning of the Amida and pray again, this time concentrating and requesting rain in accordance with the law.

דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת עלה ספק בלבו אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר אם לאו.

דברי רבותינו בענין רגילות הלשון
מדברי רבותינו בתלמוד ירושלמי (בתחילת מסכת תענית) למדנו, שכל מי שהוא מסופק אם ביקש גשמים בתפילתו, הדין הוא שעד שלשים יום הרי הוא בחזקת שלא התפלל כפי שצריך, ועליו לחזור ולהתפלל שנית. וביאור הדברים, שעד שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, (כלומר, מתאריך ז’ בחשוון, במשך שלושים יום), חזקה על האדם שלשונו המשיכה בתפילה כפי שהיא מורגלת, ומכיון שהיא רגילה שלא לבקש על הגשמים, לכן במקום ספק, יש לנו לתלות יותר שלא הזכיר בתפילה את בקשת הגשמים, ולפיכך עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קיד).

והנה עיקר דין זה שהבאנו בשם הירושלמי, נזכר לענין הזכרת "משיב הרוח" בברכת אתה גיבור, ולא לענין שאלת גשמים ברכת השנים. אולם מכיון שאין חילוק בדבר, כתבו האחרונים שהוא הדין אף לגבי שאלת גשמים בברכת השנים.

האם הדבר תלוי ב"שלושים יום" או ב"תשעים פעם"?
ומכל מקום נחלקו רבותינו האחרונים בעיקר דין זה, אם הכוונה היא שלאחר שלושים יום הלשון מתרגלת לשינוי שחל בתפילה, או שהכוונה בזה היא, שלאחר תשעים תפילות (שהרי יש לנו שלוש תפילות בכל יום) מתרגלת הלשון לשינוי בתפילה.

ויש לדבר זה משמעות רחבה למעשה, שהרי ברכת השנים אינה נזכרת בתפילה תשעים פעם בשלושים יום, שהרי בשבתות אין אנו מבקשים כלל על הגשמים. ואם כן יש לדון מה יעשה אדם המסופק אם ביקש בתפילה על הגשמים, ועברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך עוד לא עברו תשעים תפילות עם שינוי זה. האם יחזור להתפלל, או לא? וכמו כן יש לדון במקום שעברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך אותו אדם החסיר מאיזו סיבה כמה תפילות בתוך השלושים יום. האם יחזור מספק שכן לא התפלל תשעים פעם את אותה התפילה, או שלא יחזור הואיל ועברו שלושים יום?

ולמעשה, מכיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, הנכון הוא שאם אירע שהסתפק אדם אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר, והיה זה בימים הסמוכים לשלשים יום אחר ז’ חשוון, כשעדיין לא עברו תשעים תפילות עם שאלת טל ומטר, טוב שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה "תנאי נדבה" לפני שיתחיל בתפילה. דהיינו שיאמר "הריני חוזר ומתפלל שנית אם אני חייב לחזור, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילה זו תהיה תפילת נדבה". ובזה הוא יוצא מכל ספק. כן העלה להלכה בספר הלכה ברורה (סימן קיד סעיף יד).

ולסיכום: המסופק אם שאל בתפילתו טל ומטר, אם היה זה תוך שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, יחזור ויתפלל, שמן הסתם לא שאל טל ומטר. ואם היה זה אחר שעברו יותר משלושים יום, וכבר עברו עליו תשעים תפילות עם הזכרת טל ומטר, אינו חוזר, שמן הסתם הורגלה לשונו לשינוי שחל בתפילה. ואם היה זה אחר שלושים יום, אבל לא עברו עדיין תשעים תפילות עם שאלת גשמים, אז הדין הוא שיחזור להתפלל על תנאי נדבה, וכמבואר.

If One is Uncertain Whether or Not he has Requested Rain in his Prayer

In the previous Halachot we have discussed the basic Halachot of requesting dew and rain in the “Blessing of the Years.” We have likewise mentioned that if one has completed the Amida prayer and remembers that he has not requested rain, he must repeat the entire Amida prayer, for he is considered to have omitted a blessing from the Amida and thus not prayed at all. We shall now discuss the law regarding one who has completed the Amida and is unsure whether or not he requested rain in his prayer.

The Words of our Sages Regarding the “Routine of the Tongue”
Our Sages in the Talmud Yerushalmi (beginning of Masechet Ta’anit) teach us that when one is unsure whether or not he has requested rain in his prayer, until thirty days have passed, we must assume that he has not prayed properly. This means that until thirty days elapse from the day the change is implemented in the Amida prayer (the 7th of Cheshvan in Israel or the 4th/5th of December outside of Israel), we must assume that one prayed based on the “routine of his tongue,” i.e. the way he is accustomed to. Since one has not been accustomed to request rain in the prayer during the summer months, when in doubt, we must assume that he has indeed not done so and must repeat the Amida prayer again. The Poskim, as well Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 114), rule likewise.

Indeed, this law quoted from the Yerushalmi is primarily cited with regards to mentioning “Mashiv Ha’Ruach” in “Ata Gibor” and not with regards to requesting rain in the “Blessing of the Years.” Nevertheless, the Poskim write that since there is no distinction between them, the same law applies to the requesting rain in the “Blessing of the Years.”

Does this Law Depend on “Thirty Days” or “Ninety Prayers”?
There is a disagreement among the Acharonim regarding the meaning of this law. Does it mean that after thirty days, one’s tongue becomes accustomed to the variation in the text of the prayer or does it mean that one becomes accustomed after ninety prayers (for there are three prayers a day). There is indeed a great halachic implication here, for the “Blessing of the Years” is not recited in the Amida prayer ninety times in thirty days, for rain is not mentioned on Shabbat at all. Based on this, we must discern the law of a person who is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer at a time during which thirty days have elapsed from when the change was implemented but ninety prayers have not yet been recited. Must he repeat the Amida prayer or not? Similarly, if thirty days have elapsed since the change in the prayer has been implemented, but for whatever reason, the individual has not recited all of the prayers during the thirty days. Shall he repeat the Amida as a result of his doubt, for he has not recited all ninety prayers, or should he not repeat the prayer since thirty days have elapsed?

Halachically speaking, since this matter is subject to a disagreement among the Poskim, if an individual is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer close to the 7th of Cheshvan (or the 4th/5th of December outside of Israel), it is proper to repeat the Amida prayer. Nevertheless, before beginning to pray, one should stipulate and say as follows: “If I am obligated to repeat the Amida, I am hereby repeating it. If I am not obligated to do so, this prayer should be considered a voluntary prayer.” By doing so, one avoids all concerns. The Sefer Halacha Berura (Chapter 114, Section 14) rules likewise.

Summary: If one is unsure whether or not he has requested rain in the Amida prayer, if this occurs within thirty days of the initial change in the prayer, one must repeat the Amida prayer, for we must assume that he did not request rain. If this occurs once thirty days have elapse and one has already recited ninety prayers including a request for rain, one need not repeat the Amida prayer, for we can assume that he has already become accustomed to saying the change that has been implemented in the prayer. If this occurs once thirty days have elapsed but one has not yet recited ninety prayers including a request for rain, one must repeat the Amida prayer and make the aforementioned condition.

****

During the week

Shiurim in our Bet Hakeneset

—